הבחירות בחברה הערבית: פחות מצביעים, יותר קולות למפלגות לא-ערביות

ניתוח נתוני ההצבעה במגזר הערבי מראה בבירור שרבים מבינים כי עתידם טמון דווקא בהתקרבות לשאר החברה הישראלית

שינוי מגמה? מצביעה בכפר קאסם | פלאש90

פירוק הרשימה הערבית המשותפת הבטיח שהבחירות לכנסת ה-21 יהיו מעניינות במגזר הערבי. אבל הסיפור המשמעותי ביותר אינו הניצחון של איימן עודה ואחמד טיבי (6 מנדטים) על יריביהם מבל"ד והתנועה האסלאמית (4 מנדטים), וניתוח התוצאות חושף תהליכי עומק חשובים בחברה הערבית.

כבר בערב הבחירות היה ברור שאחוזי ההצבעה ברחבי המגזר הערבי צנחו בבירור והיו נמוכים מהרגיל. ברשויות מסוימות – כמו ג'סר א-זרקא, מעלה עירון, ערערה, עין מאהל ויפיע – נרשמה קריסה של ממש, סביב השלושים אחוזים פחות מ-2015.

רוב הפרשנים התמקדו בנסיבות משנה כמו הצבת מצלמות בקלפיות או תלו את הסיבה במיאוס כללי מהמשחק הדמוקרטי בקרב הערבים, אך מרוב חיפוש סיבות לא הבחינו בין שתי תופעות: קריסת ההצבעה למפלגות הערביות השולטות, וזינוק בהצבעה למפלגות היהודיות.

בבחירות 2015 גרפה הרשימה המשותפת כ-298,000 קולות בשלושים ושמונה הרשויות המקומיות הערביות בנות יותר מ-10,000 תושבים, כשני שליש מסך הקולות שקיבלה הרשימה. בבחירות הנוכחיות, באותן 38 הרשויות קצת פחות מ-226,000 מצביעים בחרו בחד"ש-תע"ל או בל"ד-רע"מ, ירידה חדה של 24%.

מדובר למעשה בירידה גדולה יותר מאשר הירידה באחוז ההצבעה ויתכן שניתן לראות בה מחאה המוכוונת קודם כל נגד הח"כים הערבים. אין מה להתפלא: הם מתמקדים בצידוד ברשות הפלשתינית, בתמיכה באסירים ביטחוניים ובהכפשת מדינת ישראל והאזרח הערבי מוזנח, סובל מאלימות גוברת בתוך הקהילה ומדשדש בתחתית ברוב המדדים הסוציו-אקונומיים.

כאשר הנציג שלך בכנסת לא מקדיש את זמנו לפעול לשיפור משמעותי של המצב במגזר, אז הבוחר נשאר בבית. לכן, אי-הצבעת מחאה זו היא הגורם העיקרי לצניחת אחוז ההצבעה מ67% ל-51% באותן רשויות.

הקול היהודי

המסר לח"כים ברור עוד יותר כאשר רואים שבמקביל לאי ההצבעה למפלגות הערביות נשבר הטאבו של הצבעה למפלגות יהודיות. תמיד היו ערבים שהצביעו למפלגות יהודיות, אבל ב-2015 הרשימה המשותפת גרפה מעל לתשעים אחוזים מהקולות ב-26 מתוך 38 הרשויות הנ"ל. השנה תוצאות "סובייטיות" כאלה נרשמו רק בשמונה מאותן הרשויות.

זה לא רק שהמצביעים "החריגים" האלה היו מספיק מרוצים להצביע שוב באותם ממדים ונהנו מכישלון שתי הרשימות הערביות המרכזיות להוציא את בוחריהם מהבית. משקלם היחסי עבר משמונה אחוזים ל-16% בזכות הזינוק האדיר בכמותם האבסולוטית. אם ב-2015 הם היו 24,000, הפעם המספר צמח ל-44,000, יותר ממנדט שלם. היקף כזה מצביע על לגיטימיות חברתית לסוג זה של דפוס הצבעה.

המספרים מרשימים, אבל ניתן לעשות עוד צעד קדימה בניתוחם. מרצ היא ללא ספק המפלגה שנהנתה ביותר מהגל המתון הזה, וקוששה כמחצית מאותם קולות, פי שלושה מהכמות שהיא קיבלה במגזר ב-2015, תוצר של קמפיין מוצלח.

כך למשל, במעוזו של פרג' בכפר קאסם מרצ ניצלה את הפיצול בצד הערבי כדי לתפוס את המקום הראשון, עם 39% מהקולות, וגם בטירה ובפוריידיס הצליחה למשוך סביב רבע מהקולות. חשוב מכל, מרצ לא הייתה עוברת את אחוז החסימה בלי קולות אלה.

האג'נדה של מרצ היוותה עבור הבוחרים הערבים אפשרות פשרה בין הצורך למצוא אפיקי נציגות חדשים לשיפור מצבם ובין האקסיומות האידיאולוגיות השולטות. אבל הגל פקד גם את שאר המפלגות היהודיות שקיבלו כ-23,000 קולות, עליה של 35% לעומת מערכת הבחירות הקודמת. אלה התחלקו בין שלל מפלגות: כולנו, ש"ס, יהדות התורה, כחול לבן, העבודה והליכוד. פוריידיס הייתה פורצת דרך בתחום בעבר, וגם הפעם שליש מהקולות בה הלכו למפלגות לא ערביות, גם אחרי ניכוי מרצ. מספר המצביעים למפלגות הציוניות עלה ברוב הרשויות, במיוחד בנצרת, טמרה, טירה וכפר כנא, שרשמו עליה של מאות מצביעים.

מהפכה בעתיד?

מניתוח התוצאות ברור שרבים במגזר הערבי מבינים שעתידם טמון דווקא בהתקרבות לשאר החברה הישראלית. זו קודם כל תופעה חברתית עליה דובר לא מעט בשנים האחרונות, והפעם היא מתחילה להבשיל גם ברובד הפוליטי.

מעניין כמה גדולה הייתה הקפיצה המתוארת כאן לו המפלגות הציוניות היו טורחות לפנות לקהל הפוטנציאלי העצום הזה דרך הסוגיות הרלוונטיות לו ולחולל מהפכה של ממש בדפוסי ההצבעה בבחירות הבאות.

שנה לאחר סרטון "הערבים נעים לקלפיות", ראש הממשלה פרסם סרטון הקורא לבני המגזר "לשגשג בהמוניהם" ולקחת חלק מלא בחברה הישראלית. צריך לחזור שוב ושוב על המסר הזה כדי למשוך את הקולות שכבר עשו את הצעד לעבר הנורמליזציה.


ניקולא נסים טובול הוא מנהל פרוייקטים במכון לאסטרטגיה ציונית

מאמרים נוספים

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

5 תגובות למאמר

  1. אני מתקשה להאמין ש30% מהמצביעים שינו את עמדתם או שחלה ירידה דרמטית בשיעור ההצבעה.
    די ברור שהצבת משקיפים ומצלמות מנעה את זיוף הקולות.
    המנהג במגזר הערבי היה שבתום יום ההצבעה היו רושמים בכל קלפי כמה עשרות מצביעים שלא הגיעו כאילו הם הגיעו והיו מוסיפים מעטפות בשמם עם פתקים של המפלגות הערביות.

    באום אל פחם הצביעו בבחירות 2015 20,000 איש 97% מתוכם למפלגות הערביות!
    לאור גידול האכלוסיה היינו צופים שהפעם יגיעו 22,000 מצביעים.
    בפועל הצביעו רק 14,000 – ורק 92% מהם לרשימות הערביות. כלומר 8,000 פחות בזכות הפיקוח!
    זאת גם הסיבה לפוגרום במשקיפים היהודים באום אל פחם.

  2. התפלגות ההצבעה בישובים ערביים לפי אזורים:
    בנגב ובשולי השומרון הרשימות הערביות זכו לרוב.
    בגליל מחצית המצביעים הצביעו למפלגות ציוניות.
    בגולן רוב גדול למפלגות ציוניות, ומיעוט קטן למפלגות הערביות.
    מי שישתלב יתקדם. מי שיתעקש על התנגדות לישראל ישאר מאחור.

    1. לא מדוייק.

      קודם כל יש הבדל בין ערביי הצפון לערביי המרכז והדרום.
      ערביי המרכז והדרום (למעט 3 חריגים זניחים) הם מוסלמים.
      הנוצרים והדרוזים שמונים כ250,000 מרוכזים כמעט כולם בצפון ודפוס ההצבעה שלהם שונה משל המוסלמים.
      הדרוזים מצביעים כמו יהודים (חילונים).
      הנוצרים מצביעים 60% למפלגות ערביות ו40% למפלגות כלליות ליברליות.
      המוסלמים גם בצפון גם בדרום וגם במרכז מצביעים למפלגות הערביות ברוב של למעלה מ90%.

      לגבי החלוקה הפנימית:
      יש את חד"ש תע"ל – ויש את רע"ם-בל"ד.
      חד"ש הבסיס שלה בצפון בעיקר בקרב נוצרים וחילונים. תע"ל הבסיס שלה בדרום המשולש טייבה-טירה (אחמד טיבי).
      רע"ם הבסיס שלה בנגב בקרב הבדואים ובישובים מוסלמים דתיים כמו אום אל פחם. ובל"ד חזקה באזור נצרת.
      מרצ חזקה בכפר קאסם ובקרב הנוצרים.

      בגולן רק אחוז קטן מהתושבים הצביע – הרוב עדיין מסרב לקחת תעודות זהות ישראליות.

      יש כמה ישובים חריגים במגזר המוסלמי גם בצפון וגם במרכז שבהם הצביע אחוז ניכר מהתושבים למפלגות שאינן ערביות לדוגמא כפר קאסם שבה הצביעו למרץ בעיקר כדי להכניס לכנסת את עיסאוי פריג' בן הכפר.

  3. לא ברור בכלל שיש הצבעה גבוהה למפלגו יהודיות. יותר סביר שיש עלייה בכמות המשקיפים הלא ערבים(שבאו כניסיון לטפל בזיוף שהמודעות אליו גברה) והם מקבלים דמי שתיקה בצורת קולות למפלגות שלהם.
    רק תקראו את העדויות:
    https://www.maariv.co.il/journalists/Article-695150

    1. סתכל על הגרף בכתבה – עיקר ההצבעה למפלגות יהודיות היא למרצ!
      מרצ שמה את משקיפים שמקבלים דמי שתיקה!