פרשות הדס שטייף הן עוד סיבה מצוינת לסגור את גלי צה"ל

לא מספיק שאזרחי ישראל צריכים לממן תחנת רדיו צבאית, הם עוד נאלצים לשלם מכיסם על הרשלנות של העיתונאים העובדים בה

די לחגיגה על חשבוננו. כתבת גל"צ הדס שטייף | צילום מסך, dolev

סרן ר' היה מ"פ בחטיבת גבעתי ששירת ברצועת עזה בשנת 2004, והיה מעורב בתקרית בה נהרגה נערה בת 14. ערב הגשת כתב האישום בבית הדין הצבאי, שידרה אילנה דיין בתכניתה 'עובדה' כתבה המציגה את סרן ר' כמי שביצע וידוא הריגה בנערה ואף חגג לאחר מכן עם חייליו.

לאחר שזוכה מכל אשמה, הגיש ר' תביעת דיבה נגד דיין והזכיינית טלעד ובית המשפט המחוזי פסק כי עליהם לפצותו בסכום של 300 אלף ש"ח. דיין ערערה לבית המשפט העליון אשר זיכה אותה משום שלדעת השופטים, "תמונת המציאות כפי שעלתה מן הכתבה בכללותה אינה שונה באופן מהותי מהאמת, כפי שהייתה ידועה באותה שעה". אמנם השופטים הסתייגו וקבעו כי חלק מהתמונות שהוצגו בכתבה  "אינן מעידה על בחירה עיתונאית זהירה במיוחד", אך למעשה פסק הדין הכשיר מניפולציות תקשורתיות מפני תביעות לשון הרע.

תיקי דיבה משמעותיים כאלה הם דבר נדיר במחוזותינו. כלי תקשורת מודעים לנזקי המוניטין ולנזקים הכלכליים שהם עתידים לספוג כתוצאה מתביעות ולכן מערכות, עורכים וכתבים נזהרים שבעתיים בכל פרסום כזה. בנוסף לכך, פסק הדין בפרשת דיין הפך את הוכחת הדיבה ולשון הרע העיתונאית לכמעט בלתי אפשרית. החוק מכיר באפשרות לפיה עיתונאים  עלולים לטעות ומעניק להם שתי הגנות מרכזיות: הגנת "אמת דיברתי" לפיה העיתונאי הציג את האמת הידועה לו,  והגנת "תום הלב" לפיה בהינתן שהעיתונאי נקט מספר צעדים בכדי לוודא שמדובר אכן בפרסום אמיתי, תעמוד לו הגנה גם אם יתברר לבסוף שטעה.

כל אלה לא התממשו בפרשת נתן זהבי והדס שטייף. כזכור, שטייף פרסמה לא פחות מ-13 פרסומים שונים במשך חמישה ימים שייחסו שורת מעשי הטרדות מיניות לעיתונאי נתן זהבי שהגיש נגדה תביעת דיבה. פסק הדין סקר את הפרסומים השונים בגלי צה"ל, תחנות רדיו אחרות, ערוצי טלוויזיה, אתרי חדשות ודף הפייסבוק האישי של שטייף, והבהיר מדוע בכולם ללא יוצא מן הכלל נהגה שטייף שלא בתום לב.

לפי פסק הדין, שטייף ביקשה אמנם תגובה מזהבי, אך בהתראה קצרה וללא מסירת פרטים על מנת שיוכל להתייחס אליהם, לא נפגשה עם הנשים המתלוננות והסתפקה בשמיעת עדויות טלפוניות בלבד, לא דיברה עם עדים נוספים אשר באפשרותם לאשר או להפריך את גרסת המתלוננות ולא העבירה את המתלוננות בדיקת פוליגרף. שטייף אף הבהירה במהלך הדיונים שהיא אינה יכולה לבדוק האם כל עדה שמגיעה אליה דוברת אמת, ושמבחינתה להביא את סיפור המקרה זה תפקיד המשטרה ולא תפקידה כעיתונאית, שאינה יכולה לקבוע האם העדה דוברת אמת: בית המשפט קבע כי שטייף "לא פעלה כעיתונאית סבירה ואחראית", וחייב אותה בתשלום פיצויים של 390 אלף ש"ח.

הציבור ישלם

מקרים כאלה מעלים שאלות חשובות של אחריות עיתונאית, במיוחד כאשר מדובר בכתבת המועסקת בתחנה ציבורית הממומנת מכספי משלם המיסים.

בתביעת דיבה אחרת שהוגשה נגד שטייף על ידי תנ"צ גיא ניר, הגיעה הפרקליטות להחלטה לפיה "כל פיצוי כספי שיידרש בגין פרסום של שטייף שלא במסגרת גלי צה"ל, תיאלץ העיתונאית לשלם באופן אישי". שטייף לא אהבה את הרעיון ועברה לייצוג פרטי שלא על ידי הפרקליטות. 'הארץ' דיווח כי זו הייתה כוונת משרד הביטחון וגלי צה"ל עד לא מכבר: להטיל על שטייף לשלם מכספה על שבעה מהפרסומים כיוון שלא שודרו בתחנת הרדיו אלא במקומות אחרים. אולם בדיון בבית המשפט, ביקשה הפרקליטות לעכב את ביצוע פסק הדין עד לערעור, הבהירה כי המדינה תישא בכל עלויות המשפט ואף הציעה לאחרונה לניר פיצוי כספי נדיב (על חשבוננו) עבור הסרת התביעה. מה השתנה?

אפרופו הפרקליטות, תביעת הנזיקין שהגיש זהבי נגד שטייף הייתה תביעה אישית. מדוע בכלל החליטה הפרקליטות לייצג את שטייף בתיק? מדוע לא הציבה כתנאי מקדים את התשלום מכיסה של שטייף בגין פרסומים שלא שודרו בגלי צה"ל? לפרקליטות הפתרונים, וזה עוד לפני שהתחלנו לדבר על פרשת הדס שטייף ואפי נוה, שהפכה לתסבוכת משפטית רצינית ונמצאת עדיין בבירור.

מה שברור הוא שספק רב אם פרסום כזה היה יוצא לאור בתחנה פרטית שמבינה את הבעייתיות שבאי-בירור העובדות ואת הסיכון בתביעת דיבה. מנגנון תביעות הנזיקין נועד כדי להרתיע מפני פגיעה בשמו הטוב של אדם, אך האצבע של תחנה שמשלמת תביעות נזיקין מכספי הציבור עשויה להיות יותר קלה על הדק. חמור מכך, אצבעה של עיתונאית שיודעת שהתחנה תעניק לה גיבוי מלא ותממן גם תביעת נזיקין אישית נגדה מכספי הציבור, עשויה להיות קלה הרבה יותר.

לו היה מדובר בתחנת רדיו פרטית, ספק אם היה יוצא פרסום חסר ביסוס כזה תחת ידה. כאשר מדובר בתחנה שתקציבה ממשלתי, מנגנון ההרתעה אפקטיבי הרבה פחות. דווקא בשל כך, יש חשיבות למנגנון הרתעה אישי על העיתונאים המפרסמים, לפחות בכל הנוגע לפרסומים שלא שודרו בגלי צה"ל. אבל במדינת ישראל הציבור מממן תחנת רדיו צבאית, משלם מכיסו על הטעויות שלה, מגן מכספו באמצעות הפרקליטות על עיתונאית בעלת היסטוריה בעייתית של אמירת אמת, ואז משלם מכספו גם את הנזק שהסבה.


אלעד מלכא הוא מנכ”ל ‘האגודה לזכות הציבור לדעת’

מאמרים נוספים

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

28 תגובות למאמר

  1. ישנן שתי נקודות נוספות שצריכות לעמוד לדיון בנושא הזה:
    א.כל רופא יודע שאם הוא יעשה טעות שתהרוס חיי אדם הוא עלול לאבל את רשיונו המקצועי ולמצוא עצמו הלשכת התעסוקה. מדוע שופטים ועיתונאים אינם חשים איום דומה(אגב, שופט שיאבד את רשיונו לשפוט עדיין יוכל לעבוד כעו״ד)?
    ב.הגנת ״אמת דיברתי״ מבוססת על ההנחה שאנשים לא מצפים מעיתונאי לעשות בירור ברמה משטרתית ולהגיע לאמת מוחלטת. האם זה באמת כך אצל האזרח הממוצע מהרחוב? מסופקני. חבל שבתיק סרן ר׳ נגד אילנה דיין התביעה לא דרשה שקופית בתחילת ובסוף כל תוכנית שלה שתבהיר שהתכנית עושה ככל יכולתה להגיע לאמת אך אינה אחראית לטעויות שלא היו באפשרותה לחשוף באמצעים המוגבלים שברשותה.

    1. הדס שטייף עושה מלאכת קודש. מביאה טוב לעולם רקוב ודורסני שבו רומסים נשים. אם לא הייתי מתנגד עקרונית לפרס ישראל הייתי אומר שהיא ראויה לפרס ישראל, בוודאי להדלקת משואה. עיניהם של נשים רבות מוטרדות בדורסנות על ידי שוביניסטים מגעילים נשואות אליה בתקווה ובתחינה אילמת. היא ראויה לכל חיזוק, ולכל שבח, בשם אלפי נשים פגועות. למרות מקהלת הסנגורים לעברייני המין. הדס שטייף חזקי ואמצי. את יוצאת דופן באומץ לבך ויושרך. היי ברוכה, אשה יקרה וצדיקה

    2. בחברה מושחתת כשלנו חד וחלק וכאשר רוב רובם של חשדות המין אכן מוכחים בית המשפט..וכאשר ישנה צדקת מבחינתי העיתונאית הדס שטייף אשר נלחמת בפושעי המין באומץ רב אשמח מאוד לשלם מיסים לגלי צהל גם בעבור פסק הדין שנתן בית המשפט בעניינו של העיתונאי זהבי.ההליך לא מוצה עד תום..! לנוכח ערעורה של הדס שטייף ולזכותו של מר זהבי עומדת זכאותו כול עוד לא הוכחה אשמתו ומנגד פועלה של הדס שטייף בחברתנו מבורכת במאוד.

  2. אצל ה"עתונאית" הזו, זו לא היתה התרשלות אלא יותר ניראה כפשיעה…

  3. לא הבנתי, התובע הוא שוטר? מגיעים לו שרותים משפטיים ע"ח המעסיק.
    תתן בבקשה הפרקליטות שרותים משפטיים לעיתונאית המועסקת על ידה דרך גל"צ וכך גם לשוטר המועסק על ידה דרך המשטרה. מה רע, יוכלו להגיע לפשרה בלי לצאת מהמשרד.

  4. כמדומני שאחרי ש"העליון" השיג את מטרתו,מתן פטור לבת חסותו מהרשעה של שופט בכיר במחוזי,שהיום מכהן בעליון,הרכב אחר של שופטים ביטל את ההמצאה היצירתית שראויה למקום של כבוד בספר השיאים של גינס,המצאת "אמת לשעתה",כי המצאה זאת הפכה את בג"ץ לבדיחה. חבל שההרכב שהמציא לא הבהיר לציבור אם "אמת לשעתה" היא פונקציה ליניארית של הזמן או ממעלה גבוהה ואולי היא נגזרת לפי הזמן. ביטול ההמצאה מוביל למסקנה שדובר בפולס חד פעמי,ברוחה אילנה דיין.

    1. אתה מתכוון לסרן ר שביצע וידוא הריגה בגופה של ילדה פלסטינית בת 13 ועל אף שדיווח על כך ברשת הקשר בעת שיצא לוודא הריגה ובעת שחזר מווידוא ההריגה (תוך שהוא פוקד על חייליו פקודה בלתי חוקית בעליל לירות בכל מי שמתקרב למוצב גם אם הוא תינוק בן שלוש) מצא אותו שופט מחוזי שנמצא כעת בעליון שדיין הוציאה את דיבתו של סרן ר בכך שחשפה את התנהלותו הבזויה, התנהלות שכלל לא הטרידה את אותו שופט. האמת שחשפה דיין אודות סרן ר לא היתה *לשעתה* אלא היטיבה לתאר את מעלליו של סרן ר.
      מי שקרא את פסק דינו של אותו שופט יודע זאת.

    2. הדס, את במקרה הדס שטייף?
      את זוררקת כל מיני "עובדות" לחלל האויר מתוך הנחה שאיש כבר לא זוכר ואיש לא יבדוק?
      סרן ר' זוכה מכל אשמה בבית הדין אחרי שנמצא שהחיילים שהעידו נגדו שיקרו. כך זה מסוכם בתמציתיות בויקיפדיה:
      "ב-15 בנובמבר 2005 פסק בית הדין הצבאי שסרן ר' זכאי מכל אשמה. בית הדין קבע ממצאים עובדתיים בנוגע לאירועי בוקרו של יום 5 באוקטובר 2004 במוצב גירית, ובנוגע להתנהלות הקצין ופקודיו לאחר מכן בתחקירים. בית הדין מצא, ביחס לעדויותיהם של החיילים שסיפרו כי ראו את הקצין יורה לעבר גופת המנוחה, כי שקר הן ונבעו מרצון להתנקם במפקד הפלוגה אותו לא חיבבו. בית הדין נתן אֵמון מלא בעדותו של סרן ר'. הוא קבע בין היתר כי התנהגותו ופעולותיו היו סבירות מבחינה מבצעית, ערכית ומשפטית, על רקע נסיבות האירוע. בית הדין מצא גם כשלים חמורים בהתנהלות מערכת התביעה הצבאית.[15]"
      פשוט אין גבול לרוע ולסילוף. מזל שהאינטרנט לא שוכח כלום…

    3. מה הקשר להדסה שטייף ודיין? דיין שונאת ישראל, ושטייף שונאת מטרידי נשים

  5. אתה מערבב כאן שני נושאים לא קשורים.
    עניין הדס שטייף לא קשור להאם כן או לא לסגור את התחנה.
    כל עוד התחנה עובדת, והדס שטייף פועלת במסגרתה, ראוי שתיקח אחריות על מעשיה של העובדת שלה. במקביל, אם התחנה חושבת שהעובדת התרשלה, שתפטר אותה. ככה עושה כל מפעל וככה עושה כל חברה.

    האם כן או לא הדס שטייף הייתה לוקחת את אותו הסיכון אם התחנה הייתה פרטית, זו סתם ספקולציה שלך. ואולי אפילו שווה המחיר. שכן הכי בטוח זה לשדר מוסיקה כל היום. אז לא מקבלים שום תביעות דיבה. אבל גם לא מייצרים חדשות ושומרים על הדמוקרטיה.

    1. תחנת רדיו צבאית במימון משלמי המיסים היא "שמירה על הדמוקרטיה"
      מדהים

    2. קודם כל, התחנה אולי שייכת לצבא מבחינה אדמיניסטרטיבית, אבל היא לא תחנה צבאית.

      דבר שני, קצת הבנת הנקרא. "שמירה על הדמוקרטיה" מוזכרת בהקשר של "ייצור חדשות".

  6. לא לשכוח דבר חשוב. אחרי כל העתירות של גברת דיין. בסוף בסוף. היא הגיעה לבג"צ בליווי של כבוד שופטת בית המשפט העליון לשעבר. ונשיאת העיתונות בהווה גברת דליה דורנר כידידה!! עם כאלה ידידים וידידות. יש לך חוסן לאומי. הכוח שניתן לעיתונות "החוקרת" הוא בלתי מוגבל בעליל. וחייב ריסון. זה בדיוק מה שקרה לגברת שטייף הכוח שיכ(ק)ר אותה לחלוטין!! ומי משלם את המחיר…?? כמו תמיד אנחנו!!!

  7. מי זכאי להיקרא "עיתונאי" וליהנות מזכויות יתר שהתואר הזה מקנה שאין לאזרח רגיל ? עיתונאי חייב בלימודים פורמליים עם בחינות ? יש בחינות לשכה כמו לעורכי דין או רואי חשבון ? על סמך מה לשכת העיתונות מעניקה תעודות "עיתונאי ? כמה עיתונאים נשללה מהם תעודת עיתונאי בעקבות שקרים בוטים שפרסמו,שקרים שהוגדרו כאלה על ידי בתי המשפט ?

  8. לא כל כך מכיר את הדס שטייף אבל בקשר לאפי נווה עם כל הבעייתיות המשפטית היא עשתה עבודת קודש, וחשפה קופת שרצים שאיש לא העז לחשוף בעבר

    1. אם אגנוב לך את הטלפון, אפרוץ את הנעילה שלו ואגלה שאתה בוגד באשתך וגם אפרסם זאת, האם גם אז זו תהיה עבודה עיתונאית מרשימה?

    2. בינתיים נראה שהפרקליטות עושה הכל כדי למסמס (ע"י בקשות דחייה אינסופיות) את העניין הציבורי במשפטו של אפי נווה.
      הם השיגו כבר את מבוקשם: הוא נאלץ להתפטר מתפקיד יו"ר לשכת עורכי הדין.
      עכשיו שום דבר כבר לא בוער. גם אם יתברר שכל הסקופים שגב' שטייף "חשפה" בשידור חי כנראה לא מחזיקים מים אין בכך כלום.
      המשולש תקשורת-משטרה- מערכת המשפט רשם לזכותו עוד נקודה במאבק על ההגמוניה

  9. הכותב הנכבד הוא גם פעיל בליכוד. אולי מוטב שיפנה לראש מפלגתו שלא במקרה הוא גם שר הביטחון וידרוש את סגירת התחנה המיותרת הזו.

    1. ביבי אשם ביבי אשם ביבי אשם ביבי אשם

  10. תראו תראו
    מאשימה את כל הגברים בישראל בהטרדה אבל מבקשת את כספם למשפט של דיבה שהיא הוציאה בחוסר אחריות ואפילו זדון
    #גםאניהטרדתיאתהדסשטייף

  11. שטייף עושה מלאכת קודש, ואסור לרפות את ידה. לא האתר הזה, ולא כתביו, ולא פרשניו עומדים לימין הנשים המוטרדות והמושפלות

    1. גם לקומוניזם היו בהתחלה כוונות טובות, וסופו שהוא שלח לגולאג והרג עשרות מיליונים. הניאו פמיניזם לא פחות גרוע ממנו. רק בישראל עשרות או מאות גברים בשנה מתאבדים בגללו ואלפים רבים חייהם נהרסים. אבל את המזרקות בתל אביב צובעים באדום רק כשערבי או מסתנן הורג את זוגתו כנהוג במקומותיו.

    2. זה חשוב לחשוף מטרידים, במיוחד כשמדובר באנשים שכלפי חוץ מטיפים לערכים נשגבים, אבל חשוב יותר לא לשקר ולא לפגוע בחפים מפשע. על זה בנויה כל מערכת המשפט המודרני ואת זה הפרקליטות ועיתונאים מסויימים בשמאל רואים כנראה כערך משני בלבד לרצון לשמר את כוחם.

  12. זה מיקרה קלאסי של לולאה סגורה של אנשים שמנהלים כספים לא שלהם. (זה כסף של כולנו כולל אותם) כלומר כסף ציבורי שהכי קל לבזבז. כך עיתואי בגוף ציבורי רשלן מוגן על ידי פרקליט ציבורי שמשלם כסף ציבורי לניפגע רשלנות של אתו עובד ציבור. אכן שומרי הסף הראויים ביותר… ואין מין הסתם בדיקה ותחקיר למניעת מיקרים נוספים. כי את מי יפטרו? אי אפשר לפטר עובד ציבור עם קביעות. התשלום על טעויות על חשבוננו.

  13. נתן, אל תתעצבן, אבל בדקת את הסוגייה שלפיה חוק איסור לשון הרע מגדיר בסעיף 6 כי לשון הרע יכול להיות גם עבירה פלילית שהעונש בגינה הוא עד שנת מאסר, בכפוף למספר תנאים מצטברים?

  14. בחברה מושחתת כשלנו חד וחלק וכאשר רוב רובם של חשדות המין אכן מוכחים בית המשפט..וכאשר ישנה צדקת מבחינתי העיתונאית הדס שטייף אשר נלחמת בפושעי המין באומץ רב אשמח מאוד לשלם מיסים לגלי צהל גם בעבור פסק הדין שנתן בית המשפט בעניינו של העיתונאי זהבי.ההליך לא מוצה עד תום..! לנוכח ערעורה של הדס שטייף ולזכותו של מר זהבי עומדת זכאותו כול עוד לא הוכחה אשמתו ומנגד פועלה של הדס שטייף בחברתנו מבורכת במאוד.