סנגורו של אזריה במהלך הערעור בראיון מיוחד ל'מידה' לקראת צאת ספרו של הלוחם: "חובה להציג לציבור את האמת ואת העוול שנעשה לו כדי שדברים כאלו לא יישנו"
קרוב לשנתיים חלפו מאז בית הדין הצבאי דחה את ערעורו של אלאור אזריה, אך הזעם של עורך דינו במהלך הערעור, יורם שפטל, עדיין טרי. "כל המערכת צריכה לבקש סליחה מאלאור – החל משרשרת הפיקוד הישירה, בדגש על המ"פ, דרך הפיקוד העליון של הצבא בראשות הרמטכ"ל, ועד שר הביטחון בוגי יעלון והשופטים בשתי הערכאות שניפקו פסקי דין שערורייתיים", הוא אומר בראיון מיוחד ל'מידה'.
שופטי הערעור קיבל חלק נכבד מהטענות של אלאור, בעיקר ביחס למ"פ לגביו קבעו כי שינה גרסאות וסיפק "הסברים סתמיים וסתומים", ועדיין הם לא ביטלו את ההרשעה
"נכון, זה בלתי נתפס. לכן הערעור אף חמור יותר מפסק הדין המקורי. אנשים לא מבינים עד כמה הדבר חמור, כי הרי השופטים בערכאה הראשונה ביססו את הרשעתם בראש ובראשונה על עדות המ"פ. הם קבעו שעדותו הייתה מהימנה ונמצאו לה 'תימוכין רבים'. זה היה קשקוש מקושקש, ואכן שופטי הערעור קיבלו גרסתנו וזרקו את עדות המ"פ מכל המדרגות. אז איך השארתם בכל זאת את ההרשעה נגד אלאור?".
עו"ד שפטל מפנה ביקורת קשה גם כלפי אב בית-הדין לערעורים דורון פיילס, שקודם לדרגת אלוף במהלך המשפט: "הוא הרשיע את אלאור על בסיס קלטת מעוותת, מסולפת ושקרית של ארגון השמאל הקיצוני 'בצלם', למרות שפחות משנה וחצי קודם לכן ועוד כשהיה תת-אלוף, אמר וכתב שעוצמת הראיות נגד אלאור 'חלשה' ואין מספיק ראיות כדי להצדיק הארכת מעצרו. אז מה שלא הספיק להארכת מעצר מספיק לפתע להרשעה? זהו אחד האבסורדיים המשפטים הכי קיצוניים שנתקלתי בהם אי פעם".
"הספר של אלאור הוא בגדר חובה"
ביום חמישי הקרוב יגיע לסיומו קמפיין מימון ההמונים לספרו של אזריה 'מחושך אל אור' המתוכנן לראות אור בשנת 2020. עד כה גויסו למעלה מ-70% מסכום היעד – 150 אלף שקלים, ועו"ד שפטל קורא לציבור הרחב לסייע ללוחם לספר את סיפורו: "לצערנו הרב לא נעשה צדק עם אלאור דרך מערכת החוק, אז צריך לפחות לתת לו את ההזדמנות לספר את האמת באופן סדור, מפורט ומנומק, ובגיבוי ממצאים עובדתיים חד-משמעיים. גם אני אתרום חלקי לספר. חובה להציג לציבור את הדברים כהווייתם ואת העוול שנעשה, על מנת שדברים כאלו לא יישנו. מדובר פה בחיי ילדינו, אסור להפקיר את את החיילים על מזבח דרג פיקודי ומדיני פחדן שחושש מהצל של ארגוני שמאל קיצוני".
יגידו לך שהספר לא ישנה דעתם של שופטי שתי ערכאות שהרשיעו את אזריה
"הספר חשוב כדי לייצר מסמך סדור שיהווה משקל נגד לתעמולת השקרים בחסות הפרקליטות הצבאית ותקשורת השמאל. מי שחושב שאלאור זכה למשפט צדק ושלהרשעה שלו יש קשר כלשהו לאמת לא יודע מה הוא שח. אין דבר כזה ששר הביטחון והרמטכ"ל חורצים דינו של לוחם שעות בודדות לאחר האירוע וקובעים שהוא 'סרח' או 'לא ילד של כולנו' – ושופטים צבאיים, שמתנהלים במערכת היררכית-פיקודית, יפסקו אחרת. איך אמרה איילה חסון בזמן אמת? אם אלאור מזוכה – יעלון והרמטכ"ל הולכים הביתה. בסוף יעלון באמת הלך, אבל זה כבר היה מאוחר מדי עבור אלאור. גם השופטת מאיה הלר הייתה עוינת באופן קיצוני כלפי אלאור. במצב כזה לא משנה מה, אין זיכוי. פשוט אין זיכוי".
ראש הממשלה הצטרף גם הוא לגינוי הראשוני, רק על בסיס סרטון 'בצלם'
"נכון, אך לפחות הוא התעשת במהרה והתקשר לצ'רלי האב כדי לומר לו שבנו יקבל משפט צדק – מה שכמובן לא באמת קרה. יעלון מנגד מסרב להתנצל ומבלבל את המוח על 'גורמים אינטרסנטיים' שמזיקים למשפחה בלי להביא כל הוכחה לכך. בינתיים היחיד שנכנע לגורמים אינטרסנטיים זה יעלון, שלא רק שיקר במצח נחושה לגבי אלאור אלא גם הודה שהפקיר לוחם בצה"ל כי חשש מתגובת הערבים ושונאי ישראל בקהילה הבינלאומית. איזו בושה, ובסוף גם האו"ם ואל ג'זירה גינו את ישראל על 'העונש הקל' לאלאור".
יעלון שב וחוזר על הטענה שאזריה ירה במחבל 11 דקות לאחר תחילת האירוע, ולכן לא ניתן לומר שהירי נעשה מתוך תחושת סכנה
"הכל שקר. לא מדובר על 11 דקות, אלא על 11 שניות. אלאור הגיע לזירה לא בתחילת האירוע, אלא הוזעק לשם אחרי שכבר החל. הוא הגיע בריצה, ומיד החל בהענקת טיפול רפואי לחברו שנפצע, מתוקף תפקידו כחובש פלוגתי אותו ביצע על פי מפקדיו בהצטיינות יתרה. בכל אותה העת אין לו כל מחשבה לגבי המחבל השני, והוא רק שומע צעקות ברקע על חשש למטען. הוא מסיים את הטיפול, מסייע בפינוי החבר ורק אז בפעם הראשונה הוא עוסק במחבל השני ונאמר לו שהמחבל לא נוטרל. לא עוברות 12-11 שניות מרגע שזיהה סכנה עד שירה".
בעת הירי נראים חיילים ואזרחים מסתובבים ליד המחבל, ולא נראה שהם חוששים ממטען
"הזירה נוהלה באופן מחפיר, וזאת עובדה מוסכמת. לצייר פתאום את האחרים כמלאכים ואת אלאור כנבל זה לחטוא לאמת. האמת הפשוטה היא שבהתחלה אף אחד לא חלם להעמיד את אלאור לדין פלילי ולשלוח אותו לחקירות מצ"ח. כך הודה המ"פ וכך קבעו גם השופטים. אתם חושבים שהוא טעה מבצעית? תשלחו אותו לשבעה ימי מחבוש. העובדה היא שכל עוד הקלטת השקרית לא פורסמה בתקשורת, אף אחד לא חשב שיש בעיה רצינית עם הירי".
"אלאור לא ירה מתוך נקמה"
בפסק הדין קבעו השופטים כי אזריה "ירה ממניע נקמני", קביעה שהתבססה על עדויות חלק מחבריו לפלוגה ומפקד הפלוגה, אך לדברי עו"ד שפטל מדובר בעדות בעייתית בלשון המעטה: "אחרי שנפלה עדות המ"פ, שופטי הערעור התבססו בעיקר על העדות של רב"ט מ', שהתהפך עם 15 גרסאות שונות. בהתחלה אמר שבכלל לא שמע את אלאור אומר משה, אבל יש ראיה שסותרת לחלוטין את העדות הזו – גם צילום וגם הקלטה של השניות הראשונות אחרי הירי. שם רואים שהמ"פ שואל מי ירה, ואלאור מאשר שזה הוא. בלי 'דקר חבר שלי' ובלי 'מגיע לו למות'. הבל הבלים".
אבל מלבד מ' והמ"פ, שני לוחמים נוספים העידו ששמעו את אלאור מדבר על ירי נקמה
"השניים האחרים העידו ששמעו רק חלקים לכאורה מהדברים. אחד שליש משפט, השני עוד שליש. אפילו התובע אמר שרק מ' שמע את המשפט כולו. בכל מקרה רואים ושומעים שמשפט כזה לא נאמר על ידי אלאור".
הכרעת הדין שוללת גם את הגרסה של אזריה לפיה היה חמסין באותו יום ולכן המעיל שלבש המחבל נראה חריג
"היה יום חם יחסית לימים אחרים, ועובדה שאנשים חשדו שמתחת למעיל הנפוח היה מטען. רק לציין שהמחבל השני היה לבוש חולצה קצרה, וכך גם חיילים ואזרחים אחרים במקום. גם אם היו אנשים עם בגדים ארוכים כמו נהג אמבולנס – הם לא היו בטמפרטורת גוף של מחבל שמבצע פיגוע".
בצה"ל ניסו לערער על דו"ח מד"א שהעלה חשש למטען וטענו שהמתיישבים בחברון "ציניים" ולא רצו לטפל במחבל
"זה היה בעיקר המ"פ, וברור שיש פה ענין פוליטי. זה גם לא נכון כי החובשים של מד"א ובראשם עופר אוחנה טיפלו במחבלים בעבר. כל זה לא חשוב – אלאור אינו בוחן לב וכליות אלא לוחם שבזמן אמת שומע צעקות על מטען ורואה שיש מחבל הרוג. הוא לא צריך להתחיל לעשות חישובים מי האדם הספציפי שצעק ואם הוא אזרח או לוחם, אלא להגן על חייו וחיי חבריו. זה מה שהוא עשה".
בהכרעת הדין נכתב כי אזריה העלה את סוגיית המטען לראשונה רק אחרי שהתייעץ עם עורך דין בשעה 13:25, כחמש שעות לאחר הירי, ושאפילו הסמ"פ שתמך באזריה היה סקפטי בנוגע לגרסת המטען
"ראשית, אלאור העלה את סוגיית המטען כבר בשיחה טלפונית עם הסמ"פ, לפני שראה עורך דין. שנית, העובדה שאלאור לא אמר מיד בשטח שחשש ממטען אלא דיבר על כך לאחר מכן אינה בגדר שינוי גרסה אלא תוספת. לשנות גרסה זה לומר משהו הפוך ממה שאמרת קודם לכן. זה לא המצב פה. צריך לזכור שרק בחקירתו הרביעית במצ"ח אלאור אמר שהמ"פ ביקש ממנו לאסוף מהרצפה את המוח של המחבל, שזו שערורייה בפני עצמה. גם אז התובעים לגלגו על אמינותו של אלאור, כמובן בגיבוי התקשורת, אבל מה התברר? שזו הייתה אמת לאמיתה! אפילו המ"פ הודה שהורה לאלאור לאסוף את המוח. אז מה, נבטל את העובדה המוכחת הזו כי אלאור נזכר בה מאוחר?".
בנוגע לגרסאות השונות שנשמעו מפי הנחקרים במקרה, מעלה עו"ד שפטל את השאלה כיצד אותם אנשים שהופכו את אלאור לבלתי-אמין לכאורה בגלל תוספות לגרסתו מקבלים בשוויון נפש את היפוכי הגרסאות של עדים אחרים: "הרי לשיטתם אם אלאור לא אמין, קל וחומר שגם עדותו של מ' הייתה צריכה להיפסל על הסף וכך לא היה עוגן להיאחז בו בשביל הרשעה, כי הקרקע הייתה נשמטת סופית מתחת להאשמה השקרית שאלאור ירה ממניע נקמני".
השופטים כתבו כי במסגרת החקירה הנגדית של מ', ההגנה לא ביררה האם אזריה העלה בפניו הסבר הקשור לחשש מהסכין או מהמטען כסיבה לביצוע הירי, ולכן "הדבר מלמד כי העניין לא שנוי במחלוקת"
"לצערי הרב, הסנגורים של אלאור בערכאה הראשונה חקרו את מ' בפחות מעשרה עמודי פרוטוקול. אני הייתי חוקר אותו שלוש שעות ועושה ממנו חוכא ואטלולא. ועדיין, לא היה סיכוי לזיכוי".
"אין קשר בין הדיווחים בתקשורת לבין האמת"
בכל הנוגע לסיקור התקשורתי הנרחב שהתרחש סביב פרשת אזריה, עו"ד שפטל משוכנע כי מרבית התקשורת הישראלית שיתפה פעולה באופן מלא עם הפרקליטות הצבאית במהלך המשפט ונמנעה מלהעלות שאלות או ספקות על קו התביעה. "כשמדובר ברוני דניאל, גיא פלג, אמנון אברמוביץ', אור הלר ודומיהם – אין קשר ולו חלקי בין מה שדיווחו לבין העובדות. הכל נעשה בכוונת מכוון. הם שבו וחזרו על השקר שאלאור אמר לכאורה שהוא ירה כי דקרו חבר שלו, בעוד קלטת האירוע עצמה מוכיחה שדבר כזה לא נאמר".
בקלטת הראשונית שפרסם 'בצלם' כלל לא היה אודיו כך שלא שמעו על החשש ממטען, וגם לא צוין שהאדם שנורה הוא מחבל. בסרטון באנגלית דיברו על "הוצאה להורג". למרות זאת צה"ל ממשיך להסתמך על 'בצלם' בחקירת אירועי ירי
"בצלם זו כנופיה פוליטית שממומנת במיליוני שקלים על ידי שונאי ישראל ואף ישירות על ידי האויב הערבי דרך גורמים ברמאללה. העובדה שלצה"ל יש שיג ושיח עם בצלם היא שערורייה בפני עצמה. לא יכול שצבא ההגנה לישראל ייעזר בשירות ארגון עוין שמטרתו היא לסרס את פעולת הצבא במלחמתו באויב".
מה הלקח החשוב ביותר לדעתך מהאירוע הזה?
"המתיישבים בחברון אומרים שמאז הירי של אלאור, כמות הפיגועים באזור צנחה באופן דרמטי. אם זה נכון זה לגמרי הגיוני. הוראות הפתיחה באש של הצבא צריכות להבהיר שלמעט מקרים יוצאי דופן, כל מחבל שמנסה לגדוע חיי ישראלים צריך לעבור מיידית לזרועות 72 בתולות בשמיים. חושבים שלוחם מסוים טעה וביצע טעות מבצעית? תטפלו בזה במסלול המשמעתי. לא מעמידים לדין פלילי על טעות מבצעית, גם אם חושבים שאלאור ביצע טעות שכזו".
הופתעת כשהנשיא ריבלין סירב להעניק חנינה לאזריה?
"בהחלט לא, מריבלין אין לי ציפיות. מה שכן, הוא נתן נימוק מופקר מדוע שלא לחון – פגיעה בחוסן הצבא. ההיפך הוא כמובן הנכון: אי-מתן החנינה וזריקתו של לוחם מצטיין לכלבים כדי לרצות את 'בצלם' פוגעים באמון הציבור בצבא ובחוסן הלאומי שלנו. אני מקווה מאוד שהנשיא הבא יחון את אלאור באופן מלא ויסיר מעליו את עול עבירת ההריגה, עבירה בה הורשע על לא עוול בכפו".
תגובות
ח"כ משה יעלון סרב להתייחס לדברים.
מבית הנשיא נמסר בתגובה: "נשיא המדינה דחה את בקשת החנינה של אלאור אזריה לאחר שנתן דעתו לעבירות שבוצעו על ידו ולנסיבותיהן, לכל הדברים שנכתבו בבקשתו וכן לחוות הדעת שהובאו בפניו ועל פי כל אלה, החליט לדחות את הבקשה. מעיון בחומר שהונח לפניו למד הנשיא כי בגזר הדין הביאו בחשבון בתי הדין הצבאיים את הנסיבות שהועלו בבקשת החנינה שהוגשה אליו כשיקולים לקולא, ואף ציינו כי בהתחשב בהן הקלו עם אזריה בדין.
כמו כן, בספטמבר 2017 מצא לנכון הרמטכ"ל להוסיף ולהקל בעונשו ולהפחית ארבעה חודשים מעונש המאסר בפועל שהוטל עליו וזאת משיקולי חסד ורחמים תוך התחשבות בשירותו הצבאי כחייל בזירה המבצעית. מתוך כך סבר הנשיא כי במכלול השיקולים ולאור האמור לעיל, הקלה נוספת בעונש תפגע בחוסנם של צה"ל ושל מדינת ישראל. הנשיא הדגיש כי ערכי צה"ל ובתוכם טוהר הנשק הם יסוד מוסד בעוצמתו של צה"ל ותמיד עמדו לנו במאבק הצודק על זכותנו לבית לאומי ובטוח ובבנייתה של חברה איתנה"
***
מחושך אל אור: אלאור אזריה חושף את כל האמת בספר חדש
חשבתם ששמעתם כבר הכל על פרשת אזריה והמחבל בחברון? עכשיו הגיע תורו של אלאור לדבר. בספר ‘מחושך אל אור – ירייה אחת בחברון’ יחשוף אלאור את הסיפור המלא מאחורי הפרשה שמסעירה עד היום את החברה הישראלית.
די ברור שהוא ירה בו כדי שהמחבל לא ישאר בחיים ולא מכל סיבה אחרת. ודי ברור שאם הבצלם לא היו עושים סיפור מהעניין היו מחליקים את זה. הוא צריך להגיד תודה שיצא מהסיפור בכלום בלי לחטוף עונש התחסדות של בית המשפט
לך זה ברור לי זה לא ברור, לא יודע מה עבר לו בראש ויש לו גרסה אחרת שהוא עומד עליה בעקביות.. חייל צעיר בחובה בלי פרופורציות, בבירור עם יתר מוטיבציה וחוסר שעות שינה, גם לא תמיד רציונלי וביקורתי ולפעמים מקבל מידע והנחיות מכל מיני גורמים ומפרש אותם לא נכון או בצורה מילולית מדי.
ככה או ככה יש אלפי חיילים שנהרגים, נפצעים, חוטפים מחלות, משאירים אחריהם הורים שכולים ונשים ובנים ואחים. יש כאלה שנופלים בשבי עוברים דברים איומים או לא חוזרים.
בס"ד אלאור חי ובריא ובילה כמה חודשים בבית הבראה. שבע יפול צדיק וקם.
אז שייקח את עצמו בידיים ישאיר את הדברים מאחוריו ומאחורינו אולי ייסע להודו לשנה וימשיך את החיים שלו.
אם יש לרמטכ"ל הנוכחי טיפ טיפת יושרה והגינות הוא חייב להורות לתביעה הצבאית לחזור בה מהאישום ולזכות את אלאור מכל אשמה! (ובדרך אגב גם לירוק בפרצופו המדושן של רבלין).
רק לך יש יושרה. ממש סרגל ערכי אתה!
אחיתופל הגילויני נראה לי שיצאת טופלה טוטוריטו
כנראה ש"אני סידן התבואה" יצאה לחופש והוא מחליף אותה.
בפסק הדין קבעו השופטים כי אזריה “ירה ממניע נקמני”.
נניח שזה נכון, מה הבעיה עם זה?
הרי הוא לא הלך לנקום באזרחים חפים מפשע, הוא הלך לנקום במחבל בן-מוות שניסה לרצוח אז
למה עושים עניין מזה? כל מחבל צריך לדעת שסופו יהיה מוח מרוח על הרצפה,
זה גם מוסרי וגם מרתיע את המחבלים הבאים.
הבעיה היא שבחברה תרבותית ואני לא מדבר על מדינה דמוקרטית לא הורגים אדם בלי משפט ושאף אדם לא יכול להיות גם התובע גם השופט גם התליין. ואת זה כל אדם צריך לדעת מגיל צעיר.
לפי היהדות כשדנים בגורלו של אדם אפילו בשמיים יש קטגור וסנגור ושופט, והמשפט לא ידוע מראש והרשות והחובה נתונה לסנגור לחתור לצדק ולזכות את הנאשם. לכן נשפט איוב בשביל ללמד אותנו ולבסס את העולם על היסוד הזה.
כל עוד יש אירוע החייל מחוייב להגן על עצמו על החברים על המדינה ולבצע את המשימה.
ברגע שהאירוע הסתיים בית הדין הצבאי צריך להגיד את דברו והחייל לא יכול להרוג סתם אנשים על דעת עצמו.
ברגע שאלאור הוריד את הקסדה שלו זה אומר שהסתיים האירוע מבחינתו. זאת הראיה הנסיבתית שמעידה נגדו הואיל ואנחנו לא קוראים מחשבות. אחרת אם אכן יש פצצה מתקתקת שמסכנת את כולם למה אלאור בזבז זמן והוריד את הקסדה ? מה בחטיבת כפיר המהוללת לא יודעים לירות ולכוון עם קסדה ?
בקיצור אליאור עשית פדיחה גם אם לא התכוונת, צילמו אותך, שילמת מחיר לא נמוך לא גבוה, היית בכלא לא מעט זמן לא הרבה זמן.
אני דווקא מאמין לך שהכוונה שלך היתה לטובה סע לשלום ועזוב אותך מספרים וחירטוטים.
לאזרח רגיל עומדת חזקת החפות ולכן צריך משפט צדק. כאן מדובר במחבל, שניסה לרצוח ואין
כאן שום צל של ספק לגבי מידת אשמתו. בנוסף לכך, לא מדובר כאן בבאזרח רגיל שזכאי למשפט אלא בלוחם של האויב, אויב שלא עושה הבחנה בין חיילים לאזרחים וכל מטרתו היא רצח יהודים.
לאויב כזה מגיע למות, זה גם מוסרי וגם מרתיע את המחבלים הבאים.
אתה
מערכת השיפוט במלוא עליבותה
נראה שבכל מקום נורמאלי שופטים היו זורקים את התביעה לכל הפחות בגלל כל הסתירות שמצאו בכל העדויות וגם בגלל ההתנפלות של ראשי הצבא והפוליטיקאים על אלאור. ברור לכל אדם שאין כאן שום כוונה תחילה של אלאור לפגוע ולהרוג אלא תגובה סבירה של לוחם שנמצא בקו האש. הרעיון כאילו צריך לשמור על חייו של מחבל אפילו במחיר מותו של חייל ישראלי מעוררת חלחלה.
אני בהחלט מסכים שאין מה לחפש אצל ריבלין ואני מקווה שיקום הרמטכ"ל ויחון את אלאור לכל הפחות בגלל כל הסתירות הרבות בכל העדיות והלחץ לכאורה על העדים המשרתים עדיין לשנות את דעתם. ברור הוא שלא קשה לתפוס אחד שעדיין משרת ולהציע לו קידום תוך הבנה שהוא מוכן לראות את המצב מנקודה שנוחה לראשי הצבא. זה לא דבר קשה ורק על זה היו צריכים לזרוק את התביעה.
מנקודה אחרת יש לנו סיבה לדאגה בגלל הקשר לכאורה בין השילטון לבין בית המשפט. נראה כאן שבית המשפט אינו עצמאי כפי שהשופטים טוענים אלא מוכן מסיבות הידועות לו להרשיע במקום שצריך היה לזרוק את התביעה.
כבר היו דברים מעולם וזאת לא הפעם הראשונה. לי זכורים שני מקרים המעוררים תהיות אם בית המשפט הוא עצמאי או בעצם במקרים מיוחדים הוא זרוע השלטון. האחד מהם הוא משפטו של יגאל עמיר כמי שרצח את רבין והשני זה ועדת אגרנט לאחר מלחמת יום הכיפורים.
במקרה של יגאל עמיר הרבה עדיות נעלמו או לא נחקרו כמו הקלטת מהמכון הפאתלוגי ובכלל רואים את רבין נכנס בכוחות עצמו לתוך המכונית וגם יש כניסת כדור מלפנים ואולי עוד כמה דברים. אני חושב שכל שופט היה בכל מקרה אחר היה זורק את התביעה או מבקש הסבר. במקרה של ועדת אגרנט ברור הוא שאי אפשר להתעלם מהעובדה שהדרג המדיני קובע לצבא מה לעשות ולכן אי אפשר להפריד ולכן להתמקד בצבא בלבד אינו מקובל ומראה שהועדה בעצם הגנה על הממשלה שבעצם היתה אשמה שאיפשרה את הפלישה.
כל זה פשוט מדאיג ומראה שיש לכאורה לחץ על המנהיגים שלנו להראות להשד יודע מי שאנחנו ילדים טובים וזה די מצער.
קודם כל שיתנצל על ניבולי הפה שלו בגנות השמאל וההתפרצויות הזעם הבלתי מוסברות. אחר כך נדאג לאלאור אזריה שיישאר החייל הערס של כולנו כפי שמדינתנו מתאפיינת בה
הערס זה אתה וכל השמאלנים שלך.
ועדיף שיתנצל רֵאשית בפני אראל מרגלית, נתן זהבי ואלדד יניב אלופי המנבלים, הזוכים לגיבוי מלא של עדר ה"נאורים". אחר כך נדאג לאביב גפן, אסף אמדורסקי ובן ארצי שיישארו המשתמטים הפלצנים של כולנו כפי שמתאפיין עדר הפלצנים שלנו.
מר שפטל-שום התחסות לאיש ימין תנקה אותך על זה שהצלת נאצי נאלח
אם אין עורך דין אין משפט. כיוון שדמיאניוק נשפט בישראל היתה חובה למנות לו עורך דין. אז אם לא שפטל זה היה בוזגלו או וסרמן או כהן או מי שתרצה. יתרה מכך, כבר במחצית המשפט היה ברור לכל שדמיאניוק אינו איוון האיום אבל לא יכלו להכיל את הפדיחה והמשיכו הלאה. כיוון שכתב האישום היה על היותו איוון האיום והוכח שהוא לא – לא היה מנוס מלשחרר אותו. וזה ממש לא אשמת שפטל אלא אשמת אנשי התביעה הרשלנים. אם אתה שונא את שפטל בגלל שהוא ימני, תהיה ישר ותודה בזה ואל תחפש תירוצים מתחת לאדמה.
סמי, טול קורה מבין עיניך! המדובר בשומר אוקראיני זוטר אלים, טיפש ואנטישמי, לא ב"איוואן האיום". במסגרת לימודיי בתיכון חיברתי עבודה על טרבלינקה וזוכרת אני היטב מהספרים שקראתי (הרבה לפני הולדת המרשתת) את מראהו של הרוצח המתעלל על אוזניו הבולטות ועיניו הבהירות הגדולות. עו"ד שפטל הנכבד הוכיח, מעל לכל ספק, שנעשתה טעות בזיהוי והשופטים קיבלו זאת.
לשטתו של שפטל, צריך להתנצל גם בפני ג'ון איוון דמיאניוק.
רוצח זו המילה היחידה. לכל מי שראה את הסרטון ברור שהיה שם רצח. אפשר להתווכח אם זה רצח מדרגה ראשונה או לא, אבל פסק הדין היה שהוא ירה מתוך נקמה. זה רצח. להתווכח אם היה מגיע לטרוריסט שהוא עצמו רוצח זה לא הנושא. זה כמו לומר שגונב מגנב פטור.
גם אם אתם מזדהים אתו עליכם לחשוב על הנזק שעלול להגרם לתדמית של ישראל, אין עונש מוות למחבלים אצלנו בין השאר מכיוון שיש חשש שהם יחליטו שאין להם מה להפסיד וגם יהרגו שבויים שלו.
חייל פשוט איננו יכול לקחת את ההחלטות האלו על עצמו.
כל ההופעה של אלאור ומשפחתו היתה של פרימיטיבים, הם משכו תשומת לב, העלו את הפרשה לראש הכותרות. בסופו של דבר הוא לא ממש קיבל עונש הוא יצא בלי כלום על רצח.
בסרטון שומעים צעקות שהמחבל זז ושאולי יש עליו מטען.
גם אם הצעקה נשמעה ברקע אלאור הפנים את המסר. אפילו אם רק בתת מודע.
יתכן שאחר כך הוא שיחזר את זה. אולי אפילו בעזרת סניגור, שזה לגיטימי לחלוטין.
כמו את הסיפור של המח.
יש דברים שמדחיקים או מודחקים מלכתחילה.
בוודאי במצב שבו אדם נורמטיבי נאלץ להרוג יצור אחר.