דו"ח חדש של האו"ם: ממשלת ונצואלה חטפה ורצחה אלפי אזרחים

מועצת זכויות האדם חשפה כ-7,000 מקרים של הוצאות להורג ללא משפט בשנתיים האחרונות תחת טיוח ממשלתי מתמשך. גנרל שערק: "הנשיא מאדורו הורה לשתול נשקים על חשודים"

כוחות הביטחון מול מפגינים בקראקס | Carlos Díaz

כוחות הביטחון של ונצואלה ביצעו ב-18 החודשים האחרונים אלפי הוצאות להורג ללא משפט, ובמקרים רבים ניסו לעוות את הראיות לאחר מעשה כדי שיראה כאילו הקורבנות אכן היו אשמים. כך עולה מדו"ח חמור שפרסם האו"ם ביום חמישי שעבר ובו מפורטת מסכת רחבה של הפרות זכויות אדם ורדיפת יריבים פוליטיים מצד ממשלת ונצואלה.

על פי חוקרי האו"ם, "יחידות חיסול" של כוחות הביטחון הרגו באופן שיטתי וללא משפט לא פחות מ-5,287 בני אדם בשנת 2018, ועוד 1,569 נוספים מראשית השנה הנוכחית ועד חודש מאי. עם זאת מציינים החוקרים כי ייתכן ומספר הקורבנות בפועל גדול אף יותר, ונתונים שאספו קבוצות מחקר עצמאיות מצביעים על יותר מ-9,000 הוצאות להורג באותה תקופה, במסגרת מה שממשלת ונצואלה הגדירה "מבצעים לשחרור העם".

הדו"ח שהוצג למועצת זכויות האדם על ידי הנציבה העליונה מישל בצ'לט מביע ביקורת חריפה על נשיא ונצואלה ניקולס מאדורו וממשלתו על חלקה בהעמקת המשבר הפוליטי והכלכלי במדינה. החוקרים מציינים כי מאז שנת 2016, ממשלת מאדורו "פעלה כדי לנטרל, לדכא ולהפליל מתנגדים פוליטיים וכל אדם אחר שביקר את המשטר".

מפגין בוונצואלה | Carlos Díaz

באחד המקרים שהתרחשו לאחרונה ולא נכנסו לדו"ח, קצין לשעבר בצי בשם רפאל אקוסטה ארבלו נעלם במפתיע מביתו בחודש שעבר, ונמצא לאחר שבוע ללא רוח חיים בבית חולים צבאי, כשעל גופתו סימני התעללות קשים. בממשלה טענו כי הוא נחקר יחד עם אנשי צבא אחרים בשל מזימה להתנקש בנשיא, והנציבה בצ'לט אמרה כי היא "המומה" ו"מודאגת מאוד" מהמקרה.

בנאום מיוחד שנשאה בפני מועצת זכויות האדם ביום שישי, סיפרה בצ'לט על ביקורה האחרון בוונצואלה, שם הייתה עדה לתופעות כמו מחסור חמור במזון בחלקים במדינה, כאשר "אנשים עומדים בממוצע כעשר שעות ביום" בתורים לחנויות שונות. עוד אמרה כי מערכת הבריאות בוונצואלה נמצאת "במצב חמור", עם מחסור באנשי צוות רפואי ותרופות שמביא למותם של מאות אנשים, וכי המערכות הציבוריות של תחבורה, חשמל ומים נמצאות במצב של קריסה.

לדבריה, מצב זה הביא לעזיבה המונית כאשר יותר מ-4 מיליון בני אדם עזבו עד כה את ונצואלה, ואלפים ממשיכים להגיע מדי יום למחנות פליטים בגבולות המדינות השכנות. בצ'לט סיכמה ואמרה כי גורלם של יותר מ-30 מיליון תושבי ונצואלה תלוי ברצון הרשויות לשפר את מצב זכויות האדם במדינה: "כל אנשי ונצואלה זכאים לחיים טובים יותר, חופשיים מפחד ועם גישה למוצרים בסיסיים".

חטיפות ועינויים

בתוך כך, אחד מהעריקים הבכירים ביותר ממשטר מאדורו, הגנרל מנואל כריסטופר פיגוראה, חשף בראיון לסוכנות הידיעות AP בשבוע שעבר חלק מהשיטות בהן משתמשת הממשלה לעינוי ורצח של מתנגדים. פיגוראה, ששימש עד לאחרונה כראש שירות הביון הכפוף ישירות לנשיא (SEBIN), סיפר כי היה עד ולקח חלק מרכזי בהפרה נרחבת של זכויות אדם דרך מעצרים לא-חוקיים ועינויים.

בנוסף, סיפר הגנרל על פקודות שקיבל מהנשיא מאדורו לפגוע בבני משפחתו של מנהיג האופוזיציה חואן גואידו, בין השאר באמצעות מעצר של אמו החולה בסרטן וחלק מיועציו הבכירים באשמה של "פעילות טרור". כאשר פיגוראה ציין בפני הנשיא כי אין עילה חוקית לבצע את המעצרים, השיב מאדורו: "זאת לא הבעיה שלי. תשתול עליהם כמה נשקים, תעשה את מה שצריך לעשות".

הגנרל המשיך ותיאר עשרות מקרים בהם אסירים מוחזקים במעצר תמורת כופר, למרות הוראות מבית המשפט לשחרר אותם, פעולות מעקב שנעשו אחר חשודים בהתנגדות למשטר, ואת חלקם של סוכנים קובנים שמאמנים אנשי ביטחון ומשמשים כשומרי ראש לנשיא. "סוכנות הביון הפכה למרכז של סחיטה וחטיפה", אמר. "ניסיתי לשנות דברים אבל זאת תרבות שמושרשת שם".

לדבריו, הוא ניסה לשכנע את מאדורו לשנות כיוון ולמנות מועצה מחוקקת חדשה, אך המכתבים ששלח לנשיא לא נענו. בתגובה הוא החליט לעבור לשורות האופוזיציה, מספר ימים לפני ניסיון ההפיכה הצבאית בחודש אפריל. פיגוראה מספר כי הכין כבר תכנית לעזיבתו של הנשיא מאדורו את המדינה, אך בעקבות כשלון ההפיכה החליט לברוח בעצמו לקולומביה. שבועיים לאחר מכן, סגנו נמצא ללא רוח חיים במלון בקראקס, במה שפיגוראה מתאר כ"פעולת תגמול שנועדה להשתיק אותו".

כיום הגנרל לשעבר נמצא בארה"ב ומשם מנסה לפעול למען זכויות האדם בארצו. "אני כמו חייל שמשדר אות מצוקה, המשימה שלי היא לסייע לשחרר את מולדתי מהבושה", אמר.

"שלטון החוק לא קיים יותר"

ממשלת ונצואלה הגיבה בביטול לדו"ח האו"ם, ובהצהרה של שר החוץ נאמר כי הוא דוחה את "המחקר המוטה והלא אובייקטיבי". לדבריו, הנתונים בדו"ח מוטעים ומוצגים בצורה קיצונית, בעוד הצעדים שעשתה הממשלה כדי לקדם זכויות אדם אינם נזכרים כלל או מוצגים באופן מינימלי.

ניקולס מאדורו | Wilsom Dias/Agência Brasil

פעילי זכויות אדם בירכו על הדו"ח שהאיר זרקור על הדיכוי וההתעללות שמובילה ממשלת ונצואלה. "תגובת הממשלה רק מוכיחה שהדו"ח פגע בכל הנקודות הנכונות", אמרה תמרה ברונר, חוקרת בכירה בארגון 'Human Rights Watch'.

כפי שדיווחנו בעבר ב'מידה', זו אינה הפעם הראשונה בה האו"ם מצביע על הפרות חמורות של זכויות אדם בוונצואלה. בדו"ח מיוחד נוסף שפורסם בקיץ שעבר, נכתב כי קצינים ושוטרים במשמר הלאומי של ונצואלה חשודים בכ-500 מקרים של רצח, כאשר רק ב-357 מהם נפתחה חקירה וברובם לא הוגשו כתבי אישום.

אחד המקרים שהובאו בדו”ח היה סיפורו של השוטר המורד אוסקר פרס וששת חבריו שנורו למוות על ידי כוחות הביטחון למרות שנכנעו והניחו את נשקם. באו”ם טענו כי יש יסוד אמיתי להאמין שחברי הקבוצה הוצאו להורג בעקבות הוראה שהגיע מן הדרגים הבכירים ביותר בממשלת ונצואלה, שלאחר מכן ניסו להשמיד את הראיות לכך.

מקרים נוספים אותם בחן הדו”ח הם שימוש בכוח מוגזם מצד כוחות הממשלה כלפי מפגינים, ואיומים ישירים במעצר כלפי אזרחים שביקשו לחשוף את המשבר במדינה. כך למשל, עובדים במערכת הבריאות סיפרו כי פקידים בממשלה יצרו עמם קשר ואיימו שישליכו אותם למאסר אם יספרו לעיתונאים זרים על המחסור בתרופות ועל התנאים הגרועים בבתי החולים.

על פי הנציב הקודם זאיד בין ראאד, המצב בו רשויות המדינה אינן עומדות לדין על פשעיהן הוא “סימן חמור לכך שמערכת האיזונים והבלמים נשחקת לחלוטין”. עוד הוסיף כי "שלטון החוק לא קיים יותר בוונצואלה. הפטור מעונש שמקבלת הממשלה חייב להסתיים”.

מאמרים נוספים

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.

2 תגובות למאמר

  1. נו, אז מה עושים?
    אפשר לספר את הסיפור הזה על סין למשל אבל לא יעשו דבר כי לסין יש וטו במועצת הביטחון וגם קשרים כלכליים עם חצי מהעולם ולכן ימצאו לה כל מיני סיבות לא לעשות דבר ורק לכתוב דו"ח. אפשר לכתוב את הדו"ח הזה על איראן עיראק סוריה ושו"ת כל מה שצריך זה לשנות את שם המדינה. מה עם קובה ומה עם רוסיה ושו"ת? מה עם זכויות האדם באפריקה? בעולם הערבי?

    האו"ם ממש חזק בדו"חות מהסוג הזה אבל אפס בביצוע. אז נראה לי שהסיפור הוא בכלל אחר. רוב העולם הוא לא דמוקראטי ובכל מקום אפשר למצוא כל מיני תופעות שאפשר בהם למלא מליוני דו"חות. כמובן מתבקשת השאלה איך אפשר לתקן דבר כזה? במציאות אי אפשר לתקן כי מה שקובע כאן הם ענינים כלכליים והסיפור על הפרת זכויות אדם אינו מקובל כי אין הגדרה מקובלת על כולם מה זה בדיוק "הפרת זכויות אדם"?

    לכן נראה שאותו עם שסובל צריך לפעול וזאת תהיה התשובה הטובה ביותר. כלומר החלפת דיקטטור קיים בדיקטטור אחר שאולי לזמן מה יהיה קצת יותר נוח מבחינת כותבי הדו"חות.

    כותבים לנו שארבעה מליון מאזרחי ונצואלה הגיעו למחנות הפליטים מחוץ לונצואלה. מה היה קורה אם אותם ארבעה מיליון היו נלחמים במשטר? נכון שיהיו הרוגים אבל זה המחיר. שלווה עולה הרבה.

    מנקודה אחרת אפשר לפלוש למדינה ממנה בורחים האזרחים בטענה שזאת בעצם פלישה למדינה השכנה. לכן המדינה השכנה יכולה להלחם בדיטטורה השכנה (כמובן בעזרת כל מיני גורמים אחרים). לא חושב שזה בוצע בנתיים מסיבות כלשהן אבל אפשר לנסות. למשל המשטר הסורי נלחם והרג הרבה מאזרחי סוריה שרבים מהם קיבלו מקלט במדינות השכנות כולל ישראל. מה מפריע לאותן מדינות לפלוש לסוריה בטענה שאזרחי סוריה פולשים למדינתם?

    זה היה מאפשר להכנס לסוריה ולהוריד את הדיקטטור הקיים ולהמליך דיקטטורה אחרת קצת יותר נוחה לזמן מה אני מקווה.

    מנקודה אחרת יתכן שזה המצב ואין הרבה שאפשר לעשות למרות כל הדו"חות. אם האזרחים לא מוכנים להלחם עבור עצמם מה כבר אפשר לעשות? מי יהיה מוכן ללכת ולהלחם עבורם?