בוריס ג'ונסון ושובו של הברקזיט

שלוש שנים לאחר שהעם הבריטי הצביע ברוב קולות בעד עזיבת האיחוד האירופי, קמה לו סוף סוף ממשלה שמוכנה ומסוגלת לבצע את רצונו

ראש ממשלת בריטניה בוריס ג'ונסון | ויקיפידה

דבר מוזר קרה ברגע ההוא בו ב-2016 בו בריטניה הצביעה בעד עזיבת האיחוד האירופי: אלו שניצחו בהצבעה פשוט נעלמו. תוצאות משאל העם החד-משמעיות אמנם העניקו מנדט לפרלמנט בנושא, אך לא הצליחו ליצור ממשלה שתבצע בפועל את רצון הבוחרים.

וכך הגיעה לה תקופת מעבר מוזרה עוד יותר. תרזה מיי, שמעולם לא התלהבה במיוחד מרעיון העזיבה, נטלה את ראשות הממשלה מידי דיוויד קמרון שהתפטר. בנאומה הראשון בבית הנבחרים בתור ראש ממשלה, מיי הבטיחה סדר יום נמרץ: המפלגה השמרנית בהנהגתה תיקח אחריות על שיקום היחסים עם האיחוד האירופי, תוך כדי סיוע למשפחות עובדות וטיפול ב"חוסר הצדק" בחברה הבריטית. היא הבטיחה לדאוג ליציאה מהאיחוד, כולל עזיבת איחוד המכסים והמסגרת הפוליטית. אבל אף אחת מההבטחות האלו לא התגשמה.

כישלונה של מיי להגיע ליציאה מוסכמת מן האיחוד הביא לקץ ממשלתה והוליד ממשלה חדשה, כזו המובלת בידי האנשים שאפשרו את התוצאה במשאל העם. בוריס ג'ונסון, הידוע מכל תומכי הברקזיט במפלגה השמרנית, הוא כעת ראש הממשלה. חברו לקמפיין העזיבה (ויריבו לעיתים במפלגה) מייקל גוב, מונה כאחראי לתוכנית עזיבת האיחוד גם ללא עסקה. תומכת עזיבה אחרת, פריטי פטאל, נכנסה למשרד הפנים וסאג'יד ג'אוויד הוא שר האוצר החדש, אך אולי המינוי החשוב מכל הוא מינויו של מי שהיה היועץ לקמפיין העזיבה וכעת הוא יועצו של ראש הממשלה – דומיניק קאמינגס. זו ממשלה תוקפנית וחריפה, הבנויה לקמפיין תקשורתי מוצלח.

גם עבור מי שהטיל ספק בנחיצותה של עזיבת האיחוד, הממשלה החדשה מייצגת התנהלות פוליטית נורמלית יותר, כזו שבה אלו שתמכו בעזיבה וניצחו במשאל העם כעת אחראים על היישום, וגם יישאו באחריות במקרה של כישלון. זהו מראה מרענן, לאחר חודשים ארוכים של התנהלות עייפה ומייאשת מצד ממשלת מיי. בשלבים האחרונים של הממשלה הקודמת, היא הפסיקה לתקשר עם השותפה לקואליציה (מפלגת DUP מצפון-אירלנד), וחיה בחשש מתמיד מתככים ומבחירות.

תרזה מיי מודיעה על התפטרותה | UK Government

בהודעת ההתפטרות שלה ובימים שלאחר מכן, תרזה מיי התרכזה בלהזהיר את עמיתיה על כך שילמדו בקרוב את הלקח שהיא לא הצליחה להנחיל להם: הסכם הנסיגה שהציגה הוא האפשרות היחידה שלהם. התגובה מידידים ואויבים כאחד הייתה שילוב של רחמים ובוז. מנגד, ממשלת ג'ונסון אולי נראית כרגע יותר מדי מאוהבת בעצמה ובטוחה כי תצליח להשיג עסקה טובה מול בריסל, אך לפחות זו ממשלה חיה ובועטת.

אחת הביקורות הנפוצות על בוריס ג'ונסון הייתה שהוא רק רוצה להיות ראש ממשלה. היה בכך רמז לטענה שמעבר לסגנון המוחצן הוא לא מחזיק באמונות אמיתיות, אך הסגנון הוא מה שעזר לו להגיע כל כך רחוק. השיער סתור בכוונה, החליפות לא יושבות בדיוק. זוהי בחירה מודעת, והיא שהופכת אותו מושך לצפייה. מתחת לחזות המרושלת מסתתר אדם חכם מאוד שתמיד עבד קשה יותר מיריבו השאננים, ועובדה זו היא הצורבת ביותר עבור הבירוקרטים האחידים שמאכלסים את הפוליטיקה הבריטית בימינו.

הגעתו של האיש הזה ושל הממשלה הזו, כמעט שלוש שנים מאוחר מדי, מסמלת סוף סוף את ראשית הברקזיט האמיתי.


הטור פורסם לראשונה באתר 'נשיונל רוויו'.

מאמרים נוספים

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

5 תגובות למאמר

  1. קבלו את המעצמה של המאה ה21 – כח דמוקרטי מערבי אמיתי שיכול להתמודד עם סין ועם רוסיה ועם האיסלם.

    איחוד מתבקש של המדינות האנגלוסקסיות – איחוד ארה"ב עם ממלכות הכתר הבריטי:
    1. ארה"ב – 330 מיליון איש ורבע מכלכלת העולם
    2. בריטניה – 60 מיליון איש כולל המרכז הכלכלי של לונדון
    3. קנדה – המדינה השנייה בשיטחה בעולם עם מחצבים עצומים
    4. אוסטרליה ניו זילנד גינאה החדשה – יבשת עם מחצבים עצומים
    5. מקלטי המס של האיים הקריביים (בהאמה ברמודה..) עם הון תועפות.

    בוריס ג'ונסון ודונאלד טראמפ שניהם מניו יורק ושניהם עם אותה גישה.
    הארי נשוי לאמריקאית.
    הארי נלחם באפגניסטן את מלחמתה של ארה"ב נגד הטליבאן.
    אין סיבה לפיצול בין העמים דוברי האנגלית.

    1. האמת שטויות, אומנם המדינות הללו דוברות את אותה שפה, אבל לא אותם הערכים, לא אותה היסטוריה ועוד

    2. באיחוד האירופי יון וגרמניה חולקות את אותם ערכים?
      ברוסיה הצ'צ'נים חולקים את אותם ערכים עם הקרלים שבגבול פינלנד?
      האבוריג'ינים באוסטרליה חולקים את אותם ערכים עם הלבנים?
      בארה"ב הליברלים החילונים בסן פרנסיסקו חולקים אותם ערכים עם המורמונים של יוטה ועם החרדים בברוקלין?

      אין שום הבדל בין ונקובר לסיאטל בין בוסטון לטורונטו בין סידני לסן דייגו. בין פוארטו ריקו לג'מייקה.

  2. אולי תפסיק לברבר פה בשיט ?!
    בחייך, כתבתי לך כבר שכאזרח אנגלי אתה פשוט כותב שטויות שאינן רלוונטיות!
    זה כמו שתגיד שישראל, הכורדים, והיוונים יתאחדו למעצמה מקומית, אחרי הכל כולן מתנגדות לארדואן….

    לא ג׳יימס קמרון, דיוויד.

    1. כרגע לכורדים אין מוצא לים ויוון תקועה באיחוד האירופי.

      כשאסד יסיים עם המורדים הסונים הוא יגרש את השיעים. ואז תראה מדינה דרוזית עלאווית חילונית (הדת שלהם סודית) ומדינה נוצרית בלבנון ומדינה כורדית והם יחברו לקונפדרציה עם ישראל.
      ובנוסף האיחוד האירופאי יתמוטט ויוון וקפריסין יצטרפו לקונפדרציה בעלת הברית הטבעית שלהם נגד תורכיה.

      בינתיים ישראל בונה את הגשרים ומכינה את הלבבות.
      זה רק עניין של זמן.