'הבלוק הטכני' יאפיל על האחדות העמוקה

לציונות הדתית יש בשורה עליה ניתן להתאחד, ואין לבנות מחלוקות מלאכותיות ב'בלוק טכני'

הרב רפי פרץ, בצלאל סמוטריץ', נפתלי בנט ואיילת שקד

בין כל החיוכים והצילומים בהודעת הריצה המשותפת של 'הימין החדש' והבית היהודי, הסתתר גם סעיף קטן הקובע כי מדובר ב"בלוק טכני"  או במילים אחרות – חיבור זמני בלבד אשר אמור להתפרק לאחר הבחירות. דברים אלה מחייבים דיון בשאלה האם יש הצדקה למפלגה 'ציונית-דתית' בבחירות 2019, והאם ישנה אידיאולוגיה פוליטית משותפת אותה היא יכולה לקדם בכנסת ובממשלה? שאלות יסוד אלו קיימות מאז החלו מפלגות דתיות לפעול לפני כמאה שנים ולא אפתור אותן על רגל אחת, אך אנסה ללבן את הסוגייה בהקשר האקטואלי של הבחירות הקרובות.

ראשית יש להתבונן במשמעות הטכנית והמהותית של מפלגות ורשימות המחליטות להתאחד. לרוב, מפלגה המאוחדת תחת דגל אחד מציגה רשימת מועמדים מכמה סיעות קרובות אשר חלקם הופכים לחברי כנסת ופועלים כסיעה אחת. כך היה במפלגת העבודה, בליכוד, במפד"ל ועוד.

האיחודים בין מפלגות הובילו בדרך כלל לשמירה ואף עלייה בכוחן המשותף, אולם אלו התרחשו כאשר היה מדובר בשתי מפלגות קרובות מבחינת ציבור בוחריהן. דוגמה לאיחוד כושל הייתה בבחירות 2013 בין 'ישראל ביתנו' ל'ליכוד', אשר האיחוד הוריד אותן מ-42 ל-31 מנדטים. מחקר אותו אני עורך בימים אלה בודק את מידת הקרבה הגיאוגרפית בין בוחרי רשימות שונות. ככל שהמצביעים מרוכזים באופן דומה בקלפיות המתאם יהיה גבוה יותר, ולהיפך. ניתן לראות דוגמה לכך בנתוני המתאם של שלוש רשימות בבחירות האחרונות:

ג ז טב מחל נ שס
זהות -0.15 1 0.39 0.56 0.53 0
איחוד הימין 0.05 0.39 1 0.09 0.61 0.12
הימין החדש -0.09 0.53 0.61 0.2 1 -0.06

 

מן המחקר כי בין מצביעי 'איחוד הימין' ו'הימין החדש' יש את החפיפה הגבוהה ביותר (0.61). מצביעי 'זהות' קרובים בעיקר לליכוד (0.56) ול'ימין החדש' (0.53) ופחות למצביעי 'איחוד הימין' (0.39). בניגוד לאגדת 'שתיית הקולות' החפיפה בין מצביעי שתי המפלגות לליכוד איננה גבוהה.  כחול לבן ושס רחוקות מאוד (0.36-) כמו גם הליכוד עם שתי המפלגות הערביות (0.42-). מכך עולה כי סוד ההצלחה והכישלון באיחודים בין מפלגות הוא מתאם האיחוד בין מרכיביו. 'המחנה הציוני' אשר האיחוד בין מרכיביו היה גבוה (0.7) הצליח. הליכוד ביתנו אשר המתאם בין רכיביו היה נמוך (0.34)  נכשל.

המצאת 'הבלוק הטכני'

כעת נבחן את הפילוג בציונות הדתית בבחירות האחרונות. בטרם הבחירות, הרב רפי פרץ הוזעק להציל את 'הבית היהודי' הנטוש, בזמן שהסקרים ניבאו ל'ימין החדש' כעשרה מנדטים. בצוק העתים נחתם מהלך של איחוד עם 'עוצמה לישראל', עליו הרב פרץ העיד כי "הדבר לא היה פשוט לי. באנו מבתי מדרש שונים".

הסכנה מאחוז החסימה חייבה להפר את הפער המהותי, אך כיצד ניתן לרוץ ברשימה אחת ולהמשיך ולהדגיש את המחלוקת? הפתרון היה 'בלוק טכני'.. לבוחרי 'עוצמה יהודית' לא הייתה חלופה לרשימת 'איחוד הימין', וכלפי בוחרי 'הבית היהודי' הוצגו השותפים החדשים כ'בטלים ברוב' בהיותם רק שישית מהרשימה. חלקם עברו ל'ימין החדש'. ה'בלוק טכני' היה אמור לאחד אך למעשה מרחיב את הקרע בציונות הדתית. עצם הקמתו מעידה כי יש הבדל תהומי, אולי בלתי ניתן לגישור, בין המפלגות, ויש לתהות האם יוכלו לפעול כסיעה אחת.

המתאם הסוצילוגי מעיד כי בוחרי הרשימות קרובים מאוד. כפי שראינו, המתאם בין 'איחוד הימין' ל'ימין החדש' היה (0.61), דומה למתאם שתי הרשימות הערביות (0.63) אשר כבר התאחדו. אך היש בציבור הדתי מחלוקת עמוקה ובלתי ניתנת לגישור? יש הטוענים כך, אבל סוגיית הגיור למשל יכולה להפריך את הטענה. לאחר שתיקה רועמת בשתי הקדנציות האחרונות, העלה נפתלי בנט את נושא הגיור על סדר היום והציע להשיב את הסמכות לרבני הערים. הגילוי הנאות מחייב אותי לגלות כי אני הובלתי את ההצעה, אשר הוגשה בעבר כהצעת חוק בידי דוד רותם ז"ל ואלעזר שטרן. אולם היום עומד על השולחן דו"ח נסים המציג פתרון יסודי וטוב מהצעתי, ותומכים בו בכירי רבני הציונות הדתית המראים כי ניתן להגיע לקונצנזוס רבני בציונות הדתית.

אם מתכוון נפתלי בנט להוביל קו אחר בסוגיות דת ומדינה, היוכל לעשות זאת בסיעה קטנה של 4-5 חברים? האם יצליח לקדם שינויים בנושאי דת ומדינה בקואליציית ימין, כאשר איננו מצליח להשיג להם אפילו את תמיכת חבריו בציונות הדתית? האם החרד"לים ירצו להצביע במחצית קולם ל'ניאו רפורמים' כדי להקים את סיעת 'הימין החדש'? האם הליברלים ירצו להעניק מחצית מקולם לחרדים של הרב רפי פרץ?

המשא ומתן בין שני פלגי הציונות הדתית עסק במיקומים ברשימה ובחלוקה בין שלל המפלגות, ולמעשה לא עלה כל דיון רעיוני. נפתלי בנט הציג בדבריו על 'הבלוק הטכני' תמונה על פיה אין כל אפשרות לגשר על הפערים האידיאולוגיים, והוכיח כי הרשימה תהיה 'נישואי נוחות' פיקטיביים, אשר יתפרקו יום לאחר הקמת הממשלה. מצב כזה עשוי להוביל לכך שהבוחרים יעברו לתמוך במפלגות מתחרות, ולכן בנט, שקד, הרב פרץ, סמוטריץ' והשאר צריכים להוכיח לבוחר שיש להם מצע משותף ויכולת עבודה בסיעה משותפת. מיסוד קרע ב'בלוק טכני' יוביל לכישלון.


ד"ר הדר ליפשיץ הוא מרצה במכללת 'אורות ישראל' ועמית מחקר בפורום קהלת.

מאמרים נוספים

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

11 תגובות למאמר

  1. לכן, הבלוק הטכני הזה צריך לדרוש מיד עם כינון הכנסת את ביטול אחוז החסימה, כך שלא יהיה עוד צורך באיחודים טכניים. כל מפלגה תוכל לרוץ בנפרד עם המצע שלה, וכל רשימה שיש לה מספיק קולות עבור מקום בכנסת (30000-40000 קולות) תוכל להיכנס. בסופו של דבר יווצרו שיתופי פעולה בין סיעות משום שסיעות קטנות יבינו שכדי לקדם את הנושאים החשובים להם חייבים לשתף פעולה עם סיעות אחרו, וצריך גם לוותר על חלק מהמצע. שיתופי הפעולה הללו לא יהיו מאולצים (בגלל החשש מאחוז החסימה) ולכן יהיו פוריים יותר.
    כל זה בלי קשר לעובדה שאחוז חסימה גבוה (ואחוז חסימה בכלל) הוא רעיון לא דמוקרטי שמשאיר מחוץ לכנסת עשרות אלפי קולות של אנשים שלא מוצאים את עצמם במפלגות הגדולות.
    ואם חברי האיחוד הזה יצליחו לבטל את כל סעיפי החוק הדנים בפסילת רשימות לכנסת, הם ימצבו את עצמם בתור המחנה הדמוקרטי האמיתי, וגם יצמצמו את "בזבוז הקולות" בימין.

    1. צודק במאה אחוז.
      אוסיף, שאחוז החסימה הגבוה הינו גם לא דמוקרטי וגם לא חכם. מעבר לעובדה שהימין ניזוק מכך, הרי שמפלגות גדולות הן דווקא בסיס לקואליציה לא יציבה מאחר ולכל מפלגה גדולה יש אפשרות להפיל את הקואליציה. מנגד, קואליציה של הרבה מפלגות קטנות מייצרת מצב בו המפלגות הקטנות אינן יכולות להפיל לבדן את הקואליציה, מה שמחליש את כוח הסחטנות שלהן. הרעיון הזה הוא כל כך בסיסי, שלא ברור מדוע הוא חומק מהרבה אנשים, הסבורים שדווקא אחוז חסימה גבוהה הוא הפתרון לבעיית היציבות הקואליציונית. מאחר שמי שיזם את העלאת אחוז החסימה היה ליברמן, אני נוטה לחשוב שהמדובר במזימה של הנחש להפיל את שלטון הימין, ולתמרן את עצמו למצב של לשון מאזניים. יש לקוות שייכשל במזימתו. לימין, אגב, היו הזדמנויות לתקן ולהוריד מחדש את אחוז החסימה, ולא ברור למה לא עשה זאת.
      לסיום אומר, שהמגוחך בכל המצב הזה הוא שהפוליטיקאים הישראליים מעלים ראשית את אחוז החסימה, ולאחר מכן מייצרים בלוקים טכניים כדי להתגבר על כך. זה דומה למערכון שהוקרן בזמנו בזהו זה, על עובדי חברת החשמל שמדליקים חימום, ואחר כך כשחם להם, לא מכבים את החימום, אלא מדליקים מזגן, וחוזר חלילה.
      חלם.

  2. יצא שכרם(ושכרנו) בהפסדם(בהפסד המחנה הלאומי)!

  3. אני חושב שגם הליכוד הוא בלוק טכני.
    קדימה, כחלון, שניהם יצאו מהליכוד ועשו דברים מנוגדים לרוח החירות והפרט שמאפיינת את המחנה הלאומי – נגד התיישבות, בעד חזון מדינה פלסטינית, כלכלה רעה, בעד חונטה שיפוטית.

    בואו תשכנעו אותי שלא מהליכוד תבוא הרעה.
    מפלגה שצריכה לעבור מהעולם.

    1. אל דאגה, הקרן לישראל חדשה תשמור על המפלגה הזו ועל העומד בראשה מכל משמר. הם כבר הבינו שרק הליכוד מספק להם את הסחורה- גם אם בקצב איטי ממה שהם היו רוצים.

  4. המציאות היא שיש קרע בלתי ניתן לגישור ולכן נפתלי עזב את הבית היהודי. הפער בן החרדל"ים לבין הליברלים הולך וגדל והוא ימשיך במסע הזה כפי שהיה לאורך ההיסטוריה. בסופו של דבר הפונדמנטליסט לא יכול לחיות ביחד עם הליברל שדורש לממש את הליברליות שלו. הרבנים של האיחוד לא יכולים לחיות באמת בשלום עם מי שאומר" כולם נבראו בצלם" ומתכוון לזה. כל עוד חשבו שנפתלי אומר דברים כאלה כפוליטיקאי בלבד יכלו לחיות עם זה עכשיו שהם יודעים שהוא באמת מתכוון לזה הוא מבחינתם שיקוץ

  5. אני אצביע לעוצמה יהודית.
    וגווקא בגלל שהכנסתם את בנט ושקד.
    בן גביר ראוי .הם לא ראויים

  6. מתודולוגיה בעייתית.
    אתה מחפש לזהות קירבה רעיונית על סמך מיקום גאוגרפי.

    יש בארץ ישובים הומוגניים בהם ההתלבטות היא בין מפלגות אחיות לדוגמא קיבוצים בהם ההתלבטות היא בין מרץ לעבודה, ישובים ערביים בהם ההתלבטות היא בין המפלגות הערביות השונות והתנחלויות בהן ההתלבטות היא ימין חדש/עוצמה יהודית/הבית היהודי/פייגלין.

    מנגד יש בארץ הרבה מאוד מאוד ישובים הטרוגניים המשוסעים בין שלל ציבורים די עוינים זה לזה שהתערבבו זה בזה שלא בגלל רצונם לחיות ביחד אלא מסיבות היסטוריות וכלכליות.
    למעשה עיירות הפיתוח והשיכונים מקוטבות בין העולים מרוסיה (ישראל ביתנו) הדתיים המזרחיים (ש"ס), הערבים (בחיפה עכו רמלה לוד, יפו…), גרעינים תורניים וקהילות חרדיות ומיעוט חילוני שמאלני כמו סטודנטים תפרנים בסביבות מכללות.

    היהודים שגרים ליד ערבים מצביעים למפלגות בעלות הרטוריקה הימנית ביותר. בעכו בחיפה ביפו ברמלה בלוד במזרח ירושלים יש אחוזי הצבעה גבוהים במיוחד לעוצמה יהודית ולמפלגות הערביות.
    החילונים שגרים בקרבת חרדים הצביעו לטומי לפיד וחבר מרעיו באחוזים הגבוהים ביותר.

    האם יש סינטזות בין הקהילות?
    כן אבל זה היוצא מהכלל
    דוגמאות ליוצאים מהכלל:
    צ'רלי ביטון מהפנתרים השחורים למי שזוכר חבר לחד"ש הערבית שמאלנית – האם הוא סחף אחריו את עדות המזרח? קשקוש.
    בש"ס יש חברי כנסת גרוזינים ובוכארים דוברי רוסית – הם לא ממש סוחפים את יוצאי ברה"מ.
    הרבה ערבים הצביעו לאותה ש"ס של אלי ישי שאח"כ חבר למרזל ובן גביר.
    אורלי לוי המזרחית היתה עם ליברמן וכשליברמן היה בשיא עם 15 מנדטים זה היה גם בזכות מזרחיים מסורתיים.
    כל אלה היוצאים מהכלל.

    לכן צריך לבדוק במחקר לא רק קורלציה אלא גם הומוגניות של ישובים ולשם כך יש לבצע בדיקות סטטיסטיות מסדר שני כמו השונות של הקורלציה ולא רק הקורלציה הממוצעת.
    כל זאת כדי להוכיח מדעית את הטענה האינטואיטיבית שבקיבוצים הרבה מצביעים לעבודה ולמרצ ואכן יש היגיון באיחוד בינהן ואילו בישובים המעורבים יש שיעור מצביעים גבוה לעוצמה יהודית ולבל"ד אבל אין היגיון באיחוד בינהן.

    את זה ניתן לבדוק בזכות זה שבנוסף לישובים המעורבים יש גם הרבה ישובים ערביים לחלוטין שבהם אף אחד לא מצביע לעוצמה יהודית ויש הרבה התנחלויות בהם אף אחד לא מצביע לרשימות הערביות.
    ולכן יהיו מספר ישובים בהם הקורלציה תהיה נמוכה (התנחלויות וישובים ערבים).
    וגם יהיו מספר ישובים בהם הקורלציה תהיה גבוהה (שאר הישובים – במעורבים אחוזי הצבעה גבוהים לשתי המפלגות ובשאר הישובים בהם כמעט לא מצביעים לשתי המפלגות שזה גם סוג של קורלציה).

    ולכן יהיו הרבה מקומות עם קורלציה גבוהה מאוד והרבה מקומות עם קורלציה נמוכה מאוד אבל מעט מקומות עם קורלציה בינונית והתוצאות יסתדרו על גרף עם שתי דבשות.
    לעומת זאת במקרה של מרצ/עבודה – יהיו אולי הרבה מקומות עם קורלציה בינונית אבל כמעט לא יהיו מקומות עם קורלציה נמוכה מאוד והתוצאת יסתדרו על גרף פעמון.

  7. מהרסייך ומחרבייך ממך יצאו. לא למדנים ולא עורכי דין כולם יורדים לתחתית המדרגה להראות לנו חוץ מכבוד אין כבוד . ארץ ישראל רק פרסומת.
    מראה וחושף חסרי דרך ארץ. לסרי דת ודין. על מה הם רצים שרק לפני חודשיים נשרפו קולות מהימין ואנשים עוד תומכי ם בהם. איפה השכל. איפה החכמה ? ראו חזרה ברעיון כמו קורח. כמו יפתח. שנאת חינם על מה ולמה ? לאבד את עצמם וקוראים לעצמם ראשי העם

  8. כמה אתם כותבים.כולם נהיו פרטפסורים לכתיבה.תצביעו למי שעזר לכם אישית או קבוצתית כי רק ככה מצביעים במדינה שלנו.אני אצביע זהות