כך השתלטו הפקידים על בית הדין לעררים במשרד המשפטים

16 תגובות למאמר

1. אמיר ,תודה על הכתבה אסור להוריד את זה מסדר היום.

   הגב

   1. לא לתת לעניין להמשך הרבה זמן הם מומחים למסמס זמן לכן צריך להרעיש עולמות שהעניין יטופל ויוסדר כראוי והזמן קצר .האזרח לא צריך לסבול ממחלוקות של הפקידות המושחתת

2. שקד ובנט הם סוסים טרויאנים של הסמול
   בימין אבל הימין הדתי מעדיף לחבק אותם ולקבל את הסכין בגב

   הגב

   1. מה שנכון נכון

3. בוגרי הפקולטה למשפטים הם זן ירוד ביותר של איכות אדם , רובם עד שמגיעים לעמדה משפיעה הם סופר תככנים אלופי הבירוקרטיה והטיית הנוסח התקנה לטובות הנאבה ולקידום מקורובים ולאגנדה בה הם מחזיקים , מערכת המשפט על מערכותיה הזרוע שהשחיתה את המדינה, זו זרוע הנגועה בביזת ילדים בהסתרת פרשת ילדי תימן ויסוד ועדות טיוח בהן כהנו נציגים ממשרד המשפטים שכל תפקרידם היה טיוח ומניעת חשיפת עומקה של הפרשה ודאגו כי הוועדהנ תעסוק רק בננירת המזוייפת כל אמת שחוקרים הגיעו לכיוון בו מצויים הילדים 10.000 תיקי האימוץ אשר מסמכיהם זוייפו, כול אמת שניסו להרים מסף שם חסמו את פתרון וגילוי גורלם של אלפי תינוקות חטופים, מערכת של ערכאות שיפוט שופטים נגועים בפרשה ומהותם מכאן ברורה מושחתים עלובי נפש. אין מנוס מהעברת השפיטה לחבר מושבעים לעם. לאזרח הממוצע יש חוש לצדק מוסר אמת עשרות מונים גבוה מהמושחתים הללו שהשחיתו את המערכת הפוליטית גם

   הגב

4. בסופו של דבר שקד לא השיגה שום שינוי. היא ייצרה הרבה מאוד רעשי רקע שהדהדו בתקשורת אבל התיזמורת המשיכה לנגן את אותו פזמון בדיוק!

   הגב

   1. מערכת חולה מהיסוד.
      העובדה שחיות אוהבת את שקד- מדאיגה.
      יש מה ללמוד מהשמאל- משילות: מיד משתלטים על המערכת, זורקים כל הקודמים בקצב שהעיתונות לא מספיקה להגיב להעפת הראשון- עד שהשניים הבאים מוטסים בעקבותיו.
      מקווה שאוחנה בדרך הנכונה

   2. בינתיים אני לא רואה שאוחנה עושה משהו, חוץ מלהזדעק על שרים אחרים שעוסקים בעניינים שמחוץ לתחום משרדם ומשרדו.

   3. לאבנר
      בשלב השני על אוחנה לפטר לאלתר את מיכל צוק שפיר.

   4. על מנת לבדוק מזג שיפוטי = לבדוק השקפת עולם.
      די למכבסת המילים

5. ואיפה היתה "שרת המשפטים המצויינת" איילת שקד ?

   הקומפלימנטים שנשפכו מכל עבר (בעיקר משמאל) על איילת שקד היו צריכים לעורר חשד כבר מזמן.
   בואו נראה עד כמה "מצויינת" היתה שקד בתפקידה :
   א. הדלפות. משרד המשפטים דולף ככברה. ושקד ? לא עשתה מאומה בעניין.
   ב. תיק רות דוד. הפרקליטות ממסמסת את התיק. ושקד ? נעלמה.
   ג. מכרזים תפורים. משרד המשפטים מוציא שם רע לביטוי "מכרזים תפורים. ושקד ? מישהו ראה את שקד ?
   ד. נפוטיזם. אם במשרד ממשלתי אחר היתה רמת נפוטיזם כזו, כל הממסד המשפטי היה מזדעק מזמן. ושקד ? כמו שלושת הקופים. לא שומעת, לא רואה ולא מדברת.
   ה. דו"חות נציב התלונות של הפרקליטות. הנציבה הראשונה גרסטל קבעה שאסור שאדם כמו שי ניצן יהיה פרקליט המדינה. הנציב השני והנוכחי רוזן הוציא דו"ח חמור מאד על שי ניצן. ושקד ? לא "שמעה" מעולם על הדו"חות האלו.
   ו. חוסר שקיפות בבחירת עוזרי השופטים ? שמישהו יספר לאיילת שקד מהי שקיפות.

   ויש עוד עניינים רבים שמשרד המשפטים לא מתנהל בהם כמו שצריך להתנהל משרד ממשלתי בכלל ומשרד המשפטים בפרט.

   שרת משפטים מצויינת ? תמהני….

   הגב

   1. שקד פעלה הפוך בנושאי הליבה
      דרוש שינוי עמוק בפרקליטות תחילה יש להוציא את כל אותם בוגרי קרן וקסנר והקרן לישראל חדשה שהן עוכרות ישראל מזיקות. — שקד לא שינתה את כוח האדם.——.
      פיקוח מיטבי על כל סוגי התביעה. שקד לא דאגה לחקיקה מתאימה עבור הפיקוח על בתביעה בכך הבריחה את גרסטל שניסתה בשעתה בכנות לשנות במשך חודשים ארוכים התחננה לסמכויות ועמדה מול לחצים של אנשי פרקליטות פושעים – אחד מהם הוא שי ניצן שמייד עמדה על טיבו על היותו פושע פלילי. יתכן וזו סיבה שאיילת שקד לא היתה מעוניינת שתשאר ותמליץ על העזבתו. שי ניצן איש שמאל קיצוני מובהק שונא את נתניהו וזה יכול דוקא להתאים לשקד לסלק מדרכה את נתניהו. שקד הינה מאוד לא ישרה מלאה בתכסיסים ותככים בשאיפתה לשלוט. בסופו של דבר לאחר שגרסטל עזבה, שקד עוד המשיכה להפחית סמכויות למפקח החדש על התביעה.—–
      החלטות משפטיות בלתי חוקיות. את זאת במדינה מתוקנת יש לבטל ואף יש מקום להעמיד שופטים עבריינים אלו לדין. במקום זאת שקד ברחה ממהצבעה על חוק ההתגברות. —————יש צורך להעמיד פיקוח משפיע על שופטים שהמען לתלונות ציבור על השופטים לא יהיה שופט בגמלאות אלא נציג ציבור שיבחן מנוקדת ראות של הנפגעים. כיום הנציב מקבל משכורת עתק בתמורה לכיסוי על שופטים והגנה על סורחים. השופטים הנלונים הם הנשאלים והקובעים את המסקנות אודותיהם.————-
      יש לשנות לחלוטין את שיטת בחירת השופטים כך שרק נבחרי ציבור יבחרו שופטים. —– שקד לא שינתה מאומה. שקד מתגאה ומבליטה ששינתה את כוח האדם בשפיטה והביאה הרבה שופטים לא אקטיביסטים. האקטיביזם בא בעיקר לידי ביטוי בבית המשפט העליון בישיבתו כבג"ץ! היא מינתה רק שופט אחד ויחיד לא אקטיביסט השופט שטיין, למרות שהיו לה הזדמנויות למנות עוד הרבה יותר. היא מינתה את השופט עופר גרוסקופף אשר ביחד עם עוזי פוגלמן ויצחק עמית סרב לאפשר למדינה לבחון גם לא מבחינה בטחונית את הבקשה להכנס לקבלת טיפול רפואי והוציאו צו מוחלט להכניס לישראל. זוהי תרומתה של שקד. הקשר כזה המאפשר לשר למנות על פי השקפותיו הוא עניין לשנים רבות או דורות. שקד כמבן בזבזה הזדמנויות אלה.————-
      שינוי הגדרת תפקיד אופן בחירת היועץ המשפטי והפרדה בין היעוץ המשפטי לבין התביעה. ———- שקד בכל הזדמנות חיזקה את מעמדו של היועץ המשפטי לממשלה כולל בפיקוח על הפרקליטות. למרות חוק מעולה שהוצע על ידי חבר הכנסת אמיר אוחנה היא הביאה חוק אחר לפיו היועץ ימונה על ידי ועדת איתור המורכבת מפקידי המדינה שפרושו שהמנוי יעשה לפי טעמו של בית המשפט העליון והמינוי יהיה לפחות לשבע שנים. כך שקד עשתה את ההפך היא אף חיזקה את מעמדו של היועץ המשפטי והא עכשיו רודן חזק ביותר. על הממשלה לבחור בעצמה את היועץ כפי שהיה בעבר. שקד עקרה נסיון לשוב לכך —שקד סרסה את הנסיון לחוקק חוק זה.—————
      שקד המשיכה לסרס את יכולת תפקוד הממשלה בכך ששנתה סעיפים מהותיים בחוק יסוד הממשלה. היא צמצמה את סמכויות ראש הממשלה והשרים על ידי ביטול סעיף 37(ב) המסמיך אותם להתקין בעניינים מוסכמים. זאת אף בשעת חרום כפי שמסמיך סעיף 41(א'). בכך מאבד חוק יסוד הממשלה את שריונו ומעמדו כחוק יסוד. היא ביטלה גם את סעיף 44(א') לחוק יסוד זה. זהו סעיף האומר כי אין לשנות חוק זה אלא על ידי רוב חברי הכנסת בקריאה ראשונה שניה ושלישית. בכך ביטלה לחלוטין אתשריון החוק כחוק יסוד. בכך המשיכה לסרס את הממשלה ואת הכנסת.————————-
      שקד גם מינתה את מיכל צוק-שפיר כראש בית-הדין לעררים על פי המלצת מנכ”ל המשרד אמי פלמור, המקורבת לצוק שפיר. פלמור מונתה על ידי ציפי ליבני. למרות שלהנהלת בית הדין סמכויות מנהליות בלבד, מיכל צוק שפור התערבה בתכנים ובפסקי הדין של הדיין פטישיצקי, פטישיצקי פסק בעד הוצאת המסתננים האריתראים מישראל. עיקר התרעומת של צוק שפיר שהוא “מערכתי” ונוטה לקבל את עמדות מערכת הביטחון ורשויות ההגירה כלומר איננו מיישם את האג’נדה של השמאל הפרוגרסיבי לגבי מסתננים ומשפחות מחבלים, על חשבון שיקולים לאומיים וביטחוניים. הדיין המוערך פטישצקי על כן הודח מתפקידו ללא הליך רשמי. השרה שקד לא גיבתה אותו אלא להפך הפכה אותו לבעיה.—————
      פעילותה זו של שקד איננה מקרית או שורה של טעויות גם לא נכון ש"לא הספיקה" יותר, היא הספיקה והספיקה לקלקל. אלו הם הנושאים המהותיים ביותר בכל הזדמנות שהיתה לה לערוך שינוי מהותי לטובה היא לא עשתה ואף חיבלה וסרסה ואף התעלתה שינתה לרעה חוקים שאינם נוגעים לתחום המשפטי אלא ליכולת תפקוד הממשלה.——————— בנוסף לכל אלו עמדה לחוקק נגד בקורת על שופטים על ידי העם במרשתת. אלא שהפעם ראש הממשלה התערב ומנע זאת.———לא היא דאגה לחוקיות ונקין כפיים של בית המשפט.———-
      שקד אומרת : אסור שחקירה תהפוך כלי לחיסול פוליטי. אלא שבפועל מה שקורה שנתניהו זוכה לחקירות לא צודקות. מתנהלים מגעים בין עד המדינה נגד נתניהו שלמה פילבר ליעוץ לבנט ושקד.———–
      אביחי מנדנבליט החליט לא לנקוט בהליכים נגד המעורבים בעניינה של הפרקלטה רות דוד יתכן שחשש מעדותה על הנעשה בפרקליטות ואין לו רצון להסתכן. שקד מייד גבתה את מנגנבליט והודיעה שאין מקום להקים ועדת בדיקה משפטית בעניינה של רות דוד. כתגובה לביקורת כתבה שאיש אינו מחפה על רות דוד בעוד שאת זאת בדיוק היא עושה.—————–
      שקד כן צועקת מה המטרות שצריכות להיות לה אך בביצועיה היא מחזקת את שלטון המשפטנים. דבר אחד שקד באמת עושה והוא יחסי ציבור וראיונות ללא גבול מסע בחירות. כך שקד טענת "המשילות יצעה לדרך" רוצה לומר בזכותה" כאשר עשתה את ההפך. לאחרונה דברה על הסיור אשר עשתה עם בנת וראתה את כמות הבניה הבלתי חוקית של הרשות "הפלסטינית בשטח "סי". היכן היו עד עכשיו? היהן המשילות אשר לטענתה "יצאה לדרך"? שקד לא ראוי לראותך שוב במשרד המשפטים או בכל משרד אחר.

   2. לשפרירית,
      בעניין איילת שקד, האם ייתכן ששר משפטים כזה או אחר יבטל סעיפים בספר החוקים של מדינת ישראל ללא דיונים בוועדת חוק ומשפט ובלא הבאת העניין להצבעה במליאת הכנסת …?
      ראה איזה הרעשה ספג השר אוחנה כשפיטר את מנכ"לית משרד המשפטים
      לעניות דעתי כל שינוי בלשון החוק, על אחת כמה וכמה, שינוי משמעותי ומהותי כפי שהצבעת עליו: "שינתה לרעה חוקים שנוגעים ליכולת תפקוד הממשלה", כלומר שינוי סעיפים בחוק יסוד הממשלה, מבעל מעמד של חוק משוריין כחוק יסוד, להפחתת מעמדו לחוק רגיל מחייב אישור בוועדת חוק ומשפט והבאתו להצבעת המליאה .
      איפה היו ח"כי הקואליציה ובראשם ח"כים של ליכוד ואף ראש הממשלה עצמו שידע להתערב ולמנוע דברים כשרצה?

   3. שפרירית לקצר, לקצר, זו ממש טרחנות. אי אפשר לתמצת יותר? דחילק

6. דינה זילבר בספרה "ביורוקרטיה כפוליטיקה":
   "טענתי היא כי במדינה המנהלית חשיבותו של המנהל הציבורי ראשונה במעלה.
   לפיכך חשוב שהדרג הפקידותי יכיר בכוחו לעצב מדיניות בנושאים קרדינליים.
   המגמה החשובה היא העתקת מרכז הכוח השלטוני ויכולת ההכרעה המעשית בשאלות של מדיניות, מהדרג הפוליטי הנבחר לדרג הפקידותי הממונה.
   תהליכים אלו מתרחשים במסווה של נייטרליות ושל מומחיות אובייקטיבית, תוך עקיפת ההליך הדמוקרטי וסיכונו, מבלי ליתן דין וחשבון לציבור הרחב שגורלו נקבע בדרג הפקידותי.

   התחום המשפטי הוא דוגמה לתחום בו שולטת שפה משלו, ההופכת נפוצה ומובנת יותר בחברה הממושפטת שלנו. השיח השורר בו הוא שיח פנימי של מומחיות. מונחים כמו סבירות ומידתיות הם חלק משיח פנימי של גילדה מקצועית. לאדם מן היישוב שאינו בעל השכלה משפטית אין אפשרות אמיתית לפצחו. באופן הזה מתאפשר המשכה של שליטת המומחים המרכזיים באופן קבלת ההחלטות. קבוצות אינטרס אחרות, הנעדרות את הכרת הקודים הנדרשים, אינן יכולות אפילו להתחרות בתנאים שווים על אפשרות עיצוב המדיניות."

   כך קורה שהממסד הביורוקרטי, אותו צבא הפקידים במשרד המשפטים, פועל במלוא המרץ למימוש המלצותיה של הגב' דינה זילבר, ומייצר לעצמו עוד ועוד תחומי שלטון וכוח יש מאין לשם העמקת הדיפ סטייט בניגוד בוטה לעיקרון החוקיות ולשמחת המחנה הפוליטי אליו שייכת דינה זילבר…

   "עקרון חוקיות המנהל הוא עקרון מן המשפט המינהלי והמשפט הציבורי.
   משמעותו היא שהרשות מוסמכת לפעול רק מכוח הסמכה מפורשת בחוק או מכוחו, וכל מה שאינו מותר לה על פי הדין – אסור לה.
   פעולה של הרשות השלטונית ללא הסמכה מפורשת בחוק היא חריגה מסמכות: קרי פעולה לא חוקית." (וויקיפדיה)

   הגב

7. היועץ המשפטי מתגלה יותר ויותר כשקרן פורע חוק. אצלו כל מה שהממסד המשפטי עושה כולל מה שמנוגד לחוק הוא בעיניו החוק. יש להקים כפי שנהוג בדמוקרטיות בעולם בית מחוקקים גבוה שיפקח על כולם כולל בית המשפט כולל העליון היהיר על שופיטיו וישפוט אותם לעת צורך. הרי ידוע שבית המשפט עליון חושב שתפקידו לפקח על המדינה והוא לפי כך קבע לעצמו על דעת עצמו את מיקומו בנקודה הגבוהה ביותר בגבעת רם. לאחר שכבר התישב, עצם ישיבתו במקום זה מחזקת את הרגשתו שתפקידו עליון מעל כולם. עד כדי כך בית המשפט העליון בטוח שהוא עליון גם על הממשלה והכנסת שמדריכי מבקרים בבית המשפט העליון כך מסבירים את גובה המקום הטופוגרפי כמתאים לגובה התפקיד מעל שאר הרשויות. גם מדריכי טיולים לוקים באותו ההסבר. קרבה גיאוגרפית זו לכנסת גם מעודדת שליטה על הכנסת ודחיפת חוקים נוחים לבית המשפט ומנוגדים לטובתו של העם. אהרון ברק בכל הזדמנות סר לכנסת וממושב המבקרים החשובים לעיתים צרח על חברי הכנסת.

   הגב