דעה: כדי לצאת מהפלונטר צריכים לחזור לדבר על מהות

מעורבות ציבורית רבה יותר יחד עם הגדרת קווי מדיניות ברורים יעזרו למפלגות הגדולות לגייס קהל מצביעים רחב ולשבור את התיקו הפוליטי

נציגי המפלגות בבית הנשיא | צילום מסך

אם בחירות 2019 ו-2019 ב’ לימדו אותנו משהו, זה שלציבור נמאס מהמצב הקיים. במיוחד בבחירות 2019 ב’. אחוז ההצבעה בבחירות ספטמבר עמד על 69.4% לעומת 67.9% מאפריל. אמנם גידול אך עדיין מדובר באחוז נמוך יחסית מבחינה היסטורית. בכל מערכות הבחירות מאז 1992, אז זכתה מפלגת העבודה ב-34% מהקולות, אף מפלגה לא עברה את רף שלושים האחוזים. כמות הקולות שבשנת 1992 הספיקה ל-44 מנדטים, בשנת 2015 הביאה 24 מנדטים בלבד והיוותה רק 18% מכלל קולות הבוחרים.

בבחירות 2019 שתי המפלגות הגדולות זכו ל-26% כל אחת. יתכן שבמקרה של אחוז הצבעה גבוה יותר היו חוצות את רף שלושים האחוזים, אבל בבחירות 2019 החליט הציבור שלא לנהור לקלפיות, וחלק גדול מהמצביעים נתנו את קולם למפלגות קטנות. החרדים בפרט זכו להישג אלקטורלי שלא היה כמותו עשרים שנה ו’ישראל ביתנו’ זינקה בשלושה מנדטים וייתכן שתכריע את גורל הבחירות.

מקור: המכון הישראלי לדמוקרטיה

מה גרם לירידה בתמיכה במפלגות הגדולות? ראשית כל, בחירות 2019 עמדו בסימן השלילי כאשר בכל שנת הבחירות המעייפת נרשמה מעט מאוד תעמולה חיובית. הליכוד ו’כחול לבן’ התכתשו ביניהן, ‘המחנה הדמוקרטי’ ו’ישראל ביתנו’ רתמו את האיבה לדת, ולא פעם נדמה היה שהבחירות התדרדרו לתחרות השלכת בוץ ולא לתהליך שבסופו נבחרת ממשלה. גם מפלגות כמו ‘זהות’ והעבודה שניסו לדבר על מהות התרסקו לבסוף.

במקביל, למעט העיסוק בסוגייה האישית סביב נתניהו, לא נראה היה שיש הבדל ממשי בין שתי המפלגות הגדולות בכל הקשור לתפיסה כלכלית וביטחונית, וכך יצא שבניגוד לעבר הציבור נותר עם שתי מפלגות שנראות זהות כמעט לגמרי והובילו אותנו למבוי הסתום בו הפוליטיקה הישראלית נמצאת כרגע.

קהלים חדשים

אז כיצד יכולות המפלגות לגייס את ההמונים? בבריטניה ובארה”ב למשל, המפלגות נוהגות לערוך ועידות גדולות במועדים קבועים בשנה, בהן מוצגים היעדים וההישגים לציבור הרחב, שיכול לפגוש ולדבר עם נבחריו מקרוב. ככל שמעורבותן של המפלגות הגדולות בשיח הציבורי תגדל, כך יגדל העניין הציבורי בהן מעבר לקהל המצביעים הקבוע, וכוחן יתחזק מול הרשימות הקטנות.

דרך נוספת לתקשר עם הציבור ולעורר שיח היא כתיבת מצע, צעד אותו עשו חלק מן המפלגות מישראל אך הליכוד למשל נמנע מכך בשנים האחרונות. פרסום מצע יכול לסייע למפלגה גדולה להאפיל על הבדלים סקטוריאליים ולצרף ציבורים שונים בעלי עניין, כפי שנעשה למשל עם הקמת מטות מגזריים בליכוד ובמפלגות אחרות ועם תאי צעירים שאמורים להוות את דור העתיד. יצירת תאים יכולה לגייס מצביעים חדשים המבקשים לראות את בעיותיהם מטופלות באופן מרכזי יותר מטעם מפלגת שלטון, ולא על ידי שותפה קואליציונית שולית ולעתים גם זמנית.

לאור קמפיין האנטי של השנים האחרונות ובמיוחד של השנה האחרונה, כדאי למפלגות לפעול על מנת לחזור למרכז הספקטרום. אלו דרכים מורכבות, שדורשות משאבים רבים וזמן, אך תועלתן עדיפה על הנזק שנגרם בלעדיהן.

מאמרים נוספים

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.

14 תגובות למאמר

  1. צריך לשנות את השיטה כדי שיבואו יותר מצביעים. המפלגה בעלת המנדט הגבוה ביותר תקבל 20 מושבים נוספים, הורדת אחוז חסימה, והכנסת משאלי עם מטעם הממשלה והכנסת ליותר נושאים בעלי אופי ציבורי יגרום לעלות את אחוזי הצבעה!!

    1. לתת למלגה הגדולה 20 מושבים נוספים זה רעיון רע-זה יגרום לפגיעה קשה במפלגות הקטנות ויגדיל את הנזק שגם ככה אחוז החסימה עושה: מניעת הצבעה של אנשים שמתקשים למצוא מפלגה להזדהות איתה אך יודעים לאיזה גוש הם שייכים. דווקא גיוון המפלגות מאפשר ליותר גוונים למצוא את מקומם בגוש בפרט ובפוליטיקה בכלל.

      מהלך אחר שכן יועיל ואף יותר מכל אלו שציינת-להכניס לחלוקת התקציבים בין ערים, מועצות ואף בין ישובים ושכונות את השיקול של אחוז ההצבעה. הסטטיסטיקה אומרת שאחוז ההצבעה יורד ככל האשכול הסוציואקונומי יורד. אני מניח שאם זה יבוא עם עונש בדמות קושי גדול יותר להתקדם כלכלית זה יוביל אותם לצאת להצביע יותר.

    2. “חלוקת תקציבים לפי כוח הצבעה”?? נראה דרקוני מדיי , לא מידתי לא מוכח ביבוז כלכלי מיותר נזקו יעלה על תועלתו , לפנים משורת הדין יש לנהוג מול הציבור הדומם הנרמס והחלש ביותר.

      חביבי זה המשחק בדמוקרטיה, הגעת מקום ראשון צברת נקודות ובונוסים, ואם חשוב לך כל כך הייצוג של המפלגות הקטנות תדאג להוריד את אחוז החסימה ל1.5% לבחירות הבאות ועד היעד לביטלו כפי שהצעתי לעיל בהודעה האחרונה שלי.

      יציבות , ייצוגיות ודמוקרטיה ישירה שילוב של כאלה מבטיחים להוריד את הפוליטיקה האפורה והמסואבת של עסקנים ופקידים מנהלים את המדינה הזו בשלב הראשון יביאו ליותר חלחלה לאזרחים שיש אפשרות לשנות בניגוד למצב כיום שישאר כמו שהוא לעוד הרבה שנים אם לא יחלו השינויים שהצעתי לקרות בעתיד הנראה לעין.

    3. א.למעט הבעיה שהעלתי עם נתינת מושבים למפלגה הגדולה(שזה ייצר אפקט הפוך מהורדת אחוז החסימה), אני מסכים עם כל ההצעות שלך.

      ב.לא ברור לי למה קיצוץ תקציבים למקומות עם אחוז הצבעה נמוך הוא בזבוז כספים? אם כבר, משאלי עם מרובים הם רעיון בזבזני מדי-אתה כמה עולה לשוק כל יום שבתון כזה(זה כמו בחירות)?!

      ג.אני מבין למה זהנשמע דרקוני אבל חשוב לי להדגיש שלא הגדרתי כמה השיקול הזה צריך להיות משמעותי(ברור שהוא לא השיקול היחידי) ומצד שני צריך להבין שאם אתה רוצה להשיג מאנשים משהו אתה צריך לתת להם אינטרס לעשות את זה.

    4. גם אני לא כיוונתי שצריך להציף את המדינה בעודף של משאלי עם אלא הכל באופן יחסי ומודרג עם השנים של כהנות כנסת מחודשות (בטח ובטח ולרבות בנושאים כמו ביטחון לאומי , מלחמות חובה, או במצבי חירום כלכלית שלא ניתנים לקחת בחשבון את דעתו של האזרח לעת צרה , גם לא נושאים שאינם בליבת סדר היום של האזרח).
      אבל גם אם נגיע למצב שבו יהיה ריבוי משאלים ציבורים בעלות מסוימת, לא מדובר באותם מנגנונים של ועדת הבחירות עם ימי שבתון וחלוקת נקודות הצבעה,אלא בהצבעות ממוחשבות לתקופה חודשית באינטנרט , במסרונים או דרך ממירים דיגטלים הטכנולוגיות קיימות בניתנת קודים ביומטרים לאזרח, קיום משאלי עם תייתר ותפחית את פעילות הכנסת , ואת פעילות המשרדית של החכים בצמצום העסקת מינימלי של יועצים פוליטים והתקציבים האישיים, יחייב את המפלגות להתאים מצע ויצירת חוקים שלא יהיו בניגוד להצבעות הרוב של משאלי העם, ובעיקר יחבר את הקשר בין הכנסת לציבור מחדש, שכן הכרעות עוברות מהעסקנים והפקדים לציבור, השקעה אחרי הכל מחזירה את העלות של רוויזיה למערכת הפוליטית מהתחלה ,חגיגה אמיתית לדמוקרטיה ובא לציון גואל.

  2. מה שמשפיע על רוב האנשים זו תעמולה שמשלבת תחושת אשמה ואיום כלפי מי שלא מקבל את הדוגמות שנקבעות ע”י מעצבי דעת הקהל. מדובר בהתנהגות אנושית טבעית לכן זה ממש לא משנה מה יעשו בימין כל עוד השמאל שולט בתקשורת, בפרקליטות ובמשטרה. הם תמיד יצליחו למצוא איזו נקודת חן ולשים עליה זכוכית מגדלת כך שהיא תראה כמו גידול מפלצתי. קשה מאוד, לאורך שנים, להחזיק מעמד מול שטיפת מוח מתמדת.

  3. אתה מנסה לפתור את הבעיה הלא נכונה..

    קיום תיקו פוליטי ושתי מפלגות גדולות מרכז ימין ומרכז שמאל מראה שהחברה למרות הכל יחסית בריאה רציפה ולא מאד מפוצלת והמערכת הפוליטית בריאה ומייצגת את החברה.
    תמיד טוב שיהיה כמעט תיקו פוליטי עם מפלגה קצת ימינה מהמרכז ואחת קצת שמאלה מהמרכז וחוכמת ההמונים מאזנת בין האינטרסים.

    הבעיה האמיתית היא שאין הכרעה. הולכים לבחירות וכשהם מסתיימות לא ברור מי ניצח.

    אז אפשר למשל לעשות בחירה ישירה לראשות הממשלה, שני פתקים.

    או שאפשר להגדיר שלאחר הבחירות החכים הם כמו אלקטורים בארהב ובוחרים ראש ממשלה בדומב לנשיא, עושים הצבעה ובוחרים ראש ממשלה לכל הקדנציה ברוב מיוחס לפחות 45% אבל לא רוב מוחלט של 61 מנדטים.

    או להגדיר שהצבעת אמון מחייבת רוב של לפחות 53 מנדטים במקום 61 בשביל שמפלגות קטנות לא יוכלו להטיל ווטו.

    1. תיקו כזה שאתה מתאר : ” … ושתי מפלגות גדולות מרכז ימין ומרכז שמאל … עם מפלגה קצת ימינה מהמרכז ואחת קצת שמאלה מהמרכז … ” , משמעה שאין הבדל גדול ביניהן (מלבד האגו של הבכירים).
      תן לשתיהן לייצר ממשלת אחדות בלי כל השאר .

  4. ככה זה כשמשרתים נעשים אדונים ו”מתקדמים מלמטה”
    אפסנאי מולדבי & פרזנטור הונגרי & חייל חצי רומני חצי הונגרי מתאגדים מול סוכן מכירות של רים
    מה רצית ?
    ככה נראית טלנובלה מזרח-אירופאית
    כן זו הנקראת שטעטעל דה בננה
    “עבדים משלו בנו – פורק אין מידם”

    1. נסיך אנגלי? מרקיז צרפתי? נזיר טיבטי? שייח סעודי? זה העם שלך, לקרוא לו “שטעטל” זה עבודה קלה.

    2. נתניהו לא היה “סוכן מכירות”. אחרי שסיים תואר ראשון ושני בMIT, אחת האוניברסיטות הכי יוקרתיות בארה”ב שקשה מאוד להתקבל אליה, הוא עבד כמנהל שיווק ב”רים”, תפקיד לא רע בכלל למי שזה עתה סיים את לימודיו. המועמדים האחרים פשוט לא מגיעים לקרסולים שלו. זאת עובדה!

  5. כדי לשנות את המצב המפלגות צריכות לעשות 2 דברים פשוטים: אחד, להעלות 3-5 הבטחות בחירות שהן “ברזל” והמפלגות לא ייסגו מהן בשום תנאי. הבטחות אלה צריכות להיות קשורות למדיניות כמו למשל, אנו מתחייבים להקים ב-4 השנים 3 בתי חולים כאן וכאן וכאן” או למשל, נקצץ את תקציב הביטחון ב-20 אחוזים וכיו”ב. הבעיה במציאות הנוכחית, רוב המפלגות לא מעלות הבטחות בחירות רציניות והכי גרוע, הן לא חושבות בכלל לקיים אותן. בעיני זו רמייה וגניבת דעת. וזה בדיוק הדבר שמוביל אנשים רבים למיאוס ולחוסר אמון במערכת הפוליטיח.