כוחות הביטחון של חמאס והרש"פ עצרו לאחרונה מספר אנשי תקשורת שהביעו ביקורת על ההנהגה, ועשרות פעילים ברשתות החברתיות שמחו על המצב הכלכלי
מול חוסר שביעות רצון הולך וגובר מצד הציבור, מנהיגי הרשות הפלסטינית והחמאס חידשו את הרדיפה נגד עיתונאים ביהודה ושומרון ובעזה כאשר כוחות הביטחון של שני הארגונים עצרו בשבועות האחרונים מספר כתבים ואנשי תקשורת. גל המעצרים חלק ממאמץ מתמשך מצד הרש"פ והחמאס להרתעת עיתונאים מלדווח על דברים שעשויים להציג את ההנהגות באור שלילי ולהשתיק כל ביקורת, מילה שהפכה להיות מילה גסה בחברה הפלסטינית.
אחד הגורמים העיקריים לרדיפה המחודשת הוא הפחד, הן של הרש"פ והן של חמאס, מכך שגל המחאות נגד שחיתות השוטף את לבנון, עיראק, מצרים ומדינות ערביות אחרות יתפשט גם לשטחי הרשות ועזה. ברצועה, כוחות הביטחון של חמאס עצרו עשרות פעילים מקומיים שקראו לציבור להפגין במחאה נגד המשבר הכלכלי המתמשך. בין אלו שנלקחו למעצר היו העיתונאים האני אל-אגחה ובאסם מוחייסן, שנעצרו לאחר שפרסמו הערות ביקורתיות נגד חמאס ברשתות החברתיות.
סיבה נוספת למעצרו של מוחייסן הייתה ככל הנראה זיהויו עם תנועת הפת"ח היריבה, לאחר שב-19 השנים האחרונות הוא עבד כמפיק בתחנת הרדיו 'קול פלסטין'. אחד מבני משפחתו שהעדיף לא להזדהות, אמר כי מוחייסן עבר עינויים בבית הכלא של חמאס. בכל הנוגע לעצור השני, האני אל-אגחה, בחמאס טוענים כי הוא "העביר מידע הפוגע בביטחון הציבור", וגם במקרה הזה ככל הנראה המעצר נעשה בגלל קשריו של העיתונאי לרש"פ. בנוסף, מקורות ברצועת עזה סיפרו כי מספר פעילים ברשתות החברתיות נעצרו לאחר שקראו למחות נגד כישלון החמאס בשיפור תנאי החיים ברצועה, ועוד עשרות אחרים זומנו לחקירה.
"איום ביטחוני"
מוקדם יותר בשבוע שבעבר, כוחות הביטחון של חמאס עצרו את אחד מאנשיהם, חוסיין קאטוש, לאחר שהעלה סרטון בפייסבוק ובו התלונן על המצב הכלכלי הקשה ברצועת עזה. קצין היבטחון סיפר בסרטון כי אין לו כסף כדי לשלם על הנסיעה לעבודה, והוסיף: "הדבר הכי קשה זה שאתה משרת המדינה שלך ולא יכול לנסוע אפילו לעבודה. זה המצב ברצועה".
בחמאס הצדיקו את מעצרו קאטוש בכך שהאשימו אותו ב"הדלפה של פרטים ביטחוניים". לא ברור כיצד תלונה על סוגיה כלכלית קשורה לעניינים ביטחוניים, אך בעיני חמאס נראה כי כל פלסטיני שמעז להשמיע קול על המצב ברצועה הוא בוגד או מהווה "איום ביטחוני".
הצעדים האחרונים של חמאס מכוונים כדי למנוע את החזרה של הפגנות כמו אלו שפרצו ברצועת עזה בחודש מרץ האחרון, אז פעילים ברשתות ארגנו מחאה נגד יוקר המחייה, האבטלה הגואה והעלאת מיסים. ההפגנות נמשכו כמה ימים בלבד לפני שדוכאו באכזריות בידי אנשי חמאס.
ללחוץ על חמאס
במובן הזה, גם הרשות הפלסטינית הוכיחה בשנים האחרונות מאזן מטריד מאוד בהתקפה על חירויות הפרט, במיוחד בכל הקשור לחופש הביטוי בתקשורת. ובדומה לחמאס, גם לרש"פ יש סיבה טובה לחשוש מבכך שההפגנות נגד שחיתות יגיעו גם לאזורי יהודה ושומרון, וזו כנראה הסיבה בגינה היא מנסה להשתיק את מבקריה ולהטיל אימה על עיתונאים.
בימים האחרונים, הרש"פ עצרה שני עיתונאים, מחמוד אבו אל-חסן ורדוואן קאטאנני, אשר על פי מקורות שונים מוחזקים במעצר בשל "סיבות ביטחוניות". עד לרגע זה לא ידוע מה הן ההאשמות נגדם. מתחילת השנה הנוכחית, כוחות הביטחון של הרש"פ עצרו או זימנו לחקירה מספר אנשי תקשורת, וזאת למרות הבטחה מפי ראש הממשלה מוחמד אשתייה להפסיק את כל ההפרות של חופש הביטוי והחופש העיתונאי.
לפני כשבועיים, ארגון העיתונאים הפלסטיני הנשלט ברובו על ידי נאמנים לפת"ח קרא לשחרורם של אנשי התקשורת המוחזקים בידי החמאס והפת"ח. הארגון קרא גם לגופי זכויות אדם בינלאומיים וארגוני עיתונאים בעולם להפעיל לחץ על חמאס כדי שיפסיק את צעדי הדיכוי נגד עיתונאים ופעילים פוליטיים ברצועת עזה.
האביב בדרך
הפרשן הפוליטי האני אל-מאסרי סבור כי גל המחאות נגד שחיתות שסוחף את העולם הערבי יגיע לבסוף לשטחי הרשות הפלסטינית ולעזה. "האביב הערבי יגיע לכאן במוקדם או במאוחר", טען. לדברי אל-מאסרי:
האליטה הפלסטינית השולטת היא ברובה כושלת, מושחתת ורודנית, למעט כמה בודדים. אלה החושבים שפלסטין ומנהיגיה, כולל הנשיא, חסינים מפני תסריט של אביב ערבי מפני שהם תחת כיבוש – טועים בגדול"
על פי הדיווחים מהשבועות האחרונים, החמאס והרשות הפלסטינית נמצאים במרוץ צמוד על התואר של מי מדכא יותר את חופש הביטוי ומרסק את התקשורת החופשית. עיתונאים פלסטיניים שמנסים לחשוף את שחיתות ההנהגה מוגדרים כפושעים ועומדים בפני השלכות פליליות. ביקורת היא דבר מבורך, אם היא מופנית כמובן כלפי האויב בישראל. מעבר לכך, אנשי התקשורת הפלסטינים צריכים לשמור את הביקורת לעצמם או לקחת את הסיכון של מעצר בידי החמאס או הרש"פ, או אף יותר מכך.
חאלד אבו-טועמה הוא עיתונאי הפועל בירושלים. הטור פורסם לראשונה באתר מכון גייטסטון.
רכשו עכשיו מנוי ל'מידה' ותהנו מהנחה מיוחדת על ספרי שיבולת החדשים + כתב העת 'השילוח' לשנה מתנה!
ופה לא סותמים פיות? יש לנו מונופול תקשורתי הממומן מכספי המסים ואין שום אפשרות לגוף פרטי להקים על חשבונו תחנת תקשורתית. וכולם כפופים לרגולציה תקשורתית ציבורית. היכן יש בכל העולם המערבי תקשורת מונופוליסטית עם מימון של הציבור ומשהו דומה למה שנקרא הרשות השניה? אז למה אתם מדברים על הערבים דברו על מה שמתרחש פה! אחרי הכל זה נוגע לנו יותר מאשר המתרחש אצל הערבים
אתה אחד מאלה שלא משנה על מי ועל מה יכתבו – רש"פ, אירן, צפון קוריאה – תמיד יקפוץ עם "ואצלנו יותר טוב?".
אז 1. כן אצלנו יותר טוב.
2. ואם אצלנו יותר גרוע אז למחוק את המאמר?
תתמודד עניינית. דברתי על המונופול התקשורתי הממומן בכספי המסים, ועל חוסר האפשרות של אדם פרטי להקים תקשורת על חשבונו, ועל הכפיפות לקבוצת הפקידים הנקראת הרשות השניה. במובן מסוים זה יותר גרוע, כי סתימת הפיות אצלנו מוסווית.
במובן מסוים בוודאי אצלנו טוב יותר, כי יש לנו עיתונות חופשית. אם כי פרסום מודעות על ידי גופים ממשלתיים עלול לעוות את השוק החופשי.
ההיתנהלות הזו הולידה את תיק 4000, הממשלה מעורבת במשהוא שלא צריך אותה. והתנהלות מול גוף ממשתי זה פתח לצרות.
ברוכים הבאים לדמוקרטיה הנאורה, שוחרת השלום, רודפת זכויות האדם וחופש הדיבור, המשוחררת מפונדומנטליזם דתי, שהשמאל הנאור רוצה להקים כאן לפלסטינים חביבי נפשו. האם השתנה משהו מאז הימים העליזים שבהם הם העריצו את סטאלין "שמש העמים"?
מה חושבים שזו אנרכיה כמו בישראל
שכל קקר חושב שהוא מתאים להיות ראש ממשלה או כל אחד שחושב שהוא עיתונאי יתחיל להיות גייס חמישי לממשלה שם תעביר ביקורת על הנייה תגיע לכלבוש בלי אור יום