מחאת פתח תקווה מתגברת: "רוצים את הדמוקרטיה בחזרה"

שעות הערב המאוחרות בפתח תקווה. העיר שקטה יחסית, כמה אנשים עוד ממהרים לסידורים אחרונים ויושבי בתי הקפה כבר מתכוננים ללגימה אחרונה. כאשר מתקדמים ברחובות לכיוון כיכר גורן, מבחינים אט אט בזרימה מוגברת של אנשים. זוג מבוגרים נושא שלט גדול מתוצרת עצמית, כמה נשים דתיות וילדים סקרנים ותושב מקומי מזדמן ואדיש. כולם נראים כאילו הם נמשכים לכיכר המעגלית הגדולה והמוארת שכבר הפכה לזירת מחאה קבועה כמעט מדי שבוע, בעוד שוטרים ומאבטחים מציבים סביבה מחסומים ואנשי הבמה מסיימים את בדיקות הווידאו והסאונד.

מתרוצץ מסביב, עטוי שמיכה ביתית בשל הקור שירד לפתע יחד עם הערב, הוא איש החשמל רפי. "אני עושה את כל העבודה במחירי עלות, כמו כל מי שהגיע לעזור מבחינת הגברה, צילומים ובכלל כל נושא ההפקה", הוא מספר. "זה אמנם הרבה עבודה והשקעה בציוד, אבל חשוב לי להיות כאן כל שבוע. אני מרגיש שככה אני משמיע את הקול שלי שלא נשמע בשום מקום אחר בתקשורת". כמה צלמים כבר מתמקמים מול הבמה ומצדדיה, ושני כתבים מראיינים אנשים בקהל שמתחיל למלא את הכביש. רן כרמי בוזגלו, שעמד במרכז סערה בימים האחרונים לאחר התבטאותו נגד היועמ"ש, מגיע עם דגל ישראל וצוות צילום מתכנית טלוויזיה שמלווה אותו, אך מארגני ההפגנה מסרבים לתת לו להתקרב לשטח הבמה, הצצה קטנה למאבקי הכוחות והעסקנות על קרדיט שכבר החלו להתפתח סביב המחאה.

את הבמה מכסה שלט ענק עם דמותו של ראש הממשלה נתניהו לצד ההבטחה ש"לעולם לא תצעד לבד", ופעילים בחולצות הליכוד מחלקים שלטים ודגלים לקהל המתאסף. חלק מן הפעילים והמפגינים נראים כבר כמו חברים ותיקים, שותפים במעין אחווה שהתפתחה במפגש השבועי בפתח תקווה ומגיעים בהסעות מכל רחבי הארץ, סביב גרעין מגובש של פעילים מרכזיים. ממש מאחורי הבמה עומדת אחת המנצחות על האירוע והרוח החיה ב'מטה המאבק המשותף של המחנה הלאומי', הפובליציסטית דלית סוטר שידועה ברשתות החברתיות גם כ'גלי בת חורין'. אני שואל על הפן המפלגתי המובהק של הערב, לפחות כלפי חוץ, אך היא ממהרת לבטל את השיוך הליכודי: "נכון שרובנו פה ימנים אבל אין עניין של מפלגה כזאת או אחרת. המצב בו מערכת החוק מנצלת את החוק כדי לעשות הפיכה צריך להדאיג כל אזרח, ויש לי גם לא מעט חברים בשמאל שמסכימים אבל חלקם חוששים שיראו אותם פה. ברור שיש כאן הרבה אנשי ליכוד אבל יש גם אחרים וגם הרבה אנשים פרטיים ללא קשר לימין או שמאל. גם דניאלה וייס תישא פה דברים הערב".

איך מחאה שהתחילה עם כמה שלטים ברחוב הפכה להפקה שבועית כזאת?

"הכל מגיע מהעם ומהאנשים שהרימו את זה. לי באופן אישי הרגע החשוב היה כאשר ליאת בן ארי החליטה לצאת לחופשה בשיאו של השימוע לראש הממשלה. הבנתי שבפרקליטות כבר לא מנסים להסתיר אפילו את ההטיה. הדבר הזה עורר הרבה מאוד אנשים ואת הרשתות החברתיות, וכשהתחלנו לקרוא להם לבוא להפגנות אז הם פשוט באו בהמוניהם. ראינו גם הענות גדולה מבחינת תרומות וזה מה שמאפשר לנו לקיים את המחאה".

כאשר אני מזכיר לסוטר שבשבועות האחרונים היו גם כמה רגעים של השתלהבות ואמירות שנויות במחלוקת שנשמעו כאן, היא יורה מיד בחזרה: "ברגע של מהפכה אין נכון או לא נכון. מי שהפר את החוק היה בית המשפט ולכן נוצר מצב שכל אחד עושה את הישר בעיניו. אני ממש לא פוחדת שייאמר כאן משהו קיצוני מדי. מה יכול להיות יותר קיצוני מהפלה של ראש ממשלה? גם אם נפגין כאן עוד עשרים שנה לא נגיע לאחוז מרמת האלימות והשנאה שהופנתה לנתניהו".

מה הדרישות שלכם בעצם?

"אנחנו דורשים פתיחה של חקירה חיצונית ובלתי-תלויה של כל מה שקשור לתיקי נתניהו, ובדיקה רצינית של התנהלות הפרקליטות כולל כל הפרשות והטיוחים. בנוסף לזה חייבת להתבצע רפורמה משפטית שתבטל את המהפכה של אהרן ברק. אנחנו פשוט רוצים את הדמוקרטיה בחזרה".

שיחת הערב עוסקת במשבר הפוליטי והניסיונות להקמת ממשלה ובזמן שהזמר דורון מירן מקפיץ ומחמם את הקהל מגיעים גם דיווחים על הצהרת ארה"ב בנוגע לחוקיות ההתנחלויות, אך הכיוון העיקרי אותו מסמנת סוטר וממשיך המנחה הראל נוף נראה היטב גם בקרב כאלפיים המפגינים שהתאספו מול הבמה. הם נושאים שלטים עליהם מככבים שמות בכירי הפרקליטות, טענות על תפירת תיקים ודרישות לוועדת חקירה, ומדי פעם פוצחים בשירת "שי ניצן עבריין" ו"לא ניתן!". בינתיים מגיעים גם חלק מהדוברים כמו ד"ר גדי טאוב והעיתונאי אלי ציפורי, שזוכים ליחס של כוכבים ולשפע של אהבה מהקהל. אני שואל את טאוב מדוע היה חשוב לו להגיע והוא אומר: "יש פה התקפה של מערכת המשפט על הדמוקרטיה ושאלה מאוד בסיסית – האם השופטים עליונים על המחוקק?". ציפורי מצטלם בשמחה עם כל מעריץ ומספר על הכוח האדיר של הרשתות החברתיות. "התמיכה שאני מקבל ברשת וברחוב היא מדהימה. זה מראה שלמרות שבתקשורת מנסים להתעלם מהסיפור הזה, העם יודע ומבין היטב במה מדובר", הוא מסביר.

בהמשך לקו המפלגתי הלא-מוצהר ולשליטת כוכבי הרשתות, רונית לוי ("הביביסטית") מתיישבת במקום של כבוד מול הבמה, אליה עולים לנאום חבר הכנסת לשעבר אריאל קלנר וחבר הכנסת הנוכחי ד"ר שלמה קרעי, שניהם צעירים עולים בליכוד. קלנר קשוב היטב לקריאות מן הקהל ומזין אותן בביקורת חריפה על הפרקליטות והעומדים בראשה: "המון 'טעויות' עשיתם אבל אתם דורשים מאיתנו אמון מלא? אנחנו לא חייבים להאמין לכם והאשמה היא בכם – תתחילו בלבדוק את עצמכם". קלנר גם משבח את האומץ שגילה אמיר אוחנה בחשיפת האמת בפרשת חפץ ואת הצביעות של מבקריו, ובכל פעם שמוזכר שמו של שר המשפטים הקהל כולו מריע באופן מיוחד.

קרעי ממשיך כאמור בקו הדומה ואומר כי הכנסת והממשלה הפכו לשבויים בידי פקידים: "אתם קוראים לעצמכם אבירי הדמוקרטיה? הרסתם את הדמוקרטיה בצפצוף שלכם על העם". לדבריו, אנשי הפרקליטות הם "חבורה עוצמתית" ש"יש לה פוליטיקאים ועיתונאים משלה", ומטרתה היא "לשלוט במדינה ללא קשר לבחירת העם". הוא מסיים עם הקריאה החוזרת אליו מן הקהל להקמת ועדת חקירה למערכת המשפט. באופן כללי, נראה כי הזעם בעניין מערכת היחסים בין הרשות המחוקקת לשופטת הוא אמיתי ומשותף לרוב המפגינים, ושלל הפרשות שנחשפו בשבועות האחרונים העצימו אותו עוד יותר. "שי ניצן מושחת. ראינו את זה במייל שהוא שלח לשופטים ובהתקפה על אוחנה שהציע לעשות פוליגרף לפרקליטים. אנשים ישרים לא פוחדים מפוליגרף אבל הם כנראה מפחדים מאוד", אומרת לי אחת המפגינות, ואחר מספר: "הם מדליפים כל הזמן לתקשורת כדי לעשות סיכול ממוקד לנתניהו, לא ניתן להם לחמוק מחקירה ואנחנו דורשים צדק משפטי".

עם סיום הערב הקהל מתפזר בשקט ובמהירות. המארגנים העייפים מסכמים עוד ערב מוצלח ומתכננים את הצעד הבא שתלוי כמובן גם בהתפתחויות הפוליטיות, ובחור שעוצר אותי ברחוב מבטיח לי: "ניפגש בשבוע הבא בתל-אביב עם עוד אלפי מפגינים".

רכשו עכשיו מנוי ל'מידה' ותהנו מהנחה מיוחדת על ספרי שיבולת החדשים + כתב העת 'השילוח' לשנה מתנה!