מינוי פרקליט המדינה: מנדלבליט שוב לוקח את החוק לידיים

הענות לדרישת היועמ"ש לקבוע את זהות פרקליט המדינה תהיה ויתור על הסמכות הבסיסית ביותר של נבחרי הציבור ומתן כוח מוחלט לפקידים

היועמ"ש מנדלבליט ושר המשפטים אוחנה | צילום מסך, לע"מ

תפקיד פרקליט המדינה הוא ללא ספק אחד התפקידים הבכירים ביותר במגזר הציבורי, המחזיק בידיו סמכויות רבות ומגוונות וביכולתו לקבוע האם להעמיד אדם לדין. בימים אלו בהם מוגש כתב אישום נגד ראש הממשלה, מסיים פרקליט המדינה שי ניצן את תפקידו, ולכן שאלת מחליפו היא משמעותית ביותר באשר לדרך בה יתנהל ההליך. אין זה מפליא אם כן שהיא מעלה חששות רבים בלשכת היועמ"ש, עד כדי כך שהביאה את אביחי מנדלבליט להודיע לשר המשפטים כי רק הוא יקבע מי יהיה מחליפו הזמני של שי ניצן, בניגוד לחוק המפורש.

אז איך מתמנה פרקליט מדינה? בשנת 1998 המליצה ועדת שמגר להקים ועדת איתור למשרות היועמ"ש ופרקליט המדינה, אשר תפקידה יהיה להמליץ לממשלה על מועמדים. הרכב הוועדה אשר התקבל בהחלטת ממשלה ב-2004 היה: היועץ המשפטי לממשלה אשר מכהן כיו"ר, נציב שירות המדינה, מנכ"ל משרד המשפטים, עו"ד נציג ציבור, שופט בדימוס, ואיש אקדמיה. בשנת 2007, עקב מחלוקת קשה בין שר המשפטים דניאל פרידמן שחשש כי נציג השופטים לא יהיה אובייקטיבי לבין מני מזוז שכיהן אז כיועמ"ש, הוחלט להסיר את השופט בדימוס מהוועדה. חשוב להזכיר כי תפקידה של ועדת האיתור הוא רק להביא המלצה לשר המשפטים שמביא אותה לפני הממשלה, אינו חייב לקבל אותה ויכול לבקש לחפש מועמדים נוספים.

לפני מספר חודשים פנה שר המשפטים אוחנה למנדלבליט וביקש ממנו להקים ועדת איתור בהתאם להחלטת הממשלה, לקראת סיום תפקידו של שי ניצן. תשובת היועמ"ש הייתה כי אי אפשר להקים ועדת איתור בתקופת ממשלת מעבר. אבל ברור שאי אפשר להשאיר תפקיד כה בכיר ללא ממונה, אז מה עושים? החוק בנושא ברור מאוד וקובע כי במקרים בהם מתפנה משרה של עובד ציבור או שהוא אינו יכול למלא את תפקידו, רשאי השר בהתייעצות עם נציב שירות המדינה למנות לו מחליף לתקופה שלא תעלה על שלושה חודשים. כלומר – החוק קובע במפורש כי בכל מקרה, עם ועדה או בלעדיה, מי שקובע את זהות פרקליט המדינה הוא בסופו של דבר שר המשפטים

אך מבחינת מנדלבליט (שלו אינטרס ברור בבחירת מחליפו של פרקליט המדינה), כל זה ממש לא משנה. בלשכת היועמ"ש התרגלו כבר ממזמן שמבחינתם החוק הוא רק המלצה (ראו למשל את התנהלותה של דינה זילבר), וגם במקרה הזה מנדלבליט קבע כי אם מועמדו לא יתקבל הוא יפרסם חוות דעת לפיה רק הוא יכול לקבוע מי יהיה ממלא מקומו של שי ניצן. או במילים אחרות: תנו לי את מה שאני רוצה או שאשנה את החוקים כדי לקבל את מה שאני רוצה. מנדלבליט יודע היטב שאין שום בסיס חוקי לדרישתו, אך הוא גם יודע שבמשך שנים עבדו היועצים המשפטיים לממשלה על ביצור כוחם הבלתי מוגבל. אחת מהדרכים לעשות זאת הייתה הקביעה הבלתי-מבוססת כי רק היועמ"ש רשאי לייצג את הממשלה מול בית המשפט (כפי שטענה המדינה במקרה אקוניס), אך מה קורה כשהיועמ"ש לא מסכים עם הממשלה? אז הוא פשוט הולך לבית המשפט וטוען נגדה, כאשר לממשלה אין שום אפשרות ייצוג לרצונה האמיתי. לא סתם נלחמו היועצים במשך השנים נגד פיצול תפקידי היועמ"ש ופתירת ניגוד העניינים המובנה בכך, כיוון שידעו כי זו הדרך היחידה לשמר את כוחם בשלטון.

מעניינת במיוחד היא דרישתו של מנדלבליט למנות דווקא מועמד מסוים, היחידי מתוך רשימת המועמדים שהציג שר המשפטים שהיה חבר בצוות הקרוב של היועמ"ש ושי ניצן בענייני נתניהו. מועמדיו של אוחנה כולם בעלי ניסיון רב ומכהנים בתפקידים בכירים בפרקליטות. שר המשפטים מבין כי מדובר בנושא רגיש ודאג לבחור אנשים בעלי היכרות רבה עם המערכת ויכולות מוכחות, ולכן במצב זה הקביעה לפיה רק מועמד אחד יכול להחליף את שי ניצן מעלה תהיות רציניות באשר לסיבה מאחוריה, ועד כמה היא קשורה ליכולתו של היועמ"ש להעמיד את ראש הממשלה לדין.

שר המשפטים חייב לעמוד על זכותו החוקית מול היועמ"ש ולמנות פרקליט כראות עיניו. משמעותה של הענות לדרישת מנדלבליט היא ויתור על הסמכות הבסיסית ביותר של נבחרי הציבור ומתן כוח מוחלט לפקידים, אשר בנוסף לכוח העצום שיש בידם כיום אף דורשים לשלוט במינויים של חבריהם. ניסיון כפיית המינוי על שר המשפטים באמצעותם של איומים משפטיים כדי לוודא כי הוא שולט במינוי, היא פרקטיקה שלא מתאימה למשטר דמוקרטי אלא למשטרים בהם השלטון ממנה את עצמו ולא שואל את דעת העם. לצערנו דבר זה כבר נהוג במדינת ישראל בשיטת מינוי השופטים לעליון על ידי זכות וטו לשופטי העליון בוועדה, כוח ייחודי מסוגו בעולם, ונראה שכעת גם היועמ"ש מבקש לספח לעצמו כוח דומה.

שוב ושוב עולה הצורך בתיקון וניקיון מערכת המשפט, מערכת שהתרגלה לעבוד במחשכים והרחק מאור השמש. בימים אלו בהם נחשפים עוד ועוד מהליקויים הרבים בה, הגיעה העת לשים את תיקון מערכת המשפט בראש סדר העדיפויות.


עו”ד יותם אייל הוא חבר הפורום המשפטי למען ישראל

 

מאמרים נוספים

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

60 תגובות למאמר

  1. אם המערכת המשפטית רואה בחוק המלצה בלבד, התשובה המתבקשת (לאחר שנים ארוכות שבהן המצב הוא כזה) היא שהממשלה מצדה תראה בהחלטות היועמ"שים ופסיקות בג"ץ המלצות בלבד, ואף אחד לא יוכל לבוא בטענות לשני.

  2. אוחנה אל תפחד! פרק את המאפיה!! לפרסם את הקלטות המפלילות את מנדלבליט!

    מנדלבליט נסחט ע"י המאפיה השמאלנית בגלל מעשיו! מאתרגים אותו תמורת כתב האישום

    שהגיש נגד ביבי.

    חייבים לנקות את האורוות ולהחזיר את הדמוקרטיה לעם!!

    1. .בגץ פרקליטות פשע המאורגן

  3. אין גבול לחוצפה של כל החונטה הזאת ושליחיה. יש לצאת להפגנה של מיליונים מול בית המשפט והפרקליטות הגיב:

    פרופ' מאוטנר: השמאל העביר את הכוח שלו לא רק לבג"צ אלא גם ליועץ המשפטי לממשלה ועוד…

    פוליטיזציה של משפט
    פרופ' מנחם מאוטנר, הפקולטה למשפטים, אוניברסיטת תל אביב

    http://www.youtube.com/watch?v=MaGOlzc8ydM

    החל מדקה 16:26

    להלן התמלול המלא:

    קבוצת מלכי הגבעה של השמאל הפסידה הרבה מאד כוח בפוליטיקה וסובלת הפסדים פוליטיים גדולים מאד ומה שהיא עושה בעצם, היא העתיקה את הפעילות הפוליטית שלה במידה רבה מאד מהפוליטיקה של הבחירות, שהיא הפוליטיקה של הכנסת, למקום אחר – לבית המשפט העליון – והפכה אותו למוסד שממנו היא מנהלת פוליטיקה.

    בראש העותרים לבג"צ חברי הכנסת של מר"צ והעבודה והעתירות שלהם תמיד על נושאים פוליטיים.

    בג"צ הפך למוסד פוליטי.

    זה חלק מתהליך.

    בית המשפט העליון פה לא לבד. הקבוצה הזו העבירה את הכוח שלה לא רק מהפוליטיקה של הבחירות, מהכנסת, לבית המשפט העליון, היא העבירה אותו גם אל היועץ המשפטי לממשלה, גם אל אגף התקציבים של האוצר, גם אל מבקר המדינה, גם אל בנק ישראל.

    כל הקבוצות האלה זה קבוצות לא נבחרות של פקידים שמופעלים על ידי הקבוצה הזאת כדי לנטרל את המערכת הפוליטית שפועלת למגינת ליבה של הקבוצה הזאת שאיבדה בכנסת הרבה מאד כוח.

    https://rotter.net/forum/gil/27789.shtml#1

  4. שפטל: ''למערכת החוק יש שוט רב עוצמה נגד מנדלבליט'' הגיב:

    הפרסום לפיו היועץ המשפטי לממשלה מוחזק תחת חשש כי קלטות שלו ייחשפו, יגרום לו בסופו של דבר להחליט רק בכיוון אחד במקרה נתניהו, וזה לא אמור להפתיע אתכם. צריך לפעול בהקדם
    אני רוצה לדבר על החקירות המושחתות שמנהל הממסד המשפטי נגד בנימין נתניהו, ואני רוצה לגעת בנקודה חשובה ביותר, שהתקשורת, כלומר, הכנופיות המחבלו תקשורתיות, שהם האנשים הכי מושחתים והכי רקובים במדינה לפחות דור שלם, מעלימה אותה חרף העובדה שהיא פורסמה ע"י העיתונאי יואב יצחק.

    הוא מגלה לנו שהיועמ"ש נתון בסוג של איום לאו דווקא מההיבט הפלילי, אלא המעשי, בסוג של סחיטה באיומים מהפרקליטות והמשטרה כדי לאלץ אותו להעמיד לדין את נתניהו.

    מסתבר שישנן שלוש קלטות בהi הוקלט מי שהוא היום היועמ"ש, ואז היה הפצ"ר בדרגת אלוף, אביחי מנדלבליט, כשהוא מעביר לאשכנזי חומרי חקירה מובהרים, אליהם הוא נחשף בשיחות עם היועמ"ש הקודם, והוא העביר חומרים לאשכנזי, שהיה כבר חשוד סביב כל הפוטש שהוא ניסה לעשות למי שהיה אז שר הביטחון במדינת ישראל, אהוד ברק.

    בכך יש משום לא רק מעשים שלא ייעשו, אלא, לכאורה, שיבוש הליכי חקירה מובהק על ידי היועמ"ש.

    הקלטות בידי המשטרה והפרקליטות, והן משמשות שוט מעל ראשו של מנדלבליט להגיש כתב אישום נגד נתניהו.

    זהו מצב בלתי נסבל, והוא מחייב את פרסום התמלילים המלאים של הקלטות האלו, על מנת שהציבור יידע מי זה שעומד להחליט על נתניהו.

    פרסום הקלטות יביא לסיום הקריירה של מנדלבליט באופן מיידי, ואז יצטרכו לפתוח את כל עניין החקירות נגד נתניהו מההתחלה, דבר שהוא תרחיש אימים מבחינתו של הממסד שמנהל את החקירות נגדו, את הפוטש נגדו, ולכן התקשורת כולה, ללא יוצא מן הכלל, דואגת לכך שאזרחי ישראל לא יידעו דבר על הקלטות הללו, על מה שידוע, על תוכנן, ועל מצב עניינים כזה.

    יש שוט רב עוצמה נגד מנדלבליט ויש משום לחץ ברור עליו בתיק נתניהו כרצון הפוטשיטסים למיניהם, לתת חותמת סופית על ידי הגשת כתב אישום, לא חשוב במה, לא חשוב איך.

    https://www.maariv.co.il/journalists/opinions/Article-626973

  5. פרופ' דיסקין: החוק לא משחק במדינת ישראל. מה שמשחק זה מה שבא לבית המשפט העליון הגיב:

    פרופ' דיסקין:

    "חוק חרוט אין לו משמעות במדינת ישראל לכאן או לכאן.

    במדינת ישראל לא חשוב בכלל מה כתוב בחוק. בית המשפט בישראל בכלל לא מתייחס אל החוק. בית המשפט קבע הלכה שבעצם כשהוגש כתב אישום אדם לא יכול להמשיך לכהן בתפקידו. מה שכתוב בחוק בכלל לא רלוונטי. בתי המשפט בכלל לא מקיימים את החוק.

    אנחנו לא חיים במדינה שמתקיים בה שלטון החוק. שלטון החוק פירושו שלטון החוק החרוט שיש בו הגיון כלשהו. שלטון החוק הוא כקליפת השום בעיני מי שמופקד על שלטון החוק.

    המשטרה, היועץ המשפטי ובראש ובראשונה בית המשפט העליון לא שומרים על שלטון החוק. הם עושים כטוב בעיניהם. מה שמשחק במדינת ישראל זה לא החוק אלא מה שבא לבית המשפט העליון. לכן מדובר במצב מאד מאד חמור.

    לדעת אחדים נתניהו תחת רדיפה מאז שהוא נבחר על לא עוול בכפו. יכול להיות שהוא אדם שחטא, אינני יודע. אני לא רוצה לחרוץ דין בעניין הזה. אבל חוק אמסלם שעולה עכשיו גם אם הוא יתקבל אז בית המשפט יגיד שזה נוגד איזשהו עקרון-על, איזשהו חוק יסוד שלא כתוב בו דבר כזה, ולכן בעצם אנחנו נמצאים במדינה שבמידה רבה היא לא מדינה דמוקרטית. היא נתונה בשלטון ובהחלטות סופיות של איזשהו גוף אוליגרכי שכמו שאנחנו יודעים גם בוחר את עצמו ושלטון החוק לא חשוב בעיניו. לא חשוב מה יהיה כתוב בחוק. החוק לא משנה בכלל. בית המשפט לא יחשיב את החוק. אין חשיבות בכלל מה כתוב בחוק. החוק גם הוא יפעל קדימה וגם אם הוא יפעל רטרואקטיבית זה לא משנה בכלל. החוק לא נחשב בעיני בית המשפט העליון לרבות נשיאיו".

    אראל סג"ל: אני רואה שאתה לא מפחד מזרועות בית המשפט שיפעל נגדך על דבריך אלה?

    פרופ' דיסקין: יש סיבה לפחד. בהחלט יש סיבה לפחד ויש גם סיבה טובה יותר – לומר את האמת, בפרט אם מגיעים לגיל מתקדם כמוני".

    https://glz.co.il/%D7%92%D7%9C%D7%A6/%D7%AA%D7%95%D7%9B%D7%A0%D7%99%D7%95%D7%AA/%D7%90%D7%A8%D7%90%D7%9C-%D7%A1%D7%92%D7%9C/%D7%90%D7%A8%D7%90%D7%9C-%D7%A1%D7%92%D7%9C16-10-2017-1101

    לעיון האשכול:

    https://rotter.net/forum/gil/27118.shtml#147

  6. אהרן ברק ייסד חונטה משפטית, מועצת אייטולות של המשפט, שנטלה לעצמה בגסות ובברוטליות את השלטון הגיב:

    אהרן ברק ייסד חונטה משפטית, מועצת אייטולות של המשפט, שנטלה לעצמה בגסות ובברוטליות את השלטון תוך שהיא מנצלת עד תום את תחושות הכבוד (המוגזם כנראה) שפעם רחשו לה בעם וברשויות השלטון. הנאורים בעיני עצמם מסתכלים על הציבור הרחב כעל חבורת מטומטמים (ראה הציטוט מספרה של דינה זילבר בויקיפדיה) ועל עצמם כעל נציגי אלוהים עלי אדמות, אם לא כהירארכיה האלוהית עצמה. בטרמינולוגיה אורווליאנית צינית הם קוראים לעצמם "שלטון החוק", למרות שהם בדיוק ההפך (אהרן ברק ביטל הלכה למעשה את תקפותם של החוקים והציב מעליהם את ה"ערכים" של חברי החונטה שהמליכה את עצמה).

    ישראל היא היום לא דמוקרטיה אלא משפטוקרטיה, דיקטטורה של פקידים שאיש לא בחר אותם. האייטולות של הנאורות המזוייפת רק לא לוקחים בחשבון דבר אחד: המוסד הראשון שיתמוטט בתהליך הרס הדמוקרטיה שהם מובילים, יהיה בית המשפט העליון עצמו. הנכס היחיד של מערכת משפטית הוא אמון הציבור, ואת הנכס הזה העליונים איבדו כבר מזמן.

    בסקרים רוב הציבור אינו נותן אמון במערכת המשפט. בגאוותנות האופיינית להם שמים שופטי העליון פס על מה חושב עליהם הציבור – וזה יעלה להם ביוקר. הרעיון של D9 כבר נשמע יותר ויותר כפתרון הרצוי והקביל.

  7. כשמסתכלים על מנדלבליט ממש לא רואים יושרה וטוהר. רואים ערפל לא נעים הגיב:

    שיספר לנו עכישו ומיד מה ההקלטות האלה שמדברים עליו שיש נגדו ומדוע נשמע אומר שם שיעלה סרחון עד השמיים?!

    דיווח עכישו ומיד!

  8. המלחמה בנתניהו ובחוקי הכנסת היא מלחמת אדנות של הניאו ליברלים על המון העם, מלחמת חוג קוראי צ'כוב באספסוף.

    "השאלה היא לא מה החוק מחייב", אמר אהרן ברק, "הוא חייב להתפטר – נקודה". "השאלה היא", אמר המפטי דמפטי, "מי כאן האדון – זה הכל".

    https://www.inn.co.il/Articles/Article.aspx/18902

    תגוביות:

    2.פרופסור פרידמן: "בג"צ עובר על החוק". במקום מתוקן עבריינים יושבים מאחורי סורג ובריח ובמדינת היהודים?

    3.ביבי חשב שאם יגן על הפרקליטות ובג"צ מפני איילת שקד, לא יוגש כתב אישום נגדו. מה שקרה שבפועל ביבי ירה לעצמו ברגל והפרקליטות החליטה שהיא קובעת את החוקים ומי יהיה ראש ממשלה ודיר באלק אם לא תשבור את ההגה חזק שמאלה. נקווה שהעם לא מטומטם ויראה לפרקליטים את הדלת החוצה ונקווה שהפעם ביבי למד את הלקח וישלח את כל פרקליטי המדינה לחפש להם מקום עבודה אחר, בדיוק כפי שיצחק רבין עשה ובדיוק כפי שנשיאנו האהוב דונלד טראמפ עשה.

    4.לאיש הבזוי אהרון ברק חסרים ערכים דמוקרטים והוא מנהל בהצלחה גם אחרי לכתו חונטה שיפוטית לא חוקתית. רוחו מרחפת מעל הפרקליטות ובתי המשפט. רוח רעה של קבוצת לחץ שרוצה לכפות את דעתה על העם ועל המחוקק. יום אחד ברק יצטרך לשלם את המחיר.

    5.סוף גנב לתלייה וזה בדיוק מה שיקרה ל"עליונים" המפרשים את החוקים כרצונם ולא כרצון המחוקקים. תיראו מה עושה היועמ"ש בעת האחרונה ותבינו שכל רצונו הוא להגיע לביהמ"ש העליון ואנו תקוה שרצונו זה יתבדה.

  9. כך הפך אהרון ברק את היועץ המשפטי לממשלה לסמכות שנותנת לממשלה הוראות הגיב:

    אהרון ברק הביא בסדרה של מהלכים לביסוסן של שתי הלכות שאין להן בסיס בחוק:
    האחת היא שהממשלה חייבת לקבל את חוות-דעתו של היועמ”ש; השניה היא שהיועמ”ש רשאי לסרב לייצג את הממשלה בביהמ”ש, אם זו פעלה בניגוד לחוות-דעתו.

    לדברי פרופ' פרידמן:

    “עלה בידי זמיר וברק להנהיג דין שקשה למצוא לו אח ורע בעולם – דין שערער את השלטון, פגע קשה בשלטון החוק והמיר את שלטון המשפט בשלטון המשפטנים” (עמ’ 166).

    הדברים הגיעו לביטוי בוטה בפרשת הדחתם של דרעי ופנחסי. ראש הממשלה רבין התנגד בתוקף להדחה, אבל פרקליטת המדינה בייניש, שייצגה את הממשלה בבג”ץ, טענה טענות הפוכות ממה שרצה לטעון שולחה, ראש הממשלה.

    הנשיא ברק קבע שאין כאן בעיה: אמנם דעתו של ראש הממשלה הפוכה מזו שייצגה ביניש, אבל דעתה המשפטית היא זו המוסמכת גם בשמו.

    בכך הפך הבג”ץ את מי שאמור לשמש יועץ, לסמכות שבכוחה לדבר בשם ראש הממשלה, נוסף על כוחה לתת לממשלה הוראות.

    עליון על היועץ, גם בתחום סמכותו להעמיד לדין, הוא רק הבג”ץ.

    בכך נקבע כי היועמ”ש הועלה למרום הפסגה, ורק הכיסא (בית-המשפט העליון) גבוה ממנו…

    השאלה, האם היועץ המשפטי לממשלה ימלא את התפקיד שנקבע לו בחוק, כלומר ייעץ לממשלה, או שמא במקום זאת ייהפך למפקדה, אינה נוגעת לא לזכויות אדם ולא לסכסוך קונקרטי כלשהו.

    היא נוגעת לדרך בה המדינה מתנהלת ולשאלה מי מנהל אותה.

    אפשר כמובן לגרוס שאם ימשלו בה גופים שלא נבחרו בהליך דמוקרטי, ישופר מצבן של זכויות האדם. הניסיון האנושי, מכל מקום, מלמד שההיפך הוא הנכון. (עמ’ 173).

    https://mida.org.il/?p=22357

  10. יש להגביל כהונת נשיא העליון לשלוש שנים. כי הכוח עולה להם לראש. הגיב:

    אם ימשול בנו ראש-ממשלה פיקטיבי…שיעמוד בראש ממשלה פיקטיבית, עם שרים פיקטיביים…ולהם יהיה יועץ משפטי פיקטיבי…שייצג אותה בפני בג"צ פיקטיבי…השחיתות במדינה – הפיקטיבית – תמוגר לנצח!!!

    1. שיגבילו את כל שופטי בג״ץ ומי שצעיר מכדי לצאת לפנסיה יחזור להיות שופט מחוזי עד שיבחר מחדש לבג״ץ.
      שילוב של זה, של ניהול נכון של בחירת שופטי בג״ץ(ע״י הכנסת או ועדה של חברי כנסת מחולקת לפי כוחן המנדטורי של כל הסיעות ואחרי כל בחירות יהיה אידיאלי) ושל העתקת החוק האמריקאי שקובע שלבית המשפט העליון יש סמכות לדון בחוק רק בהרכב מלא-
      זה מה שיבטיח בג״ץ אקטיבי אך דמוקרטי.

  11. שר המשפטים דניאל פרידמן: מערכת המשפט תופרת תיקים לפוליטיקאים שפועלים נגדה הגיב:

    פורסם בתאריך 21 בספט׳ 2015
    שר המשפטים לשעבר פרופסור דניאל פרידמן התארח באולפן הפטריוטים ואמר שמערכת המשפט תופרת תיקים לפוליטיקאים שפועלים נגדה. הפוליטיקאים חוששים מכך ויודעים שאם יצאו נגדה יהיה לזה מחיר

    מערכת המשפט תופרת תיקים לפוליטיקאים שפועלים נגדה!

    https://www.youtube.com/watch?v=Z8jZ02Y05hw

    פרופ' דניאל פרידמן: "מה שאני רואה לא פעם זה שאנשים שמתבטאים בכיוון שאני מדבר עליו, ברגע שהם נכנסים לפוליטיקה, תוך איזה זמן, הם משתנים. אתה רוצה אני אתן לך דוגמאות. למשל תחשוב על לפיד האבא. לפיד האבא כשהיה שר משפטים…למעשה היה חותמת גומי של בית המשפט העליון.

    אראל סג"ל: המערכת תופרת תיקים למי שהיא לא רוצה כשר משפטים ולאחרים? אתה חששת מתיק?

    פרופ' פרידמן: קודם כל אנחנו מדברים על ההווה או על העבר?

    אראל סג"ל: על העבר.

    פרופ' פרידמן: אם אנחנו מסתכלים על העבר, אז היו מספר מקרים של העמדות לדין ושל חקירות שאין להן הסבר מתקבל על הדעת. זה מה שאני מוכן לומר. יותר מזה אני לא מוכן לומר.

    אראל סג"ל: בזמן שהיית שר משפטים אתה חששת מהמערכת?

    פרידמן: אה, נעזוב את ההיבטים האישיים. אני…

    אראל סג"ל: אבל זה חשוב, אתה יודע. אנחנו מדברים על דמוקרטיה במובן העמוק ביותר. האם אתה חששת?

    פרידמן: אני חושב שאני פעלתי כפי שמצפוני הנחה אותי. אבל נכון הוא שבעבר היו תופעות כאלו. זה נכון ואני מוכן להוסיף עוד משהו. זה נכון שהפוליטיקאים מאד מאד חוששים מן העובדה שאם הם לא ינהגו כפי ש"ראוי" לנהוג, עלולות להיות לזה תוצאות לא חיוביות ביום סגריר.

    אראל סג"ל: וואו…

    פרידמן: החשש הזה קיים. קיים!

    פורסם בתאריך 21 בספט׳ 2015

    1. אם יש קמצוץ של אמת בדבריו של פרופ' פרידמן אזי D9 לא מספיק.
      הציבור צריך לעלות עלי בריקדות ולהעיף את כל מי שמעורב או שידע על התנהגות "רשויות החוק"

    2. שלטונם המוחלט של המשפטנים – בית המשפט והפרקליטות
      כאשר שופטי בית המשפט העליון או מבין בכירי רשויות האכיפה אינם שבעי רצון ממי בקרב המדינאים, אי שביעות רצון זו מוצאת דרכה אל כור מחצבתם של רוב השופטים – הפרקליטות. זו המורה למשטרה לפתוח בחקירה סמויה נגד פוליטיקאים. תיקים אלו נערמים בפרקליטות כשגורלם עדיין אינו ברור. שביעות או אי שבעות הרצון של שופטי בית המשפט העליון שוב מוצאת דרכה אל הפרקליטות שבידה ההחלטה על הכנת כתבי אישום כנגד אותם פוליטיקאים. אלו נסחטים לפעול בדרך שתשביעה רצון. היועץ המשפטי יכול להחליט אם להעמיד מי מהפוליטיקאים לדין או לא. תפקיד היועץ המשפטי לממשלה מעולם לא בא לעולם כדי לקבוע אם להעמיד אדם לדין אלא כדי ליעץ תוך מסירת חוות דעתו המשפטית. הממשלה מצדה יכולה לקבל את לדחותה ולו מותר להביע השגותיו בפניה בלבד ולא בפני בג"ץ. עובד מדינה הפונה לבג"ץ מפר אמונים בהתאם לסעיף המשמעת של חוק שירות המדינה. בין קורבנות אותה השיטה היו האישים הבאים:

      *רפאל איתן ז"ל היה רמטכ"ל ונלחם בכל מלחמות ישראל. הוא היה מועמד להיות השר לבטחון פנים. אלא שבעיני המשטרה היה דעתן מידי בעל דעות עצמאיות משלו בכל הקשור לאופן התנהלותה הרצוי של המשטרה. ניצב אסף חפץ הטיל עליו האשמות שוא של הוצאת חומר מהמשטרה לצרכים מפלגתיים. רצונו היה לנקום על שסולק מתפקידו כמג"ד על ידי אלוף פיקוד צפון של אז רפאל איתן. ניצב חפץ היה חלק מהתרבות האירגונית אותה רצה רפאל איתן לשנות. הלה היה רגיל באי עשיה משטרתית ובמקומה מילוי ניירת בסטטיסטיקות על עשיה. לכן לא היה מעונין לעבוד תחת מרותו של רפאל איתן. כך מהר מאוד צץ לו כתב אישום. בית המשפט ביטל את כתב האישום, כי הבינו שם שכל המטרה היתה למנוע ממנו לשמש כשר לביטחון הפנים. רפאל איתן זוכה אך ויתר על התפקיד.

      *חיים רמון היה שר משפטים אשר החליט והודיע שכך החליט, לבצע רפורמה מרחיקת לכת במערכת אכיפת החוק. הוא עמד לטפל בעניין התיקים הפתוחים נגד אישי ציבור וגם למנות נציב קבילות ותלונות על הפרקליטות. הפרקליטות מצדה התנגדה וממשיכה בהתנגדותה. היועץ המשפטי לממשלה בן יאיר גמר אומר למנוע ישומן של אפילו במקצת ממטרות אלו. סמוך לאחר הודעתו של חיים רמון הכריז היועץ בן יאיר שהתיק החקירה נגדו בעקבות מתלוננת, מתאים להגשת כתב אישום. זאת לפני שנעשה עימות בין חיים רמון למתלוננת. לחיים רמון גם שונאים רבים מהפלג הסוציאליסטי על כך שהעז לפרק את חברת העובדים המפסידנית שהמדינה היתה צריכה לשלם את הפסדיה. גם אם ההאשמות המתלוננת נגדו נכונות, הרי שהעיתוי בעיתי מאוד. ———-

      *יעקוב נאמן היה מועמד להיות שר המשפטים אך לרעתו זכרו לו את עמדותיו שהביע בנושאים שלבית המשפט רגישות להם. במשרד המשפטים לא היו מעונינים בו בשל כונותיו לבצע שינויים שלא מצאו חן בעני היושבים שם. לפני השבעת הממשלה ותחילת כהונתו של יעקב נאמן כשר המשפטים. נודע על רצונו להחליף את היועץ המשפטי בן-יאיר מהממשלה הקודמת. יעקב נאמן אישר בפני בן יאיר את הכונה להחליפו. כעבור יומיים שעות ספורות לפני הצגת הממשלה הודיע בן יאיר לנתניהו שאסור לו למנות את נאמן לשר המשפטים, מהסיבה שהחליט על חקירה נגדו. ראש הממשלה הודיעו כי בכוונתו למנותו ואם יש חשד פלילי – שיעמידו לדין. עוד הודיע לו שאין בידו סמכות החלטה על מינוי שרים. נתניהו פעל באומץ ולפי כללי המינהל התקין. כתב אישום לא אחר לבא. באפלת הפרקליטות היה במשך שנים תיק חקירה נגדו. מייד הוא הוסב לכתב אישום בו שני סעיפי האישום העיקריים – בתצהיר כוזב לבית המשפט העליון ועדות שקר במשטרה. אישום כזה על ידי מי שאמונים על תצהירים כוזבים הינה עזות מצח בפני עצמה. התצהיר שהיה חתום עליו נוסח על ידי אחד מעורכי הדין המועסקים במשרד הוא ביקש להיחקר, במשרד המשפטים הוחלט לא לחקרו. עדותו הראשונה היתה בבית המשפט, לתמיהתו של השופט על שלא זומן לחקירה. נאמן זוכה לאחר שנה של דיונים תוך ביקורת קשה על המשטרה והבכירי התביעה. פרקליטת המדינה היתה עדנה ארבל והיועץ המשפטי היה מיכאל בן יאיר.

      *צחי הנגבי בהיותו שר משפטים נפתח נגדו תיק חקירה. ההאשמות: מירמה, הפרת אמונים ושוחד בחירות. טענה מגוחכת נוכח שכיחותה של תופעת המינויים בשירות המדינה ומה גם שהיא אינה נחשבת תופעה פלילית. גם לדברי השופט יואל צור: 'החלטתו של היועמ"ש הקודם לפתוח בחקירה פלילית ולאחר מכן להגיש כתב אישום איננה שוויונית, ויש בה משום 'יצירת עבירה פלילית'. השופטים שחם ורומנוב דוקא קיבלו העקרונית את טענת הפרקליטות, כי מינויים פוליטיים הינה עבירת מירמה והפרת אמונים. עבירת הפרת האמונים לא יוחסה מעולם בהקשר למינויים פוליטיים. כמה מוסר כפול וצביעות יש בכך נוכח העובדה שפרקליטים ושופטים נבחרים על ידי עצמם על בסיס התאמתם הפוליטית. צחי הנגבי הורשע בעבירה אחת – עדות שקר וגם בכך מוסר כפול היות ואלו התובעים והמרשיעים עוסקים בכך בעצמם. הוא לא הסכים להתפטר מתפקידו כשר משפטים ותיק החקירה נגדו במשך כל זמן כהונתו נשאר פתוח. כך נעשה השר כנוע ונענה לרצון בית המשפט. תיק החקירה נסגר עם סיומו את תפקידו.

      *ראובן ריבלין היה מועמד להיות שר המשפטים אלא שדעתו עד אז היתה שבית המשפט העליון נוטל סמכויות יתר ובניגוד לעמדת הכנסת. מייד נפתח נגדו תיק חקירה. ריבלין, נחשד כי בשל קשריו עם הקבלן דודי אפל – כיון שאפל מימן עבורו אירוע פוליטי וארוחה במסעדה בעלות של 800 שקל. חשד נוסף שסייע להסדרת ויזות לארצות-הברית לילדיו של אפל. כמו כן בסיוע לגיוס תרומות לארגון 'שמע', פעל לקידום החוק לשחרור מוקדם של אסירים. מעתה לצורך הענין מעשים אלו נעשו פליליים. הוא גם נחשד מסירת מידע לדוד אפל מתוך ישיבת של הוועדה לבחירת שופטים, גם בשיבוש הליכי חקירה נגד יצחק מרדכי. ריבלין נחקר במשטרה במשך אחת עשרה שעות רצופות. נפתחו נגדו שבעה תיקים רק משויתר על משרתו זו באפריל 2004 היועץ מזוז סגר ששה תיקים מחוסר אשמה ותיק אחד מחוסר ראיות. ———————

      *אביגדור ליברמן היה מועמד להיות השר לבטחון פנים, אלא שגם הוא לדעת המשטרה והפרקליטות דעתן ובעל עמדות עצמאיות מדי, כך התגלה מידע ש"חייב" חקירה. התיק נסב על חשד שהחל משנת 2001 בעת שליברמן כיהן כחבר כנסת ושר, אנשי עסקים העבירו מיליוני דולרים לחברות בשליטתו. סעיפי האישום: קבלת דבר במרמה בנסיבות מחמירות, הלבנת הון והטרדת עד. התיק נסגר משזה ויתר על תפקידו ונפתח מחדש שמונה שנים מאוחר יותר בדיוק לפני חתימת הסכם קואליציוני. התיק העיקרי נסגר מחוסר תשתית. במקומו נפתח תיק "קטן" על מירמה והפרת אמונים במינוי יועץ במטה החוץ שהפך שגריר כתגמול על שהדליף לליברמן פרטים אודות החקירה הסמויה נגדו בפרשת חברות הקש.

      *דרור חוטר ישי יושב ראש לשכת עורכי הדין: הוא מתח ביקורת נוקבת על רודנות ועריצות בג"ץ. הוא התנגד לאקטיביזם השיפוטי של אהרון ברק וביקר חריפות את השופטים כולל שכרם והכנסותיו של אהרון ברק מספריו. בתמורה זכה לפי רצון אהרון ברק לכתבי אישום כביכול בעבירות מס חסרות כל בסיס. העונשים המצטברים על העבירות בהן הואשם היו שבעים שנה. סופו של דבר זוכה מאלו.

      *גל הירש החשד ששילם שוחד בגיאורגיה כדי לזכות במכרז. המידע על החקירה התקבל זמן קצר לאחר שארדן הודיע על החלטתו למנות את הירש לתפקיד מפכ"ל המשטרה. מינויו נפסל בעקבות החקירה וחקירה נוספת שנפתחה בעניינו.
      הפרקליטות סגרה את תיק החקירה השני שעניינו שוחד במיזם פינוי הנפלים בחוף ראשון לציון. בגלל היעדר אשמה.

      לא רק בענייני עמדות כוח אלא גם למען עמדה אידאולוגית פוליטית מכופפים פקידי המדינה את הממשלה המפחדת לקדם את מדיניותה. הממשלה מקבלת החלטות ואילו הפקידים המשפטנים מודיעים על "קשיים משפטיים" ו"עמדה משפטית" שונה. העם שברובו אינו משפטן אינו יכול להתמודד מול פרקליטים שמגייסים את מקצועם על כל התחבולות המנומקות וכך הופכים את עיסוקם המקצועי קרדום מדיני לחפור בו. אלו השייכים לצד "הנכון" של המפה הפוליטית מקבלים גיבוי מצד "רשויות החוק" במיוחד מטעם פרקליטות המדינה. אלו שאינם בצד הנכון או פועלים בניגוד לעמדה המדינית השלטת בפרקליטות זוכים לנחת זרועה. הפרקליטות מגישה אישומי סרק לא רק נגד מדינאים. מדי שנה הפרקליטות מעמיסה על המשטרה אלפי תיקים פוליטיים כשזו מחוייבת לחקור עד הסוף, גם כשמתגלה כבר בהתחלה שאין כל חשד לפלילים וכך לעצור ולהגיש כתבי אישום בלתי מוצדקים בעליל. אלפי צעירים נורמטיביים נעצרים ונגד מאות מהם נכתבים כתבי אישום והם מובלים אל בתי המשפט. הפרקליטות גם מגבה את המשטרה בכל מעשי אלימות קיצונית ואף ללא כל מעשה לא חוקי מצד אלו ששדעתם המדינית שונה.

      לעומת כל אלו, אלפי תיקים פליליים רגילים נגנזים כדי להפחית מעומס התביעה בגיבוי היועץ המשפטי לממשלה. כך מבזבזת המשטרה משאבים על מה שהפרקליטות מורה לה על חשבון מלחמה בעברינות ובפשיעה. האנרכיה הקיימת מקילה על המשפטנים לשלוט. זו הדרך להשגת השררה לפסוק בעניינים פוליטיים. הפרקליטות ביחד עם בית המשפט העליון שולטים על עם ישראל, הכנסת והממשלה. הבעיה הינה כוחם הרב של הפרקליטים המגובים על ידי אירגונים בינלאומיים הממומנים על ידי בנקים בינלאומיים. אלו תומכים ב'קרן לישראל חדשה' שחבריה עובדים בפרקליטות, הכל למען חיסולה של מדינת ישראל. פרקליטות המדינה מלאה בסוכני 'הקרן לישראל חדשה' אלו מאימים בשם החוק והמשפט הבינלאומי שאם לא יעשה כדרישותיהם יבולע לישראל בשל "החוק הבינלאומי" ו"המשפט הבינלאומי" מומחים ידועי שם למשפט בינלאומי סתרו טענותיהם מפורשות בהיותן שקרים ניבזיים. הממשלה הנבחרת כדי לשלוט פוחדת לבצע את תפקידה ואילו הפקידים שתפקידם לבצע את החלטות הממשלה הנבחרת מפחידים אותה ומחליט במקומה. כך תפסו הנוכלים השקרנים הגדולים ביותר את השלטון. פרקליטת המדינה, הינה זרוע ממשלתית שאמורה לבצע את מדיניות הממשלה אך זו פועלת ללא לאות כדי לחבל בהשגת מטרותיה בתירוצים משפטניים שונים ומשונים.

      בגלל חוסר אמון הממשלה בעמדות המשפטיות של אלו האמורים לבצע את מדיניותה מונתה ועדה אדמונד לוי אשר המלצותיה המבוססות משפטית מבטלות את אמינות תרוצי הפרקליטות. הפקידים הממשלתיים ממשיכים לחבל בהחלטות הממשלה. דוגמא: החלטת הממשלה לבטל צוים כ"צו שימוש מפריע" שהוא עצמו מפריע לחיים התקינים של תושבי יו"ש, אלא שהפרקליטות בשלה. השרים מצדם חוששים מהפקידים הממשלתיים. התנהלותן הבלתי אחראית של המשטרה ושאר רשויות החוק פוגעת לא רק באזרחי ישראל, אלא גם באינטרסים הלאומיים של המדינה.

    3. ולמרבה הצער כולה אמת.
      את מי לא חקרו?
      את ציפי לבני, דן מרידור, דוד ליבאי וכד'.

  12. היועץ המשפטי לממשלה אמור לייצג את הממשלה בפני בית המשפט העליון, אבל מה קורה כשהיועץ עצמו חולם להתמנות לשופט?

    למי מחוייב היועץ המשפטי?

    על רקע העימותים התכופים בשנים האחרונות בין מערכת המשפט לממשלה ולכנסת, ראוי לבחון את המועמדים לתפקיד היועמ"ש גם מתוך נקודת המבט של השיקולים האישיים. השפעתם של השופטים ונשיאות בית המשפט העליון על מינוי שופטים חדשים אינה בגדר סוד, ויועץ משפטי לממשלה שחפץ לעטות את גלימת השיפוט יודע היטב היכן מרוחה החמאה.

    בשל כך ניתן לגלות נטייה גוברת והולכת של היועצים המשפטיים לייצג יותר את מערכת המשפט ופחות את הממשלה הנבחרת. בעשרים השנים האחרונות חזינו בסירוב של יועצים משפטיים לייצג את המדינה בפני בג"ץ ואף פסילה של החלטות ממשלה שונות בטענה שקשה "להגן עליהן בפני בג"ץ".

    דבר זה מציב את היועץ המשפטי לממשלה בניגוד עניינים משולש: לא רק שהוא משמש הן כתובע הכללי – האמון על העמדה לדין של נבחרי הציבור – והן כעורך דינה של הממשלה, אלא שהוא מצוי גם בניגוד עניינים אישי: כמועמד פוטנציאלי לכס השיפוט, גורלו האישי מופקד בידי מערכת המשפט, מולה הוא אמור לייצג את הממשלה.

    …אם הממשלה רוצה שהיועץ שלה יהיה מחויב למדיניותה ולא לקריירה העתידית שלו, ראוי לתקן את המצב.

    https://mida.org.il/2015/09/26/%d7%99%d7%95%d7%a2%d7%9e%d7%a9-%d7%a2%d7%9d-%d7%a2%d7%aa%d7%99%d7%93-%d7%94%d7%95%d7%90-%d7%99%d7%95%d7%a2%d7%9e%d7%a9-%d7%9e%d7%a1%d7%95%d7%9b%d7%9f/

  13. שפטל: בג''צ הוא גוף פוליטי שפועל בשדה המשפט כדי להגשים את מטרותיו הפוליטיות ויש לרסק זאת הגיב:

    הפתיח שלי הוא כל כולו שיר הלל לדו"ח של השופט בדימוס של בית המשפט העליון אליעזר גולדברג, שקבע חד משמעית שיש להכפיף את הפרקליטות ואת היועץ המשפטי לממשלה לביקורת ציבורית, בניגוד גמור לדעת הפרקליטות.
    כאשר הפרקליטות אומרת שהשופט גולדברג אימץ את עמדתה היא פשוט מוכיחה שמדובר בכנופיית רמאים, כי עמדת הפרקליטות היתה ונשארה נגד כל ביקורת ציבורית חוקית על מעשיה ולכן היא התנגדה ושבתה ושובתת נגד הממונה על הביקורת הזו, השופטת, נשיאת בית המשפט המחוזי מרכז, הילה גרסטל ולכן הפרקליטות מתנהגת כמו כנופיית רמאים כאשר היא אומרת שהמלצות גולדברג מקבלות את עמדתה.

    המלצות גולדברג מקבלות את עמדת שרת המשפטים איילת שקד שהיא באופן מובהק נגד המצב המופקר שבו גוף עם שררה כל כך משמעותית, אולי השררה הכי משמעותית שאנשי ציבור כלשהם מחזיקים בה, קרי, השררה לקבוע נגד מי להגיש ונגד מי לא להגיש כתב אישום, תהיה ללא כל ביקורת של ממש.

    מי שמפעיל שררה כזאת; מי שבידיו שררה כזאת והוא מתנגד לביקורת ממוסדת ומסודרת על פעולותיו זו ממש רמיזה שמדובר בגוף רודני, כי מי שיש בידו סמכויות כל כך נרחבות ואינו מוכן להיות כפוף לביקורת הוא רודן. במילים אחרות הפרקליטות רוצה להמשיך להיות רודן משפטי. תביעה ציבורית ללא פיקוח ציבורי איננה תביעה ציבורית אלא רודנות ציבורית משפטית ואין דרך אחרת לקרוא לדבר ולכן דבר נוסף שראוי לציין זה, שגולדברג קובע שהביקורת על הפרקליטות, תכלול ביקורת גם על היועץ המשפטי לממשלה (שנלחם בחירוף נפש להישאר מחוץ לביקורת ממוסדת) כאשר זו הפקרות שאין כדוגמתה, כי היועץ המשפטי הוא בעל השררה הכי גדול במדינה הזאת.

    למה?

    כי בפועל, במדינת ישראל, למרבה החרפה יש לומר, אבל זאת המציאות מכל אלף כתבי אישום שהיועץ המשפטי מחליט להגיש נגד אנשים במדינת ישראל – 999 מסתיימים בהרשעה. כלומר היועץ המשפטי בפועל הוא לא רק המחליט נגד מי להגיש כתב אישום, אלא הוא גם המחליט מי יורשע ב- 999 מכל אלף מקרים. אלה מספרים מעוררי פלצות אבל זוהי המציאות המשפטית האיומה והנוראה שאנחנו חיים בה, כי זה מה שקורה כשיש דיקטטורה של בג"צ. אין חוכמות. זאת התוצאה והשופט גולדברג קובע שגם את היועץ המשפטי צריך להכפיף תחת אותה ביקורת, אבל צריך לעשות את זה לדבריו באמצעות חקיקה ישירה של כנסת ישראל.

    אני מסכים לחלוטין.

    אכן צעד כזה צריך להיות מעוגן ומבוסס בחקיקה. בהחלט כך. כך צריך להיות ולכן צריך לברך את השופט גולדברג על מסקנותיו ולקוות שזה עוד צעד מצעדים לא מעטים שננקטים כדי להביא לחיסול הדיקטטורה של בג"צ, כי זאת צריך להזכיר שוב ושוב:

    מי שמנהל היום את המדינה זה לא הכנסת, זה לא הממשלה, זה 15 שופטי בג"צ שלא נתונים כמובן מכוח עצמאות המשפט לשום פיקוח כלשהו ויכולים לעשות ככל העולה על רוחם וכך הם עושים, תוך יישום השקפתם הפוליטית, כי גם את זאת צריך לשוב ולזכור – בג"צ איננו בשום פנים ואופן בית משפט פוליטי. לא ולא! בג"צ הוא גוף פוליטי שפועל בשדה המשפט כדי להגשים את מטרותיו הפוליטיות. את זאת יש לזכור ואת זאת יש לרסק.

    http://103fm.maariv.co.il/programs/Media.aspx?ZrqvnVq=GHDJGF&c41t4nzVQ=KL

  14. שופט עליון בארה''ב: ''כשאני רוצה לוודא שביהמ''ש שלנו לא כל כך רע אני מסתכל על בג''ץ'' הגיב:

    שופט עליון בארה"ב: "כשאני רוצה לוודא שביהמ"ש שלנו לא כל כך רע אני מסתכל על בג"ץ"

    כך אמר לאחרונה שופט העליון בארה"ב, אנתוני סקלייה.

    סקלייה מסביר כי תפקידו של בית המשפט אינו לראות דרך החוק את מה שהוא חושב שנכון, אלא לראות מה החוק אומר שנכון.

    הוא מבקר בהקשר הזה את בית המשפט בו הוא חבר, אך אומר כי אם הוא רוצה לראות שבית המשפט העליון האמריקני לא כזה רע בהסתכלות הזו, הוא מעיין בפסקי הדין של בית המשפט העליון הישראלי.

  15. שי ניצן לא מפסיק לנפק עוד ועוד שקרים. יש לסלקו מתפקיד פרקליט המדינה / יואב יצחק הגיב:

    …שי ניצן, כמו גם אהוד אולמרט, מתעתעים ללא הרף בציבור ובבתי המשפט…השקר הפך בידם לכלי עבודה, לדרך חיים, נוכח השתלבותם הבלתי מעורערת בעולם השקר, קרי: "עלמא דשיקרא"…
    פרקליט המדינה שי ניצן משתמש בכלים אלה, שוב ושוב, הן כדי לחפות על מקורביו…

    …. וטוב שכך. עתה, מחמת התנהלותו המפוקפקת של שי ניצן, יש מקום לפעול לסילוקו מתפקיד פרקליט המדינה.

    http://www.news1.co.il/Archive/0024-D-108585-00.html

    תגוביות:

    1.אין יותר אמון בפרקליטות בגלל ניצן ודומיו. שי ניצן היה שקרן, נותר שקרן ומינויו על אף הכרת עובדה זו ברבים, היה איתות לכך שכלום לא ישתנה בפרקליטות ושתרבות ההונאה והשקרים הרווחים בה תימשך. זה המצב כיום, וכדאי שגם יואב יצא מהאשליות: כל עוד הם לא עפים מהתפקיד ועומדים לדין – הרקב שם ימשך.

    2.בגלל רות דוד, שי ניצן והרבה אנשים טובים שבטוחים שזדורוב חף מפשע, רבים מתים ששי ניצן יתבע את יואב יצחק על זה שהוא מפרסם שהוא שקרן רמאי ונוכל ויקרע לו את הצורה. ועד שזה יקרה מאמינים ליואב יצחק ומאמינים ששי ניצן סתם נוכל קטן שיחד עם עוד כמה חלאות מכסים ומגינים על מערכת מושחתת, שגורמת לציבור לא להאמין בה.

    3.עלילות שי ניצן: הנה קומץ מההחלטות שקיבל שי ניצן בתפקידו הקודם בפרקליטות המדינה:

    א.הורה לאפשר התפרעויות של אנרכיסטים נגד חיילי צה"ל, גם כשחיילים נפצעו.

    ב.סרב לפעול נגד תערוכה שהציגה את שר החוץ ליברמן באופן מבזה ומשפיל.

    ג.סגר כמאה תיקי חקירה בעניין אלימות שוטרים במהלך הפינוי בעמונה.

    ד.הפעיל כלי אכיפה שנועדו למלחמה בטרור – כלפי מתיישבים שהשתתפו בהפגנות.

    ה.ניהל מאבק נגד חוק החנינה למפגינים נגד ההתנתקות (חוק שבג"צ אישר, בניגוד לדעתו).

    ו.הכריח מרצה באוניברסיטת חיפה להתחייב לא להתבטא נגד ערבים, ומנגד לא עשה דבר נגד מרצה באוניברסיטת בן גוריון שקרא לשבור למתנחלים את המפרקת

    ז.סגר תיק נגד דנה אולמרט (הבת של) כשהפגינה עם אנשי שמאל מול בית הרמטכ"ל, בעוד שאסר על קיום הפגנה מול בית אלוף פיקוד המרכז.

    4.ויש עוד מעללים של שי ניצן. ניצן גם התחמק מלטפל בתלונות רבות שהוגשו נגד בלוגר שקרא לרצח חיילי צה"ל ולרצח אהוד ברק. אותו בלוגר, שאימץ את הכינוי אלברט שני, קרא למעשה לחיסולה של ישראל.

    5.שי ניצן הוא בושה למערכת המשפטית. מזמן היו צריכים לסלקו.

    6.ניצן תתפטר או תגיש תביעה על לשון הרע נגד יואב יצחק.

    7.מפחיד לחשוב שמערכת המשפט מזוהמת מלמעלה עד למטה.

  16. אין דבר כזה שלטון החוק. חוק לא יכול ולא אמור לשלוט. הגיב:

    כל מי שמדבר על "שלטון החוק" מדבר למעשה על דיקטטורה פיאודלית של מערכת המשפט. עליונות החוק כרעיון זה משהו אחר וגם זה לא מוביל לדיקטטורה משפטית.

    אין שום קשר בין החוק לבין מערכת המשפט. שני יקומים מקבילים. אין גוף שמצפצף על החוק בצורה שיטתית כמו מערכת המשפט. אין גוף שמתעלם מהחוק ועושה ממנו צחוק כמו מערכת המשפט. אם חברי הליכוד מכבדים את זה, אז הם חבורת אוטיסטים.

    החוק לא נועד להגנה על זכויות אדם. גם זכויות אדם הם רעיון פוליטי שנכפה בידי השמאל על כל האוכלוסיה בכוח הזרוע. לא צריך בג"צ. הגוף הזה קיים למען 2 מטרות: שימור הדיקטטורה הפיאודלית של הפוגלמן, צאצאיו וקומץ המזוזים המנוון שמשרת אותם.

    המרת דתה בכפיה של כל האוכלוסיה לקומוניזם-ליברליזם. מה לעזאזל זה קשור לחוק?

    לא צריך בג"צ ולא צריך שופטים "מקצועיים". הם חבורת מושחתים שהפכו את המערכת למכשיר שעבוד בדיוק כמו שנעשה באירופה בעבר עם הכנסיה. מה שטוב בפסק הדין האומלל הזה שכל המסכות נפלו.

    מדינה בה נבחרי הציבור מקבלים אולטימטום מפקידים, מדינה בה נבחרי הציבור צריכים לקבל אישור לכל שטות שהם עושים מהפקידים – היא דיקטטורה קומוניסטית לכל דבר וענין.

    מצחיק היה לשמוע כי חוק ההשעיה "איננו דמוקרטי". מי שמדיח חברי כנסת כל שני וחמישי זו התקשורת ומערכת המשפט. האם זה יותר דמוקרטי? מה עוד שכל המודחים הם אלה שלא נמנים על הכנופיה הקומוניסטית ששולטת בתקשורת, במערכת המשפט, באקדמיה, בבוהמה, ובמשטרה החשאית…

  17. יושבים שופטים בבית המשפט העליון ומקיימים דיונים בנושאים שאינם בגדר סמכותם הגיב:

    זה כבר הפך לפארסה משפטית: יושבים שופטים בבית המשפט העליון ומקיימים דיונים בנושאים שאינם בגדר סמכותם. בפועל, הם משמשים מעין ערכאה שסמכויותיה לא מוגדרות בחוק.

    אין כל בקרה שיפוטית עליה והיא מכריעה בזכויות על קרקעות, כשאין בידיה, למעשה, כל אפשרות טכנית לקבוע "עובדות".

    http://www.inn.co.il/Articles/Article.aspx/15426

  18. סערה בעקבות חשיפת המאגר הסודי של הרשות השופטת ב"ישראל היום" • ח"כ אמיר אוחנה: "האדמה צריכה לרעוד" • השופט בדימוס פיינשטיין: "הגיע הזמן שהכל יהיה שקוף וגלוי"
    ח"כ אוחנה: "מתבהר כיצד עבדה עד כה הוועדה לשיבוט שופטים"

    תגובות סוערות נרשמו לאחר הפרסום אתמול ב"ישראל היום" על מאגר יהלום, טבלת האקסל המרכזת מידע סודי על מועמדים לשיפוט, שניהלה הרשות השופטת ללא רישום ברשות להגנת הפרטיות.

    ח"כ אמיר אוחנה (ליכוד) אמר: "כעת מתבהר כיצד עבדה עד כה הוועדה לשיבוט שופטים. העובדה שמאגר כזה קיים בניגוד לחוק דווקא בהיכל המשפט, וששופט מכהן משקר ומכחיש את קיומו – והאדמה לא רועדת, מדאיגה מאוד".

    ביממה האחרונה מאז הפרסום אנו משוחחים עם רבים מעורכי הדין ששמם ופרטיהם האישיים מופיעים במאגר. רבים מהם מביעים תדהמה ותרעומת על עצם קיומו, וחושפים כי הם כמועמדים לא קיבלו שום מידע בנוגע לנסיבות פסילתם. "לא נמסרו לי פרטים מתוך הקורס, לא ציון ולא הערכה מילולית. לא היה לי מושג למה לא מינו אותי, חשבתי שאולי זה כי אין לי מספיק קשרים. העובדה שזה דלף היא שערורייה ומעידה על חובבנות של המערכת", אומר ל"ישראל היום" מועמד אחד. "היה ברור לכולנו שהפרטים חסויים ונשמרים. אני מופתעת והמומה מחשיפתם. אנחנו כמועמדים לא מקבלים את הציון בקורס ולא את חוות הדעת, אלו פרטים שאפילו המועמדים לא מקבלים", אומרת אחרת.

    מועמד אחד, שחווה תקופה קשה עת ניסה להתמודד על מינוי לשיפוט, מתרעם: "מערכת המשפט המתיימרת להגן על שלטון החוק היא המערכת עם מנגנון המינוי המושחת ביותר שקיים. התהליך שנעשה במחשכים נתון למניפולציות. הקורס נועד למראית עין בלבד. יש שופטים שמונו למרות ציון נכשל בקורס, ויש מי שלא מונו למרות ציון עובר בקורס, ולמרות חוות דעת והערכות גבוהות. התוצאה היא שופטים ברמה נמוכה, שמונו בשל קשרים עם שופטים ופוליטיקאים. הציבור והתקשורת הישראלית חייבים להעלות לדיון ציבורי משמעותי את תהליך מינוי השופטים בישראל".

    שתיקת הלשכה

    השופט בדימוס הרן פיינשטיין, המרצה היום במחלקה לקרימינולוגיה באוניברסיטת בר־אילן, אומר כי מדובר בחולי מוכר של המערכת: "אותנו לימדו שאור השמש מחטא הכל. למה זה לא חל פה? למה זה צריך להיות סודי? הכל צריך להיות פתוח, וצריך לתת לכל מועמד את החומר לגביו ולתת לו אפשרות להגיב ולהתייחס. אני יכול להגיד לך שאני מאוד מופתע מהחשיפה הזו, ושהגיע הזמן שהכל יהיה שקוף וגלוי".

    באופן מפתיע, אף שמדובר באינטרס מובהק של ציבור עורכי הדין ובפגיעה חמורה בזכויותיהם ובפרטיותם, לשכת עורכי הדין נמנעה מלהתייחס: "אין לנו תגובה. תפנה להנהלת בתי המשפט. זה מאגר מידע שלא מנוהל על ידינו ואין לנו קשר אליו".

    עובדה זו מעוררת זעם בלשכה. אבי שינדלר, חבר המועצה הארצית של לשכת עורכי הדין, אומר: "אביע פליאה שלשכת עורכי הדין לא מצאו להגיב לכתבה ולמידע שפורסם. תפקיד הלשכה להגן על ציבור עורכי הדין, בין השאר, אלו שמבקשים להתמנות לשפיטה. מהכתבה ברור שמדובר בפגיעה קשה בכל עורכי הדין שמופיעים ברשימה שהודלפה".

    לדבריו, "אם אכן יתברר שנשמרו נתוני המועמדים לשפיטה במאגר פנימי, לא מבוקר ולא מוסדר, הדבר חמור ביותר. מדובר בפגיעה אישית חמורה שנתונים אלו חשופים כעת לכל, ולגבי חלק מהמועמדים שהתמנו לשפיטה מאז, ניתן יהיה לבקרם על סמך נתונים חסויים וסובייקטיביים שהיו אמורים להיות הרחק מעין הציבור, לרבות המתדיינים בפניהם".

    https://www.israelhayom.co.il/hp_splash?page=/article/620583

    תגוביות:

    1.מקום המשפט שם הרשע.

    2.חבורת מושחתים, לא יותר טובים מפושעים ממוצעים. על כל פגיעה ביהודים בגלל נטיה פוליטית מאחל לשופטים המושחתים רק רע. לא מפתיע אותי בכלל.

    3.ידוע שכבר יותר משישים שנה שולט פה מנגנון רקוב שהחל בתקופת מפא"י, כמו הפנקס האדום שנותן זכויות רק למי שמחזיק בו. בשנים האחרונות, ראש הממשלה נתניהו ושרים בממשלתו כמו איילת שקד, החלו לנסות לשנות את המנגנון המושחת הזה. לכן הם תפרו תיקים לנתניהו, ומבחינתם הוא חייב לעוף כדי שבמקומו יבוא מישהו שהם יוכלו "לשמן" כדי שלא יפגע במנגנון השחיתות המובנה שלהם.

    4."קודש הקודשים" של המערכת המשפטית התגלה ככאוס מסריח. יש לפטר את כל שופטי בית המשפט העליון ולהקים מערכת חדשה שלא נגועה בשחיתות. צדקו כל אלה שתקפו אותה.

    5.מה הפלא שהשמאל הקיצוני נתפס בפרשיות האנטי דמוקרטיות להעיף ראש ממשלה נבחר באמצעות קומבינות. אם זה המנגנון של הרשות השופטת, הציבור יידע למי להאמין ולמה השמאל כל כך אוהב את הרשות הזו כשהיא נגד נתניהו. מושחתי השמאל והקומבינטורים הקיצוניים נמאסתם. כעת יודעים היכן השחיתות האמיתית.

    6.את התוצאה כולנו רואים ברחובות – רחובות מלאים מסתננים אלימים ונושאי מחלות, שאי אפשר לגרשם כי מערכת המשפט סמולנית. הנה כך הם שומרים על מערכת משפט סמולנית.

    7.שופטים פושעים.

    8.אזרחי ישראל חכמים ונבונים ותחושת הבטן שלהם מדוייקת, למרות נסיונות ההסתרה והקומבינות. בית המשפט של מדינת ישראל פשט את הרגל ועל כך יעידו עורכי דין רבים. בהזדמנות זו ראוי להעלות שוב את סוגיית רות דוד שהושתקה לחלוטין.

    9.הדיקטטור הנבל ״רודף הצדק״ אהרון ברק הוא שאחראי להפיכת הרשות המחוקקת והרשות המבצעת לפודלים עלובים.

    10.תיאור מדויק של המאפיה השופטת. מערכת אנטי דמוקרטית שמתיימרת לחשוב שהיא גזע עליון ומעל כולם.

    11.פושעים ברישיון.

    12. 70 שנה אחרי השואה, ארץ אוכלת יושביה, מערכת משפט רקובה מהיסוד, משטרה מושחתת שכל ניצביה עפים אחד אחרי השני, ומערכת בחירות עם 28 רסיסי מפלגות כשכל אידיוט רואה עצמו ראש ממשלה.

    13.כל עוד הנתינים לא יוצאים כנגד החונטה הגריאטרית המשובטת מרחביה, המדינה תמשיך להידרדר.

  19. עו''ד פלדמן: ''הפרקליטות יכולה לחסל כל אדם בישראל'' הגיב:

    עו"ד אביגדור פלדמן במתקפה חסרת תקדים על "כנופיית שלטון החוק" בראיון לערוץ 10, שישודר בקרוב: "שופט בישראל הוא אדם בלי כוח, אדם מסכן"
    "כנופיית שלטון החוק היא מכונה, היא יכולה להעיף ולהרים ולהוריד את כל מי שהיא רוצה. היא שומרת בכספת תיקים על כל אחד, ואין כמעט אדם שאין לו תיק. כל אחד מאתנו נתון למעשה בכף הפרקליטות. בוקר אחד, ואני מצטט מקפקא, מי יוציא נגדנו דיבה רעה. פתאום בבוקר תגיע משטרה אל פתח הבית ותעצור אותנו. הדברים האלה קורים כל יום".

    כך אומר עורך הדין אביגדור פלדמן ב"דיני נפשות", סדרה חדשה של הבמאית אורנה בן-דור, שתשודר בערוץ 10 ב-2 במרץ, אחרי החדשות.

    פלדמן יוצא בראיון במתקפה חסרת תקדים על הפרקליטות.

    "בפרקליטות יכולים לחסל אדם, כל אדם שיעלה בדעתם וברצונם לחסל אותו, ויהיה כוחו כאשר יהיה", הוא טוען. "אני מכיר מספר ניכר של אנשים, שתפרו להם תיקים. אתה יודע שתורשע, ואחרי שתורשע אתה גם צריך לשכוח את זה, לצמצם את הנזק ככל האפשר, להגיע להסדר טיעון, להגיע למשהו…

    לצפות שבית המשפט יראה את העוול שנעשה לך בוקע מתוך התיק? לכך יש סיכוי נמוך ביותר.

    "ההנחה של הרבה אנשים היא שכאילו אתה יכול לבוא ולומר לעצמך לא עשיתי כלום, אני חף מפשע, אני אגיע אחר כך לבית המשפט ובית משפט יזכה אותי. אנשים שסבורים שאפשר לסמוך על בית המשפט, שאפשר לסמוך על הפרקליטות שתסגור תיק, האנשים האלה חיים בסרט.

    "אף אחד כמעט לא מדבר על, או לא יודע על האופן שבו ניתן ללחוץ על שופטים שלא מוצאים חן בעיני המערכת. בין המערכת הפנימית של בית המשפט, בית המשפט העליון, לבין המערכת החיצונית של הפרקליטות. זה באמת מוביל אותנו לארצות כמו ארגנטינה, כמו דרום אמריקה, מקום שבו לפרקליטות יש יכולת להשפיע על שופטים. שופט הוא אדם בלי כוח, שופט הוא אדם מסכן סך הכל, מה יש לו? הוא יכול להילחם? אסור לו אפילו לדבר. אסור לו לתת ריאיון בלי שיקבל אישור, ולכן כשהפרקליטות מתחילה להפעיל לחץ על שופטים זה סוף העולם".

    ממשרד המשפטים נמסר בתגובה: "הסדרה של גברת בן-דור נעשתה מתוך אג'נדה קיצונית ברורה וחד-צדדית, ומבלי שנעשה ניסיון כלשהו לתת לפרקליטות הזדמנות להציג בפני הצופים את עובדות האמת. על-פי מה שלמדנו מהקדימונים, הסדרה צפויה להציג מידע מסולף ושקרי בשורה של עניינים, וצר לנו על כך. לטענות המופרכות שמשמיע מר פלדמן אין יסוד במציאות, והן בגדר סיסמאות חסרות שחר".

    https://www.globes.co.il/news/article.aspx?did=1001106250

  20. שר המשפטים לשעבר, פרופ' דניאל פרידמן, הסביר בכנס חיפה למשפט את התפקידים הסותרים של היועמ"ש וקבל על כוחו הבלתי מוגבל.
    פרופ' פרידמן: מוסד היועמ"ש אנטי-דמוקרטי

    https://www.inn.co.il/News/News.aspx/418153

  21. פרופ' מאוטנר: בג''צ הפך למוסד לפעילות פוליטית של השמאל שאיבד כוחו בכנסת! הגיב:

    השמאל הפסיד הרבה מאד כוח בפוליטיקה וסובל הפסדים פוליטיים גדולים מאד ומה שהוא עושה בעצם, הוא העתיק את הפעילות הפוליטית שלו מהפוליטיקה של הבחירות, שהיא הפוליטיקה של הכנסת, למקום אחר – לבית המשפט העליון – והפך אותו למוסד שממנו הוא מנהל פוליטיקה.
    אחרי 30 שנה של כיוון כזה מצידו של בית המשפט, בית המשפט מוצא את עצמו כרגע במצב של אובדן לגיטימציה…

    יש לנו משבר חמור כרגע עם בית המשפט העליון שהוא מוסד מדינה חשוב מאין כמותו.

    כדאי שנפתח חשיבה חדשה לגמרי לגבי איך הוא צריך לפעול ב- 30 השנים הבאות.

  22. פרופ' מנחם מאוטנר, הפקולטה למשפטים, אוניברסיטת תל אביב

    http://www.youtube.com/watch?v=MaGOlzc8ydM

    החל מדקה 16:26

    להלן התמלול המלא:

    קבוצת מלכי הגבעה של השמאל הפסידה הרבה מאד כוח בפוליטיקה וסובלת הפסדים פוליטיים גדולים מאד ומה שהיא עושה בעצם, היא העתיקה את הפעילות הפוליטית שלה במידה רבה מאד מהפוליטיקה של הבחירות, שהיא הפוליטיקה של הכנסת, למקום אחר – לבית המשפט העליון – והפכה אותו למוסד שממנו היא מנהלת פוליטיקה.

    בראש העותרים לבג"צ חברי הכנסת של מר"צ והעבודה והעתירות שלהם תמיד על נושאים פוליטיים.

    בג"צ הפך למוסד פוליטי.

    https://rotter.net/forum/gil/27789.shtml#1

  23. מכתב נדיר בחריפותו של נציבת הביקורת על הפרקליטות נגד פרקליט המדינה ניצן: ''אינו אומר אמת'' הגיב:

    מתקפה חסרת תקדים ויוצאת דופן על פרקליט המדינה שי ניצן.
    המאשימה: נציבת הביקורת על הפרקליטות.

    במכתב ששולחת הערב השופטת בדימוס הילה גרסטל ליועץ המשפטי לממשלה, היא טוענת שניצן העביר ליועץ דיווח רצוף סילופים ואי אמירת אמת בפרשת מינוי הפתולוגית שכתבה חוות דעת בתיק רצח תאיר ראדה

  24. בכירי הפרקליטות ליועמ''ש: בטל את נציבות הביקורת על הפרקליטות הגיב:

    בכירים בפרקליטות קוראים ליועץ המשפטי לממשלה יהודה וינשטיין לבטל את נציבות הביקורת על הפרקליטות – כך עולה ממכתב ששלחו היום (שלישי) לווינשטיין המשנים לפרקליט המדינה, שי ניצן, ומנהלי המחלקות בפרקליטות המדינה. זוהי תגובה ראשונה למסכת הקשה שגוללה אתמול הנציבה, השופטת בדימוס הילה גרסטל, נגד ניצן. זהו פרק נוסף בקרב שמתנהל בתקופה האחרונה בין הפרקליטות לבין הגוף שאמור לבקר אותה.

    http://www.maariv.co.il/news/law/Article-518821

    *********************

    נוכלים עליך ישראל

  25. מדובר בצביעות שלא תיאמן.
    כל שנה נעצרים למעלה מ- 20.000 אנשים בטרם נקבעה אשמתם ובברכת בג"צ.

    במדינת ישראל בברכת בג"צ ועל פי פסיקתו נשלחים 20.000 אזרחי ישראל (ולא מסתננים לא חוקיים) למעצר ללא קביעת אחריות פלילית, אבל זה מותר כי הם לא סודנים. שם בג"צ לא חושב שיש בכך פגיעה בחיי המשפחה ובצריכת חיי התרבות והפנאי שלהם. זה משמיעים לנו השופטים האלה בבג"צ רק כאשר מדובר בפולשים לא חוקיים מאפריקה.

    בג"צ הוא אוייב החרות בארץ בשל מדיניות המעצרים שלו ובשל פסיקותיו. הוא זה שמאפשר כליאתם של אלפים של נאשמים שמשפטם לא הסתיים בגלל השופטים שעוברים על החוק המחייבם לשפוט מיום ליום.

    לא בארה"ב ולא באוסטרליה ניתן לעצור עד תום ההליכים. הן מקדימות את שופטי בג"צ בשנות אור. אנחנו בחשיכה שאין כמותה בשום מדינה דמוקרטית בעולם.

    כאשר פרש מנהיג בג"צ ברק, הגענו למספר ההזוי של 99.9% הרשעות במשפטים פליליים. זו הירושה של הליברל הגדול לבית המשפט שלנו. חוקי אוסטרליה וארה"ב לעומת זאת מאפשרים מעצר לא מוגבל בזמן למסתננים ואפילו לפליטים.

    האם שופטי בג"צ חושבים ברצינות שרגישותם לחרות גדולה יותר מזו של שופטי ארה"ב ואוסטרליה? הם רחוקים שנות אור מהם וחשוכים ביחס אליהם.

    בג"ץ פסק: ישראל – מדינת כל מסתנניה

    http://103fm.maariv.co.il/programs/Media.aspx?ZrqvnVq=FLKFKE&c41t4nzVQ=EEJ

  26. בג''צ הוא מפלטו השלטוני העיקרי של השמאל הממאיר, אחרי שרשרת הכשלונות בקלפי הגיב:

    בג"צ הוא מפלטו השלטוני העיקרי של השמאל הממאיר, אחרי שרשרת הכשלונות בקלפי. הזרוע השניה שלו – התקשורת, הפכה היום פחות יעילה מחוסר אמון הציבור. הציבור אף מזהה אותה כגוף עויין למדינה ולציונות, לרוב בצדק, עקב תעמולת יתר וחוצפת יתר.
    צריך לזכור שבג"צ לא תמיד היה כזה.

    אחרי המהפך של 1977 ועלייתו של הליכוד לשלטון, השמאל השורשי, ששלט כאן 30 שנה, החל בטיפוח בג"צ כגוף שלטוני חליפי לקלפי. ברור שהוחדרו אליו בעיקר (ואולי רק…) האנשים ה"נכונים" ובעלי הדעות ה"נכונות".

    ובדרך קרתה להם תאונה – התהליך הפך את בג"צ לא לכלי שלטון חליפי עבור מפלגת ה"עבודה", אלא לכלי שלטון של השמאל הממאיר, האנטי-ציוני, האולטרא-ליברלי, תומך הערבים ואוהב ה"שלום" בכל מחיר (העיקר שיהיה גבוה למדינת ישראל). המפלצת אף קמה על יוצרה, בעודה מעיזה היום לבטל חוקים שנחקקו בידי אנשים הנבחרים בקלפי.

    בריסוק שלטונו הממאיר של הבג"צ והחזרת ערך הדמוקרטיה כערך עליון נביא את ישראל להיות מקום טוב יותר לחיות בו. לנו, הישראלים הפשוטים, אין עניין במהפכות חברתיות גלובליות, אנטי-לאומיות ואולטרא-ליברליות של השמאל הממאיר.

    אין לנו עניין להיות קורבנות ה"שלום", ואין לנו עניין להיפגע מפושעים שמסתובבים ברחובות רק כי לבג"צ חשוב "כבוד האדם וחירותו" אפילו שהוא עבריין, מחייהם ושלוותם של האזרחים הנורמטיביים.

    ובריסוק השמאל הממאיר – ננוחם.

    תגובית לתגובית 9

    הלובי המשפטי / בן כספית

    http://www.nrg.co.il/app/index.php?do=blog&encr_id=eb681a54e5fab943de3637e1d1cb53f4&id=1504&page=4

  27. פרופ' דיסקין: שופטי העליון זו אוליגרכיה כוחנית של בורים ועמי ארצות תאבי שלטון, המשבטת את עצמה הגיב:

    פרופ' אבי דיסקין, מהחוג למדע המדינה באוניברסיטה העברית מאשים את הליכוד על שהוא מראה חולשה בפעולתו נגד שלטון בג"צ וחברי הכנסת שלו אינם פועלים לביטול המהפיכה החוקתית של אהרון ברק רק מטעמי נוחות ומטעמים של בון טון ונמנעים מלעשות מה שהם חושבים שהוא באמת ראוי ונכון לעשות, מתוך פחד מהתנפלות עליהם.
    בביקורתו הוא קובע שאין זה ראוי שכך יהיה.

    בראיון לערוץ הכנסת, ביקר פרופ' אבי דיסקין, מהחוג למדע המדינה באוניברסיטה העברית את המתרחש במערכת המשפט.

    הוא דיבר בשקט ובנימוס, אבל הגדיר את שופטי העליון "בורים ועמי ארצות" כמו גם תאבי שלטון ואת ביהמ"ש העליון כ"אוליגרכיה כוחנית המשבטת את עצמה לדעת, כזו המחליפה ללא כל זכות חוקית את המחוקק ומתערבת בעניינים ציבוריים שאין לשופטיה כל מושג בהם".

    פרופ' דיסקין הביא דוגמאות לבורות של שופטי ביהמ"ש העליון, שמשעינים את פסקי הדין שלהם על ציטוטים ורעיונות של הוגי דעות ופילוסופים, אבל עיון קל במקורות מגלה שהללו כתבו בדיוק הפוך ממה שהשופטים העליונים שלנו ציטטו והביאו בשמם.

    היתה זו ביקורת אינטלקטואלית שכבר שנים לא ראינו על במותינו והיה בזה גם משהו עצוב, כאשר דיסקין סיפר כיצד בחוגים החברתיים שלו השופטים מקבלים תמיד גיבוי בלתי מותנה וכי הוא יודע שדבריו אינם ה"בון טון" המקובל בקרב מי שקובעים באקדמיה את תקציבי המחקר, המינויים ומסלולי הקידום.

    דיסקין בטח לא התכוון לכך, אבל אולי דווקא טוב שתהיה עכשיו הכרה בעוד אוניברסיטה. בשטחים. כי זו העברית, מהשטח המשוחרר שבהר הצופים, כבר שנים שלא החזירה לחברה הישראלית שום תמורה אינטלקטואלית אמיתית עבור הכסף האקדמי הרב הושקע בה.

    http://www.news1.co.il/Archive/003-D-44534-00.html

  28. מי שאתה קורא להם פקידים הם אנשי מקצוע ברמה הגבוהה ביותר שהמדינה יכולה להעמיד.
    מי שאתה קורא להם נבחרי ציבור הם עבריינים לכאורה.

  29. לבטל את חוקי היסוד.
    כל תיקון אחר לא יצלח כי בג"ץ תמיד יוכל לפסול אותו.
    ולמי שתוהה מה נפסיד – הנה אתגר : מצא שלושה הישגים קונקרטיים של המהפיכה השיפוטית. לא אמירות מעורפלות כמו "עכשיו אנחנו מדינה יותר צודקת" אלא מדדים ידועים, מקרים של בני אדם עם שמות וכו'.
    אם שואלים אותי מהם הישגי נתניהו, אין לי בעיה להביא רשימה קונקרטית ארוכה.

  30. שי ניצן לא היה צריך להשתתף בהחלטה להגיש כתב אישום נגד נתניהו כי גם הוא נמצא בשלהי כהונתו והא כמו ממשלת מעבר לא ישא בתוצאות של ההחלטה שלו וזה מה שהוא עושה מגיש כתבי אישום על ימין ועל שמאל ללא סמכות

  31. כל זמן שזה מתאים או חשוב או קריטי לשמאל הוא יכול לעשות הכלבשקט מהמקפצה.
    שאלה כמה אוחנה יעמוד על דעתו הנכונה חוקית ברגישות ונחישות. (בדגש על נחישות כמובן.
    אם הימין היה נוהג כך בתחילת זחילת הכנופיות שלטונות החוק לתוך זכויות הממשלה והכנסת, הכל היה נראה אחרת היום.
    אולי הימין ילמד סוף סוף מהבור שהוא נמצא בו היום?

    1. בימין היה דן מרידור ובני בגין והיה ועדיין ישנו גדעון סער. אלה התנגדו לבחירת שופטים עליונים על ידי העם וטענו שדמוקרטי ולמען הדמוקרטיה שופטים צריכים לבחור את עצמם!!

    1. כל ההוויה שלו מעוררת דחיה.הוא משדר דבר לא נעים לצפות בו.

  32. " חשוב להזכיר כי תפקידה של ועדת האיתור הוא רק להביא המלצה לשר המשפטים שמביא אותה לפני הממשלה, אינו חייב לקבל אותה ויכול לבקש לחפש מועמדים נוספים". ציטוט מהכתבה. לא אמת. מי שהיה שר האוצר שטייניץ סירב למנות את "המאותר" היחיד לתפקיד מנהל רשות המסים מאחר וחשב שאיננו מתאים. בג"ץ כפה עליו למנותו. איילת שקד ויריב לוין דיברו גבוהה גבוהה על הצורך "בחיזוק המשילות",אבל מעולם לא טרחו לקבוע בחוק שוועדת אתור חייבת להציע מספר מועמדים לבחירת בעל או בעלת סמכות המינוי ובכך נתנו יד להפיכת "וועדות האיתור" לוועדות מינוי ומעלו בתפקידם,בדיוק כמו שנתניהו לא עשה שום צעד להפחתת כוחה של הפקידות הממונה,כמו פיצול משרת היועץ המשפטי לממשלה והפיכת משרתו למשרת אמון של הממשלה כמו בכל הדמוקרטיות המערביות. רק דוגמה קטנה לפחדנות של הפוליטיקאים.

    1. כשהוא עושה – זועקת הכנופייה “דיקטטור” ומפעילה את כל המערכות הלא דמוקרטיות כדי להכשיל את המעשה שלו, וכשהוא לא עושה – הכנופייה מספרת לנו שהוא בטח לא עושה כי הוא מקבל שוחד בשביל לא לעשות. רק כנופיית רק-לא-ביבי (ושלוחיה המתחזים ל"יותר ימניים מנתניהו") מסוגלים להתייחס לראש הממשלה המוצלח הזה כמו שהיה מתייחס אליו אחרון הרשעים בסדום: “נתניהו, אם ידעת שהיה פשע – אתה פושע שלא אמרת או עשית משהו בעניין, אם לא ידעת שהיה פשע – אתה פושע שלא ידעת”. אם הוא מבצע מדיניות שנראית שמאל – הוא שקרן. אם הוא מבצע מדיניות שנראית ימין – הוא פאשיסט. ירדו גשמים סוערים במישור החוף? זה בגלל שהוא לא בנה סכר בשמים. נבחרת ספרד הפסידה לנבחרת פקיסטן? זה בגלל שהוא אכל גלידת פיסטוק. מכירים אותכם: לא משנה על מה כותבים – תמיד תאשימו את ביבי, במיוחד ברעות החולות שהוא מנסה לטפל בהן ואתם שמים לו מקלות בגלגלים.

    2. תמשיך להיתמם: אנחנו כבר מכירים את התמימות הקדושה הזאת של הבולשביקים כחול-לבן.

  33. אל תחשוש אחי לחפור ולהפוך את העולם.
    אל תחשוש לכתוב תחושות עברך, זה שכביכול נשכח.
    אתה חייב זאת לעצמך ואל תהיה נכלם.
    ורק אז, מלוא חובך לצאצאיך יושלם.
    אמנם, "לֹא עָלֶיךָ הַמְּלָאכָה לִגְמוֹר",
    ברם, "לֹא אַתָּה בֶן חוֹרִין לִבָּטֵל מִמֶּנָּה".
    אל תחשוש להנציח את כל מי ומה שפגעו בך.
    גם אם זה עשוי להרגיז ולהוציא מישהו "משלוותו" "בגינך"? בגינו!
    שרק מתוך שאתה מראה לאחר כעסך בבואתו.
    יש משום תיקון עולם, מכזה שיהיה נעים לְהַוָּתוֹ/לאסונו
    אחרת, אופרת הסבון לעולם לא תשנה את פניו של בן בעור.
    שמתוך הסרת כלל המסכות, מתגלת האמת לאור.
    חובתך להוכיח! ולא לטייח.
    "הוֹכֵחַ תּוֹכִיחַ אֶת עֲמִיתֶךָ וְלֹא תִשָּׂא עָלָיו חֵטְא"
    תוך שלא תשכח את
    " כָּל הַמַּלְבִּין פְּנֵי חָבְרוּ כְּאִלּוּ שׁוֹפֵךְ דָּמִים"
    אני שאת דמי שפכו
    ועליו שמחו ורקדו
    לא אמחל:

    מתוך ספרי "נחשים" שבקרוב יוצא לאור

  34. המושחת מנדבליט מפחד , האיש משתולל ללא שום היגיון הרי זה בכלל לא בסמכותו

  35. או שגם הוא כבר רשע גמור.
    מה שמדהים זה שהפרקליטות עושה הכל לאור היום מהמקפצה.
    אם היתה לי הסמכות, עוד היום בלילה היו נעצרים כל ראשי הפרקליטות. מוחרמים להם הטלפונים, המחשבים ומסמכים, עד לסיום בירור נסיון ההפיכה.

  36. הגדרת תפקידו של היועץ המשפטי לממשלה1
    עם קום המדינה ממשלתה הזמנית של מדינת ישראל העצמאית התכונה להשאיר את הפיקוח על הליכים פליליים בידי שר המשפטים. התובע הכללי לא הוזכר כלל, דובר על תפקיד שונה – עובד מדינה שיכונה "היועץ המשפטי לממשלה", שתפקידו להגיש לממשלה על פי דרישתה חוות דעת משפטיות לא מחייבות. עם כינונה של הממשלה הקבועה רצה ראש הממשלה הראשון דוד בן גוריון משקל כנגד משרד המשפטים שהיה בידי שר המשפטים פנחס רוזן מהמפלגה הפרוגרסיבית. תפקידו היה לתת יעוץ משפטי לממשלה ולרשויות השלטון ליצג את המדינה בפני בית המשפט. כיום היועץ המשפטי לממשלה הוא גם התובע הכללי ומחזיק כח ריכוזי מאוד, סמכויות רחבות היקף במידה שאין כמותן במשטרים דמוקרטיים אחרים. הוא גם בעל כוח פיקוחי, הוא מבקר באם הממשלה מקיימת את החוק. בידיו סמכות להתערב בשיקול דעתן של רשויות שלטון אחרות. לבקש את יושב ראש הכנסת ליטול חסינות מחבר כנסת. השתלשלות הגדרת תפקידו של היועץ המשפטי הוא ספור השתלטות בית המשפט על שתי הרשויות האחרות.

    *היועץ המשפטי הראשון יעקב שמשון שפירא (1950-1948), שאף להגדיל סמכויותיו ושכנע את שר המשפטים פנחס רוזן, שעליו להעביר לידיו גם את סמכויות התביעה. בכך ממשלת ישראל העניקה סמכויות נרחבות לעובד מדינה שאינו נבחר ציבור ואינו נושא באחריות כלפי הציבור. זוהי סטיה חדה מהדגם הבריטי אותו התכונה הממשלה לשמר בו היה התובע הכללי חבר פרלמנט שנשא באחריות הציבורית הנובעת מכך. אלא שבתקופה זו עדיין היתה כפיפות וזהות שאינטרסים מוחלטת בין היועץ לממשלה לבין הממשלה אשר היתה רשאית לפטרו.

    *חיים כהן (1960-1950) כיהן חודשים אחדים הן כשר המשפטים והן כיועץ המשפטי לממשלה (בטרם הורכבה הקואליציה). משאיבד את משרת שר המשפטים עקב החזרתה משיקולים קואליציונים לפנחס רוזן, ניסה להיות עצמאי ותבע את חבר הכנסת מהקואליציה מבלי להודיע על כך לממשלה. עתון הארץ – זה העתון המצדד כיום ב"שלטון החוק" של היועץ המשפטי ביקר קשות את המהלך בטענה שיש לרסן את היועץ על ידי כך שאו שיהפך לשר נושא באחריות או יהיה כפוף מוחלטות לשר המשפטים.

    *גדעון האוזנר (1962-1960), דרש עצמאות מוחלטת, בלחצו קמה ב- 1962 ועדה בראשות שופט בית המשפט העליון שמעון אגרנט. הועדה קבעה שהיועץ המשפטי הוא "חופשי ועצמאי" אם כי עליו להתייעץ עם שר המשפטים, במידה והשר חולק על דעתו יש לו זכות וטו וזכותו ליטול לעצמו את סמכויותיו של היועץ המשפטי. יחד עם זאת הועדה ניסתה לכונן את מעמדו החוקתי של היועץ המשפטי לממשלה כפקיד ציבור בעל שיקול דעת שיפוטי העומד בראש מערכת התביעה הכללית.. כאן לראשונה נקבעה הזהות שבין משרת התובע הכללי ליועץ המשפטי, כיון שלדעת הועדה או לדעתו של אגרנט, ריכוזיות זו הינה ראויה…בתור התובע הכללי עליו ליצג האינטרס הציבורי ושמירה על קיום החוק ולעמוד בראש התביעה הכללית. בתור היעוץ המשפטי לממשלה עליו לתת יעוץ משפטי לממשלה ולרשויות הממלכתיות האחרות. כמו כן יעוץ וסיוע לממשלה בהכנת חקיקה. לדעת בית המשפט ולדעתו בלבד, על היועץ המשפטי להיות בעמדת כח חזקה יותר מהממשלה, כדי שלאליטות השלטוניות לא תוכלנה להשתמש במערכת והתביעה וגם היעוץ… למטרות אינטרסנטיות.‏‏ הנחת היסוד המובלעת כאן היא שלמוסדות השלטוניים הנבחרים להם בלבד אינטרסים אנוכיים, משמע עניינם אינו קידום מדיניות לטובת המדינה. לשיטת בית המשפט משילותן של האליטות השלטוניות הנבחרות היא פגיעה ביסודות הדמוקרטיים המערכת המשפטית לעולם נקיה מאלו, ורק בית המשפט מציל את הדמוקרטיה… ———–כך בהקצנה עיוות את מהותה של הדמוקרטיה, בית המשפט הוא הגוף אשר מעצם הגדרתו הינו לא דמוקרטי אשר כופה את דעתו הבלעדית. תוך כדי פסילת המערכת המדינית עשה את שהוא פוסל באחרים נטל את השררה. באשר לכפל התפקידים של היועץ, משרתו של היועץ המשפטי לממשלה אינה דומה לזו של התובע הכללי במדינות בהן היא קיימת וטעות היא להשוות בינהן. התובע הכללי שם הוא אישיות פוליטית והוא חלק מהממשלה. אחריותו היא בקביעת מדיניות תביעה ולא בידיו ההחלטות חקירה והעמדה לדין של מקרים מוגדרים.

    *מאיר שמגר (1975-1968), לשעבר הפרקליט הצבאי הראשי. בשנת 1968 הוכנס לחוק יסוד הממשלה תיקון בו נקבע כי "שר הממונה על ביצועו של חוק רשאי ליטול לעצמו כל סמכות, למעט סמכות בעלת אופי שיפוטי, הנתונה על פי אותו חוק לעובד מדינה". זמן קצר לאחר מכן, נסע שמגר בשליחות ושר המשפטים שפירא התכון כנהוג להחליפו. שמגר טען שסמכויות היועץ המשפטי לממשלה הנן "בעלות אופי שיפוטי", והשר אינו יכול ליטול אותן לעצמו. התפישה לפיה העומד בראש התביעה (כיון שהיועץ הוא גם תובע…)– שהינה צד ובעלת עניין בכל תיק פלילי גם ממלא תפקיד שיפוטי ולא תפקיד של עריכת דין, זרה להגדרה של משפט. השר שפירא ויתר על הזכותו ליטול לעצמו את סמכויותיו, ובכך השמיט מידיו אמצעי חשוב להבטחת הכפפותו של היועץ לממשלה. לשמגר נתאפשר להנהיג שינוי מהותי בהגדרת המשרה: לפיה היועץ הינו שופט שומר צעדי הממשלה. לפי השקפתו, היועץ המשפטי ממלא תפקיד שיפוטי ועליו להיות הפוסק שלה בענייני משפט. אם דעתו אינה נוחה מצעדי הממשלה, הרי שזכותו לסרב לייצגה או אף לשלול מעורכי הדין האחרים במשרדו רשות לעשות כן. בשל אותה תפישה החליט שעליו אף ליזום מהלכים. על כן, נהג לפרסם את חוות דעתו המשפטית, והפיצה כנורמה מחייבת. כך צבר מאות חוות דעת משפטיות המשמשים את פקידי משרד המשפטים. מעורבות היתר שלו בפיקוח על פעולותיה של הממשלה גם הובילה אותו לתחומי הפעילות העיקריים של הממשלה אלו הם דוקא התחומים הפוליטיים ובהמשך אף הדיפלומטיים ולא שיפוטיים, אשר הושא לא היה אמור לעסוק בהם, שעד אז היו סגורים בפני היועץ המשפטי אלא אם כן נדרשה חוות דעתו. דרך פעולה זו התאימה לו מבחינת העוצמה שהוא החזיק אך גם לרצון בית המשפט להשתלט על עניני המדינה, ושלתוכו הוא עתיד להשאב בתיזמון המתאים על פי שיטת הותק להיות לימים גם נשיא בית המשפט העליון.

    *אהרן ברק (1978-1975) המשיך בהרחבת התפקיד. הוא נקט בהליכים הפליליים נגד כמה מן האישים בצמרת מפלגת העבודה . כך נשתרשה הדעה –שרק יועץ משפטי בלתי תלוי באמת, וחף מכל שיקול פוליטי, מסוגל להילחם בשחיתות השלטון. אותה פעולה היא תפקידו של התובע הכללי ללא כל קשר להיותו או כמוטב אי היותו יועץ משפטי. אלא שלדעת אהרון ברק, סמכותו של היועץ המשפטי הינה לפסוק מה חוקי, וגם לאכוף פסיקתו. כאשר הגיש כתב אישום נגד אישיות ציבורית ממפלגה בקואליציה, הודיע על הענין לשרים הנוגעים רק לאחר מעשה. כפועל יוצא מתפישתו את תפקידו: שופטים אינם נועצים בפוליטיקאים לקבלת ההחלטותיהם. לאחר המהפך הפוליטי בשנת 1977 ברק נאתר לבקשת ראש הממשלה החדש מנחם בגין להשאר בתפקידו. עניין זה נוצל מאוחר יותר על ידי הממסד המשפטי להגדרת תפקיד היועץ כא-פוליטי שאינו בר החלפה על ידי ממשלה מכהנת. בשל שיקולי הרכבת קואליציה מנחם בגין שמר את תיק שר המשפטים זמנית לעצמו אך האציל את סמכויות הניהול בידי היועץ ברק שהוזמן להשתתף בכל ישיבות הממשלה. ברק מיהר לנצל את המצב לכדי קביעת המדיניות הממשלתית כולל בענייני החוץ.

  37. ששר המשפטים יענה לו באותה מטבע לשון "רק אני אקבע מי יהיה פרקליט המדינה"

  38. תסמכו על אוחנה!
    כפי שמירי רגב-סיבוני נכנסה בארמונות התרבות של האליטות, עד כדי כך ש"הבימה"מטה ליפול, כך אוחנה ייכנס באים-אימא של ארמונות המשפט שלהן.
    אנחנו המרוקאים, משנולדים, הדודים מעבירים סכין מעל העריסה שלנו להרחיק מעלינו את השדים.
    הסכין הזאת נשארת תקועה לנו בין השיניים כל החיים.
    תסמכו על אוחנה!!

  39. הגדרת תפקידו של היועץ המשפטי לממשלה2
    * יצחק זמיר (1986-1978) קיבל כמובנת מאליה את משרה בעלת עוצמה על הנורמות שהשאיר אהרון ברק והתערב בהחלטות ממשלה גם כשלא היה בהן דבר שנגד את החוק. גם הוא ניצל את היותו המיצג המשפטי להטלת מורא. כך בתוקפנותו ניצל מעמדו למעשים פוליטים משהוזכר לו כי תפקידו לעזור לממשלה להוציא לפועל את מדיניותה בדרך חוקית, הגיב כאילו אין זה מן היושר. הוסיף לדרישה הקודמת להתיחסות אל דעתו כאל פסק דין, את זכותו לא ליצג את המדינה אם תסרב ואת האיסור לשכור עורך דין אחר. זאת למרות חוסר בסיס החוקי לכך.

    *יוסף חריש (1993-1986) ב1993 הוגש כתב אישום נגד שני חברי ממשלה ממפלגה בקואליציה. היועץ דרש לפטרם ראש הממשלה יצחק רבין סרב מאחר שרוב נבחרי הציבור נדרשים להתפטר רק לאחר הרשעתם, ושום חוק אינו קובע מפושות מתי על שר להתפטר. גם חוק שהיה אמור להיכנס לתוקפו קבע כי שרים יתפטרו רק לאחר שהורשעו. היועץ המשפטי לממשלה יוסף חריש סרב ליצג את ראש הממשלה בבג"ץ על שום אי חוקיות עמדתה לדעתו. על פרקליטת המדינה דורית בייניש הוטל תפקיד כפול לייצג הן את היועץ המשפטי והן את ראש הממשלה. אהרן ברק שהיה בעת ההיא סגן נשיא בית המשפט העליון, קבע שהשאלה אינה באם חרג חריש מסמכויותיו בסרובו לייצג את הממשלה, אלא האם החוק מתיר לראש הממשלה להתעלם מחוות דעתו של היועץ המשפטי.. הממשלה טענה שכפל תפקידים זה מונע את יצוגה הנאות. אהרון ברק טען שהממשלה זכתה הייצוג מיטבי, על היועץ המשפטי לממשלה לייצג את ראש הממשלה על פי התפישה המשפטית שלו. לשיטתו היועץ הוא הפרשן המוסמך של הדין כלפי הרשות המבצעת דעתו היא הקובעת תמיד והיא על כן עמדתה הרשמית של הממשלה והרשות המבצעת כולה. בכך קבע כי היועץ המשפטי לממשלה איננו היועץ המשפטי של הממשלה… אלא הפוסק המחייב עבורה בענייני משפט. בית המשפט העליון הגדיר את היועץ כסמכות המשפטית המכרעת בשירות המשפט הציבורי והכי חשוב: היועץ הינו כפוף לפיקוח בידי בית המשפט העליון בלבד תוך ביטול שיקולים פוליטיים של השלטון. מעתה כוחו של היועץ המשפטי נעשה חסר גבולות. כנהוג עד אז אם עניין אי חוקיותו של מהלך זה או אחר אינו חד משמעי ולדעת הממשלה אין במעשיה דבר עברה היא יכלה לא לקבל המלצותיו ולהגן על עצמה בבית המשפט, שכן גם בין משפטנים קימים חלוקי דעות. משבית המשפט העליון קבע את מוחלטותה של חוות דעת היועץ, הוסרה גם מגבלת הצניעות של בעל משרה המודע לשיקולים אחרים. בפסיקתו השתלטנית של אהרון ברק וחזרתם של משפטנים על כל דבריו, החסרונות: או שהיועץ כמי שמקורב אצל הרשות ומייעץ לה יתקשה בחקירתה או בהעמדה לדין, או כפי שמתגלה במציאות, יועצים משפטיים מונעים להראות עצמאיים ובכך אינם מסייעים לממשלה להשיג מטרותיה במסגרת החוק ואינם מייצגים אותה כראוי בבית המשפט.

    בנסיון לתקן את המעוות מינה שר המשפטים צחי הנגבי ועדה בראשות לא אחר מהשופט מאיר שמגר, אותו מאיר שמגר שבהיותו היועץ המשפטי היה האחראי לחלק מהותי מהקילקולים. הוא החזיר את קביעתו של השופט אגרנט שהסמכות האחרונה בשאלת מדיניות היא של הממשלה, ועצתו של היועץ המשפטי אינה מחייבת אותה עוד קודם להכרעת בית המשפט. אלא ששמגר פסל חלוקת תפקידים כיון שלדעתו חלוקה של סמכויות עלולה ליצור תחרות של מאבקי כוח מיותרים וסירבול ואף כפילויות וחוסר עקיבות במערכת.. לפתרון הבעיות המליץ "כי ייעשו מאמצים למתן את המתחים הפנימיים". התוצאה שהבעיות לא נפתרו אלא אף הוחרפו. הועדה לא הציעה דרך לתיקון מעוות זה של התעלמות ממהות השפיטה הבנויה על בחינה והכרעה בין צדדים מנוגדים אשר צריכים להיות מיוצגים ולהשמע. לא צריכה להתקיים "אחידות" כאשר מדובר במשפט. שמגר גם הביע דאגה להנמכת מעמדו של היועץ…לב העניין הוא שבידי היועץ כח רב מדי. מאיר שמגר גיבש את תפישתו בהיותו בעבר פרקליט צבאי ראשי. לדבריו, "בצבא ידעו שחוות הדעתו היא המחייבת על פי דין ונוכחותו בישיבות לא נועדה לשתיקה אלא להבעת דעתה" לתפישתו, דעתו של התובע היא אשר צריכה לקבוע, גישתו החד מימדית לא השתנה גם לאחר שכהן כנשיא בית המשפט העליון! מכך מתבררת גישת שפיטתו ובתור העומד בראש את שהעביר לשאר!

    במצב כיום במדינת ישראל מוענקת לאדם אחד ליועץ המשפטי שאינו נבחר ציבור ושאינו מחויב לתת את הדין, הזכות החוקית לבטל מדיניות ממשלתית או אף להכתיב מדיניות משלו. סמכותו חלה על כל ההבטים של השלטון. הוא הקובע מי רשאי לכהן כשר במשרד מסוים ומי לא. כך התגלגלו העניינים בלא כל תוקף חוקי. הממונה על "שלטון החוק" פועל ללא כל סמכות חוקית. זהו אחד העיוותים הרבים של הדמוקרטיה הישראלית בידי מערכת משפט. עו"ד דוד ליבאי, פרופסור למשפטים ועורך דין פעיל שכיהן כשר המשפטים מטעם מפלגת העבודה, טען כי כל ניסיון להחליש את היועץ המשפטי "מערער את שלטון החוק" זוהי טענה של איש הממסד המשפטי ולא פוליטיקאי שמחוייב בראיה רחבה של השלטון. נשווה את הממשלה לאדם פרטי או בעל תפקיד או גוף מוסדי כלשהו, האם יבחרו אלה עורך דין ליעוץ או ליצוג אם הוא גם תובע? ועוד יותר אם הוא גם שופט? חמור מכל זהו חסול זכותו של בעל דין ליעוץ וליצוג משפטי לפי נקודת ראותו, זהו קעקוע יסודות המשפט. כיום אי מתן זכות לטיעון וליצוג נאות הינה נורמה בכל הערכאות. שופטים פוקדים על באי כוח של בעלי דין מה לטעון ומה לא בהתאם לתוצאה הרצויה להם במשחק המכור מראש, מעל לראשם של אלו האחרונים. כיום בישראל משפט ראוי לשמו על פי רוב כנורמה אינו קיים.

    יש להוציא את משרת היועץ המשפטי לממשלה ממשרד המשפטים. המצב דומה לזה שהיה לבן גוריון מול המפלגה הפרוגרסיבית ששלטה במשרד המשפטים ולכן הקים בן גוריון את משרת היועץ כנגד משרד המשפטים. ניתן לכפיף למשל את המשרה למשרד ראש הממשלה. בכל מקרה יש לחזיר את המשרה לקשורה לכל ממשלה כפי שהיה עד אהרון ברק שהיה מקרה יוצא דופן כאשר מנחם בגין בקשו להשאר, וחסל סדר כהונת שבע השנים. גם כמובן להפרידה ממשרת התובע הכללי! על כל פנים אין לחזור על אותו דבר ההבל של הקמת ועדה בראשות שופט, לא מכהן ולא גמלאי. לשופטים אין כל כישורים וידע לא במנהל ציבורי לא במדינאות וניהול מוסדות מדינה, וגם אין להם ענין בכך. כל שמענין אותם הוא האדרת כוחם ויוקרתם, ולהם הערמה להשיג זאת בהנתן להם הזדמנות.

  40. זו שעת המבחן . האם הממשלה מושלת או שמא מערכת המשפט שלא נבחרה בבחירות דמוקרטיות היא זו המושלת . מבחן חשוב ביותר בו חייב שר המשפטים לעמוד על שלו ולא להכנע לגחמות היועץ המשפטי מנדלבליט לו קופת שרצים על גבו מפרשת הרפז . לא לשוא הוטל צו איסור פרסום על קלטות מנדלבליט בפרשת הרפז . האם ראוי האיש הזה לשמש כיועץ משפטי ?

  41. כנראה שאנו מדינת צחוק ולא מדינת חוק. כל דאלים גבר.
    מצד שני יש כאן מאבק כוחות בין מנדלבליט השואף להרשיע את נתניהו לבין אוחנה השואף לזכות אותו. כך שהבחירה של פרקליט המדינה איננה מראה על טוהר. זה מושך לכוון אחד וזה מושך לכוון אחר. שניהם אינם ישרים בבחירה הזאת

  42. אם איני טועה במדינות אחרות בעולם לא קיים בכלל יועץ משפטי
    זה היה רעיון של בן-גוריון למנות מקורב אליו כדי להדק את אחיזתו בכל תחום במדינה
    כן או לא זו משרה מיותרת ומסרבלת
    וגם מסואבת
    שי ניצן ידוע מזמן כמושחת
    ומשונה מאוד שמנדלבליט מגן עליו
    כנראה זו אשמת מנחם בגין שנתן לברק להשתולל ולקחת לעצמו סמכויות בלי סוף
    כשהיה יועץ משפטי בממשלתו
    עם האוכל בא התיאבון לממדים מבהילים ומבחילים
    גם בדיקטטורה כשהיה שופט עליון, והממשיכים כמובן יודעים את השיטה
    בהפגנת הענק נגד הבג"ר (בטעות נקרא בג"ץ) נתניהו מחה על כבוד בית המשפט עכשיו הוא חוטף את זה