עו"ד מיכאל דבורין בעקבות דברי השופט אלרון על חקירת יועצי רה"מ: "המשטרה בלהיטותה אפשרה לעצמה לעבור על החוק". פרופ' מיכאל בירנהק: "החיפוש בטלפון ללא צו היה פסול"
שופט בית המשפט העליון יוסף אלרון החליט הבוקר (רביעי) לקבל באופן חלקי את הערעור שהגישו יועצי ראש הממשלה ההחלטה לתת צווי חיפוש במכשירי הטלפון הניידים שלהם. כזכור, הפרשה החלה כאשר במהלך חקירתם של ארבעה מיועצי ראש הממשלה (יונתן אוריך, עופר גולן, יוסי שלום וישראל איינהורן) בחשד להטרדת עד המדינה שלמה פילבר, ערכה המשטרה פעולות חיפוש ללא צו בטלפונים שלהם. לאחר שבית המשפט המחוזי דחה את בקשת הערר שהגישו (אם כי קבע שנפלו פגמים בחקירה), הם ערערו לבית המשפט העליון, שכעת החזיר לבית המשפט את ההכרעה האם צווי החיפוש מבוססים על מידע שהושג שלא כדין.
בין השאר כתב השופט אלרון בהחלטה כי "ביצוע עבירות על ידי גורמי אכיפת החוק מהווה תופעה פסולה שאין להשלים עימה", והוסיף כי "המטרה אינה מקדשת את האמצעים ואין בעצם השאיפה למיצוי החקירה כדי להתיר לחוקרי המשטרה לבצע עבירות אסורות". על פי אלרון, "אל למשטרה להניח כי כל פעולותיה יזכרו להכשר מצד בתי המשפט. הליכי חקירה בלתי תקינים עלולים להוביל בסופו של יום לחוסר אמון בחקירה, הן מצד בתי המשפט והן מצד הציבור". בנוסף התייחס השופט לחומרת העבירה בינה נחקרו היועצים וכתב כי "נסיבות האירוע בגינו הוגשה התלונה אינן מן החמורות", משום שלדבריו "העד אשר הוטרד לכאורה ציין כי הוא לא חש מוטרד" וכמו כן "המדובר באירוע חד-פעמי אשר לא כלל עימות חזיתי עם העד".
השופט סיכם את דבריו במסר לחוקרי המשטרה ואנשי הפרקליטות וכתב: "על רשויות החקירה להקפיד הקפד היטב על הוראות החוק ועל יישום נהלי החקירה, ולהוות דוגמה לכל אזרח להתנהגות נאותה. לא יעלה על הדעת כי במסגרת מאמציהן למיגור הפשיעה יבצעו חוקרי המשטרה פעולות המנוגדות לדין, שהרי אין מתקנים עוול בעוול".
עו"ד מיכאל דבורין השותף במשרד בם דבורין כהן אמר בשיחה עם 'מידה' בעקבות החלטת אלרון כי "יש לשמוח כי לפחות בית המשפט העליון שם מגבלות, גם אם לא מספיקות, על כוחה הבלתי-מוגבל של המשטרה לפגוע בזכויות חשודים בשם הניסיון למצוא ראיות". לדבריו, במקרה זה "המשטרה ידעה היטב אילו זכויות היא מפרה ברגל גסה, אך בשל להיטותה לתפוס בטלפונים של יועצי ראש הממשלה את "הדג השמן" אפשרה לעצמה לעבור על החוק באופן מטריד ביותר".
עו"ד דבורין הוסיף כי "יש לשמוח שיועצי ראש הממשלה לא התייאשו אחרי הפסדים בבית המשפט השלום והמחוזי ופנו לבית המשפט העליון שהתעשת ותיקן את הקביעות המוטעות של הערכאות שמתחתיו", ומציין כי "יש לשים לב כי השופט אלרון בהתייחסותו לעצם העבירה של "הטרדת עד" אינו מצליח לראות בה את אותה רמת חומרה שמשום מה רשויות האכיפה מתעקשות לראות בה".
"לא הייתה עבירה על חוק הגנת הפרטיות"
גם פרופ' מיכאל בירנהק, סגן הדיקאן למחקר בפקולטה למשפטים באוניברסיטת תל-אביב וחוקר בתחום הפרטיות, התייחס להחלטת בית המשפט ואמר ל'מידה' כי "מדובר בהחלטה חשובה". לדבריו, בנסיבות שנוצרו "המשטרה והפרקליטות צריכות לחשב מסלול מחדש בקשר לאופן שבו הושגו הראיות בתיק הזה. אם למשטרה יש ראיות נוספות בקשר לפרשה שהגיעו מאפיקי חקירה אחרים, כדאי יהיה למצות אותם ולא להתעקש על עניין הטלפונים. די ברור מפסק הדין שהשופט אלרון סגר את הנתיב הזה לאור הפגמים שנפלו בחקירה".
החלטת השופט אלרון מצביעה על התנהלות בעייתית של המשטרה
"אלה דברים שאנחנו רואים שמתרחשים לא רק בחקירה הזאת אלא גם במקרים נוספים בהם המשטרה עושה טעויות. כמובן שדברים כאלה לא צריכים לקרות, וכשהם קורים צריך לטפל בהם. כאן אנחנו מדברים על פגם משמעותי ומהותי שנפל בחקירה בכל מה שקשור לחיפוש בטלפונים, ויכול למעשה להוביל לכך שלמשטרה אין ראיה משמעותית ולהביא את החקירה כולה למבוי סתום. במובן הזה יש למשטרה תמריץ לעבוד לפי הספר אם היא רוצה להצליח בחקירה. גם החוקרים אמורים לדעת שכדי להשתמש בראיות צריכים להשיג אותן בדרך כשרה, ולחשוב פעמיים לפני שנוקטים צעדים כאלה. יש להם עכשיו בעיה קשה מאוד בתיק הזה בגלל הצעדים הפסולים שנעשו בחקירה".
פרופ' בירנהק מסביר כי באופן כללי המשפט הישראלי דוחה את גישת 'פרי העץ המורעל' לפיה ראיה שהושגה באופן לא חוקי אינה קבילה בבית המשפט, אם כי יש לכך שני חריגים בחוק האזנות הסתר ובחוק הגנת הפרטיות, עליהם הוסיף בית המשפט בחקיקה עוד כמה חריגים כמו פסקי דין יששכרוב ובן-חיים. "במקרה של הטלפונים לדעתי לא הייתה עבירה על חוק הגנת הפרטיות כיוון שזה התבצע במסגרת הסבירה של החקירה, אבל אין ספק שהכניסה למכשירים ללא סמכות הייתה פסולה. הדרך הנכונה מצד המשטרה הייתה לפנות לבית משפט ולבקש צו חיפוש, וכנראה שהיו מקבלים אותו בקלות".
איך צריך לטפל במקרים כאלה של פעולות פסולות מצד המשטרה?
"לצערי זו תופעה שאנחנו רואים אותה חוזרת מאז ומעולם. המשטרה רואה בעצמה כמי שאמורה להגן על הציבור ואני בטוח שהם מאמינים במשימה שלהם ובחשיבות שלה. גם אני כאזרח רוצה שתהיה משטרה מתפקד שתעזור לשמור על החוק במדינה. הבעיה היא שלפעמים המשטרה עצמה להוטה מדי ולא תמיד מקפידה על הכללים. במקרים קיצוניים בהם הדברים נעשים בזדון אז צריך כמובן לנקוט צעדים המתאימים כמו חקירה של מח"ש והעמדה לדין. במישור הארגוני, השר לביטחון פנים והמפכ"ל צריכים להטמיע ולחדד נהלים, לא רק בענייני חיפושים אלא בכל הנושא של הקשר בין האזרח למשטרה. המשטרה חשובה ואנחנו זקוקים לה, אבל היא גם צריכה לדעת שיש עליה מגבלות".
נו מה חדש תיקרת הזכוכית של המשטרה והפרקליטות מתחילה להסדק. בתיקי נתניהו היא תתנפץ מאחר שאין כלום הכול תפור וכמו שיודעים מה שתפור ניתן לפרום ואת זה נעשה בעז"ה ב 2/3.
מה מנדלבליט לא בן אדם? ההפגנות היום יומיות מול הבית שלו לא עלולות להשפיע עליו אפילו בטטה קרה ולזהם את התהליך המשפטי ?
מנדלבליט בהחלט בן אדם.
הוא עושה הכל להגן על שמו הטוב.
מוציא צא"פ על עצמו.
מראש לא היה מתאים לתפקידו.
אני מציע למנות אותו לממלא מקום פרקליט המדינה…
חנוכה שמח לכל בית ישראל 🙂
ביום שבו יבוטל חוק הלאום נאמר:
"טוב שביהמ"ש מגביל את כוחה של המדינה לפגוע בזכויות אזרחים"
אם אתה לא מבין את ההבדל בין ביטול חוק יסוד לבין שמירה על זכות בסיסית של אדם, כנראה שאתה צריך לחזור לספרי האזרחות מהתיכון
ומי כתב לנו את "ספרי האזרחות מהתיכון" אם לא החברים של חיות, ברק ובייניש?
https://tinyurl.com/rw4fjmv
*חוק יסוד שפוגע בזכותם של אזרחים
"יש למשטרה תמריץ לעבוד לפי הספר אם היא רוצה להצליח בחקירה."
מה זה להצליח בחקירה?
להצליח בחקירה שלכאורה נפתחה בזדון?
לדעתי, הצלחה בחקירה זה להגיע לאמת ולא לכוונות זדון.
במקרה הזה סגירה מיידית של החקירה תהיה הצלחה, אם כי חלקית …
בנוסף יש לוודא האם "הדברים נעשים בזדון" ו- "אז צריך כמובן לנקוט צעדים המתאימים כמו חקירה של מח”ש והעמדה לדין."
מי יחקור את החוקרים?
מי יפרום את תופרי הזדון? נגרים?
ושוב, חנוכה שמח לכולנו 🙂
1. במדינה חופשית לא יכולה להיות מקצוע אזרחות.
2. במשטרה, מערכת החינוך ומערכת הבריאות יש משקרוי "moral hazard".
בישראל מערכות האלה ללא פיקוח כלל. תוצאות בהתאם.
3. בנוסף במערכת אכיפת חוק אנשים בעלי IQ סביר באים משירותי ביון, שזה מאוד גרוע.
מגיע זמן לתיקון עמוק.
ראשית, הגב לתגובה הלא נכונה.
שנית, לא הבנתי למה מקצוע אזרחות לא יכול להתקיים במדינה חופשית? מה שנכון הוא שידרשו בו כמה רפורמות אך בגדול אין סיבה שלא יתקיים. מה גם שעם השינויים הנכונים הוא דווקא יכול לתרום למדינה ולאזרחיה.
לגבי רומן: לא צריך להתגאות בבורות ועוד הלטיף לאחרים, אם כי זה אכן הולך יחד. ככל שאדם נבער יותר כך הוא יותר נוטה להטיף לאחרים. ובכן רומן – מקצוע האזרחות הוא למעשה מדינאות אם כי ברמה בסיסית יותר. לא רק שלא נכון שלא צריך את מקצוע האזרחות אלא שאם מלמדים אותו נכון ולא ממציאים אותו מההזיות הוא חיוני, חשוב ביותר לאזרחים.
פסק הדין של בית המשפט העליון חשוב אך לא מספיק להחזרת קצת מהאמון הציבורי במערכת המשפט שנפגע באופן משמעותי עקב שורת תופעות פסולות בראשן, שיעורי הרשעה גבוהים מדי שיוצרים רושם שבית המשפט הוא סוג של חותמת גומי של הפרקליטות, ולנוכח הארכות מעצר אוטומטיות שיוצרות פגיעה בזכויות החשודים, ואי הקפדה על הגנה מהצדק לחשודים מפני פגיעה בזכויותיהם על ידי זרועות האכיפה השונות.
יש היגיון רב בהחלת דוקטרינת הפרי המורעל גם במערכת המשפט הישראלית לאור התופעה הפסולה של פגיעה נמשכת של זרועות האכיפה בזכויות האזרח (נחקר, חשוד ונאשם) בישראל. באמצעות החלת דוקטרינה זו ייאלצו המשטרה והפרקליטות להקפיד יותר על הנהלים ועל ההליכים התקינים ולא יזכו לגיבוי בדיעבד על ידי בתי המשפט ומעבר לכך יזכו מחדש לאמון הציבור.
“ביצוע עבירות על ידי גורמי אכיפת החוק מהווה תופעה פסולה שאין להשלים עימה”….“על רשויות החקירה להקפיד הקפד היטב על הוראות החוק ועל יישום נהלי החקירה, ולהוות דוגמה לכל אזרח להתנהגות נאותה."
"במקרים קיצוניים בהם הדברים נעשים בזדון אז צריך כמובן לנקוט צעדים המתאימים כמו חקירה של מח”ש והעמדה לדין".
חקירת מח"ש אינה שווה היות ומח"ש הינה מחלקה בפרקליטות המשתפת פעולה בפשעי המשטרה. המשפט הישראלי דוחה את גישת ‘פרי העץ המורעל’ לפיה ראיה שהושגה באופן לא חוקי אינה קבילה בבית המשפט". לכן העמדה לדין על ידי בית המשפט גם היא אינה שווה כיון שבית המשפט גם הוא המשכה של הפרקליטות שהיא המשכה של המשטרה. כלומר גורמי הפשיעה הממוסדת אינם יכולים לתקן את הפשיעה הממוסדת. אין מי שיעשה זאת כיון שאין בישראל מספיק מוסדות. נציגי העם צריכים להיות אחראיים על גורמי האכיפה. יש צורך בבית נבחרים גבוהה שיפקח על כולם. משכנו צריך להיות היכן שנמצא כיום בית המשפט העליון. בניין זה מתאים גם כיון שיש בו תאי אסורים.
המשפט הישראלי דוחה את גישת ‘פרי העץ המורעל’ לפיה ראיה שהושגה באופן לא חוקי אינה קבילה בבית המשפט,
האוטופיה הדמוקרטית – אמון הציבור במערכת המשפט ובתקשורת הישראלית נפגע אנושות בשל הסטייה שלהם מכללי המשחק הנכונים למשטר הדמוקרטי. במשטר דמוקרטי תקין – הכנסת אמורה לחוקק חוקים, הממשלה לבצע מדיניות בהתאם לסמכויותיה בחוק בעוד שבית המשפט אמור לשפוט על פי חוקי הכנסת. בנוסף התקשורת אמורה לדווח ללא הטייה פוליטית, תוך מתן במה למגוון דעות תוך מחויבות לפלורליזם.