אובדן אמון הציבור במשטרה, שהולך ונשחק עם כל שערוריה חדשה, יקשה עליה לפעול ביעילות ולשמור באמת על החוק והסדר
נמצא פגם אחד בלבד"
זו הייתה לשון ההודעה החפוזה שפרסמה משטרת ישראל בצהרי יום שלישי, לאחר הסערה שקמה סביב הדיווחים על חקירות יועצי ראש הממשלה והחרמת הטלפונים שלהם במסגרת חקירת הטרדת עד המדינה שלמה פילבר, ובעקבות תלונה שהגיש יונתן אוריך ליועמ"ש בבקשה לבדוק את התנהלות החוקרים.
אלא שאמש, לאחר דיון מרתוני בבית משפט השלום בתל-אביב בבקשת המשטרה לעיין בחומרים אשר נמצאים בטלפונים, הצביע השופט עלאא מסארווה על רשימה ארוכה הרבה יותר של פגמים, ביניהם "חיפוש ותפיסה של מכשירי הטלפון מבלי שקדמה לכך בקשה לבית המשפט להוצאת צו שיפוטי", הזמן הרב שחלף בין המועד שבו עלה שמם של החשודים כמעורבים לבין מועד חקירתם, הדרישה מאחד החשודים שהתייצב לחקירתו ללא טלפון לחזור על עקבותיו בליווי שוטר, העובדה שלא הוסבר לנחקרים כי זכותם להתנגד לחיפוש ואופן החיפוש שנעשה בטלפונים. כל העובדות האלה מלמדות, כך כתב השופט, כי למשטרה הייתה "תכנית חקירה שכוונה מראש לחדירה למכשיר הטלפון מבלי צו שיפוטי".
מסכת הפגמים שנחשפה בבית המשפט העמידה כמובן את הודעת המשטרה באור מגוחך ומתמיה, אך תמוהה לא פחות הייתה החלטת השופט לאשר בכל זאת את הבקשה לחיפוש בטלפונים על אף כל הפגמים החמורים שהוא עצמו מנה. החלטה זו הדגישה שוב את המצב האבסורדי בו מתנהלת משטרת ישראל, אשר מצד אחד מחזיקה בסמכויות כמעט בלתי-מוגבלות אך מצד שני מתנהלת ללא פיקוח או מגבלה, וזה מטריד הרבה יותר מכל הטרדה לכאורה של עד.
הפארסה אמש בבית המשפט הוכיחה שגם שופטים אינם מספיקים לפיקוח אמיתי על המשטרה, וחשפה עוד יותר את העובדה שהמשטרה בוודאי לא מסוגלת לפקח על עצמה. אז מי אמור לעשות זאת? על פי פקודת המשטרה (תשל”א) שמכוחה פועלת משטרת ישראל, המשטרה היא זרוע של הממשלה וכפופה לה. בראש המשטרה עומד המפכ”ל שאחראי על ניהולה, אך על פי החוק הוא כפוף לשר לביטחון פנים ולוועדת הפנים של הכנסת שהיא הגוף המפקח על המשטרה. תפקידם של נבחרי הציבור הוא לוודא שלא נעשה בכוח האדיר המופקד בידי המשטרה שימוש לרעה ובשם אינטרסים שונים, אך כפי שאמר ח"כ יואב קיש שעמד בעבר בראש ועדת הפנים בראיון ל'מידה' לאחר התפוצצות הפרשה: "יתכן שיש גורמים במשטרה שחשים שאין מי שיפקח עליהם כאשר הכנסת לא פעילה".
להדליק את האור
אמון הציבור הוא אחד המרכיבים המכריעים ביכולת המשטרה לתפקד כראוי בתוך חברה דמוקרטית. הלגיטימיות של מערכת אכיפת החוק בעיני הציבור ומידת האמון שהוא רוחש לה מסייעים לשוטרים לשמור על החוק והסדר, וללא שיתוף פעולה וסיוע מצד הציבור תתקשה כל משטרה לפעול ביעילות ולעמוד במטרותיה במלחמה בפשיעה.
במקרה של משטרת ישראל ובמיוחד בשנים האחרונות, שערוריות כמו הסיכול הממוקד למינויו של גל הירש כמפכ”ל, ניסיונות הטיוח בפרשת ההטרדה המינית של ניצב רוני ריטמן, ההדלפות הבלתי פוסקות, הקשרים המפוקפקים עם עיתונאים, הסתרת נתוני פשיעה, החשדות בדבר איסוף מידע על אישי ציבור, הקווים שנחצו בחקירות עדי המדינה והאווירה כללית של שקרים – כל אלה גרמו לשחיקה משמעותית באמון הציבור במשטרה וביכולתה להמשיך ולפעול כגוף נטול אינטרסים, ומאותתים על בדק בית עמוק שצריך להיערך בשורותיה.
למרבה הצער, משטרת ישראל לא נמצאת כיום במצב שהיא יכולה לבדוק את עצמה באופן נטול פניות, אך במקום שתשאף לתיקון המערכת היא בוחרת להפנות את מאמציה למערך יחסי ציבור אדיר והפקת סדרות טלוויזיה בכיכובו של קופיקו. לכן בדיקה אמיתית לא תגיע משורות המשטרה עצמה, ומי שצריכים להוביל אותה הם נבחרי הציבור. אם באמת אין פגמים מהותיים בהתנהלות כפי שטוענת המשטרה, הרי שלראשיה לא אמורה להיות התנגדות לרצון הכללי בציבור למהלך כזה. אדרבא: אם אמון הציבור אכן חשוב למשטרת ישראל, היא צריכה להיות הראשונה שתברך על כך ולא תתחבא מאחורי הצהרות על בדיקה ובקרה פנימית.
המשך המצב בו קיים בישראל גוף המחזיק בידיו כוח אדיר אך נמצא מעל לכל ביקורת ציבורית או פיקוח, פוגע הן ביסודות הדמוקרטיים עליהם מושתת שלטון החוק והן במשטרה, שדורשת נורמות התנהלות מחמירות מכל אזרח או מוסד אך לא מחילה אותן על עצמה. לאזרחי ישראל מגיעה משטרה נקיה שפועלת בשקיפות ולא כזו שעוקפת באופן קבוע את החוקים שעליהם היא אמורה לשמור, ומחול השדים שמרסק את אמון הציבור סביב כל חקירה מתוקשרת או שערורייה חדשה חייב להיפסק. המשטרה אינה יכולה להמשיך לפעול במחשכים והגברת הפיקוח עליה היא הצעד הראשון בדרך לכך. זה אמור להיות האינטרס של כולנו, גם של המשטרה עצמה, אך לשם כך דרושים גם חברי כנסת ושרים נחושים שידליקו את האור.
רכשו עכשיו מנוי ל'מידה' ותהנו מהנחה מיוחדת על ספרי שיבולת החדשים + כתב העת 'השילוח' לשנה מתנה!
יש מי שיאמרו כי פרשת רות דוד ורונאל פישר מתמסמסת ומושתקת. אחרים יגידו שהיא מטופלת בצורה המקצועית ביותר. אך הפרשה מהווה, יותר מכל, מעין נייר לקמוס לשלטון החוק בישראל, .. ובכל זאת ויתרו לה וחזרו להתעסק רק בנתניהו בצורה בררנית ועוד בעינייני יחסי גומלין פוליטיקה עיתונות
משטרת ישראל היא בחלקה, ארגון פשע מאורגן.
לדעתי המשטרה היא רק הזרוע המבצעת של הפרקליטות ומערכת המשפט שנשלטות ע"י גורמים זרים בארה"ב ואולי גם באירופה. החלפת השלטון בארה"ב ע"י נשיא אוהד לא שינתה כנראה מהותית את מה שקורה בארגוני המודיעין שם והדרך שבה הם רודפים את טראמפ ומנסים להפליל אותו מזכירה מאוד את מה שקורה גם כאן. גם הדה-הומניזציה שמתרחשת לשניהם בתקשורת זהה כמעט לחלוטין. כשמשווים את טראמפ לביידן, למשל, אי אפשר שלא לתהות למה התקשורת מנסה להסתיר את המעידות של ביידן שמעידות לא רק על אופי בעייתי מבחינה מוסרית אלא גם על בעיית זיכרון קשה ואנטיליגנציה די מוגבלת והסיבה היא, שמבחינת הארגונים הללו, איש כזה הוא אידאלי. אדם עם הופעה ייצוגית, יכולת התנסחות סבירה, אבל ניתן לשליטה ומניפולציה באופן מוחלט בדיוק בגלל אותם חסרונות. זאת גם הסיבה שהם כל כך אהבו את הקלינטונים. אמנם אינטליגנטים, אבל אוהבים בעיקר את עצמם, וסוחבים שק של פרשיות מיניות ופליליות, לכן יעשו מה שאומרים להם.
הפלת נתניהו, אם תקרה, תפנה את הדרך להצבת אנשים כאלו כראשי ממשלה והיא תהווה סוף פסוק לדמוקרטיה בישראל. יעברו שנים רבות עד שיקום מנהיג עם יכולות ואומץ כאלו אם בכלל, וסביר להניח, כמו שראינו עד היום, שברגע שעתודה כזאת צצה מייד נתפרים לה תיקים. כל רומן הופך לתיק אונס כל עיסקה בחו"ל הופכת לחשד לשוחד, מחולה עם כמה זוגות אופניים לחיילים הופכת לגניבה עם כיסוי תקשורתי אלים, בעייה במבצע צבאי הופכת לרשלנות קשה, כל פרשה קטנה הופכת לתיק פלילי מתוקשר במיוחד והאדם מורחק. אם הוא יעז לצוץ שוב, כמו במקרה של גל הירש, יפתח לו תיק חדש. לעומת זאת הצייתנים, כמו אהוד ברק, יכולים להסתלק במסוק שלהם כשקורה אסון במקום לעזור לפצועים, לקבל מליונים בכל דרך שהיא, להפגש בסתר עם אנשים כמו גרי אפשטיין, אבל החקירות נגדם יקברו מייד והפרשות יקבלו סיקור מינימלי בתקשורת. בתמורה לציתנותם האנשים הללו זוכים לממון רב, לכבוד מלכים ולהגנה כל עוד הם ממשיכים לציית (וכל עוד לא צצה לה עדות לא צפוייה ומנותרת כמו במקרה של שולה זקן ואולמרט). נתניהו הוא היחיד, עד היום, שלא נכנע ולא נשמע להם. אפילו בגין לא עמד בלחץ והסיבה שהוא נכנס לדיכאון נבעה לדעתי מכך שבניגוד לכל האחרים, לפחות לו היו יסורי מצפון!
תיקון משטרת ישראל מתנהגת כארגון פשע למעט כמה צדיקים בסדום שלא הולכים לפי המערכת
מה הכוונה גם של המשטרה עצמה? יש נטיה להשתמש בכינויי מיתוס ולהתבטא ולחוש כאילו אתה מדבר על משהו קונקרטי. אין דבר כזה "משטרה" יש שר, יש מפכ"ל, יש שוטר פלוני , יש שוטר אלמוני, אז על מי אתה מדבר? על כלל השוטרים? יש מושג כזה? במציאות האמיתית קיים רק הפרט , רק הוא יכול לעשות משהו, לפעול משהו, כי הוא אמיתי, הוא קיים.
אתה כותב שטויות. לפרט אין שום השפעה בארגונים כאלה ומי שחושב שיש לו, ומנסה להלחם בשחיתות, הוא נרמס ונדרס מייד ואף אחד במערכת המשפט בישראל לא ידאג לו כי הם אלו שמנצחים על האורקסטרה. תת-ניצב גיא ניר, שחשף את פרשת התיקים הרדומים נמצא עכשיו בחופשה כפויה מהמשטרה ותחת הליך פיטורים! פרשת המימד החמישי, לעומת זאת נסגרה תוך ימים ספורים, פרשת רות דויד מוסמסה לחלוטין ועניין הטלפון שהוחרם כאן מוסמס גם הוא ע"י השופט. מדובר במערכת ארגונים רקובים מהיסוד ואף "שוטר פלוני" ובמיוחד לא "שר" לא יכולים להשפיע על מה שקורה שם. אם מישהו במערכת הפוליטית יתערב, מייד יאשימו אותו ב"פוליטיזציה" של המשטרה ואם הוא לא ירגע, יתפרו לו תיק!
מצטער לא הבנת את מה שכתבתי. או שהבנת וחשוב לך להכחיש את הדברים והדרך היעילה היא לכנות את הדברים שטויות. תמיד בכל מהלך בהיסטוריה הפרט הוא זה שהביא לשינוי. בוודאי שהשינוי אינו מובטח מליונים נכשלים, אבל אם מתרחש שינוי זה אך ורק בגלל פעילות של הפרט הקונקרטי.
למרקוס, סליחה על השימוש במילה "שטויות" אבל כדי להשתתף בדבייט שמתנהל באתר הזה מצופה ממך להיות קצת יותר מעמיק. התפיסה שלך היא פשטנית מאוד מכיוון שאתה לא מסוגל לתפוס את המשמעות של ארגון ואת הכוח האורגני העצום שלו. נכון שאלו יחידים שתופסים את המנהיגות ומובילים, אבל גם אלה זקוקים לתמיכה בשביל לממש את הכוח שלהם. היו מנהיגים חזקים מאוד בהסטוריה שהצליחו לגבש סביבם קבוצה יש מאין, אבל ברוב המקרים המנהיגים צומחים מתוך מנגנון קיים ובדרך הם חייבים לפעול ע"פ הכללים שלו ע"מ להתקדם ולכן האנשים שעולים במעלה הסולם הם בד"כ אלו שמזדהים עם הארגון שבו הם נמצאים, עם המטרות שלו ועם הדרכים שבהן הוא פועל. כדי לבצע שינוי ע"י יחיד כמו שאתה מציע, צריך אדם שיוכל לשקר ולהתחזות במשך שנים רבות עד ליום שבו הוא יצבור מספיק כח כדי לפעול או אדם שיגיע מבחוץ וזאת הסיבה להתנגדות העזה במשטרה לכל מינוי חיצוני. המשטרה, הפרקליטות ומערכת המשפט בישראל הם מנגנונים חזקים מאוד שיש להם כח אכיפה לכפות את האג'נדה שלהם בדיוק כמו שהיה קיים במפלגה הקומוניסטית בברה"מ לשעבר ובסין כיום. המסורת של המפלגות הללו התקיימה במשך שנים רבות בגלל המנגנונים ולא בגלל סאשה או מאשה שהחליטו על דעת עצמם לדרוס את המפגינים בכיכרות או לשלוח אותם למחנות כפיה. מעבר לזה מנגנונים כאלו הופכים לחזקים במיוחד כשיש להם אוייב מוגדר וזה מסביר היטב את התפקיד של הימין במשוואה הזאת…
מקווה שהייתי ברורה.
אין אמון במערכת החוק: צ’ היתה עוזרתו האישית של ניר בזמן שהאחרון כיהן כראש חטיבת המודיעין. השניים עומדים לדין בבית הדין המשמעתי של המשטרה בגין “נורמת התנהגות בלתי מקובלת ופסולה מעיקרה”. לטענת השניים, העמדתם לדין מהווה “רדיפה” מצד המפכ”ל אלשיך וניסיון לתפירת תיק: צ’ היא הקצינה אשר התלוננה כי ניצב רוני ריטמן תקף אותה מינית, ואף הגישה תביעת דיבה נגד המפכ”ל על כך שכינה אותה לכאורה “עבריינית”; גיא ניר, שהסתכסך גם הוא עם ריטמן, טוען כי היה עד לכך שראש אגף חקירות ומודיעין, ניצב מני יצחקי, פעל לסיכול מינויו של גל הירש למפכ”ל
מרוב עצים אתה לא רואה את היער. העצים זה פלפון פה ושם.
התמונה הכללית היא שיאחה היא אוגדה מסתערת שבנו אותה לא בשביל "לגלות את האמת" אלא בשביל ללעוס לגרוס ולפרק ארגוני פשע,
היא קיבלה את ביבי כיעד, והיא מנסה לפרק את האופרציה שלו ואת המעגל שסביבו כאילו שהיה משפחת פשע, בעזרת השיטות והכלים שלה. וקל לה כי מדובר בחנונים צעירים וטמבלים שנשברים מהר.
וזה מה שקורה ויקרה אם נותנים לה לחקור את המערכת הפוליטית.
לחקור ביסודיות את כל העבירות של המשטרה והפרקליטות!!!