תוצאות הבחירות בטייוואן מסכמות שנה רעה מאוד לסינים

בין המחאות בהונג קונג, סכסוכים אזוריים והתחזקות מגמה אנטי-סינית בחלק מהשכנות, השאיפות הגלובליות של בייג’ינג עלולות להיקטע דווקא אצלה בשכונה

ניצחון מוחץ. נשיאת טייוואן צאי אינג-ון | 總統府

השנה שעברה הייתה שנה קשה עבור שי ג’ינגפינג והמפלגה הקומוניסטית של סין בראשה הוא עומד. בין חוסר היכולת הסינית להשתלט על ההפגנות ולהשיב את הסדר על כנו בהונג קונג, האטה כלכלית, וחשיפת המסמכים הסודיים המתעדים את הרדיפה האכזרית נגד מיעוטים דתיים במדינה, שנת 2019 עמעמה מאוד את המודל הסיני הנוצץ. השבועות הראשונים של השנה החדשה מצביעים על כך ש-2020 לא תהיה שונה.

הניצחון המוחץ בו זכתה נשיאת טייוואן צאי אינג-ון היה אמנם צפוי במשך זמן רב, אך מעולם לא היה מובטח לחלוטין. לפני שנה בדיוק, צאי התפטרה מראשות המפלגה הפרוגרסיבית-דמוקרטית לאחר תוצאות גרועות בבחירות המקומיות, ועתידה הפוליטי היה לוט בערפל. מי שהגיע לעזרתה היה דווקא הנשיא הסיני שי, שדרש כי טייוואן תקבל על עצמה את שיטת “מדינה אחת, שתי מערכות” הדומה ליחסים בין סין להונג קונג, ואיים כי ארצו “שומרת את האפשרות לשימוש בכוח ובכל האמצעים הנדרשים” כדי לספח את האי השכן.

גוגל מפות

עבור צאי, שמפלגתה נוטה להתנגד לאיחוד מחדש עם סין, דחיית דרישתו של שי הייתה החלטה קלה. התפרצות המחאה בהונג קונג והניסיונות הסינים לחתור תחת ריבונותה וחירותה חיזקו את תדמית הנשיאה ותרמו רבות לבחירתה מחדש, תוצאה שהייתה בספק גדול על פי הסקרים בקיץ. השתלטות סינית על טייוואן היא מטרה ותיקה של המפלגה הקומוניסטית, אך כעת נראית הרבה פחות סבירה אלמלא יחליטו הסינים לפלוש אליה.

למרות שניצחונה של צאי מהווה מכה רצינית לבייג’ינג ויוקרתה, תוצאותיו לא צפויות להדהד רחוק מדי באזור. ההפגנות בהונג קונג והתחזקות העמדה האנטי-סינית בטייוואן חשפו את חוסר היעילות של סין, אך רבות משכנותיה האחרות הן בעצמן מדינות של מפלגה אחת למעשה, ושליטיהן אינם כאלו שיריעו לתנועת מחאה המונית הדורשת חירות.

יחד עם זאת, הגישה הסינית התוקפנית כלפי סכסוכים טריטוריאליים בכל זאת מייצרת תגובת נגד באזור. תביעותיה בים סין הדרומי אמנם נדחו בידי בית הדין בהאג כבר ב-2016, אך זה לא עצר את שי מליצור ולחמש שרשרת של איים מלאכותיים כדי לחזקת את שליטתו בשטח השנוי במחלוקת הכולל בתוכו נתיבי שיט ומסחר חשובים, ולשלוח אינספור ספינות אזרחיות כדי להטריד כלי שיט של מדינות אחרות. הסינים הפכו כה תוקפניים באזור עד שאפילו אינדונזיה, לה אין כלל תביעות לאיים בים הדרומי, הגיבה בעצבנות רבה. בשבוע שעבר ובתגובה להפרות הסיניות, הנשיא האינדונזי ג’וקו וידודו החליט לוותר על ביקור באזורים מוכי שיטפונות ובמקום זאת לערוך ביקור מתוקשר בשטחים הגובלים באזור הסכסוך.

תחזיות קודרות

להרגיז את המדינה בעלת הכלכלה הגדולה ביותר והצבא החזק ביותר בדרום-אסיה זו טעות מצד סין, והיא מגיעה בזמן גרוע מאוד. מי שתעמוד השנה בראש איגוד מדינות דרום-מזרח אסיה היא ווייטנאם, לה מערכת יחסים סוערת עם סין עוד מימי המלחמה ביניהן ב-1979. זו גם השנה בה צפויים להסתיים מרבית הדיונים בין האיגוד לבין סין בנוגע לכללי התנהגות חדשים בים הדרומי. הכהונה הווייטנאמית בראשות האיגוד כבר מטילה צל כבד על יחסיו עם סין, והתגרות באינדונזיה תפגע עוד יותר במאמצים המדיניים של בייג’ינג בסוגיה בעלת חשיבות קריטית.

גם התחזיות לגבי סיכוייה של סין במלחמת הטכנולוגיה מול ארה”ב נראות קודרות. למרות שחברות היי-טק סיניות פרצו דרכים משמעותיות בעולם המתפתח, הן עדיין מתקשות מאוד באירופה ובאמריקה. בחודש פברואר, בתערוכת הסחר בברצלונה, כמה בכירים סיניים לעגו בהתנשאות לניסיונות האמריקניים להזהיר מפני מהאיום הסיני. אך למרות זאת, דיפלומטים אמריקניים עבדו בשקדנות כדי לשכנע את אירופה, ומאמציהם השתלמו. בדצמבר, האיחוד האירופי עודד את המדינות החברות בו לחשוב פעמיים לפני כניסה לעסקאות תשתית עם ספקים סיניים, וחברות אירופיות כמו Deutsche Telekom בהחלט מתייחסות לכך ברצינות. בברכה שנשא לשנה החדשה, נשיא תאגיד וואווי הסיני אריק שו אמר כי “הישרדות היא העדיפות העליונה” עבור החברה – נסיגה משמעותית מן המטרות השאפתניות שהציג בראשית 2019.

משקיפים במערב נוטים לראות בהישגים הסיניים ובמערכת הפוליטית שלהם מושא לקנאה, בשל יכולתה לכאורה ליישם תכנית החלטית וארוכת-טווח יחד עם הסתגלות מהירה לאירועים בלתי-צפויים, בזמן שדמוקרטיות משנות כיוון עם כל מערכת בחירות ויחד עם זאת מגיבות באיטיות מגושמת להתפתחויות. מעבר להיותה לא הגיונית בעליל, תלונה זו היא פשוט לא מדויקת. בפועל, הגישה האגרסיבית של סין לפוליטיקה אזורית ולשוק הגלובלי גורמת לתגובת נגד מתמשכת, וכזו שעוד תמשיך כנראה בשנים הקרובות. כפי שנהוג היה לומר על בני שושלת בית בורבון – המנהיגים הסיניים לא שוכחים דבר, אך גם לא לומדים דבר.


הטור התפרסם לראשונה באתר ‘נשיונל רוויו‘.

מאמרים נוספים

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.

2 תגובות למאמר

  1. האתגר המרכזי של סין
    הוא לשמור על מליארד וחצי אזרחים מרוצים
    רמת חיים טובה ללא זכויות פוליטיות
    כל השאר – כולל מה שמתואר במאמר
    אלו מיכשולים קטנים – בדרך לפיסגה

  2. ראיתי את הבניין של וואווי באיזה סרטון. כל כולו היה אירופאי – עמודי כותרת יווניים, אומנות בוראק, גותי, רנסנס – מה שבא לכם, הכול מאירופה.

    זה כאילו הסינים עושים העתק הדבק לתרבות האירופית.
    כדאי שיעתיקו וידביקו כמו שצריך – מהמקור. ומאיתנו. אנחנו השורש לעולם המודרני, וכדאי שהם יעתיקו אותנו