מתקדמים לאחור: ‘כחול לבן’ רוצים עוד כוח לפקידים על חשבון הציבור

מאחורי סיסמאות כמו “חייבים להתקדם” נמצאות בעיקר צביעות וציניות, ומשמעותן האמיתית היא מאבק על מוקד הכוח העתידי בישראל

במונחים של פוליטיקה מעשית, מרבית מחשבת השמאל העכשווי הפכה למוכוונת קואליציות, בעוד הימין נותר לרוב מכוון אידיאולוגיה. השמאל הנוכחי בישראל מורכב מקבוצות שונות המבטיחות לפעול במשותף, ומתקיימות ביחד באותה מפלגה גם כאשר ברור שמדובר בחיבור מלאכותי בו קיימות סתירות מהותיות בין השותפים. הבעיה היא שלפעמים מגמה טקטית יכולה להיתפס בטעות כעקרון אידיאולוגי. זו הסיבה למשל שב’כחול לבן’ מדברים כל כך הרבה על ה”שסעים” ו”הפערים הגדולים בינינו”, וזו הסיבה לקיבעון על סיסמאות כמו “חייבים להתקדם”, כאשר מה שמסתתר מאחוריהן הוא למעשה בוז למצביעים ורצון להעביר כמה שיותר כוח מן האזרח למוסדות הממשלה והמדינה.

כפי שכתב ד”ר רן ברץ בטורו ב’מקור ראשון’ לפני מספר שבועות, מרבית אנשי ‘כחול לבן’ הם למעשה “אנשי מערכת מובהקים, עם ניסיון אזרחי דל והבנה קלושה בדמוקרטיה ובקביעת מדיניות לאומית”. לדברי ברץ, הגיבוי המוחלט שראשי המפלגה מעניקים למשפטנים מול נבחרי הציבור הוא רק “מקרה פרטי בתוך השקפה כללית רחבה לפיה המדינה היא במהותה שירות המדינה”, ולכן “הפקידים צריכים לנהל ותפקיד הפוליטיקאים הוא להעניק להם גיבוי מלא”.

ברץ הביא כדוגמה את נאום הבכורה של גבי אשכנזי בכנסת בו הבטיח להקים “חומת מגן” עבור מערכת המשפט, ולהילחם למענה “ברחובות ובכיכרות”. לכך אפשר להוסיף הצעות כמו זו של בני גנץ השבוע להקמת “ועדה ציבורית” שתדון בנושא החסינות, בראשה “יעמוד שופט” ויהיו בה בין השאר “ח״כים לשעבר, וגורמים מקצועיים”. על פי גנץ, שכנראה שכח שחלק מחברי מפלגתו הצביעו בעד מתן חסינות לשר חיים כץ ממש באותו יום, “לא יתכן שמי שיחליטו לגבי העמדה לדין על עבירות פליליות יהיו חברי כנסת מכהנים”.

הצעה ברוח דומה נשמעה מכיוון ‘כחול לבן’ לאחר הבחירות בספטמבר, אז ביקשו במפלגה לקדם חוק לפיו ראש ממשלה יהיה מחויב לפרוש במקרה של כתב אישום. הקמפיין החדש של המפלגה הטוען כי חייבים בקבינט גנרלים לשעבר ולא שרים “חובבנים” שצמחו בפוליטיקה האזרחית מגיע מאותה תפיסה, וגם כאשר ב’כחול לבן’ מציעים רעיונות מדיניות מעבר למנטרת “רק-לא-ביבי” הם קשורים לניפוח התקציב ממקורות לא ברורים ואפילו מינוי “נציב בירוקרטיה”. בכל המקרים, הרעיון הוא דומה – עוד כוח למשפטנים, מומחים ופקידים שונים על חשבון נבחרי הציבור, שעל הציבור שמצביע להם אי אפשר לסמוך מכיוון שהוא פשוט לא מבין מה טוב בשבילו ולכן עלינו לנהל את חייו. זו תמצית הגישה הפרוגרסיבית.

מעגל אינסופי

כמעט כרגיל, השמאל הישראלי לא המציא כאן משהו חדש והוא פשוט מחקה את הרוחות המנשבות בשמאל העולמי, רק באיחור אופנתי של כמה שנים. כבר בשנת 2004, העיתונאי תומאס פרנק שנחשב כמעין גורו למנהיגים עולים במפלגה הדמוקרטית כתב כי “מהות החיים הפוליטיים הם אנשים שלא מבינים מהם האינטרסים הבסיסיים שלהם”, ולכן לדבריו רבים שוגים ומצביעים לרפובליקנים. פרופ’ פיטר ברקוביץ’ הגדיר את התופעה כ”פרוגרסיביות חדשה”, ובמאמר שפרסם בכתב העת ‘Policy Review’ בשלהי כהונתו הראשונה של ברק אובמה ב-2011 ניתח מדוע הנשיא התעלם מרצונות העם תוך שהוא מנסה מסתיר את הבוז שחש כלפי האמריקנים. בין השאר כתב ברקוביץ’  כי:

הביטחון שיש לאדם בכך שרק אצלו קיימת ההבנה המוחלטת של מוסר ומדיניות יכול לעודד פוליטיקאי לראות בעצמו דמות של גואל יותר מאשר מי שאמור לשרת ציבור. הוא יכול לגרום לנשיא להתמודד מול זעם מצביעים דרמטי על ידי הגדרת כל התנגדות אליו ולמפלגתו כפחד המעוור את עיני הבוחרים מן העובדות; והוא יכול לגרום לו לדחוק בנאמניו לאמץ מעין קוד לוחמים עתיק לפיו עליהם “להעניש את היריבים ולתגמל את החברים שעומדים לצידנו בסוגיות חשובות”. אחת הסיבות בגינן פרוגרסיבים תחת לחץ נכנעים בקלות לפיתוי הנפוץ לבוז למצביעים שחולקים עליהם כפחדנים וטיפשים ולתאר אזרחים כיריבים שיש למגר, היא בגלל שההנחות הפרוגרסיביות לגבי ידע ופוליטיקה מובילות בהכרח למסקנות האלה לגבי מי שמסרב ללכת בעקבות המנהיג”

ואכן כפי שהתברר בשנות אובמה, ומתברר היטב גם בקרב השמאל הישראלי בשנים האחרונות, המרדף המתמיד אחרי “שינוי ותקווה” עלול להגיע מהר מאוד למחוזות הקיצון והאבסורד. הלוגיקה של “חייבים להתקדם” אומרת שתמיד יהיה התירוץ לחמוס עוד סמכויות, ועוד סיבות לגזול מרוב העם את הריבונות שלו. כך יכול למשל אדם כמו משה יעלון להפוך תוך כמה שנים משר ביטחון לאומי גאה שיצא בתוקף נגד ארגוני שמאל קיצוני, לבכיר במפלגת שמאל בה חברים לצידו שותפים בעלי השקפה לא רחוקה מאותם קיצוניים. זה גם מה שגורם לגבי אשכנזי שרק לפני מספר חודשים הוביל בקול תרועה קמפיין ביטחוניסטי לפעולה נגד חמאס בעזה, להודות השבוע בשקט כי המציאות בדרום מורכבת יותר מאשר סלוגנים של בחירות. כאשר העקרון המוביל שמאחד את כולם הוא תפיסת השלטון והעברת עוד כוח לפקידות, אפשר להצדיק בשמו כל פעולה או אמירה.

את כל זה מנסים למכור לציבור בתור “מלחמה בשחיתות” או התעלות מעל אינטרסים פוליטיים, אך המטרה האמיתית כאמור היא מלחמה נגד רצון הציבור ונגד האינטרסים של מרבית החברים בו. מה שעומד אם כן מאחורי סיסמאות כמו “חייבים להתקדם” הן בעיקר צביעות וציניות, ומשמעותן האמיתית היא מאבק על מוקד הכוח העתידי בישראל. במשטר דמוקרטי אמיתי, מי שאמור להחליט מה “חייבים” לעשות הם רק המצביעים עצמם שיודעים הכי טוב מהם הנושאים החשובים להם, ולא חבורת פקידים שגורפת עוד סמכויות וכוח בשילוב יעיל של רמיה ורציונליזציה כמו-אקדמית. זו אינה התקדמות, אלא נסיגה מסוכנת אשר בתוצאותיה כבר חזינו במקומות אחרים בשנים האחרונות. אל תגידו שלא הזהרנו.


מאמרים נוספים

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.

19 תגובות למאמר

  1. ‘כחול לבן’ רוצים עוד כוח לפקידים על חשבון הציבור
    הפקידים רוצים עוד כוח ל’כחול לבן’ על חשבון הציבור
    ‘כחול לבן’ = הפקידים
    הציבור = 0
    מ.ש.ל

    1. למשתמש האנונימי שאומר: איזה בולשיט!!! רק דבריך הם: בולשיט הגיב:

      כחול לבן והשמאל שזה השמאל הקיצוני מעוניין להמשיך והלעמיק את שלטון הדיקטטורה של בג”צ והשמאל.

      השופטים שם לא מצביעי מר”צ כנראה – אלא המשותפת. הם מעוניינים להציף את המדינה הקטנה הזאת שבקושי יש לנו מקום בה ובקושי יש לנו אותה – במיליוני אפריקנים שיטענו שהם לא רוצים לעבור מילת נשים.

      אלה מצביע המשותפת ומי שלא יסכים לעצור אותם לעולם ולחסל את הדיקטטורה שלהם אלה שמאלני כחול לבן וכל היתר שם עד כולל המשותפת.

      תגובתך היא היא בולשיט חסר נימוקים!!!

      כרגיל השמאל מייצר רק בולשיט כי אין לו משהו אחר לייצר.

    2. הבוקר התבשרנו את בשורת האיוב הנוראית התורנית מבית החרושת של הדיקטטורה של בג"צ: מעכשיו כל אשה שתחשוש ממילת נשים תוכל לקבל פה אזרחות הגיב:

      האם בשביל זה הקמנו פה מדינה יהודית? כדי שכמה שמאלנים שהתמקמו בבג”צ יחסלו אותה עם כל מיני חקיקות מסוכנות ומחסלות, בתחפושת של פסקי דין עלאק הומניים.

      כנראה שמי שייעץ לשופטים האלה זו הקרן לישראל חדשה ואירגוניה הממומנים במימון זר ופושע, כיצד לעקר את רצון העם היהודי להעיף מפה את המסתננים לארצותיהם – שכן יש להם ארצות משלהם ומקומם לא פה.

      אז עכשיו בעקבות שתי פסיקות מטורללות לא נוכל לעשות זאת.

      הפסיקה הנוראית מהבוקר שמילת נשים תהיה עילה לפליטות בישראל, והפסיקה מלפני כמה ימים שצריך מעכשיו לשאול כל ילד שנולד פה אם הוא מסכים לחזור למולדתו ולמולדת הוריו.

      שמעתם בחייכם דבר כזה נוראי? שופטים שלא איכפת להם מבני עמם אלא רק מכל ארחי פרחי שיש לו מדינות משלו ושם עליו לשנות מה שלא מקובל עליו. בג”צ פותח את שערי ישראל שגודלה מילימטר לכל מוסלמי העולם והסביבה. מה עוד נותר להגיד על השופטים האלה? מה? מה?

      ועכשיו על פי פסיקת בג”צ – יכולות כל מאות מיליוני נשות אפריקה והעולם המוסלמי לנהור לפה ואז לבקש פליטות.

      בג”צ “ההומני” אוי כמה “הומני” החליט שמילת אשה היא עילה חדשנית לקבלת פליטות.

      תגידו לי מי יעצור אי פעם את הטירוף ששולט פה עם הדיקטטורה הזו של כמה אנשים בראשות היועץ המשפטי לממשלה שמחליט החלטות מופרכות כל יום יותר?

      מה יהיה?

      איך עוצרים את הסכנה הזו? מה עושים כי זה כבר ממש דחוף לפעול להצלת המדינה שלנו מציפורני מהרסיה ומחריביה?

      לא ישנים בלילה מרוב פחדים ותחושת אסון מתקרב בגלל בג”צ.

  2. את כל מה שנכתב פה .לא מעניין את בוחרי כחול לבן.הם הולכים אחרי רביעיית הגנרלים.כמסוממים.

    1. גנרלים. חה חה חה. ארבעה עגלונים. הם מביישים את הדרגה הצבאית הזו משום מה הוענקה להם כנראה ע"י שמאלנים כמוהם בצמרת צה"ל העלובה הגיב:

      עוד גנרלים כאלה ואבדנו

  3. בלגנץ אדם שאינו ראוי. הוא לא היה ראוי להיות רמטכ”ל אלא מונה לרמטכ”ל במקום יואב גלנט שהפרקליטות מצאה אצל האחרון חריגות בניה. משכך גנץ מיהר להרוס את חריגות הבניה אצלו שם הפרקליטות לא חיפשה. בתור רמטכ”ל התנגד לבניית הגדר החוסמת הצפתנו באפריקאים. בתור רמטכ”ל השאיר את המינהרות על כנן כי לטעמו הן לא היו מספיק איום. בתור מפקד על מבצעים גרם למות מיותר. נזכיר גם את מדחת יוסף שדימם למות בעוד גנץ מביט בו דרך המשקפת. גנץ אינו ראוי להיות מועמד לראשות ממשלה ולא רק שאינו ראוי להיות ראש ממשלה בפועל. במשך שנה תמימה לא הציג שום תכנית, זולת מה שהממשלה כבר החליטה עליו: לקים בתי חולים חדשים אחד בבאר שבע ושני בקרית אתא. את זה הבלנץ מציג כאילו זו תכניתו. אינו מבהיר את עמדתו המדינית מלבד מזה הוא צורח בקול רווי שנאה שהוא לא יקדם שנאה! הדבר היחיד שהוא ראוי לו הוא כתב אישום. בלגנץ הוא שצריך להיות נאשם.

    ממצאי מבקר המדינה: בשנת 2016 חברת המימד החמישי בניהולו של בנימין גנץ הציעה למשטרה לרכוש מערכת ש”פיתחה” תוך הצגת עובדות לא נכונות על מוצר שלמעשה לא קיים. היה צורך לבצע בדיקת יכולות המערכת לכך צריך אישור ועדת פטור במשרד האוצר לפי תקנה 11 לתקנות חובת מכרזים. לוועדת המכרזים שדנה בעניין הפטור הוצגו נתונים בעקבותם אישרה הוועדה את הפטור ממכרז. לוועדת המכרזים הוצגה חוות דעת של מנהל הטכנולוגיות של המשטרה שכללה פרטים כוזבים אודות החברה., על-פי חוות הדעת שהוגשה לוועדת המכרזים ב-2016, החברה הייתה קיימת ארבע שנים, אף שהיא התאגדה רק בשנת 2014 ונאמר שלחברה חמישה לקוחות שהם גופים ביטחוניים וקיים אצלה זה שנה וחצי מוצר מדף – מבדיקת המבקר עלה כי מדובר בפרטים כוזבים, לחברה לא היה מוצר מדף ולא היה לה שום לקוח שהינו ארגון ביטחוני.

    בעקבות הצגת נתונים כוזבת מצד החברה, המשטרה הסכימה ללא מכרז ושילמה מקדמה של 4 ארבעה מליון שקל ואף התכוונה להתחייב מראש במקרה של הצלחה על רכישה בסכום של 50 מליון שקל גם כן ללא מכרז. כאן התנגדה ועדה המכרזים. המשטרה התכוונה להרחיב את ההתקשרות אך באוצר סיכלו זאת. בניגוד לחוק מבקר המדינה לא הפנה את ממצאיו המחשידים בפלילים ליועץ המשפטי לממשלה. לכן ליכוד ועמותת לביא דרשו מהיועץ המשפטי לממשלה לחקור את גנץ את נסיון לקחת במרמה 50 מליון שקל. מאחר שהלה לא החל לחקור, עתרה לביא לבג”ץ. הפרקליטות הודיעה שקבלה ממבקר המדינה חומרים בעלי היבטים פליליים ושבודקים. חברת המימד החמישי בראשותו של גנץ גרמה למשטרה הפסד של 4 ארבעה מליון שקל שיכל לגדול לעוד 50 חמישים מליון אילולי נסגרה החברה.

    1. תתבייש לך אנשים שתרמו חלק נכבד מחייהם למען הציבור. בתפקידי לחימה קשים. עם אחריות וניהול מערכות מורכבות. לא חייבים להסכים עם דעתם אבל לפחות אל תזלזל בהם. חשוב לכבד את העשיה שלהם אז והיום. אם רוצים אפשר לנסות להקשיב. אולי בכל זאת יש משהו במה שהם אומרים..

    2. למשתמש האנונימי. דוקא הקשבתי והקשתבי אך הבלגנץ אינו אומר דבר חוץ מרק לא ביבי והוא לא מרוצה מזה ומזה. בחרון אף וצרחה שהוא לא יקדם שנאה אבל זה הדבר היחיד שהוא עושה. אה הוא היה רמטכ”ל ועימו עוד שניים. באמת אפשר לקבל סחרחורת במיוחד כשאלו היו גרועים בתפקידם וחמור מזה אין להם מושג במדינאות. ראה לדוגמא פועלם של רבין שהכניס למרכז הארץ את פתח ואת אהוד הראשון (ברק) שהיה ראש כרוב שלנו -נכשל לחלוטין כעבור חצי שנה ולא ברור איך הצליח למשוך את כהונתו עוד שנה.

  4. כדוגמא בית המשפט הפוליטי מאוד
    בדמוקרטיות בעולם מקובל לנהל שמוע למועמדים למשרות שופט בפני נציגי ציבור, לשם שקיפות ודיון פתוח. למען חיזוקה של הדמוקרטיה היתה הצעת החוק לשמוע למועמדים למשרות שופט בפני ועדת חוקה חוק ומשפט. שמוע ודיון פתוח היו חושפים את העסקאות הנעשות במחשכים. הצעה זו עוררה התנגדות חריפה מצד שופטים ומהכיון הפוליטי התומך. טענת השופטים נגד שימוע בועדת חוקה חוק ומשפט בכנסת למועמדים למשרת שופט היא כי הדבר יביא לפוליטיזציה מוחלטת של הליכי בחירת שופטים ובכך יהיה בית המשפט “לשלוחה כנועה של הרוב הפוליטי המשתנה מעת לעת”. התנגדות עזה עוד יותר לכך שחובת השמוע בפני הועדה תחול גם על נשיא בית המשפט העליון הועדה תוכל לפסלו ובידה תהיה החלטת מינוי השופטים.

    לפי טענה זו בית המשפט לא יוכל להגן על מי שנדרס תחת שרירות ליבו של השלטון. המרכיבים המדיניים אכן משתנים מעת לעת ולכן כחם כלל אינו מוחלט. כל ארבע שנים או פחות משתנה הרכב הכנסת והממשלה לכן בגלל השינויים אין בית המשפט צריך להיות כלל כנוע. עבור מדינאים וכל שאר נושאי תפקידים בעלי כוח תחלופה היא המגבילה שררה ושחיתות. שופטים כטענתם אם משרותיהם תהינה טעונות אישור נציגי הציבור וניתן יהיה להחליפם, הם יפחדו ולא יוכלו לתפקד. לכן עבורם אמות מידה הפוכות למניעת שחיתות – משרותיהם מובטחות עד פרישתם. אכן שופטים אינם מפחדים וזה מתבטא בשחיתותם חסרת הגבולות.

    עוד טענו נגד כי כיום בועדה לבחירת שופטים יושבים ארבעה פוליטיקאים ולכן להם רוב. אך האמת היא שבועדה יושבים חמישה משפטנים – שלושה שופטים ועוד שני נציגים מלשכת עורכי הדין. אוי לאלו אם לא יצביעו כפי שרוצה נשיא בית המשפט העליון. הפוליטיקאים אינם בעלי דעה אחידה. ישנם שני חברי כנסת אחד מהקואליציה ואחד מהאופוזיציה ושני שרים כשאחד מהם הוא שר המשפטים אשר תמיד יצביע עם השופטים לבל יבולע לו. ישנם שלושה שופטים מבית המשפט העליון אך אלו תמיד מצביעים באחידות עם נשיא בית המשפט העליון. במצב הנוכחי בועדה לבחירת שופטים בו נדרש רוב של שבעה מתוך התשעה ושלושה מהם שופטים יש לשופטים יכולת להטיל וטו. גם בלעדי שני נציגי לשכת עורכי דין ושר משפטים אלו כעקרון מצביעים יחד עם השופטים כך שלנשיא בית המשפט העליון שליטה מוחלטת.

    פוליטיקה במובנה השגור נובעת מהמונח פוליס פרושו ביונית עיר-מדינה, יחידה מדינית המתנהלת באופן עצמאי. פוליטיקאי – מדינאי אדם המנהל את עניני המדינה, דואג לכלל הנושאים הציבוריים המגוונים מאוד הקימים במדינה בענייני פנים וחוץ. אי לכך המילה פוליטיקה כשלעצמה אינה מורה על פסול כלשהו ואיננה מילת גנאי. במדינות דמוקרטיות קיימות מספר מפלגות לכל הפחות שתיים, אלו מיצגות גישות, השקפות לגבי אופן ניהול המדינה. במדינות דמוקרטיות העם בוחר במפלגות. המדינאים שייכים למפלגה כלשהי הקובעת את ערכי ומטרות היסוד. על בסיס אלו הם נבחרים לנהל את ענייני המדינה. לכן אין שייכותם המפלגתית פוסלת אותם מלעסוק באיזה שהוא נושא, כך בענייני תשתיות, חינוך, בריאות, בטחון, חוץ וכך גם בדאגה לקיומם התקין של רשויות החוק שהם מאושיות קיומה של מדינה. על הממשלה לדאוג לכינון ופעילות מערכות ועל הכנסת לפקח ולאשר או לדחות שינויים כאשר אלו נדרשים. בכל אלו על המדינאים לבטא את רצונו של הציבור לדאוג לרוחתו ולשליטתו בגורלו. המילה פוליטיקה עלולה לקבל פרוש שלילי במידה ויש ערוב של עניינים לא שייכים כדרך ששיקולים זרים לכל נושא הם שליליים. ————–

    למערכת המשפטית תפקיד צר יותר והוא לדאוג להבט המשפטי בלבד של אכיפת החוק כפי שהחליטה עליו הרשות המחוקקת היא הריבון המייצגת את רצון העם. עיקר עבודתו של בית המשפט שפיטה בין צדדים אזרחיים או בין המדינה התובעת לבין האזרח. המערכת המשפטית אינה אחראית לשאר תחומי המדינאות לזאת קיים הציבור שמעלה מדינאים להשלטון או מורידם ממנו. אין זה מתפקידה של המערכת המשפטית להתערב במדיניות נושאים אחרים. במידה והיא עושה כן הרי היא משיגה גבול בניגוד לחוק. במידה והמערכת המשפטית מונעת משיקולים פוליטיים הרי שאלו שיקולים זרים ושליליים לגבי תחום עיסוקה. בישראל בית המשפט מתערב יותר ויותר בנושאים מדיניים, באופן שלא קים בשום מקום אחר על פני האדמה. בית המשפט מתערב על פי קו מדיני אחיד וברור.

    מדינאים הם האחראים לתקינות החיים הציבוריים והם לכן הצריכים להיות אחראיים גם לתחום המשפט, אל להם להתערב במשפטים אלא לפקח על טיב התפקוד. בין תפקידיה של הכנסת הוא לפקח על המערכת המשפטית לשביעות רצונו של הציבור. בישראל בית המשפט פועל ללא כל פיקוח מצד נציגי הציבור. אין אף מדינה אחרת בעולם בה שופטים בוחרים את עצמם. בשאר מדינות העולם או ששופטים נבחרים על ידי שר המשפטים או על ידי הפרלמנט או שילוב של שניהם. עקרוני אף יותר האפשרות להרחיק שופטים שסרחו גם היא בידי גופים אלו. לא כך בישראל רק הועדה לבחירת שופטים שכולה להרחיק שופט ממשרתו. ועדה זו נשלטת באמצעות זכות וטו של השופטים הפועלים באחידות לפי רצון נשיא בית המשפט העליון, כך שבו תלויה היכולת לסיים כהונתו של שופט. הציבור סובל מעולות בית המשפט משופטים שפרקו כל עול מוסר מעליהם ואין מי שיושיע. קיימת בעית כוחם המוחלט של השופטים המניע את שחיתותם חסרת המעצורים.

    בעוד שתפקיד בית המשפט מוגדר מאוד, בישראל בית המשפט מאז שאהרון ברק קבע כי הכל שפיט מתערב ביותר ויותר נושאים מדיניים ואף צבאיים. בית המשפט גם לקח לעצמו את הזכות לפסול החלטות ממשלה ולפסול החלטות של הכנסת וגם להתערב בפעולות צבאיות ופעולות שיטור צבאיות. הקו המדיני של השופטים נוגד את הקו המדיני של רוב הציבור וכך קובע נגד רצונו והכרתו. בית המשפט מנותק מהעם משאיפותיו ומסבלותיו וכופה את החלטותיו באופן כוחני וללא התחשבות. בית המשפט נוהג כרודן נגד הדמוקרטיה נגד העם ואף נגד קיום המדינה היהודית. כפיה מדינית זו מתאפשרת בגלל האחידות המדינית תודות לאופן בחירת השופטים. בישראל גם בגלל זכות הוטו של השופטים המצביעים כאחד, ובנוסף חברי הועדה לבחירת שופטים האחרים המתאמים עצמם לרצון השופטים, שופטים למעשה בוחרים את עצמם. שופטים אף רואים בזה יתרון שהם בוחרים שופטים אחרים בדמותם ובצלמם. הם בוחרים איש את רעהו כתנאי ראשון והכרחי על פי שיכותם המדינית.

    את התפקיד שלשמו הוא נועד בית המשפט בדרך כלל מבצע גרוע ביותר וללא כל מעצורים מוסריים כי אין מי שיעצור. אך זה אינו מפריע לו להתערב בתחומים לא לו. במדינות בהן לבית המשפט העליון – והעליון בלבד סמכות לפסול חקיקה של הפרלמנט, אלו המדינות בהן קיימת חוקה ובנוסף הדבר נעשה תוך הסכמה עקרונית עם המדינאים ולא כמחטף נגד רצון העם. גם שם בית המשפט אינו מתערב בנושאים מדיניים טהורים וודאי שלא בנושאים צבאיים. מה עוד שבשום מקום אחר אין שופטים בוחרים את עצמם אלא נציגי ציבור בוחרים בהם. במדינות בהן לבית המשפט העליון ניתנה סמכות לפסול חוקים נערך שימוע למועמדים לבית המשפט העליון תוך חשיפה לאמצעי התקשורת קבל עם ועולם! —————————-

    כך שופטים נושאים באחריות בפני נציגי הציבור אשר בסמכותם גם להרחיקם מתפקידם. על בית המשפט להיות שלוחה של הציבור ורק בתור שכזה ביכולתו להגן על מי שנדרס תחת שרירות ליבו של השלטון. זהו תפקיד שבית המשפט מוכיח שוב ושוב שדוקא במצב הנוכחי אין הוא מבצע תפקיד זה.

    שופטים אינם נבחרים בהליך דמוקרטי ובית המשפט גם מתנגד למינוי על ידי נבחרי העם בשם חיוניות העצמאות הרשות השופטת . בישראל הרשות השופטת אינה עצמאית כל עיקר היא פוסקת לטובת הצד החזק. מחויבות כלפי הציבור רק היא יכולה לגרום לה לנהוג על פי הצדק. ברוב צביעות טוענים השופטים נגד פוליטיזציה של הליך מנויים. אין בישראל גוף שאמור להיות מקצועי והוא דוקא פוליטי יותר מבית המשפט וללא כל התחשבות בדעת ושאיפות הציבור. כל מה ששופטים מעונינים בו הוא שלא יפריעו לבית המשפט להיות פוליטי בכיונו. הם חוסמים כל אפשרות כזו בשם “התנגדות לפוליטיזציה”. הטיב לבטא את חוסר התחשבות בית המשפט בציבור השופט אהרון ברק אשר הגדיר עצמו כמיצג את הציבור הנאור…

  5. הדמוקרטיה המהותית האמיתית
    בישראל לפי השמאל ובתוכו בית המשפט מחייבים את התערבות בית משפט בשם “דמוקרטיה מהותית” מהי להגדרתם דמוקרטיה מהותית זו ולעומת מה? ישנה הגדרה של דמוקרטיה רשמית (פורמלית) לעומת דמוקרטיה מהותית. ההגדרה של השמאל ובתוכו בית המשפט ניתן לחלק לקרטריונים: ——–
    #מטרת קיומה של המסגרת המדינית לטענת השמאל לפי הדמוקרטיה הרישמית: – על השלטון להבטיח את קיומם של כלי המשחק הדמוקרטיים במיוחד את ריבונות העם באמצעות נהלים והסדרים. ואילו לפי הדמוקרטיה המהותית – המדינה קיימת כדי לממש את זכויות האדם.————
    #עקרונות דמוקרים מרכזיים לפי הדמוקרטיה הרישמית: – הכרה בציבור האזרחים כריבון המהווה את מקור הסמכות לשלטון, קיומן של בחירות דמורטיות והכרעת הרוב כדרך לקבלת החלטות. ואילו לפי הדמוקרטיה המהותית לטענת השמאל – המדינה עושה זאת באמצעות הגבלת כוחו של השלטון והבטחת קיומן של זכויות האדם והאזרח. כלומר הממשל הוא מטבעו לשיטת השמאל נגד זכויות אדם.————
    #מרכזיותם של זכויות אזרח: – לפי חלוקה זאת בדמוקרטיה רישמית זכויות אזרח אינן חשובות. ואילו בדמוקרטיה המהותית – מערכת הערכים במדינה שבה הדמוקרטיה מהותית מבוססת על הכרה בערך האדם בכבודו ובחירותו..
    קווים אלו נלמדים בבתי הספר תחת פיקוחו של שר החינוך בנט———

    את מי מציע בית המשפט שיהיה אחראי על קיומה של “הדמוקרטיה המהותית”? כמובן את עצמו בלבד כפוסק אחרון ללא ערעור! אם נבחן עד כמה שומר בית המשפט על זכויות אדם ואזרח למשל בתחום שהוא אמור להיות אמון עליו במשפט עצמו נראה שהמצב הפוך בית המשפט נוהג כבמדינות הפאשיסטיות הגרועות ביותר אין למתדיינים זכויות בפני השופטים וודאי שאם הם נאשמים אז הם מיידית נחשבים לאשמים. נבחן טענה זו בעניין בג”ץ – עצם קיום ערכאה כזו שדנה ללא בחינת עובדות ללא הוכחות הינה עולה שלא תתואר והיא שריד של השלטון הקולוניאלי הבריטי שלא הביא לכאן שופטים מקצועיים. נבחן את ההחלטות של אותו בג”ץ זכויות של מי נשמרות? של תוקפים מאפריקה, של מרצחים ערבים. לא זכויות של האדם היהודי הישראלי נשמרות. אלא שזהו נושא לדיון ארוך נפרד.

    מה הן ההגדרות המקובלות בעולם לדמוקרטיה רשמית לעומת מהותית? יש לזכור שדמוקרטיה פרושה שלטון העם.
    דמוקרטיה מהותית הינה צורת דמוקרטיה בה התוצאה של הבחירות הינה יצוגית של העם. במילים אחרות, דמוקרטיה מהותית הינה צורה של דמוקרטיה הפועלת לפי רצון הנשלטים. למרות שמדינה עשויה להרשות לכל האוכלוסיה להצביע, מאפיין זה אינו בהכרח הקובע את היותה דמוקרטיה מהותית..
    בדמוקרטיה מהותית לאוכלוסיה הכללית יש תפקיד אמיתי בהוצאה לפועל של עניינים מדיניים. כלומר המדינה אינה רק מראית עין של דמוקרטיה אלא היא מתפקדת ככזאת בהתאם. ניתן להתיחס לדמוקרטיה זו גם כדמוקרטיה תפקודית. תוצאות הבחירות הנן רק תחילתו של ההליך, אם על העם לשלוט עליו להשתתף יותר בתהליכי קבלות ההחלטות. כך יהיה שלטון העם בידי העם. זה כמובן סותר לחלוטין את טענת השמאל ובתוכו המשפטנים. אסור להשאיר החלטות על ניהול המדינה בידי משפטנים יהיו אלו יועצים משפטיים הפועלים לפי רצון בית המשפט או בית המשפט עצמו. על העם להיות פעיל בקביעת גורלו. ————————————-
    ההיפך מדמוקרטיה מהותית הינה דמוקרטיה רשמית (פורמלית) בה הצורות המתאימות לדמוקרטיה קיימות אך אינן מנוהלות באופן דמוקרטי. ניתן לאפיין את ברית המועצות לשעבר כדמוקרטיה רשמית (פורמלית), מאחר והחוקה היתה במהותה דמוקרטית אך המדינה נוהלה על ידי עלית פקידותית. זה דומה מאוד לשלטון הפקידים אצלנו. בדמוקרטיה רשמית או דמוקרטיה של הליכים הינה דמוקרטיה בה לעם או לתושבים פחות השפעה מאשר בדמוקרטיות מסורתיות ליברליות. דמוקרטיה מהסוג הזה מאופיינת בכך שמצביעים בוחרים להצביע לנציגים בבחירות חופשיות ולא יותר מזה.
    בדמוקרטיה של הליכים (הדמוקרטיה הרשמית), מניחים שהליך הבחירות הוא לב הסמכות של הנבחרים תוך הנחה שכל הליכי ההצבעה הושלמו כנדרש. בדמוקרטיה של הליכים קיימים רק המבנים והמוסדות הבסיסיים. תנאים אלו מתקיימים בישראל. בישראל ישנה כנסת אחת קטנה של מאה ועשרים חברים שאינה יכולה מפאת קוטנה והנושאים הרבים שעליה לטפל בהם לתפקד תוך קשר עם הבוחרים. בדמוקרטיות בעולם הפרלמנים גדולים הרבה יותר ביחס לאוכלוסיה ובדרך כלל יש גם פרלמנט נוסף הוא הפרלמנט העליון המפקח על הכל. בדמוקרטיה של ההליכים – זו הרשמית, הנציגים הנבחרים משתמשים בהליכי ההצבעות כדי לשמור על מעמדם כנגד רצון העם. כך מונעים הם דמוקרטיה מלאה. דמוקרטיה של הליכים שונה מדמוקרטיה מהותית המתקיימת בעזרת השתתפות שווה של כל הקבוצות בחברה בהליך המדיני. כלומר אכן ישנן דמוקרטיות רשמיות לעומת מהותיות כפי שטוען בית המשפט, אך הכונה הפרוש של מושגים אלו שונה לחלוטין ואף הפוך מאלו שהוצגו על ידי בית המשפט. הפרוש האמיתי של דמוקרטיה מהותית הוא שהעם באמת שולט. לעומת זאת הפרוש שנותן לזה בית המשפט הוא, שהוא בית המשפט צריך לשלוט ולקבוע ללא עוררין כיון שהוא בעל הערכים העליונים בניגוד לאוכלוסיה.
    בישראל הדמוקרטיה אכן רק רשמית היא דמוקרטיה של הליכים אך לגמרי לא מהסיבות שמונה אותם השמאל בראשות בית המשפט אלא להיפך. שופטים עושים כדי לגרום לנו לחשוב באופן מוטעה בעזרת הצגת הדברים שלהם. שופטים הרי רגילים לגנוב דעת, לגרום לאחרים לחשוב באופן מוטעה. אין בישראל דמוקרטיה מהותית לכן אפשר להטעות את הציבור בקשר למהותה (של המהותית). בישראל ישנם רק המוסדות הבסיסיים ביותר, לכן יכולים שופטים לקבוע בזלזול שתוצאות הבחירות הן רק פורמליות. משמע כיון שהדמוקרטיה הינה חלקית וחלשה הם עושים לבטלה כליל ולא להתחשב ברצון העם – לקחת ממנו את כבשת הרש. זאת תוך הצהרות הפוכות שהם אלו הדואגים לדמוקרטיה. אילו היו בארץ יותר מהמוסדות הבסיסיים ניתן היה גם לפקח על המשטרה, הפרקליטות ובית המשפט (גם על הממשלה) ובזאת שופטים אינם מעוניינים כלל.

  6. גבי אשכנזי הוא עגלון שמקרין ומשדר טיפשות, רדידות, אפסיות, ותחמנות קטנה ועלובה. כמותו כל העגלונים של כחול לבן הגיב:

    כחול לבן זה אוסף של אפסים שמאלנים שרוצים להשליט את מפלגת בג”צ לנצח כך שלעולם לא נשתחרר משלטון השמאל הארור והמסוכן באמצעות משפטנים שבוחרים את עצמם בעורמה בעצמם ע”י ועדת דילים מסריחים.

    השמאל הארור לא מסכים שהמחנה הלאומי ישלוט ולכן יעשה הכל, כולל הכל, כדי להשאיר את המושכות בידיו באמצעות הדינה זילבריות שלו בכל צמתי השלטון והאביחי מנדלבליטים שלו שחושבים שהם ראשי ממשללותינו ברוב עזות מיצחם השמאלנית.

    אנחנו בסכנה קיומית ממש.

    אם הימין הטיפש מטופש ימשיך להתעקש ולא לצאת להצביע ואם הטהרנים המפד”לניקים = מפא”יניקים כמו חגי הוברמן ושות’ ימשיכו לומר שהם אולי ילכו עם גנץ והמשותפת – הלך עלינו.

    לכן בבחירות הקרבות חובה על כל איש לאומי יהודי לצאת להצביע ולהצביע אך ורק ליכוד.

    הליכוד הוא הביטוח של העם היהודי בארץ, שמדינת ישראל תישאר מדינה יהודית, שחלקים חשובים נוספים יסופחו ושהמדינה תמשיך להתפתח במהירות האור בהנהגת נתניהו.

    אם הימין לא יצא להצביע עם כל 100 אחוזי האנשים שלו – עליו להיערך למכירת החיסול של מדינת היהודים והפיכתה למדינת כל אזרחיה ומדינה ערבית בהמשך או לחילופין למלחמת אזרחים שעלולה להתחולל בישראל בעקבות החלטות זוועתיות של השמאל הפוסט ציוני שחבר לערבים.

    כי כמו שאומר שפטל – כחול לבן זה מיזם רמיה פוליטי של השמאל הקיצוני שיחבור לערבים.

    אז צאו להצביע והצביעו אך ורק ליכוד אם אתם רוצים שלא בג”צ ומנדלבליט ישלטו פה – כי הם ממש ממש לא נבחרו לשלוט!

  7. אתם נותנים לכחול לבן
    יותר מדי קרדיט
    כאילו שיש איזושהי אג’נדה
    או השקפת עולם – מאחורי מעשיהם.
    הם בסך הכל “רק לא ביבי”
    איחולי בריאות לכל.

    1. תגובתך כל כך מטופשת!!! מה פירוש דבריך? מספיק שהעגלונים האלה יישבו ליד ההגה דקה כדי שהעגלה תתדרדר לתהום הגיב:

      ולהעלות אותה מהתהום ייקח כמה עשורים טובים אם בכלל.

      אז למה לדבר שטויות ולומר לנו: אל תדאגו – הכל יהיה בסדר, גם אם מפלגת העגלונים והרמיה הזו כחול עלאק לבן תיקח את המושכות ותשב לנו בתא הטייס. ולמה כל משמידי השפה העברית בישראל מכנים את תא הטייס קוק פיט? קוק פיט מילה באנגלית ובעברית: תא הטייס. מעוותי עברית – נמאסתם!!!

      כחול לבן זו חבורה מכורה עם אינטרסים אפלים. חבורת בובות על חוט שמניעיה האפלים מוסתרים ולא חשופים לציבור הטיפש של הימין שנותן לה מושבים בכנסת.

      ימנים! אל תהיו טיפשים!!! אל תהיו הולכי שולל אחרי מוליכי שולל כמו הכחול עלאק לבן הזה עם משתלחים סמולנים זוועתיים כמו עופר שלח המשתלח, כמו יש עתיד המחוברת לקרן לישראל חדשה וחבורה שלמה של רמאים פוליטיים.

      די לביטוי המגעיל: ימין רך.

      אין דבר כזה ימין רך. אין!!!

      מי שמצביע למיזם הרמיה הפוליטית כחול לבן – ערב רב של שלוש מפלגות הזויות – הוא שמאל – סמול – סמאל. ואל תנסו למכור לנו שקרים אחרים.

      כחול לבן זה שמאל קיצוני. יעל גרמן זה מר”צ. והנדל, בוגי ושות’ הם שמאל ולא ימין, בדיוק כמו שליברמן הוא שמאל וממש לא ימין!

      ימין זה רק מי שמצביע עבור נתניהו שקידם ומקדם את מדינת היהודים כמטאור מזהיר ולא מתרפס ומלקק לישבני האירופים המצחינים.

      די לרמיה.

      מטרת כחול לבן היא לקחת אותנו בחזרה לימי אוסלו העליזים.

    2. אתה צודק.
      האג’נדה היחידה היא רק לא ביבי.
      הדרך לעשות זאת: חסול הדמוקרטיה.
      כבר ברור שלא תהיה קואליציה גם עם ליברמן וגם עם הרשימה המשותפת אך קואליציה בלי הרשימה המשותפת ובלי הליכוד והמפלגות התומכות בו לא תגיע ל61 מנדטים גם בחלומות.
      אז הברירה היחידה היא קואליציית כחול-לבן, העבודה-מרץ והרשימה המשותפת. עכשיו, ברור לכולם שתומכי כחול-לבן ירגישו נבגדים והקואליציה לא תחזיק מעמד יותר משנה שתגמר במפלה קשה לכחול-לבן בבחירות(וכנראה בפרישה של תל”ם וריצה שלהם בנפרד) וזה יוביל לחזרת נתניהו לשלטון ממשרד יו”ר האופוזיציה.
      אז איך מנטרלים את שלטן נתניהו? אם אי אפשר להפילו באון קבוע צריך לנצל את השנה הזאת כדי לפגוע כמה שיותר ביכולתו להשפיע ומכאן שהם יאלצו לקדם את הדרך המופיעה במאמר.

  8. מי שמצביע לגנץ וחבורת הזבל שלו, מצביע בעד החזרת מדינת ישראל לשנות השחיתות וההפקרות בהן הסמול חמס את כספי המדינה והכניס את החמאס לתוככי ערי ישראל.

    תזכורת למי ששכח:

    קיבוצי הסמול 1989: מחיקת חובות של כ-20 מיליארד שקל.

    https://www.globes.co.il/news/article.aspx?did=1001079014

    הסדר המושבים: חובות מושבי הסמול שנמחקו – 23 מיליארד שקל

    https://www.themarker.com/news/1.633105

  9. רק בובה חסרת שדרה כמו גמץ לא מסוגלת להסתכל קדימה. אם חלילה תעלה לשלטון, הם לא יתנו לך אפילו ללכת שלרותים בלי בקשה מראש

  10. לליכודניקים מעיירות פיתוח וכיפות סרוגות שאחרי “הקו הירוק” : צאו בהמוניכם להצביע או שתעמדו בפניי שוקת שבורה!

  11. אם ככה אז כחול לבן מייצגים את רצון הציבור, יש להם הכי הרבה מצביעים.