היועמ"ש שנמצא בניגוד עניינים מובהק מנסה להשתלט על הפרקליטות כדי למנוע בדיקת חשדות נגדו, מנהל מתקפת השמצות פרועה ודורס את אמון הציבור
החל מיום ראשון בשעות הצהריים, ישנו אדם אחד בישראל המחזיק בידיו עוצמה חסרת תקדים אותה לקח לעצמו ללא סמכות בחוק ובמחטף משפטי מפוקפק. בצירוף מקרים נדיר, אותו אדם הוא גם הממונה על אכיפת החוק במדינת ישראל, אך רואה בעצמו כמי שנמצא למעשה מעל לחוק.
במכתב ששלח אתמול להנהלת פרקליטות המדינה, הכריז היועמ"ש מנדלבליט כי הוא נושא באחריות הניהולית והמקצועית הכוללת של הפרקליטות, לאחר שממלא מקום פרקליט המדינה דן אלדד סיים את תפקידו וכל עוד לא מונה לתפקיד אדם חדש. על פי מנדלבליט, החל מאתמול הוא יהיה האדם שיכריע בכל מקרה מחלוקת בפרקליטות, וכל "הנושאים הרגישים" ואחרים יובאו בפניו בהתאים להנחייתו. על פי החלטתו שלו, אביחי מנדלבליט מחזיק כרגע הן בתפקידו כמייעץ לממשלה בעניינים משפטיים, בהכנת חוקים ותזכירים, בייצוג רשויות המדינה בפני בתי משפט וכראש התביעה הכללית, והן כעומד בראש מערכת אכיפת החוק הפלילי, הגשת כתבי אישום, וקביעת הנחיות לפרקליטות המדינה הקובעת למעשה את מדיניות אכיפת החוק ואחראית על שמירת שלטון החוק והמנהל התקין. במילים אחרות, מנדלבליט עצמו הוא החוק במדינת ישראל.
אבל מה קובעת לשון החוק בעניין? ובכן, על פי סעיף 23 לחוק שירות המדינה, ההחלטה על זהות ממלא מקומו של פרקליט המדינה מצויה בתחום סמכותו הבלעדית של שר המשפטים, שאמור להתייעץ בסוגיה עם נציב שרות המדינה. החוק קובע במפורש שליועמ"ש אין שום סמכות או חלק בהחלטה כזו, ובוודאי שאינו מספק בסיס משפטי להגדרה קיצונית של היועמ"ש כממלא המקום ומנהל הפרקליטות בפועל.
כפי שזכור היטב, זו אינה הפעם הראשונה בה מנדלבליט מתערב ברגל גסה בהליך מינוי פרקליט המדינה. כבר לפני כחצי שנה, כאשר שי ניצן סיים את תפקידו, פרסם היועמ"ש חוות דעת לפיה "המועמד היחיד" לתפקיד הוא מומי למברגר, וכי קיימת "מניעה משפטית" למנות כל אדם אחר. כאשר השר אוחנה בחר למנות את אורלי בן ארי כפרקליטת המדינה, מנדלבליט יצא נגד ההחלטה וקבע כי היא "חורגת ממתחם הסבירות", במקביל לעתירה שהקפיאה את המינוי וגרמה לבן ארי לוותר על התענוג.
לאחר שסירב לכל מועמד שהציע השר הציג מנדלבליט לאוחנה רשימת מועמדים משלו לתפקיד פרקליט המדינה, אך אוחנה בחר למנות את דן אלדד, פרקליט ותיק ומוערך שקיבל את התפקיד למרות התנגדות עזה מצד היועמ"ש. כאשר כהונתו הזמנית של אלדד עמדה לפוג לפני כשבוע, שוב התערב מנדלבליט בעניינים עם מכתב חריף ששלח לנציב שירות המדינה ובו קבע שוב כי קיימת "מניעה משפטית" להארכת המינוי. אלדד לא נשאר חייב ופרסם הודעה משלו בה טען כי מנדלבליט "מנסה לחבל בעבודתו" ומתנגד למינויו בשל בדיקה בה פתח אלדד בנוגע לעניינים משפטיים של היועמ"ש. גם כאן הוגשה מיד עתירה בעניין ואותו מזוז הקפיא למעשה את מינוי אלדד והוביל את מנדלבליט להשתלט על התפקיד, אך בינתיים נראה כי השר אוחנה מסרב לוותר והודיע כי הוא מתנגד לכך.
מעבר להתפלפלות המשפטית המיותרת לאור החוק הברור בעניין, פרשת מינוי פרקליט המדינה ובמיוחד סערת המאבק האחרון בין מנדלבליט לאלדד מציגה את היועמ"ש כבעל מניעים תמוהים מאוד בעניין. על פי טענת אלדד ואוחנה, מנדלבליט למעשה מבקש למנות את אחד ממקורביו לתפקיד, וזאת כדי למנוע בדיקה אפשרית של התנהלותו ב'פרשת הרפז' הידועה לשמצה. כלומר – היועמ"ש שנמצא בניגוד עניינים מובהק מנסה להשתלט לכאורה על פרקליטות המדינה, בין אם בעצמו כפי שעושה כרגע ובין אם באמצעות אדם אחר הנאמן לו, כדי למנוע כל בדיקה אפשרית של חשדות חמורים נגדו, וכאשר הוא מנהל מתקפת השמצות אישית לעבר כל מי שעומד בדרכו ושולח "בוררים" מטעמו להעביר את המסר. בכל הקמפיין המטורף הזה שנועד להציל את עורו תוך דריסה מוחלטת של החוק, מנדלבליט עוד מצליח לגייס את עזות המצח כדי להציג את עצמו כאביר שלטון החוק, וזוכה כמובן לסיוע תקשורתי באמצעות הדלפות ותדרוכים וסיוע ופוליטי ומשפטי מן השמאל.
וכך אנו מגלים שוב כי דווקא בכירי מערכת המשפט האמונים על שמירת החוק, "שומרי הסף" המהוללים הדורשים סטנדרטים מחמירים של שקיפות ומנהל תקין מכל נבחר ציבור או גורם רשמי אחר, אינם מחילים את אותן דרישות על עצמם. מעבר לצביעות, יש כאן גם דוגמה קיצונית נוספת לכל חוליי המערכת והעומד בראשה: אביחי מנדלבליט מתגלה כאדם יהיר על גבול המגלומניה שאינו מסוגל לכבד את החוק וחייב לכפות את עמדתו בכל תחום, לוקח החלטות ממניעים אישיים וקטנוניים ואינו מסוגל לקבל בדל של ביקורת בדרך לחיסול מוחלט של אמון הציבור במערכת החוק.
בהקשר הזה ראוי לציין לטובה את שר המשפטים אוחנה שבאופן עקבי מתעקש על השבת המשילות לידי הציבור ונבחריו, ומסרב להיכנע לתכתיבי גילדת הפקידים הסגורה והקנאית בפרקליטות. בימים בהם המתח בין הרשויות מגיע לשיא, נותר רק לקוות שנזכה לראות עוד שרים וחברי כנסת נחושים הולכים בדרכו, משיבים לעם את הריבונות ומובילים את הרפורמה הנחוצה כל כך במערכת הממשל בכלל ובמערכת המשפט בפרט.
אמיר יקר,
לא מדובר במגלומניה. מדובר בפאניקה טהורה ומזוקקת שמא כל מעלליו יצאו החוצה לאור השמש המחטא. פאניקה שגורמת לו לחפור לעצמו ולפרקליטות בור עמוק יותר ויותר.
לצערנו, לדבר יש השלכות עמוקות וקשות על הדמוקרטיה בישראל.
להבנתי, מנדלבליט מתאים להיות שופט עליון:
———————————-
אז על פי המאמר מה קבלנו?
א) בניגוד לחוק המפורש המעניק את המנוי לשר המשפטים תוך התיעצות הוא מינה את עצמו ע"פ האמור במאמר ללא סימוכין מפורש בחוק.
ב) מרכז בידיו את התביעה, ההגנה והניהול של הצד המשפטי ולא רק במדינה.
כלומר מדובר ברכוז עוצמה וסמכויות ללא האחריות על מעשיו ו \ או מחדליו.
מסקנה: הוא מתאים להיות שופט עליון.
עוכר המדינה מערכת המשפט סייעה לו במידה מסויימת עם זיופי בחירות להשמיע את קולו לאחר הבחירות הוא היה בהלם והבין שדרכו קצרה עם בדיקת תוצאות האמת המזוייפות שוב הנחש מנדלבליט דאג כמובן נגד חבריו המאפיונרים בבג"ץ שאינם נבחרי ציבור לפטר את אלדד ששר המשפטים על פי חוק יכול לשריין הגיע הזמן שמנדלבליט יילך ויעוף מנערכת המשפט שהיא חשובה תתפלאו גם לאנשי הימין .גועל נפש שהרעים מנצחים שאין להם רוב בעם הגיע הזמן לרמוס את מערכת בג"ץ במתכונתה הנוכחית שיקרית .מזוז עבד נרצע
מסוכן מאוד לעם חייבים לעמוד על הרגליים האדם הזה מסוכן למדינה. זה יועץ????.כל הכבוד לאוחנה ובסכותו אנחנו מבינים יותר
בול למטרה פגע הכתב.
הן בכותרת והן בתוכן.
כל העם צריך לעמוד על הרגליים דחוף להעיף את היועץ שהורס לנו את המדינה בשל האינטרס האישי שלו
היתנהגות עברינית של מנגבלוף ולא צבוגלים לעצור את זה כי השותף מזוז מגן על המושחץ
למזלנו, מנדלבליט שומר על הדמוקרטיה ועלינו. ואתה בוודאי היית רוצה להרוס את הכל.
עכשיו, שים לב. מעל ביבי מתנפנף דגל שחור ואדום. ואני מאמין למנדלבליט ויודע שהוא השומר עלינו מפני פרשנים קטנים וביבי
אתה מוכן להסביר, מדוע סגרו את תיק הרפז אשכנזי? המעורבות של מנדלפלוץ כפצר היתה ידועה. השמאל כיסתח את מנדלפלוץ ! על איזה יושר אתה מדבר? האם הסמכויות שלו כיועמ"ש עולות על סמכויות השר אוחנה? אם תשובתך כן, אז אתה הזוי לך ללמוד את סדר ההיררכיה !
לאליהו המבולבל,
התכוונת לומר שמעל מנדלבליט "מתנפנף דגל שחור ואדום".
היועמ"ש ויינשטיין כבר קבע שהאיש הזה בהיותו פצ"ר בשל התנהלותו הפלילית בפרשת הרפז-אשכנזי לא ראוי לשמש אפילו כמזכיר הממשלה … על אחת כמה וכמה כיועמ"ש…
ויינשטיין השתדל מאוד להקטין את מעלליו של מנדלבליט כפצ"ר ודי מסמס את העניין אבל המבקר הפנימי כתב דו"ח קטלני על האיש ששיבש מהלכי חקירה (הדליף בזדון לאשכנזי פרטים הנוגעים לחקירת מסמך הרפז, הטעה ביודעין את בכירי לשכת היועמ"ש כשביקשו לאתר את המסמך. הוא הפנה אותם לחפש אצל עיתונאים למרות שידע היטב שהמסמך מצוי בידי אשכנזי ומאוחר יותר אף שיקר בחקירתו והחליף גרסאות כמו גרביים .
יותר מכך, בבואו להתמודד על תפקיד היועמ"ש הוא הסתיר את העובדה שהתיק שלו בפרקליטות/במשטרה לא נסגר כלל. הוא שיקר גם לשופטי בג"ץ שקר מוחלט כשטען שתיקו נסגר מחוסר אשמה…
וזה האיש שכעת לקח לעצמו בניגוד לחוק ובסיוע שופטים כמו מזוז את תפקיד הפרקליט הראשי כדי שהוא ימשיך מהנקודה של עו"ד אלדד ויחקור את עצמו?
חחחח
מנדלשליכט אדם קטן ומושחת בשם החוק והצדק לוקח את ממה שלא שלו ובעצם תוקע גול עצמי לו ולמערכת שעומד בראשה גם כך אימון הציבור במערכת מתקרב לאימון שלו ברשימה המשותפת תומכי הטרור
פשוט מזעזע.
העריץ מנדלפלוץ לא יחזיק מעמד רב.
לשר אוחנה הזכות והיכולת לנפנף את היצור הזה. הוא בכלל היה רוצה לקחת את תפקיד שר המשפטים המממנה והמוציא. ריחו כריח הבואש.ההקלטות ידברו בעד עצמן. טול כיפה מראשך. אתה מבייש אותה . מוליך שולל את ילדיך. אין בך גרם של אמת !!
עד כאן הכל ברור. היועמ"ש מנסה להישתלט על הכל ממניעיו האינרסנטי-ים. מה שלא ברור לחלוטין הינה השאלה מדוע שר המשפטים אינו מונע זאת ממנו.היכול מנדלבליט לקחת לידיו תפקיד בכח? קצת תמוה הדבר כיצד עובד מדינה ממנה את עצמו בהתנהגות בריונית לכאורה ואין מי שימנע בעדו.
נוכל בתחפושת של צדיק עם כיפה. איכס כמה מבחיל
השאלה היא איך עוצרים את המפלצת? והתשובה היא – מאוחר מדי.פיספסנו את הרכבת. מערכת המשפט כולה בידי השמאל הפוסט-ציוני. המשטרה היא בסה"כ בובה על חוט שרוקדת לפי החליל של אותה מערכת מושחתת. מפגלת בג"צ – שלהם. הפרקליטות – שבוייה בלפיתת המוות של השמאל. ויש פוליטיקאים בירושלים אבל אין ושופטים. ולא נותר אלא להספיד את הדמוקרטיה הישראלית שאיננה. ותודה רבה מקרב לב לבנימין נתניהו שמשך כמעט שני עשורים לא נקף אצבע לבלום את התהליך הקטלני.