מפחידים “למען ביטחון ישראל”

ארגון הקצינים לשעבר ממשיך במסורת ההתעלמות מהמציאות, ופתח בעוד מסע הפחדות נגד החלת ריבונות ישראלית ביהודה ושומרון

אלוף במיל' אמנון רשף | צילום מסך

במאמר שהופיע באתר “על צד שמאל” ב-10 באפריל, כתב ראש קבוצת  ‘מפקדים למען ביטחון ישראל’ האלוף במיל’ אמנון רשף כי “הפתרון הבטחוני – מדיני היחיד הוא …שתי מדינות לשני עמים”. אל רשף הצטרף האלוף במיל’ אבי מזרחי שאמר בראיון ברשת ב’ כי סיפוח חד צדדי של חלק מיהודה ושומרון “סותם את הגולל על התקווה, הרצון והחזון למדינה עצמאי” מצד הפלסטינים.

‘מפקדים למען בטחון ישראל’ הם ממשיכי דרכם של אותם האנשים המצוינים, שכבר מראשית הציונות מנע מהם הרצון הנלהב להגיע להסדר כאן ועכשיו מלהתבונן במציאות כפי שהיא. מה שרשף ומזרחי מכנים בשם “חלום העצמאות הפלסטינית” הוא בפועל חלום השמדתה של ישראל. לפלסטינים אין ולא היה חזון להקמתה של מדינה עצמאית, לא לעצמם ובטח שלא לצדה של ישראל. החזון הפלסטיני מופיע במלואו ב”אמנה הפלסטינית“, שנוסחה כבר בשנת 1964, כן –עוד לפני “הכיבוש”:

שחרור פלסטין הוא חובה לאומית.. לטהר את פלסטין מהקיום הציוני.. חלוקת פלסטין משנת 1947  והקמת ישראל בטלה מיסודה… הציונות היא תנועה גזענית קנאית תוקפנית והתפשטותית פאשיסטית נאצית באמצעיה.. פלסטין בגבולותיה כפי שהיו בתקופת המנדט היא יחידה טריטוריאלית בלתי ניתנת לחלוקה..”

אלה רק כמה משפטים מתוך מסמך השנאה התהומית לישראל שהפלסטינים מחד נסמכים עליו בכל פעולותיהם, ומאידך, ביודעם את הסכנה לתדמיתם הנשקפת ממנו, מסתירים אותו מתחת מחוות של שיתוף פעולה קלוש ושפה הערבה לאוזנם של אלה הזקוקים לכך.

מגילת העצמאות מציגה את הנימוקים ההיסטוריים להקמתה של המדינה היהודית ואת עקרונות היסוד שלה, אבל האמנה הפלסטינית מבטלת הן את ההיסטוריה היהודית והן את זכות קיומה של ישראל; מגילת העצמאות מציגה במילים ברורות את דמותה העתידית של המדינה ואת רצונה בשכנות טובה, אבל האמנה הפלסטינית קוראת במילים מפורשות לא להשאיר זכר למדינה היהודית. ניתן רק לתהות על פשר דרך המחשבה המביאה רבים וטובים לדבוק באמונת השווא על פיה ניתן ליצור שכנות טובה עם ישות שהאידיאולוגיה המובילה אותה היא אי-הכרה בקיומה של הישות השכנה.

מאה שנות כשלון התוכניות לפתרון מדיני בארץ ישראל מלמדות שרשף וחבריו טועים בהנחה שניתן לעצב תכנית מדינית כלשהי שתרצה את הפלסטינים. לא “תכנית המאה”  וגם לא שלל התוכניות שקדמו לה הן שמכשילות או שהכשילו את השגת הפתרון המדיני, אלא הדבקות העיקשת באמנה הפלסטינית, המשמנת את מנגנוני הטרור והחרם השותפים למטרת חיסולה המוחלט של ישראל.

יצחק רבין היה מודע היטב לסעיפים באמנה הפלסטינית השוללים את קיומה של ישראל, לא רק לצדה של מדינה פלסטינית אלא כמדינה בכלל, ולכן דרש בתחילה את ביטולם כתנאי להתקדמות במשא ומתן. אלא שהשלום שנראה בהישג יד הביא אותו להסתפק בהבטחה מצד ערפאת שיפעל לשינוי הסעיפים, שלא שונו מכיוון שרק המועצה הפלסטינית העליונה רשאית לעשות כך, ואם כך ייעשה תישמט הקרקע מתחת לחזון הפלסטיני כולו. רבין ידע שדרישתו לא נענתה אבל החליט להבליג והמשיך במשא ומתן, גם מכיוון שנסיגה ממנו בעת ההיא הייתה מביאה, ככל הנראה, לסוף דרכו הפוליטית. מה שנותר הוא לשאול כיצד נפלה קבוצת ‘מפקדים למען בטחון ישראל’ שוב בפח ההונאה הפלסטינית.

ניתוח מקרים דומים של כשלים קבוצתיים שכאלה מלמד כי מי שניווט את כת המאמינים אל השבר שהמתין לה בקצה הדרך, החזיק תמיד באמונה לוהטת ובלתי ניתנת לערעור בדבר עליונות הרעיון שלו על פני כל רעיון אחר. להט רעיוני מוביל תמיד לדחייתו של כל נתון העלול לערער את האמונה ברעיון. רשף, שפיקד בהצטיינות על חטיבת טנקים במלחמת יום הכיפורים, כבר חווה על בשרו את התוצאות הנוראות של התעלמות מעובדות שסתרו את הנחות היסוד שלו ושל צה”ל כולו, אבל נדמה שהוא מתקשה להקיש מכך על המקרה הפלסטיני.

דרך ההפחדה

אחת התופעות המוזרות ביותר בקרב בכירי צה”ל בעבר ובהווה היא התנגדותם העקבית כלפי כל יוזמה צבאית או מדינית שיש כוונה לבצעה שלא בתיאום עם הצד השני, בין שהוא חמאס או הרש”פ. בין הדרכים החביבות על אותם הקצינים, בשירות פעיל או במילואים, נמצאת דרך ההפחדה: מזרחי מאיים בהפסקת שיתוף הפעולה הבטחוני עם הרש”פ ובהתפרצות של אלימות בלתי נשלטת, ורשף מזהיר מפני מצב שבו צה”ל ייאלץ להיכנס אל הערים הפלסטיניות, שם לדבריו הוא יעסוק בשיטור במקום התכוננות למלחמה הבאה.

הגיע הזמן להפסיק להתרשם ממסע ההפחדות מטעם צה”ל ויוצאיו, שאין בו כלום חוץ מרצון לרצות את מי שמכה בנו, בתקווה שיתרצה ויואיל לחדול מכך. בחינה היסטורית של רשימת ההפחדות מלמדת שברוב המקרים לא היה כל קשר בין הערכת הנפגעים והנזק לפני הפעולה לבין מה שקרה בה בפועל, ומכאן שאין להימנע מסיפוח חלקי רק בגין מסע ההפחדות מטעמם של קצינים, שעד הצטרפותם לקבוצת רשף לא הפגינו הצלחות צבאיות שבגינן כדאי לנו לסמוך על שיקול דעתם הבטחוני.

מקרה הנסיגה מעזה ועליית החמאס מלמד שככל שצה”ל מצליח יותר להימנע מהכרעה בעזרת ההפחדה העצמית, כך גם מתחזקת הסרבנות הפלסטינית, מדד הטרור עולה והסבל בשני הצדדים גובר. לכן דווקא מהלך שישבור את כוחה הצבאי של הרש”פ אם תפעל נגד צה”ל, יכול להזיז את הפלסטינים מעמדת הסירוב ארוכת השנים שלהם ולהביא לשינוי האמנה הפלסטינית, שהיא כאמור לב הבעיה. מכאן שהדרך הנכונה לקצר את משך הזמן עד להסדר המיוחל היא דווקא לפעול בדרך הפוכה מזו שאליה מכוונים ‘המפקדים למען בטחון ישראל’.


יהודה וגמן הוא מומחה לתורת הלחימה של צה”ל

מאמרים נוספים

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.

32 תגובות למאמר

  1. הם חלק מהחתרנות העולמית שתפקידה להפיל מדינות, ולהביאן לידי אנארכיה.
    ואז להשתלט עליהן.

    1. חלק מהמערך של האנרכיסטים הפונדמנטליסטים.
      מצער שישראל עדיין במצב בו סוכנים כאלה עדיין שתולים במערכות החיוניות שלה.

  2. עוד הפחדות- העולם ינוע ויסער אם ארה”ב תעביר את השגרירות לירושלים.
    העולם ינוע ויסער האם נספח את רמת הגולן
    העולם ינוע ויסער אם נפציץ את הכור של סדאם חוסיין.
    בקיצור-הכלבים נובחים והשיירה עוברת

    זה שמישהו היה גנרל זה לא עושה אותו יותר חכם ויותר בעל ידע לנבא מה יהיה בעתיד.

    1. לשעברים, הם הכי לכודים בפתרונות מעברם כאשר תיפקדו-עדיין, לכן דעותיהם העכשוויות למציאות שהשתנתה חסרות-ערך …… ההפחדות שלהם הן זעקות-מצוקה לתשומת-לב

  3. השאלה הגדולה היא איך חבורת הנפלים הזו התברגה לתפקידים הבכירים ביותר בצה”ל? אף אחד לא קורא שם קורות חיים לפני קבלה לתפקיד?
    צריך להגיד ביושר: תחת שלטון הימין הפכו מוסדות המדינה העיקרים – המערכת המשפטית וצה”ל לביצות מצחינות של שחיתות וחידלון. הגיע הזמן לשינוי ואותו צריך לבצע ביד עטויה כפפות ברזל ללא היסוס וללא רחמים!

    1. לדורון ,אינך מתבייש ,אמנון רשף הוא אחד מגיבורי השריון שנלחמו וניצחו את המצרים בתעלת סואץ במלחמת “יום הכיפורים “,איך אתה קורא לאיש כזה נפל ,זה שקר ,מותר וחובה לא להסכים ואף למחות בתוקף על דרכם המדינית פוליטית אבל למה לכתוב שקרים.

    2. לא ממש ״תחת שלטון הימין״ המערכות הלכו ונרקבו עוד מימי בן-גוריון תחת ממשלות שמאל וימין(כמה שאפשר לקרוא לממשלות שכוללות את ליברמן/לפיד/כחלון/גנץ ימין).
      למעשה, יתכן שממשלות הימין הצליחו לבלום את בתהליך ואף להופכו זמנית אבל אל תשכח ששלטון הימין(בגין, שמיר ונתניהו) הוא הרבה פחות ממחצית ימי המדינה ולכן ברור שממשלות השמאל היו יותר משמעותיות(שוב, בעיקר כשאלו ממשלות ימין עם ידים קשורות).

    3. למרבה הצער, גם הממשלה הפכה לאותה ביצה מצחינה שדיברת עליה.

    4. שרון היקר/ה,
      גם נפוליון היה גיבור שניצח מהלכים בקרב.
      אבל הוא גם המית על עמו אסונות למכביר.
      אין בהיותך גיבור מלחמה להבטיח שתהיה גם גיבור ההגיון.
      החיים מורכבים…

    5. לשרון: כך גם גנדי, שרון ועוד רבים בימין (גל הירש, בוכריס, נתניהו…), כולם קצינים מצטיינים ולוחמים, שלשמאל אין ולעולם לא הייתה שום בעייה להשמיץ אותם. אתם פשוט אלופים בפולחן אישיות כשמדובר באנשים שלכם ומצטיינים עוד יותר בהרס מוחלט של אנשים כשמדובר באנשי ימין. מזכיר קצת תקופות אפלות, לא?

  4. בחוק, בגידה היא אי נאמנות פלילית, בדרך כלל למדינה. זהו פשע המכסה כמה מהמעשים הקיצוניים יותר נגד האומה או הריבון של האדם. זה כולל בדרך כלל דברים כמו השתתפות במלחמה נגד מדינת מולדתו, ניסיון להפיל את ממשלתה, ריגול אחר הצבא שלה, הדיפלומטים שלה, או שירותי החשאיות שלה למען עוינות זרה ועזה, או ניסיון להרוג את ראש המדינה. אדם המבצע בגידה ידוע בחוק כבוגד.

    המניעים לבגידה מגוונים: החל מהזדהות אידאולוגית עם השקפת עולמו של האויב (הערבי), דרך בצע כסף (הקרן לישראל חדשה) וכלה ברגשות נקם (רק לא ביבי) על עוול אמיתי או מדומה וכן בתסביכי נפש(שמאלנים = חולי נפש).

    הגיע הזמן להתקוממות עממית ומהפכה אזרחית יהודית נגד האויב הפנימי של עם ישראל = הדיקטטורה הבולשביקית האנטישמית השמאלנית שחיסל את הדמוקרטיה….בדרך!

  5. הלו….כל האפסים האלו הם חלק מ״פושעי אוסלו״ תומכי טרור שרוצים לחסל את מדינת ישראל ולהקים מדינת כל אזרחיה.
    אין להם זכות דיבור בכלל!

  6. אני לא חלוק עם הסןפר של המאמר באף אחד מהנתונים שהביא גם מסמכים וגם תהליכים וגם ריקעיים. אבל מאותה נקודת מוצא אני מגיע לפיתרון ההפוך: אותו טוענים חבורת הקצינים נגדם כתב. דווקא בגלל אותם נתוני רקע הפיתרון ההגיוני והבטוח יותר הוא חלוקת הארץ בינינו לפלסטינים. תמיד נוכל לכבוש את הגדה והרצועה אם לא יהיה מנוס. אבל לא נוכל להחזיר את הגלגל אחורה אם נקבל את חזון העיועים שרקחו לנו בתכנית המאה כי בה טמונים זרעי אובדן הציונות או אבדן צלם יהודי או שניהם.

    1. אתה חלוק על העובדות שבמאמר ובכלל.

      כבר נוכחנו שהבלוף ש”נוכל לכבוש את הגדה והרצועה אם לא יהיה מנוס” גם כשיורים עלינו – הוא שקר.
      אבל הכל מפוזיציה – למה ההיגיון השמאלני לא אומר שקודם צריך לספח – ואם יפסיקו לרצוח תמיד נוכל לסגת.
      כי לא תצליחו לבלבל שמאלן עם עובדות – כאילו לא היה אוסלו והטירור.
      מי שחושב שתכנית המאה היא “חזון העיועים” ולא חלומות העיועים על שלום על פי אמנת השנאה הוא עיוור לעובדות שספק אם אפשר לבלבל אותו עם האמת.

    2. “תמיד נוכל לכבוש חזרה”! האמנם?

      מי שמתבטא כך מגלה בורות מוחלטת בעקרונות המשפט הבינלאומי ומתייחס ל”חלוקת הארץ בינינו לפלסטינים” כאל משחק בארגז החול של גן הילדים .

      גם אם עדיין חזקת הריבונות של ישראל לשטחי יו”ש לא יושמה הלכה למעשה, הרי שלמרות כל הקמפיין המתמשך של דיסאינפורמציה, לישראל בלבד כמדינה יהודית שמורה החזקה המשפטית החוקית שלא פג תוקפה עד עצם היום לכל שטחי המנדט הבריטי בגבולות ששורטטו תחילה בוועידת סן רמו ב-1920 ושונו לבסוף ב-1922 כשנחתכו מהשטח המקורי שיועד למדינה היהודית כ- 78% (!!) ממנו לטובת המשפחה ההאשמית והקמת ממלכת ירדן עם רוב של 80% פלסטינים מהאוכלוסייה שבה…
      (כן. החלוקה בינינו לבין הפלסטינים כבר בוצעה).

      חבר הלאומים אישר את השטח שנותר לאחר החלוקה הנ”ל כשטח המיועד עבור המדינה היהודית. על ההסכם חתמו שורה של מדינות ביניהן יפן בריטניה וצרפת. ארה”ב צירפה את חתימתה מאוחר יותר לאחר שההסכם אושר בקונגרס האמריקני. בכך ההסכם הבינ”ל על גבולות המנדט קיבל תוקף משפטי מחייב במסגרת המשפט הבינלאומי.
      על סמך זאת בן גוריון הכריז על הקמת המדינה היהודית היא מדינת ישראל.
      ולא על סמך “החלטת החלוקה” של העצרת הכללית של האו”ם ב-1947, שהייתה אולי מקבלת תוקף מחייב אילו בנוסף להסכמת נציגי העם היהודי גם נציגי הערבים היו מסכימים. אך מאחר והערבים סירבו להצעה היא איבדה כל תוקף מחייב כפי שאכן ציין בן גוריון.
      מאחר ומוסד האו”ם הוא המשכו של חבר הלאומים כל ההחלטות של זה עברו כפי שהן לאו”ם ועוגנו רשמית באמנת האו”ם בסעיף 80 פרק 12 המפורסם.
      “הנוסח המוסכם של מגילת האומות המאוחדות, המסמך החוקתי המחייב את ארגון האו”ם, כולל סעיף 80 לפרק 12, נחתם ב-26 ביוני 1945 על ידי כל החברות בארגון”. (ויקיפדיה)
      חוות דעת מייעצת של בית הדין הבינלאומי לצדק מ-21 ביוני 1971 קובעת: “החלטתה האחרונה של אספת חבר–הלאומים וסעיף 80, פסקה 1, בכתב ההקמה של האומות המאוחדות שימרו את מחויבויותיהם של המנדטורים. בית הדין הבינלאומי לצדק הכיר בעקביות בכך שהמנדט שרד גם לאחר קצו של חבר–הלאומים”.
      מכיוון שכך, הזכות לריבונות של העם היהודי/ מדינת ישראל על שטחי יש”ע (כן, גם על רצועת עזה) היא שרירה וקיימת במסגרת החוק הבינ”ל. ולכן לערבים אין “קייס” משפטי נגדנו. אלמלא כך הם מזמן היו עותרים לבית הדין הבינ”ל.

      מנגד, בכל מסגרת של “חלוקת הארץ” הזאת בינינו לבין “העם פלסטיני”, על פי ההצעה שלך, נציגיה הרשמיים של מדינת ישראל הריבונית יצטרכו לחתום על הסכם מדיני שיש לו התוקף המשפטי המחייב במסגרת המשפט הבינ”ל על ההסכמה הרשמית להוציא מחזקת ריבונותה את שטחי יש”ע. כלומר לוותר עליהם באופן רשמי.
      מכיוון שמדובר בהסכם רשמי מטעם הריבון, העם היהודי/מדינת ישראל, יהיה בכך וויתור רשמי וסופי של הריבון לטובת ריבון אחר (רש”פ?) ובעל תוקף משפטי סופי במסגרת המשפט הבינ”ל.
      מהנקודה הזאת לא תהיה עוד דרך חזרה. זהו מהלך סופי ובלתי הפיך מבחינת המשפט הבנ”ל.

      ושיהיה ברור הערבים רק מחכים למעידה שכזאת שאין ממנה חזרה מצד היהודים.
      מסתבר שיש בצמרת הביטחונית שלנו מי שהתגייסו לעזור במשימה הזו לערבים.

    3. צריך להיות אהבל מוחלט, כדי לראות היום – אחרי כל פשעי אוסלו – בחמאס ובפת”ח, פרטנרים לשלום. סליחה ל”חלוקת הארץ”, לפי מילון “הסמולני המחביא את כוונותיו מאחורי ביטויים דו-משמעיים”.

    4. ראשית, אני מסכים לכל דברי שני המגיבים שמעלי.
      שנית, אני רוצה להוסיף שלא ברור לי איך תכנית המאה מסכנת את הציונות(שחלק מהותי ממנה הוא החזרת העם לארצו וכמה שיותר, יותר טוב) או את צלם היהודי(מי שמך לקבוע מה זה? נדמה לי שמגזרים שלומדים בהשקעה רבה את מקורות היהדות וומתעקשים על נאמנות לדרך שבה הלכו יהודים כבר 3000 שנה כנראה יודעים יותר טוב ממגזר עם תפיסה בת 200 שנה מה זה להיות יהודי. והפתעה-המפלגות הדתיות נוטות ימינה ותומכות בתכנית! לפחות תהיה ישר ותכתוב ״צלם ישראלי״, רק שאז כמובן לא ברור לי מה ההצדקה לצלם הזה ולשמירה עליו.

    5. אני רוצה לגלות סוד. כפי הנראה אף אחד לא יודע שנסוגנו מעזה ואף אחד לא ירה עלינו או אולי אף אחד לא יודע שנסוגנו מעזה וירו עלינו ואז ישר כבשנו שוב. בלי אף הרוג.

      זאב, אני לא מכיר אותך, אבל לא יכול להיות שאתה מדבר כאילו לא היו דברים מעולם. אתה לא מטומטם. אתה פשוט מתעלם מהעובדות.

    6. כבר אין מנוס , אודה לך על כיבוש הרצועה , ניפגש מחר כשהרצועה בידיך .
      היהודים אגב אינם מאמינים בצלמים כל שהם , ואני מעדיף לאבד צלם מאשר לאבד יהודי .
      הצעת פיתרון הגיוני רק לא הסברת למה הוא הגיוני אלא אם כן ההיגיון שלך הוא ההיגיון של האויב .

  7. רק ואך ורק הימין אשם שידע על כל החדירה של הקרן לכל המקומות הללו
    צריך להוריד את הכובע על הדרך המוצלחת שהם עושים את זה,פשוט ככה.
    אין מקום השפיע שהם לא הצליחו לחדור אליו ובצע בוא יתרון עבורם כולל בבג”ץ שזה הכי חשוב עבורם
    צהל-מכללות-אוניברסטאות-בתי ספר-סורוס מצליח ויצליח כל עוד אין מי שיעצור את אנשי בג”ץ.
    ועל זה נאמר גלות הער רב ממליץ לכם לפתוח יוטיוב ולראות מה עוד מחכה לנו מהם.
    זו רק ההתחלה!

  8. לפי האיסלאם מראשיתו ועד היום, תורתם היא היחידה הנכונה. כל האחרים טועים, והמטרה העליונה היא להעביר את האנושות להאמין במוחמד וחוקיו. מי שלא מתאסלם יכול להיות נתין של שלטון מוסלמי במעמד נמוך . ארץ ישראל היתה עד 1917 תחת שילטון מוסלמי. החשש של המוסלמים כי היהודים ירשו את הארץ כתוצאה מהצהרת בלפור ואח״כ החלטת האו״מ הביאה אותם להתנכל לישוב הקטן. שהשיא היה במאורעות תרפ״ט עוד לפני הקמת המדינה. ואחר כך התנגדו לתוכניות החלוקה . ולא הכירו בעובדה שישראל היא מדינה עצמאית ומצומצמת . השאיפה להשמיד את הישות הציונית היא אבן פינה ברשימת המטרות של ארצות ערב. על זה נוספו הפגיעות בכבוד הלאומי שנוצרו במלחמת העצמאות ובמלחמת ששת הימים ( נכבה ונאחסה )וההשלמה העולמית המוזרה שמצב פליטות ו״עוול״ שמצריך פתרון ‏״צודק״ יכולים לעבור בירושה. ברור שפליטים ובני פליטים לא מוכנים לשום פשרה שאינה כוללת ״צדק״ לשיטתם, אבל בשטח בין הים לנהר יש גם תושבים ערבים בני המקום, שנמצאים תחת כיבוש עם מחסומים, סגריםוהתנכלות של ״ עשבים שוטים ונערי תג מחיר״. האם מישהו חושב שמפקדים למען ביטחון לא מכירים את המצב שתיארתי? בוודאי שהדברים ידועים. אבל יש מה שנקרא real politica זה שהביא את מצרים וירדן לחתום איתנו על הסכם שלום. זה שגרם למדינות המפרץ לנהל אסטרטגיה משותפת. ההסכמים לא נעשו עם העם המצרי או הירדני אלא עם המשטר השולט. אלו שלא פחדו בזמנו מתגובת ההמון. אבל כל זה יכול להתהפך אם השקט היחסי יהפוך למהומות ואינתיפדה בעקבות מהלך חד צדדי של ישראל. לא מדובר כאן בתגובת המעצמות אלא בחצר הפנימית והאחורית שלנו. המשטרים של מדינות המקיפות אותנו עדיין חוששים מההמון שמובל ע״הסתה ולכן יגיבו נגדנו בביטול הסכמים כדי להרגיע את המצב. שמירה על הקיים היא לא תבוסתנות . כיבוי שרפות קטנות עדיפות על מלחמות גדולות, כאלו שהמפקדים למען ביטחון ישראל יודעים איך לנהל הרבה יותר טוב מהמלעיזים והחוחמולוגים שהגיבו לפני.. לפעולות שנעשות ללא הסכמים יש מחיר.

    1. בוא נעשה סדר:
      א. בני כל הדתות מאמינים ש”תורתם היא היחידה הנכונה” אך רק האסלאם לבדו מחייב את מאמיניו להכניע את העולם כולו(!) תחת האסלאם. זאת חובתם הדתית. המונח “אסלאם”= כניעה.

      ב. לא כל מי שלא מוכן להתאסלם יכול לחיות תחת האסלאם בדרגת ד’ימי, “בני חסות”, אלא רק הנוצרים היהודים והשומרונים “בני דת הספר”. היתר, אם לא יתאסלמו דינם מוות. השם “בני חסות”, נובע מכך שהם מוגנים לכאורה מרצח מידי המוסלמים הממלאים בכך אחר מצוות הקורן. מוגנים לכאורה, מכיוון שהתנאי לכך הוא מוכנותם לקבל עליהם את “תנאי עומר” המשפילים. ובתנאי שאף מוסלמי לא יאשים אותם בחילול שם הנביא או האסלאם או הקוראן. אזי חסותם בטלה ומבוטלת ויש מצווה דתית באסלאם להוציאם להורג גם ללא משפט. (ראה סעודיה)

      ג. המוסלמים נהגו להתנכל ליהודים בכל הדורות. זה לא התחיל אחרי הצהרת בלפור ב-1917. כל מוסלמי המתפלל 5 פעמים ביום משמיע לפני כן את הפסוקים בהם הוא מבקש שאללה לא ישים גורלו עם “הטועים”(= הנוצרים) ולא כגורל מי שזעם אללה בהם (= היהודים). מכאן הפוגרומים, מעשי הטבח, האונס והביזה שליוו את היהודים בכל המרחב המוסלמי. נא לעיין בפנקסי הקהילות היהודיות שנוהלו ע”י הרבנים. וזאת הסיבה שאוכלוסיית יהודי ארצות האסלאם מנתה לאחר יותר מאלף ושלוש מאות שנה תחת האסלאם כמיליון אחד בלבד בשעה שאוכלוסיית יהודי אירופה/המערב הגיעה למיליונים רבים. וגם, נאסר על הד’ימים להגיש תלונות על אלימות/התעמרות מוסלמי כלפיהם אלא אם כן יימצא מוסלמי שיעיד ויאשר את תלונתם… זה כמובן מעולם לא קרה. (אגב, היו בתי דין נפרדים למוסלמים ולד’ימי). מנגד חובת הד’ימי הייתה לשבח להלל ולקלס את האדונים המוסלמים על “היחס הטוב והמיטיב” שלהם . כן, גם לאחר טבח פוגרום, אונס, צליבה וכו’. מכאן צמח המיתוס על כמה טובים היו חיי היהודים תחת חסות האסלאם. אגב, כבר יצאו מחקרים במערב המפריכים את המיתוסים האלה (למשל, The Myth of the Andalusian Paradise)

      ד. הם התנגדו לכל הצעות החלוקה מכיוון שכפי שמסביר המזרחן ד”ר מרדכי קידר כל ס”מ אדמה
      שנכבש אי פעם ע”י המוסלמים יש לו כרטיס לכיוון אחד בלבד: הוא הופך לחלק אינטגרלי של “בית האסלאם” והוא וואקף, שמור עד סוף כל הדורות למוסלמים בלבד ואילו כל מי שאינו מוסלמי יכול לחיות בשטח הזה אך ורק תחת שלטון האסלאם. לכן המוסלמים לעולם לא יכירו בריבונות היהודים ולו על ס”מ אחד מאדמת א”י שנכבשה במאה השביעית ע”י החליף עומר.

      ה. והנה לקראת הסיום, אתה שב לנרטיב “הכיבוש” ואל “הערבים הסובלים ממחסומים”-
      תזכורת, אם הם לא היו רוצחים יהודים (רק בשל היותם יהודים) לא היה צורך במחסומים. העובדה היא שלפני פרוץ הסכמי אוסלו המהוללים לא היה צורך במחסומים. בין השנים 1967-1995 לא היו מחסומים. ההסכמים הללו הפיחו בהם את הביטחון שהנה סוף סוף יד המוסלמים על העליונה. שעתו הגדולה של האסלאם חוזרת והגאולה עוברת דרך כיבוש ירושלים… הם רק צריכים לתת עוד קווצ’ והיאהודים יתחילו לברוח
      הנרטיב של הכיבוש במקרה זה מגיע מהאידאולוגיה של האסלאם כפי שהוסבר קודם:
      מצב שבו ד’ימים יהודים משתלטים על אדמת “בית האסלאם”, אדמת הוואקף הוא בלתי נסבל על פי האסלאם והוא נקרא “כיבוש”. על כך מעידה אמנת אש”ף. על כך מעידה אמנת חמאס. תעיד על כך גם הססמה “האדמה היא אדמתנו והיהודים הם כלבינו! לשים לב, כששני הצדדים הם מוסלמים אזי לא קיים נרטיב של “כיבוש”: לא לגבי תורכיה שלקחה מסוריה את שטח אלכסנדרטה, ולא לגבי מרוקו שהשתלטה על שטח הסהרה המערבית. אך מכיוון שאצלנו מדובר במוסלמים מול הכופרים הד’ימים עולות זעקות שבר: יש לשחרר את פלסטין הכבושה (בידי הכופרים)! ולכן רק כך יושג ה”צדק” ו”הפתרון הצודק”. מאותה הסיבה לעולם לא נהוג לדבר על הכיבוש המוסלמי ככיבוש בכלל אלא תמיד כשחרור. ולכן שום חלוקת ארץ ישראל בין יהודים והערבים לא תעזור לפתור את הבעיה המוסלמית הדתית.
      העמדה שלך שמדובר בכיבוש (במובן המערבי של המונח הזה כלומר במובן של המשפט הבינ”ל) מעידה על כך שאתה ושכמותך נפלתם בפח של התעמולה האסלאמית המסוות תחת המושגים המערביים של “לאומיות”, “זהות פלסטינית” ו”קורבנות הכיבוש”. מושגים שבאמצעותם ניתן לשווק את סחורת הכיבוש בשפה ובקודים של התרבות המערבית. אגב מי שעזר להם רבות בטרמינולוגיה ושילב אותה בנרטיב של אימפריאליזם וקולוניאליזם היו ידידיהם הסובייטים בשנות המלחמה הקרה שבה החזיקו בערבים בכלל וב”פלסטינים” בפרט כ-PROXY שלהם במלחמתם מול ארה”ב….
      אלא שבסוף מתברר שכל המלל וסילוף העובדות לא נועדו אלא כדי לשווק לנו את ההפחדות הלעוסות מבית מדרשם של “המפקדים למען ביטחון ישראל” ולשוב ולהמליץ על מומחיותם…
      נו באמת…

    2. ״כל זה יכול להתהפך אם השקט היחסי יהפוך למהומות ואינתיפדה בערבות מהלך חד צדדי״-
      אמרו את זה גם על העברת השגרירות האמריקאית לירושלים והנה אחרי כל הכעס בעולם המוסלמי-אנחנו עדיין כאן ומצבנו אם כבר השתפר.

  9. ישנו עדין הרבה כסף זר שמניע את תעשיית השלום, ישנם כאלו שנהנים ממש מהכסף בצורה של משכורות על פעילות פיקטיבית, ויש כאלו שנהנים מאוהבות הנאה כדוגמת נסיעות לחול

  10. לאורך שנים התקיימה סימביוזה מוזרה בין צה”ל לבין ארגונים פרטיים פוליטיים אינטרסנטיים המסונפים לקרן לישראל חדשה או כאלה הקרובים לה אידאולוגית, שהפעילו סמינרים והדרכות לקציני צה”ל במסגרת חיל החינוך הצה”לי וזאת ללא שום מכרז כמתחייב בחוק.

    קרולין גליק חשפה פעם אחר פעם את ההתנגדות העקבית מצד הצמרת הביטחונית של צה”ל ליוזמות של ממשלות ישראל שביקשו לשנות את המדיניות מול הרש”פ שבהנהגת אש”ף…

    יש לזכור כי הייתה זו הצמרת הביטחונית של ישראל שסיקלה את תוכנית הדרג המדיני להפציץ את הכורים הגרעיניים באיראן בשנים שבהם אשכנזי שימש כרמטכ”ל מאיר דגן כראש המוסד ודיסקין כראש השב”כ
    https://www.makorrishon.co.il/magazine/dyukan/158529/
    ראו גם מאמר באתר מידה: “הפוטש הפרטי של מאיר דגן”. (6 במאי 2016)

    אנשי כוחות הביטחון בשטחי יו”ש נהגו לאורך השנים ביד קשה כלפי מתיישבי יו”ש הם פעלו לצד ההתנהלות הדרקונית של מחלקת הפרקליטות כנגד ציבור המתיישבים ביו”ש. כך בכל רכישת נכס נדל”ני ע”י היהודים מידי הערבים .

    בנוסף, העיתונאי אלדד בק חשף באחת מהכתבות שלו שעסקה במסתננים מאריתראה
    (אין בה מלחמה כבר מעל 20 ש’, היא חתומה על הסכמי שלום עם שכנותיה, גבולותיה פתוחים, שמה של אריתראה נמחק מהרשימה השחורה של האו”ם כמפרת זכויות אדם ובתי המשפט באירופה התירו את החזרת אזרחי אריתראה למולדתם ללא כל חשש לגורלם), ובכן, הוא חשף כי מי שפעל נמרצות נגד החזרתם מרצון או שלא מרצון של מסתננים אריתראים חזרה למולדתם היו הגורמים בצמרת הביטחונית בישראל שמעוניינים בקשרים ביטחוניים עם ממשלת אריתראה וסבורים שהשבת אזרחיה למולדתם תזיק לעניין.

    אנשי הצמרת הביטחונית בישראל התרגלו שהם במידה רבה מאוד מנהלים את המדינה וקובעים את המסלול המדיני שלה. רבות נכתב על השתלמות קצינים בכירים במיכללות צבאיות בארה”ב, והופכים שם לבעלי אוריינטציה פוליטית שבלשון המעטה, לא תמיד עולה בקנה אחד עם אינטרסים של העם היושב בציון. לכך יש לצרף את הפעילות המוזרה של קרן וקסנר שמטעמה ועל חשבונה קצינים בכירים בצה”ל נשלחים לשנת לימודים בהארוורד ביניהם ניתן להצביע על אחד יאיר גולן “מזהה התהליכים”.

    התחושה היא מציאות שבה “הזנב מקשקש בכלב” ובמידה רבה מאוד התנהלות זו מעלה לתודעה את מה שכתבה המשנה לפרקליט המדינה הגב’ דינה זילבר בספרה “ביורוקרטיה כפוליטיקה” :

    “חשוב שהדרג הפקידותי יכיר בכוחו לעצב מדיניות בנושאים קרדינליים. המגמה החשובה היא העתקת מרכז הכוח השלטוני ויכולת ההכרעה המעשית בשאלות של מדיניות, מהדרג הפוליטי הנבחר לדרג הפקידותי הממונה. תהליכים אלו מתרחשים במסווה של נייטרליות ושל מומחיות אובייקטיבית, תוך עקיפת ההליך הדמוקרטי וסיכונו, מבלי ליתן דין וחשבון לציבור הרחב שגורלו נקבע בדרג הפקידותי.”

    רק תחליפו בין “הדרג הפקידותי” ב”הדרג הביטחוני”… .

  11. צריך לזכור שקבוצת הקצינים הזו דחקה בנו עד לפני שנים ספורות למהר “להחזיר” את רמת הגולן לרודן אסאד, כדי “לגרום לו להפרד מהאיראנים”.
    אולי קצינים גבוהים, אבל עם הבנת מציאות אפסית.

    1. זכור לי הראיון איתו בעיתון שהייתה לו מדינה, שבו הזהיר שישראל עוד תתחנן לסוריה שתקבל את רמת הגולן. משפט שהפך לכותרת זועקת באדום.
      אגב, הוא גם יצא נגד התקיפה באיראן

      לשעברים מסוגו לאחר שהתקדמו בשורות הצבא וטיפסו ועלו לתפקידים בכירים בטוחים שהבנתם בכל עניין, ועל אחת כמה וכמה בנושאים מדיניים, היא מעל ומעבר …
      האנשים הללו משתחררים מצה”ל בגיל צעיר יחסית עם פנסיות תקציביות נדיבות מחפשים לעצמם תעסוקה ועניין ואז עטים עליהם שלל ארגונים זרים עם ים של כסף ואינטרסים זרים והם מתגייסים

  12. ארגון “חזיות למען פלורליזם דמוקרטי”, קבע במאמר במימון אל-שוקן, שרק רצח ישראלים מביא שלום ומי שחושב אחרת, הוא אוייב הדמוקרטיה 🙂

  13. הם חכמים מאוד אבל הם לא עובדים בשבילכם , פשוט מנסים לעבוד עליכם

  14. מסמך “החזון” של ועד ראשי הרשויות הערביות מגדיר את מדינת ישראל כמדינה קולוניאליסטית.
    ומדינה קולניאליסטית אין לה זכות קיום.
    אל לנו לשכוח כי כפסע היה בין הקמת ממשלה המבוססת על תמיכה של מפלגות ערביות המזוהות עם מסמך החזון. התקשורת וגורמים פוליטיים התחילו לתת לגיטימציה לממשלה כזו