'מפקדים למען ביטחון ישראל' הפכו את שירותם הצבאי לקרדום פוליטי, וממשיכים לקדם אג'נדת נסיגות מסוכנת שאבד עליה הכלח. יש גם דרך אחרת
רבים בציבור תוהים כיצד אנשי צבא אימצו דווקא עמדות יוניות בוויכוחים אסטרטגיים – הרמת הגבה כל כך בולטת עד שצמרת צה"ל לשעבר נתפסת כמוטת אג'נדה בקרב רבים. לתופעה הזו תורמים לא מעט ארגונים ובמיוחד 'מפקדים למען ביטחון ישראל', המנסה בתקופה האחרונה להרתיע את ממשלת ישראל מפני החלת הריבונות על בקעת הירדן, ועל שטחי C ביהודה ושומרון. אולם בירור מעמיק אודות העמדות של אנשי אותה קבוצה מבהיר כי לא מדובר בעמדות ביטחוניות טהורות, אלא תפיסה סדורה הנובעת מאימוץ נרטיב שגוי לפיו ביטחון ישראל תלוי באופן חד-ערכי בשגשוג הפלסטינים, לרבות הקמת מדינה בשטחי יהודה ושומרון באופן שיעמיד את גבולנו המזרחי ממש על כביש 6.
היש אדם בר דעת בישראל של היום, אחרי ההתנתקות מעזה, הנסיגה מלבנון ונסיגות אוסלו, שבאמת מאמין שמיסוד גבול כזה יביא ביטחון? הרי ברור שמדובר באבסורד, בוודאי כאשר ממזרח לנו תהיה שתוך זמן קצר תיפול לשלטון החמאס, בדיוק כפי שקרה ברצועה אחרי הנסיגה. מדיניות ה"היפרדות" או ה"גירושין מהפלסטינים" אותה מציעים המפקדים 'למען ביטחון ישראל' תיתן יופי של ביטחון אבל לא לישראל אלא דווקא לפלסטינים, ובכלל, הגישה של דאגה לשלום הפלסטינים כתנאי לשלומנו מבטאת תובנה פשוטה: אימצתם דה-פקטו את הנרטיב של האויב.
אם לא די בכך, נזכיר כי רק לפי שנים ספורות קבוצת המפקדים נקטה עמדת התנגדות מובהקת למאבק שהוביל ראש הממשלה נתניהו נגד הסכם הגרעין עם איראן. במילים אחרות: המפקדים 'למען ביטחון ישראל' תמכו בהסכם הגרעין שאפשר לאיראן לפתח את תכנית הטילים שלה ולקבל עוד משאבים להשקעה בטרור במזרח התיכון. זו המשמעות – קבוצת קצינים השבויה בקונספט מוטעה משתמשת ב"מומחיות" צבאית כדי לקדם אג'נדה פוליטית מוסווית שעלולה לפגוע באופן קריטי בביטחון המדינה ואזרחיה.
צונאמי של טרור
אני ביטחוניסט ובעל עמדות לאומיות – תקראו לזה אג'נדה או בכל שם אחר – ואני תומך בהחלטה על החלת ריבונות כי זה מה שנכון באמת לביטחון ישראל. ראינו בעשורים הקודמים מה הביאו לנו החלטות רופסות על נסיגות במסגרת הסכמי "פרוטקשן", כאשר אף מהלך כזה לא קידם את ביטחונה של ישראל אלא רק פגע בו. לעיתים אני נדהם מהשכחה שלנו הישראלים, איך הדחקנו כל כך מהר את הימים בהם פחדנו ללכת ברחובות, לעלות על אוטובוס או להיכנס למרכזי קניות. חיינו בתקופת האינתיפאדות התנהלו בתוך צונאמי של טרור – ובדיוק לשם תוביל אותנו שוב הגישה של המפקדים לשעבר.
אז חברים יקרים, נא נקטו בגילוי נאות. אימצתם נרטיב ואג'נדה, ועליהם אתם מלבישים תפיסות ביטחוניות. זו זכותכם כמובן, אבל צאו בגלוי ואמרו – "אנחנו תומכים בהקמת מדינה פלסטינית כתנאי לשלום ישראל". או במילים אחרות: שלום הפלסטינים עומד לנגד עינינו, גם אם שלום הישראלים לא יהיה יציב במיוחד. הרי כבר ראינו מפקדים שמוכנים לסכן את חיי לוחמי צה"ל רק כדי שהאש לא תפגע בטעות בפלסטיני הלא נכון.
ישראל היא מדינה דמוקרטית ומותר להביע בה כל דעה שהיא, אך הפסיקו עם ניסיונות ההסתרה וההסוואה. אימרו בקול שאתם בעד הפלסטינים ושאתם מסרבים להפנים כי האג'נדה הזו פשטה את הרגל מזמן. אל תאיימו עלינו שמלך ירדן יכעס או שהפלסטינים יתעצבנו, כי את הסיפורים האלה כבר שמענו. הגיע הזמן שנבין, אחרי עידן הנסיגות שהביאו רק טרור, כי שלומנו תלוי אך ורק בעוצמה שלנו ובביטחון העצמי לקיים מהלכים אסטרטגיים שיחזקו את יכולת ההרתעה וההגנה. על אחת כמה וכמה כאשר בני הברית האמריקנים תומכים בכך וגם לא מעט ממדינות ערב.
ועוד דבר. הכותרת שאימצם לכם על 'מפקדים למען ביטחון ישראל' עושה נזק למושג "מפקד". כאילו שרק אתם, המפקדים לשעבר עם האג'נדה הספציפית, נמצאים כאן למען ביטחון המדינה. אז זהו, שלא. יש גם מפקדים אחרים שישראל לא פחות חשובה להם, ואנחנו דוחים מכל וכל את הגישה שלכם.
אל"מ במיל' רונן איציק הוא חבר בתנועת 'הביטחוניסטים'. עקבו אחריהם בפייסבוק ובטוויטר.
תדע כל אם עבריה, שהפקירה את בניה בידי מפקדים הראויים לחמאס.
צמברלין
במלחמת יום כיפור היתה "קונספציה" שהכשילה. מה כיום??? אין קונספציה של המפקדים הגבוהים של צה"ל? אז בשנת 1973 היינו חלשים והאמריקאים הזהירו את ישראל לבל תפחת במלחמה ותגדע את האיום. כיום יש לנו נשיא אוהד אך חלק ניכר מהעם הוא עוין – בעל קונספציה. מי שמתעקשים על קונספציה ראויים לתוצאות במדיוק כמו במלחמת יום כיפור 1973. אלא מה?? ישנם אחרים והם אינם ראויים לזה שהרסנים כמותם יוליכו אותם שאולה. הלואי שאותם קצינים ילכו סוף סוף שאולה.
עם כל הכבוד, ויש כבוד, מדוע אתם ממשיכים להתרכז רק בפן המעשי של המדיניות? מה לגבי *ההצדקה* שלנו לבעלות על השטחים הללו, כפי שהופיעה ועדיין מופיעה ואושררה מספר פעמים בהסכמי חבר הלאומים והאו"ם? הסכמי סן-רמו ויישומם 1920-1922? מטרתו המוצהרת של המנדט הבריטי על א"י? למה אתם לא מדברים על זה??
השמאל ממשיך לטחון לנו את הנשמה עם טיעונים עקומים לגמרי, אבל הם משכנעים הרבה אנשים כי הם מדברים אל הרגש והמוסר (כמה מסכנים הערבים, ואקיבוש, ונישול, וקולוניאליזם ובלה בלה). ומה אנחנו עונים להם? "אבל, אה, אנחנו צריכים את השטח, כי, אה, זה חשוב לבטחון, ועומק אסטרטגי, וגם, אה, כי אחרת החמאס ישתלט, וגם אתם יודעים, זה הגיוני ו…". ולאף אחד לא אכפת מזה! כי אם זה לא שלנו, אז אנחנו יכולים לקשקש עד מחר כמה זה חשוב! צריך להזכיר לכולם, ולצרוח מעל כל גג, שהשטח שלנו! ותמיד היה. וכבר ויתרנו על 75 אחוז לטובת ההמצאה ששמה ירדן. ואין יותר ויתורים!
ואז, ורק אז (!) אפשר גם לדבר עם החשיבות הבטחונית, האסטרטגית, אפילו הכלכלית וכו'.
בפראפראזה על קרולין גליק: אם באמצע הלילה תרד למטבח ותמצא אותי שם, עומד בתחתונים, ומכין לעצמי קפה, ותשאל אותי – "הי, מה אתה עושה כאן?" ואני אשיב "מה לעשות, אין לי מטבח". ואתה תחשוב לעצמך, ואולי גם תגיד לי "למה זו בעיה שלי?".
במילים אחרות, אם זה לא המטבח שלנו, אז לאף אחד אחר לא אכפת, ולא צריך להיות אכפת, שאנחנו ממש ממש, לגמרי מאוד, צריכים מטבח, כי אחרת איפה נבשל? אבל אם זה *כן* המטבח שלנו, אז אנחנו לא צריכים להצדיק שום דבר, ויכולים להציב בו גם ג'קוזי.
וזה דומה לשימוש במילה האיומה – "להחזיר". למשל, בהקשר של "להחזיר את הגולן". להחזיר, משמעותו – זה לא באמת שלנו, אנחנו רק שם כפולשים או כובשים, באופן זמני. אלא שזה לא נכון, משום שלפי אותם הסכמים (שאושררו בינלאומית! ע"ע "חוק בינלאומי) הגולן לגמרי שלנו. אז אם אנחנו רוצים לדבר על "למסור" את הגולן, זו שיחה אחרת, אבל אנחנו לא יכולים "להחזיר" משהו שהוא שלנו. ולכן בהקשר של יו"ש והבקעה, לא מדובר בסיפוח, אלא בהחלת הריבונות. יש הבדל עקרוני עמוק בין שני הדברים.
ושפה לפעמים יוצרת מציאות, אז חשוב מאוד שנתחיל גם להשתמש במושגים הנכונים. זה מאוד משנה.
ובתור ימין, אנחנו חייבים לשכלל את המסר שלנו ולהבין מול מי אנחנו מתמודדים. לנצח הטיעון הרגשי ינצח את השכלתני, אז אנחנו חייבים להיות חכמים יותר, כי להיות צודקים זה לא מספיק, כל עוד אנחנו חיים על כדור הארץ.
אז דבר בבקשה עם חברייך לימין ותרדו מסיפוח ותאמרו עכשיו ריבונות ובואו נבדוק האם המציאות תשתנה.
לאוריאל, תגובה מעולה, "יש לספור ל-100, לא להתחיל מ-0". יחד עם זאת, לפעמים נדמה לי שכמה אנשים מהימין פשוט רפי שכל…
אתה צודק מאד בכל. ושפה אכן מעצבת את התודעה באופן שמשפיע על המציאות. למרבה הצער בימין יש הרבה פחות מודעות לזה מאשר בשמאל וימנים מאמצים לעיתים קרובות את מילות השמאל. אפילו כותב המאמר הזה.
למשל, המילה 'פלסטינים' במקום 'פלשתינאים'. לימין זה נראה לא חשוב, אבל שימו לב שזה המקרה היחיד בו התקשורת החליפה את השם העברי של עם בשם שהעם קורא לעצמו. הרי הם לא קוראים, למשל, לירדנים 'אורדונים', לצרפתים 'פראנסים' או לארגנטינאים 'ארחנטינאים'. הם קוראים להם בשמות העבריים בהגיה העברית. אז למה החליפו את השם 'פלשתינאים' ב'פלסטינים'? למה רק במקרה הזה?
ההבדל הוא שבשביל הקורא העברי השם 'פלשתינאים' מכיל במובלע את האמת ההיסטורית ו'פלסטינים' מוחק אותה בלי להותיר זכר ומחליף אותה בגירסה הערבית של ההיסטוריה.
הרי פלשתינה היה השם שנתנו הרומאים ליהודה על שם פלשת אחרי שדכאו את המרד היהודי. זה נועד למחוק את השייכות היהודית של האדמה. 'פלשתינאים' זה בעצם פלשתים. העם המומצא הוא העם היחיד בעולם שקורא לעצמו בשם של עם אחר שהוא אינו מתיימר להיות צאצא שלו. ערבים שלא טוענים שהם העם הפלשתי ההיסטורי, אבל קוראים לעצמם 'פלשתים'. המילה 'פלשתינאים' לפחות מכילה את המילה פלשת ובכך שומרת על איזשהו קשר להיסטוריה. בשם הערבי, 'פלסטינים', הקורא העברי לא רואה את 'פלשת'.
רונן איציק מתלונן על כך שהשמאל אימץ את הנראטיב של האויב, אבל כשהוא, כמו רובם המוחלט של הימנים, בוחר במילה 'פלסטינים' במקום 'פלשתינאים' הוא בעצמו משתתף באימוץ הנראטיב של האויב ובמחיקת ההיסטוריה והחלפתה בהיסטוריה פיקטיבית.
בחוק, בגידה היא אי נאמנות פלילית, בדרך כלל למדינה. זהו פשע המכסה כמה מהמעשים הקיצוניים יותר נגד האומה או הריבון של האדם. זה כולל בדרך כלל דברים כמו השתתפות במלחמה נגד מדינת מולדתו, ניסיון להפיל את ממשלתה, ריגול אחר הצבא שלה, הדיפלומטים שלה, או שירותי החשאיות שלה למען עוינות זרה ועזה, או ניסיון להרוג את ראש המדינה. אדם המבצע בגידה ידוע בחוק כבוגד.
המניעים לבגידה מגוונים: החל מהזדהות אידאולוגית עם השקפת עולמו של האויב (הערבי), דרך בצע כסף (הקרן לישראל חדשה) וכלה ברגשות נקם (רק לא ביבי) על עוול אמיתי או מדומה וכן בתסביכי נפש(שמאלנים = חולי נפש).
הגיע הזמן להתקוממות עממית ומהפכה אזרחית יהודית נגד האויב הפנימי של עם ישראל = הדיקטטורה הבולשביקית האנטישמית השמאלנית שחיסל את הדמוקרטיה….בדרך!
פשוט קנו אותם בכסף.
התדרדרות השמאל הישראלי החלה במחשבה שמדינה פלשתינית היא אינטרס ישראלי. הרעיון הזה הפך במשך השנים יותר ויותר ממחשבה שהתיימרה להיות רציונלית לאובססיה מעוותת. במשך תהליך אוסלו הרעיון שמדינה פלשתינית טוב לישראל הפך ל"כל מה שטוב לפלשתינים טוב לישראל", ומכאן היתה קצרה הדרך להזדהות מוחלטת עם העמדות הפלשתיניות, בהזיה האבסורדית שהדבר היחיד שיציל את ישראל הוא מסירת גב ההר ומזרח ירושלים לערבים והסתמכות על רצונם הטוב שמא יואילו ברוב חסדם לתת לנו לחיות בשקט.
לאף אחד מהגנרלים הנ"ל אין שום רעיון מה נעשה אם חמאס ישתלט על השטח, אם הממלכה ההאשמית תיפול, אם יירו עלינו טילים, יחדרו מחבלים מתאבדים, יפלשו מאות אלפי "פליטים" וצעדות שיבה של נשים וילדים יסתערו על גבולותינו.
מאמר מעולה, תודה לך על המאמר, על שרותך את חשראל. ללא ספק היית בקשר יומי אדוק עם בכירים במערכת הבטחון. מעניין יהיה אם תכתוב קצת לעומק על איך אפשר להיות אלוף בצה'ל ולא להאמחן בצדקת המדינה, כמו למשל יאיר גולן? האם יכול להיות שיש אלופים שרוצים במפלת ישראל? אשמח לקרוא מאמר שלך.
אותם מפקדים עלובים, הם הסיבה שמלחמת "צוק-איתן" נמשכה לאורך 51 ימים בלי תוצאות.
כשהיו מפקדים אמיתיים.
– 1956 בששה ימים כנבש כל חצי האי-סיני כולל רצועת עזה.
– 1967 בששה ימים כבש צהל את כל סיני כולל רצועת עזה + יהודה ושומרון + רמת הגולן.
– 1973 בשלושה שבועות החזיר צה"ל את הכוחות הפולשים בסיני ובגולן, וחדר אל תוך תחומי מצרים מעבר לתעלת-סואץ
ובגולן עבר צהל את הקו הסגול והגיע עד 35 ק"מ מדמשק.
כיום כל ה"מפקדים" מרגישים עצמם אלוהי-הכוח והשכל.
הם לא !!!
הם סתמניקים, הם החליפו דיסקט. ובטעות לדיסקט של טמטום ורפיון-מח, דיסקט של נטישת ערכים ונאמנות למורשת העם..
ה"מפקדים" הלשעברים" הם מריונטות של מדינות וארגונים אנטישמיים עשירים.
עד כמה עצוב לראות עובדה שאין עליה עוררין.
כל קצין רם-דרג שהגיע לפוליטיקה נכשל כישלון חרוץ. ראש וראשון לכישלון: יצחק רבין !! אהוד ברק, אריק שרון, שאול מופז, ולצערי הרב הרשימה ארוכה מדי.
עצוב, עצוב, עצוב.
רק עוד דבר אחד קטן.
קציני צבא צריכים להתמחות במלחמות.
כדי לייצר ק"ג דבש נחוצות אלפי דבורים ועשרות אלפי פרחים.
גם את השלום תשאירו בבקשה למציאות היום-יומית. שתתעורר ע"י מיליוני אזרחים משני הצדדים !!
צמברלין…