נציב התלונות נגד מלצר: “התבטאויות מיותרות מהן ראוי להימנע”

נציב התלונות אורי שהם על השבחים שחלק מלצר לעו”ד שחר בן מאיר בכנס בינואר: “דבריו של שופט עשויים במקרים מסויימים לפגוע בתדמית המערכת וביוקרתה”

"מקום לשקול את האמירות". השופט חנן מלצר | Oyoyoy

בהחלטה יוצאת דופן שהתקבלה אמש (ראשון), נציב תלונות הציבור על שופטים אורי שהם קבע כי אמירותיו של שופט העליון מלצר בכנס שנערך באוניברסיטת בר-אילן בחודש ינואר היו “התבטאויות מיותרות מהן היה ראוי להימנע”. כפי שדיווחנו ב’מידה’, לפני כארבעה חודשים התעוררה סערה עם חשיפת הקלטה בגלי צה”ל בה נשמע יו”ר ועדת הבחירות לשעבר פונה בכנס לעו”ד שחר בן מאיר שנכח במקום ואומר: “מגיע לו בהחלט הוקרה על פעילותו במערכת הבחירות הזו. אני מאוד הערכתי את זה…הייתה לו תרומה מאוד גדולה לדיני הבחירות בעידן הנוכחי”. מלצר אף ביקש מהקהל למחוא לבן מאיר כפיים.

בעקבות תלונות שהוגשו בידי התנועה למשילות ודמוקרטיה וארגון ‘בצלמו’ בהן נטען כי התנהלותו של מלצר “מפרה את כללי האתיקה של השופטים ופוגעת באמון הציבור” כתב נציב התלונות שהם כי “על שופט להיות תמיד זהיר בהתבטאויותיו”. עוד הוסיף הנציב כי “דבריו של השופט עשויים במקרים מסויימים לפגוע בתדמיתה של המערכת וביוקרתה”, גם כאשר מדובר באירוע שנערך מחוץ לכתלי בית המשפט, וביתר שאת “שעה שמדובר בשופט עליון”. בהתייחס לשבחים שחלק השופט מלצר לבן מאיר, כתב הנציב כי “גם אם סבור השופט כי עורך הדין המסוים ראוי להוקרה”, הרי ש”היה מיותר לטעמי כי ימשיך ויאמר לקהל הנוכחים…למחוא לו כפיים”.

בהמשך ההקלטה נשמע בן מאיר, הידוע כעותר סדרתי נגד אנשי ציבור ימניים, מתייחס לעתירות שהגיש במהלך מערכת הבחירות ואומר: “אני חוזר מהדיון הראשון ואני אומר לשותף שלי איציק אבירם, ‘תשמע, השופט מלצר רוצה לטפל בכל הנושא של פייסבוק בבחירות, אנחנו נכין עתירות בעניין הזה’. אז בעצם חלק מזה – אתה (מלצר) הזמנת מבלי שאתה יודע”. על כך ענה לו השופט מלצר: “הטעות היחידה שלך היא ‘בלי שאני יודע'”.

לגבי אמירה זו קבע הנציב שהם כי הוא “מוכן לקבל כי הדברים נאמרו בבדיחות הדעת”, אך הדגיש כי “היה מקום לשקול גם את אמירתם של הדברים הללו”. לסיכום כותב הנציב כי “למרות שאין שחר לטענה כי השופט ביקש להזדהות בהתבטאויותיו בכנס עם פועלו של עורך הדין מתוך מניע פוליטי”, הרי שמדובר “בנסיבות העניין בהתבטאויות מיותרות של השופט מהן היה ראוי להימנע”. בתגובת השופט מלצר לנציב הוא טען כי לנציבות אין סמכות לטפל בעניינים שאינם מחוץ לבית המשפט וכמו כן טען כי דבריו בכנס הוצאו מהקשרם. שהם כאמור דחה שתי טענות אלה על הסף.

עו”ד שחר בן מאיר הגיש במערכות הבחירות בשנה שעברה כעשרים עתירות לוועדת הבחירות בראשה עמד מלצר, וחלקן אף הגיעו להכרעת בג”ץ בו מלצר מכהן. בין היתר עתר בן מאיר נגד סרטונים שפרסמו השרים ארדן ובנט, ונגד חוק המצלמות שקודם על ידי הליכוד. מלצר עצמו עמד אז במרכז כמה סערות כמו הדיונים סביב ‘פרשת הבוטים’, פסילות מועמדים לכנסת ועתירות אחרות שהובאו לפניו בקשר לבחירות.

לגבי היחסים בין השופט לבן מאיר נכתב בתלונה שהגישה התנועה למשילות כי “מחמאה פומבית לפעילותו המזוהה פוליטית של “פעיל חברתי” מסוגו של עו”ד בן מאיר היא מעשה שלא יעשה על ידי שופט מכהן, ועל אחת כה וכמה שופט בבית המשפט העליון”. המתלוננים סיכמו את דבריהם באמירה לפיה התנהלותו של מלצר “אינה עולה בקנה אחד עם המצופה מעובד ציבור בכלל, ומבעל תפקיד שיפוטי בפרט. על אחת כמה וכמה כאשר מדובר בשופט בבית המשפט העליון”.

בעקבות החלטת נציב התלונות מאמש מסרו מהתנועה למשילות כי “טוב עשה הנציב שהם שמצא לנכון להעיר לשופט מלצר על התנהלותו והתבטאויותיו ולהתריע בפני שופט בית המשפט העליון שעליו להיזהר בדבריו”. יחד עם זאת, בתנועה הדגישו כי “אי אפשר שלא לשוב ולחוש שאמות המידה המקצועיות המצופות מעובד מדינה ומאזרח מן השורה לא חלות על שופטי העליון. דווקא כלפי אלו שהיינו מצפים שיהוו דוגמה ומופת, המערכת מגלה סלחנות ולא אוכפת את כללי המנהל התקין באופן שוויוני”.

שי גליק, מנכ”ל ארגון ‘בצלמו’, אמר ל’מידה’ כי הוא מברך על החלטת הנציב והוסיף: “השופט חנן מלצר לא מעל החוק. חשוב מאוד שכלל השופטים ישמרו על משוא פנים ולא יתמכו או יגידו למחוא כפיים לאף אחד מהצדדים. נמשיך לעקוב ולוודא שהשופטים שומרים על הכללים החיוניים לדמוקרטיה”.

ברשות השופטת נמנעו בעבר להתייחס לתלונה נגד מלצר בטענה כי עדיין לא התקבלה החלטה בעניין, אך גם לאחר קבלת ההחלטה אמש מסרו ל’מידה’: “לא נרצה למסור תגובה”.


מאמרים נוספים

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.

18 תגובות למאמר

  1. וזו הוכחה נוספת לשופטים מנותקים מהשכל וnמכל נורמה ציבורית אותה הם שואפים להחיל על אחרים.

    כיצד? פוליטיקאי עומד לבחירות ולאחר שפג אמון הציבור בו (גם כתוצאה ממעשיו, אם כי “אמון הציבור” הוא מושג רחב בהרבה ובהגדרה – כן, זה אחד מיתרונות הדמוקרטיה – ממש ללא קשר לפלילים, גם אי עמידה בהבטחותיו לבוחרי ועוד) – אינו יבחר עוד. זו ביקורת בהגדרה. לפיכך, רשות מבצעת ומחוקקת, מבוקרות בהגדרה.

    מפלגת אלילי המשפט, הולכת עם ומרגישה בלי. משתתפים באופן פעיל בהכרעות פוליטיות, לא מנסים אפילו להסתיר זאת (ובכך! עוסקת כתבה זו) ולא נושאים בשום אחריות לגחמותיהם. לראיה, מלצר אפילו לא רוצה ולא רואה צורך, להסביר את מעשיו לפשוטי העם.

    אך מה שמלצר כמובן לא יודע, זה שאף דיקטטור לא נשאר באולימפוס לאורך זמן. גם אם קיימת להקה גדולה של פולחן אישיותו.

  2. כלומר זה לגמרי ראוי ששופטים בעליון משתפים פעולה עם ארגונים פוליטיים רדיקליים רק אסור שהציבור יידע מזה..
    זה אפילו לא השתנה מהמקפצה, זה לפרוק משאית זבל לבריכה

  3. חובה לשנות את כללי הבטיחות במערכת הבחירות, אסור לשופט וכל חבר לבצע פעולות בלא נוכחות כל חברי הוועדה.
    פתקיות ההצבעה יגיעו לספירה רק בנוכחות כל חברי הוועדה וייספרו בנוכחות חברי הוועדה בלבד.

    עד עתה הבחירות הם פארסה וגניבת שלטון

  4. זאת התגובה שלכם ?
    מלצר אמר פחות או יותר
    שהוא הזמין את העתירות הללו.
    כלומר שהוא נתן החלטה שיפוטית
    כשהוא היה הצד העותר.
    במילים פשוטות – הוא לא שפט על פי
    הראיות אלא על פי דעתו האישית
    שנקבעה לפני ההליך השיפוטי.
    זאת פגיעה של הבסיס של הבסיס
    של ההליך השיפוטי.
    האדון מלצר הנכבד היה אמור לעוף
    כמו טיל מכס השיפוט
    ולהיות תחת הליך של תביעה פלילית
    בדרכו לבית הכלא.
    מצד שני – למה אני עושה
    כזה פרצוף מופתע ?

  5. עם כול הכבוד לבית משפט העיליון ולשופט מלצר בפרט נראה לי טוב ששופטים יזהרו בדברהם ולשונם נראה לי כהונה של שופט בגיל 70 מוגזמת יש להורידו ל65 כי בגיל 70 מדברים שטויות

  6. לדרוש ממנו להתפטר כי הוא מפגין את דעותיו הפוליטיות לציבור גדול ואז מסיט את הציבור ונותן לו גב .לכן אין לו מקום בעליון

    1. חחחחחה חחחחחה, לדרוש ממנו להתפטר? הוא מראשי החונטה
      סליחה, הפסקתי להביע את דעתי בנושא ועל החונטה כי איני רוצה להסתכן. הרשת שלהם כוללת את הפרקליטות והמשטרה.
      נמתין ליום הדין שבוא יבוא.

  7. תגובה שאינה שווה מאומה.
    היה צריך להעיר לא בלשמור על יוקרה כי זה לא מעניין את שמלצר הוא פשוט מודע למה שעשה בכוונת מכוון דבר שמוכיח שיושב נחש פוליטי מעוות משפט וצדק

  8. נציב התלונות חשף מה שכל העם יודע יש בארץ כוורת מחתתרית השוכנת בהיכל הבזיון מתעטפים בשחור והם שקועים לתוך האפלה והרפש וזה ענין של זמן כדי שיסתתרו במחילות והזרם ישטוף אותם אל תחתית השאול

  9. מר אורי שהם .טעית בענק !!
    אין בדבריו של מלצר כדי לפגוע במערכת השיפוטית.
    המערכת השיפוטית נמצאת מזמן בשפל עמוק הרבה מתחת לאפס.
    לפני כשלוש שנים, עובדי קבלן חשמל מטירה קיבלו שירות ארוח ולינה ביחידות שלנו “מלח-הארץ” בנאות-הככר.
    הסיכום על גובה התשלום נקבע ואושר ע”י בנו של הקבלן. כאשר השלים הקבלן את העבודה, סרב לשלם את החוב, והודיע כי ישלם רק 60% מהסכום. ואם לא אסכים להסתפק במקצת מהסכום, הוא יתבע אותי לדין.
    צחקתי ובכיתי.
    צחקתי משום שהגנב היה הקבלן, נוכל ורמאי.
    בכיתי – משום שיודעי-דבר הסבירו לי כי “מלח-הארץ” היא זו שצריכה לתבוע את הנוכל. אבל רק משום שאין לי אמון במערכת השיפוטית, ואין לי את הזמן הכוח והרצון לרוץ אחרי השופטים. כי אין לי אמון בהם, אף לא באגורה שחוקה. ויתרתי על הסכום.
    זה הפרצוף האמיתי של המערכת השיפוטית בישראל.

    1. צודק לחלוטין. גם אם נשקפת סכנה בבניין ולא אפרט, בית המשפט פשוט אומר מה צריך לעשות ואינו קובע שום בדיקה. טיפוסים חשבים ויודעים אודות תיפקוד המשפט ואינם מתרשמים ואינם נשמעים. גם תלויים בעורכי דין שהם בדרך כלל אותו החומר, הם אינם מבהירים את המצב ונותנים להמתין ולהמתין שהנזק והסכנה יתגברו – יותר כסף עבור עוד הליכים מאוחרים.

  10. אם נתרגם לעברית חופשית את מה שהשופט אורי שהם אמר בשפה מכובסת, זה יישמע כך: “תמשיכו להזמין עתירות מכל זב חוטם כשמתחשק לכם שם בבג”ץ לדחוף את האף לפוליטיקה, אבל אל תדברו על זה כי את השטיקים האלה צריך להסתיר מהציבור”.

    אני דווקא סבור שצריך לעודד את האייטוללות לגלות ברבים את ההיבריס השיפוטי שלהם, פשוט כי זו האמת שהציבור צריך לדעת. וזה מזכיר לי אמירה פומבית אחרת של שופט (נדמה לי שגם הפעם זה היה מלצר) שאמר כלהלן: “גם אם אנחנו בבג”ץ נחשוב שהיועמ”ש טועה בהחלטתו, נפסוק לטובתו כדי לא לפגוע בסמכותו”. יבורך השופט מלצר, שבזכותו כולנו לומדים מפי הסוס את עיקרי תיאוריית ההפיכה של אהרן ברק.

  11. בקיצור
    בלה בלה בלה
    אם לנציבות אין שיניים ואין רצון לטפל בשופטים כיאות ולהעניש או להעמיד לדין את השופטים אז מי צריך את הנציבות ולשם מה להתלונן על שופט שמימלא יכול לנגב עם התלונות וההערות את ישבנו הענוג בחיוך והנאה?

    1. נציב תלונות הציבור על שופטים
      בלחצו של אהרון ברק, נציב תלונות הציבור על שופטים שוייך לבית המשפט. בטענה שעליו לדעת את תפקיד השופט לחצו על הכנסת לחוקק חוק שרק מי שראוי להיות שופטי בית משפט עליון יהיה נציב תלונות. בפועל ממנים שופט בית משפט עליון בדימוס. נציב תלונות הציבור על שופטים מתמנה על ידי הועדה לבחירת שופטים לפי הצעת נשיא בית המשפט העליון ושר המשפטים כאחד. מכאן שלבית המשפט יש וטו על מי יהיה מבקרה. הנציב הינו כפוף ישירות להנהלת בית המשפט הכפופה לנשיא בית המשפט העליון, כזה הוא גם תיפקודו.

      לפי הנציב אליעזר גולדברג “הבעיה העיקרית של המערכת הינה התמשכות ההליכים” – התמשכות ההליכים עם כל העול שהיא יוצרת, היא רק אחת הבעיות החמורות אך לא החמורה שבהן, לכן פחות פוחדים להתלונן. בהיותה גלויה לא ניתן להתכחש אליה ואין צורך בחקירה. הלזה צריך נציבות תלונות, האם לא נתן להשתמש למשל בהנהלת בתי המשפט? טיפול בבעית התמשכות ההליכים משמשת לנציבות כסות לאי רצונה לטפל בנושאים האמיתיים והטענה כי זו הבעיה העיקרית, היא זריית חול בעיניים. הבעיה העיקרית הינה חוסר יושרם של השופטים ולא רק האינטלקטואלי אלא חוסר יושר כפשוטו וגם חוסר מצפון ומוסר ואחריות כלפי החברה. במעשים זה מתבטא ביחס של איפה ואיפה, בדיווח כוזב, חיפוי על עבריינים, הפרעה והפסקת עדויות, הפעלת לחץ איומים, בידוי ראיות הדרכת עד -אם כי בצורה מתוחכמת באופן שיראה כשאלות ספקניות אך אלו נותנות הזדמנות לתיקון עדות.

      כמו כן הוראה לעורך הדין המייצג מה לטעון ומה לא ולאחר מכן רשום בפרוטוקול כאילו הוא טען מיוזמתו בעקבות מהלך הדיון, וכן כל מה שהוא שיבוש הליכי משפט. גם חוסר עצמאות שיפוטית ואי שמירה על עקרון הפרדת הרשויות, התנהגות פרועה ומשתלחת ואי כיבוד האדם. נראה ששופטים יודעים היטב להעביר בינם שיטות. דיבור אחד רשמי ואחר בינם לבין עצמם.

      הנציבות אינה מתחקה אחר השופט הנילון גם אינה מקיימת חקירה כלשהי אלא מעבירה את התלונה כלשונה אל השופט הנילון גם כשזו מוגשת במהלך המשפט עוד כאשר המתלונן תלוי בהחלטת השופט. אם כי יש לציין אין פניה לשופט אם המתלונן מתנגד לפניה מיידית לשופט, אך במקרה זה התיק נסגר ללא טיפול.. רק לאחר שהמתלונן לא התנגד לפניה לשופט התלונה נשלחה כלשונה אל השופט. הנציבות ממתינה בסבלנות לתגובתו כשיחפוץ, משזו מגיעה היא מתקבלת כלשונה כאמת עובדתית המהוה את היסוד לתושבת הנציבות למתלונן. דרך פעולתה של הנציבות מונעת חקירה וברור עובדתי לא כל שכן מענה לבעיות. מקובל שלמתלונן נתנת הגנה תוך כדי ברור ובמיוחד אם מתקיימים יחסי תלות. הנציבות על עובדיה התגלו כחסרי מצפון מוסרי, שיטת ברור הנציבות על ידי פניה אל שופטים היא ללא התחקות אחר התנהלותם ללא חקירה בכל דרך. ה”בירור” הוא בקשת תגובתם של שופטים ותו לו. בזמן המשפט פניה אל השופטים הינה מעשה נפשע כשלעצמו, אך עוד שלא חקרו כלל וללא הוכחות להראות לשופטים שנתפסו בקללתם, אחת מטרתה – לשמר את עריצותם של השופטים על חשבון הציבור הסובל. אם לא די בכך גם סגנון התשובה למתלונן: בעוד התשובה ממוענת אל המתלונן התשובה אליו נעשיתה בגוף שלישי המתלונן למד אודותיו כאילו התשובה נכתבה עבור מי שקיבלו עותקים: השופט הנילון והנהלת בתי המשפט

      במשך השנים בה פועלת הנציבות בית המשפט התדרדר לתהומות שלא היה בהם. הנציבה הראשונה דאגה בהצלחה לכך שנציבות תלונות הציבור על שופטים לא תהיה בפיקוח מבקר המדינה
      הנציבה הראשונה לפחות הכירה במוצדקות תלונות על דרך ניהול משפט, לא שעשתה משהו רב אך לפחות הכירה במוצדקות תלונות על דרך ניהול משפט כלשונה:
      1.פגיעה בעיקרי הצדק הטבעי: במהלך שנת 2004 נמצאו 12 תלונות מוצדקות, שעניינן פגיעה בעיקרי הצדק הטבעי. בין התלונות הכלולות בקטגוריה זו, תלונות שעניינן משוא פנים, ניגוד עניינים, פגיעה בניטרליות השיפוטית של השופט היושב בדין, פגיעה בזכות להישמע או בזכות להיות מיוצג ועוד.
      2.ניהול פרוטוקול בצורה לקויה: במהלך שנת 2004 נמצאו 4 תלונות מוצדקות, שעניינן ניהול פרוטוקול בצורה לקויה. יוער כי בעיות בניהולו של הפרוטוקול נמצאו גם בתלונות נוספות, מעבר לארבע אלה, אשר סווגו תחת קטגוריות אחרות.
      3.ליקויים באופן קבלת החלטות או בצורת יישומן: כאמור, אין הנציבות מטפלת בתלונות שעניינן החלטות שיפוטיות של בית המשפט. עם זאת, מתערבת הנציבות בהחלטות שהן במהותן עניין של מנהל שיפוטי או בליקויים בדרך קבלת ההחלטות הבאה בגדר “דרך ניהול משפט” לקויה. יש וליקויים מסוג זה גורמים לפגיעה מהותיות בזכויות המתדינים של מי מהצדדים או באי כוחם. לפיכך, יש חשיבות בהקפדה על מניעתם.

      דבריה אלו נכתבו בלשון מכובסת מאוד. במציאות שופטים ביחד עם תובעים משתלחים בנאשם ולא מאפשרים לו לדבר, הפרוטוקולים כוזבים לחלוטין מתוך מגמתיות ודרך קבלת ההחלטות חסרה כל בסיס זולת התוצאה שרוצים להשיג הנציב אליעזר גולדברג גם לא הכיר בכך. הציב אליעזר גולדברג הגדיל תדיר את הגדרת התפקיד התפקיד העיקרי לשמו קמה הנציבות אינו מבוצע.

      על פי רצונו של אהרון ברק הנציב יהיה מי שמוכשר להיות שופט בית המשפט העליון! ומיהו המוכשר להיות שופט בית המשפט העליון? איך יודעים? מי שהיה כבר שופט בית המשפט העליון! ומי אחראי על הנציב? הנהלת בית המשפט המורכבת משופטים וזו כפופה לנשיא בית המשפט העליון! מובן? לא נציגי הציבור בודקים אם השרות המשפטי תקין, אלא שופטים עצמם! הם שופטים לא? על כן הם שופטים גם את עצמם!

  12. בושה וחרפה מתגלה יום יום מחדש כל פעם משופט אחר אשר יושבים בהיכל הצדק לכאורה ,מתברר שאין קשר בין היושבים בהיכל הצדק לבין תפקידם שהם אמורים לבצע ,פעם אחר פעם הם מועדים וגולשים למקומות שאינם אמורים להמצא שם אבל הם לובשי הגלימה השחורה מותר להם?!,איפה טוהר המידות?, דעות אישיות תשמור לעצמך,טוהר מידות דורש את זה, בכללי זה מריח לא טוב אבל כשנמצאים בסירחון לא מרגישים את הריח,הריח דבוק כל כך חזק עד שזה נהיפך לחלק אינטגרלי ומצוי ,אדם בעל טוהר מידות צריך צריך לשמור על זה כמו לברוח מאש,ולא לשחק בזה מי שרוצה להיות גיבור ונכבה בזה,שיהיה גבר עד הסוף וישלם את המחיר עד הסוף,

  13. נהדר. יכול להיות
    שזה הפתרון לכל הבעיות.
    שבית המשפט יאמר לנתניהו על כל החשדות
    אינך צריך אלא להודות
    ואנחנו נאמר לא יפה. תחשוב על זה ביום כיפור
    ובזה יגמר הסיפור.