גל הסתננות חדש מצפון? "ישראל חזרה להיות יעד מושך לסודנים"

נכנסתי [לישראל] ביום שלישי דרך גבול לבנון…עזר לי מישהו בשם אבו עבדו. הוא מבריח שאמר לי מאיפה להיכנס, הביא אותי לאמצע הדרך ומשם הלכתי לבד. הגעתי לגדר ועברתי לבד. הלכתי חצי שעה עד שמישהו ראה אותי, הביא לי מים וקרא לצבא…קראו למשטרת נהריה ותישאלו אותי בהגירה. אחרי זה בבית משפט נתנו לי מסמכים…שוחררתי והלכתי לאח שלי בתל-אביב. נסעתי מסודן לסוריה ומשם ללבנון. לא עינו אותי, לא פגעו בי והבריאות בסדר"

כך סיפר מוחמד אבשר אבאקר, המסתנן הסודני בן ה-25 שנתפס לאחר שחצה את גבול הצפון ב-28 בינואר, כאשר הובא כשבועיים לאחר מכן בפני בית הדין למשמורת במתקן גבעון. למרות זאת, החליט הדיין רג'א מרזוק על שיחרורו בתנאים מגבילים בטענה כי "המשך החזקתו במשמורת לשם גירושו אינה סבירה, אינה מידתית ופוגעת יתר על המידה בזכות המוחזק לחירות", ולאחר שמצא כי "לא מתקיים סייג לשחררו בשל מסוכנות לשלום הציבור או מטעמי בריאות". על פי דיווחים בתקשורת מאותו שבוע, ככל הידוע למשטרת ישראל הוא נמצא ועובד כיום בתל-אביב.

אך מוחמד אבאקר לא לבד. בשבועות האחרונים התרבו ניסיונות החדירה לשטח ישראל ותקריות שונות בגבול לבנון, חלקן בעלות אופי ביטחוני אך אחרות קשורות דווקא לענייני הגירה. כך למשל, ב-19 במאי עצרו לוחמי צה"ל שני חשודים סודנים שחתכו את גדר הגבול ונתפסו לאחר שחצו אותה. מצה"ל נמסר אז כי "ככל הנראה מדובר במבקשי עבודה". יום לאחר מכן דווח בלבנון על ארבעה סודנים שנעצרו בידי צבא לבנון בטרם חצו את הגבול באזור הכפר עלמא א-שעב. כשלושה שבועות קודם לכן, כוחות צה"ל עצרו חמישה סודנים שטיפסו על הגדר והוחזרו ללבנון, וזאת לאחר שב-17 באפריל זוהו מספר פגיעות מכוונות בגדר בנקודות שונות לאורך הגבול. בכתבה של יאיר קראוס ב'מקור ראשון' מן השבוע שעבר דווח כי בצה"ל אומרים ש"אחת ליומיים נתפסת חולייה שמנסה להבריח את הגבול, ומדובר בכמה עשרות ניסיונות הברחה שסוכלו".

האם אנו עומדים בפני גל הסתננות חדש מצפון לאור האירועים האחרונים בגבול? על פי עו"ד יונתן יעקובוביץ', מנהל המרכז למדיניות הגירה ישראלית, "הנקודה המרכזית והמדאיגה היא שישראל חזרה להיות יעד מושך עבור מסתננים סודנים לראשונה מאז 2016". בשיחה עם 'מידה' הוא מספר כי "משנת 2017 ועד לחודש ינואר האחרון לא ידוע על אף מקרה של סודני שהסתנן לישראל מאחד הגבולות, וכעת אנחנו רואים כמה מקרים כאלה בצפון תוך זמן קצר. האירועים האחרונים בגבול מראים שאנשים מוכנים להסתכן ומצליחים להסתנן דרך אחד הגבולות השמורים בעולם, ואיפה שיש רצון אז מוצאים גם דרך".

איך ומתי נוצר השינוי הזה?

"עד היום ישראל הייתה יעד פחות מעניין עבור סודנים מהסיבה הפשוטה שהיו קיימות חלופות אטרקטיביות יותר. השערים באירופה היו יחסית פתוחים בשנים האחרונות ויחד עם מאמץ החקיקה שהיה בישראל להפוך את ההגירה הכלכלית למשתלמת פחות, רבים מהמהגרים העדיפו לנסות להגיע לאירופה. היום אירופה מתחילה להקשיח עמדות, וחלק מהמדינות כבר מגרשות מסתננים ישירות לסודן. יש גם פעולות שנעשות ישירות מול ממשלות אפריקה כדי למנוע מראש הגעה של מהגרים. מצד שני בית המשפט בישראל סירס כמעט כל כלי שהיה למדינה בנושא ההגירה כולל חוק הפקדון שבוטל בחודש שעבר, והמסתננים מבינים שכדאי לנסות להגיע לכאן. לכן אנחנו רואים התעוררות של ניסיונות חדירה מלבנון ואני צופה שהתופעה הזו תימשך".

אתה חושש ממצב כמו שהיה בגבול הדרום, שם ההסתננות התחילה עם בודדים והפכה לגל המוני?

"זה בהחלט חשש שקיים ומבחינת התנהלות המדינה, אנחנו רואים כאן חזרה כמעט מדויקת על השלבים שהתרחשו בראשית גל ההסתננות ממצרים ב-2010. באותה תקופה הגיעו ממצרים ידיעות על הבעיות של עובדים זרים במדינה, על הטיפול הגרוע של המצרים בהם ועל הפגנות מול נציבות האו"ם בקהיר בדרישה לקבל זכויות, בדיוק כמו שאנחנו רואים כעת בלבנון. כמובן, גם ארגוני הסיוע בישראל לא טומנים ידם בצלחת, מיהרו לקחת לקחו חסות על הסודני שהסתנן בינואר מלבנון וטוענים שאי אפשר להחזיר אותו. זה בדיוק מה שקרה עם המסתננים שהגיעו ממצרים כאשר הארגונים נלחמו אז נגד נוהל ההחזרה בגבול ונגד כל ניסיון לקבוע תקופת משמורת. יש היום שידור חוזר של התהליך ואסור בשום פנים ואופן לקבל את זה".

איך מונעים את מקרה מצרים של אז בלבנון של היום?

"קודם כל אסור לנו להיות אדישים ואנחנו חייבים ללמוד את לקחי העבר הלא מאוד רחוק. כבר עכשיו צריך להעמיד לדין את אותו מסתנן סודני כדי ליצור הרתעה ולמנוע תקדים שיוביל לעוד מקרי הסתננות. בנוסף יש צורך דחוף לפתוח מחדש את מתקני המעצר שנסגרו ולקבוע תקופת משמורת משמעותית לכל מסתנן".

כל צעד כזה יכול להגיע שוב לבג"ץ

"זה המרכיב השלישי שחייב להיות בחבילה: פסקת התגברות שתאפשר לכנסת ולממשלה לפעול במהירות גם במסגרת הגבולות המצומצמים של הקואליציה הזאת. אבל עוד לפני זה חייבים לחוקק מחדש את החוק למניעת הסתננות שקובע תקופת מעצר משמעותית ובג"ץ ביטל שלוש פעמים מול התנגדות נרפית של המדינה, וחייבים לקבוע הוראות שעה בנוגע למעצר והעמדה לדין. כיום אין הרתעה חוקית מספקת וזה עוד תמריץ לאנשים לנסות ולהסתנן לארץ".

יכול להיות שנראה תופעה דומה גם בגבולות אחרים?

"אם יש כאלו שהצליחו להסתנן דרך גבול מאובטח כמו בלבנון אז בוודאי שיכולים להגיע גם ממקומות אחרים בדרך היבשה, כמו שקורה בגבול ירדן אותו אפשר לחצות בקלות יחסית, ואפילו גם בדרך הים. ראינו בשנים האחרונות שאם מהגרים רוצים לחצות את הים התיכון בסירות אין שום דבר שימנע מהם את זה. יש היום קיימות באפריקה רשתות הברחה משוכללות, וברור שאף אחד בישראל לא הולך לירות בסירה עמוסת פליטים שתגיע לחוף. בנוסף אנחנו רואים שיש אנשים כמו המסתנן מינואר שפשוט עלה על טיסה מסודן לאחת המדינות השכנות ומשם ניסה להיכנס לישראל. אם הוא הצליח לעשות את זה והיום נמצא בארץ, מה ימנע מעוד מאות ואלפים לנסות גם בגבול לבנון או מגבולות אחרים? אני מודאג מאוד".

הסתננות כלכלית

ומה לגבי המצב בלבנון עצמה? אלישבע סימון, חוקרת במכון ירושלים לאסטרטגיה וביטחון (JISS) ומומחית לענייני לבנון, מתארת בשיחה עם 'מידה' את המצב הכלכלי החמור בארץ הארזים. "לבנון סובלת ממשבר פוליטי מתמשך שהוביל גם למשבר כלכלי, וכל זה הוחמר עוד יותר עם התפרצות הקורונה במדינה. שער הדולר עומד כיום על שיא של 4000 לירות, המשק משותק וגם הבנקים מטילים מגבלות על משיכת כספים. קרן המטבע העולמית מנסה לעזור אך רק בתנאי שהממשלה תבצע קיצוצים אליהם יש התנגדות גדולה. שאר העולם עסוק בצרות משלו וקצת נמאס לו לשפוך כסף בלבנון, לכן אם לא יקרה משהו דרמטי בקרוב נראה שהקריסה הכלכלית בדרך. במצבים כאלה האוכלוסיות החלשות הן אלה שנפגעות ראשונות ואחת מהן היא כמובן העובדים הזרים".

על פי הערכות שונות יש כיום בלבנון כ-180 אלף עובדות זרות ועוד כ-60 אלף עובדים זרים גברים, רובם ממדינות אסיה ואפריקה ועוד מספר לא ידוע של עובדים לא-חוקיים. "הם מועסקים בעיקר בתחומי השירותים, הניקיון, המסעדנות והסיעוד", מספרת סימון. "העובדים הזרים החוקיים מגיעים ללבנון בחוזה בו המעסיק למעשה שולט בהם והם לא יכולים לעזוב ללא הסכמתו, אבל בגלל המשבר הכלכלי הנוכחי הרבה מהם פשוט פוטרו. בגלל מדיניות הפיקוח הנוקשה על הבנקים הם לא יכולים להעביר את המשכורות למשפחות שנשארו במולדת, ויש חשש שגם אם יעזבו לא יקבלו את הכסף שהצטבר להם. הבעיה היא שרבים לא יכולים פשוט לעזוב מכיוון שגם כרטיסי הטיסה יקרים, ולכן הם תקועים בלבנון במובן הכי מילולי של המילה. חלקם פשוט גרים בשגרירות של המדינה שלהם כי אין להם לאן ללכת. תוסיף לזה עוד מיליון פליטים סורים ותבין את המצב".

מה מצב היחסים בין לבנון למדינות אפריקה?

"ממשלת לבנון הגיעה להסדרים עם מדינות כמו מצרים ואתיופיה ששלחו מטוסים להוציא את האזרחים שלהן ולהחזיר אותם הביתה, אבל יש בעיה להחזיר את מי שבעצם נמצא בלבנון באופן לא חוקי וסובל ממצוקה גדולה. יתכן שהמצב הזה שנוצר עם הקורונה והמשבר בלבנון מפתה חלק מהם להגיע לישראל".

כלומר, מדובר כאן בהסתננות ממניעים כלכליים?

"כל הסימנים מראים שאותם מסתננים לא בורחים ממשטר אכזרי או נמלטים ממלחמה בארצם, אלא באים לחפש עבודה. מכיוון שלבנון כבר לא אטרקטיבית במובן הזה והם לא יכולים להרוויח שם כסף כדי לשלוח למשפחות, אז חלקם מתחילים לחפש מקורות פרנסה אחרים ולזלוג לישראל".

מה חלקו של ארגון חיזבאללה בסיפור הזה?

"בשנים האחרונות אנחנו רואים את שיאו של תהליך השתלטות החיזבאללה על כל המערכות בלבנון – החל מהפוליטיקה, דרך הכלכלה וכמובן שגם בתחום הביטחון. יש תיאום רחב בין הארגון לבין הצבא, שלא מעז לעשות משהו שירגיז את נסראללה. מבחינת אזור הגבול עם ישראל ברור שחיזבאללה שולט שם וקשה מאוד לעבור מבלי ידיעתו, ויכול להיות שדווקא נוח לו שבמצב הכלכלי הנוכחי זרים מנסים לעזוב ולהיכנס לישראל".

אותו מסתנן מחודש ינואר סיפר שהגיע ללבנון מסוריה

"כיום אין שום בעיה לעבור מסוריה ללבנון. זה גבול פרוץ כמעט לחלוטין וקיימת לכל אורכו תעשיית הברחות משגשגת של כסף ומוצרים שגם בה חיזבאללה מעורב. אני מניחה שמי שמספיק רוצה יכול לעשות את הדרך הזאת".

להערכתך אנחנו צפויים לעוד אורחים מלבנון?

"על פי המצב שם כיום שכנראה רק ילך ויחמיר אז התשובה היא כן. הם יודעים שישראל היא מקום טוב, ושיש כאן ארגונים מקומיים ובינלאומיים שמסייעים להם ואף אחד לא יזרוק אותם. אם יראו שעוד אנשים מצליחים להסתנן אז מן הסתם אין סיבה שאחרים לא ימשיכו לנסות".

מציאות של פרובוקציות

ואיך נראים הדברים מהצד הישראלי של הגבול? שרית זהבי, מנהלת ומייסדת מרכז 'עלמא' המתמחה בהסדרי הביטחון של ישראל בצפון, מציעה שתי דרכים לפרש את האירועים האחרונים. "הדרך הראשונה היא לראות כל אירוע של חציית הגדר מלבנון באופן פרטני ונפרד – יש אירועים ביטחוניים כחלק מהמאבק הכולל בצפון, יש אירועים פליליים שמתרחשים כל הזמן ויש כאלה שקשורים למניעים כלכליים ולמצב התעסוקה בלבנון", היא אומרת בשיחה עם 'מידה'. "מנגד, אפשר גם לראות את כל האירועים כקשורים לתופעה כללית אחת, שבה חיזבאללה מנסה לייצר מציאות של פרובוקציות בגבול כדי להכין את הקרקע למהלך אמיתי. כרגע אני לא שוללת אף אחת מהאפשרויות".

יכול להיות מצב שחיזבאללה מאבד שליטה בשטח?

"זאת תזה שכמה גורמים בצה"ל ניסו להציג מול האירועים האחרונים. יכול להיות שחלק מהניסיונות לחצות נעשו גם למורת רוחו של חיזבאללה, אבל השליטה של הארגון במדינה כל כך חזקה עד שקשה להאמין שמישהו יכול להתקרב לגדר מהצד הלבנוני מבלי שהוא ידע. חיזבאללה קשור באופן הדוק לכל ניסיונות ההברחה ובכל מקרה הוא נמצא תמיד בכוננות צבאית גבוהה".

זהבי, אשר שירתה כקצינה בפיקוד צפון ובחטיבת המחקר בחיל המודיעין, מובילה כיום פעילות הסברה והדרכה בגבולות ומכירה היטב ומקרוב את השטח. "במהלך השנים האחרונות נרשמו בערך עשרה מקרים של בודדים שחצו את גבול לבנון, בעיקר משטח לבנון אלינו. אלה דברים שקורים מדי פעם מכיוון שיש לא מעט מקומות לאורך הגבול שקשה לאבטח אותם. בחלק מהמקומות אפילו די פשוט לחצות, ובניגוד לגבולות סוריה ומצרים למשל לא קיים שם מכשול פיזי בלתי-עביר. לפעמים אירועים כאלה הם עניין של שניות ועד שהמערכת מגיבה כבר אי אפשר לאתר את המסתנן".

مباشر من حدود ميس الجبل https://t.co/omoo5BAsIK

— علي شعيب || Ali Shoeib 🇱🇧 (@alishoeib1970) April 18, 2020

ישראל צריכה גדר טובה יותר בגבול לבנון?

"יש הרבה מאוד מקום לשיפור מהפן הפיזי של הגבול עם לבנון, זה בטוח. אני מסתובבת הרבה על הגבולות ולא מבינה איך אין מול לבנון גדר חזקה ומאובטחת כמו בגבולות אחרים. אם מסוריה למשל קשה מאוד לעבור, אז הגיוני שינסו דרך לבנון".

את מזהה חשש בקרב התושבים שגרים בסמוך לגבול?

"החשש קיים תמיד אבל מבחינה אזרחית השגרה מתקיימת באופן רגיל. יכול להיות שבצה"ל עצמו יש כוננות ביטחונית גבוהה יותר אבל מבחינת ההנחיות לתושבים אין כרגע שום שינוי ולא ראיתי שהקימו מחסומים חדשים או דברים בסגנון. האנשים פה חיים ליד הגבול עשרות שנים, הם מכירים את המצב והם לא מפחדים".

את יכולה לדמיין תרחיש של גל הסתננות נרחב בדומה למה שהיה מגבול מצרים?

"גם אם יהיו עוד כמה מקרים כאלה קשה לי לראות איך זה הופך לתופעה רחבה. באופן אישי אני לא נבהלת יותר מדי מחציה של כמה אפריקנים ואני לא חושבת שיש כאן בעיית הגירה חדשה. גם ההשוואה למצרים לא במקומה מכיוון ששם מדובר במדינה שממש מחוברת לאפריקה וקשה מאוד לעקוב אחרי מה שקורה בשטח הפקר כמו סיני. אפילו אם נניח ש-30 מסתננים אפריקנים יכנסו מלבנון בחודשים הקרובים, אני מאמינה שמדינת ישראל תדע איך להתמודד איתם".

***

מדובר צה"ל נמסר בתגובה: "בשבועות האחרונים התרחשו אירועים בודדים של חדירת מסתננים משטח לבנון לשטח ישראל. באירוע אחד הועבר מסתנן לטיפול משטרת ישראל והשב"כ, ובשאר האירועים המסתננים הוחזרו ללבנון בסמוך לאחר האירוע. כל אירוע מטופל בהתאם לנסיבותיו. ככלל, כל ניסיון חדירה לשטח ישראל מוביל לפעילות מבצעית מהירה של צה"ל במטרה למנוע חדירה בלתי מורשית לשטח המדינה".