בית המשפט העליון להכשרת ניגודי עניינים

אותו בג"ץ שמנע מאוחנה להפעיל את סמכותו בחוק למינוי פרקליט מדינה, כעת טוען כי אין מקום להתערב בהחלטה להשאיר את מנדלבליט בתפקיד בניגוד לחוק

לבג"ץ חוקים משלו. נשיאת העליון אסתר חיות והיועמ"ש מנדלבליט | פייסבוק

לפני מספר שבועות ובטרם סיים את תפקידו, ביקש שר המשפטים אמיר אוחנה למנות ממלא מקום לפרקליט המדינה, זכות אשר נתונה לו בחוק. בעקבות עתירה שהוגשה לבג"ץ בה ביקשו העותרים למנוע את המשך כהונת אלדד, השופט מני מזוז הוציא עוד באותו יום צו בו לא רק מנע את המינוי אלא הרחיב את האיסור למנות כל אדם אחר לתפקיד, ובכך למעשה וידא כי אוחנה לא יוכל לאייש את התפקיד לפני תום כהונתו במשרד המשפטים. במצב שנוצר הודיע היועץ המשפטי לממשלה אביחי מנדלבליט כי הוא לוקח לעצמו את מילוי תפקיד פרקליט המדינה, ובו ביום הגשנו עתירה אשר ביקשה מבית המשפט להוציא צו מניעה לכך עד לסיום כל הבדיקות בעניין החשדות נגדו.

בעתירה אשר הגשתי בשם הפורום המשפטי יחד עם עו"ד יוסי פוקס טענו כי לא ייתכן שהיועץ המשפטי לממשלה אביחי מנדלבליט יכהן גם בתפקיד ממלא מקום פרקליט המדינה, מכיוון שמדובר בניגוד עניינים מובנה שאמור להיות ברור לכל אדם אשר עיניו בראשו: פרקליט המדינה הוא האדם היחיד שמוסמך לחקור את היועמ"ש ואילו היועמ"ש הוא האדם היחיד שמוסמך לחקור את פרקליט המדינה. ניגוד עניינים המובהק הזה מתעצם עוד יותר כאשר לוקחים בחשבון את עננת החשדות סביב מנדלבליט על חלקו בפרשת הרפז, וזוכרים את מלחמת החורמה שניהל מול כוונת ממלא מקום פרקליט המדינה היוצא דן אלדד לבדוק אותה.

בהחלטת הדחייה שניתנה אתמול (שני) דחה בית המשפט את העתירה בטענה לאי-מיצוי הליכים, וקבע כי בטרם הפנייה לבית המשפט היינו צריכים לפנות ליועץ המשפטי לממשלה ולדרוש שלא ימנה את עצמו גם לתפקיד פרקליט המדינה. זו דרישה הגיונית אשר נהוגה ברוב העתירות, אלא שהיא אינה נדרשת במקום בו מתבקש צו מניעה על אירוע מיידי כמו במקרה הנוכחי. תארו לכם מצב בו עומד צו הריסה נגד בית. האם ייתכן שבמקום ללכת לבית משפט ולבקש צו שיעצור את הדחפורים יצטרכו האנשים לפנות אל המדינה ולבקש שתעצור? כבר באותו יום הבית ייהרס. לכן מן הרגע בו הודיע מנדלבליט על מינוי עצמו לפרקליט המדינה התייתר הצורך במיצוי, הליכים והבקשה לצו מניעה הייתה צריכה להיות מוגשת לבית המשפט.

השופטים עוד הוסיפו וטענו כי עצם העובדה לפיה שר המשפטים החדש אבי ניסנקורן בחר שלא למנות פרקליט מדינה ולהשאיר את מנדלבליט בתפקיד מראה כי אין בעיה במינוי. הבנתם? אותו בית משפט שאסר על השר אוחנה להפעיל את סמכותו על פי חוק ולמנות פרקליט מדינה שלא התאים לאג'נדה ותוך ניגוד עניינים מובהק של השופט מזוז בסוגיה, לפתע טוען כי אין שום מקום להתערב בהחלטת השר ניסנקורן ובמינוי הנוגד את החוק, כמובן כל עוד הוא מוצא חן בעיני בג"ץ. ככה זה כשהפוזיציה היא מראית הכל.

אבל הרכב השופטים שכלל את עמית, קרא וגרוסקופף לא הסתפק בדחייה ופסק גם הוצאות לפורום המשפטי. זו הפעם השנייה בעת האחרונה בה נפסקות הוצאות לחובת ארגוני ימין אשר כמעט ואינם פונים לערכאות, בשונה מארגוני שמאל שמהווים שחקן קבוע בבית המשפט, כמעט ולא סופגים הוצאות ובמקרים מסוימים אף מקבלים מחיאות כפיים משופטי העליון. נראה כי שופטי בג"ץ עושים ככל יכולתם על מנת למנוע מארגוני ימין להעז לגשת לבית המשפט ולהציף סוגיות אשר אינן תואמות את דעת השופטים.

דחיית העתירה נגד מנדלבליט לא באמת הפתיעה, אבל היא דוגמה נוספת להשקפת העולם של בג"ץ לפיה קיים דין אחד לאזרח הפשוט ודין אחר לבני האלים במערכת המשפט. בימים האחרונים התפרסמו שני תחקירים מקיפים ומטלטלים על בית המשפט העליון, כאשר קלמן ליבסקינד חשף ב'מעריב' את אוסף ניגודי העניינים של הנשיאה אסתר חיות וצח שפיצן שרטט ב'כאן' את מפת ניגודי העניינים של שופטים אחרים. בתחקירים אלה עלו מקרים רבים בהם בג"ץ דן בתיקים בהם יוצגו בעלי עניין אשר השופטים הצהירו במפורש כי אסור להם לדון מולם, אך אם בעבר היו ניסיונות להצניע מקרים כאלו, נראה כי כיום שופטי העליון לא מתביישים בכך ואפילו לא רואים בכך בעיה.

ברור כי אם היו נחשפים מקרים דומים אצל נבחרי ציבור או בכירים אחרים, מיד היה מתערב בית המשפט ודורש לפעול נגדם וכמובן לא שוכח להטיף לעם בציון על "כשלים מוסריים". אבל כאשר מדובר בניגוד העניינים שלהם עצמם נראה שהיחס שונה. מבחינתם משוא פנים הוא דבר שפשוט לא יכול להתקיים אצל השופט המורם מעם, ולכן לא צריך להטריד אותו בזוטות כמו ניגוד עניינים חמור. ואם כלפי עצמם הם לא רואים בניגוד עניינים בעיה, אז איך יראו את הבעיה הכל-כך ברורה שקיימת במילוי תפקיד פרקליט המדינה על ידי היועמ"ש?


עו”ד יותם אייל הוא חבר הפורום המשפטי למען ישראל

מאמרים נוספים

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

32 תגובות למאמר

  1. השאלה הגדולה היא: מתי יהיו צדק ושפיות במערכת המשפט?
    זה לא נראה קרוב, לצערי.

    1. ספר החוקים של מדינת ישראל הוא מיתוס. הוא טוב להסברה ולמראית עין. הוא לא מחייב בכלל את השופטים. הוא מעניין אותם רק במידה ויוכלו להשתמש בו כדי לדחות את מה שהם מעונינים לדחות. שופטים בערכאות נמוכות חששו בעבר מערכאות עליונות, כבר לא יותר. היום יד רוחצת יד. איך משנים את זה? רק דרך אחת יש, לשנות את שיטת הבחירה לעליון, להעביר את זכות הבחירה לפוליטיקאים בלבד. ולהקציב כהונה בשנים. אפשר להוסיף עוד אמצעים, להגדיל את סמכותו של נציב הקובלנות על השופטים, לאפשר לו לקנוס שופטים, לחייב אותו להעביר כל תלונה לתשובת השופט נגדו הוגשה התלונה. אבל העיקר להוציא מהם לפחות את הסמכות של חבר מביא חבר. כדאי לנסות לארגן עצומה של מליון איש שתדרוש ממזוז להתפטר. סוף סוף אנחנו אלה שממנים את המשכורת שלו, ובהזדמנות זו לדרוש מערוץ 2 לבטל את התביעה שלו נגד יאיר נתניהו, אנחנו ממנים את הערוץ, לא רוצים לממן את התביעה הזו.

    2. כל זמן שלא ירסנו את העליון , תופעות מסוג ניגוד עניינים תגברנה ותעצמנה ללא שליטה ובקרה .בשלב זה דומני שכל אמצעי ריסון לגיטימי

  2. מה אמר נשיא בית המשפט העליון בדימוס,השופט משה לנדוי ז"ל על אהרון ברק בראיון לארי שביט,דברים שמתאימים ככפפה ליד למשובטיו לדעה בעליון,חיות,מלצר,פוגלמן,מזוז ודומיהם:
    שאלה: האם ניכרת אצל ברק נטייה לרכז עוד ועוד כוח במערכת שבראשה הוא עומד ? תשובה: כן,כוח שלטוני וזה בעיני לא נכון. זה מוליך למבוי סתום,כי בית המשפט נכנס למים עמוקים מידי,לתוך ביצה טובענית של דעות ואמונות פוליטיות. הדבר מסוכן הן למדינה והן לבית המשפט. מסוכן למדינה כי הוא מחריף את השסעים החברתיים ומסוכן לבית המשפט מפני שכך בית המשפט מאבד את היסוד העיקרי שעליו הוא חייב לבסס את מעמדו: האימון בניטרליות של המערכת המשפטית במחלוקות ציבוריות. כאשר בית המשפט מייצג דעה מסוימת,פרוגרסיבית ככול שתהיה,הוא מקומם חלק ניכר של הציבור שמתחיל לתקוף אותו בצורה גסה. אבל לצערי הרב אני חייב לומר שבית המשפט תורם להיווצרות המצב הזה בכך שהוא נכנס לתחום שאינו תחומו. בכך שהוא לוקח על עצמו להכריע בעניינים של אמונה ודעות שהמקום להכריע בהם הוא הכנסת.
    שאלה: האם בית המשפט איבד את הענווה שלו ? תשובה: בוודאי. הוא מגלה התנשאות ויומרנות. אפלטון בספר המדינה שלו הציע להעניק את השלטון במדינה לשכבה של חכמים שקיבלו חינוך מיוחד לצורך זה. לעתים נדמה לי שרוב השופטים בבית המשפט העליון מעמידים את עצמם בערך במצב כזה של שלטון החכמים. אבל בעיני המגמה הזאת איננה נכונה. קודם כל משום שהשופטים מקבלים על עצמם תפקיד שהם לא מסוגלים למלא,שהם לא הוכשרו למלא אותו. כי הם הוכשרו לשפוט,לא לשלוט. אבל מעבר לכך יש פה כרסום ברעיון של הפרלמנט כריבון. יש פה הצבה של בית המשפט מעל הפרלמנט.

    1. "הוכשרו לשפוט לא לשלוט" אבל הם יודעים לשלוט, לשפוט הם לא יודעים.

    2. לאור הקביעה של מזוז לגבי הכשל הערכי של הבוחרים בישראל….
      אפשר לקבועכי כי קיים 'כשל אנושי' אצל שופטי בית המשפט, הנלוז.
      הם החליפו את הגנבים בתחתית הסולם

      ראו תוצאות המשפט של שפי פז.

    3. יש לשאול: מי בכלל מינה את השופטים לחנך את הציבור ואת העם לערכים שלדעתו של מזוז ושל עמיתיו בממסד המשפטי הם הערכים ה"נכונים" מול הערכים ה"לא נכונים"?

      יש להזכיר לו שנושא הערכים בכול חברה חופשית במשטר דמוקרטי הוא תמיד נשוא מחלוקת ופשרות שמשיגים אותם באמצעות תהליכים דמוקרטיים כמו דיאלוגים, דיונים חופשיים תוך ויכוחים המכבדים זה את זה והתוצאה נקבעת בבחירות חופשיות. הם לא מוכתבים מלמעלה

      מזוז חושף את בורותו העמוקה בנוגע למהות המשטר הדמוקרטי

      שמישהו יעשה לו ולחבריו טובה וישכיל אותו/אותם שמה שהוא וחבריו בבית המשפט העליון משתוקקים אליו הוא לא דמוקרטיה אלא דיקטטורה בנוסח שנות ה-30 וה-40 בגרמניה:
      גם שם אכפו הממונים על תחום המוסר והערכים את ערכי הממסד השליט על הציבור והעם

      איפה האלוף יאיר גולן כשצריך אותו?

  3. אני עושה את עצמי מופתע.
    לא חושב שמישהו באמת מופתע.
    אני לא משפטן ואני גם לא זוכר מי אמר את המשפט הבא:
    "לבית המשפט אין צבא, יש לו רק את אמון הציבור".

    האם לדעתכם יש לבית המשפט בישראל את אמון הציבור?

    1. מה שבטוח הוא שלבית המשפט יש משטרה ופרקליטות ובעזרתן הם יכולים לתפור תיקים ולכלוא את כל מי שעומד בדרכם

  4. "הוכשרו לשפוט לא לשלוט" אבל הם יודעים לשלוט, לשפוט הם לא יודעים.

    1. שופטים מושחתים עם איפה ואיפה מה שאסור לשר אוחנה מותר לשר ניסנקורן שופטים משחיתים

  5. שופטים מושחתים עם איפה ואיפה מה שאסור לשר אוחנה מותר לשר ניסנקורן שופטים משחיתים

  6. שלום אין לצפות לצדק מבגץ זה ידוע מזמן זה רואים בהרבה מקרים במקום המשפט שם הרשע נקווה לימים טובים יותר וזה לא קשור לבלפור בלבדרואים רות דויד איך אין זמן לטפל רשות המיסים איך נמרח הזמן

  7. למי שלא נולד באירופה הרי שיעור מאלף באנטישמיות, מבית היוצר היהודי.

  8. בשלב הבא, השופטים ימנו את הפרקליט.

    ככה אנחנו מבטיחים 2 דברים. גם מינוי הפרקליט הנכון וגם עמידה בכל דרישות החוק. תודה לכם שופטי ישראל, אשר טרם ביטלתם את הבחירות ואתם מאפשרים לנו, לבני התמותה להפריע לכם במילוי שליחותכם הדמוקרטית, ביקום הזה 🙂

    למכירה למהירי החלטה: סידור תפילה לאהרון ברק, אבי הדמוקרטיה והשמש, הרחום והחנון.

  9. אין חדש תחת השמש ובית המשפט ממשיך בשלו דין אחד לימין ודין אחד לשמאל, הם שגורמים לקרע ושסע בעם, שם בעליונים במקום שחבר מביא חבר ואבא מביא בת אין שחיתות ואין ניגודי אינטרסים, להם מותר לחפות אחד על הליכלוך של השני תוך התעלמות ושינוי חוקים בקיצור "אני ואפסי עוד".

  10. לא מאמין לבתי המשפט והשופטים בארץ מזמן הם הפכו פוליטיקאים זרע הפורענות

    1. יותר מדוייק לרשום בהגדרה: בבג"צ רוב השופטים מושחתים נוכלים נבזים הפושעים שמגנים על דיקטטורה בולשביקית.

  11. טוב, זה לא חדש. כבר ראו את זה מזמן:

    וַיְקַו לְמִשְׁפָּט וְהִנֵּה מִשְׂפָּח לִצְדָקָה וְהִנֵּה צְעָקָה (ישעיהו ה/ז)
    וְעוֹד רָאִיתִי תַּחַת הַשָּׁמֶשׁ מְקוֹם הַמִּשְׁפָּט שָׁמָּה הָרֶשַׁע וּמְקוֹם הַצֶּדֶק שָׁמָּה הָרָשַׁע. (קהלת ג/טז)

  12. ועליהם נאמר – "כנופיית שלטון החוק", ולא סתם נאמר על ידי נשיא המדינה ועוד כמה טובים אחרים. לא דין ולא צדק. סתם מליציה משפטית שעושה רק מה שטוב לה ולאינטרסים שלה. ושהמדינה תישרף מבחינתם.

  13. שופטי בג"ץ יגרמו לכך, שהכנסת תחוקק חוקים להגבלת התערבות בית המשפט בעיניני המדינה

  14. מאמר מדהים עובדות על גבי עובדות ואין מושיע מה עושים
    כאשר כל החומר על השולחן שופטים שאמורים להיות מורמים מהעם מתנהגים כמו שרשרת בעלת חוליות שאחד תלוי בשני ואחד מכסה ומחפה על האחר
    האם אין גוף או גורם שיכול להעמיד את מזוז אשר דחה את העתירה שכל בר דעת יודע שנכון לקבל עתירה זו מה מונע ממזוז להחליט בניגוד לחוק האם בכוונתו לשרוף את ספר החוקים???
    ומה עם נגוד העניינים של השופטים אשר מוגנים מחבריהם חוליה אחרי חוליה על מעלליהם של חבריהם הנגועים במעשים בניגוד לחוק
    מתי יקום אחד שיעשה מעשה בלי לדאוג מנקמה ולא יחשוד מדחייה או פסילתו מהמהלך השגוי
    שר המשפטים לשעבר אוחנה ושר המשפטים של היום חייבים לשבת על החומר ולעצור את ההתבוללות ולקרוע את שרשרת החוליות ולחשוף אחד לאחד פלונטר אחר פלונטר מה גורים לשתיקה של כל השופטים והבכירים במערכת המשפט מה מונע מהם לעשות ניקיון יסודי בכל מה שקורה

  15. נשיאת העליון חיות,ביטלה בהבל פה במהלך המשפט המיותר עם 11 שופטים,שכנראה אין להם מה לעשות חוץ מלהתעסק בשטויות,או ליתר דיוק בגלל רצונם הברור להראות מי שולט ומנהל את המדינה,סעיף בחוק יסוד הממשלה מ 2001,סעיף 23 ב',שקובע במפורש מתי תופסק כהונתו של שר,באומרה ש"הלכת דרעי-פנחסי",שבאה לעולם בשנות ה 90 עדיין בתוקף !! לא יאומן שאף לא אחד מדבר על זה,זה לא לעשות פיפי בברכה,זה לעשות ממקפצה אולימפית !
    רק לידיעה,להלן הסעיף הברור בחוק היסוד:
    (ב) בית המשפט שהרשיע שר בעבירה, יקבע בפסק דינו אם יש באותה עבירה משום קלון; קבע בית המשפט כאמור, תיפסק כהונתו של השר ביום מתן פסק הדין.
    כלומר ברור ששר יכול לכהן בתפקידו גם במהלך משפטו,אבל מה לעשות,בג"ץ מתייחס לחוקי הכנסת כטיוטה לעיבודו. בישראל בוצעה הפיכה(פוטש) משפטית ע"י בית המשפט העליון.

  16. בושה למדינת ישראל שחיטות מרמה. לעם ישראל העם כולו צריך לעמוד על הרגליים אנחנו בסיכון .בושה עים יש לנו כזה בגץ או יועץ .אסור שזה ימשיך יום אחד .זאת שחיטות

  17. ועדת איתור ליועץ המשפטי – הרשות השופטת השולטת באחרות
    במדינת ישראל הצעירה חסרת מסורת שלטונית, סובלת מפער עצום בינה לבין מדינות בעלות מסורת ארוכה יותר על תחומים ותפקידים של אנשי מפתח שלטוניים. ישנו חוסר בהירות לגבי הגדרות תפקיד וסמכות היועץ המשפטי ומכאן גבולות הסמכות בינו לבין התובע הכללי. לכן במדינתנו ובה בלבד היועץ פולש לתחום וגם עומד בראש התביעה. חוסר בהירות והבנת התפקידים משפיע גם על אופן בחירת המאיישים. שר המשפטים לשעבר צחי הנגבי מינה ועדה ציבורית בראשות נשיא בית המשפט העליון בגמלאות מאיר שמגר. על פי המלצותיו של מאיר שמגר שהיה היועץ המשפטי לממשלה את היועץ צריכה לבחור ועדת איתור ליועץ המשפטי לממשלה ועליה להיות מורכבת מ:
    1. שופט גימלאי של בית המשפט העליון ההמונה על ידי נשיא בית המשפט העליו. פרופ' דניאל פרידמן שינה מעט וקבע שהיו"ר יהיה שופט גמלאי לא בהכרח מבית המשפט העליון.
    2. שר המשפטים או יועץ משפטי לשעבר הממונה על ידי הממשלה.
    3. חבר כנסת הממונה על ידי ועדת חוקה חוק ומשפט של הכנסת.
    4. עורך דין הנבחר על ידי המועצה הארצית של לשכת עורכי הדין.
    5. איש אקדמיה המיומן במשפט ציבורי ובדיני עונשין הנבחר על ידי פורום ראשי פקולטות למשפטים של האוניברסיטאות והמכללות בישראל.

    על לפחות ארבעה מכל חברי הועדה להסכים על כשירות המועמד. יש למנות יועץ הכשיר להתמנות לשופט בבית המשפט העליון – מאיר שמגר שאף ואף התמנה לבית המשפט העליון ולימים היה גם נשיאו. במדינות מתוקנות היועץ שהיא משרת אמון נבחר בדרך שהממשלה חפצה והיא יכולה להעזר במומחים על פי הבנתה ובכל מקרה איננה חייבת להצמד לתכתיבים קבועים כאלו או אחרים.

    היועץ המשפטי לממשלה אמור לעבוד עם הממשלה למען קידום מטרותיה כלומר קידום מדניותה באופן חוקי ללא ניגוד לחוקים. היועץ המשפטי לממשלה אמור לעבוד יחד עם הרשות המבצעת ולא שום ראשות אחרת. אלא שעבודתו עבור נבחרי העם – הרשות המבצעת לא בדיוק יוצאת לפועל. עצם היות הועדה בראשות נשיא בית המשפט העליון לשעבר מעידה על המלצותיה על כוחנות ועל שתלטנות בית המשפט. הרי הוא מתמנה על ידי שופטים כשבראשם ממליץ נשיא בית המשפט העליון. שר המשפטים שהוא לעיתים קרובות משפטן ולפעמים נענה לרצון הממסד המשפטי או לחליפין היועץ המשפטי לשעבר. אין זה נהוג בתחומים אחרים ברוב המקרים ליוצאי תפקיד אין אמירה לגבי מחליפיהם. עורך דין הממונה על ידי המועצה הארצית של לשכת עורכי דין – אלו מופיעים בפני שופטים ותלויים בהם ולא ילכו בניגוד להמלצות נשיא בית המשפט העליון. איש אקדמיה בתחום המשפט הנבחר על ידי פורום ראשי פקולות למשפטים. אלו גם כן מהווים חלק מהממסד המשפטי. הם מעוניינים שדלתות הממסד המשפטי תהינה פתוחות בפני בוגריהם אחרת אין טעם להכשרה שהם מספקים.

    בנוסף לאישים המרכיבים את הועדה, ישנו גם התנאי שעל היועץ להיות לדעתם כשיר להתמנות לשופט בית המשפט העליון. תנאי אחרון זה כמובן גורם ליועץ להיות מונע לזכות במשרת שופט בבית המשפט העלין. תנאי זה כמובן גורם לו לעשות הכל בהתאם לרצון נשיא בית המשפט העליון. כל אלו כמובן גורמים לכך שהיועץ המשפטי כלל אינו נאמן לממשלה ולעם אלא לרצון נשיא בית המשפט העליון שפרושו שהוא שליח הרשות השופטת בתוך הרשות המבצעת. מכאן שהרשות השופטת קובעת את פעילותה של הרשות המבצעת. כיון שבנוסף לכך היועץ גם עומד בראש התביעה, הרשות השופטת שלטת גם על התביעה!

    גם כוחן הבלתי מוגבל של היועץ מהווה בעיה חמורה ביותר. על פי החוק – האדם היחידי המוסמך לחקור את פרקליט המדינה הוא היועמ”ש והיחיד שיכול להעמיד לדין את יועמ”ש הוא פרקליט המדינה. לזה יקרא יד רוחצת יד באיזה מקום מתקיימים יחסים כאלו?? הרי היועץ לעולם לא יחקור ברצינות את הפרקליט אם הפרקליט יכול להעמיד לדין את הראשון וכך גם להיפך. הרי ברור לכל שנושאי שני תפקידים אלו מנטרלים האחד את השני. משמע כוחו של בית המשפט בשליטתו בכל השלטון הינו בלתי מוגבל.

  18. שופטי בג"צ ונשיאתה אסתר חיות הנימצאת בניגוד ענינים חמור בחמש פרשיות שונות , מתנהגים כאדוני הממלכה על פיהם יישק דבר . מה שהם גוזרים על האזרח אינם גוזרים על עצמם . מתנהגים כפאודלים והאזרח הוא בעיקרו עבד נרצע העושה רצון בעליו . ההסטוריה מלמדת אותנו שיעור חשוב ביותר מה קרה כאשר אותם " נאורים " הדגישו את הסיאה . לאזרח נמאס מעריצות בג"צ שהפך לגוף פוליטי מבלי שיסתיר זאת . מתחת לגלימות השחורות נעשים מעשים פליליים וחשוב להסתירם מעיני הציבור . בכל משחק יש סוף למשחק . זיכרו זאת לובשי הגלימות השחורות .

  19. מהרגע בו החליט (על סמך מה ובאיזו רשות וסמכות) ברק על המושג "הכל שפיט", אנחנו מתדרדרים במהירות לאנרכיה.

  20. בג"ץ ומערכת המשפט כולה איבדו מזמן את אמון העם – ובמגדל השן שלהם הם לא מבחינים בכלום. כמו לואי ה-16 שלא הבחין בהתקוממות העם והמשיך במסיבות בארמונו ממש לפני שהוציאו אותו לגרדום.

  21. חיות נראה על פנוי שלמדת לשקר ולא למדת משפטים בכלל. ויש לך עוד עברות של גנבה וניגוד אינטרסים .לא מבין אך מינו אותך לנשיאת העליון. את מתאימה יותר לתחתון ולא לעליון.

  22. קלמן ליבסקינד פירסם תחקיר מטלטל.
    מה ניתן לעשות איתו חוץ מאשר לחרוק שיניים ולהיות מתוסכל?
    שום דבר….. האם יש ערך כל שהוא לתחקיר שלו?