האיחוד האירופי חותר תחת זכויות היהודים בשטח, מפר את החוק הבינ"ל עליו הוא מתיימר להגן ומוביל לעוד מתיחות והסלמה
לפעמים ישנם בחיים אירועים שמספקים רגע של בהירות, ותגובת האיחוד האירופי לאפשרות סיפוח ישראלי בחלקים מבקעת הירדן ובגושי ההתיישבות היהודיים הייתה רגע כזה. באמצעות הסוואת חישובים פוליטיים ציניים באצטלה של "שלטון החוק", אירופה מבקשת למעשה לחתור תחת זכויות היהודים ולהפר את אותו חוק בינלאומי עליו היא טוענת שהיא מגינה.
על פי האיחוד האירופי, השטחים אותם כבשה ישראל ב-1967 נופלים תחת הוראות "החזקה בכוח" באמנת ז'נבה הרביעית, ולכן ישראל נחשבת ככוח כובש עם כל המחויבויות המשפטיות שנלוות לכך בכתב האמנה. אלו כוללות בין השאר איסור על העברת אוכלוסיות, איסור על שינוי הגבול כדי לספח שטחים עבור הכובש ושלל צעדים להגנה על זכויות האדם של האוכלוסייה מפני שינוי תרבותי או דתי בשטח ומפני צעדים משפטיים של הכובש.
מתוך כל אלה, האיחוד האירופי טוען שכל שינוי לגבולות 67' יהיה הפרה של אמנת ז'נבה. עוד טוענים באיחוד כי ישראל מבצעת הפרות רבות אחרות בעצם ההתיישבות בשטח ובפעולות מדיניות נוספות. על פי טענה זו, גם הבאה של מחבל מואשם מירושלים או חברון לבית משפט ישראלי היא הפרה של האמנה, וכמובן שסיפוח שטחים יוביל להפרות נוספות. לכן על מנת לשמור על שלטון החוק בהתאם לאתוס של האיחוד, הנשיאות בבריסל וחלק מהמדינות החברות מבקשות להעניש את ישראל אם תמשיך לבנות ישובים, תמשיך לבצע פרויקטים ארכיאולוגיים מעבר לקווי 67' או תנסה לשנות את אותם קווים באמצעות סיפוח.
***
אך כבר במבט ראשון, קשה מאוד לקחת ברצינות את ההתעקשות של אירופה על קווי 67' כמקודשים. חברות האיחוד עדיין מסרבות כאחת להעביר את השגרירויות שלהן לצד המערבי של ירושלים שהוא חלק מישראל מאז 1948, אבל בתסריט דמיוני כלשהו אולי יהיה יום אחד חלק ממדינה פלסטינית. זו נוסחה מוזרה מאוד בה שטח שנמצא ממערב לקווי 67' והיה חלק בלתי נפרד מישראל במשך 72 שנים נחשב לכזה שאפשר לדון עליו במשא ומתן, אבל מנגד כל סנטימטר מן הצד השני של הקו נמצא מחוץ לדיון. האם קווי 67' מקודשים או לא? הסטנדרט הכפול שמיושם רק על יהודים ולא על פלסטינים מעלה שאלות קשות לגבי הכוונה של אלו המקדמים אותו.
אם אפשר עוד להתעלם מחוסר עקביות פה ושם בעמדה שמציגה אירופה, אסור בשום פנים להתעלם מן הניסיון שלה לחתור תחת שלטון החוק וכאן חייבים להיות ברורים: החלת כללי אמנת ז'נבה על השטחים שתחת שליטה ישראלית לא תקדם את שלטון החוק אלא תפגע בו. אסור גם לתת לחמישים שנה של דיוני תעמולה סביב ישראל בקהילה הבינלאומית לטשטש את העובדות, הן אלו ההיסטוריות והן אלו המשפטיות, ואת המעמד החוקי של כל השטחים שהוגדרו במנדט שהעניק חבר הלאומים על ארץ ישראל בשנת 1921 וכולל כיום את מדינת ישראל, ממלכת ירדן והשטחים ביהודה ושומרון ובקעת הירדן. כל סעיפי המנדט הונצחו בהמשך גם בסעיף 80 של אמנת האו"ם שאושררה בידי ארה"ב ומדינות אירופה, והפכו לחלק מן החוק במדינות שאישרו אותם.
אז מה הם אותם סעיפים? פסקת המבוא למנדט "מכירה" בכך שלעם היהודי זכות מולדת לשטח שהוגדר בכתב המנדט וזכות לתבוע את השטח על פי החוק, וזאת בניגוד למצב בו הזכות הזו "מוענקת" לו על ידי גוף בינלאומי. במילים אחרות, על פי כתב המנדט הזכות הזו כבר שייכת לעם היהודי, וממילא הקהילה הבינלאומית לא יכולה להעניק למישהו דבר שכבר נמצא ברשותו. המבוא למנדט אומר כך:
הואיל ומעצמות הברית העיקריות הסכימו ביניהן, שהממשל המנדטורי יהיה אחראי על ביצוע ההכרזה שניתנה במקור בשני לנובמבר 1917 על-ידי ממשלת הוד-מעלתו הבריטי, ואושררה על ידי יתר מעצמות הברית, לצורך הקמת בית לאומי לעם היהודי בארץ ישראל… ונתנה בזאת הכרה לקשר ההיסטורי של העם היהודי עם פלשתינה, ובזכותו לכינון מחדש של ביתו הלאומי בארץ זו"
מילים אלו הפכו את ישראל לאחת המדינות היחידות בעולם שקיומה מעוגן בזכות טבעית שאינה ניתנת לשלילה, בניגוד לזכות מוענקת אותה המעניק יכול לקחת בחזרה כרצונו. תחת החוק הבינלאומי, רק מספר מועט מאוד של מדינות באירופה או בעולם מחזיקות בזכות כזו המכירה למעשה בבעלות על השטח וגם מעגנת מבחינה משפטית את הקשר הנצחי בין מדינת ישראל המודרנית לארץ ישראל העתיקה. בנוסף, סעיף 2 לכתב המנדט מפרט את המטרה המסוימת והעיקרית של שלטון המנדט ותקופתו:
המנדטורי יהיה אחראי ליצור בארץ תנאים פוליטיים, מנהליים וכלכליים, אשר יבטיחו את הקמת הבית הלאומי היהודי, כמפורט במבוא, ואת פיתוחם של מוסדות עצמאיים"
סעיפים אחרים במנדט קובעים את גבולותיו ומדגישים את העקרון לפיו העם היהודי, כבעלים החוקי של הארץ, הוא היחיד המחזיק בזכות לבצע שינויים בגבולות ובהגדרות השטח. זו גם הסיבה שהסכמי הפסקת האש מ-1949 שסיימו את מלחמת העצמאות ושרטטו למעשה את מה שנקרא כיום "קווי 67'" לא ביטלו (ולא היו יכולים לבטל) את הטענה היהודית לשטחים שמעבר לשליטת צה"ל באותם ימים:
אין לפרש משום בחינה את קו שביתת הנשק כגבול מדיני או טריטוריאלי ואין בהתויתו שום פגיעה בזכויות, בתביעות ובעמדות של כל אחד מהצדדים להסכם שביתת הנשק לגבי ישובה הסופי של שאלת ארץ-ישראל"
בקצרה, תחת החוק הבינלאומי קווי 67' לא יכולים להיחשב כגבול ולא יכולים להיות הבסיס לכל הנחה עתידית לגבי קביעה סופית של קו הגבול. לכן, כאשר האיחוד האירופי מתייחס אליהם כסוג של קבוע חוקי למרות שלמעשה אין לכך כל בסיס בחוק, הוא חותר תחת היסודות המשפטיים הקיימים של ישראל.
נחזור לרגע לכתב המנדט המפרט את המחויבות של הממשל בארץ ישראל ליישם את מטרת המנדט, שהיא "סיוע בתנאים נאותים" לעם היהודי להפוך את תביעתו לשטח לתוכנית מעשית ולהגשים את זכותו לייסוד מדינה בשטחי המנדט. סעיף 6 למשל מציין בפירוש כי זכויות אלה כוללות גם " התנחלות צפופה של יהודים על הקרקע, כולל אדמות מדינה וקרקעות בור שאינן דרושות לצורכי הצבור". עבור שלטון המנדט וכל אחד ממשיכיו (בריטניה דאז, ישראל כיום), הלגיטימציה של המשך שלטונו בשטח מבוססת על היותו הגוף שאמור לקדם הקמת בית לאומי לעם היהודי, ולכן לכל סמכות שלטונית שתהיה בשטח ישנה מחויבות מפורשת לקדם התיישבות יהודית בארץ.
לסיכום: ראשית, הבסיס החוקי לכל שלטון בשטחי המנדט הכוללים את מדינת ישראל ושטחי יהודה ושומרון נובע מההכרה בזכות העם היהודי כמחזיק המעשי של הארץ. שנית, לעם היהודי לבדו יש את הזכות לקבוע או לשנות את גבולות השטח. שלישית – לעם היהודי יש את הזכות המלאה להתיישב בארץ במלואה, ולמעשה כל ממשלה או סמכות בשטח חייבת מבחינת החוק לעודד התיישבות כזאת.
***
זמן קצר לאחר שהמנדט נכנס לתוקף בשנת 1922, השטחים שממזרח לנהר הירדן ("עבר הירדן") הופרדו למטרות פרקטיות ופוליטיות המפורטת בסעיף 25 לכתב המנדט, כאשר הבריטים היו זקוקים אז לשטח שיפצה את בני השבט ההאשמי לאחר הוויתור המביש על שטחי החג'אז לטובת שבט סעוד.
אך כדי להשלים את המהלך, רשויות המנדט היו זקוקות קודם לאישור היהודים. הסוכנות היהודית שהייתה אז הגוף המייצג הרשמי של העם תחת המנדט הודיעה לבריטים שהיא מסכימה להשעות זמנית (אך לא לוותר לצמיתות) על זכויותיה על השטח בעבר הירדן שהפך לבסוף לממלכת ירדן. רק בהסכם השלום בין ישראל לירדן שנחתם ב-1995, ישראל ויתרה באופן רשמי על זכותה לגדה המזרחית של הנהר והעניקה אותה לממלכה השכנה. עצם העובדה שקיומה הממשי של ירדן מבוסס על הנכונות היהודית לוותר על השטח, צריכה לשמש גם כקריאת השכמה עבור המלך עבדאללה בעודו מנסה לאיים בטיפשות על תוכניות הסיפוח של ישראל.
שאר השטחים של המנדט בארץ ישראל שזכו לאחר 1922 לכינוי "הגדה המערבית", כוללים כיום את מדינת ישראל, שטחי הרשות הפלסטינית ורצועת עזה. תנאי המנדט עדיין מכתיבים את הכללים לשטחים אלה, והעם היהודי הוא עדיין הזכאי היחיד להחזיק ולהתיישב בהם. לכן מדינת ישראל, כמי שירשה את שלטון המנדט, היא היחידה שלה הזכות לתקן את הגבולות או לספח שטחים ולממשלת ישראל יש לא רק את הזכות, אלא גם את המחויבות, לעודד התיישבות בשטח. כך קובע החוק הבינלאומי.
אמנת ז'נבה נכנסת לתוקף בהקשר הזה רק במקרה בו שטח ריבוני של מדינה נכבש ממנה, והרשות הריבונית של אותה מדינה מגישה באופן רשמי את תביעתה לשטח הכבוש. כאמור, על פי תנאי כתב המנדט שאושרו על ידי האו"ם, מדינת ישראל הייתה ונותרה הרשות הריבונית היחידה המחזיקה בזכויות על השטח שנקבע במנדט.
לכן הוצאת כל שטח מידי ממשלת ישראל נגד רצונה מפעיל את אמנת ז'נבה ואת הסעיפים בה המעניקים לישראל את הזכות להגן על האינטרסים של אזרחיה, ולכן הכיבוש הירדני של חלקים מהגדה המערבית בין השנים 1948 ל-1967 וחיסול הקהילות היהודיות והנוכחות התרבותית בשטח מהווים תחת אמנת ז'נבה פשעי מלחמה חמורים אותם ביצעה ממשלת ירדן. גם עובדות אלו צריכות לעמוד מול המלך עבדאללה בבואו לאיים על תוכנית הסיפוח הישראלית ממערב לנהר.
***
השורה התחתונה היא זו: מדינת ישראל, ורק היא לבדה, יכולה להפעיל כרשות הריבונית את אמנת ז'נבה בשטחי המנדט שממערב לנהר הירדן, ולעשות זאת בתור הגנה על הזכויות הלאומיות של העם היהודי ולא כמנגנון לביטול והכחשה של אותן זכויות. מצד שני, שום מדינה אירופית לא יכולה באופן חוקי להפעיל את סעיפי אמנת ז'נבה ולהשתמש בהם כקרדום נגד ישראל. עובדה זו מרוקנת מתוכן כל טענה המושמעת נגד ישראל בנוגע לאי-החוקיות של שינוי לקווי 67' או עידוד התיישבות.
יתרה מכך, כל פעולה עוינת כמו סנקציות למיניהן שתבלום את החלת הריבונות הישראלית על חלק משטחי המנדט תהווה חתירה תחת המחויבות המשפטית של הקהילה הבינלאומית להגן על זכויות העם היהודי במולדתו, כפי שהוגדרו לפני כמאה שנים ואושררו באופן חוקי באמנת האו"ם. לכן אם האיחוד האירופי באמת דואג לשלטון החוק ולשלמותו, הוא יקבל ויסכים לצעדי הריבונות הישראלית תחת אותו חוק בינלאומי אשר עליו הוא מתיימר להגן, במקום לגנות אותם או לנסות לאיים בסנקציות שונות.
יחד עם זאת, אם ראשי האיחוד ימשיכו כצפוי להחזיק את האיומים והעונשים כחרב מעל לראשה של ממשלת ישראל, יהיה זה אישור נוסף לחוסר האמון הגובר באיחוד הן מצד ישראלים והן מצד אמריקנים, אשר על פי כל הסקרים רובם תומכים בישראל בסוגיה זו. במילים אחרות, כאשר האליטה האירופית מנסה ללחוץ על ישראל לצעדי וויתור מסוכנים, זו היא אשר מאיימת על שלטון החוק וחותרת תחת חשיבותו ואמינותו. בנוסף, לחץ אירופי כזה רק יעודד את הפלסטינים ואחרים הקוראים להשמדת ישראל להמשיך ולהקצין במקום לנסות להגיע לפיוס, ובכך יוביל להסלמת העימות ושפיכות הדמים. הדבר היחיד שאירופה לא תשיג בוודאות בדרך זו הוא שלום.
ד"ר דיוויד וורמסר שימש כיועץ למועצה לביטחון לאומי תחת הנשיא טראמפ, ובתפקידים שונים במחלקת המדינה. המאמר התפרסם לראשונה באתר 'נשיונל רוויו'.
ברקזיט היא הלבנה הראשונה המבשרת את סופו של מיזם המירמה הפוליטית הגדול ביותר מאז מלחמת העולם השנייה.
מיזם שהתחיל כעוד תרוץ להוצאות כסף על בירוקרטיה והפך לקן צרעות (שמנות ושבעות) של השמאל הממוסד באירופה.
ולא דקה מוקדם מדי, אמן!
אמן
הכל נכון. אבל את מי זה מעניין. לא להתחשב בחבורת הצבועים האלו ושיחפשו את החברים שלהם במקום אחר.
בקשר לירדן, שימשיך לקשקש המלך הזה. לא ירצה שלום – לא יקבל מים ולא גז ולא מעבר מטוסים ויאבד גם את השליטה של הווכף בהר הבית.
האיחוד האירופי יצר תשתית 'פשע מאורגן' הנשלט מבריסל ומשתלט על רצונם וזכויותיהם של העמים השונים ובעיקר תושביהם, בשקט בשקט
כמו אצלנו, בתי המשפט פרקליטות והמשטרה, יצרו 'משפחת פשע' שמשתלטת עם רצונותיהם וזכויותיהם של התושבים, שלנו. אולם עכשיו משנחשפו, יהיה יותר קשה להם, עד לפירוקם וחזרתם לפעול ע"פ חוק.
אז אולי תסע לאפריקה ותלך מעימנו? מי בדיוק צריך מופרעים כמוך?
האיחוד האירופי אמנם מאיים בנושא הריבונות, אבל מי שמכשיל בפועל את תכנית הריבונות זה ראש ממשלת ישראל שהוא גם אחד הפעילים הבולטים בקרן שהקמתי. כל הכבוד לו, ותודה רבה לכל אלה שהעלו אותו לשלטון.
יש להחיל את הריבונות מייד. בשלב הראשון ישראל חייבת להחיל את הריבונות. שלב הניתוק וההעברה הוא לאחר שה"פלסטינאים" יסכימו. וניתן לסמוך עליהם שלא יסכימו לכלום. לכן ציר יעבור או שלא יעבור בישובים מסודדים והשטח יועבר או שלא יועבר. כל זמן שהם אינם מסכימים ישראל תוסיף עוד ועוד שטחי ריבונות כי זו חלק מהתוכנית. הטיפשות הגדולה ביותר היא לאמץ את שיטת הערבים שהיא או הכל מייד או לא כלום. כך הם הפסידו וממשיכים להפסיד ואם נאמץ שיטה זו גם אנו נפסיד רבות. זאת בנוסף לעובדה שהאמריקאים אומרים שאם לא נחיל את הריבונות שלהבא לא נבא אליהם בטענות או דרישות.
הכל נכון חוץ מדבר אחד – הכתיב העברי הנכון הוא "פלשתינאים". הכתיב שונה כדי למחוק מן התודעה את העובדה שהערבים הללו קוראים לעצמם "פלשתים" למרות שאין אף מלומד ערבי רציני שטוען שמוצאם הוא מהפלשתים. מוצאם ידוע ממחקרים גנטיים – חלקם מהגרים ממקומות אחרים במזה"ת וחלקם צאצאי יהודים ושומרונים שאוסלמו וסוערבו (מבחירה או בכפיה).
"פלשתינה", פלשת, הוא השם שהאימפריאליסטים הרומיים נתנו ליהודה הכבושה לאחר שדיכאו את המרד היהודי הגדול למרות שהפלשתים כבר נכחדו מזמן באותה עת. שינוי השם נועד למחיקת השייכות וההיסטוריה היהודית במולדת היהודית. לאותה מטרה הם גם שינו את שם ירושלים ל"איליה קפיטולינה". זה מספיק גרוע שהשם האימפריאליסטי הרומי של יהודה הוא שהתקבע במערב ומשם נפוץ לערבים בעקבות האימפריאליזם הבריטי-צרפתי במזה"ת. אין צורך למחוק את ההיסטוריה עוד יותר ע"י קבלת ההגיה הערבית ושינוי הכתיב כדי לגרום לישראלי הממוצע התמים לאמץ את הנראטיב הערבי מבלי להיות מודע לכך.
בין אם תהיה או לא תהיה מדינה "פלשתית" בשטח ארץ ישראל בואו לא נצטרף לשקר הגדול שה"אומה הפלשתינאית" חיה פה *כאומה* מקדמת דנן. יהודים שהתאסלמו זה דבר אחד ואומה זה דבר אחר. ה"פלשתינאים" הם העם היחיד בעולם שאין לו שם משלו, אלא נקרא על שם עם אחר שנכחד אלפי שנים לפני כן, כמו שגם אין לו שפה נבדלת משלו או תרבות נבדלת משלו, שמעולם לא היתה לו מדינה או טריטוריה לאומית, מנהיגים לאומיים לפני המאה העשרים או היסטוריה לאומית כלשהי לפני המאה העשרים. שינוי השם ל"פלסטינים" נועד למחוק את כל זה מתודעתנו ע"י ניתוק השם ממקורו, פלשת. "פלשתינאים" לפחות מכיל את החוליה הזו.
תכיל ריבונות ולך לשם ותהיה עימם- רק שלא תבקש לחזור.
ולעניין עצמו, זה כמו שגיא בכור אמר בהקשר אחר, במזה"ת אם אתה דורש 20% אתה מקבל 80%, אם אתה דורש 80% אתה מקבל 20% ואם אתה דורש 100% אתה לא מקבל שום דבר. אפילו ערפאת הבין את זה מתישהו וזמם את תוכנית השלבים. וזה אולי היה מצליח לו אלמלא חזר מהר מדי לטראק הישן שלו ותבע מאה אחוז לאלתר.
ע"פ תוכנית טראמפ לא רק שהערבים יצטרכו להסכים לרשימה ארוכה של תנאים שחלקם אפילו לא היו בהסכמים קודמים, אלא גם יצטרכו לעשות זאת תוך 4 שנים שאם לא כן אנחנו נישאר עם השטחים שהחלנו עליהם ריבונות ושאר העיסקה תרד מעל השולחן. שאר השטח יחזור למצב של היום – שנוי במחלוקת, לא מוחלט ולא סופי.
מישהו רואה את אבו מאזן או יורשיו מוותרים על "זכות השיבה", מכירים בישראל כמדינה יהודית, בירושלים כבירת ישראל (הם יקבלו בירה באבו דיס) ובגבולות ישראל ע"פ תוכנית טראמפ, מפסיקים את ההסתה בתקשורת ובמערכת החינוך ועוד ועוד בתוך 4 שנים? אלה דברים שהם לא עשו בשלושים השנים מאז אוסלו, מעולם לא התכוונו לעשות ומי שיעשה אפילו אחד מהם יירצח כבוגד.
ממש לא תואם עובדות משפטיות מוסכמות במשפט הבינלאומי. האיחוד הארופי יכול היה מזמן לנקוט בפעילויות שישראל היתה מיד חוזרת בה מנסיונות הפרת חוק. אם האיחוד או חלקו יחליט לדרוש ויזות מתושבי ישראל ויודיע שרק מי שגר בקו הירוק יקבל- תוך יום היתה ישראל מתכופפת. החלטה לפיה אסור לכל מי שגר מעבר לקו הירוק או מעבר לחומת ההפרדה להיכנס למדינה חברה באיחוד ואם יפר ויכנס ישלם ביציאה קנס של 50000 יורו- תוך שעה ישראל נכנעת. אזרחי ישראל לא יוותרו על טיסות לאירופה בגלל קובץ מתיישבים שהלך וישב ללא סמכות על קרקע שלא בבעלותו. שום הסדרה ושום בטיח לא יועילו.
התנהגות המתנחלים בקצוות שלהם- תביא למפלתם כמו בגוש קטיף. לכן רוב אזרחי ישראל מתעלמים מהויכוחים כן סיפוח לא סיפוח- פשוט נמאסו. תזכרו שבאינתיפאדה השניה נהרגו אלף איש- לתושבי ישראל בקו הירוק היה אכפת?
זבש”ם
המאמר למעלה הסביר למה כשהאירופאים טוענים שהם פועלים בשם החוק הבינלאומי הם בעצם פועלים נגד החוק הבינלאומי ולא משנה מה אומרת ה"חוכמה הקונבנציונאלית".
יתר על כן השטחים הנ"ל נתפסו במלחמת הגנה כי למרות הנסיון לשכתב את ההיסטוריה העובדה היא שלפי החוק הבינלאומי סגירת מיצרי טיראן היתה שקולה להכרזת מלחמה, וכאילו זה לא מספיק נאצר גם גירש את כוח שמירת השלום של האו"ם מסיני ונאם נאומי מלחמה. בחוק הבינלאומי דינם של שטחים שנתפסו במלחמת הגנה שונה מדינם של שטחים שנתפסו במלחמת התקפה, גם אם העולם בוחר להתעלם מכך במקרה של ישראל. ובוודאי כל עוד מצב המלחמה נמשך והצד השני מסרב להכיר בזכות קיומה ובריבונותה של ישראל גם בתוך הקו הירוק.
הדבר הגרוע ביותר הוא שישראל אפילו לא טורחת להלחם על צדקתה. אם ישראל לא תציג את הקייס שלה אף אחד לא יעשה זאת במקומנו. וישראל צריכה לעשות זאת גם אם פניה למו"מ כי זו צריכה להיות עמדת הפתיחה. זה כמו שתלך לשוק והסוחר ידרוש 200 שקל ותסכים לשלם רק 20, בסוף תתפשרו על 110. אבל השמאלנים שלנו מציעים 180 ואז נושאים ונותנים על מספר הערבים שייושבו בתוך ישראל לאחר שתוקם עוד מדינה ערבית לצד ישראל. אם יהיה אי פעם סיכוי למו"מ כזה היהודים צריכים להתחיל מהעמדה המקסימלית כמו שעושים הערבים.
א. מדוע בכל התקופה מאז הקמת המדינה ועד מלחמת ששת הימים לא הוקמה מדינת פלשתין?!
ב. עשרות מקומות בעולם במצב זהה ולא שמענו שהאיחוד האירופאי מתכוון להטיל סנקציות! דוגמא קרובה…קפריסין הטורקית בהשתלטות עוינת…לא דומה אפילו למצב כאן שנכפתה עלינו מלחמה!
ג. נניח לרגע חלילה וזה היה הפוך…. משאיר לכם ליד הדמיון!
ולגבי השאר, מאות אנשים נרצחו בפיגועי טרור בשנות ה-90 אחרי שהבאנו לפה את יאסר ערפאת כדי שיעשה איתנו "שלום" (אני, אגב, תמכתי באוסלו). זה לא היה בגלל ההתנחלויות. זה היה בגלל ה"שלום". הנרצחים כונו אז "קורבנות השלום". גרתי אז בתל אביב והיו פיגועים 5 דקות מהדירה שלי לשני הכיוונים.
אם לא היינו מביאים את אש"ף לשלוט בשטח ממילא לא היתה אינתיפאדה שניה, לפחות לא בסדר הגודל שהיתה, וזאת לאחר שאהוד ברק (שהצבעתי לו) הציע להם את המקסימום שישראל יכולה להציע (לפחות עד אולמרט…) והם דחו את ההצעה. זה לא היה בגלל ההתנחלויות. אני מקשיבה היטב למה שהערבים אומרים. אז כמו היום הם לא היו מוכנים לוותר על מה שהם קוראים "זכות השיבה" ולכן לא ניתן להגיע איתם להסכם אפילו אם תשטח את כל ההתנחלויות על יושביהן בפצצות מצרר.
גם את הצעת אולמרט (שגם בה תמכתי) הם דחו למרות השקרים של אולמרט והתקשורת. אני קראתי ראיון עם אבו מאזן בעיתון זר בזמן אמת והוא אמר שההצעה של אולמרט מוכיחה שישראל אינה רצינית ביחס לשלום והצהיר (כרגיל) שלא יתן אזרחות לאף "פליט" במדינה הפלשתינאית שתקום לצד ישראל. שוב, "זכות השיבה", לא ההתנחלויות.
אולי בסביבה שלך אין עניין בנושא החלת הריבונות ואתה מסיק מזה על הכלל, אבל רוב הישראלים לא רואים ברעיון המדינה הפלשתינאית משהו שהשלכותיו מוגבלות ליהודה ושומרון או למתנחלים כמו שברור היום שהשלכות הנסיגה מרצועת עזה (שגם בה תמכתי) לא היו מוגבלות לישובי גוש קטיף. כיום, אגב, אני גרה בדרום, אז אני משלמת גם על הטעות הזו, ופעם או פעמיים אפילו התל אביבים שילמו. פתאים משלמים ביוקר.
לכל הסדר ולכל מעשה מול ה"פלשתים" יש השפעה על כל המדינה, כולל אלה שנמאס להם מהנושא. לשאלה אם תהיה מדינת טרור במרחק דקת מעוף קסאם ממרכז הארץ יש משמעות הרת גורל לכל תושבי ישראל. לתגובות על החלת הריבונות גם תהיה השפעה על כל המדינה. אם אכן הרבה אנשים אדישים להכרעה זה כנראה משום שהם כבר התפכחו מהזיית השלום תמורת שטחים ואם ממילא אי אפשר להגיע לשלום, אז מה זה כבר משנה. ירדתי מ"פתרון" שתי המדינות. עכשיו הפתרון הוא ישראל חזקה ככל האפשר ועם הרבה סבלנות. במזה"ת לכולם יש סבלנות. זה לא אמריקה.
וישראל לא היתה נכנעת לשטויות מהסוג שאתה מציע, אלא נאבקת בהחלטות מעין אלה בכל הערוצים הזמינים לה, כולל בנות בריתה באיחוד (בשביל החלטה של האיחוד האירופי בנושאי חוץ צריך הסכמה פה אחד של כל חברות הארגון), ארה"ב, סין, רוסיה ואולי אפילו אי אלו גורמים במזה"ת, וכן ארגונים אזרחיים ושותפים עסקיים בתוך אירופה. ובכל מקרה הישראלים לא יסכימו לנסיגה חד צדדית על כל השלכותיה או להרס המוני של ישובים וגירוש מאות אלפי יהודים רק בגלל שהאיחוד האירופי לא יאפשר למתנחלים לבקר בלובר (הגבלת את איסור הכניסה רק למי שחיים מעבר לקו הירוק). והמתנחלים בטח לא היו נכנעים בגלל זה.
עוד נקודה שהימין הקיצוני מעדיף להתכחש לה היא שמרבית השטחים שהם רוצים להחיל עליהם ריבונות מיושבים בצפיפות בערבים. הפתרונות שנתקלתי בהם הם מסוג אוטונומיה בתוך ישראל ללא אזרחות ישראלית. זה לא מעשי ומתכון לצרות צרורות ובסופו של דבר גם יוביל למדינה. המצב כיום הוא שאכן יש להם סוג של אוטונומיה, אבל זה מצב זמני, לא רשמי, לא מוסכם ולא סופי. אם לוקחים בחשבון גם את האיזור וגם את העולם (שלא מבין את האיזור) זה כרגע הפתרון הזמני שעובד הכי סביר באופן יחסי, כל עוד לא הופכים אותו לסופי.
גם השמאל וגם הימין הקיצוני רוצים הכל עכשיו. אלה רוצים שלום עכשיו ואלה רוצים ריבונות מלאה עכשיו. שניהם כל כך משתוקקים לתכליותיהם שהם מכחישים את כל העובדות שמונעות את מימושן.
גם אני הייתי רוצה שיהיה כבר פתרון חותך ונקי כזה או אחר. בעבר תמכתי ברעיון שתי המדינות, אבל הבנתי שזה עורבא פרח. הבנתי גם שבמזה"ת כפי שהוא היום צריך להסתפק בפתרונות זמניים שנותנים יציבות יחסית. זה באמת הרבה במזרח התיכון שמייצר הפיכות ומלחמות בין מדינות ועדות בקצב שהשווייצרים מייצרים שוקולד. נחיל ריבונות על הישובים היהודיים ועל בקעת הירדן החיונית לבטחוננו. מה יהיה בעתיד אי אפשר לדעת. העולם משתנה כל הזמן, כולל המזה"ת.
זאת היתה אמורה להיות תגובה למגיב 5 (בכינוי "קצת שכל") ולא למאמר.
היו קרקורים של השמאלנים של הערבים של האירופים ושל האמריקאים בזמן סיפוח ירושלים והכל נרגע
היה אותו דבר בזמן סיפוח הגולן והכל נרגע
יהיה גם עכשיו והכל ירגע במיוחד שהאמריקאים תומכים בנו
הכלבים נובחים והשיירה עוברת.
לגזור ולשמור!
תשאלו לא רק את מצביעי השמאל אלא גם "המרכז" על הזכויות הלגיטימיות של מדינת ישראל כמדינת היהודים המעוגנים במשפט הבינ"ל על כול חלקיה של ישראל המנדטורית. הם לא שמעו על כך.
במשך 72 ש' מערכת החינוך בישראל הריבונית נמנעת מלהקנות כל ידע ולו הבסיסי ביותר בתחום והבורות חוגגת.
המנהיגים הפוליטיים של ישראל כמו רבין היו בורים גמורים גם הם.
שמעון פרס בממשלת שמיר פעל מאחורי גבו של ראש הממשלה שלו לקידום הסכם לונדון שאמור היה להעביר הריבונות על שטחי יו"ש לידי הירדנים תמורת הסכם שלום עם ישראל.
למזלנו תושבי יו"ש הערבים התמרדו ופתחו באינתיפאדה וחוסיין נסוג בבהלה שכן כ-80% מאוכלוסיית ירדן היא פלשתינית והחשש שהמהומות יתפשטו לשטחי הירדן היה ממשי. הוא מיהר להכריז שאין לו שום תביעות טריטוריאליות ליו"ש וביטל את האזרחות הירדנית של ערביי יו"ש.
אלא שהבורות בחוגים הנרחבים של הציבור ממשיכה לחגוג בקרב הפוליטיקאים וגם באקדמיה וזה מה שבין היתר איפשר לכנופיית אוסלואידים של שמעון פרס-יוסי ביילין ושות' לשכנע את רבין לוותר על הריבונות של העם היהודי על עבר הירדן בהסכם עם ירדן. הסכם שישראל לא הרוויחה ממנו דבר ורק שילמה וממשיכה לשלם…
פעם אמרו שיהודים הם חכמים
אז אמרו