יוזמה מנצחת: כך סייע השוק החופשי להדוף את הקורונה

החל מחנויות מכולת ועד להיי-טק, הקפיטליזם התברר שוב כדרך הטובה ביותר להקצאת משאבים וסיפק את התגובות היעילות ביותר למגפה

מפעל GM בדטרויט שהוסב לייצור מסכות רפואיות | צילום מסך

כאשר היסטוריונים יכתבו בעוד שנים רבות את סיפור מגפת הקורונה, אני מקווה שהפרופסורים העתידיים לא יחושו בוז כה רב לקפיטליזם עד שיחליטו להשמיט את התפקיד המרכזי של יוזמה פרטית ואוטונומיה אישית לא רק בעצירת הנגיף והבסתו בסופו של דבר, אלא גם בהחזרת המדינה כולה לעבודה.

כאשר הנגיף התחיל להכות באיטליה בראשית חודש מרץ, היו אלה אמריקנים פרטיים שלקחו יוזמה והחלו להקפיד על ריחוק חברתי, בעוד מושלים וראשי ערים עדיין טענו שהחשש מהדבקה מוגזם או אפילו גזעני. עד שהמנהיגים שלנו קלטו לבסוף את גודל המשבר, מיליוני עובדים ומעסיקים כבר נקטו בצעדים כדי לשמור על עצמם ועל אחרים. ובזמן שדמוקרטים ורפובליקנים בוושינגטון שיחקו משחקים פוליטיים סביב הסיוע הכלכלי שהיה אמור להקל על כאב הסגר, אלפי עסקים, חברות ואיגודים שונים הקימו קרנות סיוע פרטיות עבור אלו שנפגעו קשה מכל. מבין החברות שהיו יכולות להמשיך ולפעול, אני מודה כי אני גאה במיוחד באחת שקרובה לליבי. ‘הום דיפו’, החברה שעזרתי לייסד, העלתה משכורות והכפילה את השעות הנוספות כדי להכיר באומץ של העובדים שביקשו להמשיך ולעבוד גם בתקופה המפחידה. מכיוון שבתי הספר נסגרו והילדים היו בבית, ב’הום דיפו’ הרחיבו את התשלום עבור חופשות כדי לעזור להורים והגמישו את שעות העבודה כדי לעזור לעובדים מבוגרים יותר שהיו בסיכון. חברות רבות אחרות הציעו תמריצים דומים.

כאשר הגיעה העת לתקוף את הווירוס עצמו, עסקים ברחבי המדינה הדגימו שוב את ערכי ההגינות וכושר ההמצאה כאשר התאימו מחדש את עצמם כדי לעמוד בדרישות לציוד מגן עבור צוותי הרפואה בחזית. חברות טקסטיל כמו ‘האחים ברוקס’ שדרגו את קווי הייצור כדי לתפור מסכות, ומזקקות שייצרו משקאות כמו וויסקי או וודקה עברו לייצור בקבוקים של נוזל חיטוי. בסקטור התעשיות המתקדמות, יצרנים השתמשו במדפסות תלת-מימד כדי לייצר מסכות וחליפות מגן, ויצרנית הנעליים OESH המציאה מסכה מיוחדת בעלת קצוות רכים שהייתה חזקה אף יותר מן המסכות הרפואיות המשוכללות. לא היה כאן זמן לקבל את אישור משרד הבריאות או רשות התרופות (שאלה אליה נצטרך להתייחס בהמשך), אך הנדסה וכישרון הפכו את המוצרים החדשים להצלחה.

חברה אחת מדלוואר, ILC Dover, פעלה יחד עם ‘המכון הלאומי לבטיחות בעבודה’ כדי לקצר את תהליך הבדיקה הרגולטורי מחודש לשבוע בלבד. כך הצליחה החברה לייצר חליפת מגן הכוללת מטהר אוויר ומעניקה הגנה חזקה פי כמה ממסכות רגילות, ולהציע אותה לאחיות ורופאים המטפלים בחולי קורונה. עסקים אחרים כמו חנויות כלבו גדולות, רשתות בתי מרקחת ושרותי שליחויות שכרו עובדים זמניים במהירות ובהיקף נרחב. החל מ’וול-מארט’ ו’אייס’ ועד לדומינוס פיצה ו-FedEx, חברות בכל רחבי המדינה התאימו את מצבת כוח האדם כדי לעמוד בביקוש הגובר יחד עם מתן הזדמנויות לאנשים שאיבדו את מקום עבודתם.

אך מי שהבריקו יותר מכל היו חברות ההיי-טק. ענקיות כמו אמזון או אובר אפשרו לנו לשמור על ריחוק חברתי בעודן שומרות על שרשרת האספקה ומבצעות משלוחים של מזון ומצרכים אחרים. אך הטכנולוגיה לא רק שמרה אותנו שבעים, אלא גם שמרה על מקום העבודה שלנו. מעסיקים רבים התשמשו בטכנולוגיה קיימת (אם כי לא מנוצלת מספיק) כמו זום ופלטפורמות אחרות כדי להפוך את עובדי המשרד וחדרי הישיבות לצוות מקוון שתקשר דרך מצלמה ומסך. בטווח הקצר זה סייע לשמור על פריון החברות, ויישומי השיטה לטווח הארוך יכול ליצור סביבת עבודה גמישה יותר שמציעה תמיכה להורים או עובדים שמבקשים לגור באזורים רחוקים.

וכמובן, הגיבורים הגדולים ביותר עדיין לא זכו לתהילה הראויה להם, כאשר טובי המדענים והחוקרים עדיין שקועים בחיפוש מאומץ אחר חיסונים ותרופות. חברות כמו Johnson & Johnson ואחרות השקיעו מיליארדי דולרים בניסיון להאיץ את התהליך.

במשך כל החוויה הקשה הזו, שעדיין רחוקה מלהסתיים, התקשורת התנהלה לרוב כסוס שעיניו מכוסות והעדיפה להתמקד באנקדוטות שליליות של עליית מחירים, מחסור זמני ושיבושי אספקה או חברות שנפגעו מהתפרצות הנגיף במקום העבודה. אך צריך להיות עיוורים במיוחד כדי להביט בכל המוסדות שכשלו או לא סיפקו את הסחורה בזמן משבר הקורונה, ולשים לצידם את היוזמה החופשית בראש הרשימה. מערכת השוק החופשי שלנו התבררה שוב כדרך הטובה ביותר להקצאת משאבים וסיפקה את התגובות היעילות ביותר למגפה. מקום להמשיך לספוג ביקורת ודמוניזציה, המגזר הפרטי צריך לקבל שבחים עבור מאמציו להיאבק בקורונה, והדוגמאות לכך רבות ומתמשכות.

גם הממשלה צריכה לזכות למילה טובה על כך שבמקרים רבים לקחה את ההחלטה הנכונה ופשוט זזה מהדרך. ארגון Americans for Tax Reform זיהה רשימה ארוכה של יותר מ-650 חוקים או תקנות ששונו כדי לתת לחברות מרחב חדשנות והסתגלות, וכדי לעמוד בביקוש לציוד ומצרכים אחרים שיצרה המגפה. לתחושתי, אלה לפחות 650 רגולציות שלא צריכות לחזור גם לאחר שהמשבר יחלוף.

ארה”ב אינה מדינה מושלמת, אך יש לה משהו שתמיד יעזור לה לנצח, בין אם מדובר במגפה עולמית או כל משבר שיגיע – יש לה אנשים רגילים שמעזים לעשות מעשי גבורה. אנחנו לא צריכים שיגידו לנו מה לעשות, וחברות לא צריכות שלל תקנות וחוקים כדי לעשות מה שטוב לקהילה. אחרי הכל, רוח היוזמה האמריקנית הייתה הגורם החשוב ביותר בשיטוח העקומה.


קן לנגון הוא מייסד חברת ‘הום דיפו’ ויו”ר חברת Invemed. גרסה מלאה של הטור התפרסמה לראשונה באתר ‘נשיונל רוויו’.

מאמרים נוספים

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.

6 תגובות למאמר

  1. הפוך גוטה הפוך. מדינות עם מערביות עם ביטוח בריאות ממלכתי יעיל הם אלא שמתמודדים עם הקורונה בצורה הטובה ביותר.
    ארה”ב השמרנית, האלילה של האתר הזה, סובלת מקורונה בצורה החמורה מכולם. וזה בגלל הנפגעים השחורים וההיספנים והעניים שבלי ביטוח בריאות.
    סנדרס צדק! זה מה שארה”ב צריכה עכשיו

    1. מעשה בבחור שמו יובל
      שהיה, מסתבר, מבולבל
      את הטוב הוא בילבל עם הטוב לכאורה
      מה קיבלנו?
      את ברני האיום והנורא!

    2. דווקא נורווגיה, שבדיה והולנד הדרדרו למצב גרוע יותר לפי הנתונים על מספר החולים לאלף איש. וזה כשישלהם ביטוח בריאות ממלכתי.
      ארה״ב לעומתן, התייצבה על מקום טוב (גם אם לאמושלם) שאפשר להחזיק בו מעמד הן מבחינה בריאותית והן מבחינה כלכלית.
      כל הכבוד חטראמפ על המדיניות החכמה והאחראית. אפילו לנתניהו יש מה ללמוד ממנו.

    3. וזה עוד בלי להזכיר את איטליה וספרד שהביאו עצמן לבעיה כלכלית קשה וחסרת אחריות(ועדיין מדורגות גבוה מבחינת מספר הנפטרים לנפש).

  2. צריך ללחוץ: ללחוץ על נתניהו ולא אמנה מגרעויתיו שיגיב יותר ויבטל או ישנה חוקים או תקנות כדי לתת לחברות מרחב חדשנות והסתגלות,

  3. מה שטוב לארה”ב לא בהכרח טוב לישראל.

    ועם כל הכבוד לקפיטליזם, קשהמלומר שהוא הפתרון להכל.
    זה נחמד לראות אדם כותב מאמר כזה.
    זה אפילו מחזק ומעודד.
    אבל מכאן ועד לומר שהקפיטליזם מנצח מחלות, רחוקה הדרך.

    המאמר אפילו לא מתייחס להתפרצות המחלה, האם ההתפרצות הושתקה, האם סין השתמשה בנגיף להפיץ אותו בעולם וכו’
    המאמר מתייחס נקודתית לפתרונות זמניים של גל ראשון ואולי שני.

    הקורונה לא הולכת להעלם כל כך מהר.
    אפילו חיסון ראשון (לפני המוטציות הבאות)
    טרם בא לידי שימוש מדיני.

    אז מלבד להפיח רוח חיים במדינה במצב לא משהו,
    שסובלת כעת גם מאלימות ברחובות בקטע גזעני (כלפי לבנים) אני לא רואה איך המאמר מצדיק את הכותרת.