הולנד מודה לראשונה: כסף ממשלתי הגיע לפעילי טרור פלסטיני

ממשלת הולנד מודה לראשונה כי כספי סיוע הולנדיים מגיעים לפעילים פלסטינים החשודים בטרור והיו חלק מן החוליה שביצעה את הפיגוע בו נרצחה רנה שנרב ז"ל. בתשובה לשאילתא בפרלמנט, אמרה אמש (שני) שרת הפיתוח סיגריד קאג כי משכורותיהם של המחבלים סאמר ערביד ועבד אלרזאק פארג׳ אשר עבדו בארגון UAWC שולמו מכסף ממשלתי הולנדי. עוד הודיעה הממשלה כי עד שתתברר החקירה בעניין היא מקפיאה את הסיוע לארגון, אליו העבירה יותר מ-20 מיליון יורו החל מאז שנת 2013.

המהלך בפרלמנט ההולנדי התבסס בין השאר על דו"חות שפרסם מכון המחקר NGO Monitor, ושון זקס המשמש כחוקר בכיר מכון אומר בשיחה עם 'מידה' כי "אנחנו מזהירים מזה תקופה ארוכה על הקשרים העמוקים והישירים בין ארגוני סיוע פלסטינים לבין ארגון הטרור 'החזית העממית'. ארגון UAWC בו הועסקו שני המחבלים הוא אחד מאלה, והוא זכה במשך כמה שנים לתקציב נדיב מאוד מממשלות באירופה וביניהן הולנד, שהיה אמור להגיע לפרויקטים של סיוע הומניטרי לחקלאים".

מדוע ההולנדים התעוררו עכשיו?

"בכל הפגישות שהיו לנו בעבר עם השגריר ההולנדי או עם חברי פרלמנט תמיד התשובה שלהם הייתה שהם לא רואים קשר בין ארגוני סיוע לטרור, ובכל מקרה הם רק מעבירים כספים לפרויקטים ולא לארגונים מסוימים. בנושא של רצח רנה שנרב ז"ל פנינו כמה פעמים לממשלת הולנד גם אחרי הפיגוע לפני כשנה, וגם בדצמבר כאשר עצרו את המחבלים שהיו מעורבים בו והתברר באיזה ארגונים הם עבדו. במקביל, קבוצה של משפטנים פרו-ישראלים מבריטניה שלחה מכתבים למשרד החוץ ההולנדי עד שהגיעה השאילתא בפרלמנט אתמול שחשפה את האמת: לא רק שיש קשר בין ארגוני הסיוע לטרור, אלא שהשכר של שניים מהרוצחים הגיע מכספי משלמי המיסים בהולנד".

אך מחבלים מגיעים לעבוד בארגונים הומניטריים לכאורה?

"זו תופעה שאנחנו מזהים בהרבה מאוד ארגונים פלסטינים, גם ביהודה ושומרון וגם בעזה, ובמיוחד את הקשר בין הארגונים האלה לבין 'החזית העממית'. חלק מהפעילים שהיו חברים בעבר בארגון הטרור הפכו לפעילי "זכויות אדם", ופשוט המשיכו את הפעילות האנטי-ישראלית שלהם בדרך אחרת, תוך שהם זוכים להכרה ולמימון מאירופה. גם להם ברור שאירופה לא תראה בעין יפה אדם שמצהיר בגלוי שהוא טרוריסט, אבל אם תהפוך פתאום ל"פעיל" שממשיך לפעול נגד ישראל במסווה "הומניטרי" אז תתקבל שם בברכה".

מעבר לפעילות של מכוני מחקר בתחום, האם מדינת ישראל גם מנסה לטפל בתופעת המימון האירופי?

"יש גורמים בממשלת ישראל שאמורים לטפל בזה, אבל לארגונים פרטיים יש בדרך כלל גישה יותר ישירה למקבלי ההחלטות באירופה ולכן הם גם מציגים הצלחות בעניין. לדעתי המדינה הייתה צריכה להתחיל לפעול כבר לפני הרבה שנים, אבל נראה שכל נושא המאבק ב-BDS ובדה-לגיטימציה לישראל הפך להיות דבר פוליטי במקום מטרה אסטרטגית".

אתה מזהה שינוי מגמה באירופה בכל הקשור להעברת כספים לארגונים פלסטינים?

"יש התחלה של שינוי שלאט לאט סוגר את הברזים. אם פעם היינו שומעים רק תירוצים והצדקות מצד אירופה למיליונים שהיא מעבירה, היום אנחנו רואים שכבר האיחוד האירופי למשל מציב תנאים לקבלת הכסף והודיע שלא יסייע לארגונים שמנהלים מאבק אלים. באירופה מבינים שחייבת להיות יותר שקיפות לגבי היעדים של הכסף כדי לוודא שהוא לא מגיע למקומות בעייתיים, וחלק מהמדינות גם מתחילות להבין שלא משנה כמה ישקיעו – כל המיליונים האלה לא מקדמים את השלום או את זכויות האדם. אני מאמין שהמגמה הזו תלך ותתגבר".

היסטוריה של טרור

כפי שדיווחנו בעבר בהרחבה, חלק מחברי החוליה שתכננה וביצעה את הפיגוע בו נרצחה רנה שנרב ז"ל היו בכירים בארגון ‘החזית העממית’, ועבדו או עבדו בעבר בארגונים לא-ממשלתיים הזוכים למימון מהאו”ם וממדינות אירופה. כמה מן החשודים בהשתייכות לרשת הטרור עבדו בתור מנהלי כספים באותם ארגונים, השתתפו בגיוס כספים ונהנו מגישה ואף משליטה בכספי הארגון, שהגיעו ממדינות כמו שווייץ, הולנד, צרפת, שבדיה, ספרד ואירלנד, כמו גם מהאיחוד האירופי ומהאו”ם.

לאחר מעצרם בחודש אוקטובר של שניים מחברי החוליה, אמרה ל’מידה’ ליאורה הניג-כהן, חוקרת בכירה במכון NGO Monitor, כי המעצר חושף שוב את התופעה החמורה בה כספים זרים מממשלות אירופאיות ומסוכנויות שונות של האו”ם מגיעים בפועל לידי ארגונים הקשורים לטרור בדרכים שונות: “הכותרת של “זכויות אדם” מעניקה לארגונים האלה חסינות, והאירופאים מתייחסים אליהם כארגון אזרחי. אין שום שקיפות או בקרה, והכסף ממשיך לזרום למרות כל העדויות והממצאים”.

לדברי הניג-כהן, “לאור ריבוי המקרים בהם פעילי ‘החזית העממית’ שעובדים בארגונים אלו עוסקים בפעילות טרור, אנו חוזרים וקוראים לממשלות אירופה וסוכנויות האו”ם לבצע חקירה מקיפה כיצד הוחלט על מתן המענקים למרות כל הממצאים והעדויות על קשרים לטרור. יש לבדוק לאלתר מדוע תהליך המימון לוקה בחוסר שקיפות, וכיצד תפקידם של החשודים בארגוני ‘זכויות אדם’ מתיישב עם פעילות הטרור בה הם חשודים”.

על פי נתוני המכון, ארגון UAWC ('איחוד ועדות העבודה החקלאיות') ממומן בין היתר על ידי ממשלות הולנד, נורבגיה, ספרד, גרמניה וצרפת. סאמר ערביד, החשוד כי עמד בראש החוליה שביצעה את הפיגוע, עבד כמנהל הכספים של הארגון. על פי כתב האישום שהוגש נגדו, ערביד הכין את מטען החבלה והפעיל אותו וגרם למותה של רנה ולפציעת אביה ואחיה. בעבר נעצר ערביד מספר פעמים במעצרים מנהליים בשל מעורבותו בטרור, וריצה גם עונש מאסר של שנתיים וחצי בכלא הישראלי.

המחבל השני שזכה למימון הולנדי הוא כאמור עבד אלרזאק פארג׳. על פי גורמי הביטחון, פארג’ היה אחראי על גיוס חברים חדשים לארגון ‘החזית העממית’, והיה מעורב ביחד עם ערביד בתכנון פרטי הפיגוע. בעבר ריצה עונש מאסר ארוך בכלא הישראלי בשל חברותו בארגון ‘החזית העממית’, וכמו כן היה עצור במעצר מנהלי מספר פעמים בחשד לעברות טרור. פארג’ שימש בשנים האחרונות כמנהל האדמיניסטרטיבי של ארגון UWAC.