מצג שווא: תרבות המצגות של צה"ל פוגעת קשות במוכנות למלחמה

למרות שלל הכשלים שנחשפו וחוסר המוכנות בצבא היבשה, צמרת צה"ל מנסה לייפות את האמת ומציגה מציאות מדומה בדיונים עם הדרג המדיני

שר הביטחון גנץ והרמטכ"ל כוכבי | דובר צה"ל

תרבות מצגי שווא במצגות צה״ל, המסיטה את האמת ממסלולה, התעצמה בשנים האחרונות והגיעה לגבהים בלתי נתפסים. מציגי המצגות השקיעו השקעה אדירה במצגות ובסרטונים מתוך הבנה שככל שיהיו המצגות מרשימות, יהיה אפשר לרכוש את אמונם של שרי הקבינט, של חברי ועדת החוץ והביטחון ושל פורומים בכירים אחרים בקלות רבה יותר. נכבדים אלו, שהם הדיוטות בכל מה שקורה בצה״ל וידיעותיהם בטלות בשישים, נחשפים לאותן מצגות מפוארות המעוורות את עיניהם, והם מאמינים למציאות המדומה שהוצגה לעיניהם. חשוב לזכור שבמצגות אי-אפשר לנצח במלחמה!

להלן דוגמאות אחדות במה דברים אמורים: במשך שנים רבות השקיע צה"ל מעל 15 מיליארד שקלים בתוכנית שליטה ובקרה של זרוע היבשה, אשר מיזם הדגל שלה הוא הצַיָ״ד (צבא יבשה דיגיטלי) שפיתחה חברת "אלביט מערכות". זוהי מערכת שליטה ובקרה לניהול המלחמה, המותקנת כמעט בכל כלי הרֶקֶ״ם, ברכבים ובמפקדות. היא מאפשרת להעביר תמונת מצב אינטגרטיבית ועדכנית, המשלבת בין כל המשתתפים בלחימה והמנהלים אותה. ללא הטמעת הצי"ד וללא תפקודו התקין תיפגע אנושות היכולת לפגוע במטרות ולנהל את המלחמה. ואכן מתברר שהמערכת לא הוטמעה ברוב יחידות המילואים באימונים, ואין יכולת לטפל בה בצורה ראויה במחסני החירום היות שכוח האדם המקצועי פוטר ברובו במסגרת תכנית 'גדעון' שהוביל הרמטכ״ל לשעבר גדי איזנקוט.

היעדר כוח אדם מקצועי פוגע קשות גם בלוחות הזמנים בהתקנת מערכת הצי"ד בטנקים, בנגמ״שים ובכלי הרכב במפקדות. מוכנות כלי הרק"ם והוצאתם ממחסני החירום לזירות הלחימה תתארך עשרות מונים, וליחידות לא יתאפשר לעמוד בלוחות הזמנים על פי הפקודות בשטח.

כל מה שתיארתי כאן לא מנע מהפיקוד הבכיר של צה״ל להתייצב לפני שרי הקבינט ולפני חברי ועדת החוץ והביטחון ולהציג במצגות מפוארות מציאות מדומה. לפי מצגות אלו צה״ל מוכן למלחמה עם מערכת דיגיטלית מהטובה בעולם, ויש לו יכולות שליטה, בקרה וניהול מערכה ברמה גבוהה מאוד. אכן מערכת הצי״ד היא מערכת דיגיטלית מהטובות בעולם, אך אף על פי שהושקע בה סכום אדיר היא אינה בכשירות ברוב יחידות המילואים, שהן עיקר כוח היבשה במלחמה. חוסר הטמעת המערכת באימונים ואי-יכולת ראויה לטפל בה במחסני החירום מחוסר כוח אדם מקצועי – לא הוצגו במצגות המפקדים הבכירים לקבינט ולוועדת החוץ והביטחון.

בשנת 2018 פרסמתי דו"ח על אי-מוכנות צבא היבשה למלחמה ובו פרק שלם על אחד המשברים הקשים בתולדות צה״ל בתחום כוח אדם סדיר וקבע. הרמטכ״ל דאז גדי איזנקוט החליט שכל קצין בדרגת אלוף במטכ״ל יחתום על מסמך בו הוא מאשר את כשרות התחום שבו הקצין עוסק, החלטה שנועדה להפריך את דו"ח בריק ולהציג מסמכים אלו במצגות הבנויות לתלפיות (נושא שצה״ל רכש בו מיומנות רבה) לראש הממשלה ולשרי הקבינט ולחברי ועדת החוץ והביטחון. הפיקוד הבכיר של אכ״א הציג בפני חברי ועדת החוץ והביטחון מצגת על מצב כוח האדם בצבא הקבע ובשירות הסדיר בצה״ל. בניגוד למה שכתבתי בדו"ח שלי שמצא כי צה״ל נמצא באחד המשברים הקשים ביותר מבחינת כוח אדם, הציגו בכירי אכ״א מצב תקין לחלוטין, וכך ניסו לסתור את דבריי.

למרות כל זאת, בכירי אכ״א לא מנעו את עצמם מלהתייצב כמה שעות לאחר מכן בדיון אחר שהתקיים במשרד האוצר ולהציג בו את ההפך הגמור. הנושא שעלה במשרד האוצר עסק בדרישה לבטל את פנסיית הגישור לקציני הקבע המשתחררים אחרי גיל ארבעים. הפעם הוציאו בכירי אכ״א מצגת שונה לחלוטין מזו שהראו רק כמה שעות קודם כן, והסבירו לפקידי האוצר כי מצב כוח האדם בצבא הקבע הוא בכי רע: הקצינים הטובים בורחים, ואין דור המשך לנגדים הוותיקים שפוטרו או עזבו. לטענת בכירי אכ״א, ביטול פנסיית הגישור יהיה הקש שישבור את גב הגמל. והנה לכם השיטה: הצגות מצגות מותאמות במיוחד לקהל המשתתפים בדיון ועריכתן על פי הנושאים עליהם דנים.

לאחר שפרסמתי את ״דו"ח בריק״ (250 עמודים) ובו 15 נושאים המגובים בביקורות קשות מאוד של מבקר צה"ל, מבקר מערכת הביטחון ומבקר המדינה על אי-מוכנות הצבא למלחמה – יצאה לשכת הרמטכ״ל בימי איזנקוט למלחמת חורמה נגדו. ביום בו חולק הדו"ח יצאה הוראה מלשכת הרמטכ״ל לאלופים שלא לקבלו, ומי שכבר קיבלו נדרש להחזירו. אך לא די בכך. אנשי לשכת הרמטכ״ל התקשרו גם למזכירות ועדת החוץ והביטחון שלא לקבל את הדו"ח, ואם כבר קיבלו שלא לחלקו לחברי הוועדה. למה הדבר דומה? שהצבא היה מבקש מוועדת ביקורת המדינה שלא לקבל את דו"ח מבקר המדינה (כידוע, מעמדו החוקי של נציב קבילות החיילים מקביל למעמד מבקר המדינה).

גדי איזנקוט ואביב כוכבי | דובר צה"ל

לשכת הרמטכ״ל הפעילה לחץ קשה מאוד גם על יו״ר ועדת ביקורת המדינה לשעבר, שלי יחימוביץ', שלא תזמין אותי להציג לפניה את הדו"ח ולדון בתוכנו. זו התערבות שחרגה באופן בוטה מהחוק ומכללי המנהל התקין שבין צבא למוסדות השלטון. מטרת הצבא הייתה שלא אציג את האמת בכל מערומיה, ולשמור בכל מחיר את הדימוי החיובי שיצרו בצה״ל בעמל רב. כדי להשיג את המטרה, לא בחל הפיקוד הבכיר בשום אמצעי לא ראוי. בדרך הם גם ניסו ״להרוג את השליח״ ולהטיל בי את האשמה על כך שהעברתי מסר שאכזב אותם, דבר שלא צלח בידם.

משכונסה ועדת החוץ והביטחון ודנה בדו"ח במשך שעות רבות איתי ובלעדיי, נחשפו אנשי הוועדה גם למצגות בהן הצבא ניסה בכל מחיר להפריך את ממצאי הדו"ח. יו״ר הוועדה דאז אבי דיכטר החליט להזמין את הרמטכ״ל איזנקוט ואותי ולעמת בינינו כדי שתוכל הוועדה להתרשם בצורה בלתי אמצעית למי להאמין.

תאריך הדיון נִקבע חודשיים מראש וקיבל את הסכמתי ואת הסכמת הרמטכ״ל. אך ביום הדיון הודיע גדי איזנקוט שלא יוכל להגיע, דבר שהעלה תהיות רבות בין חברי הוועדה שחיכו בקוצר רוח למפגש זה. במקום הרמטכ״ל נשלח מפקד בכיר ומנוסה שקיבל הוראה מהרמטכ״ל להציג את עמדת הצבא לגבי "דו"ח בריק". עם המפקד הבכיר הזה נועדתי כמה פעמים, והפגישה האחרונה בינינו הייתה שבוע אחד לפני אותו דיון בכנסת אליו הוזעק כדי להחליף את הרמטכ״ל ולייצג את הצבא. באותן פגישות הוא נהג להציג לפניי את משנתו על מצבו הרעוע של צבא היבשה וחיזק בדבריו את עמדתי לפיה הוא נמצא בשפל שלא היה כמוהו כבר שנים רבות, דבר הפוגע במוכנות ובכשירות למלחמה. רשמתי במחברתי את כל דברי המפקד הבכיר בשיחות בינינו.

בפתיחת הדיון בוועדת החוץ והביטחון קבע היו״ר דיכטר כי אני אציג ראשון את הדו"ח על אי-מוכנות צה״ל למלחמה, ואחרי כן יציג המפקד הבכיר את עמדת הרמטכ״ל והצבא. בתום דבריי קם אותו מפקד והציג בדיוק את ההפך ממה שהציג לי בפגישותינו. הוא הודה בפני הוועדה כי אומנם יש בעיות בצבא, אבל לא כצעקתה; לדבריו, צה״ל מוכן היטב לכל תרחיש. נדהמתי עד כמה מפקד בכיר מוכן להרחיק לכת: מצד אחד, לדבר מדם ליבו כשהיינו בארבע עיניים, ומצד אחר – לספר סיפור הפוך לגמרי לעמדתו האמיתית, כמייצג הצבא והרמטכ״ל בוועדת החוץ והביטחון.

לא נותרה לי ברירה. פתחתי את המחברת והקראתי לפני חברי הוועדה את השיחות שנערכו ביני ובין אותו מפקד בטרם הדיון, בהם השמיע כאמור דברים קשים ונוקבים על הכשלים החמורים של צבא היבשה ועל חוסר מוכנותו. לשמע דבריי, חברי הוועדה כמעט "נפלו מכיסאותיהם", אך נזהרתי בכבודו של הקצין ולא חשפתי בפניהם כי המפקד הבכיר עמו נועדתי הוא אותו אחד העומד כעת מולם, והוא שהציג לפניהם מצג שווא שאינו מאמין בו.

לא זו אף זו, מצגת של מפקד מָזִ״י (מפקדת זרוע היבשה) הוצגה לפני בכירים אלו: שר הביטחון, מנכ״ל משרד הביטחון, הרמטכ״ל, ראש אכ״א, קצין נוסף בדרגת אלוף, מבקר מערכת הביטחון ואנוכי. המצגת עסקה במצב היבשה הנפלא, לדברי מפקד מז״י, בדיון שנערך כדי לקבל את אישור השר להצגה בפני ראש הממשלה ושרי הקבינט.

מצגת זו התקיימה כאשר על שולחן הרמטכ״ל מונחים דו"חות קשים מאוד של מבקר מערכת הביטחון על אי-מוכנות למלחמה של מערכים קריטיים בצבא היבשה. כן הונח דו"ח קשה מאוד של ראש אָטָ״ל (אגף הטכנולוגיה והלוגיסטיקה) על חוסר מוכנות היָמָ"חים למלחמה ושל מבקר צה"ל על חוסר מוכנותה של אוגדת מילואים, חוד בפיקוד הצפון, דבר הבא ללמד על מצבן של שאר האוגדות. שוב אנחנו למדים שדרך המצגות מנסה הפיקוד הבכיר בצה״ל לשנות את תודעת המנהיגות המדינית, אך לא את המציאות העגומה והאמיתית בצה״ל. הוא מבכר לזרות חול בעיניים ולעסוק בשמירת הדימוי החיובי כלפי חוץ, במקום לטפל בכשלים החמורים.

אחתום את דבריי במצג השווא שהוצג בפיקוד העורף, בביקורו האחרון של שר הביטחון בני גנץ. מפקד פיקוד העורף ואנשיו הציגו בפניו מצגת שעניינה פעילות פיקוד העורף והתקדמותו הרבה במוכנות למלחמה. בתום הביקור, השר פרסם הודעה לתקשורת לפיה התרשם עמוקות ממוכנות פיקוד העורף ומקפיצת הדרך הגדולה שעשה בשנים האחרונות. כל זה קרה אף שימים מספר לפני כן פרסם מבקר המדינה דו"ח קשה מאוד על אי-מוכנותו של העורף למלחמה. בשנה שעברה, פרסם מבקר המדינה דו"ח קשה נוסף על אי-מוכנות גדודי חילוץ וההצלה שבאחריות פיקוד העורף – המשימה המרכזית של הפיקוד בעת מלחמה. משיח שוטף שיש לי עם חלק ממפקדי גדודי החילוץ וההצלה, הם אמרו לי שמאז דו"ח המבקר לא נעשה דבר וחצי דבר בפיקוד העורף כדי לשפר את המצב, והוא ממשיך ומידרדר.

אזרחים יקרים, הבינו באיזו קלות אפשר לעוור את עיני שר הביטחון, שהיה לפנים רמטכ״ל, באמצעות מצגות שווא המושקעות והבנויות לתלפיות. כך נהג הצבא ביתר שאת בימי הרמטכ״ל הקודם, במטרה לזרות חול בעיני הציבור ובעיני המנהיגות המדינית. להדיוטות שצפו במצגות לא היה כל מושג על המציאות האמיתית, והיה להם נוח לקבל אותן כלשונן כדי שיוכלו אחר להתפאר בצבא החזק ביותר במזרח התיכון ולהוסיף לעצמם יוקרה פוליטית.

בימים אלו מנסה הרמטכ״ל הנוכחי לשמור על אמינות המצגות, אך היות שהוא אינו נמצא בכל מקום ובכל פורום, קורה לעיתים שממשיכים להציג מצגות שהקשר בינן למציאות מופרך לחלוטין. רק שינוי התרבות הארגונית, הניהולית והמנהיגותית בצה״ל ביד חזקה ובזרוע נטויה תבריא את צה"ל ממחלת השווא שלקה בה.


האלוף במיל’ יצחק בריק היה נציב קבילות החיילים במשך עשור, וכיהן גם כמפקד גיס ומפקד המכללות הצבאיות.

מאמרים נוספים

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

34 תגובות למאמר

  1. בהכירי את התופעה במגזר האזרחי אני נוטה להאמין לבריק.
    בעת הזו אנשים "חיים" שימושי אופיס ולא מציאות. מיקרוסופט הצליחה בענק. תן למנהלים גליון "אקסל" והם עבדים לרגליך. מצגת "פאוורפוינט" והם שלך עד קץ כל הדורות…
    כאמור אני נוטה להאמין לבריק – לא שאני חושב שיש חשש שאויבנו יפילו אותנו בעת הזו, סופו של דבר הם מעדיפים להרוג אחד את השני, ובכל זאת ברגעי האמת יש לצה"ל עדיפות משמעותית ביכולת ההרס וההשמדה . אגב גם הממשלה שלנו חדלת אישים ויכולת וכך שדרה רחבה של בכירי הפקידות, המגזר הציבורי ומעל כולם אסון השופטים בכל הדרגים ובתי המשפט.
    לעם הזה יש איכויות ויכולות שנכון לעכשיו אותו מגזר ציבורי לא יכול לו.

    1. מה שאתה רוצה להגיד הוא שאויבי ישראל נכשלים כי אין להם אקסל ופאוורפוינט.
      וצה"ל מצליח למרות שיש לו אקסל ופאוורפוינט.

  2. אין מבוגר אחראי בצבא, שנמצא הרבה שנים במערכת, ומבין את פעולה.
    כולם מתחלפים לאחר שנתיים או ארבע
    כל אחד חושב על התפקיד הבא, ההנאות שבאות עם התפקיד.
    אני היית 'סרבן קצונה' רק מהסיבה הזו, שאי אפשר להתמקצע ולתת תשובות טובות לאורך שנים.
    וכמובן, לתוך הצבא הזדחלה החתרנות של קרנות החבלה, במטרה לפוררו מבפנים.

  3. לא תרבות מצגות !
    ב צ.ה.ל יש תרבות שקר אחיזת עיניים ומרמה.
    צ.ה.ל לא ערוך ולא מוכן למלחמה.
    המטה הכללי של צ.ה.ל כושל ומובס,זה 35 שנה.
    במשך 35 שנים ניגנבים מ.צ.ה.ל נשק ואמצעי לחימה,למאות אלפים,נשק המשרת את מלחמת האזרחים,בישובים הערבים בישראל,
    נשק, ואמצעי לחימה שהורגים גם יהודים.
    המטה הכללי וכל הרמטכלים ב35 השנים,הם כושלים ומובסים!
    זהו צבא של פוזה!!!!!
    אני מציע להעביר,את הפיקוד מהמטה הכללי של צ.ה.ל לפיקוד של שירות בתי הסוהר!!!! שב"ס

  4. יתכן שיש קשר בין הפוליטיזציה של הצבא לבין המציאות המדומה שהצבא מציג לממשלה כי המציאות מוכיחה שיש מחנה שלם שמאוהב במציאות מדומה.

    1. רובנו מאמצים מציאות דמיון,ופרט במחנה הצבאי,כל זמן שאין צבא מקצועי ששואג לטרף ,מצב זה יונצח ,וככל שיהיה שינוי ומהר בעלי הדמיון והשקר יעלמו מהארגון הצהלי,לעת עתה זו בושה וכלימה ,

  5. האירוניה
    הרמטכ״ל שחתום על התפיסה שלמטכ״ל יש זכות לדעות עצמיות בלא מחויבות לדרג המדיני והיתר לעבוד מאחורי גבם, נאלץ להתמודד מול זה כשר בטחון. https://mida.org.il/2019/02/16/%D7%92%D7%A0%D7%A5-%D7%A0%D7%A1%D7%99%D7%92%D7%95%D7%AA-%D7%91%D7%A2%D7%9E-%D7%9B%D7%9A-%D7%A7%D7%99%D7%93%D7%9D-%D7%94%D7%A8%D7%9E%D7%98%D7%9B%D7%9C-%D7%92%D7%A0%D7%A5-%D7%AA%D7%9B%D7%A0%D7%99/

    1. אל תדאג לו.
      אם לגנץ היתה בעיה עם זה, הוא היה משתף פעולה עם כוכבי(שמתנגד בגלוי) וכמה מבכירי צה״ל כבר היו מפוטרים.
      הדבר היחיד שמונע מכוכבי לעשות את זה הוא חוסר תמיכה ממשרד הבטחון.

  6. אלוף בריק צודק בדרישתו לתקן את הליקויים לחזק את זרוע היבשה. אך הוא צריך גם להתמקד בבעיית המוטיבציה ולתת תשובה מפורטת ומנומקת- מה דעתו על "צבא מקצועי" , צבא שכירים . חוץ מזה, מה דעתו של אלוף בריק על ההשלכות של פסיקות בג"ץ על המוטיבציה? (כמו בג״צ 4853/20 שביטל את הריסת ביתו של המחבל, שרצח את החייל סמ״ר עמית בן יגאל הי״ד.)

    1. די כבר עם "חייל נרצח" זה ממש חילול כבודם של חללי צהל.חייל חמוש יכול אך ורק להיהרג ולעולם
      לא להרצח.פ

  7. לאחר שהקשבתי לאלוף בריק ברור שהאיש מדבר מדם ליבו ובגילו אין לו מה להפסיד – הוא לא מפחד לקחת את האמת שלו עד הסוף. בסופו של יום הוא לקח תפקיד של ת"ש של חיילים ודרך העיניים של החייל הבודד הבין עד כמה הצבא הסדיר הוא צבא שלא מנוהל נכון -> משם הוא גם הקיש לגבי המילואים. בקלות יכול היה לטפל נקודתית בבעיה של חיל או חיילת זה או אחרת.

    לגוף העניין,

    א) הגיע הזמן ביושר להיישיר מבט ולהגיד שלום לצבא החובה במתכונתו הנוכחית.

    ב) כל טנק, מערכת ארטילרית של שנות ה- 2000 מכילה אוסף גדול של אופטיקה, אלקטרו-אופטיקה, מחשוב, תוכנה, מכניקה, הידראוליקה, זרם חזק, וכ"ו –> טנק מודרני חדש עולה כ- 20,000,000 ש"ח עלות של מסוק לאחר כמה שנות שימוש. כמות הכח אדם שמתחזקת את הטנק הזה צריכה להיות משמעותית. המורכבות גדולה – חייל סדיר שמגיע לשנתיים במקרה הטוב לאחר קורס והדרכות לא באמת מספיק ללמוד את החומר ולא יוכל לתחזק את הכלי כמו שצריך. חשוב ללמוד מחיל האוויר איך מתחזקים מערכות מורכבות, כמה אנשי קבע צריכים לכל כמות של כלים. בסופו של יום צבא היבשה לתחושתי מפגר מאוד אחרי חיל האוויר.

    ג) לאור עלויות הכלים, המורכבות שלהם, הצורך בשמוש קבוע על מנת שלא "יתישנו באפסנה יבשה" – הגיע הזמן לדעתי להפוך את הצוות שמפעיל את הכלים הכבדים: טנקים, נגמ"שים, מערכות ארטילריה, בולדוזרים וציוד הנדסי, משאיות כבדות וכ"ו לצבא קבע – מדובר באלפי אנשים בסה"כ ומדינת ישראל יכולה לאפשר לעצמה שמי שמקבל כלי שעולה 20,000,000 ש"ח ידע להפעיל אותו ולהוציא ממנו את המקסימום. מדובר בעלות הפעלה יקרה – מאות ליטרים של סולר ועלות יקרה לחלפים – כשזה המצב אם כבר השקענו בכלי במיליונים, שעת מנוע באלפים, תחמושת באלפים עד מאות אלפים – מי שמשתמש בזה חייב להיות איש קבע בשכר הוגן שיחייה את הכלי בשגרה ובחירום.

    ד) כל נושא עליות כח האדם בצה"ל חייב לעבור רביזיה – על מנת למשוך כח אדם איכותי השכר ההתחלתי חייב להיות תחרותי. מצד שני, אסור שהכסף הגדול מאוד ילך על שכר מגילאי ה- 40 ועד 90.

    ה) המודל הנכון לטעמי הוא שירות קרבי משמעותי בגילאי 18-25 סה"כ 7 שנות שירות בשכר טוב ועם משך זמן שמאפשר לחייל להתמקצע לא רק בהפעלת הכלי אלא גם בתחזוקה ותפעול תקלות.

    ו) מגיל 25-27 החייל יצא ללימודים אזרחיים על חשבון משלם המיסים. המדינה תדאג שכל מי ששירת אותה 7 שנים יכנס לאוניברסיטה על בסיס מקום השמור לו – למען הסר ספק, יהיה מספיק מקום בפקולטות היוקרתיות לרפואה, הנדסה, מדעי המחשב, ראיית חשבון, עריכת דין – אבל מעבר למקום מובטח העמידה בלימודים לפי דרישות אקדמיות. שכר הלימוד כולו על חשבון משלם המיסים + 1,000 ש"ח בחודש מחייה + מעונות בחינם בדיור צבורי שיבנה בסמיכות לכל אוניברסיטה.

    ז) בזמן הזה החייל – איש מילואים של היחידה בה הוא שירת ובחירום הוא יקרא לחזור אליה. למעשה לכל חייל בשירות קבע כלוחם יש גבוי של חצי איש מילואים בלימודים. את חופשת הקיץ + פסח + סוכות חיילי המילואים יקראו לשירות שינוצל לרענון וזמן על הכלים במקביל לשחרור חיילי קבע הביתה לחופשות קיץ.

    ח) מגיל 27 התקווה שהחייל שלנו שעזב את צבא היבשה הכבד: שיריון, ארטילריה, הנדסה, תובלה יחייה את חייו ותואר אקדמי איכותי יאפשר לו כניסה רכה לחיים האזרחיים – בלי פנסיית גישור בלי פנסיה תקציבית.

    ט) להערכתי הצבא הכבד מונה כמה עשרות אלפים בודדים בלבד – כל הכלים בשמוש קבוע, בלי ימ"ח, כל משאית נוסעת כל שבוע כך שביום פקודה לא נגלה שיש פילטרים סתומים מאי שמוש במקביל בעשרות כלים.

    י) תקציב מדינת ישראל יכול להרשות לעצמו את זה ובעתיד אפשר לשקול להעביר את כל הצבא כולל יחידות כמו חי"ר למתכונת דומה.

    יא) משך זמן של קצין ביחידה – התחושה שלי שקציני צה"ל במרוץ לפסגה מבלי שהם מבינים את המערך עליו הם מופקדים. האם יתכן שקצין שמגיע מהצנחנים יקבל אוגדה משורינת. יפקד עליה שנתיים ויעבור תפקיד – האם זה באמת הבן אדם שיודע להוציא מהכלים הללו את המקסימום? למה באזרחות למנהלים לפחות 5-10-15 שנות ניסיון בתחומם ובצבא שמים V וממשיכים לתפקיד הבא?

    יב) כמה תרגילי חטיבה ראה קצין בצבל לפני שהמשיך לתפקיד אחר?

    יג) התחושה שלי היא שצה"ל הוא צבא בינוני מאוד ומטה מכך עם איים של מצוינות כמו חיל אוויר, מודיעין וכמה יחידות טכנולוגיות.

    יד) המצב הקיים יאפשר לעמוד מול אוייב כמו החזיבאללה או חמאס אני לא רוצה להתחיל לחשוב מה יקרה כשנשיא מצרי יחליט שמתאים לו מלחמה בישראל. אני לא רוצה לחשוב מה יכול לקרות אם אסד או מי שיחליף אותו יקים צבא משוריין + חיל אוויר ויחליט שהוא פועל ת"פ אירני בשם אינטרס אירני.

    ט"ו) אני לא מציע לוותר לחלוטין על צבא חובה אבל לבצע בו שנוי: כל חייל ישלח ל- 4 חודשי טירונות רובאי 03 שלאחריהם תהיה החלטה: מי ממשיך כאיש קבע בשכר טוב ביחידות לוחמות או יחידות טכנולוגיות עם אופק שירות של 7 שנים. מי פושט את המדים ומבצע את כל אותן עבודות שלא דורשות התמקצעות ארוכה ולא מעורב בכלים יקרים – אפסנאות, מטבח, ש"ג, משטרה צבאית, אבטחת ישובים וכ"ו – משך שירות כשנה עם \ בלי מדים. שכר נמוך יחסית. מי נפלט מהמערכת לתמיד. לכולם ברור שיש אלפי חיילים שהמערכת היתה צריכה לפטור משירות. טירונות 03 תאפשר לסנן את הלא מתאימים ויש לאפשר שחרור מאוד מהיר.

    ט"ז) כל המסות של החיילים הללו שעברו טירונות 03 יקראו לשירות של יומיים – שלושה מדי שנה לשמור על כשירות + יכולת לאפשר לצבא לגייס מאות אלפים מיידית לפעולות כמו שיטור אלים ביו"ש או השלטת סדר בחלקה המערבי של קו שביתת הנשק מ- 1949 בחירום.

    י"ח) קצונה זה מקצוע, חלק מהלוחמים בגילאי ה- 25 במקום אוניברסיטה יעברו קורס קצינים והשלמה חילית של כמה שנים וישארו מגיל 25 – 60 במערכת. המטרה הפחתה מאוד גדולה של כמות הקצינים. העלאת מעמד הקצין. אחריות רבה על כתפי נגדים.

    ט) התקווה היא שכמות הכלים הכבדים תהיה מאוישת כולה בחיילי קבע + גבוי של 50% מילואים.

    1. דבריו של בריק מזכירים לי את מצבו של צה"ל לפני מלחמת יום כיפור כשהמטכ"ל ובעקבותיו הפולטיקאים היו תחת הרושם שהצבא כל כך חזק וימגר ויכריע במהירות כל צבא אוייב ואז ב-1973 פרצה המלחמה שבה נלחמתי בדרום באי-מוכנות, אי-סדר ובלגן כללי שגרם לאלפי קורבנות ודיין דיבר על "חורבן ביית שלישי".

    2. אבהרם גל,

      אני חושב שהמצב היום גרוע הרבה יותר מהיום הראשון למלחמת יומה"כ.

      צה"ל של 1973 היה צבא מאומן הן בסדיר והן במילואים.

      צה"ל של 1973 ידע שכל הקריסה ביומיים הראשונה היא בגלל שהוא נתפס עם המכנסים למטה באשמת הדרג הבכיר – קיסינגר כנראה שסגר עם דיין על ניצחון מצרי קטן על מנת להעביר את מצרים לגוש המערבי על חשבון דם ישראלי (זו הסיבה כנראה שדיין רץ לממשלתו של בגין ודחף מאוד להסדר עם מצרי תוך התרפסות מלאה לתכתיב המצרי-אמריקאי). דיין היה בטוח שיש לו צבא שיאפשר נצחון מצרי קטן לא חורבן בית 3. את גולדה קיסינגר הפחיד לא להתחיל ראשונה ולא לגייס מילואים על מנת למנוע הסלמה. לא לתת מכה ראשונה ע"י חייל האוויר ובקו המגע בסיני היו 1000 חיילים מצרים על כל לוחם ישראלי. קיסינגר פעל למנוע רכבת אווירית על מנת שישראל תדמם ברמה הדרושה לדעתו. סביב ה- 13 באוקטובר סגן שר הבטחון האמריקאי ראה דווחים מודיעינים על מה באמת קורה בישראל ומה מצב המלאים פעל בסופו של יום על דעת עצמו ללא גבוי של קיסינגר שדאג בשיחת טלפון לאחר מכן לקחת קרדיט על עניין שחיבל בו.

      מאיפה האינפורמציה? יש ב- youtube תחקור מלחמת יומה"כ. הדבר הגדול שהדהים אותי הוא שיחת טלפון ב 04:00 בין גולדה שלא ישנה כל ליל כיפור לדיין כשברור לה שלמחרת מלחמה בלפחות 2 חזיתות. גולדה שאלה למה 2 אוגדות שהיא אישרה לגייס למילואים לא החלו את הגיוס ושהיא דרשה שדיין יגיע ב- 05:00 הוא השיב לה שיגיע ב- 09:00.

      צהל של 1973 החזיק בקו הגנה בין 200ק"מ בין התעלה לבאר שבע. צבא היבשה המצרי הצטופף בטווח של עד 10ק"מ מהתעלה טווח ההגנה של סוללות SA2\3\6 – ברגע שטעו ויצאו מטווח ההגנה של סוללות הנ"מ על מנת להושיע את הסורים הוכו שוק על ירך הן מכוחות הקרקע והן מחיל האוויר.

      צה"ל דהיום פרוס במדינה ברוחב של 10-50ק"מ שכולה נשלטת באש מדוייקת מכל כוון אפשרי.
      מסלולי ההמראה של חיל האוויר ידועים וממופים. צבא היבשה לא יוכל לתת לדרג המדיני יומיים "להתארגן" כפי שצבא היבשה של צה"ל הן בחזית רמה"ג והן בתעלה איפשר.

      צבא שלא אומן 35 שנים ושימש למשימות שיטור ביו"ש תחת הנחה שכל בעיה נפתור מהאוויר לא יוכל להערכתי לעמוד ביומיים הראשונים ליומה"כ הן בגלל אובדן הטופוגרפיה מאז 1982 והן בשל העדר אימון וציוד. כשאני כותה ציוד הכוונה לציוד באפסנה יבשה שחלקו פשוט לא שמיש מיידית כמו שכולנו יודעים ציוד מכני שלא עובד מחליד. פילטרים נסתמים.

      לצהל ערמות של ציוד שעולה עשרות מיליארדים אבל אין מי שיתחזק אותו ויוודא תקינות.

      תחשוב מה חשת כשנכנסת לימ"ח במלחמת יומה"כ – האמצעים לתאום כוונות הם כלום לעומת מה שסביר שתמצא בתרחיש כמו יומה"כ בהפתעה גמורה כשחיל האוויר על הקרקע ולא יכול לסייע.

      להבנתי צה"ל דהיום הוא צבא בינוני מינוס שרב הכסף שלו מוצא על שכר וגמלאות בגין התחיבויות של מי ששירת בו בשנים 1948-1995.
      לצבא הזה יש כמה איים של מצוינות כמו רמת הציוד של חיל האוויר, מודיעין, וחלק מיחידות העלית.
      עם כל הכבוד – אלו לא מכריעים מלחמה אלא מצויינים למלחמה שבין המלחמות.

      כח קומנדו קטן שהתאמן חודשיים למשימה מוגדרת מצויין – לא בתרחיש בו צריך לבלום מאות אלפי חיילי אויב שעולים עליך מכל כוון.

      כמו שכתבתי מעלה לתחושתי האלוף במילואים בריק כותב מדם ליבו.

  8. כדי ל"חזק" את הצבא הלוחם הוסיפו בצהל עוד כחמישה אלופים:
    אלוף עומק.
    אלוף אירן.
    אלוף הדרכה.
    רלוף מכללות.
    שלושה אלופי גייסות.
    ולכל אחד זנב של תא"לים, אל"מים, סא"לים וכן הלאה.
    תבינו לאן הולך הכסף.

    1. שכחת עוד שני אלופים :

      – אלוף ההרים והגבעות
      – אלוף הסיפור והמעשיה

  9. אתם לא שם ומקשקשים הרבה – תרבות הישראלי יודע הכל מבין בהכל. כל פעם משנו אחר.

    1. האלוף בריק בהחלט שם ובהחלט מבין. כנראה שהרבה יותר ממך.

    2. להיפך, בריק הוא זה שהלך וראה את המציאות בשטח, לעומת כל הפלאפלים שישבו במשרד וניזונו משקרים על גבי שקרים, כדי ליצור שקרים משלהם ולהעביר הלאה בשרשרת הפיקוד.

      מפקד שלא קם מהכסא והולך לראות את השטח, ברגליים, הוא לא מפקד. הוא פקיד ואפילו לא אחד מוצלח במיוחד. אני מתבייש.

  10. צה"ל במשך שנים ימשיך לדבר על האיומים ואולי אף מרוצה מרוחות מלחמה שמסייעות לו לשמר ואולי להגדיל את התקציב.
    אנחנו אלו העיוורים- תקציבים מנופחים, בזבוז כספים משווע על פרוייקטים שהולכים לאיבוד, מפקדים שלא חסים על כספי הארגון כי אף פעם לא ייפגעו אישית ותרבות הסחבק וקריצת העין בסוף באים על חשבון תקציב החינוך, בריאות, רווחה…רק ביקורת חיצונית וועדות חיצוניות יצילו את צה"ל שלנו מקהות חושים וקיפאון מחשבתי

  11. קשקוש גמור. מי שלא מבין בביטחון שלא ישתתף בועדה. המצגת היא כלי אפקטיבה לשיתוף במידע. מי שרוצה לשקר יכול לעשות זאת גם בעל פה כפי שנעשה לפני עידן הדיגיטל. מי שמתרשם מפירוטכניקה של מצגת ולא מסוגל להבין את הנתונים לא ראוי לשבת בוועדה.

  12. תרבות הטיוח הברדק וההפקרות בצה"ל קיימת עוד מימי טיטוס,
    פלא שהצבא הזה מתפקד..
    עד שלא יתנו לשוק הפרטי לנהל את צהל לא ישתנה כלום (כנל במשטרה)

  13. המצב בצבא אפילו יור גרוכ ממה שבריק מתאר.

    הוא מדבר על הרמות הגבוהות ואולי לא יודע שגם הדרג הלוחם ברמת הכיתה פשוט לא יודע להילחם.
    יש אובדן ידע עצום והשרשת הרגלים רעים/

    לגדודים בצבא חסר מקצועיותת יוזמה ותירה למגע ואיבוד האמון ביכולות העמיות.

  14. עד לאחרונה שרתתי כסא"ל במילואים במפקדת אוגדה.
    הטמעת מערכת הצי"ד בצערך המילורפאים כושל.
    המערכת לא מורכבת על הכלים שנמצאים באחסנה (אח"י) ולא כל שכן בכלים ש"מושאלים" מהחרום לבט"ש.
    ההזהרה של האלוף בריק כתובה על הקיר בדם הרוגיהו ופצועינו ממלחמת יום הכיפורים שנשפך בחלקו כי היינו שאננים.

    טלו קורה מבין עיניכם.
    המלחמה הגדולה לא נראית באופק. אבל לא ניתן להתייחס לצה"ל בפרספקטיבה של העימות מול אירגוני הטרור. זהו לא יעודו של צבא. בזמנים אחרים ובמדינות אחרות העימות הזה הוכפף ל" זנדרמריה" המקבילה למשמר הגבול. בצבא צריך להיות ערוך למלחמה כוללת.
    גם אני ראיתי את המצגות, את השפה הכפולה,את השפה הצבאית החדשה והמושגים החדשים שהובאו מהאזרחות, וגם ראיתי את חוסר המוכנות ליום שבו נעמוד במבחן מול צבא/ צבאות אם וכאשר נצטרך לעמוד במבחן האסטרטגי.

  15. הכשלים של מלחמת לבנון 2 מראים שלא למדנו הרבה ( או לא רצינו ללמוד) מהכשךים והמחדלים של מלחמת יומה'כ. למרות כל ההבדלים, אפשר לראות הרבה כשלים, חוסר מוכנות, בעיות לוגיסטיות בשתי המלחמות האלה. כאשר אתה מדווח לדרג שמעליך, הנטיה הטבעית היא לייפות את המציאות. צריך הרבה אופי ואינטגריטי להציג את הדברים כמו שהם, בעיקר שהם מצביעים על בעיות רציניות, ולרב האנשים אין את היכולת הזאת. לכן, אני חושב שהביקורת של אלוף בריג מבוססת. אני קורא עכשיו את הספר "המתריע" של האלוף במילואים עמוס גלעד, ואני נדהם לקרוא איך דברים מתנהלים בצמרת הצבא ומשרד הבטחון, ואיך "מנפנפים" מישהו שלא מיישר קו ונשאר נאמן לאמת שלו. אני מתאר לעצמי שעל זה בונים האיראנים.

  16. הכל בגלל הכיבוש.
    הכיבוש גורם לכך שחיילים לא מתאמנים ולא נלחמים אלא עסוקים בדיכוי פלסטינים בשטחים. הכיבוש מחייב תרבות של שקרים, טיוח ועצימת עיניים. הכיבוש דורש מהמפקד להיות מנותק מהשטח כי אחרת הוא ייאלץ או להכניס חצי מהחיילים לכלא או להסתכן בעצמו בשותפו בפשעים וזה עלול להיות בעיה אם יצלמו אותו. על עוד יש כיבוש צה"ל לא יהיה מוכן למלחמה. ראינו את זה כבר ב73

  17. אותו הדבר במשרד החינוך!
    מצגות, מצגות, מצגות. הכל טוב ואין כלום.
    המנכ"ל יושב עם אנשים שחלק מהם בקושי היו בכיתה, מן חונטה סגורה של סמנכ"לים, מנהלי כל מיני יחידות הזויות וממציאים כללים (כמו לימודים בקורונה, פרוייקטים עתירי ממון מיותרים בשביל מצגת או פרסום, כל מיני הנחיות למנהלים שלא מבינים מהיכן נפלו עליהם השטויות האלו ועוד…).
    במיוחד היה אשף בנושא הזה אבואב שהוא הרס את משרד החינוך ועושה רושם עם סידור יומן שבו הוא כותב מתי קם, מתי הולך לישון ומ- 11:02 עד 13:04, ישיבה בנושא חרטא.

  18. האמת? כאשר אני מסתכל על צה"ל היום אז יש התקדמות די גדולה בנושאים שעליהם כותב בריק. ברור לחלוטין שיש עוד הרבה עבודה אבל הבעיה נמצאת במקום אחר , חשוב לפחות כמו כמויות או טיב האמל"ח. אני מדבר על רוח צה"ל , החתירה לניצחון , להתקפה , לפעולה. הניצחון האחרון של צה"ל היה בששת הימים. יותר מ 50 שנה עברו , לא נשאר בצבא ולו חייל אחד מאותה התקופה. הדורות החדשים לא לומדים איך לתקוף כי אם איך להתגונן. ובעיקר איך לתרץ כל פעולה בעיני המשפטנים. זה לא צבא. כאשר דן חלוץ אמר שהוא מרגיש מכה קטנה בכנף כאשר הוא מטיל פצצה הוא צדק. תפקידו של חייל הוא להרוג וכמה שיותר. לא להתבכיין. , לא לחפש תרוצים. שם מרק בריק אתה צריך להשקיע את האנרגיות שלך אף שזה לא פופולרי היום. לא בחומר , ברוח.

    1. לידיעת האלוף בריק ושאר המגיבים גם ח"א אינו מוכן תחזוקתית למערכה כוללת .
      תרבות המצגות פותחה בח"א כבר משנת 1988 , לערך . בהמשך ממש מכירת חיסול של כל מערך התחזוקה , בדגש על הריסת בית ספר הטכני , שהיה בסיס למצויינות ולשמירתה . חיסול מערך הנגדים , שהוא ורק הוא שומר על רמת האחזקה והילד עם מערך מילואים מוסמך ומוכשר , מנהל את החיל האיתות מלחמה .
      כל זה נהרס וכמו שהעיר אחד המגיבים , לקחת יחידת קומנדו ולהכין אותה לפעילות נקודתית , זו לא הכנה למלחמה . בדיוק .. אבל בדיוק באותו עיקרון להפציץ פעם בכמה שבועות זו לא הוכחה תמונות למלחמה כוללת .

      והטיעונים ובעובדות רבים רבים עוד …

  19. מה פירוש "נזהרתי בכבודו ולכן חא רמרתי שאלו דבריו של הקצין העומד מולם"? זה לא עניין של כבוד אלא עניין של יושר ואומץ לב, כמובן של הקצין אבל גם של בריק.

  20. מי שלא מאמין לבריק או משקר או לא היה בצבא, פשוט מאוד.
    למי מכם שאכפת מעתיד המדינה, הפיצו את דבריו של בריק. חייבים להכניס את המחדלים האלו לשיח הציבורי, שהרי אם לא נעשה זאת הפוליטיקאים לא יפעלו בנושא עד שיקרה אסון!