המתיחות בגבולות: "חמאס וחיזבאללה בוחנים את ישראל"

החוקר יוני בן-מנחם על התקריות בדרום ובצפון: "סינוואר מנסה לסחוט כסף ונסראללה מבקש לנקום על החיסול בסוריה. ישראל מגיבה בזהירות מרצון לשמור על הליך הנורמליזציה"

יחיא סינוואר וחסן נסראללה | צילום מסך, Cody

שבוע נוסף של מתיחות עבר על גבול הדרום, עם התגברות שיגורי בלוני התבערה וחזרת המראות של שטחי חקלאות ויער שרופים בעוטף עזה. בנוסף נורו כמה מטחי רקטות שאחת מהן פגעה בבית בשדרות, וחיל האוויר הגיב בתקיפות ברצועה. האם אנחנו עומדים שוב בפני סבב של הסלמה? על פי יוני בן מנחם, חוקר בכיר במרכז הירושלמי לענייני ציבור ומדינה, מדובר במהלך מתוכנן מראש של חמאס.

"אנחנו רואים בעזה הסלמה מתוכננת של יחיא סינוואר", הוא אומר בשיחה עם 'מידה' ומסביר: "סינוואר הוא היום השליט הכל-יכול ברצועה אחרי שאיסמעיל הניה עבר לפני כמה חודשים לחיות בקטאר, והוא נוקט במדיניות של הליכה הסף – מצד אחד הוא לא רוצה עימות עם ישראל אבל מצד שני הוא מבין שכרגע זה הזמן הכי נוח לבחון את ישראל כדי לנסות לסחוט עוד ויתורים וכסף".

מה השתנה מבחינת הנסיבות?

"עד לפני כמה שבועות החמאס ביחד עם פת"ח היו מרוכזים במשימה לטרפד את החלת הריבונות הישראלית ועשו הצגה של אחדות לאומית כביכול. ברגע שהנושא ירד מעל הפרק ועלה במקומו הנושא של ההסכם עם האמירויות, סינואר החליט שזה העיתוי המתאים. גם ההסדר עם קטאר לגבי כספי הסיוע עומד להסתיים בחודש הבא, ובחמאס כנראה העריכו עדיף להם לא לחכות לרגע האחרון".

אז המטרה של חמאס בהסלמה היא בעיקר כספית?

"המטרה היא קודם לסחוט כסף הקלות והטבות הומניטריות. כרגע הקטארים מעבירים כל חודש סכום של 25 מיליון דולר לעזה באמצעות השליח מוחמד אל-עמאדי, והוא מחולק למשפחות נזקקות שכל אחת מקבלת מאה דולר. עכשיו סינוואר דורש להגדיל את הסכום הכולל ל-50 מיליון שיוחלק לעוד מאה אלף משפחות, כמובן במטרה להגדיל את ההשפעה שלו ברצועה. חוץ מזה יש עוד דרישות כמו הרחבת תחום הדיג או עוד אשרות כניסה לפועלים, יחד עם קידום פרויקטים בינלאומיים של תשתיות מים וחשמל".

מה יקרה בחודש הבא כשהכספים מקטאר אמורים להפסק?

"בינתיים ישראל הפעילה לחצים מול קטאר כדי שתגדיל את הסכום והצליחה מאחורי הקלעים להרגיע את השטח. על פי דיווח מאתמול בעיתון 'א-שרק אל-אווסט', אלוף פיקוד הדרום הרצי הלוי נסע לקטאר כדי לדון במצב, ואתמול בערב אל-עמאדי הגיע לישראל ונפגש עם בכירים במערכת הביטחון ובהמשך עם הנהגת חמאס בעזה. נראה שקטאר הסכימה עקרונית להגדיל את הסכום החודשי ל-40 מיליון, יחד עם פיתוח קווי חשמל חדשים, אבל כנראה שלחמאס זה לא מספיק כי בינתיים שיגורי בלוני התעברה ממשיכים".

האם יש מוצא מן המעגל הזה של סבבי הסלמה ורגיעה?

"כרגע יש החלטה פוליטית של ראש הממשלה על מדיניות הכלה ברצועת עזה ומתן הדגש העיקרי על הזירה הצפונית. נתניהו מנזה להימנע מלשקוע בשתי חזיתות, והוא סבור שמבחינה אסטרטגית ההתבססות הצבאית של איראן בסוריה היא סכנה גדולה יותר לישראל. סינוואר מצדו יודע את זה היטב ולכן הוא מרשה לעצמו למתוח את גבולות ההסלמה וללכת על הסף".

השאלה היא האם יש בכלל פתרון ארוך-טווח לעזה

"הפתרון היחיד שאני רואה לטווח ארוך הוא מבצע צבאי רחב בתוך הרצועה, בסגנון 'חומת מגן', שימשך כמה חודשים במטרה להשמיד את כל התשתיות הצבאיות של ארגוני הטרור. אבל מכיוון שאנחנו לא רוצים להישאר בשטח ולקחת אחריות על כל הפלסטינים שם, זה צריך להגיע יחד עם הסדר בינלאומי על פירוז ופיקוח גם אחרי שכוחות צה"ל יצאו. המצב שבו כרגע יש שקט רוב הזמן מאפשר לחמאס ולג'יהאד האסלאמי להתעצם, בדיוק כמו שקרה עם חיזבאללה אחרי מלחמת לבנון השנייה. אם לא נשמיד את התשתיות שלהם עכשיו למרות המחירים הכבדים, הם ימשיכו לגדול ובסופו של דבר מלחמה תהיה בלתי-נמנעת".

התחממות בצפון

גם בגבול לבנון נרשמה אמש תקרית ביטחונית חריגה, כאשר חוליית מחבלים ביצעה ירי לעבר עמדת צה"ל באזור מנרה ובתגובה ביצע חיל האוויר תקיפה נרחבת יחסית בשטח לבנון. על המצב במדינה השכנה בצפון בן מנחם אומר כי "לבנון עצמה שקועה במשבר פוליטי עמוק מאוד".

לדבריו, "בעקבות הפיצוץ בנמל ביירות הממשלה בראשות חסן דיאב התפטרה, וכעת יש מאבק גדול בשאלה מי ירכיב את הממשלה החדשה עם הרבה גורמים שבוחשים בקלחת. ארה"ב מנסה להביא לקמת ממשלה בלי נציגי חיזבאללה, ונשיא צרפת מקרון מנסה לשכנע אותה להתפשר עבור היציבות. הייתה גם יוזמה של יו"ר הפרלמנט נביה ברי למנות שוב את סעד אל-חרירי, אבל הוא הודיע שהוא לא מעוניין. יש דיונים כל הזמן ובינתיים המדינה קורסת".

מאין אמור להגיע הסיוע בשיקום אחרי אסון הפיצוץ?

"על פי הערכות של בנקים בעולם, הסכום הדרוש לשיקום ביירות נע בין 5 ל-10 מיליארד דולר. אחרי שביקר בביירות, עמנואל מקרון יזם ועידה של מדינות שהיו אמורות לתרום כספים, אבל הצליח לגייס רק 300 מיליון. הרבה מדינות חוששות להעביר כספים שילכו ישר לממשלה המושחתת בלבנון, ולכן מנסים להקים מנגנון בינלאומי שידאג שהכסף יגיע באמת לסיוע הומניטרי".

ואיפה נמצא חיזבאללה בכל התסבוכת הזו?

"לפי הדלפות של גורמי מודיעין מערביים שהתפרסמו לאחרונה, חיזבאללה הוא בעצם האחראי לפיצוץ שהתרחש במחסן בבעלותו ובו אוחסן האמוניום החנקתי שהגיע בין השאר גם מאיראן. למרות זאת, חיזבאללה הוא דווקא המרוויח מהמשבר בלבנון כי הוא עדיין הכוח הצבאי החזק במדינה ולא ניתן להקים ממשלה ללא הסכמתו. נסראללה זכה לאחרונה בעוד ניצחון קטן כשבית הדין הפלילי בהאג שדן ברצח רפיק אל-חרירי אמנם הרשיע את אחד מפעיליו, אבל זיכה שלושה אחרים וקבע שאין הוכחות שחיזבאללה או סוריה אחראיות להתנקשות. למעשה, חיזבאללה לא שילם שום מחיר על הפשעים שלו".

מה אפשר ללמוד מהתקרית בגבול אמש?

"אנחנו לומדים פעם נוספת שחיזבאללה מנסה לשמור על המשוואה של דם תמורת דם, ועדיין מבקש לנקום את מות פעיל הארגון בהפצצה בסוריה המיוחסת לחיל האוויר הישראלי. נסראללה ניסה להחדיר חוליה מהר דב וכנראה גם את החוליה מהגולן ונכשל, ולהערכתי הוא ימשיך לנסות. יחד עם זאת ראינו אתמול גם תגובה חריגה של ישראל שמראה שוב את ההבדל בין הדרום לצפון – בעזה לא רוצים להסלים מול חמאס ובלבנון הולכים בקו נוקשה יותר מול חיזבאללה".

יכול להיות שנראה גם הסלמה בצפון?

"כרגע חיזבאללה לא יכול להרשות לעצמו לקחת את לבנון במצבה הנוכחי למלחמה, והוא לא יעז לעשות את זה גם לאור האזהרות האחרונות של ישראל. אני מעריך שהוא לא יגרור למלחמה אבל ככל הנראה כן ינסה להמשיך לבחון את ישראל ולהוציא עוד פיגוע כדי לשמר את המשוואה".

איך ההסכם עם האמירויות משנה את המצב מבחינת העימותים בגבולות?

"הוא דווקא מציב את ישראל בבעיה מבחינת יכולת התגובה שלה כי הוא מצמצם את מרחב הפעולה הצבאית. אנחנו יודעים שישראל עושה מאמצים גדולים להשלים במהירות את ההסכם ואולי לצרף מדינות נוספות כדי לסייע לטראמפ לפני הבחירות בארה"ב בנובמבר, ולכן נזהרת מאוד מלהיגרר להרפתקאות שיחבלו בהישג הגדול של הנורמליזציה עם מדינות ערב. במזרח התיכון יש הרבה הפתעות, ולפעמים מספיקה תקרית קטנה כדי להרוס מאמצים של שנים".


מאמרים נוספים

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

1 תגובות למאמר