הפלסטינים בסוריה ועיראק סובלים, למנהיגים שלהם עדיפויות אחרות

בזמן שראשי הרש"פ והחמאס מגנים בחריפות את ההסכם בין האמירויות וישראל, אלפי פלסטינים נרדפים ונרצחים במדינות השכנות

הרס במלחמת האזרחים בסוריה | Moayad Zaghmout

בשבועות האחרונים, ראשי הרש"פ והחמאס מיקדו את תשומת הלב שלהם בעיקר בהסכם בין ישראל לאמירויות ובחשש מפני מדינות ערביות אחרות שמתקרבות לכינון יחסים רשמיים עם ישראל. אך בשונה ממנהיגיהם, נראה כי הפלסטינים שחיים בסוריה ועיראק לא מוטרדים במיוחד מן ההסכם בין ישראל לאמירויות. לאותם פלסטינים יש דאגות קיומיות דחופות הרבה יותר, כמו למשל מציאת מקום לישון או מים בטוחים לשתייה. הם מוטרדים מהבתים שנהרסו ואבדו ומגורל הילדים הנעדרים.

מאז פרוץ מלחמת האזרחים בשנת 2011, מספר הפלסטינים ההרוגים בסוריה עומד על 4,048 וזאת בנוסף לאלפי פצועים. עשרות אלפים אחרים נאלצו להימלט מבתיהם, חלקם לאזורים שונים בתוך סוריה וחלקם למדינות השכנות ולאירופה. בצפון סוריה, מאות משפחות של פליטים פלסטינים מוגדרות כמי שחיות ב"תנאים הומניטריים חמורים". ארגון AGPS הפועל למען הפלסטינים בסוריה דיווח כי רבות מהמשפחות נטשו אפילו את האוהלים שניתנו להן בשל מחסור בשירותים בסיסיים. "בשיא החום של הקיץ היו לפעמים ימים שלמים ללא מים במחנה", נכתב בדו"ח.

בנוסף, 1,797 פלסטינים נעצרו בידי הרשויות בסוריה ועוד 333 מוגדרים כנעדרים שגורלם לא ברור. על פי ארגון APGS, כוחות הביטחון הסוריים "ביצעו חטיפות ומעצרים, לפעמים בטענה שהחטוף הוא אדם מבוקש ולפעמים רק מתוך רצון לדרוש כופר מקרובי המשפחה".

נעלמים בעיראק

גם עבור הפלסטינים החיים בעיראק השכנה, המצב לא נראה מזהיר. בשבוע שעבר, מספר משפחות פלסטיניות החיות במדינה פנו לראש הממשלה מוסטפה אל-כאזמי בבקשה לגלות את גורל בניהם הכלואים במשך שנים ללא שום מידע על מקום הימצאם או הסיבה למעצרם. "איננו יודעים דבר על גורל בנינו", נכתב בפניית המשפחות. "ביקרנו במרכזי כליאה רבים ולא מצאנו שום סימן. אנחנו מבקשים שתראה את כאב האמהות, חלקן נפטרו מצער על בניהן, ותעזור לנו לגלות מה קרה להם".

עוד טענו המשפחות כי ארגונים בינלאומיים הפועלים במדינה כמו 'הצלב האדום' והאו"ם סירבו לסייע להן בחיפוש אחר אהוביהם. מוחמד אבו-עומר, פלסטיני החי בעיראק, סיפר כי כמה מבני משפחתו נעדרים מאז שנעצרו בידי כוחות הביטחון בשנת 2005. "יומיים לאחר המעצר התבקשנו לשלם כופר של 50 אלף דולר. שילמנו חצי מהסכום והם הסכימו לשחרר רק אדם אחד. השני פשוט נעלם".

העיתונאי הפלסטיני נביל אל-סחלי אומר כי 4,000 הפלסטינים שעדיין חיים בעיראק עומדים בפני "טרגדיה מתמשכת". לדבריו, כמה מחקרים מצאו כי לפחות 20 אלף פלסטינים נמלטו מעיראק בשנים האחרונות בשל "מעשי טבח" נגדם מצד ארגונים קיצוניים שונים. עוד הסביר אל-סחלי כי סבלם צפוי לגדול בעקבות החוק העיראקי משנת 2018 השולל מפליטים פלסטינים את זכויותיהם.

במאמר שהתפרסם לאחרונה באתר The New Arab הממומן בידי קטאר, נכתב כי "לאור הפופולריות של הסוגיה הפלסטינית בעולם הערבי, מפתיע לגלות כי כמעט ואין דיווח על סבל הפליטים הפלסטינים בעיראק". על פי הדיווח, ממשלות עיראק גזלו מפלסטינים רבים את מסמכי הזהות והדרכונים שלהם. "לאחר יותר מעשור וחצי של התעללות, הפלסטינים החיים בעיראק מזה עשרות שנים כעת מבקשים לעזוב את ביתם ולהימלט מהסבל היום-יומי", נכתב במאמר. "לאחר שהוגדרו כנאמני הבעת', "החביבים על סדאם" או פשוט "סונים", הפליטים הפלסטינים הפכו למטרה של מיליציות שיעיות לאחר נפילת משטר חוסיין. בשנת 2003 לבדה, 344 משפחות גורשו בכוח מבתיהן בידי אנשי מיליציה".

הטרגדיה האמיתית

בזמן שפלסטינים בעזה וביו"ש שרפו בהשראת מנהיגיהם את תמונות נסיך הכתר של האמירויות והאשימו אותו ב"תקיעת סכין בגב" בשל השלום עם ישראל, אולי כדאי שישימו לב לכך שסוריה ועיראק לא רק נועצות סכין בגב הפלסטינים אלא הורגות ופוצעות אותם, מגרשות אותם מבתיהם ומעלימה את בניהם.

בניגוד כמעט מוחלט למצב בסוריה ועיראק, איחוד האמירויות ומדינות אחרות במפרץ הפרסי פתחו בשנים האחרונות לרווחה את שעריהן עבור פלסטינים, סיפקו להם מקומות עבודה ותנאי חיים גבוהים. לכן ניתן לתמוה מדוע המנהיגים הפלסטינים משקיעים זמן כה רב דווקא בגינוי האמירויות ולא מדברים כלל על ההרג והרדיפה השיטתית שעוברים אחיהם במדינות ערביות אחרות. פעם נוספת מסתבר כי עבור ראשי הרש"פ וחמאס, הטרגדיה האמיתית היא כאשר ערבי אחר מביע רצון בשלום עם ישראל.

כל עוד ההנהגה הפלסטינית תמשיך במאמציה לחבל בהסכמי השלום בין ישראל למדינות ערב ולא לדאוג באמת לפלסטינים הסובלים, אותן משפחות אומללות בסוריה ועיראק ימשיכו לחשוש לחייהן ולהיות יעד לרדיפה ורצח.


חאלד אבו-טועמה הוא עיתונאי הפועל בירושלים. גרסה מלאה של הטור פורסמה לראשונה באתר מכון גייטסטון.

מאמרים נוספים

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

15 תגובות למאמר

  1. פלא שח'אלד אבו טועמה עוד לא חוסל בידי 'אחיו' ברמאללה ובעזה.

    נקווה שהוא נוקט אמצעי בטיחות מתאימים.

    1. חאלד אבו טועמה אומר את האמת.יש טרוריסטים מאפיונרים בדמות הנייה וסינוואר .ונסרללה.ועוד..שמשחקים את המשחק הפוליטי.חיים חיי עושר על חשבון קטאר ואיראן.צריך להוריד את המנהיגים .חיסול ממוקד לכולם.דיקטטורה מוסלמית שיעית .מסוכנת לעולם.מסוכנת לתושביה.

  2. רק 4000 פלסטינים עלק חיים בעירק, הייתי בטוח שחצי מעירק זה פלסטינים, מה הם לא התרבו שם כמו בכול העולם שעומד על מיליונים. או שהעיתון כתב מספר מדוייק כולל גידול, ויש לעשות את אותו תיקון במספרים בכול העולם?

    1. עזוב נו, רק פה יש תופעה שבה עירקים (וסעודים, ומצרים, וסורים, ולבנונים ועוד) הגיעו לכאן לפני 150 שנה, חזרו לעירק (וסעודיה ומצרים…) ועדיין קוראים להם "פלסטינים". מה גם שאם כבר רוצים לדייק ממש, אז יש לומר שמראש אין עירקים, וסעודים, ומצרים וסורים, כי גם זו המצאה. כל נושא הלאומיות הוא קונספט מערבי ואינו מקובל על העולם הערבי, אשר מחלק את עצמו לפי בסיס השתייכות שונה לגמרי (דתי, עדתי, שבטי). ולכן יש לומר, היו ערבים סונים באזור הגיאוגרפי שהיום מכונה "עירק", שהגיעו לאזור הגיאוגרפי המכונה "פלשתינה" וחזרו לאזור המכונה "עירק". אבל זה פחות מתגלגל מהלשון…
      לא סתם דר' בכור מדבר תמיד על מדינת נארניה בהקשר זה – הכל פרי הדמיון הקודח ובהתאם לאינטרסים.

  3. לא הבנתי דבר קטן
    מה זה פלסטיני?
    מאיזו מדינה הוא הגיע?
    מתי היא נוסדה?
    מה שם ראש הממשלה/המלך של המדינה?
    באיזה מטבע הם משתמשים?

  4. זה בעירק וסוריה. אצלנו הפלסטינים אוכלים כמו חזירים , עושים חיים , עושים חתונות של 5000 איש , בונים וילות בגודל ארמונות ומלכלכים חופשי עח המדינה.

    1. שיביאו אותם לארץ המפגינים בבלפור יקבלו אותם בזרועות פתוחות

    2. תפסיק לסלף. אין קשר בין המפגינים בבלפור לפלסטינים שקוברים את עצמם. דבר לא קשור בדבר

  5. יש להם פה אמריקה הם צריכים לנשק את הידיים של ביבי

    שהם חיים פה.ולהרים את דגל ישראל ולנשק אותו מול כל העולם הערבי
    כל ערבי במזרח התיכון מוכן להחליף כל ערבי בישראל

    1. לא סתם ערביי ישראל מכונים ע"י הערבים האחרים : "ערב אל זיבדה" ערביי השמנת.

  6. לא מבין, אתם מעוניינים בזכות השיבה לפלסטינים?, מה בוער כל כך לדבר על ערבים שבטעות נחשבים לפלסטינים?

  7. במגילת העצמאות ניתנה זכות השיבה לכל היהודים בעולם לשוב למולדתם.
    חסרה בו חוק חובת השיבה של כל הערבים מהגרי העבודה שבאו לארץ ישראל ואינם מכירים בזכות העם היהודי על בעלותו על ארץ ישראל ואינם נאמנים למדינת ישראל, חובת שיבה למקומות מוצאם מהם באו ואליהם הם חייבים לשוב.
    בן גוריון ביצע הלכה למעשה את מטרתו של חובת השיבה של הערבים למקומות מוצאם על שהרשה להם לברוח מארץ ישראל על חששם שמא היהודים יעשו בהם את מה שהם רצו לעשות ביהודים.
    כיום יש מקום לחוקק את חוק חובת השיבה על הערבים שאינם נאמנים למדינה לצאת ממנה ולשוב למקורותיהם.