משרד המשפטים מתחמק מלמסור מידע על פרשת מנדלבליט-ניצן

במשרד הפרו את חוק חופש המידע כאשר טרם השיבו לבקשה בעניין שנשלחה לפני יותר מארבעה חודשים, ובמקום זאת סיפקו עד כה רק תירוצים

מה הם מסתירים? היועמ"ש מנדלבליט ופרקליט המדינה לשעבר ניצן | צילום מסך

משרד המשפטים מתחמק במשך יותר מארבעה חודשים ממתן מענה לבקשת חופש מידע בנושא היחסים בין היועץ המשפטי לממשלה אביחי מנדלבליט לבין פרקליטות המדינה.

הבקשה לקבל את המידע הוגשה מטעם אתר ‘מידה’ ביום ה-28 באפריל, בעקבות חשיפת השערורייה לפיה גורמים בכירים בפרקליטות קיבלו החלטה לא רשמית לגבי עילת סגירת התיק של מנדלבליט מ’פרשת הרפז’ בזמן שהוא היה הממונה עליהם ולבקשתו. ההחלטה לא פורסמה לציבור ולא נמסרו לגביה נימוקים.

הגשנו אז למשרד המשפטים רשימת שאלות, במטרה להבהיר את הדברים החמורים שעלו בכתבה. בין השאר ביקשנו לקבל את התאריכים בהם התקיימו בפרקליטות המדינה דיונים או פגישות עבודה בנוגע לסגירת התיק נגד מנדלבליט או שינוי עילת הסגירה, את ההתכתבות בעניין בין הפרקליטות ללשכת היועץ המשפטי, את רשימת הפגישות בין מנדלבליט לאנשי הפרקליטות וליועמ”ש דאז וינשטיין ואת הרישום הפלילי הקיים במשרד המשפטים לגבי מנדלבליט.

משרד המשפטים מסרב להגיב. פנינו לממונה על העמדת מידע לציבור במשרד המשפטים, אך הסירוב לענות לשאלות נמשך. הוא דחה את תאריך היעד למתן מענה כבר חמש פעמים, באישור מנכ”לית המשרד ובטענות כי “נוכח מורכבות הנושא” יש צורך “לקבל את אישורם של הגורמים הבכירים”. על פי חוק חופש המידע, המועד האחרון בו רשות ממשלתית חייבת למסור תשובה לבקשה הוא 120 ימים מיום הגשתה. ניסיונות מצדנו לברר את מצב המענה נתקלו בהתחמקויות ותירוצים שונים. בין השאר טענו במשרד המשפטים כי האדם שאמור לקבל את ההחלטה “נמצא בחופש”, ומספר פעמים הבטיחו מענה “בימים הקרובים”. אבל במשרד המשפטים הבטחות לחוד, ומציאות לחוד.

אי-מענה מהווה כאמור הפרת חוק מצד משרד המשפטים. פנינו בתלונה בעניין ליחידה הממשלתית לחופש המידע, ושם נמסר ל’מידה’ ביום רביעי השבוע כי טיוטת החלטה להכרזה על משרד המשפטים כרשות מפרה נמצאת בהכנה, בכפוף לשימוע.

היסטוריה של הסתרה

זו אינה הפעם הראשונה בה משרד המשפטים מתחמק בתואנות שונות ממתן מענה לציבור לשאלות מהותיות, בניגוד לחוק חופש המידע. כפי שדיווחנו ב’מידה’ בשנה שעברה, היועמ”ש מנדלבליט סרב לחשוף האם ומתי נפגש עם כתבת חברת החדשות דנה ויס בטרם שידור הריאיון עמו בחדשות 12. אז טענו במשרד המשפטים כי מסירת המידע “עלולה לפגוע בעבודת הרשות הציבורית ולשבשה, כמו גם להשפיע על העבודה העיתונאית ולפגוע באינטרסים עסקיים של צדדי ג’ באופן שגובר על האינטרס הציבורי במידע”.

במקרה אחר אותו חשפנו,  סירבו במשרד המשפטים לבקשת ארגון ‘לביא’ לקבל את יומנה של המשנה ליועמ”ש דינה זילבר בפורמט המקורי בו הוא מנוהל בתוכנת ‘אאוטלוק’, בטענה כי זהו כלי ניהולי המכיל מידע רב נוסף. במקרה אחר, גלעד צוויק חשף ב’מידה’ את סירוב משרד המשפטים למסור את יומנה של אביטל שטרנברג, בכירה במחלקת הייעוץ המשפטי העוסקת בין השאר בסוגיית המסתננים, בתואנה כי היא “אינה נושאת בתפקיד בכיר מספיק” וכי מדובר במידע ש”אין לו נגיעה או חשיבות לציבור”.

בחודש פברואר, משרד המשפטים סרב לבקשת ‘מידה’ לקבל מידע על החופשה אליה יצאה המשנה לפרקליט המדינה ליאת בן ארי בעיצומו של השימוע בתיקי ראש הממשלה. במשרד טענו אז כי מדובר ב”מידע פנימי וסודי” שגילויו “מהווה פגיעה בפרטיות ולכן אסור בפרסום”.

משרד המשפטים, אם כן, מתמחה בלשחרר לציבור רק מידע שנוח לו. ההתנהלות הזו, שעומדת בניגוד מוחלט לרוח חוק חופש המידע, מצד גורם האכיפה העליון במדינת ישראל, מוכיחה שוב שאסור לתת למשרד המשפטים וגורמי האכיפה להתנהל בפיקוח עצמי. הכוח, כמו תמיד, משחית.

הממונה על חופש המידע במשרד המשפטים מסר בתגובה: “מאחר ובקשת חופש המידע עוסקת בתכתובת שנשלחה מטעם היועמ”ש בתקופה בה טרם נכנס לתפקידו, נעשתה אליו פניה בהיותו גורם פרטי בהתאם לסעיף 13 בחוק חופש המידע, לצורך קבלת עמדתו בעניין מסמכים שקשורים אליו. בהתאם לכך, היועמ”ש צריך להשיב עד 21.9 במסגרת עמדתו כאדם פרטי (צד ג’), ולאחר מכן תועבר התשובה לפונה”.


מאמרים נוספים

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.

26 תגובות למאמר

  1. וכמובן שיו”ר ועד עובדי משרד המשפטים שהגיע מההסתדרות תומך ונותן גיבוי מלא.
    מי כמוהו יודע מה זה “הסתרת מידע” ?

    1. כרגיל חלאות כנופיית שלטון החוק מרשים לעצמם כל מה שהם רוצים, גם אם זה בניגוד לחוק ובנוסף הם מרשים לעצמם להנדס את תודעת הציבור בשקריהם הבוטים.
      חובה להעיף את שופטוני בגץ הארורים, הרועץ המשפטי לצמשלה המקולל, הפרקליטות שבתוך הפרקליטות היינו דוגמת שי ניצן, ליאת בן ארי וחבריהם וכמובן את ניסנקורן שמסיבות מושחתות מגן על הכנופיה הארורה הזו כחומה בצורה.

    2. להנדל ולהאוזר המתיפיפים לא מפריע הכיסתוח של הפרקליטות בגיבוי ”יו”ר ועד העובדים של משרד המשפטים”?
      עד מתי יתעקשו לא להתקדם לממשלת ימין צרה?

    3. צריך להודות כל יום לשם שאין שולחים אותנו לסיביר.

  2. עצם העובדה שהחוק נותן 120 יום היא שערוריה!

    כמה זמן לוקח לאתר קובץ או מסמך?! מסכים שבקיץ או בחגים צריך לאפשר דחייה של שבוע אבל מעבר לזה אין צידוק ליותר מ120 שעות(חמישה ימים=שבוע עסקים אחד) וגם זה לארג׳.

    1. החוק הזה הוא בדיחה. עוד אפשרות לרשויות להסתיר מאיתנו מידע ובלי שום השלכות למי שמפר אותו

    1. מאיפה אתה מכיר את המשפט הזה חחח אני מכיר אותו בערבית

    2. הם צריכים זמן כדי להעלים ולהשחיר את כל השורות שקושרות אותם לפשע.
      תפרגנו להם.. לא יכול להיות שהפרקליטות פושעת, אחרת היינו חיים במדינה מושחתת.. האא סליחה, אנחנו במדינה מושחתת

    3. טילון, אני מבטיח לך שב120 יום אפשר להעלים, להשחיר ואפילו לשכתב כל מסמך שצריך.

  3. לאחר חלוף 120 הימים – פנייה לבגץ. אם בגץ לא יתערב – צריך לסגור את המדינה ולבקש מבריטניה להחזיר לכאן את הנציב העליון.

  4. תמשיכו בשלכם . אל תניחו למשרד המשפטים ולדוברות שלהם לברוח מלתת תשובות כפי שחייב להיות . זה הגוף שזה הקרוי משום מה ” שר משפטים ” אבי פופקורן נותן לו גיבוי . כאשר נוח להם מסתירים מידע חיוני מהציבור ומפירים זכות הציבור לדעת . התנהגות של חונטה משפטית .

  5. לצערי אנחנו חיים במדינה של שמור לי ואשמור לך בכול מקום יש את זה הדג מסריח מהראש ככה זה

  6. אם מסרבים במשרד המשפטים למסור כול מסמך שהוא מה זה אומר יש פה משהוא מסריח שמור לי ואשמור לך

  7. מה אומר ומה אגיד, נתתם לחתול לשמור על החלב ומה רציתם שיהיה. עכשיו בפרקליטות והיועץ המשפטי לממשלה מנהלים ביחד מלחמת חורמה נגד נתניהו כדי שלא יהיו לו מתנגדים . בפועל מנדלבליט הוא מנהל את המדינה . כל מידע שלא נוח להם הם לא רוצים לתת .

    1. מנדל-נישט לא מנהל כלום. הוא נסחט באמצעות תיק הרפז.
      זה היופי של דיפ-סטיט, זה מבטיח שמי שבאמת ינהלו הם אנשים שמחזיקים רשמית במשרות מספיק זוטרות כדי שהציבור אף פעם לא ישמע עליהם והם לעולם לא ידרשו לתת דין וחשבון.

  8. איזה הפתעה שמסתירים הפרקליטות…מרוב הפתעה כמעט נפלתי מהכיסא.
    בו נומר האמת חבורת של שחצנים מנופחים מורמי עולם שאין עליהם ביקורת ברור שיש תינופת.
    כי אם אין להם מה להסתיר למה לא מוסרים הפרוטוקולים…הרי ברור שיש שם דברים חמורים.

  9. ביטול הדיקטטורה השיפוטית:
    – הממשלה/הכנסת ממנים שופטים. (לא השופטים ולא לשכת עו”ד)
    – וועדת ביקורת כל 10-שנים שקיפות על אחוז ייצוגם של חובשי כיפה, מזרחים ובעלי צבע עור לא לבן בפרקליטות. (אנחנו המדינה עם אחוז עו”ד לנפש מהגבוהים בעולם, נצליח למצוא מועמדים ראויים, אחרת זו גזענות) .
    – החמרת ענישה והגדלת פיצוי כספי על ניסיון הפללה והגשת תלונת שווא.
    – איסור על המשטרה/הפרקליטות לפנות לאזרחים מיוזמתם ולשכנעם להגיש תלונה ו/או תביעה.
    – מגבלת שכר עד פי 5 מהשכר החציוני במשק לשופטים.

  10. עירית לינור המדהימה הגדירה את זה בצורה הכי מדוייקת. המלחמה בשחיתות במדינת ישראל היא כמו לעשות ספונג׳ה במי ביוב.