פרקליט המדינה לשעבר יצא לסבב ראיונות מקיף בעקבות חשיפת קלטות מנדלבליט, אך לא נתקל באף שאלה אמיתית ולא סיפק שום תשובה מהותית
אירוע נדיר התרחש אמש (שישי) על מרקעי הטלוויזיה בישראל כאשר בשלוש מהדורות החדשות המרכזיות לסיכום השבוע, בשלושה הערוצים הגדולים והנצפים במקביל, הופיע אותו אדם לראיון מיוחד ובלעדי.
הייתם חושבים בוודאי שכבוד ויקר כאלו שמורים לראש ממשלה שהנהיג מהלך היסטורי או נבחר ציבור בכיר אחר העוסק בסוגיה הרת-גורל והעם צמא למוצא פיו, אלא שמי שתפס את המסך ואת כל תשומת-הלב התקשורתית בערב שישי היה פקיד לשעבר, שפרש לגמלאות לפני כמעט שנה ומאז התראיין בהרחבה בשלל במות.
היה ניתן עוד לחשוב כי מרואיין הכבוד יגיע לחשוף פרטים מדהימים או להתייחס לפרשה מטלטלת, אלא שעל פי עדותו שלו עצמו הסוגיה בגינה בחר לערוך סיור אולפנים מפרך היא לא יותר מ"ביטוי לא מוצלח". כך הגדיר פרקליט המדינה לשעבר שי ניצן את הדברים החריפים שנשמעו בהקלטת שיחותיו של היועמ"ש מנדלבליט, ונחשפו מוקדם יותר השבוע בחדשות 12 על ידי עמית סגל וגיא פלג. בין השאר נשמע מנדלבליט טוען כי בפרקליטות תפרו לו תיק ושי ניצן "מחזיק אותו בגרון" כאשר הוא נמנע מלקבוע את עילת סגירת התיק נגדו.
את הפרשה כולה ניתחנו ב'מידה' כבר לפני כחצי שנה, ובכל מקרה ברור כי השאלה המרכזית היא לא אם הייתה "השפעה" על מנדלבליט באותה העת אלא האם קיים ניגוד עניינים מכך שתיק פתוח נגד היועמ"ש מוחזק בידי הפרקליטות שפועלת תחתיו. על פי ההקלטה ברור כי ניגוד העניינים היה מובהק וממשי, ולכן הפולמוס סביב שאלת ההשפעה או הוכחתה אליו מנסה למשוך ניצן כלל לא רלוונטי, והוא הראשון שאמור לדעת זאת כמשפטן ותיק ובכיר. כפי שהראו חשיפות אחרות, גם טענתו החוזרת של ניצן כי ההקלטות התרחשו "שנים לפני ההחלטות בתיקי נתניהו" אינה תואמת את ציר הזמן של האירועים כפי שהתרחשו במציאות.
הקלטות הסעירו מדינה שלמה בימים האחרונים, אך בכל הראיונות בכל הערוצים שי ניצן עשה ככל שביכולתו להמעיט מעוצמת הפצצה ולמזער נזקים מצדו כשחקן מרכזי בפרשה, והתחמק ממתן תשובות מהותיות בגישה הנוירוטית הטיפוסית של אני ואפסי עוד, כאילו לא שמענו רק יומיים קודם לכן את מנדלבליט אומר בקולו את הדברים המפורשים.
התנהלותו של ניצן מעלה כמה תמיהות בסיסיות. אם אכן מדובר בסיפור שולי ולא משמעותי, וכפי שהוא טוען מעולם לא נפל רבב בשום החלטה שלו, מדוע הדחיפות בסבב ראיונות יח"צ כאלה על במות התקשורת המרכזיות בערב שישי? אולי ניצן בכל זאת סבור כי מדובר בטענות מספיק חמורות המצדיקות את ריצתו למצלמות, אך מסרב להודות בכך? ומן הצד העיתונאי שמנגד – אם אכן מדובר בפרשה מרעישה המצדיקה הפקעת מרבית זמן האוויר היקר של המהדורה כדי לדון בו, מדוע לא נשמעה אפילו שאלה אחת קשה כלפי המרואיין הנכבד?
וכאשר צופים בראיונות עצמם המרגישים יותר כשיחות בין חברים מאשר ראיון עיתונאי משמעותי, ניתן אולי להבין את התשובות לתהיות. שי ניצן ידע שהוא מגיע לבמה אוהדת בה לא יתקל במכשולים משמעותיים, ככל הנראה בחר את המראיינים שישבו מולו (לטענת איילה חסון בחדשות 13) וייתכן שגם נושאי וכיווני השיחה סוכמו מראש. כפי שחשפנו לפני כשנה ב'מידה', פרקליט המדינה לשעבר קיים בשלוש השנים האחרונות לכהונתו עשרות מפגשים עם עיתונאים אך משרד המשפטים סירב לחשוף את זהות המשתתפים בהם.
המראיינים מצדם, בניגוד למצב הרוח הקרבי ששורה עליהם בראיונות מול אנשי ימין, סיפקו את הסחורה כאשר נמנעו משאלות קשות או מביקורת, לא דרשו הסברים ובאופן כללי העניקו למרואיין\חבר ניצן במה חופשית להפיץ ספינים ולהמשיך במאחז העיניים. שום ערך חדשותי, אף לא אמירה חדשה אחת, ורק אנחנו הצופים הסקרנים והמוטרדים נותרנו שוב ללא תשובות ועם שאלות רבות נוספות.
במובן מסוים, מופע היח"צ של ניצן מסמל בדיוק את הכיוון בו צועדת התקשורת הישראלית בשנים האחרונות, בעיקר בכל הקשור ליחסיה עם מערכת החוק והמשפט וראשיה. הכתבים מועלים בתפקידם כאשר אינם מספקים לצופה תמונה מלאה של המציאות ולא שואפים לרדת לחקר האמת בנושאים מסוימים, ומנגד המשפטנים זוכים לחסינות כל עוד הם נמצאים בצד הנכון ולמרות אינספור פרשיות ושערוריות שנקשרו בשמם. מסתבר שוב שסיקור אוהד הוא דבר מקובל ואף רצוי כאשר הוא ניתן מצד המסקרים הנכונים למסוקרים הנכונים, ועולם כמנהגו נוהג.
למרבה הצער, המשך העסקה הזו מעניק למערכת המשפט כרטיס חופשי לפעול במחשכים ולייצר בדיוק את המצבים כמו זה שבו יועמ"ש טוען כי פרקליט המדינה "אוחז בגרונו". וכך המושחתים האמיתיים יכולים להמשיך בשלהם בבטחה, הם כבר יודעים שאף עיתונאי לא יטרח לשאול אותם שאלה אמיתית.
בדיוק בגלל זה שבאולפנים זה היה המגרש הביתי של ניצן – היו צריכים להביא את "המפג המעניין" של עמית סגל ושי ניצן בסדרון.
אם קושמרו וברוך קרא היו עושים עבודתם- לא היה צריך ראיון מחתרתי עם השאלות האמיתיות במסדרון…
הספין הגדול הוא שהביאו לאולפנים את שי ניצן, והפכו את זה לסיפור של שי ניצן. הסיפור הגדול הוא מנדלבליט! האם אפשר לבטוח בשיקול דעתו לאור עדותו שהוא מרגיש "אחוז בגרון"? איך בג"ץ הוטעה ולא ידע שהתיק נסגר בשל היעדר ראיות? ולתוספת העבירה (משמעתית או פלילית) של פנייה לממונים תחתיו לסגור את התיק האישי שלו. אלו השאלות הגדולות. עיזבו את ניצן, הוא סוס מת.
ומי מינה את שי ניצן לפרקליט המדינה ? ומה אמר עליו בטקס המינוי ?
ואיך זה קשור לעניין?
אתה אומר שמי שביבי מינה פטור מעונש וביקורת?
זה מעניין!
השאלה המיתממת שלך דומה מאד למצב בו מטיחים בפניה של אשה שהוכתה על ידי בעלה : "אבל את בחרת אותו…"
הוא היה מועמד יחיד שהומלץ בידי וועדה שלא הוא מינה
כדאי שתרשמו איזה שאלות היו חסרות לכם במקום להגיד הרבה דברים שקשורים לאווירה
לרשום את עשר השאלות החשובות שלא נשאלו או לחשוף אי אמיתות או חצאי אמיתות שאמר
הם רשמו את הדוגמאות המרכזיות:
א."האם קיים ניגוד עניינים מכך שתיק פתוח נגד היועמ”ש מוחזק בידי הפרקליטות שפועלת תחתיו?"
ב.איך הוא מסביר את כך ש"טענתו החוזרת של ניצן כי ההקלטות התרחשו “שנים לפני ההחלטות בתיקי נתניהו” אינה תואמת את ציר הזמן של האירועים כפי שהתרחשו במציאות"?
ג."אם אכן מדובר בסיפור שולי ולא משמעותי, וכפי שהוא טוען מעולם לא נפל רבב בשום החלטה שלו, מדוע הדחיפות בסבב ראיונות יח”צ כאלה על במות התקשורת המרכזיות בערב שישי?"
ד.מה תגובתו לטענתה של איילה חסון ש"שי ניצן ידע שהוא מגיע לבמה אוהדת בה לא יתקל במכשולים משמעותיים, ככל הנראה בחר את המראיינים שישבו מולו"?
אפשר, מן הסתם, לחשוב על עוד כמה שאלות אבל מספיק להתחיל מהשאלות הללו.
מציינים שהאמון בפרקליטות ובבג"ץ נמצא בשפל ואמנם כך….
כמו האימון בתקשורת שמרבית כתביה בעלי אג'נדה שמאלנית.
לא בכדי…..
כשחונטות שמאלניות אלה בגיבוי בג"ץ שולטות בלי למצמץ, מה מרגיש האזרח הקטן?
חייבים לשנות מציאות קשה כזו ויפה שעה אחת קודם.
נבחרי העם התעוררו…
ניצן צודק. זה בכלל לא מה שהוא אמר למנדלבליט. הוא אמר: אנו נציע לו הצעה שלא יוכל לסרב לה.
מה דיקטטורי המקרופון, צריכים לשאול על משפט תמים כזה? 🙂
טעות בידך. הם לא עיתונאים.
בפרקליטות אחד מכסה על השני
הכנסת צריכה לקחת יוזמה ולטפל בענין
קודם לכן להעיף את מנדלבליט
אני מסכים איתך באופן כללי אבל דווקא הראיון של 11 נראה ענייני.
איזו שאלות היא הייתה צריכה לשאול שלא שאלה?
הם רשמו את הדוגמאות המרכזיות:
א."האם קיים ניגוד עניינים מכך שתיק פתוח נגד היועמ”ש מוחזק בידי הפרקליטות שפועלת תחתיו?"
ב.איך הוא מסביר את כך ש"טענתו החוזרת של ניצן כי ההקלטות התרחשו “שנים לפני ההחלטות בתיקי נתניהו” אינה תואמת את ציר הזמן של האירועים כפי שהתרחשו במציאות"?
ג."אם אכן מדובר בסיפור שולי ולא משמעותי, וכפי שהוא טוען מעולם לא נפל רבב בשום החלטה שלו, מדוע הדחיפות בסבב ראיונות יח”צ כאלה על במות התקשורת המרכזיות בערב שישי?"
ד.מה תגובתו לטענתה של איילה חסון ש"שי ניצן ידע שהוא מגיע לבמה אוהדת בה לא יתקל במכשולים משמעותיים, ככל הנראה בחר את המראיינים שישבו מולו"?
אפשר, מן הסתם, לחשוב על עוד כמה שאלות אבל מספיק להתחיל מהשאלות הללו.
מעולם לא עלה בדעתי ששי ניצן מנצל או ינצל את הטיפול בתיק האישי של מנדלבליט למטרה כלשהי ובוודאי לא כדי להשפיע עליו בקבלת החלטה מקצועית בתיק זה או אחר.