מזכיר המדינה בראיון מיוחד לאחר סבב הביקורים במזה"ת: "הסוגיה הפלסטינית הייתה תנאי מוקדם לכל התקדמות לשלום, החלטנו שאנחנו משנים את זה"
מזכיר המדינה מייק פומפאו, בראיון שהעניק ל'נשיונל רוויו' באחת מתחנותיו האחרונות במסע החוץ המורחב אליו יצא לאחר הבחירות, הביע ביטחון כי "מדינות רבות" במזרח התיכון יקבלו בעתיד הקרוב את ההחלטה לנרמל את הקשרים עם ישראל. "אני בטוח מאוד שהם יעשו את הבחירה הזו… בשבועות ובחודשים הקרובים", אמר.
פומפאו סיפק את התחזית ביום ראשון השבוע הזו בשולי ביקורו באבו-דאבי שם נפגש עם הנסיך מוחמד אבן-זאיד, המנהיג שחתם לאחרונה על הסכם נורמליזציה עם ישראל הכולל שיתופי פעולה בתחומי התיירות, מסחר ותרבות, בנוסף ליחסים דיפלומטיים מלאים. זמן לא רב לאחר מכן, בחריין וסודן הצטרפו למה שמכונה 'הסכמי אברהם', וכעת נראה שגלגלי מדיניות החוץ של הממשל האמריקני שוב פועלים.
מאוחר יותר באותו יום, פומפאו טס לעיר הסעודית נאום, שם נפגש עם יורש העצר מוחמד בן-סלמאן. בהודעה של מחלקת המדינה לא נמסר האם השניים שוחחו על הסכמי הנורמליזציה, אך על פי דיווחים שונים בישראל ובמקומות אחרים, ראש הממשלה בנימין נתניהו השתתף גם הוא במפגש. כמה שעות מוקדם יותר, בשיחה עם 'נשיונל רוויו', פומפאו הסביר מאין הוא שואב את הביטחון להרחבת מעגל ההסכמים האזורי: "זה הדבר הנכון עבור אותן מדינות".
מסעו בן עשרת הימים של פומפאו מגיע על רקע סערה פוליטית בארה"ב, וככל הנראה ישמש הן כמסע הפרידה של ממשל טראמפ מהמזרח התיכון והן כסוג של הקפת ניצחון בכל הקשור למדיניות החוץ שלו. הביקורים במדינות האזור הדגישו את מה שכמה בכירים מגדירים כהישג השיא של הדיפלומטיה בארבע השנים האחרונות.
בראיון עם 'נשיונל רוויו', פומפאו דיבר על השינוי האסטרטגי שאפשר את כל זה. על פי מזכיר המדינה, על מנת להגיע להסכמי השלום היה קודם כל צורך בהכרה רחבה בשלושה גורמים עיקריים. בנוסף להבנת חומרתו של האיום אותו איראן מציבה על האזור כולו, היה גם צורך להכיר בכך שאמנם פתרון לסכסוך הישראלי-פלסטיני הוא חשוב, אך "אי אפשר היה יותר לעמוד מן הצד כפי שעשינו בעשורים האחרונים ולאפשר לסכסוך להיות התנאי לכל חיזוק של שלום ויציבות באזור. החלטנו שאנחנו לא הולכים להמשיך ככה".
בעוד השיח הציבורי בארה"ב מתמקד מאמציו של הנשיא טראמפ לערער על תוצאות הבחירות, גם מסעו של פומפאו לא הצליח להימנע ממחלוקות. כמה מבקרים התרעמו על כך שפומפאו תכנן מראש פרובוקציות כמו ביקור מתוקשר ביישובים ישראלי בבנימין וברמת הגולן, אזורים הנמצאים בחלקם במחלוקת בינלאומית, במטרה להכין את הקרקע לריצה משלו לנשיאות בעתיד. אך ממשל טראמפ כבר הכיר בעבר בריבונות הישראלית בגולן וביטל את החלטת מחלקת המדינה שהגדירה את ההתיישבות ביהודה ושומרון כבלתי-חוקית, כחלק ממדיניות התמיכה בישראל והגברת הלחץ האזורי על איראן.
דרך אחרת לראות את מסע הדילוגים הנוכחי של פומפאו היא ניסיון לחזק את האמונה בהנהגה האמריקנית במזרח התיכון, בעוד ג'ו ביידן מתכונן לכניסתו לבית הלבן בינואר. למרות שמנהיגי המדינות בהן ביקר פומפאו (ישראל, האמירויות וסעודיה) כבר בירכו את ביידן על ניצחונו, הם עדיין מודאגים מהבטחותיו להיכנס מחדש להסכם הגרעין עם איראן ממנו נסוג ממשל טראמפ ב-2018, בתנאי שטהרן תפסיק להפר את תנאיו.
וישנה גם השאלה העם הממשל הנכנס חולק את ההערכה המקודמת כיום בידי ישראל, ארה"ב וחלק ממדינות המפרץ לפיה תהליך השלום הישראלי-פלסטיני אינו יכול עוד לשמש כתנאי מקדים לשלום רחב יותר באזור, והאם ביידן יעניק לישראל את הגיבוי המשמעותי שקיבלה מטראמפ. כאשר פומפאו הגיע לירושלים בשבוע שעבר לפגישות והצהרה משותפת עם בכירים ישראלים ושר החוץ הבחרייני, נתניהו אמר כי "הסכמי השלום לא היו יכולים להתרחש ללא התמיכה החשובה והמנהיגות של ממשל טראמפ". החלטתו של ביידן למנות את טוני בלינקן, לשעבר בכיר במחלקת המדינה תחת אובמה, כיורשו של פומפאו עשויה להפיג חלק מן החששות, והוא נחשב כתומך ביחסים קרובים בין ארה"ב וישראל.
בכל מקרה, נראה כי הדינמיקה האזורית שנוצרה בשל הדיפלומטיה של ממשל טראמפ בארבע השנים האחרונות לא תתפוגג מהשטח במהרה. בהתחשב בקשרים המוקדמים יותר של ישראל עם מדינות המפרץ, הגישה הסקפטית כלפי איראן והרצון לשיתוף פעולה כלכלי, בכיר במחלקת המדינה אמר לכתבים שליוו את פומפאו כי "השורשים כבר קיימים ואני לא חושב שהם עומדים להיעלם". לדבריו, "היה לנו תפקיד חשוב בקידום הקשרים האלה וחיזוקם, אך הנטייה כבר הייתה קיימת".
כאשר נשאל ביום ראשון האם יש לו מסר עבור ביידן ודמוקרטים אחרים שקראו לשוב להסכם עם איראן, פומפאו לא השיב. הוא שמר את הקלפים קרוב לחזה גם בנוגע לשאלת הבחירות, בניגוד להצהרתו הקודמת לפיה תהליך חילופי הממשל יחל רק לאחר אישור סופי של תוצאות ההצבעה. במקום זאת, פומפאו שידר מסר לאנשים "בכל רחבי אמריקה" ואמר: "הוכחנו כי הבחירה אותה מכרו לנו בין הסכם עם איראן ומלחמה אינה נכונה".
מזכיר המדינה סירב גם לפרט אילו מדינות עשויות להיות הבאות בתור להצטרף להסכמי השלום ומתי, והסביר כי מדובר בהחלטה ריבונית ופנימית של כל מדינה האם לקחת חלק בשינוי הגישה העמוק במזרח התיכון כלפי השלום. "ההבנה העיקרית במשך זמן רב הייתה שללא פתרון לסכסוך עם הפלסטינים הערבים לא יכירו בישראל ובזכותה להתקיים", אמר. "אני מאמין שכיום תמצא מעט מאוד אנשים שעדיין מחזיקים בגישה הזו".
הכתבה התרפסמה לראשונה באתר 'נשיונל רוויו'.
