דעה: המהפכה של נתניהו במזרח התיכון

הסכמי השלום עם מדינות ערב שינו הנחות יסוד אזוריות מקובלות והשיבו את הסוגיה הפלסטינית למימדיה האמיתיים

רה"מ נתניהו בטקס החתימה על הסכמי אברהם | הבית הלבן

כדי להבין את מבנה היקום, שרטט קופרניקוס הפולני בשנת 1543 הזזה של כדור הארץ לשוליים. כך הוא חנך את עידן התבונה אשר הוליד את המהפכה המדעית. מאתיים שנה אחריו חולל עמנואל קאנט מפנה דומה בפילוסופיה המכונה "מהפכה קופרניקאית". לא השמש מוקמה הפעם במרכז, אלא הידיעה האנושית. אכן, עד קאנט חשבו שכדי לדעת את האובייקטים המקיפים אותנו, עלינו לסגל את שכלנו אליהם. קאנט הראה שבעצם האובייקטים מסתגלים לנו, לסובייקט התופס אותם. כך התהפכו היחסים בין הסובייקט היודע לאובייקט הנודע.

מאז התחוללו מספר מהפכות קופרניקאיות בתחומים שונים. בכלכלה למשל, היתה הגיבורה האסכולה האוסטרית שהראתה כי הסחורות אינן שוות בשל המאמץ ליצור אותן, אלא איפכא מסתברא: העלות של כל סחורה נובעת מכך שהיא שווה עבור מישהו וכן כדאי ליצור אותה. דהיינו שערך הדברים נמצא בסובייקט ולא באובייקט, והמרקסיזם הופרך לצמיתות.

כל מהפכה קופרניקאית פירושה עזיבה של התיאוריה הקודמת. בעולם השחמט ייסד אהרון נימצוביץ' את הגישה ההיפר-מודרנית כנגד קודמתה שהתמקדה במרכז לוח המשחק. בפיזיקה, קבע איינשטיין שהזמן איננו מוחלט אלא מאפיין יחסי של מרחב-זמן. אי-לכך השתנו פני היקום לחלוטין, והזמן כבר לא ייחשב כתכונה מוחלטת.

כך ניתן לזהות מהפכות קופרניקאיות בעוד ענפים בהם נחשפת הזזת עמוד התווך למיקום אחר שטרם נבדק. לא מדובר בחשיבה אמיצה מחוץ לקופסה, עם כל יתרונותיה. מדובר בהחלפת הקופסה כולה דרך תגלית המעלה זירה בלתי צפויה.

דוגמה טובה בקרבנו היא המהפכה בגאופוליטיקה של המזרח התיכון אשר חולל בנימין נתניהו. במשך כמאה שנים הייתה הנחת היסוד המקובלת (או הכפויה) שהמצב המלחמתי באזור נבע במידה זו או אחרת באי-ריצוי התביעות של הפלסטינים לקבל כמתנה מה שמעולם לא היה להם. העיקרון הזה הוצג כבל יעבור, והצעות רבות ושונות הוצעו כדרך אפשרית. הימין כשל בניסיונותיו, והשמאל לא רק נכשל אלא שגרם למרחץ דם שלא היה כמותו.

ולפתע הגיעו עסקת המאה של טראמפ ו'הסכמי אברהם' העומדים להתרחב. אם כי חסרה פרספקטיבה מספיקה כדי לאמוד את השלכות ההסכמים, כבר אפשר להיווכח שהעיקרון הישן הוסר ובמקומו מצטיירת תזוזה של העניין הפלסטיני לפרופורציה הנאותה. ניתן לגלות שבעבר נופח העניין לממדים קולוסאליים מצד עוכרי ישראל באירופה ומצד אויביי הדמוקרטיה בכל מקום. בזירה החדשה המסתמנת ייתפס הסכסוך כקונפליקט טריטוריאלי זוטר הנמנה בין הרבה סכסוכים טריטוריאליים קיימים, הניתנים כולם לפתרון באמצעות משא ומתן.

אולי נראים הדברים האלה תמימים מדי לנוכח התהפוכות הצפויות בארה"ב. אך העובדה היא שלא קל לבטל מהפכות קופרניקאיות, מעל לכל כי הן משקפות אמת שהייתה שם כל הזמן על אף שמעטים הבחינו בה בבהירות. הבולט שביניהם הוא נתניהו בספרו 'מקום תחת השמש' (1995). כמובן שתמיד יהיה אפשרי להזיק לישראל וגם להתעקש בהחייאת סכסוכים שנקברו, ואפילו לראות את השמאל חוזר לשחק בזירה ישנה. ברם, המהפכה הקופרניקאית בגאופוליטיקה, כמו קודמותיה בתחומים אחרים, הפציעה כדי להתקבע עד שתגיע פרדיגמה אמיתית אחרת, אולי בדור הבא.


ד”ר גוסטבו פרדניק הוא חוקר בתחום הפילוסופיה היהודית והאנטישמיות ומחברם של מספר ספרים בנושא. ספרו האחרון עסק בטבעה של היודו-פוביה.

מאמרים נוספים

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

6 תגובות למאמר

  1. ניתן לקבוע בהחלטיות שכל שאיפתה של התנועה הסמולנית בקריאתה ״רק לא ביבי״ ביסודה היא ההכחשה ואי הסכמה למהפכה הגיאופוליטית שהגה חולל ומנהל בנימין נתניהו שבמהותה הפריכה ועירערה את יסודות הדעות שלהם בסיכסוך הערבי ישראלי במאה השנים האחרונות, מאז שהסמול נידה את ז’בוטינסקי וכפי שביטא הכותב הסמול לא רק נכשל במדיניותו אלא גם גרם למרחץ דמים שלא היה כמותו.
    גדולתו ועוצמת מנהיגות והישגיו של בנימין נתניהו בשנות כהונתו כראש ממשלת ישראל הם כצנינים בעיניהם שמרחיק אותם מהשגת השלטון, אלה הם אותם אנשים בתפקידיהם במערכות הפרקליטות חוקרי המשטרה ובתמיכת שופטים ותקשורת מגוייסת לתפור וליצור כתבי אישום הזויים ולקיים הפגנות בדרישה להתפטרות ראש הממשלה עוד בטרם ניתן גזר דין מרשיע חלוט.
    אסיים במאמר: ״ואף על פי כן נוע תנוע״

  2. נו באמת
    עד 1989 הנושא הפלסטיני לא היה חשוב.והוא כונה הסכסוך הערבי ישראלי. הסכסוך היה חוסר נכונים של מדינות ערב לקבל את הישות הפוליטית שהיא מדינת ישראל
    כוונתם לא השתנתה זה רק שביתת נשק

  3. הולך לקרוא ספר של ביבי, לבושתי לא קראתי קודם.
    מהפכה קופרניקוס התרחשה בגלל צורך במפות שמיים מדויקות יותר. בויכוח בין גלילאו לכניסיה אני בצד הכניסייה.
    גלילאו טען שתאוריה שלו אמת. ומדע לא עוסק באמת ואמונה.
    כך גם שמאל אנטישמי מאמין בפלסטינים. זה עבודה זרה של שמאל אנטישמי. אין שמאל לא אנטישמי. הם שונאים את השם ורק כתוצאה מכך שונאים את עם ישראל. גם שמאלנים יהודים הם כאלה. החידוש הוא שאין דבר כזה שמאלן ואדם מכובד. שמאלן זה או טיפש או נבל או גם וגם.

  4. נתניהו יזכר כמנהיג יחיד בדור הזה, שניפץ את האשליה של עם פלשתיני, שבאמת אין עם כזה, לראייה הסכמי השלום עם מדינות ערב המתונות, ערב הסעודית נכתבים מאמרים שמסגד אל אקצא נבנה על בית המקדש היהודי.. ומסגד אל אקצא שממנו עלה מוחמד אל השמים נמצא בערב הסעודית.. אבל הפלשתינים ימשיכו בפרעות ואל לנו להתחייס לזה בקלות דעת.. הפתרונות המציאותים, עזה צריכה לחזור למצרים, בקעת הירדן וירושלים לנצח ישארו אצלנו.. לגבי הערים הפלשתיניות. אפשר לתת להם אוטונומיה. שלטון עצמי אזרחי, ללא צבא.. ישראל תמיד תשלוט בשטח.. כמו כן יש לעודד אותם להגירה מרצון עם פיצויי כספי. יחזרו לאן שאבותיהם היו שייכים. תימן, עיראק, סעודיה, ירדן, מצרים.. זו הדרך הנכונה והצודקת.. חזרנו הבייתה אחרי 2000 שנות גלות..

  5. נו באמת… אינשטיין קופרניקוס קאנט…
    האמירויות זקוקות לF35 ומוכנות לשלם מס שפתיים. ושולחות דיפלומטים סוג ג' שמסתירים פניהם במסיכה.

    התאקיה היא שיטה ערבית עתיקה…

    גם סאדאת התחבק איתנו כדי לקבל את סיני תעלה נפט ותיירות ושלושה מיליארד בשנה מאמריקה.
    וחוסיין לחץ ידיים כדי לקבל מים ותקציבים. ועראפאת נתן חיבוקים כדי לשלוט בשטחים.

    הלחץ הערבי לא יגמר לעולם כי זה הטבע הערבי שמונע מהם להתפתח האינטראקציות בינהם ובינהם לבין שכניהן מטרתן לנצל את השכנים לרמות או לסחוט ויתורים.
    הם לא מאמינים בשיתוף פעולה כדי להקים יחד משהו גדול.