פרופ' עוזי רבי בעקבות כינון היחסים בין ישראל למרוקו: "מי שטען שאפשר להגיע לשלום רק בדרך הפלסטינית פשוט טעה והטעה. היום רואים את הדרך הנכונה"
נדמה שכמעט התרגלנו, אבל גם לאחר הסכמי השלום עם האמירויות ובחריין והנורמליזציה עם סודאן, עדיין מרגש לשמוע חדשות כמו אלו שהתקבלו אמש (חמישי) על כינון יחסים רשמיים בין ישראל למרוקו. על פי הדיווחים, ההסכם שהושג בתיווך אמריקני כולל הקמת נציגויות, הפעלת טיסות ישירות ופיתוח קשרים כלכליים, ויהיה כאמור הרביעי במספר שנחתם בתוך מספר חודשים בין ישראל למדינות ערב.
פרופ' עוזי רבי, ראש מרכז משה דיין ללימודי המזרח התיכון ואפריקה באוניברסיטת תל אביב, מספר בשיחה עם 'מידה' כי "בין ישראל למרוקו היו קיימים עד לשנת 2000 יחסים חצי-קונסולוריים ויחסים מדיניים מסוג מסוים, אך כמו במקרים אחרים מאז האינתיפאדה השנייה הדבר נקטע וראינו רגרסיה. כעת בשנת 2020 אנחנו רואים סדר חדש במזרח התיכון".
לגבי הדינמיקה שהניחה את היסודות להסכם, פרופ' רבי מונה מספר סיבות הדומות להסכמים האחרונים האחרים. "ראשית כל ישנו מתווך אמריקני נחוש שיודע לעבוד עם הגיאופוליטיקה של המזרח התיכון, ובניגוד לממשלים קודמים החליט לשאול את השאלות הפשוטות: מה אני נותן למדינה הערבית כדי לשכנע אותה ללכת בדרך שעד עכשיו היא נמנעה ממנה? לכן לכל מדינה יש את חבילות ההטבות שלה שהאמריקנים יודעים לספק. באמירויות היה מדובר במטוסי קרב מתקדמים, בבחריין על הסכם הגנה, בסודן הוצאה מרשימת המדינות תומכות הטרור וגם עכשיו מרוקו קיבלה דבר שבעבר לא האמינה שאפשרי – הכרה אמריקנית בריבונותה על חבל סהרה המערבית".
מהי משמעות ההכרה בסהרה המערבית?
"עד ל-1976 השטח הזה היה בכלל בריבונות ספרדית, ולאחר מכן התפתח בו סכסוך שלם על שליטה באזור בין ארגון 'חזית פוליסריו' ששואף להקים רפובליקה עצמאית לבין מרוקו ומאוריטניה. כמובן שגם כעת ההצהרה האמריקנית לא אומרת שהכל נפתר בסהרה, אבל מבחינת מרוקו ההכרה הזו ביחד עם הבטחות לסיוע באמצעי לחימה והבטחות כספיות מול מצב כלכלי לא פשוט עוזרת לה מאוד מול בעיות הפנים והחוץ שלה מבלי שהיא נדרשת לעשות ויתורים משמעותיים. כך אפשר להבין איך נולד ההסכם".
מכנה משותף נוסף אותו מציין פרופ' רבי בין המדינות שהסכימו למסד את היחסים עם ישראל לבין מרוקו היא "יחסיה המתוחים עם איראן בעיקר וגם עם טורקיה, למרות שהמפלגה המובילה בממשלה במרוקו אכן מזוהה עם 'האחים המוסלמים', בניגוד למלך מוחמד. זה הקו החדש במזרח התיכון".
איך נתפסת היום מרוקו בעולם הערבי?
"מרוקו תמיד הייתה מדינה קצת שונה בנוף הערבי. יש בה מצד אחד מורשת אירופאית מימי הקולוניאליזם הצרפתי, מצד אחר מסורות ערביות ומדבריות ומצד שלישי השפעות אפריקניות מעצם המיקום הגיאוגרפי שלה, יחד עם קהילה יהודית גדולה ומשפיעה שחיה בה. מבחינה מדינית היא נחשבת לשייכת לצד המתון יותר של ארצות ערב, לא מדינה מובילה אבל גם כזו שאי-אפשר להתעלם ממנה. בשנים האחרונות המלך השקיע מאוד ביצירת שיתופי פעולה אזוריים, ולכן כאשר מרוקו מצטרפת כעת למועדון הישראלי-ערבי זה לא דבר של מה בכך".
אתה רואה בהסכם עם מרוקו חלק ממגמה אזורית?
"המדינות הערביות היום עושות את החשבון שלהן ומפסיקות לראות הכל דרך הזווית הפלסטינית. הן מבינות שישראל איננה האויב ואפילו יכולה להיות שותפה מהרבה מאוד בחינות. ככל שהמזרח התיכון יהיה יציב יותר וככל שהגורמים הבעייתים בו ידחקו לשוליים, ככה כולם ירוויחו וישגשגו וייהנו מתקווה לעתיד טוב יותר. כל מי שמביט כיום על האזור מבין את המהפכה הגיאו-פוליטית הזו, וזה גם מה שמרוקו ראתה".
אתה מאמין שאכן אפשר לדבר על כך במונחים של מהפכה?
"כאשר נשיא מצרים נאצר דיבר בעבר על עולם ערבי מאוחד, הוא סימן ספקטרום רחב מהמפרץ הפרסי ועד לאוקיינוס האטלנטי. מה שאנחנו רואים היום זה את שני הקצוות של הקשת הזו, גם במפרץ וגם בצפון אפריקה, הופכים להיות בני-ברית מרכזיים של ישראל. כמובן שיש עוד הרבה עבודה לעשות וצריכים להיות זהירים מאוד, אבל התשתית שנבנית היום יכולה לשנות את המזרח התיכון מהיסוד. זה מוכיח פעם נוספת שכל מי שסיפר לנו במשך עשרות שנים כי ישנה רק דרך אחת להגיע לשלום והיא הדרך הפלסטינית פשוט טעה והטעה. היום אנחנו רואים מהי הדרך הנכונה וחבל שהיא לא נוסתה עוד קודם".
מי לדעתך נמצא בצד המפסיד של ההסכמים האלה?
"בצד המפסיד ישנן קודם כל שתי מדינות בעלות תאבון גדול שנמצאות בבעיה עם כל מדינה שמצטרפת לשלום עם ישראל. הראשונה היא איראן שמאיימת בעיקר על מדינות המפרץ בתוקפנות שלה, והשנייה היא טורקיה שתחת ארדואן הופכת גם היא לתוקפנית מאוד באזור הים התיכון".
שידור חי! ראש הממשלה בנימין נתניהו ימסור הצהרה מיוחדת המתייחסת להודעת נשיא ארה"ב דונלד טראמפ בנושא מרוקו, בטקס הדלקת נרות חנוכה בכותל במעמד שגריר ארה"ב בישראל דיוויד פרידמן. https://t.co/mkzNvMi2ls
— ראש ממשלת ישראל (@IsraeliPM_heb) December 10, 2020
איך יושפעו הפלסטינים מהסכם עם מרוקו?
"הפלסטינים שוב מביטים בעיניים כלות איך חולף על פניהם מצעד המדינות שלא האמינו שאי-פעם יעשו שלום עם ישראל בטרם ייפתר הסכסוך הישראלי-פלסטיני. כל התפיסה הזו שייכת לעבר והסיסמאות של המאה ה-20 לפיהן פעלו רבים וכשלו כבר לא תופסות. המגמה התהפכה לחלוטין והפלסטינים צריכים לחשוב איך לחלץ מהמצב הזה כמה אודים מוצלים. יחד עם זאת אני סבור כי דווקא כעת כאשר נוצר גוש ישראלי-ערבי משמעותי, יתכן שיש סיכוי טוב יותר לקדם את הנושא הפלסטיני בצורה שבאמת יכולה להביא לפתרון".
האם מרוקו ראתה למשל את ההצלחה של ההסכם עם האמירויות והלכה בעקבותיה?
"לשליט האמירויות מוחמד בן זאיד יש הכרות מאוד טובה עם מרוקו. הוא בילה שם שנה שלמה בצעירותו והוא נחשב למקורב מאוד לבית המלוכה, ויתכן שהוא היה אחד המנועים בהקשר של ההסכם הזה. בוודאי שיש כאן סוג של אפקט דומינו: המרוקנים עשו חשבון שהם יכולים להשיג היום מטראמפ הרבה יותר ממה שישיגו מממשל אמריקני תחת ג'ו ביידן, והבינו שהם יכולים רק להרוויח מהצעד הזה בעת הזו".
האם נראה מדינות נוספות מצטרפות בקרוב?
"נראה שעומאן יושבת היום על הגדר בנושא הנורמליזציה ואני בהחלט מקווה שתהיה אולי הבאה בתור. תהליך נוסף שצריך לשים לב אליו הם המגעים האחרונים בין קטאר לסעודיה על הפשרת היחסים ביניהן, צעד חשוב שיכול למשוך את השטיח מתחת לרגליים של ארדואן. כל מדינה חדשה שמצטרפת למועדון השלום עוזרת לשנות עוד קצת המציאות באזור. מנגד, השחקנים המפסידים אולי ינסו צעדים נועשים כדי לשנות את רוע הגזירה אבל מה שברור הוא שהסיסמאות של המאה ה-20 שלא הובילו לשום מקום כבר לא תופסות יותר. גם משבר הקורונה תרם לשינוי העצום וכמובן הטלטלה של 'האביב הערבי', אבל הדבר החשוב הוא שמדינות ערב רואות את המציאות, שואלות שאלות אמיתיות ועושות את הצעדים הנכונים. גם ישראל כמובן יוצאת נשכרת מכל זה".
אולי הגיע הזמן שהערבים בישראל יפנמו את השנויים וגם יעשו שלום עם ישראל. יהיו אזרחים שווי חובות
שלום לשעתו,
אין לי בעיה עם הסכמי השלום עם מדינות ערב – נהפוכו אני חושב שסחר, שיתוף מודיעין, הסכמות מעל השולחן ומתחת לשולחן טובים לכולם.
הסכם עם האמירויות יכול לתת יתרון עצום לחברת emirates על חשבון turkish ו- pegasus.
העולם תיכף יצא מהקורונה וילמד לחיות עם המגפה כפי שמאז המהפכה החקלאית למד לחיות עם שפעת עונתית שהיא בעצמה מאוד מסוכנת לזקנים מאוד ולחלשים.
emirates שהיא חברת תעופה מעולה עם פריסה עולמית יכולה לקבל גישה לעוד כמעט 10M נוסעים פוטנציאלים שטסים יחסית הרבה. כל טיסה למזרח מקבלת יתרון דרך hub באמיריות ומשם לכל העולם. מרוקו היא מדינה שנשענת על תעשיית תיירות שנפגעה תחת הקורונה. גם מרוקו יכולה להנות מעוד 10M תיירים פוטנציאלים בשנה עם כיסים עמוקים יחסית גם לאירופה שמרבים לטוס.
כמו גאורגיה גם מרוקו יכולה להיות יופי של יעד לתייר הישראלי ראשית כי לכ- 2-3M ישראלים יש סבא או סבתא מפז, רבט, קזבאלנקה, אגדיר, טנג'יר, … כולל דור הראשון והשני לבורחים ממרוקו של שנות ה- 50-60.
אבל, יש לזכור כי כאשר נאלץ להלחם והסטטיסטיקה אומרת שבישראל בכל עשור בקירוב יש מלחמה או מצב "פרעות" דוגמאת מה שהיה כאן בשנים 1999 – 2005 כל העולם בדגש על העולם הערבי יוריד את דרג היחסים, ישגר איומים בתקשורת, יסגור את המדינה שלו ליהודים – אין מה להתרגש מזה.
אין לבכות את בטול ההסכם כשם שאין מה לאלוץ כעת. השלום הוא לשעתו וזה בסדר גמור שמדינת ישראל פועלת להגברת היחסים הדיפלומטיים ב"שכונה".
והערבים המכונים פלשתינים ונכון יותר לכנותם מהגרי עבודה ממצרים, עירק, ערב הסעודית, סוריה ולבנון? שרובם הגיעו הנה יחד עם גלי העליה הגדולים של ראשית המאה ה- 20 – או אם נשתמש בדבריו של צרציל שנשאל על העליה היהודית השיב מה אתם רוצים ממני? על כל יהודי שהגיע הנה נכנסו יבשתית פי 5 ערבים מהארצות השכנות לאור הפרויקטים ואפשרויות התעסוקה תחת המנדט הבריטי בארץ ישראל המערבית וזו שנקראת כיום ממלכת עבר הירדן. הערבים צריכים להבין שהיהודים חזרו הביתה לאחר 1930 שנות גלות בקירוב מרוסיה ואירן במזרח ועד מרוקו וספרק במערב – חזרנו הביתה בשביל להיות בעלי הבית ואם יש צורך להלחם על הבית נלחם על הבית כמו שעשינו שוב ושוב ושוב.
שלום עליכם.
מרוקו קבלה שוחד מדיני ונשק מארה"ב והיא משלמת עבור זה. אין כאן כל "הבנה" שונה של המצב
מרוקו אינה מבינה מאומה, היא קיבלה את סהרה תמורה, זה כל העניין.
מתי יגיע הזמן שהקבוצה המתכנה סמול של הישראלים תפנים את התובנות האלה…
עם כל הנחמדות צריך רק לזכור שביחסים האלה לא תתאפשר הגירה של ערבים לישראל כמו שהם כובשים את אירופה , כמסתננים , " תיירים" " מבקשי עבודה וכו, אני לא רוצה לראות פה מלחמת כנופיות בין ערביי מרוקו לבין סודנים כפי שבצרפת יש אזורי שליטה של צ'צ'נים שחורים , וערבים שונים.