הקול השמרני-ליברלי שמתעורר בליכוד

אלמלא ׳החוק הנורווגי׳ ומינויו של אמיר אוחנה לשר לביטחון פנים, ספק אם היינו מכירים היום את ח״כ עמית הלוי (׳הליכוד׳), מייסד המכללה למדינאות והעומד לשעבר בראשה במשך 13 שנים.

הלוי נמנה עם חבורה של קולות חדשים בסיעת ׳הליכוד׳ המחזיקים בתפיסות שמרניות-ליברליות ואינם חוששים להביען בנחישות מעל דוכן הנואמים בכנסת ובתקשורת, כדוגמת חברי הכנסת אריאל קלנר ושלמה קרעי.

טרם השבעתו לכנסת ה-23, שימש בין השאר כמנהל המטה של השרה מירי רגב במשרד התרבות, תפקיד בו נתקל בגופו לראשונה בתופעת ׳שלטון הפקידים׳. הלוי מעיד כי החלטות שונות שהתקבלו על-ידי הדרג הנבחר, כלומר מטעמה של השרה רגב, נתקלו לא פעם ולא פעמיים בהתנגדות ה״מקצועית״ של פקידי המשרד שעשו את שביכולתם כדי לקבוע את המדיניות הלכה למעשה.

“ממש בזמן האחרון קיבלנו דוגמה מצערת נוספת של התופעה הזאת”, מספר הלוי. “עבדך הנאמן וח״כ יוסי טייב (ש״ס), שעלה בעצמו מצרפת, קידמנו בעמל רב תכנית להעלאת קהילות ממערב אירופה וארה״ב, שהיא בעיניי מאוד חיונית בעת הזו. מי שמכיר את המצב בארצות הללו, ובפרט בארה״ב, צרפת, בלגיה ומקומות נוספים, יודע שהאקלים הופך ליותר ויותר אנטישמי ומסוכן. ביחד עם משרד נגב-גליל, גיבשנו תכנית שהרבה שנים לא הייתה במדינת ישראל, שמקדמת עליית קהילות בשלמותן כקהילותף בעיקר לפריפריה בנגב ובגליל”.

הלוי מספר כי לאחר שכבר גוייס הכסף, בהנחיית משרד ראש הממשלה, המהלך טורפד על-ידי פקידה במשרד החשב הכללי במסגרת ועדת החריגים שאמורה הייתה לאשר את מעבר הכסף ואת ההתקשרות עם הסוכנות היהודית. את הביטול הצדיקה הפקידה בטענה כי החוזה עם הסוכנות היהודית, שאמורה הייתה לקדם את הפרויקט בקהילות בחו״ל, יכול להיחתם רק על-ידי משרד הקליטה, ולא משרד נגב-גליל. אלא שלדברי הלוי: “הפרויקט כולו הוא דירקטיבה של משרד-נגב גליל, ובנוסף, אלו דברים שכבר נעשו בעבר.

“ברור שכרגע אנחנו במציאות תקציבית מורכבת, אבל ההתנגדות הפורמלית שלה היא גם אינה רלוונטית וגם אינה מוצדקת אל מול ההכרעה של השרים. מין התעקשות של אדמיניסטרציה קטנה שלא בסמכות. אין שום חוק שאומר שמשרד נגב-גליל לא יכול ליצור התקשרות כזו עם הסוכנות, ולהיפך, זה כבר נעשה בעבר, ולכן זו דוגמה חמורה מאוד לנטרול רצון נבחרי הציבור. פניות לשר האוצר ולאחרים בינתיים לא הועילו, אבל עוד לא אמרתי נואש”.

המאבק המשפטי-שלטוני

הבחירות לכנסת ה-21 עוררו ויכוחים רבים בנוגע לתוצאותיהן, בכל הקשור לספירת הקולות וחוסר תפקודה של ועדת הבחירות בראשות שופט בית המשפט העליון חנן מלצר. על אף כי הנושא כבר כמעט ואינו נוכח בשיח הציבורי כיום, בשנה וחצי האחרונות ח״כ עמית הלוי הוא ממובילי המאבק המשפטי בפרשה. בין הטענות שנשמעות כנגד מלצר – פסילת קולות של מפלגת ׳הליכוד׳ באופן בררני ובלתי דמוקרטי.

“המאבק הוא שכל קול ייספר וכל קול לא-חוקי לא ייספר, וזה מאבק על הדמוקרטיה כפשוטה”, מסביר הלוי. “הדמוקרטים המהותיים, כפי שמכנים את עצמם, רואים בזה רק פרוצדורה, או דמוקרטיה פורמלית. אך תהליך הבחירות הוא הדבר המהותי, הוא הדרך היחידה לברר את רצון העם, והם בזים לו ומזלזלים בו כאילו היה עניין פרוצדורלי. השופט מלצר ואנשי ועדת הבחירות היו אדישים, ובחלק מהזמן לא רק אדישים אלא אף מנעו באופן אקטיבי את בירור האמת. זה כתם נוראי על הדמוקרטיה שלנו ולכן אני נלחם.

“עד היום התברר בבית המשפט, במהלך השנה וחצי האחרונות, שלפי ספירת הקולות הנכונה – מנדט נוסף עובר לליכוד, וזה אחרי שפתחו קלפיות על אף התנגדות מלצר ועל אף התנגדותו לסמכות בית המשפט, בניגוד לחוק. אחרי שזה התברר, אץ רץ לו מלצר ונזכר שיש קלפי בכפר הדרוזי כסרא סמיע שבגליל שדווקא אותה צריך לפסול אותה. זו קלפי שמלצר עצמו טען שאין לפסול את תוצאותיה, אבל ב׳פליק-פלאק׳ מעורר השתאות החליט שפתאום דווקא אותה, שבה זכו הליכוד למספר קולות לא מבוטל, צריך לבדוק ולפסול. למרות שהיו לפחות 140 קלפיות שנחקרות במשטרה בעקבות זיופים.
זה קרה בגלל שהוא גילה שתוצאות הספירה שונות מהתוצאות שהוא חתם עליהן.

“הוא דורש מבית המשפט לאיין בדיעבד את תוצאות הקלפי הזאת בניגוד לחוק הישראלי שקובע שאין אפשרות לבטל תוצאות בקלפי אלא אם כן עורכים בה בחירות חוזרות. אם ההלכה הזאת של חנן מלצר תתקבל על-ידי בית המשפט המחוזי שייקבע שאפשר לאיין קלפיות בדיעבד, זאת תהיה רעידת אדמה לחוקי הבחירות בישראל. אני מעריך שבית המשפט לא ילך לכיוון הזה. כך או כך, ההחלטה הסופית היא בחודש פברואר, אז יוצא שלפני הבחירות לכנסת ה-24 נדע מה היו התוצאות בבחירות לכנסת ה-21”.

כל תחלואי הדמוקרטיה שלנו תחת חופה אחת של חנן מלצר.

אם אשכחך – דמוקרטיה מקורית – תשכח ימיני. pic.twitter.com/pbhTOyhrev

— Amit Halevi עמית הלוי (@HaleviAmit) December 28, 2020

השבוע נודע כי בפרקליטות המדינה הוחלט שלא לקנוס את שופט העליון חנן מלצר ב-5,000 שקלים על כך שחיתן את בנו בניגוד לחוק במהלך הסגר. לפי הדיווחים, על אף האיסור בדבר, נכחו בחתונה כ-70 איש, כולל נשיאת העליון אסתר חיות. לדעת הלוי, קיים קו מחבר בין אירוע זה לבין התנהלות ועדת הבחירות.

“ישראל מתדרדרת למחוזות אנטי-דמוקרטיים. בסיפור של החתונה של הבן של מלצר אנחנו רואים שיש כאן בישראל אצולה שפטורה מהחוק. מה אומר נציב השופטים אורי שוהם? מלצר לא ידע. כל עם ישראל יודע שאסור לקיים חתונות, עוצרים בגבעת זאב את מארגן חתונת בנו, שלא לומר אפילו באלימות, קונסים כל חנות נעליים שפותחת במהלך הסגר ב-5,000 שקלים, אבל מלצר לא ידע. אמרתי בכנסת השבוע שכשהיינו בכיתה א׳ היו לנו תירוצים טובים יותר”.

בעיני הלוי: “זו יריקה בפרצוף לאזרחי ישראל. הפרקליטות רודפת אחרי נהג מונית בכתב אישום על שלושה שקלים ושמונים אגורות, אבל מלצר פטור מקנס של 5,000 שקלים. ומי פוטר אותו? המשנה לפרקליט המדינה מומו למברגר. זה המדרון הנוראי שאנחנו נמצאים בו, וזה מתקשר גם לוועדת הבחירות וגם בהקשרים אחרים לבית המשפט העליון. אנחנו צריכים לעשות כל מאמץ שזה ייפסק ונחזור לדמוקרטיה מאוזנת”.

אתה קורא רבות לרפורמות במערכת המשפט. מתי להערכתך יהיה הזמן הנכון לבצע מהלך שכזה?

“הזמן הנכון הוא אתמול. אנחנו בתהליך של 25 שנה של מה שכינה פרופ׳ אהרון ברק מהפכה חוקתית, שיותר דומה להפיכה, רק בלי כדור אחד. ברק הפך את משולש הרשויות והניח את הקדקוד אי שם בתחתית הרשויות, והגענו למחוזות הזויים ומסוכנים. יותר חמורה מההחלטות עצמן היא התרבות האנטי-דמוקרטית שמחלחלת לשיח הציבורי שלנו. כיום בית המשפט העליון יכול לדון בחוק יסוד הלאום, בחוק יסוד תקציב המדינה ובחוק יסוד הממשלה אפילו בלי למצמץ.

“זו מערכת שלמה, וכשזה מגיע ליועץ המשפטי זה אפילו יותר חמור. בייעוץ המשפטי לממשלה מחליט לבדו בכל נושא אדם אחד, אביחי מנדלבליט. אין שום חוק שמסמיך את היועץ המשפטי לתת הנחיות ולומר שהן תורה מסיני ושהממשלה מחויבת אליהן. ולא עזר ועדת שמגר ואברמוביץ׳ וכו׳ שאמרו שהממשלה יכולה להכריע גם בניגוד ליועמ״ש. כשבא לו הוא יכול להנחות שכל הסכמה של שר חייבת להיות הסכמה בכתב, אבל כשהוא צריך לתת הסכמה לחקירה של ראש ממשלה – פתאום היא יכולה להינתן גם בעל-פה.

“כל התופעות האלו הן אנטי-דמוקרטיות ואוליגרכיות ומייצגות תרבות דיקטטורית בה תשעה אנשים מחליטים בשביל תשעה מיליון אזרחים. נלקחה מהאזרחים היכולת החשובה בדמוקרטיה – היכולת להיות בעלים לגורלם ולחירותם”.

מתי יהיה הזמן הנכון לקדם רפורמות במערכת המשפט באופן מעשי?

“בחצי שנה האחרונה היה הסכם קואליציוני שהיינו מחויבים אליו ונכתב על-ידי נגיף הקורונה. ביום הראשון שרצון העם והכוח הפוליטי של ליכוד גדול יאפשרו זאת, ויהיו לנו יותר מ-61 בכנסת, אנחנו נהיה מחויבים לביצוע הרפורמה המשטרית העמוקה במעמד הפרדת הרשויות ובמעמד הפקידות בכלל והייעוץ המשפטי בפרט.

מגמות ציבוריות

עד כה, הלוי מצטייר כאיש של שטח. הוא מקפיד לסייר ולבקר רבות ביישובים צעירים ביהודה ושומרון הדורשים הסדרה בחוק, בשכונות שהבנייה בהן הוקפאה ואף בהר הבית, באופן שאינו שכיח בקרב הח״כים ה״וותיקים״ ב׳ליכוד׳. כששאלתי אותו אם להערכתו, עמדותיו ביחס להסדרת ההתיישבות ולבנייה הישראלית הן ״דעת מיעוט״ ב׳ליכוד׳, ניכר בטון שלו שהופתע מעצם השאלה.

“הבייס של הליכוד לא מכיר מפה שאין בה את יהודה ושומרון. אותם 1,350,000 מצביעי ׳ליכוד׳ לא מכירים מפה ולא רוצים מפה בה מעל כפר סבא יש את החמאס או מעל צומת שוקת, במקום את סנסנה ועתניאל יש את חאן יונס במתכונתה הנוכחית. מבחינת חברי הכנסת, חברי ומצביעי ׳הליכוד׳ – דין שילה כדין אשקלון ונתניה, למרות שהמשפט הזה עושה לנו דז׳ה-וו רע. זה חלק ממצע ׳הליכוד׳ כתנועה לאומית ליברלית.

“לצערי חלון ההזדמנויות של החלת הדין הישראלי ביהודה ושומרון הוחמץ, אבל העובדה שהריבונות עלתה על סדר היום הבינלאומי והלאומי היא כשלעצמה צעד חשוב, ואני בטוח שאנחנו נממש את זה במוקדם או במאוחר”.

הלוי היה מהראשונים לבקר בבית משפחת סנדק ולהגיע לנחם את האבלים בגופו. יצוין כי נכון לכתיבת שורות אלה, דו״ח מפורט בדבר מותו של אהוביה סנדק ז״ל טרם פורסם, ונשמעות טענות כי השוטרים ניגחו ברכבם את הרכב בו נכח ובכך הביאו להתהפכותו ולמותו של אהוביה ז״ל.

להערכתך – מדובר בתאונת דרכים מצערת או בשערורייה ומחדל של המשטרה?

“נער הרוג בנסיבות שתוארו זה בכל מקרה שערורייה. אם יתברר בחקירה שמתקיימת בימים אלו שהרכב המשטרתי נגח במכוון, כחלק מאווירה של דה-לגיטימציה של הנוער הזה שהתדרדרה לדה-הומניזציה, אז זו לא שערורייה רגילה אלא זו זוועה לאומית שמחייבת טיפול. אני פניתי בעניין הזה לשר לביטחון פנים, אנחנו על זה, ואני בטוח שהדברים יתבררו עד תום. התיקון הזה צריך להיעשות, בלי תלות בשום תיקונים אחרים שאולי גם הנערים צריכים לתקן”.

יש לך ביקורת קשה על הציבור הדתי-לאומי, אליו אתה גם משתייך. כינית את מצבם אפילו במונח ׳טרגדיה׳. תוכל להסביר את הביקורת ואת הפתרון שאתה מציע?

“תיקון טעות – אני משתייך לעם ישראל. ולגבי הציבור הדתי-לאומי, אני מציע שיגדיר את עצמו כמשתייך לעם, ולא למגזר שבכניסה אליו יש ועדת קבלה. וזאת הטרגדיה וההחמצה, ערכים שהם חשובים מאוד לחברה נכנסים לנישה מגזרית ולא מקבלים את הביטוי, ההסברה והמקום הנכון שלהם בחברה הישראלית. גם פוליטית וגם חברתית.

“היסטורית, עברנו מקהילה לעם, והגיע הזמן שגם הציבור הדתי-לאומי יעבור מקהילה לעם. אני מבין את החששות והדאגות, אבל המכלול הוא שברוך השם חידשנו את חיינו הלאומיים. אני מציע לציונות הדתית, לפי ההגדרה החברתית שהגדרת, שלא תיתן להגדרה הסוציולוגית הזאת למנוע ממנה להיות חלק פעיל חשוב וטבעי בעם ישראל”.

בימים האחרונים עולה מניין הפורשים מ׳הליכוד׳ למלפגתו של סער. מדובר במעבר אידאולוגי או באופורטוניזם פוליטי?

“הקשבתי לנאומו של אלקין ולנאומיהם של האחרים, ולא מצאתי בהם שום דבר ענייני עד כה. מצאתי בהם ביקורת אישית על עניינים אישיים, כמו זה שגדעון לא מונה לתפקיד על אף מקומו בפריימריז, ואת זה אפשר להבין, אבל זאת לא ביקורת עניינית על ניהול המדינה. לא ראיתי את מיכל שיר, את שרן, את אלקין או את סער אומרים שמבצע החיסונים הוא נוראי או שהסכמי השלום טורדים את מנוחתם.

“ראינו רק ביקורת אישית, בלפור בלפור בלפור, מין הצהרות בלפור, שבניגוד להצהרת בלפור ההיא שעסקה בבית הלאומי של העם היהודי, הם עסוקים בבית הפרטי שלהם. אם אתה שואל אותי זה יותר קרוב לאופורטוניזם והזדמנות אישית מאשר לביקורת. תעשה סקר בקרב קוראי האתר, האם במצב שזאב אלקין היה שר החינוך או שר החוץ הוא עדיין היה מדלג למפלגתו של סער. אני חושב שיותר מ-90 אחוז יאמרו שהוא היה נשאר בליכוד”.

האם יש עמדות ש׳הליכוד׳ לא מקדם מספיק כיום שהיית רוצה לראות אותן תופסות מקום מרכזי יותר במפלגה?

“׳הליכוד׳ צריך להתמקד במערכת הבחירות הקרובה בנושא המשטרי-דמוקרטי, כיוון שבו הכול מתחיל ונגמר. אם היינו בעידן אחר שבו לא הכול שפיט, היה אפשר לומר שיש הרבה נושאים ובואו נתעדף מה יותר חשוב ומה פחות. אך כל הנושאים חוזרים בסוף לפתחו של בית המשפט העליון או של המערכת המשפטית-פקידותית. זה השורש, ואם לא נסדיר אותו, נחוזר כל פעם לאותה נקודה, ולא משנה אם זה תקציב, הקמת ממשלה, החזרת גופות מחבלים או הריסת בתי מחבלים.

“הליכוד חייב להחזיר לידי האזרחים את ההכרעה, את הדמוקרטיה ואת החירות שנגזלו מהם במהפכה החוקתית. על זה במידה רבה הלכנו לבחירות. אבי ניסנקורן החליט, כמו שעשה כיו״ר ההסתדרות, להמשיך להגן על מוקדי הכוח והוועדים החזקים, והגן על מוקד הכוח בצלאח א-דין במקום על האזרחים. בגלל זה בסופו של דבר לא יכולנו להמשיך לקיים את השותפות”.

לסיום הראיון, אחרי קיתונות של ביקורת, ביקשתי מח״כ הלוי לציין מה בעיניו נקודות החוזק של הימין בישראל כיום, וכמובן להסביר אף את הדברים שלדעתו ניתן לשפר.

“נקודות החוזק של הימין הן ביתרונות שבשמרנות: השורשים העמוקים, הנאמנות לערכים והענווה מול ניסיון הדורות ומול המסורת הלאומית. אבל ה-DNA השמרני נוטה הרבה פעמים להסתפק בהווה. הוא מגיב לשמאל, נמצא בעמדת מגננה ותגובה ולא מעמיד חזון משלו. אם יש חולשה שצריך לחזק אותה היא הצבת חזון גדול ביחס לחברה שלנו וביחס מדינת ישראל. מהו החזון שהיא מציבה לעצמה, מהם ערכי היסוד בחזון הזה, ואיך אנחנו פועלים למימוש חזון זה. אני חושב שאנחנו צריכים DNA שמרני שמאפשר ליסוד המהפכני, שגם הוא קיים במסורת היהודית, לבוא לידי ביטוי”.

מסכם שנה

שנת 2020 במילה: “ניעור”

שנת 2020 במשפט: “נגיף קטן שניער את העולם כולו, החל מההתנהלות היומיומית, דרך שאלות חברתיות, פוליטיות ומדיניות וכלה בשאלות קיומיות עמוקות של האדם”.

רגע ב-2020 שלא תשכח: “זו תחרות בין שני רגעים. או התמונה של ארגזי החיסונים נוחתים בישראל, גם לאור ההישג האנושי שבכך, ״החונן לאדם דעת״, להצליח להתגבר על הוירוס, וגם, ואולי בעיקר, לאור ההישג הלאומי – להיות המדינה שמובילה היום בהתחסנות ובהדברת הנגיף. או רגע החתימה על ההסכם עם איחוד האמירויות, שביטאה שינוי תודעתי עמוק והייתה נקודה מפנה היסטורית”.

רגע ב-2020 שהיית מוכן לשכוח: “הרגע שפקידה בחשב הכללי מנעה את התכנית להעלאת וקליטת קהילות”.

איחול לשנת 2021: “ליכוד חזק וגדול-מספיק בשלטון כדי להשלים את היציאה של ישראל מהמשבר. לא רק המשבר הבריאותי-כלכלי, אלא גם המשבר המשטרי, ההידרדרות העצומה של מערכת אכיפת החוק למחוזות אנטי דמוקרטיים”.

הימור בחירות: “ממשלה לאומית בראשות נתניהו”.