הכרזת המלחמה של ביידן נגד נשים

שעות בודדות לאחר השבעתו, חתם הנשיא ביידן על צו נשיאותי בשם “מניעה ומלחמה באפליה על בסיס זהות מגדרית או אוריינטציה מינית”. יותר מדויק לקרוא לצו זה “קידום וכפייה של אקטיביזם טרנסג׳נדרי”.

ביידן למעשה ממשיך היכן שהנשיא אובמה הפסיק. אך בעוד שאובמה הכניס את מדיניות הזהות המגדרית הקיצונית שלו דרך הדלת האחורית – לדוגמה ב”מכתב העמית היקר על סטודנטים טרנסג׳נדרים” שלו מ-2016, שחובר על-ידי משרדי המשפטים והחינוך – ביידן שוטח בצורה ברורה יותר את תכניות הממשל שלו לביסוס אידאולוגיה טרנסג׳נדרית בכל תחומי החיים, החל מבית הספר, חדרי ההלבשה וקבוצות הספורט, וכלה בביטוחי בריאות ובתי מחסה למחוסרי בית.

הצו הנשיאותי מנחה את “ראש כל סוכנות ממשלתית” לבחון את כל הרגולציות הקיימות בהן מופיע איסור על “אפליה מינית”, וליישם את “האיסורים על אפליה מינית על בסיס זהות מגדרית או אוריינטציה מינית” מפסיקת בית המשפט העליון מהקיץ שעבר בתיק בוסטוק נ׳ מחוז קלייטון.

מדובר בצעד קיצוני, ללא צל של ספק. ב׳בוסטוק׳, בית המשפט הגביל בפירוש את החלטתו לכותרת VII, הקובעת כי “מדיניות ופרקטיקות אחרות”, כגון “חדרי שירותים, חדרי הלבשה או כל דבר אחר מסוג זה”, הן “שאלות עבור תיקים עתידיים”. בניגוד לכך, הצו הנשיאותי לוקח את הנימוק המוטעה – לפיו אפליה על בסיס ״זהות מגדרית״ בהכרח משמעה אפליה על בסיס מין – ומיישם אותה ב”כל חוק או רגולציה שאוסרים על אפליה מינית”.

כפי שהזהרנו בזמנו, הפלפלנות של בוסטוק רק שירתה ועודדה את הטירוף הטרנסג׳נדרי של רדיקלים מהמפלגה הדמוקרטית. במשך עשורים, תמך בית המשפט העליון בכך שאפליה מינית מתרחשת כאשר מין ביולוגי אחד מקבל יחס טוב פחות מהמין השני, בגלל מינו. זה לא חִייב מעסיקים להתייחס למין אחד כאילו היה האחר, רק כי הלך, בדרך מעורפלת, אחר תכתיבי האידאולוגיה הטרנסג׳נדרית.Top of Form

כדי לכלול את חיוב המעסיקים להתייחס לעובדים שנולדו גברים, הטוענים לסטטוס טרנסג׳נדרי, בתור נשים, הסתמך בית המשפט על ההיגיון השגוי של האיגוד האמריקני לחירויות אזרחיות (ACLU): בגלל העובדה שעובד שנולד כגבר מזדהה כטרנסג׳נדר, נדרש יהיה להתייחס אליו כמו אל כל עובדת אחרת שהינה אישה. הדבר פותח תיבת פנדורה של אבסורדים, כמו העובדה כי אנס מורשע שנולד בתור זכר יוכל להיכלא בכלא נשים (זה כבר קרה בבריטניה ובקליפורניה), והעובדה כי אתלט ממוצע שנולד בתור זכר יוכל לשלוט לחלוטין בענפי ספורט לנשים (גם זה כבר קרה ברחבי העולם ובמדינת קונטיקט).

הבלבול החוקי שגרם בוסטוק בכך שטישטש את המציאות קידם את הקיצוניות הטרנסג׳נדרית. באוגוסט, בית המשפט לערעורים ׳המעגל הרביעי׳ ציטט את בוסטוק כשפסק לטובת סטודנטית טרנסג׳נדרית שנולדה בתור נקבה שתבעה את הנהלת בית ספרה על מדיניות חדרי השירותים שלהם המבוססת על מין. בית המשפט לערעורים ׳המעגל ה-11׳ הגיע למסקנה דומה בתיק אדמס נ׳ הנהלת בית הספר של מחוז סנט. ג׳ונס שבפלורידה. עורכי הדין שייצגו את הספורטאיות בקונטיקט, המתנגדות לכך שספורטאים שנולדו גברים ומזדהים כנשים גוברים עליהן בפער, נענו על-ידי השופט כי עליהם להתייחס לגברים בסוגיה כנשים.

ב-8 בינואר, משרד החינוך החברוּתי של הממשל פרסם מִזכַּר פנימי המעיר כי אפילו בוסטוק הכיר במציאות החומרית של מין וכי בית המשפט סירב במפורש “להרחיב את פסיקתו לכותרת IX ולטיוטות חוקים אחרות. “יתרה מזאת, כותרת IX ”, כך נכתב במזכר, “מכילה מספר יוצאים מן הכלל המתירים או מאפשרים לקיים פעילויות ומִתקנים אינטימיים בהפרדה מינית, על בסיס המין הביולוגי”. הצהרת ההיגיון הבריא הזו עומדת בניגוד מוחלט לצו הנשיאותי של ביידן.

הצו הוא רק פעילות חימום לפני ׳חוק השוויון׳, שעבר בשנה שעבר בבית הנבחרים האמריקני, עליו הבטיח ממשל ביידן כי יחתום לכדי חוקיות במהלך 100 הימים הראשונים של הממשל. אם זה אכן יקרה, זה יגדיר מחדש את המושג ״מין״ מבחינה משפטית ורשמית, ויתרום להרס הסופי של ספורט נשים, מרחבי נשים וזכויות נשים.

המאמר פורסם לראשונה ב׳נשיונל רוויו׳.

עקבו אחר ׳מידה׳ גם ברשתות החברתיות: