נוריס, שהתגאה באנטי-ציוניותו ואשר היה בן זוגו לשעבר של עזרא נאווי כמעט נבחר לנשיאות. חוות דעת משפטית מטעמי בנושא הרשעת נאווי בביצוע מעשה סדום בקטין פלסטיני הצילה אותנו מהיבחרותו
לאחרונה הלך לעולמו עזרא נאווי, שהיה פעיל שמאל רדיקלי ממייסדי ׳תעאיוש׳. בין היתר, הסגיר נאווי לרשות הפלסטינית ערבים שהיו מעורבים במכירת קרקעות ביהודה ושומרון ליהודים. הוא עשה זאת בידיעה ברורה שהדבר יוביל לעינויים קשים שיופעלו עליהם, כאשר לפחות מקרה אחד אף הסתיים במוות. בצד אלה, הורשע נאווי בביצוע מעשה סדום בקטין פלסטינאי בן 15.
פרשה זו זכתה לכותרות באירלנד משפורסם כי הסנאטור האירי דייוויד נוריס, שהיה בעבר בן זוגו של נאווי, פנה לבית המשפט, לנשיא המדינה ולגורמים נוספים בבקשה לחון את נאווי.
הפרסום בא לנוריס בעיתוי לא נוח, שכן הוא היה אז המועמד המוביל לכהונת נשיא אירלנד בבחירות לנשיאות ב-2011. נוריס נדרש על-ידי התקשורת לחשוף את פניותיו אך סירב לעשות כן בהתבסס על חוות דעת לפיה הוא מנוע מלפרסם את המכתבים משום שמשפטו של נאווי התנהל בדלתיים סגורות והפרסום יהווה ביזיון בית משפט.
בשלב זה פנה אליי וינסנט בראון, מגיש תכנית אקטואליה בערוץ הטלוויזיה האירי TV3 ומנחה התכנית היומית ׳הערב עם וינסנט בראון׳ בבקשה שאחווה את דעתי באשר לטענתו של נוריס. בפנייתו כתב וינסנט:
אחד המועמדים לנשיאות אירלנד, דיוויד נוריס, ניהל מערכת יחסים הומו-סקסואלית עם אזרח ישראלי במשך שנים רבות (מערכת היחסים הסתיימה לפני כ-20 שנה). האזרח הישראלי הועמד לדין בבית משפט ישראלי לפני כ-15 שנים והורשע בקיום יחסי מין עם קטין פלסטיני. לאחר ההרשעה פנה דיוויד נוריס לשופטיו של נאווי ולבעלי תפקידים שונים בבקשת חנינה.
“אחד המכתבים אותו שלח נוריס לשופט בתיק נחשף ברבים. תוכנן של הפניות האחרות לא נחשף. דיוויד נוריס טוען שקיבל ייעוץ משפטי הקובע כי הוא אינו רשאי לחשוף את המכתבים הללו שכן מדובר במשפט שהתנהל בדלתיים סגורות.
“שאלתי היא: האם יש ביכולתך לקבוע האם מכתבים שנשלחים לנשיא המדינה, לשרי ממשלה ולגורמים ציבוריים נוספים אכן יכולים להיחשב ככאלו שנאסר לפרסמם מן הטעם שהם קשורים למשפט שהתקיים בדלתיים סגורות?”.
מדו״ח ב׳אייריש טיימס׳ למדתי כי נוריס נסמך על חוות דעת משפטית שקיבל מעורכי דינו של נאווי. עורכי הדין קבעו כי “בהתאם לחוק הישראלי אין לפרסם דבר אודות הליכים שהתנהלו במשפט בדלתיים סגורות ללא אישורו של בית המשפט”. בהשקת הקמפיין שלו במוזיאון הכותבים בדבלין, טען נוריס, כי “איסור זה חל על המכתבים ששלח לעורכי דינו של מר נאווי”. “נוריס הוסיף, כי אם יחשוף את פניותיו לנבחרי ציבור הוא יהיה צפוי להליכים משפטיים”.
ביררתי את העניין וגיליתי שאכן מר נאווי הורשע בחוק בעבירה של אינוס סטטוטורי לאחר שקיים יחסים מיניים עם צעיר פלסטיני בן 15 כשהוא עצמו בן 39. נוריס, שהיה אז סנאטור, שלח לשופטים מכתב שנכתב על-גבי נייר מכתבים רשמי של הסנאט. במכתבו טען כי נאווי פותה אל “תוך מלכודת שתוכננה בקפידה” וכי הוא הודה בחוסר חוכמה באשמה, וביקש חנינה עבור נאווי. מכתב זה נחשף בתקשורת האירית, זאת בניגוד למכתביו לנשיא מדינת ישראל ולנבחרי ציבור נוספים.
לאחר שנכנסתי בעובי הקורה בעניין, מצאתי את עצמי חולק על חוות-הדעת שהוצגה על-ידי נוריס. בתגובה ששלחתי לווינסנט כתבתי:
אני מבין שמר דיוויד נוריס מתמודד שוב לנשיאות לאחר שפרש מהמירוץ מוקדם יותר בעקבות חשיפת פנייתו לשופט שדן בתיק האונס של עזרא נאווי.
“התיק נוהל בדלתיים סגורות, ככל הנראה תחת סעיף 68(ב)(6) של חוק בתי המשפט, זאת כדי להגן על הקטין (בית המשפט רשאי אמנם לקבוע שימוע בדלתיים סגורות גם כדי להגן על האינטרס של מתלונן ושל נאשם בעבירות מין, אך אני בספק אם הדלתיים הסגורות נועדו להגן על נאווי. מכל מקום, הרשעתו של נאווי פורסמה במסגרת תביעה פלילית נוספת שהוגשה נגדו, הליך שהתקיים בדלתיים פתוחות).
“מעבר לכך, פרסום שמו וזהותו של קטין קורבן עבירת מין נחשבת לעבירה במסגרת חוק אחר.
"אכן, אסור לפרסם הליכים שהתקיימו בדלתיים סגורות – לרבות מסמכים שהוגשו לתיק בית המשפט – ללא היתר מבית המשפט. אך אינני רואה כיצד תחול הוראה זו על פניותיו של נוריס לנשיא המדינה, לשרי ממשלה ולנבחרי ציבור שכן הן לא הוגשו לבית המשפט. מעבר לכך הרשעתו של נאווי בעבירת האונס סוקרה בהרחבה (למותר לציין כי יש למחוק כל רמז במכתבים שעלול להסגיר את זהותו של הקטין)”.
הדוא״ל שלי הגיע לווינסנט בזמן מתאים שכן באותו ערב הוא הנחה בתכניתו עימות בין המועמדים לנשיאות. באותה עת הוביל נוריס במרוץ לנשיאות כשהוא זוכה ל-21 אחוזי תמיכה בסקר שנערך רק שבוע קודם לכן, שלושה אחוזים יותר מהמועמד הבא אחריו. לנוריס היה רקורד מרשים של תמיכה בזכויות אדם ובשוויון. רקורד זה, שהצטרף לדימויו הציבורי המרשים ולכריזמה שלו, הציבו אותו כמועמד המוביל בבחירות כאשר זכייתו נחשבה בעיניי רבים למובטחת.
ההתרחשויות שאירעו במהלך התכנית סוקרו על-ידי אתר האקטואליה ׳פוליטיקו׳ כך:
במהלך העימות הנשיאותי של יום שלישי בערב ב-TV3, שאל המגיש וינסנט בראון את נוריס ממי קיבל את חוות הדעת המשפטית הקובעת שאין לפרסם את המכתבים. דיוויד נוריס נראה מופתע וסירב להשיב על השאלה. ניתן אמנם לייחס את תגובתו לנסיבות המלחיצות של עימות טלוויזיוני בשידור ישיר. אפשר אף שנוריס התקשה להיזכר בשמו של משרד עורכי-הדין שסיפק לו את חוות הדעת. עם זאת הוא יכול היה להציע כי יבדוק זאת וימציא את זהותו של המשרד לאחר העימות, אלא שנוריס קיבל התראה מראש בדבר השאלה הצפוייה ואף ידע כי ערוץ TV3 קיבל חוות דעת משפטית שונה”.
בשלב זה הדהים בראון את נוריס כששלף “חוות דעת של פרופסור אשר מעוז מהפקולטה למשפטים באוניברסיטת תל-אביב לפיה הטענה שלך חסרת בסיס”.
נוריס הנדהם הגיב בזעם: “בני העם האירי מכירים אותי; הם מודעים לרקורד שלי. החיים שלי הם ספר פתוח”.
על כל פנים, כפי שדווח ב׳פוליטיקו׳, “הפולמוס היה הרסני ביותר, כפי שאכן הוכח בשני סקרי דעת קהל שונים”, שנערכו לאחר העימות, ואשר הראו כי מר נוריס איבד כמחצית מהתמיכה בו”. בסופו של דבר נוריס, אף שבשלבים שונים הוביל בסקרים עם רוב של מעל ל-50 אחוזים, ושהמירוץ שלו הושווה לזה של ברק אובמה, הגיע למקום החמישי עם 6.2 אחוזי תמיכה.
כששהיתי כאורח ה-TRINITY COLLEGE באירלנד התוודעתי להדים הרבים שעוררה חוות הדעת שלי.
לא היתה למדינת ישראל סיבה להצטער על מפלתו של נוריס. נוריס היה ידוע בעמדותיו האנטי-ישראליות ואף התגאה בהיותו ״אנטי-ציוני״. הוא האשים את ישראל כי תקפה במכוון בתי ספר של האו״ם במבצע ׳צוק איתן׳ והביאה להרג ילדים, ואף קרא לגרש את שגריר ישראל. בין השאר, הוא השווה את התנהגותה של ישראל לנאצים. בשנת 2018 אף יזם חוק שיגדיר קיום קשרים כלכליים עם יהודים מעבר ל״קו הירוק״ כעבירה פלילית.
פרופ׳ אשר מעוז הוא דיקן בית הספר למשפטים במרכז האקדמי פרס, ובעת ההתרחשות שימש כפרופ׳ בפקולטה למשפטים באוניברסיטת תל-אביב.
עקבו אחר ׳מידה׳ גם ברשתות החברתיות:
מדהים!
אין מילים!
זו עובדה ידועה ומצערת שהעם האירי הוא ברובו הגדול פרו-פלשטיני – הספר של טוביה טננבאום מראה זאת היטב. העובדה שהמועמד דויד רובינס תמך בעוכר ישראל נאווי, לא היתה אמורה להוריד מהפופולריות שלו, אלא להיפך.
אבל התמיכה בפלשטינים היא פוזה. המניע הוא לא דאגה לפלישטינים אלא שנאה ליהודים ולמדינת ישראל. התמיכה שלו בנאווי למרות שאנס ילד פלישטני היא בדיוק עדות לכך.
וזה מה שמדהים פה: הוא נפל על הצביעות שלו ועל שנאתו ליהודים. קשה לא לראות פה את פרי ההשגחה.
אשריך שהיית השליח לנפילתו פרופ' מעוז
פחחחח.
זה מעניין כיצד אצל ימנים כשבחור בן 15 זורק אבנים ורוצח משפחות אז הוא "טרוריסט", אבל כשהוא מקיים יחסי מין בהסכמה אז הוא "ילד"…
ואיך אתה רוצה שנקרא לקורבן אונס(חוקית לקטין אין אפשרות להסכים ולכן זה יחסים ללא הסכמה כלומר אונס) אם לא ילד?
אגב, אתה באמת משווה רוצח לקורבן?
סבבה, למרות שאני אישית די לא מסכים עם כל הנחת המוצא המטורללת הזו, אבל נתעלם לרגע מתחושותיי האישיות ונזרום עם הלוגיקה שלך- אני לא משווה אף אחד לאף אחד, אתה אומר שבן 15 שמקיים יחסים לא מסוגל להסכים אליהם? נניח. אז למה כשאותו בן 15 זורק אבן ורוצח בדם קר משפחה- לפתע הימנים קוראים לו "רוצח" ורוצים לירות בו (ולתלות אותו ואת כל הערבים)? הרי הוא בסך הכל שה תמים ומסכן שלא מסוגל להסכים לרצח (פחחח)…
לא צריך להיתמם, שנינו יודעים שאת האינפנטיליזציה הזדונית הזו, שדווקא מהימין השמרני הייתי מצפה שיצא נגדה, אתה(\תם?) עושה(\ים) רק במקרה הספציפי הזה כי זה משרת את הצרכים הרגעיים שלך. כמו שחקן שחמט מתחיל שלא מסוגל לראות כמה צעדים קדימה…
נדמה לי גם (אבל לא 100% בטוח) שזה היה הימין שהחל להשתמש בבית המשפט ככלי נשק אי שם בשנות 50-70 העליזות… נו, מה? יצא לכם? נהנים מהתוצאה?
החופר בור לרגלי חבירו, סופו הוא עצמו יפול בה.
סבבה, למרות שאני אישית די לא מסכים עם כל הנחת המוצא המטורללת הזו, אבל נתעלם לרגע מתחושותיי הסובייקטיביות ונזרום עם הלוגיקה שלך- אני לא משווה אף אחד לאף אחד, אתה אומר שבן 15 שמקיים יחסים לא מסוגל להסכים אליהם? נניח.
אז למה כשאותו בן 15 זורק אבן ורוצח בדם קר משפחה- לפתע הימנים קוראים לו "רוצח" ורוצים לירות בו (ולתלות את כל הערבים)? הרי הוא בסך הכל שה תמים ומסכן שלא מסוגל להסכים לרצח (פחחח)…
לא צריך להעמיד פנים, שנינו יודעים שאת האינפנטיליזציה הזדונית הזו, שדווקא מהימין השמרני הייתי מצפה שיצא נגדה, אתה(\תם?) עושה(\ים) רק במקרה הספציפי הזה כי זה משרת את הצרכים הרגעיים שלך. כמו שחקן שחמט מתחיל שלא מסוגל לראות כמה צעדים קדימה…
נדמה לי גם (אבל לא 100% בטוח) שזה היה הימין שהחל להשתמש בבית המשפט ככלי נשק אי שם בשנות 50-70 העליזות… נו, מה? איך יצא? נהנים מהתוצאה?
החופר בור לרגלי חבירו, סופו הוא עצמו יפול בה.
מעולה, למרות שאני אישית די לא מסכים עם כל הנחת המוצא המטורללת הזו, אבל נתעלם לרגע מתחושותיי הסובייקטיביות ונלך עם הלוגיקה שלך- אני לא משווה אף אחד לאף אחד, אתה טוען שבן 15 שמקיים יחסים לא מסוגל להסכים אליהם? 'סדר. אז למה כשאותו בן 15 מחסל בדם קר משפחה, עם אם אבן לחלון המכונית- לפתע הימנים קוראים לו רוצח ולירות בו (יחד עם קריאות לתלות את כל הערבים)? הרי הוא בסך הכל שה תמים ומסכן שלא מסוגל להסכים לרצח (פחחח)…
לא צריך להיתמם, שנינו יודעים שאת האינפנטיליזציה הזדונית הזו, שדווקא מהימין השמרני הייתי מצפה שיצא נגדה, אתם עושים רק במקרה הספציפי הזה כי זה משרת את הצרכים הרגעיים שלך. כמו ששחקן שחמט מתחיל שלא מסוגל לראות כמה צעדים קדימה…
נדמה לי גם (אבל לא 100% בטוח) שזה היה הימין שהחל להשתמש בבית המשפט ככלי נשק אי שם בשנות 50-70 העליזות… נו, מה? יצא לכם? נהנים מהתוצאה?
כנ"ל גם עם עינויים שבמקור כוונו בכלל לערבים (חחח, "מחבלים"), מי ציפה שיום אחד זה יתהפך ויתחילו לענות יהודים?! (אני. אני ציפיתי, עוד בכיתה ז-ח', וכל אדם עם שמץ של ראיית עתיד ידע מה יוצא מזה).
או זיהוי ביומטרי שבמקור עשו לפלסטינים במחסום ועכשיו מקימים מערכות שואתיות כמו בסין גם לאזרחי ישראל(עם תשתית שכבר הקימו והפעילו לפני חמש שנים , ומצפים ל mission creep הבא…).
החופר בור לרגלי חבירו, סופו הוא עצמו יפול בה.
נ.ב אני כותב את ההודעה הזו כבר בפעם השלישית ואני רואה שמצנזרים אותה. אז מידה- אני מבין שגם הפעם כלום לא יתפרסם ואני מנסה סתם בשביל הפרוטוקול לומר שניסיתי, אבל אני מאוד מאוכזב מכם. לא שלחתי הרבה טוקבקים בעבר אבל תמיד הנחתי שלפחות מבחינות כאלו אתם אתר ליברלי שנותנים לכולם להישמע (זו הסיבה שאני יושב כאן, מרות שלא מסכים עם 90% מהכתבות) ואני מאוד מאוכזב לגלות שאתם מנעתם ממני לשמוע דעות של אנשים אחרים. אתם כמו השמאל הפרוגרסיבי במערות התקשורת הרגילות בישראל. מאוד מאכזב. unsubscribe.
ראשית, רוב מוחלט של הימין(כולל עבדך הנאמן) מתנגדים לעונש מוות.
שנית, גם למדינה יש זכות להגנה עצמית וכידוע זה מתיר הרבה דברים(אם תהרוג מתוך הגנה עצמית מבטיח שגם לך יסלחו). ואל תשכח שהמלחמה פה אינה נגד אנשים אלא אידיאולוגי וזה דורש אסטרטגיה מסוג שונה ומלוכלך.
שלישית, כשילד נכנס למיטה עם מבוגר הוא עושה זאת מתוך צייתנות ו/או פחד. בכל מקרה אין לו יוזמה. בניגוד למחבל שאיש לא איים עליו ואינו פועל מתוך צייתנות לסמכות כזו או אחרת.
רביעית, הימין השתמש בבית המשפט כנשק בשנות ה50??? הרשה לי לומר בולשיט. לא רק שמעולם לא שמעתי על דוגמאות, הימין אפילו לא התקרב לעמדות כח באותה תקופה! חוץ מזה, איך אפשר להשתמש בבית המשפט כנשק לפני שאהרן ברק הכניס את האקטיביזם(בשנות ה90)?
חמישית, גם אני לא מאמין שאנשים פתאום משתנים ביום הולדת 18. אבל גם לא בגיל צעיר יותר. בגיל הנעורים אדם נמצא במצב ביניים בין ילד למבוגר(וחבל שהחוק לא מכיר בזה בשום מקום).
ששית, מניסיוני(ואני מגיב באתר זה הרבה מאוד), לוקח לפעמים כמה שעות טובות עד שהם גומרים לבדוק תגובה והם מפרסמים אותה. אבל הם תמיד מפרסמים בסוף(אם זה רלוונטי אפילו בקצת). בעיקר אם אתה מגיב בלילה כשרוב (אם לא כל) העורכים ישנים טוב.
במקרים רבים פורסמו פה דברים שבהחלט לא תרנו לדיון או שלזרו על משפטים שנטחנו פה עד יאוש אבל עדין פרסמו. וכל הכבוד להם!
אז אם אתה רואה שתגובתך לא מתפרסמת-אולי כדאי לחכות לבוקר ולא להתעצבן.
"הרבה דברים…"
תגובה למעשה צריכה לשקף את ההשלכות הצפויות שלו, ולא רק את הפרמטרים השונים שמתארים את הגורם הפועל.
קליע שנורה מכלי ירייה המוחזק בידי ילד בן 10 קטלני באותה מידה באם הוחזק בידי בן 40, ולכן התגובה לאקט כזה צריכה קודם כל למנוע פגיעה במי שעלול להיפגע מאותו קליע. כנ"ל זריקת אבנים לצורך העניין.
השאיפה התרבותית צריכה לשים דגש על הגנת החפים מפשע והקורבנות הפוטנציאליים. במקרה של אינוס קטין הקורבן הוא הקטין, במקרה של מחבל קטין הקורבן הוא מי שעלול להיפגע ממנו.
צריך סולם ערכים מאוד פגום בשביל לא להבין את זה.
1) כשכתבתי את ההודעה לא כיוונתי קונקרטית לעונש מוות. למרות שזה אכן עמד כרקע כללי וככמשהו מובן מאליו, האסוציאציה שנזכרתי בה הייתה מהאירועים, ברבות השנים, שבהם נהגים שכמעט נרצחו הוציאו אקדח והתחילו לירות לכיוון הזורקים (ואח"כ באה משטרה לעצור אותם ותקשורת וידה ידה…). לספר לך מה היו הסנטימנטים של רוב התגובות שקראתי?
2) את הסעיף הזה לא הבנתי. מה הקשר לזכותה של מדינה להגן על עצמה?
3) ראשית כל יש לך חתיכת הנחות…
פחד? צייתנות? איפה לכל הרוחות אתה חי?
מעולם לא דרכת בתיכון? לכל הרוחות, זה לא כיתה א' כש*אף אחד* לא מתעניין בסקס, אפילו בכיתה ה'- ו' כבר מתחילים להתלהט היצרים והכל שם מאוד אפור ואינדיבידואלי, כל שכן כיתה *ט*!!!!!
בחורות אצלנו בכיתה ח' *רדפו* אחרי חתיכים בני 20+ (והיה אפילו סיפור שלם עם מישהי שצילמה כל מיני סירטונים והם דלפו…).
סליחה, לא יכולתי להתאפק.
שנית, וזו המהות של טיעון הצביעות- למה לכל הרוחות אתה מניח שלא הולכים לרצוח *בדיוק* מאותן הסיבות?!
צייתנות? זה האמאמא של אחת הסיבות ללכת לזרוק אבנים. יחד עם לחץ מהסביבה (ואגב, זה כאילו בסדר? לחץ חברתי זה לא צייתנות?). אני כבר לא מדבר על פעולות יותר "פשוטות" נגד ישראל שהורים גוררים את ילדיהם בשביל תמונה, לא רצח אבל בהחלט איום. כשנחיל של ילדים מתקרב אליך ואתה מתרגל לא להגיב אז אחד מהמתקרבים יקח סכין וישסף לך את הגרון (כמו הסיפור של חיילים שברחו מסיטואציה כזו בדיוק\דומה לפני אי אילו שנים)…
למה בכלל אתה חושב שמחבלים (בכל גיל) הוללכים לרצוח יהודים?
אתה באמת חושב ש*כולם*, אחד אחד, הוא כזה אידיאולוג דגול שהולך להקריב את עצמו למען המולדת?
לא אומר שמה שאתה רושם לא קיים, בכל נושא תמיד יש הכל מהכל. תמיד יש מליוני סיבות גם לסקס, גם לזריקת אבנים, גם להתפוצצות עם מטען חבלה- אבל ההכללות המטורפות שאתה עושה הן גם…ובכן… מטורפות ( 🙂 ).
אגב, לא קשור לטיעון אבל פתאום עלתה לי אסוציאציה של משפחות פשע (בעיקר בחול (מקסיקו וכאלה), בארץ לא זוכר מקרה כ"כ קיצוני (אבל כן יש מקרים של עבירות קלות יותר)) ששולחת בני עשרה לרצוח אנשים שמפריעים להם. גם כאן אתה חושב שהרוצח שה תמים?
4) א. לא אמרתי 50, אמרתי באזור ה50-70 (בדיוק בגלל שגם אצלי הזיכרון מאוד עמום, ואני לא זוכר את הדוגמאות הקונקרטיות שהביאו לי (זה היה *ממש* מזמן) אלא בעיקר את המסקנה והתחושות) .
ב. אתה נתפס יותר מדי לסמנטיקה. רוצה שנשתמש במילה אחרת? בסדר- "פטריוטים", "שמרניים". זה יותר מקובל עליך? כמו כן, אני לוקח את המילים "בית משפט" בחזרה ומחליפם במילים "המערכת המשפטית" או "שימוש בכוח של המערכת המשפטית". באמת לא עולות בעיני רוחך הנפשות הפועלות? אבנרי ודומיו ("הבוגדים") מול אנשים שמחסלים ערבושים (בהירי עור ותכולי עיניים)?
ג. אהרון ברק כבודו במקומו מונח, אבל החוק והמערכת המשפטית היהודית כפתה ערכים… "פטריוטיים"\"שמרניים"עוד לפניו. ברק רק שיפצר את הקשר בין הכנסת לשופטים אבל פעם אלו היו ימנים שהיללו את השימוש בכוח המשפטי נגד המיעוט השמאלי (ה"בוגדים") והם שהכינו את התשתית שאותה חטף ברק.
5) אוקיי… אני מניח שכן… אבל תסכים איתי שאת אותו הדבר ניתן לרשום גם בגיל 50- זה לא קשור לגיל, זה קשור לבן אדם האינדיבידואלי כי, הפתעה הפתעה, לבני אדם קיימת שונות. יש בני 13 הרבה יותר בוגרים מהרבה בני 20 ואפילו 30 שפגשתי. בחור בן 13 (או 15, לא זוכר. מקרה משנות ה90) שמפתה ליער ומרוצץ את גולגולתו של מישהו מהשכבה שלו, מבין היטב את אותו הדבר שהוא יבין בגיל 25.
(ועדיין, זה לא הנושא שכן התגובה הראשונית שלי היתה על החוסר עקביות ביחס למעשים שונים).
6) כאן אני צריך בהחלט להכות על חטא- טעיתי.
פשוט למרבה הצער אני כבר רגיל להתנהגות הזו במקומות אחרים (גם אתרים ימניים) וכשראיתי שהתגובה ששלחתי אתמול בערב לא התפרסמה אפילו כשסיימתי לעבוד ב12 (דהיינו עברו גם הערב, הלילה והבוקר) קפצתי למסקנות. פוסט טראומה. אני מניח שבהזדמנות זו עלי לבקש את סליחת מי שמאשר תגובות. קפצתי למסקנות נמהרות וטעיתי. סליחה.
נ.ב אני רואה שאתה שלחת את ההודעה שלך ב19\2 ו המגיב השני היום בבוקר ואילו אני רואה אותן רק עכשיו בערב (בדקתי בבוקר ונדמה לי שגם בצהריים והיה ריק).
@מגיב אקראי@-
אז בתור התחלה, בוא לא נעצום עיניים, אף אחד לא רוצה "לעצור את הקליע" (דהיינו, זו רק אחת מהסיבות במכלול). כשתומכים בירי על זורקי אבנים (או תליה של ערבים) עושים את זה כחלק מה"לחימה באויב", התלהמות כללית, צדק מול מחבלים, והבנה שמדובר באנשים בוגרים לחלוטין שמנסים באופן מושכל "לחסל" יהודים. דווקא השמאל מציע דרכים "לעצור את הקליע" מבלי לירות בזורקי אבנים.
אם הזורקים באמת היו בני 6-7, אני בספק אם אפילו הימין ערל הלב היה תומך בירי עליהם (למעשה אני בספק אם הייתי רואה את אותן התגובות אם היו נותנים לבני ה7 אשכרה רובים במקום אבנים. ליטרלי, דמיין תרחיש שבו החמאס מחלק נשק אמיתי לצבא של בני 7 שיורים והורגים חיילים ממארב. אין, אני פשוט מסרב להאמין שאני אקרא את אותם הטוקבקים שאני קורא עכשיו עם מחבלים יותר בוגרים, אפילו מאחרון הכהניסטים)… עד כאן ה"לעצור את הקליע" שלך.
"תגובה למעשה צריכה לשקף את ההשלכות הצפויות שלו, ולא רק את הפרמטרים השונים שמתארים את הגורם הפועל."
סליחה, אבל כל הפואנטה שאיתה אתה מגדיר את "ההשלכות" נעוצה בפרמטרים של הגורם הפועל.
הרי הוא טיפשון שלא מבין שהוא מקיים יחסי מין, הוא חושב שהוא בכלל נמצא בטיול בסחנה…
"במקרה של אינוס קטין הקורבן הוא הקטין, במקרה של מחבל קטין הקורבן הוא מי שעלול להיפגע ממנו."
הנקודה שלי בדיוק!
"קורבן" זה נחמד, אז או שאתה יוצר "קורבן בלי "מקרבן" או ש… מה בדיוק קורה הלאה?
בן 40 הוא קורבן? סבבה. אבל למה יש לו מקרבן? הרי בן ה15 לא הסכים לרצוח, אופס נפלה לו הסכין לתוך הצוואר\אבן לתוך הראש… מסכן.
בעצם… עכשיו כשאני חושב על זה הקורבן בכל הסיפור הוא דווקא המחבל. תחשוב על כל הסיוטים שיהיו לנפש האומללה הזו שלא נתנה את הסכמתה לרצוח… נכון, גם בן ה40 הוא קורבן אבל הוא כבר לא איתנו ולכן חובתנו היא לעזור לקורבן שכן יש לנו, הצלף המסכן. חייבים לממן לו טיפולים פסיכולוגיים ולתת לו קיצבה לאלתר!!!!!111!!!!!
סולם הערכים שלי אולי פגום, אבל הוא לפחות עקבי ואני לא צבוע שמעמיד פנים.
שאפו!!! כל הכבוד
העובדה שפרופסור מאוניברסיטת תל אביב פועל באופן פטריוטי שכזה זה כשלעצמו הפתעה משמחת.
הנשיא שניבחר בסופו של דבר – מיקל היגנס, גם הוא אינו "אוהב ישראל" גדול…
כל הכבוד