העריק שחשף את מקורות הפייק ניוז

ב-14 בפברואר 2021, העולם איבד בשקט את אחת הדמויות המסקרנות והוותיקות של עידן המלחמה הקרה – הגנרל יון מיחאי פצ'פה שהיה הקצין הבכיר ביותר שנטש את הגוש הסובייטי וערק לארה"ב.

במהלך שנות ה-70 פצ'פה היה הקומוניסט הבכיר ברומניה, שני רק לרודן האכזר ניקולה צ'אושסקו. הוא שירת את הנשיא במספר תפקידים, כולל ראש המודיעין והאחראי על הקשר בין המשטרה החשאית לבין הק.ג.ב. הוא ידע בדיוק היכן קבורות הגופות.

אחרי שנדרש פעם נוספת לטבול את ידיו בדם, לפצ'פה נמאס. באחד הימים בקיץ 1978, בעודו נמצא במערב ברלין בעוד שליחות מטעם אדונו המטורף, הוא חמק לתוך השגרירות האמריקנית בעיר וביקש לערוק. מאוחר יותר באותו הלילה הוא הובהל בטיסה לארה"ב, המדינה אותה למד לאהוב.

“הייתה זו שעת צהריים כאשר המטוס הצבאי נחת בבסיס חיל האוויר אנדרוז והביא אותי אל החופש”, סיפר שנים לאחר מכן. “בחוץ היה יום שמשי נהדר… חשתי צורך בלתי-נשלט לפזז משמחה. אני אדם חופשי! אני באמריקה! האושר בלהיות סוף סוף חלק מארץ החירות בה הכול אפשרי עלה רק על השמחה של פשוט להיות בחיים”. הוא המשיך:

ביום הבלתי-נשכח של ה-28 ביולי 1978, כאשר הפכתי לאדם חופשי, ירדתי על ברכיי והתפללתי בקול בפעם הראשונה ביותר מרבע מאה. זה לקח לי זמן. לא היה קל למצוא את המילים הנכונות שיבטאו את האושר הגדול ואת הוקרת התודה לאל הטוב. בסופו של דבר, כל שביקשתי הייתה מחילה על עברי, חופש עבור בתי וכוח לחיי החדשים.”

אך למרות זאת פצ'פה לא היה אף פעם חופשי באמת. הוא היה אדם מבוקש, נרדף על ידי הממשלה הרומנית. מן הרגע שנחת בארה"ב הוא התגורר במיקומים חשאיים בעוד מולדתו הבטיחה מיליוני דולרים עבור ראשו. הקומוניסטים זעמו עוד יותר כאשר פרסם ב-1987 את ספר זיכרונותיו המהמם מימי האפלה של צ'אושסקו, 'אופקים אדומים'. חוליות חיסול נשלחו להתנקש בו אך מעולם לא מצאו אותו. באופן אירוני, עדותו של פצ'פה על צ'אושסקו ואשתו האכזרית לא פחות אלנה שימשה כראיה להרשעתם והוצאתם להורג של בני הזוג בפני כיתת יורים של אזרחים רומניים בחג המולד של 1989.

פצ'פה שרד זמן רב הרבה יותר מאשר הדיקטטורה של צ'אושסקו. כעת, ארבעה עשורים לאחר שהמשטר האכזרי הציב אותו על הכוונת, חייו של הקצין לשעבר הסתיימו. הוא נפטר בגיל 92 כאשר נדבק בנגיף הקורונה.

שקרים ומזימות

למרות שהתכתבנו באופן קבוע באמצעות הדואר האלקטרוני, מעולם לא היה לי העונג לפגוש את פצ'פה באופן אישי בגלל שהוא תמיד שהה במסתור. חבריו קראו לו "מייק", כקיצור אנגלי של "מיחאי", והיו לו עוד כמה שמות בדויים שצצו מדי פעם בתיבת הדואר שלי. הכתובת בה השתמש הייתה מוצפנת ומורכבת מאותיות ומספרים. לעתים קרובות הייתי מקבל ממנו הודעה בתגובה למאמרים שונים שכתבתי ואותם קרא באדיקות. שנינו אפילו חיברנו במשותף מאמר שפורסם באביב 2013 ועסק ברטוריקה הבעייתית של הנשיא אובמה.

פצ'פה יצר איתי קשר לראשונה ב-2010, לאחר שפרסמתי את ספרי אודות המלחמה הקרה. הוא צוטט בספר מספר פעמים, במיוחד בנוגע לתובנות שחשף על האופן הקליל בו קומוניסטים הצליחו לתמרן אנשי שמאל פתיים במערב. זה היה נושא שריתק וגם הטריד אותו מאוד, והוא חזה בו מקרוב החל משנות הנשיא טרומן ולתוך המאה ה-21. “הם היו כחומר בידינו”, סיפר על הקלות בה נפלו ליברלים במערב לתעמולה הקומוניסטית, החל מ”תנועות שמאל חזקות במערב אירופה אותן תקצבנו בחשאי” ועד לכמות הדיסאינפורמציה האדירה שבושלה והוגשה בכפית לאינטלקטואלים שבלעו אותה בשמחה.

חשבו למשל על מלחמת וייטנאם. “במהלך המלחמה”, סיפר פצ'פה, “הפצנו בעולם תעמולה ארסית שתיארה את החיילים האמריקנים כברברים שנשלחו לבזוז ולאנוס ולהתעלל במקומיים חסרי האונים. אלו לא היו עובדות אלא אגדות שהמצאנו”. ואת השקרים האלה בלעו מיליוני אמריקנים “ששוכנעו כי הנשיא שלהם, ולא הקומוניזם, הוא הוא האויב האמיתי”. על פי פצ'פה, היה זה יורי אנדרופוב, ראש הק.ג.ב דאז, שהגה את קמפיין הדיסאינפורמציה נגד ארה"ב. הסובייטים הקדישו משאבים אדרים למען המטרה הזו. “וייטנאם הייתה ההצלחה המשמעותית ביותר שלנו”, סיפר אנדרופוב לפצ'פה.

פצ'פה קרא את ספרי ושמח לגלות כי הוא מתמקד באחת התופעות היותר חשובות אך פחות מדוברות או מובנות של ימינו: הציניות והעוצמה של מידע כוזב. למעשה, התברר כי הוא עצמו שותף לכתיבת ספר באותו נושא ממש ותחת הכותרת 'דיסאינפורמציה'. הוא ביקש ממני לחבר את המבוא לספר שראה אור ב-2013, ולעניות דעתי מהווה קריאת חובה. זהו ספר שבוודאי ישפיע על האופן בו קוראיו יראו את ההיסטוריה הקרובה והרחוקה. בספר פורץ-הדרך הזה פצ'פה חשף למשל את מזימות הדיסאינפורמציה שניהל הק.ג.ב נגד האפיפיור פיוס השנים-עשר ובכירים אחרים בכנסייה הקתולית, כמו גם את שיטות ההפעלה של ארגוני 'שלום' ודת שונים ששימשו למעשה כסוכנים כפולים.

פרקים חשובים אחרים עוסקים בעלילות דם אנטישמיות שהפיצו הסובייטים במזרח התיכון, תמיכתם בטרור אסלאמי והמאמץ ללבות כל רגש אנטי-ציוני ואנטי-אמריקני באזור. בשלהי שנות השבעים החזיקו הרוסים אלפי סוכני השפעה בעולם הערבי, שהפיצו עותקים של 'הפרוטוקולים של זקני ציון' לצד כלי נשק. הקומוניזם האתאיסטי המיליטנטי מצא משרת שימושי בדמות האסלאם הג'יהאדיסטי המיליטנטי שחבריו הקיצוניים נוצלו בידי המניפולטורים ממוסקבה. בין השיטות בהן השתמשו היו לא רק פיגועי טרור אלא גם לוחמה דיפלומטית כמו החלטת האו"ם הידועה לשמצה מ-1975 שהשוותה את הציונות לגזענות.

פצ'פה חשף כיצד אינספור מיתוסים זדוניים שנוצרו בידי הקומוניסטים אומצו בלא יודעין בידי היסטוריונים ועיתונאים. למעשה, המדריך הסובייטי לדיסאינפורמציה נפתח במשפט הזה ממש: “אם אתה מצטיין בהפצת מידע כוזב, אתה מסוגל לחמוק מכל עונש”. פצ'פה זיהה את הדפוסים האלה גם בקרב העיתונות המערבית העכשווית, למרות שלא תמיד היה ברור אם עיתונאים אמריקנים פתיים הפיצו מידע כוזב ביודעין או שלא ביודעין. לעתים קרובות הם פשוט מאמינים במה שהם רוצים להאמין, בדיוק כפי שבקרמלין ידעו שיעשו.

הדרקון האדום

מעבר לספר החשוב הזה, פצ'פה חיבר עוד כמה יצירות מרתקות, כולל ספר יוצא דופן מ-2007 על פרשת רצח הנשיא קנדי. הוא האמין כי הסובייטים היו מעורבים בשלבים המוקדמים שהובילו לתכנון וביצוע ההתנקשות. הוא טען כי לי הארווי אוסוולד גויס בידי הק.ג.ב כאשר הגיע לראשונה לברית המועצות, אך בשנים הבאות התמונה הסתבכה מאוד. ב-1962, לאחר שאוסווולד התיישב בטקסס, חרושצ'וב שינה לכאורה את דעתו בנוגע להתנקשות בקנדי. לטענת פצ'פה הק.ג.ב ניסה “לעצור את אוסוולד” אך כבר היה מאוחר מדי. יש לציין כי מרבית החוקרים של רצח קנדי חולקים על תיאוריה זו לגבי המעורבות הסובייטית, אך דבר אחד ברור: מוסקבה עשתה ככל שביכולתה כדי להסיט את החשדות למקומות אחרים, והקרמלין האשים ברצח “גזענים, אנשי קו-קלוקס-קלאן ופעילים פוליטיים ימניים”.

פצ'פה אישר כי הק.ג.ב הפעיל קמפיין דיסאינפורמציה מתמשך ועמוק כדי להאשים גורמים אמריקניים פנימיים ברצח קנדי. הוא דיווח כי ב-26 בנובמבר 1963 הגנרל הסובייטי אלכסנדר סחרובסקי נחת ללא התראה בבוקרשט ונפגש איתו ועם בכירים נוספים במודיעין הרומני. היה זה הצעד הראשון במסע "בליץ" שערך ברחבי הגוש הקומוניסטי. “למדנו ממנו כי הק.ג.ב כבר פתח במבצע תעמולה גלובלי במטרה להסיט את תשומת הלב הציבורית ממוסקבה ולצייר את ה-CIA כאשם”, סיפר פצ'פה. חרושצ'וב עצמו, אמר סחרובסקי, ביקש להבהיר לכולנו כי “זו המשימה החשובה ביותר”. הם הפיצו את השמועות לפיהן “ה-CIA אחראי לפשע” בו היו מעורבים גם סגן הנשיא לינדון ג'ונסון ובכירים בתעשייה הצבאית.

המזימה זכתה לשם 'מבצע דרקון', ולדברי פצ'פה התגלתה כאחד ממבצעי התעמולה המוצלחים בהיסטוריה העכשווית. הוא מציין כדוגמה לכך את הסרט 'JFK' שביים אוליבר סטון ב-1991 ותולה את האשמה ברצח בקשר שכלל את ה-CIA, ג'ונסון והתעשיינים הצבאיים הגדולים. הסרט היה מועמד לשמונה פרסי אוסקר.

והיו עוד עדויות מרתקות רבות אחרות מפי האדם המרתק שהיה יון מיחאי פצ'פה. אני יכול להמשיך בהן ללא סוף אך הנה עוד אחת כזו שעשויה לעניין את הקוראים.

הפורענות המרקסיסטית הידועה כ"תאולוגיית השחרור" צמחה משורשים רקובים. אלו הולכים אחורה בהיסטוריה לא רק לאנשי דת סלפניים באמריקה הלטינית של שנות ה-70 אלא גם, על פי פצ'פה, עד לק.ג.ב. הוא אף הגדיל וטען בתוקף כי התנועה “נולדה ונוצרה בק.ג.ב”. לדבריו, היא החלה ב”תוכנית דיסאינפורמציה סודית ביותר” שאושרה בידי ראש הק.ג.ב אלכסנדר שלפין ב-1960, ביחד עם חבר הפוליטביורו אלכסיי קיריצ'נקו שהיה אחראי על תיאום המדיניות הבינלאומית של המפלגה הקומוניסטית. התוכנית דרשה לדבריו “השתלטות סודית של הק.ג.ב על מועצת הכנסיות העולמית” שבסיסה בז'נבה, ושימוש בה כ”כיסוי להפיכת תאולוגיית השחרור לכלי מהפכני בדרום אמריקה”.

כאמור, אני יכול להמשיך עוד ועוד. הגנרל פצ'פה המנוח הכיר הרבה מאוד סודות. באופן הולם, הוא הלך לעולמו בבית חולים לא ידוע אי-שם בארה״ב והודעה רשמית על מותו מעולם לא נמסרה. האובדן של מייק כבד מאוד במיוחד עבור משפחתו ואשתו האהובה, אך הוא גם אובדן להיסטוריה ולהבנה טובה יותר שלנו לגבי חלק מהאירועים שהתרחשו בה. פצ׳פה חלק עמנו פנינים של מידע ומידע כוזב, אך אולי יותר מכל – הוא הזהיר אותנו לא רק מפני הדברים בהם אנו מאמינים, אלא גם מפני הדברים בהם אסור לנו להאמין.

פרופ' פול קנגור הוא מרצה למדעי המדינה במכללת גרוב סיטי ומחברם של עשרות ספרים בנושאי היסטוריה ופוליטיקה. גרסה מלאה של המאמר התפרסמה לראשונה באתר Front Page Magazine.

עקבו אחר ׳מידה׳ גם ברשתות החברתיות: