הדרך לשלטון עוברת ברחוב הערבי

הציבור הערבי רוצה להשפיע ולא מוכן לוותר על כך, והעדיף לתמוך בגישה של עבאס בדרך של שותפות למען ערביי ישראל, מאשר להכניס לכנסת את היבא יזבק

הנציגים הערבים בכנסת נכשלו פעם אחר פעם | מצביע בקלפי בג׳לג׳וליה (צילום: משה מילנר, לע״מ)

מערכת הבחירות הרביעית מאחורינו ועוד לא ברור אם תקום ממשלה ,או איזו ממשלה תקום. אבל דבר אחד יודעים בוודאות: שוב, הסיפור של הבחירות הוא הקול הערבי. כמו בכל מערכת בחירות בשנתיים האחרונות, והיו ארבע כאלו, גם הפעם מוכח שבחירות מוכרעות בחברה הערבית.

הציבור הערבי עבר תהליך משמעותי בשנתיים האחרונות, עם רצון הולך וגובר להפוך לשחקן מרכזי בפוליטיקה הישראלית, ולעבור מספסלי האופוזיציה האחוריים לעמדות השפעה בצומת קבלת ההחלטות.

אחרי ש׳הרשימה המשותפת׳ הגיעה להישג שיא אי שם לפני שנה עם 15 מנדטים, הם נכשלו במבחן התוצאה ולא ידעו איך להמיר את הכוח הפוליטי בהישגים וקבלות. מכאן הגיע הפירוק וההתרסקות הקשה שלהם עד ל-6 מנדטים.

וכשהמשותפת נכשלה, הציבור הערבי חיפש אלטרנטיבה מסביב. המפלגות היהודיות שאחרי שלושה סבבי בחירות הבינו את הכוח הפוליטי בציבור הערבי והצהירו אחת אחרי השנייה שהן הכתובת עבורו, לא הבינו איך באמת גורמים לו להצביע עבורן ובדרך עשו את כל הטעויות האפשריות.

באף מפלגה שהתיימרה להגיע לשלטון לא שובץ מועמד ערבי במקום ריאלי. ׳תקווה חדשה׳ ו׳ימינה׳ התרסקו, ׳יש עתיד׳ לא הצליחה לפרוץ לקהלים חדשים, וגם ׳הליכוד׳ שחלמה על מספר מנדטים מהחברה הערבית נשארה בעיקר עם החלומות. כל אותן מפלגות מצטערות היום על הפספוס שלהן, כי אותם קולות יכולים היו לעשות עבורם את השינוי לו ייחלו. במקביל, שתי המפלגות היחידות שניתן היה למצוא מועמדים ערבים בצמרת הרשימה, ׳מרצ׳ ו׳העבודה׳, קיבלו מספיק מנדטים כדי להכניס גם את אותם מועמדים.

עבאס: הראשון שזיהה

כשהמצביעים הערבים לא מצאו אלטרנטיבה אמיתית בחוץ, הם עברו לחפש בפנים. מנסור עבאס, מי שהיה הראשון לזהות את הלך הרוח בחברה הערבית ולרכב עליו, פעל נכון, והיעדר האלטרנטיבה בקרב המפלגות היהודיות שיחקו לידיים שלו. הכישלון של ׳המשותפת׳ והכישלון של המפלגות היהודיות הפכו להיות ההצלחה של עבאס.

הסתובבתי אתמול בנצרת, פגשתי ערבים נוצרים שיצאו להצביע לו ול׳רע״מ׳, מפלגה אסלאמיסטית דתית. זה אומר הכול. הציבור הערבי רוצה להשפיע ולא מוכן לוותר על כך, והעדיף לתמוך בגישה של עבאס בדרך של שותפות למען ערביי ישראל מאשר להכניס לכנסת את היבא יזבק, שאמש בליל המדגמים, כשעוד היה נראה שתישאר בכנסת, הספיקה להצהיר כי ׳המשותפת׳ תמשיך לפעול למען הנושא הפלסטיני.

לצורך ניתוח המגמות בציבור הערבי, ניקח לדוגמה את כפר קאסם: ׳רע״מ׳ עם מעל ל-60 אחוזים מהקולות, אחריה ׳מרצ׳ בעלת שני המועמדים הערבים במקומות ריאליים, עם קרוב ל-20 אחוזים. ומה עם ׳הרשימה המשותפת׳? בבחירות האחרונות היא קיבלה בכפר קאסם 91.71 אחוזים מהקולות, הפעם – פחות מ-15 אחוזים.

עד שייספרו אחרוני הקולות ולקראת שבועות מתישים של ניסיונות הרכבת ממשלות שונות, אפשר לסכם בינתיים שמנסור עבאס הוא המנצח הגדול של הבחירות, כי הוא היחיד שידע לפנות לפוטנציאל הגדול בציבור הערבי.

באופן אישי אני לא רואה בעבאס תקווה גדולה. הוא לא יכול להיות הפתרון עבורנו כי הוא חלק מרכזי בבעיה שגרמה לכך שהנציגים הערבים בכנסת נכשלו פעם אחר פעם. אבל כעת מוטלת עליו חובת ההוכחה להראות שבניגוד ל׳משותפת׳, הוא באמת ינצל את הכוח שקיבל למען שינוי.

אגב, אתמול בזמן שכולם צפו במדגמים, בבאקה אל-גרביה נורו שני ילדים בגילאי 8 ו-10. למעשה, זה הדבר היחידי שמעניין היום את הציבור הערבי, והמבחן האמיתי הוא מי יצליח לפעול למען מיגור האלימות והפשיעה מקרבנו.

ודבר אחרון, הפעם אני בטוח שכל המפלגות הבינו מסקנה אחת חשובה. אם הן רוצות לגדול ולהגיע להישגים, הן חייבות לייצר בתוכן אלטרנטיבה לציבור הערבי. כי היום, הדרך היחידה לשלטון עוברת ברחוב הערבי.


יוסף חדאד הוא מנכ”ל עמותת ‘ביחד – ערבים זה לזה’. עקבו אחריו בטוויטר ובפייסבוק.


עקבו אחר ׳מידה׳ גם ברשתות החברתיות:

 

מאמרים נוספים

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

15 תגובות למאמר

  1. אני יותר קיצוני מבן גביר ואני לא פוסל שיתוף פעולה עם רעמ כל עוד הם לא עוסקים בהקמת 'פלסטין' אפילו לא על הירח

    1. מסכים. אין בעייה בכלל עם מפלגה ערבית ישראלית.
      יש בעייה עם מפלגה ערבית שמזדהה עם אוייבי המדינה.
      עם רע"מ לא תתמוך באוייבי המדינה היא שותפה לגיטימית לכל ממשלה. גם של ביבי וגם של לפיד

    2. עופר,
      אתה צודק. רק הערה אחת: לפיד כבר הראה שמבחינתו כל הרשימה המשותפת היא שותפה פוטנציאלית גם בלי השינוי הזה בעמדותיהם.

  2. התבוסה של רשימת הטרור המשותפת של סוכני רב-המרצחים אסד ומשרתו נסראללה יחד עם אירגון הטרור חמאס בכנסת ישראל היא הארוע הכי חשוב בבחירות האלה. הגיע הזמן שערביי א"י ישתחררו מ'מורשת' המופתי הערבו-נאצי חאג' אמין אל-חוסייני שהמיטה עליהם אסונות גדולים מאז לא פחות ממאה שנה, כאשר הנבל הזה הומלך על ערביי א"י ע"י הכובש הבריטי בדמותו של הנציב העליון ה'יהודי' הטיפש הרברט סמואל באפריל 1921. הרשימה המשותפת לטרור היא ממשיכת דרכו של המופתי הערבו-האנטישמי, בעל בריתו של היטלר, שתכנן יחד עם אדוניו הנאצים את השמדת הישוב היהודי בא"י. עתה יש לערבים בישראל הזדמנות היסטורית לקבל את מדינת היהודים ולהשתלב בתוכה כאזרחים שווי זכויות וחובות. רבים מביניהם מבינים היום שזאת האלטרנטיבה הכי טובה בשבילם ובשביל עתיד ילדיהם. הרוב הגדול של יהודי א"י לא שונאים ערבים ופתוחים לדו-קיום מכובד ומכבד איתם. ישראל רוצה שלום ומגלה את רצונה הטוב כלפי הערבים. אלפי פצועים ממלחמת האזרחים בסוריה טופלו בבתי חולים בישראל. ישראל התגייסה לעזור לערבים במאבק במגיפת הקורונה. החודש יצא מנתב"ג מטוס של חיל האוויר הברזילאי בטיסה ישירה לאלג'יר ועל סיפונו ארגזי חיסונים מישראל עבור האוכלוסייה האלג'ירית. כולנו רוצים שייפתח דף חדש ביחסים בין הרוב היהודי למיעוט הערבי. נקווה שהתרסקות תומכי הטרור והמלחמה מ'הרשימה המשותפת' הבזוייה תפתח את הדרך למימוש המטרה הזאת.

  3. אותו סיפור כמו החמאס אותו מייד-אין העלתה בכך שתמכה בפעילותו ההתנדבותית-סוציאלית ותגמלה את אנשיו [חלקית גם באמצעות משרד הדתות…]
    https://he.wikipedia.org/wiki/%D7%97%D7%9E%D7%90%D7%A1#%D7%94%D7%94%D7%99%D7%A1%D7%98%D7%95%D7%A8%D7%99%D7%94_%D7%A9%D7%9C_%D7%97%D7%9E%D7%90%D7%A1
    ככה גם כעת עם מאנסור עבאס
    הדילמה היא מה נקודת הציר סביבה יסוב הסכסוך
    דתי – ואז לבחור במאנסור עבאס כמנהיג מיועד עתידי של היריבים ולעודד את בולטותו
    לאומי – ואז לבחור ברכיבים מהרשימה המשותפת ולעודד את בולטותם
    במסגרת זו אסור שהשיקולים "קצרי הטווח" יכפיפו את השיקולים והאינטרסים ארוכי הטווח

    נ.ב
    גם כיום ישנה ברית חזקה של אינטרסים ושיתופי פעולה בין היהודים הדתיים לבין המוסלמים הדתיים, בכנסת.
    הבלטתו של עבאס, בו בזמן שהגברת הלחץ והכפיה על הדתיים ואורחות חייהם להסכים להפקרות בכל תחום כאילו הוא רק עניין של "טעם אישי" מותלה ריבונות פרטית, תוביל לברית גלויה ומתהדקת בין הדתיים משתי המחנות, ואז יתחילו קולות השבר האמיתיים [לשם שינוי] של כל אלו המובילים ודוחפים בדיוק למצב הזה.

    הנה למשל, ההחלטות הבריוניות-שיפוטיות של בג"ץ בעניין החמץ בפסח, שללו במוחלט כל אפשרות לקואליציה בין הדתיים למרץ-העבודה-לפיד ובהמשך החלטתו הבריונית-שיפוטית של בג"ץ בעניין הגיורים צירפה לקואליציית מרץ-העבודה-לפיד גם את בנט ובהמשך גם את סער.
    ההחלטות הבריוניות הללו של בג"ץ ייתרו את הצורך ב"החרמות ופסילות אישיות" [למעט ביבי] בכך שהעמידו אותן על "החרמות ופסילות דתיות מופקרות חילוניות ניאו נוצריות".
    בעצם ההחלטות הבריוניות-שיפוטיות האלה של בג"ץ הם שקרעו ופיצלו ושיסעו את העם ושיסו את מחציתו במחציתו לקרב-רב "דתי"…
    בעצם, בג"ץ הוא שבהחלטותיו הבריוניות-שיפוטיות הנ"ל קבע את התיקו הפוליטי וכפה סבב חמישי ויצר נקודת ציר חדשה של מלחמה "פנים-דתית" ככה שכעת גם פתרון של שתי מדינות לשלושה עמים לא בא בחשבון.
    נותרה אפשרות החזרה ל"שתי עמים" אחד דתי יהודי-מוסלמי, ואחד מופקר חילוני-ניאו נוצרי.
    ככה זה כשבוחרים בגדולי האידיוטים לכהן כשופטים עליונים…

  4. לשמחתי בצלאל סמוטריץ הוא בן אדם מאוד פרגמטי כך שתיתכן מאוד ממשלה כזאת

  5. האמת הנוקבת והכואבת היא שכשכמעט כל הימין משועבד לעבודת האלילים אחר ביבי, וכל האנרגיות מושקעות במילוטו של הנאשם ממשפט, התוצאה היא שגורלה של מדינת היהודים מוכרע ברחוב הערבי.
    כל זמן שביבי משעבד את הימין והמדינה בכללה למען גורלו האישי, לא יכון הימין האמיתי, הימין האידיאולוגי והמוסרי, וההגמוניה שלו תלך ותשחק עד שהשמאל מרכז יהפוך להגמוני. ודאי עם מלחכי פינכה מהסוג של רגב, מרק, אוחנה ושות'.

    1. איזו חוסר הבנה של מה זו דמוקרטיה…. נאשם זה בדיוק מה שהוא- נאשם. כל עוד המדינה לא הוכיחה, הוא לא יותר ממישהו שמאשימים אותו.

  6. לא מבין ממה אתם מתלהבים. רע״מ בקושי עברה את אחוז החסימה ואנחנו עוד לפני קולות החיילים-עוד לא בטוח שהם יכנסו בסוף.

  7. 5 ערבים נכנסו לכנסת מטעם מפלגות "יהודיות".

    2 במרץ.
    1. בעבודה.
    1. (דרוזי) בישראל ביתנו
    1. (דרוזי) בליכוד.

    זה נכון שערבים לא מובילים מפלגות יהודיות אבל הם כן משובצים באופן סימלי באקט הצהרתי במקומות הכמעט לא ריאלים – בהרבה מפלגות במקומות שכמעט נכנסו לכנסת משובצים ערבים.
    היות ובכהונת כל כנסת יש כ 5-6 פורשים (חולים/ מואשמים/ מתפטרים) אז יש מצב שערבי שישי ואפילו שביעי יכנס מטעם מפלגות יהודיות.

    הכח של הערבים במפלגות היהודיות כן גדול ביחס לכמות הערבים המצביעים לאותן מפלגות. כרגיל היהודים מואשמים באפלייה וכרגיל העובדות הן האויב של הנרטיב הערבי.

    לא נעים להגיד לכם אבל ההשתלבות שלכם והיכולת להשפיע מאוד מאוד רחוקה – גם אם תשתנו מהקצה אל הקצה זה יקח מאות שנים אם בכלל. (למרות שישראל מדינה מאוד צעירה אנחנו עם מאוד עתיק ואנחנו עדיין שוקלים את יחסינו לספרדים בגלל האינקויזיציה). הוכחתם במאה השנים האחרונות בוגדנות ושנאה יוקדת והאמון שלנו בכם לא קיים.

    מה שעומד על הפרק זה שבגלל קונסטלציה פוליטית זמנית עד שנתניהו שהוא כבר זקן בן 73 יפרוש סופית אתם יכולים לזכות בתקציבים תמורת הצבעות.

    ברגע שנתניהו יפרוש הליכוד, כחול לבן, תקווה חדשה, ימינה, ישראל ביתנו ויש עתיד – שאין שום הבדל אידיאולוגי בינהם ישתפו פעולה ויש להם 75 מנדטים והם לא יצטרכו אותכם ואם הם יצטרכו שותפים קואליציונים הם יפנו קודם למרצ לעבודה לש"ס ליהדות התורה ולציונות הדתית לפני שהם יפנו אליכם.

    ואם אני לא טועה אתה נוצרי – לטובת ילדיך אל תלמד אותם שהם ערבים – ספר להם שהם ישראלים ממוצא ארמי – אולי ככה תוכל להציל אותם מהנכבה הבלתי נמנעת – הערבים אותם ערבים והולכים לעשות בלאגאן והיהודים לא הולכים לשום מקום ויש להם פצצות אטום.

    1. ראשית-תתפלא אבל רבים בישראל מוכנים לתת לעבאס הזדמנות להוכיח שהוא למד ושינה את עמדותיו. אמנם יש מפלגות עם רמת אמון גבוהה יותר עקב הנסיון והכרה כבר של הדרכים לעבוד יחד אבל אין זה אומר שהם לא שותפים פוטנציאלים כי כידוע קואליציה רחבה יותר היא חזקה יותר.
      שנית, מצחיק שאתה חושב שכל רשימת המפלגות הנ"ל אפילו קרובות זו לזו-מה לישראל ביתנו האנטי-דתית ולימינה? מה לליכוד המאמינים בחזקת החפות ובתיקון שחיתות וליש עתיד המגנים בחירוף נפש על מערכת המשפט המעוותת ומקפידים להילחם בחוסר אמון בשיטות של השתקה? מה לתקווה חדשה הבנויה מפליטי ליכוד לכחול לבן הבנויה על אנשי העבודה הישנה? הערך המשותף היחידי הוא שנאה יוקדת לנתניהו.
      שלישית-להפך שילמד אותם שהם ערבים, התכחשות לזהותך אינה רעיון טוב, אבל שילמד אותם שהם קודם ישראלים ואז ערבים. ודווקא ע"י יצירת גוונים חדשים בעולם הערבי נוכל למנוע את אותה נאכבה עתידית.
      רביעית-יש משהו מגוכח בבתלונה על כך שערבים לא מובילים מפלגות יהודיות-הרי המפלגות הללו בנויות או על פרימריז או על השערות לגבי מה ימשוך הכי הרבה קל או על שילוב של השניים. במילים אחרות-אם הערבים יבואו למפלגות הללו הן יאלצו לעבור התאמה. זה כמו לטעון שיש גזענות במוסדות החינוך הדתיים לאומים כשמזרחים ואתיופים בושי באים לשם-מגוכח אבל משום מה קורה הרבה.
      וחמישית-נתניהו עושה רושם של אדם צעיר בהרבה מגילו ולדעתי יש לו עוד עשור לפחות. לא לחינם פוליטיקאים צעירים בהרבה כסער ובנט מעדיפים לפורר את אחדות הגוש ובכך לשחק לידי המחנה היריב מאשר להמתין עוד כמה שנים ואז לרוץ לראשות הליכוד.

    2. אענה לחמשת הטיעונים שלך:
      1. ברור שיש המון פראיירים המאמינים לנוכלים. תראה רמבו 3 שצולם בישראל בשנות ה80 ומיטב שחקנינו מגלמים פעילי אלקאעדה וטאליבן שאז עוד היו החברה הטובים.
      אני זוכר את ההתרגשות מהסכמי אוסלו.
      אני זוכר את פרשנינו מריירים באקסטזה כשהאביב הערבי פרץ בסוריה ודאע"ש הוצגו בתור דור הרשתות החברתיות שבועט בממסד המסואב.

      2. אין הבדלים אידיאולוגים בין נתניהו לאביגדור ליברמן מנכ"ל הליכוד לשעבר (שאשתו דתייה שגר עשרות שנים בהתנחלות שהיא 80% דתית ושהריץ יחד עם ש"ס את משה לאון לראשות עיריית ירושלים) ובנט שהיה בהתנדבות מתוך אמונה בצדקת הדרך ראש לשכת נתניהו וסער שהיה פעיל בליכוד מגיל 15 והגיע להיות מקום שני בליכוד וגנץ שהיה רמטכ"ל שמונה ע"י נתניהו לשתי קדנציות כי נתניהו סמך עליו וראה עין בעין איתו ויאיר לפיד שעובד רק לפי יועצי תקשורת ומתחמק מכל הבעת דעה לא פופולארית כבר עשור.

      3. לא טעיתי יוסף חדאד הוא נוצרי -וככזה הוא לא באמת ערבי מחצי האי ערב כי מוחמד הרג את כולם אלא הוא צאצא לאנשים לא ערבים שאימצו את השפה הערבית בחיי היומיום תחת שלטון ערבי ושימרו כשפות קודש שאינן ערביות. יש לו זהות נוספת ושפה נוספת מלבד הזהות הערבית ורצוי שהוא ישתמש בה ויבדל עצמו – (יווני, לטיני, סורי/אשורי/מרוני שספרי הקודש שלהם בארמית, קופטי שזה מצרי, או אפילו אנגליקני שזה אנגלי), כמו שיהודים מארצות ערביות לא נקראים ערבים אלא מרוקאים עיראקים מצרים או ספרדים. כמו שלא אומרים יהודי גרמני אלא ייקה, כמו שלא אומרים על יהודי שהוא איראני אלא פרסי.

      4. זה לא היה תלונה – טענתי שערבים זכו הפעם ליצוג נאות במפלגות היהודיות 5 חברי כנסת ערבים ממפלכות יהודיות- למרות שיש חוכמולגים שיטענו שאם יש עשר מפלגות יהודיות והערבים הם 20% אז שתי מפלגות יהודיות אמורות להיות מונהגות ע"י ערבי וברור לי שזה התחכמות מטופשת. לגבי החלק השני של הטיעון ממש לא הבנתי (עד כמה שאני יודע מזרחים הם רוב במוסדות החינוך הדתיים לאומיים ואתיופים בכלל חויבו ללכת למוסדות דתיים לאומיים – זה היה תנאי להבאתם ארצה (החרדים האשכנזים הם אלה שלא הכירו בהם) וכדי להוכיח שהם יהודים הם הלכו למוסדות הדתיים לאומיים. היום זה קצת שונה אבל עדיין רובם בחינוך הדתי לאומי.

      5.קישון אמר – לא חשוב איך אתה נראה ולא חשוב איך אתה מרגיש חשוב בן כמה אתה. נתניהו בן 73 – האדם הסביר יוצא לפנסיה בגיל 67 כיון שהוא כבר שחוק ולא מתפקד מיקצועית.

      5.

  8. תיקון: הדרך לשלטון אינה עוברת רק דרך הרחוב הערבי אלא דרך הכלה וגיוון:
    -כשרע״מ החליטו להכיל קולות לאו דווקא מוסלמים ואנטי ישראלים הם גנבו קולות בקלות מהמשותפת ןהתחזקו.
    -כשמרץ והעבודה החליטו להכיל קולות ערבים הם התחזקו.
    -כשסמוטריץ׳ החליט להכיל את קיצוני הימין הוא התחזק והביא למגזר שלו כח חסר תקדים.

    ומהצד השני:
    -כנראה שהרכבת הקואליציה ומניעת בחירות נוספות תתלה ביכולת של סער להכיל חלקים אחרים בימין. נתפלל שלא יחזור על ההתנהלות של גנץ ויגרור אותנו מבחירות לבחירות.
    -כמו בפעם הקודמת נתניהו ולפיד מחזיקים גושים כמעט שווים. איזה מזל יש לימין שרוב המרכז מתעקש להצביע דווקא ללפיד ששרף את הגשרים עם המפלגות החרדיות ולא לגנץ ואיזה מזל שגנץ לא משתמש בזה לגנוב קולות מלפיד.
    -נתערב שליברמן שוב ייכשל בלהתקרב לשולחן הממשלה? אחרי הכול הוא מקדם קו שלא יכול להתחבר לאף גוש.

  9. מצידי, אם סמוטריץ אינו מעוניין ברע״ם, הוא יכול להישאר בחוץ. הוא עדיין איננו ראש הממשלה, תודה לאל.