ביידן בונה מחדש את המזה"ת של אובמה, והתוצאה תהיה דומה

הנשיא האמריקני מפנה את גבו לישראל ולמדינות ערב המתונות, ומתעקש להעניק לגורמים קיצוניים פרס על התנהגות רעה

מזרח תיכון ישן, ומסוכן | נשיא ארה״ב ג׳ו ביידן וסגנית הנשיא קמלה האריס (מתוך: דף הפייסבוק של ג׳ו ביידן)

המאמר התפרסם לראשונה באתר 'נשיונל רוויו', אנחנו מודים להם על הרשות לתרגמו.


זה היה מהיר. שבוע בלבד לאחר שהתכחש באופן שגוי וצדקני ל'וועדה לזכויות הבלתי ניתנות להעברה' שייסד קודמו בתפקיד מייק פומפאו, חשף מזכיר המדינה האמריקני אנטוני בלינקן שוב עד כמה חלולה וסלקטיבית המחויבות של הממשל החדש לזכויות אדם ורפורמות דמוקרטיות.

בלינקן אמר ב-7 באפריל כי הוא “שמח להודיע” על החזרת הסיוע בסך עשרות מיליוני הדולרים לפלסטינים, בנוסף ל-150 מיליון דולר של סיוע לסוכנות אונרא של האו"ם. “כל הסיוע שיועבר עומד על פי הקריטריונים של חוקי ארה"ב”, טען.

אלא שזה קל יותר לומר מאשר לעשות. על פי חוק 'טיילור פורס' שנחקק ב-2018, הסיוע לרשות הפלסטינית יושהה כל עוד מחלקת המדינה קובעת שלא הופסקו התשלומים שמעבירה הרשות למחבלים ולמשפחותיהם. זה כמובן לא קרה, וזו הסיבה העיקרית בגינה קיצץ ממשל טראמפ את הסיוע מלכתחילה. נכון להיום אין שום ראיות לכך שהפלסטינים הפסיקו את התמריצים למחבלים ולרצח אזרחים. רחוק מכך: הם ממשיכים להנציח את הסכסוך ומגחכים מול כל רעיון לשינוי המשטר המושחת וההרסני של הרשות.

חוק נוסף שעבר בקונגרס האמריקני ב-2018 מטיל אחריות פלילית על גורמים המקבלים סיוע כספי מטעם ממשלת ארה"ב ומשתמשים בו למטרות טרור. למרות כל אלה, עצם המחשבה כי עליהם לשלם מחיר על ההסתה האנטישמית ועל האלימות היוצאת מקרבם מפחידה את המנהיגים הפלסטינים כל כך, עד שהם שלחו בפברואר 2019 מכתב לנשיא טראמפ בו ויתרו על הסיוע האמריקני. אל תחשבו שפספסתם את הודעת ההתנצלות שלהם, כי לא הייתה כזאת.

גם סוכנות אונר"א נטשה מזמן את מטרותיה המקוריות של סיוע לפליטים והפכה לגוף הפועל בגלוי נגד ישראל. על פי המזכיר לשעבר פומפאו, כיום, ישנם פחות מ-200 אלף פלסטינים שנעקרו ממושבם ב-1948, אך במקום ליישב אותם מחדש בארצות ערב מקדישה אונר"א את משאביה הרבים לדה-לגיטימציה של ישראל והנצחת "זכות השיבה" שהפכה למכשול בדרך לשלום. אנשי אונר"א פועלים גם ברצועת עזה, שם מתקני הסוכנות היו בשימוש בידי חמאס ומחבלים אחרים במהלך מבצע 'צוק איתן'.

״כל הסיוע שיועבר עומד על פי הקריטריונים של חוקי ארה"ב״, האמנם? | מזכיר המדינה אנטוני בלינקן (צילום מסך)

דובר מחלקת המדינה נד פרייס התייחס לאחרונה לסוגיית הסיוע לפלסטינים ואמר כי “ברור שישנם אזורים בהם נרצה לראות רפורמה”. זו כמובן לשון ההמעטה של השנה, אך איזו תקווה יש למשל לרפורמה באונר"א כאשר ממשל ביידן מעניק לה פרסים עבור המשך התנהלותה הנוכחית?

הנחת היסוד היהירה שבבסיס מדיניות החוץ של הנשיא ביידן גורסת כי מעורבות אמריקנית במוסדות בינלאומיים מושחתים נותנת לארה"ב הזדמנות לשפר אותם. “על ידי חידוש הסיוע אנחנו לא רק יוצרים דיאלוג אלא גם מקבלים מקום בשולחן הדיונים”, אמר פרייס והוסיף כי “אנחנו יכולים לעזור לכוון את אונר"א לכיוון שיתאים לאינטרסים ולערכים שלנו”. זה היה בדיוק הטיעון בשמו ארה"ב תחת ביידן הצטרפה מחדש לארגון הבריאות העולמי ולמועצת זכויות האדם של האו"ם אך ללא תוחלת רבה. התוצאות עד כה: חקירה מפוקפקת ומבולבלת לגבי מקורות נגיף הקורונה, וארבע החלטות אנטי-ישראליות באו"ם. זה שאתה יושב ליד השולחן לא אומר שכל שאר היושבים לא יכולים פשוט להתעלם ממך.

אך הדבר השגוי ביותר לגבי הצהרתו של בלינקן היה הניתוק המוחלט שלה מטבעו של השלטון הפלסטיני. הרי לכם ממשל אמריקני שטוען כי המאבק בין דמוקרטיה לרודנות הוא זה שיגדיר את המאה ה-21; הרי לכם ממשל שמתגאה בתמיכתו בזכויות אדם, והרי לכם ממשל שמוכן לתמוך ישירות ברשות הפלסטינית במיליוני דולרים של כספי משלמי המיסים, תוך הפרה בידיעה של החוק האמריקני.

במחלקת המדינה טוענים כי הסיוע אמור להגיע לאלו שהרשות הפלסטינית עצמה אינה מצליחה לסייע להם ישירות. בהצלחה עם זה. נזכיר גם כי הרשות הפלסטינית היא ישות שבראשה עומד נשיא הנכנס לשנתו ה-16 מתוך כהונה שהייתה אמורה להימשך ארבע שנים, וששני מיליון נתיניה נמצאים תחת פיקוח של שש זרועות ביטחון פנים שונות. כך למשל נכתב לגביה בדו"ח זכויות האדם של מחלקת המדינה לשנת 2020:

דיווחים על הוצאות להורג, מעצרים שרירותיים ללא משפט והחזקה במעצר של אסירים פוליטיים. בעיות קשות בעצמאות הרשות השופטת. חדירה שרירותית לפרטיות האזרחים. הגבלות חמורות על חופש הביטוי והעיתונות, כולל איומים ואלימות, מעצרים ורדיפה נגד עיתונאים, צנזורה וחסימת אתרי אינטרנט. התערבות בזכות להתארגן ולהפגין והטרדת עובדים בארגונים לא-ממשלתיים. הגבלת ההשתתפות הפוליטית – הבחירות האחרונות נערכו בשנת 2006. מעשי שחיתות, אלימות נגד נשים, אלימות ואיומים שמקורם באנטישמיות, הסתה בספרי הלימוד ואלימות נגד להט"בים. דיווחים על עבודות כפייה של ילדים.”

הערך על חמאס לא נראה טוב יותר.

מול שאיפות ה"שינוי" וההתקדמות עליהן הצהיר ממשל ביידן מבית, נראה כי מדיניות המזרח התיכון שלו דווקא פונה אחורה אל העבר הלא מבטיח במיוחד. כאשר החליט ממשל טראמפ לעצור את הסיוע לאונר"א ולפלסטינים הוא הכיר בכך ש"תהליך השלום" הפך להצגה שולית וחסרת תועלת, ושארה"ב לא תורמת לפתרון הסכסוך על ידי מתן תמריצים להנצחתו. מנגד, דווקא האיום האזורי המתגבר מצד איראן סייע לטראמפ לתווך בהצלחה את הסכמי השלום בין ישראל לבחריין, איחוד האמירויות, סודן ומרוקו.

כעת, מפנה ג'ו ביידן את גבו לקואליציה האנטי-איראנית ומקדם את אמריקה לקראת מדינות אירופה התומכות בעסקת גרעין חדשה עם איראן. הוא גם מרחיק את עצמו מישראל וצועד לקראת הפלסטינים. הוא דוחה את הסעודים ומקרב את החות'ים. הוא מנסה לבנות מחדש (ובינתיים באיטיות משהו) את המזרח התיכון של ברק אובמה, אך הוא עדיין לא הסביר לנו מדוע הפעם התוצאות יהיו שונות. אחרי הכול, כאשר אתה מעניק פרסים עבור התנהגות גרועה, אתה רק מקבל עוד ועוד ממנה. וזה בדיוק מה שג'ו ביידן עושה בימים אלה.


עקבו אחר ׳מידה׳ גם ברשתות החברתיות:

 

מאמרים נוספים

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

8 תגובות למאמר

  1. אני לא מבין למה מדינות ערביות עשירות
    מקרקרות סביב ארהב.סעודיה לא נמצאת
    תחת איום קיומי של כיבוש או השמדה.
    סעוגיה לא חיה מתמיכה כספית אמריקאית.
    האוייב העיראקי נעלם לצמיתות.ואיראן
    לא מאיימת בגלוי לחסל אותה או לכובשה.
    לדעתי סעודיה צריכה לחפש בעלות ברית
    אחרות ושיתופי פעולה רבגוניים.עם רוסיה
    סין הודו פקיסטן גרמניה איטליה ומדינות
    אירופאיות שונות ולרכוש מהם נשק ויותר
    מיזה לייצר ביחד איתם נשק על אדמת סעודיה
    כמו שעושה הודו עם רוסיה ועם ישראל ואף
    מצרים עם ארהב בייצור טנק האברהמס.
    התלות בארהב כממשל יחיד לא בריאה והנה
    ההוכחה לכך כשממשל הופך עורו ביום אחד.

  2. "מעצרים שרירותיים ללא משפט והחזקה במעצר של אסירים פוליטיים. בעיות קשות בעצמאות הרשות השופטת. חדירה שרירותית לפרטיות האזרחים."
    נשמע כמו דברים שישראל עושה ביהודה ושומרון כלפי פלסטינים. אולי ביום שבו התנהלות ישראל בשטחים תהיה הוגנת ולא כמו של כובש רודני, הדרך לשלום תהיה קלה יותר. אין פירוש הדבר שישראל צריכה לצאת מיהודה ושומרון, אבל היא כן צריכה לדעת להבדיל בין מחבלים ותומכי טרור לבין הפלסטינים שאינם כאלה, ולפעול בהתאם. הגיע הזמן שנעז ונקרא לכל המחבלים בשמם, לא משנה מה הדת או הלאום שלהם.
    בנוסף, גם לישראל יש דרך למנוע מעבר של כספים והטבות לאסירים ביטחוניים ולמשפחות מחבלים, דרך סנקציות על הרשות הפלסטינית בהקשר הזה וגם דרך יחס מחמם פחות כלפי האסירים הביטחוניים הכבדים (כאלו שהורשעו ברצח או בפגיעה ממשית בגוף או רכוש). זה יהיה הרבה יותר יעיל מהריסת בתי מחבלים למשל. אלו צעדים שאם ישראל תעשה, יהיה הרבה יותר קל לשכנע מדינות אחרות בעולם ואת ארצות הברית בלבד להימנע מלסייע לגורמי טרור. זה יגרום לכך שארצות הברית תמנע סיוע כזה, ותדאג לכך שהסיוע שהיא כן שולחת יגיע ישירות לפלסטינים שבאמת צריכים אותו.

  3. ךצערי כל השמאל כולל ובעיקר הישראלי. לא מכיר את המנטליות של האיסלם. הם חושבים הפוך מהמוסלמים. פשוט כי הם בבעיה של הדחקת של הפחד מהאיסלם

  4. על ההתנהלות של הדמנטי הזה,ביידן,אמר החכם באדם,אלברט איינשטיין:
    מהי מהות הטיפשות האנושית ? לעשות פעם אחר פעם את אותו הדבר ולצפות לתוצאה אחת.
    מי הוכיח את נכונות האימרה ? דונאלד טראמפ,שהגיע למסקנה הברורה שאי אפשר להמשיך לתת זכות וטו על הליך השלום בין מדינת היהודים והמדינות המוסלמיות,לסרבני השלום שמכנים עצמם "פלסטינים" והוביל להסכמי "אברהם",שתפורים לאינטרסים של המדינות החותמות עליהם,לא לאלה של "הפלסטינים" וההצלחה בינתיים גדולה.

  5. הדמוקרטים, לאורך כל ההיסטוריה, הם מפלגה התומכת בטרור, בקבוצות קיצוניות ובכתות. לא מדובר על "מדיניות" אלא על אמונה וגישה. כשהדמוקרטים עולים לשלטון מה שמעניין אותם הוא לקדם את כל קבוצות הדיקטטורה והאימה בעולם. והסיבה לכך היא פשוטה: הם עצמם כאלה בדיוק. השיטות שלהם, השקרים שלהם והמטרות שלהם. הם מסווים את עצמם בשם המפוקפק "דמוקרטים" אבל בינם לבין דמוקרטיה מעולם לא היה כלום. זה מזכיר לי את "המחנה הציוני" שרובו ככולו לא היה מוכן להצהיר בכלל שהוא ציוני. השם מעיד על האמת, רק בהפוך. הדמוקרטים הם מפלגה דיקטטורית הנשענת על גופים כמו אנטיפה ודומיהם. זו מפלגה שבמאפיינים שלה דומה מאוד למפלגה הנאצית, רק שהיא מחוכמת יותר ומסתירה את האג'נדה שלה תחת "זכויות אדם". אבל ראו איזה פלא? זכויות האדם לא מעניינים אותם כשהוא זה כאשר הדברים מגיעים לבעלות הברית שלה – אירן למשל. השימוש הסלקטיבי במושגים כמו חירות הפרט או זכויות אדם מעיד שמדובר בשימוש מניפולטיבי שפשוט נמכר טוב ולא בשימוש אידיאולוגי. אבל הדבר החשוב ביותר לזכור הוא שמדובר במפלגה שהיא כמו כת. היא מאמינה, אידיאולוגית, בהרס חירות הפרט ובקידום ערכים פאשיסטיים וסדיסטים. כשמבינים את זה, קל להבין כיצד ביידן למשל תומך בהענקת מענקים לארגון אונר"א, שהוא ארגון טרור לכל דבר. או מדוע אובמה תמך בשלטונו של מורסי הדיקטטור הדתי המשיחי במצרים. או מדוע אמריקה תחת נשיא דמוקטי התנגדה נחרצות לעצם הקמת מדינת ישראל. והדוגמאות רבות. ברגע שמבינים שמדובר באנשים פאשיסטיים שמאמינים בדיכוי כוחות החירות והחופש- הכל נעשה צפוי וגם העתיד צפוי כי ברור לחלוטין כיצד ביידן יפעל בכל תחום ותחום. בדיוק כמו במדינה דיקטטורית.

  6. נתנחם בכך שהסיועה לפלסטינים יגיע בסופו של דבר למוכרים ישראלים. וכי מהיכן הם קונים את המוצרים? נכון כי לא הכל מישראל אבל הרוב כן.
    זו הסיבה שגם ישראל מעבירה כספים – גם להלבין את הפחתתם, כי הם בדרך לאירופה, דרום אמריקה וקנדה וגם הכסף הזה מפרנס הרבה ישראלים.
    הטיפשים בארגוני "זכויות האדם" בישראל מביאים כסף והוא זורם לכיסיהם של מפרסמים, מוכרי מוצרים ועוד ישראלים שרצוי לומר שהם ימניים ששמחים על כל "פלסטיני" שמהגר לאירופה "הנחמדה"