יום ירושלים 2021: הכי גדולה, הכי חרדית, הכי ערבית

הנתונים הסטטיסטיים מעידים על המשך שיפור הדמוגרפיה היהודית בעיר, המתאפיינת בילודה, פריון וריבוי טבעי גבוהים יותר מאשר באוכלוסייה הערבית. כ-40 אחוזים מיהודי העיר: במזרח ירושלים

יום ירושלים שמח (צילום: עמוס בן גרשום, לע״מ)

ירושלים היא העיר עם האוכלוסייה היהודית הגדולה ביותר בישראל, האוכלוסייה החרדית הגדולה ביותר בישראל וגם האוכלוסייה הערבית הגדולה ביותר בישראל – כך עולה מנתוני השנתון הסטטיסטי החדש של ירושלים לשנת 2020, שמפרסם גם השנה מכון ירושלים למחקרי מדיניות בשיתוף עיריית ירושלים (את השנתון ערכו מיכל קורח וד”ר מאיה חושן):

בשנת 2019 עמד מספר היהודים בעיר על 577,600 תושבים והוא גדול בכ-31% ממספר היהודים בעיר השנייה בגודלה בישראל – תל אביב (439,900). באותה שנה חיו בירושלים 241,900 חרדים, והם היוו כרבע (24%) מכלל החרדים בישראל. האוכלוסייה החרדית בירושלים היוותה בשנה זו 27% מאוכלוסיית העיר ו-44% מהאוכלוסייה היהודית בירושלים. לשם השוואה, בבני ברק, העיר החרדית הגדולה ביותר בישראל היה מניין התושבים 204,600. יוצא אפוא שכלל אוכלוסיית בני ברק קטנה מכלל האוכלוסייה החרדית בירושלים, ולא כל תושבי בני ברק הם חרדים.

ירושלים, כאמור, היא גם העיר עם האוכלוסייה הערבית הגדולה ביותר בישראל, ובשנת 2019 עמד מניין התושבים הערבים בעיר על 358,800. האוכלוסייה הערבית בירושלים גדולה משמעותית מהאוכלוסייה הערבית בערים הערביות הגדולות בישראל: נצרת (77,300), רהט (71,300) או אום אל-פחם (56,100).

אוכלוסיית ירושלים (קרדיט: מכון ירושלים למחקרי מדיניות)

בסך הכול גרים כיום בירושלים על פי נתוני השנתון – שמבוסס בעיקר על נתוני הלמ”ס – 936,400 תושבים. 38% מהם ערבים (345,800) ו-62% מהם יהודים (563,200). יצויין כי בפועל, ועל פי הנתונים הלא רשמיים שאינם כלולים בשנתון, היחס שונה: 41% ערבים ו-59% יהודים. השוני נעוץ בספירה שונה, אמיתית יותר, של מספר התושבים בשכונות הירושלמיות הצפוניות שמעבר לגדר. על פי ספירת הלמ”ס, שעליה מבוססים נתוני השנתון, חיים במרחבי כפר עקב ושועפט רק כ-70 אלף תושבים ערבים, בעוד שעל פי נתוני הגיחון, העירייה והמשרד לענייני ירושלים מדובר באוכלוסייה של 140-150 אלף נפש.

עירוב אוכלוסין

מעניינת במיוחד היא חלוקת אוכלוסיית ירושלים לפי פריסה גיאוגרפית וקבוצת אוכלוסייה:

מתברר כי בסוף שנת 2019 התגוררו 581,100 מתושבי ירושלים (יהודים וערבים) בשטחי מזרח העיר, והם היוו 62% מכלל תושבי העיר. באותו זמן היוותה האוכלוסייה היהודית בירושלים 39% מכלל התושבים בשטחי מזרח העיר, והאוכלוסייה הערבית 61%.

מיעוט מתושבי העיר היהודיים גרים כיום בשכונות הערביות במסגרת ‘ההתיישבויות האידיאולוגיות’, בעיקר בסילוואן (בכפר השילוח ובעיר דוד) 640 נפש, בראס אל עמוד (מעלה הזיתים) 640 תושבים ובשמעון הצדיק – 180 תושבים. במקביל, מיעוט מתושבי העיר הערבים גרים בשכונות יהודים. בגבעה הצרפתית, כולל במעונות הסטודנטים – 2000 תושבים, בפסגת זאב – 1,700 ובגילה – 900 תושבים. (כאן המניע הוא בדרך כלל כלכלי).

אלא שרוב התושבים היהודים והערבים חיים כידוע בשכונות נפרדות משלהם. השכונות היהודיות הגדולות ביותר בשטחי מזרח העיר הם רמות אלון (כ-50 אלף תושב), פסגת זאב (43,200), גילה (31 אלף), נווה יעקב (25,300) והר חומה (24,800). חלק מהשכונות הללו, דוגמת רמות אלון או פסגת זאב, הן בסדרי גודל של ערים בינוניות בישראל ומספר התושבים בהן דומה למספר התושבים ברמת השרון, כרמיאל וטבריה.

השכונות הערביות הגדולות ביותר במזרח העיר בשנת 2019 היו בית חנינא (43,400) תושבים, כפר עקב, א-טור ומורדות הר הזיתים (29,500), ג’בל מוכבר (25,400) ושועפאט (23,600).

ירושלים מטרופולין סביב לה

עורכי השנתון מקדישים בשנים האחרונות פרק מיוחד למטרופולין ירושלים, וזאת על רקע העובדה שתושביה מקיימים זיקות רבות ומשמעותיות לעיר ותורמים לחיותה: בשנת 2019 חיו במטרופולין ירושלים 1,345,300 תושבים: 936,400 בעיר ירושלים, שהיא גלעין המטרופולין ו-408,900 תושבים יהודים ב״טבעת החיצונית״. בתוך הטבעת החיצונית חיו 215,600 יהודים בגזרה המערבית ו-193,300 יהודים בגזרה המזרחית שכוללת רק את היישובים הישראלים ביהודה ושומרון.

היישובים היהודיים הגדולים ביותר בטבעת החיצונית של מטרופולין ירושלים היו: בית שמש (125 אלף תושבים) ביתר עילית (59,300) מעלה אדומים (38,200), מבשרת ציון (24,100) וגבעת זאב (18,400).

דמוגרפיה: פריון, ריבוי טבעי ומאזן הגירה

שיעור הילודה – בשנת 2019 היה שיעור הילודה בקרב האוכלוסייה היהודית בירושלים (28.6 לידות לכל אלף תושבים) גבוה מזה שבקרב האוכלוסייה הערבית (23 לידות לכל אלף תושבים).

בקרב האוכלוסייה הערבית בירושלים חלה ירידה חדה בשיעור הילודה משנות ה-70 ועד היום. בשנים 1973-1979 היה שיעור הילודה הממוצע בקרב אוכלוסייה זו 42.4 לידות לאלף תושבים. הוא ירד ל-32.9 בשנים 1980-1989. בשנים 2000-2009 עמד על 31.8 והמשיך לרדת ועמד על 26.5 בשנים 2010-2019.

גם בשיעור הפריון חל מהפך והצד היהודי נטל את ״ההובלה״: שיעור הפריון של הנשים היהודיות בירושלים – משמע – מספר הילדים שאשה יהודייה צפויה ללדת במהלך חייה – עמד על 4.3 והיה גבוה משיעור הפריון בקרב הנשים הערביות בירושלים – 3.2.

בעשור האחרון נרשמה עלייה קלה בשיעור הפריון בקרב הנשים היהודיות, הן בירושלים והן בישראל, בעוד שבקרב הנשים הערביות חלה ירידה. בשנת 2010 היה שיעור הפריון בקרב הנשים היהודיות בירושלים 4.2 והוא עלה במעט ל-4.3 בשנת 2019. בקרב האוכלוסייה הערבית נרשמה מגמה הפוכה: בירושלים ירד שיעור הפריון של האישה הערבייה מ-3.9 ל-3.2. בעבר היה שיעור הפריון של האישה הערבייה בירושלים גבוה אף יותר והגיע ל-4.3 .

שיעור הפריון בירושלים (קרדיט: מכון ירושלים למחקרי מדיניות)

הריבוי הטבעי (ההפרש בין מספר הלידות לבין מספר הפטירות) הוא מרכיב הגידול העיקרי של האוכלוסייה בירושלים. בשנת 2019 נוספו לירושלים כתוצאה מריבוי טבעי 21,500 נפשות. 62% יהודים ו-38% ערבים.

במשך שנים רבות היה שיעור הריבוי הטבעי של האוכלוסייה הערבית בירושלים גבוה מזה של האוכלוסייה היהודית. אולם החל משנת 2014 התהפכה המגמה ושיעור הריבוי הטבעי של האוכלוסייה היהודית היה גבוה מזה של האוכלוסייה הערבית (למעט ב-2017). בשנת 2019, היה שיעור הריבוי הטבעי של האוכלוסייה היהודית בירושלים גבוה במעט מזה של האוכלוסייה הערבית, 23.4 (לאלף תושבים) ו-22.9 בהתאמה. שיעור הריבוי הטבעי של האוכלוסייה היהודית בירושלים (23.4) גבוה באופן ניכר משיעורו בישראל (13.5).

ההגירה לירושלים (קרדיט: מכון ירושלים למחקרי מדיניות)

את ״השורה״ מקלקל מנקודת המבט של הצד היהודי מאזן הגירה שלילי ומתמשך לאורך שנים רבות. יותר יהודים עוזבים את ירושלים מדי שנה ממספר היהודים שבאים לגור בה. בשנת 2019 עברו לגור בירושלים מיישובים אחרים בארץ 11,900 תושבים חדשים, אך עזבו אותה ליישובים אחרים בארץ 20,100 תושבים. מאזן ההגירה הבין-יישובית של ירושלים היה לפיכך שלילי ועמד על מינוס 8,200 תושבים. המהגרים לירושלים וממנה הם בעיקר יהודים ומיעוטם ערבים (3%-4%).

בקרב הנכנסים והיוצאים מירושלים בלט אחוז הצעירים הגבוה. 53% בקרב הנכנסים ו-46% מקרב העוזבים. מספר המהגרים הגדול ביותר לירושלים הגיע מהיישובים הבאים: בני ברק, בית שמש, תל-אביב, אשדוד, גבעת זאב, ביתר עילית ומעלה אדומים. ששת היישובים אליהם עבר מספר העוזבים הגבוה ביותר היו: בית שמש, תל-אביב, ביתר עלית, צור הדסה, בני ברק וגבעת זאב.

ממחקרים קודמים התברר שהסיבה העיקרית לעזיבת יהודים את ירושלים היא היעדר אפשרויות דיור, או היעדר אפשרויות דיור במחיר סביר. בירושלים יש במגזר היהודי דרישה לכ-5,000 דירות בשנה, אולם ההיצע השנתי נע בין 2,000 ל – 2,500 בלבד.

מערכת החינוך וההשכלה הגבוהה

בשנת הלימודים תש”פ (2019/20) למדו במערכת החינוך בירושלים כ-291,000 תלמידים: מספר התלמידים בחינוך העברי עמד על 176 אלף – 67,300 תלמידים בחינוך העברי הממלכתי והממלכתי-דתי, ו-108,700 תלמידים בחינוך החרדי. בחינוך הערבי למדו כ-115 אלף תלמידים, מתוכם 97,600 תלמידים בחינוך הציבורי וכ-17,400 בחינוך הפרטי.

בשנת תש”פ (2019/20) למדו בירושלים 33,700 סטודנטים באוניברסיטה העברית ובמכללות האקדמיות בירושלים. באוניברסיטה העברית למדו 20,900 סטודנטים (62%) ובכלל המכללות האקדמיות בעיר למדו 12,900 סטודנטים (38%).

פחות דירות לערבים

בסוף שנת 2020 היו בירושלים 237,500 דירות למגורים, 173,900 (73%) בשכונות היהודיות ו-62,400 (26%) בשכונות הערביות. חלקן של הדירות בשכונות היהודיות גבוה מחלקה של האוכלוסייה היהודית בירושלים שעמד על 62% בסוף שנת 2019. חלקן של הדירות בשכונות הערביות נמוך מחלקה של האוכלוסייה הערבית בעיר שעמד על 38%. ההסבר לכך הוא משקי הבית הגדולים יחסית בקרב האוכלוסייה הערבית (5.1 נפשות) בהשוואה לאוכלוסייה היהודית (3.3 נפשות).

מספר חדרים בדירה (קרדיט: מכון ירושלים למחקרי מדיניות)

המאמר פורסם לראשונה ב׳מכון הירושלמי לענייני ציבור ומדינה׳.


עקבו אחר ׳מידה׳ גם ברשתות החברתיות:

 

מאמרים נוספים

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

37 תגובות למאמר

  1. אין שום משמעות לגבולות המוניציפלים המוזרים של העיר (פסגת זאב כן ירושלים גבעת זאב לא ירושלים. .הר גילה לא ירושלים גילה כן ירושלים. בית סחור לא ירושלים חירבת בית סחור כן ירושלים:

    כשזוג חרדי ירושלמי עובר לביתר עילית – הוא ישנה במשרד הפנים את כתובתו כדי להנות מהטבות מס של מגורים באזור עדיפות.

    כשזוג ערבי ירושלמי (שהם תושבי העיר אבל לא אזרחים) עובר לבתיר הוא לא ידווח כדי לא לאבד את התעודה הכחולה.

    אז בביתר עילית יש 60,000 יהודים שנגרעו מירושלים ובמחסום ביציאה מבתיר נכנסים לעבודה בישראל עשרות אלפי ערבים שרשום להן בתעודת זהות שהם גרים בירושלים אבל הם מגיעים מבתיהם בשטחים.

    מטרופולין ירושלים כולל את גוש עציון גבעת זאב בית שמש מעלה אדומים ופרוזדור ירושלים 300,000 יהודים שלא נספרים כתושבי ירושלים.
    הוא גם כולל את רמאללה ובית לחם 300,000 ערבים שלא נספרים כתושבי ירושלים.

    הרוב היהודי אכן לא ניכר במרחב הזה אבל הפיריון היהודי בהחלט גבוה באופן ניכר מהערבי בזכות שיעור הדתיים היהודים.

    ההגירה למרחב הזה מצד הערבים היא שלילית. מהצד היהודי היא מאוזנת (אלפי עולים אמריקאים רוסים וצרפתים מגיעים כל שנה ומנגד כמה אלפי חילונים עוזבים).

    1. בירושלים יש אפליה לטובת השכונות החרדיות. קניה מרוכזת של דירות ובניה משותפת כבר הרבה שנים, לעומת הציבור החילוני והדתי לאומי שאינו יכול להמשיך לגור בעיר, בגלל יוקר המחיה- קניית דירה איננה אפשרית והשכירות מאד יקרה.
      המחנה הצבאי שנלר- נמכר בזול לציבור החסידי.
      מתחם טחנת הקמח שליד מאפיית אנג'ל, למרות סמיכותו לשכונת קרית משה, נמסר על ידי ראש העיר לשעבר, ניר ברקת, לחסידי גור, מה שמאד מקומם כי אין אפשרות לשכונה דתית לאומי הוותיקה שבה גרו אלו בצד אלו, דתיים לאומיים חילוניים, להתרחב. ראש העיר ברקת וממשיך דרכו- ליאון, מדכאים את השכונות הדתיות לאומיות שמעטות שנותרו על ידי בניה של רבי קומות. לציבור שדתי לאומי אין מה לגור בקומות הגבוהות. לאמתאים לבעלי משפחות, מגביל מאד ילדים, כי אסור לעלות במעלית עד גיל 14 וגם אז, מומלץ שלא לעלות לבד, כי דרכן של מעליות להתקלקל וזאת טראומה לכל החיים (היתה לי אחת כזאת, בגלל עגלת ילדים שנתקעה. לעולם לא אשכח את השעה הזאת עד לחילוץ!)

  2. הערבים יהפכו לרוב בירושלים תוך עשרים שנה כבר עכשיו רוב ירושלים חרדים וערבים

  3. המאמר חסר סיווג ומספרים של החרדים בירושלים שאינם משרתים בצה"ל, שחלקם איננו מכיר במדינת ישראל (עד שיבוא המשיח), וחלקם שולח מסרי תמיכה והצלחה לשליטי איראן.

    1. ולא בכדי.
      חלק ניכר מהדתיים בצה"ל מחזיקים מעצמם חרדים בעיקר תומכי ש"ס חב"ד וברסלב…
      שיעור הש"סניקים החב"דניקים והברסלבים שמשרתים בצבא לא ברור בכלל כי ההגדרה לש"סניקים חב"דניקים וברסלבים היא לא חד ערכית. ולכן הגדרת החרדים היא לא חד ערבית.

      באשר לזרמים המתנגדים לקיום המדינה מדובר בכ20,000 איש שזה חסידות תולדות אהרון בירושלים וסאטמרים בבני ברק שזה בערך אחוז אחד מכלל חובשי הכיפות ו2% מהחרדים (שוב תלוי מה ההגדרה של חרדים).

  4. רק בתקשורת קיים המושג מזרח ירושלים, בפועל יש את השכונות הערביות, שיהודים תושבי העיר/יהודים מחוץ לעיר/תיירים בכלל לא מגיעים לשם, ואת שאר העיר. פסגת זאב, גילה, הגבעה הצרפתית, לפי המאמר נחשבות מזרח ירושלים, במציאות הן מערב העיר לחלוטין. אמנם כמעט 40 אחוזים מתושבי העיר הם ערבים, אבל כשיוצאים לרחובות העיר, הם כמעט ולא נמצאים, הערבים נמצאים בשכונות שלהם וכמעט ולא יוצאים. ירושלים עיר עם גוון יהודי מובהק.

    1. אם תסתובב מדי פעם במקומות שהם לא רמת בית הכרם, תיווכח שאתה טועה ושהאויב הערבי מצוי בכח מקום בעיר.

  5. לצערנו הרב נמשכות בהר הבית עבודות ללא אישורים וללא פיקוח ארכיאולוגי. לאחרונה נצפו על ההר משאית עמוסה בחומרי בנייה וטרקטור הלוקח אדמה מתוך ערימות העפר שהוצאו מהחללים התת-קרקעיים שבהר הבית.

    מכתב מהועד נגד הרס עתיקות

    שלום לכם,

    הטרקטור לקח אדמה רווית עתיקות מערמות העפר שחלקן הוצאו מהחללים התת-קרקעיים, והוביל אותה לאזור שמצפון לשער הרחמים כדי ליישר שטח.

    במהלך עבודת הטרקטור נראו בערמות אריחים של "אופוס סקטילה", סוג הריצוף שהיה בהר הבית בימי הבית השני.

    פיזור האדמה עלול להזיק לעתיקות המצויות בערמות ומקטין את הסיכוי להציל אותן.

    יש לציין שהערמות נמצאות בהר הבית מאחר שבג"ץ קבע, במסגרת עתירה של הוועד למניעת הרס העתיקות בעניין ערמות עפר אלה, כי אין להוציא אותן אל מחוץ להר הבית.

    העתירה נועדה למנוע עבודה עם כלים כבדים בהר הבית, ולפיכך עבודת הטרקטור בערימות עומדת בניגוד לרציונל שהנחה את בג"ץ.

    מי מאשר הכנסת חומרי בניין להר הבית?!

    משאית כבדה הסתובבה על הר הבית עמוסה בחומרי בנייה. זאת נוסף לכמויות עצומות של חומרי בנייה שנמצאות ללא פיקוח על ההר.

    הן מפקדי המשטרה הן רשות העתיקות לא ידעו שהוכנסה משאית להר הבית עד שאנשי הוועד למניעת הרס העתיקות דיווחו להם על כך!

    http://www.templemountdestruction.com/

    ממיטב הכרתי את האיזור

    ישנו רק שער אחד ממנו אפשר להכניס ולהוציא טרקטורים ומשאיות,שער השבטים, בו יש 2 שוטרים הנמצאים כל הזמן בסמוך ובמרחק מטרים ספורים משער האריות, והם מחליטים מי ומה נכנס ויוצא.

    יש מהומות במזרח ירושלים ולפעמים גם בשער האריות.נראה שהמהומות נועדו ליצור כיסוי לפעולות ההרס שלהם בהר הבית על מנת להעסיק את השוטרים בכך.

    סגירת שער השבטים יכולה למנוע את הדבר הזה.בלי לחץ ציבורי שום דבר לא יזוז.

    בפעמים הקודמות שהיה הרס כזה ,המשטרה תיאמה את הדברים עם הוקף,כלומר אישרה להם להיכנס ולבצע את העבודות להנחת כבל חשמל שבמהלכן נחפר בור ארוך שעומקו מטר וחצי פנימה, למרות שהמשטרה הכחישה שהיא יודעת על כך,וטענה שהיא מנסה למנוע פעילות כזאת.

    השר לבטחון פנים בעצמו טען שסגר את שער השבטים למרות שזה לא היה נכון.

    כל זה מתועד בדיוני ועדות הכנסת השונות -היו מס' חכים שניסו למנוע את ההרס אך לא עלה בידם

    1. אתה מוזמן לפתוח בעצומה לטובת הנושא, באתר עצומה

      כמון כן, כשתקום ממשלת זדון אתה מוזמן לכתוב לשר לענייני ירושלים (סתם תואר בלי שום אפשרות, כי ראש הממשלה הוא שקובע איפה אפשר לבנות ואיפה להקפיא. כבר כמה קדנציות שהוא מונע בגופו בנייה לדור ההמשך של הציבור הדתי לאומי והחילוני ביש"ע, כמו בצפון השומרון שנקנה בדם וניתן במתנה לפורעים על ידי שרון

  6. המדינה נותנת לווקף יד חופשית להרוס שרידי בנייה קדומים הגיב:

    הרס עתיקות

    לאחר איחוד ירושלים בשנת 1967 תועדו פעולות הרס העתיקות שעשה הווקף במתחם הר הבית. במקרים רבים הסיר הווקף שרידי קירות קדומים או דאג להסתיר שרידים שנחשפו במהלך עבודות בינוי.

    בשנת 1995 אישרה רשות העתיקות לווקף לפתוח את החלל התת-קרקעי העצום של אורוות שלמה במטרה להכשירו לתפילה, על אף שלא שימש מקום תפילה קודם לכן.

    בכך קיבל הווקף עידוד משמעותי להמשיך להפוך את מתחם הר הבית כולו למסגד אחד שיכלול גם את החללים התת-קרקעיים ומבנים היסטוריים שמעולם לא היו מסגדים.

    בהתייחס למעשים אלה אמר ד"ר מרדכי קידר:

    "פעולות אלה נעשות במסגרת פרקטיקה הנקראת בערבית 'טַמְס אל-מַעַאלִם' ביטוי
    שפירושו 'מחיקת הסימנים' במשמעות חיסול שרידי תרבויות שקדמו לאסלאם"
    דוגמאות להרס עתיקות בשנים 1995-1967:

    בשנת 1978 הסתיר הווקף בלוחות אבן חציבה קדומה בצפון-מערב הרמה שבמרכז הר הבית.

    מדרגת סלע קדומה בכניסה ל'קובת אל-ח'אדר'.

    המדרגה מוסתרת בלוחות אבן.

    הווקף הרס קיר קדום ברוחב 1.78 מ' צפונית לרמה שבמרכז הר הבית.

    מקום הקיר הקדום אחרי שהווקף סלל שביל והרס את הקיר.

    תוואי הקיר הקדום ניכר על פני השטח ואפשר לראות בבירור את שני צדי הקיר.

    בשנת 1970 חפר הווקף באמצעות טרקטור בור עד הסלע והרס קיר מימי הבית השני מזרחית לרמה שבמרכז הר הבית.

    אבני הקיר הקדום אחרי שהוא נהרס זרוקות ליד הבור.

    הבור לאחר חפירתו באורך 10 מ' ובעומק 3 מ'.

    הרס העתיקות במתחם הר הבית מתרחש ברציפות ומתועד מאז איחוד ירושלים בשנת 1967.

    חוק העתיקות לא נאכף במתחם הר הבית אף שהינו אתר עתיקות מוכרז.

    בכך ניתנת לווקף יד חופשית להרוס שרידי בנייה קדומים ולפגוע בעתיקות.

    http://www.templemountdestruction.com/%D7%94%D7%A8%D7%A1%D7%A2%D7%AA%D7%99%D7%A7%D7%95%D7%AA/%D7%94%D7%A8%D7%A1%D7%A2%D7%AA%D7%99%D7%A7%D7%95%D7%AA%D7%91%D7%A9%D7%A0%D7%99%D7%9D19951967/tabid/66/language/he-IL/Default.aspx

    היכנסו לקישורית לצפייה בתמונות.

    הרס העתיקות בהר הבית ומעמדו המשפטי של ההר מתוארים במאמר של השופט סטפן אדלר שהתפרסם בכתב העת BAR בגליון ספטמבר/אוקטובר 1991 :

    The Temple Mount in Court

    http://www.templemountdestruction.com/LinkClick.aspx?fileticket=5SCmuKdp6Mc%3d&tabid=66&language=he-IL

  7. חשיפה, הוידאו הראשון שצולם בישראל: רוב יהודי מוחלט בירושלים

    הסרט הראשון שצולם אי פעם בארץ הקודש ע"י מכשיר ה"ראינוע" בשנת 1896 חושף: רוב יהודי מוחלט של יותר מ- 60% בירושלים, או 28,000 מתוך סך כולל של 45,000 נפש בעיר. 8,700 הנוצרים היו קצת יותר מ- 20% והמוסלמים היו פחות מ- 20% עם 8,500 נפש.

    וידאו נדיר מוכיח: נוכחות יהודית בלתי פוסקת בכותל המערבי.

    הללו לא שמעו על הרצל או אחד העם, הציונות שלהם נבעה מהתנ"ך ומסידור התפילה.

    בין התמונות הראשונות שצולמו בישראל במכשיר החדש שהומצא ע"י האחים לומייר נקרא "ראינוע".

    הסרט הראשון שצולם בארץ הקודש – מתאר את תחנת הרכבת בירושלים, מתוך הרכבת הנוסעת…

    http://www.youtube.com/watch?v=rP1Xp8lCHEg

  8. אנו חיים במציאות של כניעה לתכתיבים זרים, הפגועים בריבונות ישראל בירושלים מציאות משפילה היוצרת תודעה מעוותת.

    השבוע הבאתי לדיון בכנסת הצעת חוק המכריזה כי ירושלים אינה רק בירת מדינת ישראל, היא גם בירתו של העם היהודי.

    בימים הללו, כאשר ממשלת ישראל מפוררת גם את המובן לכאורה מאליו של ריבונות המדינה בירושלים – למה דרושה לנו התוספת – "בירת העם היהודי" לתאריה החוקיים של ירושלים?

    האם תוספת התארים, הכתרים והחוקים תבצר את מעמדה של ירושלים או חלילה – תחליש אותה? ומה תועלת בחוק שכל כולו הצהרתי בלבד?

    ירושלים הייתה בירת העם היהודי לפני שהייתה מדינת ישראל. גם כשפסקה המלכות, גם כשחרב המקדש היא נותרה הבירה של העם היהודי, בכל ארצות פזוריו. גם כששלטו בה זרים – העלינו אותה על ראש שמחתנו.

    וכל הזרים ששלטו בה – בין אם החריבו ובין אם בנו, בין אם טרחו לבנות בה את בתי תפילתם או התאמצו בעיקר למחות את שרידי עברה היהודי, לא הפכו אותה לעיר הבירה של ממלכתם. מאז ימי דוד המלך – היא בירתו של העם היהודי בלבד. כשזכינו – היא הייתה בירת הממלכה היהודית. או מדינת היהודים. כשלא זכינו – היא הייתה העיר שנשאנו בליבנו ובחלומותינו ובתפילותינו.

    בכ"ט בנובמבר השנה ציינו את הניסיון הבינלאומי האחרון ליטול אותה מידינו. היו אפילו כאלו שניסו לשחזר את החגיגה, כי אולי שכחו שאם היו הערבים מקבלים את החלטת החלוקה – ירושלים לא הייתה בירת מדינת ישראל. היא הייתה CORPUS SEPARATUM. עיר בשליטה בינלאומית.

    גם אז כמובן לא הייתה חדלה להיות בירת העם היהודי. כי שום עם אחר לא עשה אותה לבירתו. ושום כוח בעולם לא יכול לגרום לעם היהודי לבגוד בירושלים. כשניסה הרוזן השוודי ברנדוט, "המתווך" מטעם האו"ם בתש"ח, למסור אותה לידי מלך ירדן עבדאללה, הזהירו אותו לוחמי חירות ישראל בירושלים שיסלק ידיו מהעיר שלנו. כשלא חדל ממאמציו לתת אותה לערבים – הרגו אותו, לא הרחק מכאן בירושלים העברית. ממשלת ישראל של שלהי מלחמת העצמאות סיפחה את מערב ירושלים למדינת ישראל והכריזה עליה שהיא בירת המדינה. ממשלת ישראל של מלחמת ששת הימים הרחיבה את גבולות המדינה וכללה את כל ירושלים בתוכה.

    הכנסת הגדירה את מעמדה בחוקי יסוד שקבעו כי העיר המאוחדת היא בירת ישראל, ואסרה כל העברת סמכות המתייחסת לירושלים לישות זרה.

    ולאחר מכן באה הכנסת לפני שנתיים וביצרה את מעמדה בחוק משאל עם, שקבע כי אי אפשר לוותר על שטח ריבוני בלי רוב של לפחות 80 חברי כנסת או משאל עם.

    ולמרות כל ההצהרות והתקנות, והחוקים והשבועות עדיין מתייחסים חלק מקברניטינו אל ירושלים כאילו עודנה CORPUS SEPARATUM , גוף נפרד. נפרד מהריבונות הפשוטה, שהיא בתודעה ובלב יותר מאשר בספר החוקים.

    לו הייתה ממשלה זרה מפעילה לחץ על ישראל שלא לבנות באשדוד הייתה זוכה לדחייה מניה וביה, מנומסת פחות או יותר, על פי מידת הקרבה והתלות. אבל כשארה"ב או מדינות אירופה מתערבות בבניה בבירת ישראל: מצייתים להם בהכנעה מקפיאים בניה, ורק אחרי שנים מחדשים אותה, מעט מעט, בחשש. כי מי שהסכים פעם אחת לקבל תכתיב זר על שטחו הריבוני יתקשה להדוף תכתיב כזה בפעם הבאה.

    וכשטורקיה – אוהבתנו הגדולה, ששיגרה אלינו מחבלים שכמעט הצליחו להרוג חיילי צה"ל, הביעה מחאה על חפירות ברחבת הכותל, הזמינו ועדה מטעמם לבדוק את מעשינו, ולא הפיקו לקח מערימת השקרים שהפיקה משלחת הסקר התורכית. וכשהתמוטט לפני חמש שנים הגשר לשער המוגרבים ולפני שהעיזו להציב במקומו גשר ברזל ראוי – ביקשו אישור לכך מהמלך ירדן. ולמרות האיסור המפורש להאציל איזושהי סמכות זרה בירושלים מכירים אצלנו בתואר שהעניק בית המלוכה ההאשמי לעצמו "מגן המקומות הקדושים" ונותנים לעבדאללה מלך ירדן , זכות וטו על הקמת הגשר לשער המוגרבים, השער היחיד שדרכו נכנסים יהודים לשער הבית.

    ולמרות מה שכתוב בחוק יסוד ירושלים, כי "מדינת ישראל תשמור על המקומות הקדושים מפני חילול וכל פגיעה אחרת ומפני כל דבר העלול לפגוע בחופש הגישה של בני הדתות אל המקומות המקודשים להם", אפשרה ממשלת ישראל לערבים לחלל את המקום הקדוש ביותר לעם היהודי, לחפור בהר הבית ולנתץ לאבק את שרידי בתי מקדשינו, ולבנות עוד מסגד על הר הבית, ומונעת – בניגוד לחוקי היסוד של מדינת ישראל – חופש פולחן יהודי בהר הבית.

    יש צורך בביצור נוסף של מעמד ירושלים. גם בדרך של הכרזה. ירושלים אינה רק בירת מדינת ישראל היא גם בירת העם היהודי, לא בירת שום מדינת אחרת. לא בירת שום עם אחר בעולם – רק של העם היהודי. רק של מדינת ישראל.

    אנו חיים במציאות של כניעה לתכתיבים זרים, הפגועים בריבונות ישראל בירושלים, מציאות של פגיעה בזכויות חופש הפולחן של היהודים בהר הבית בירושלים, מציאות משפילה היוצרת תודעה מעוותת. תודעת כניעה, תודעת CORPUS SEPARATUM. יש צורך ביצירת תודעה חדשה, תודעה שתתקן את המציאות המעוותת. גם חוקים שכל כולם הכרזה יכולים לעצב תודעה. לעצב מציאות.

    http://www.inn.co.il/Articles/Article.aspx/10037

    תגוביות:

    1.העם רוצה צדק יהודי.

    2.אריה אלדד! במדינה טובה יותר היית מועמד מוביל לראשות הממשלה עם קול בטוח שלי.

  9. ד"ר אילת מזר טוענת שהוואקף מתכוון להפוך את כל המסגדים על הר הבית למסגד אחד ענק. המשמעות: יהודים לא יוכלו לעלות יותר להר.

    מחר יפרסם העיתון ידיעות אחרונות תחקיר תחת הכותרת "הוואקף המוסלמי, הורס בהר הבית שרידים מתקופת בית המקדש, רשויות המדינה יודעות ושותקות".

    בראיון לערוץ 7 אומר הארכיאולוגית, ד"ר אילת מזר, חברת הועד למניעת הרס עתיקות הר הבית, שבשתים עשרה השנים האחרונות הוואקף המשיך לבנות בהר הבית מתוך ניסיון לממש את תכניתו הסופית, להקמת מסגד ענקי על ההר. "אין שם סדר ואין שם שמירה על החוק. אף אחד לא יכול לאכוף שם את החוק. לא רשות העתיקות, לא רשות הטבע והגנים ולא עיריית ירושלים. המשטרה אמנם נמצאת שם, אבל גם היא מנועה מלאכוף".

    לטענתה, דו"ח מבקר המדינה, שחשף את הממצאים הקשים אודות אוזלת היד של הרשויות לאכוף את החוק בהר הבית נותר עד היום חסוי. "המבקר ערך דו"ח מקיף ומעמיק וחקר את כל הגורמים המתאימים. הוא הגיע למסקנות חשובות שעד היום לא פורסמו. אנחנו דרשנו ועדיין דורשים לפרסם את הדו"ח".

    לטענתה, החפירות של העתיקות בהר הבית שמבוצעות על ידי הווקף, עלולות לגרום לאסון על ההר. "12 שנה שזה נמשך, הם חופרים שם כמו באתר בנייה. יש סכנה שהקרקע תקרוס מתחת לאלפי מוסלמים. זה מסכן באופן ממשי את שלומם של האנשים. חייבים שתהיה בקרה הנדסית על המונומנט העצום הזה. כל אבן בהר הבית מכילה עתיקות אולי מהחשובות ביותר בעולם. אני לא מקבלת את הטענה שעלולה לפרוץ מלחמת עולם, הר הבית הוא במרכז ירושלים. אנחנו לא פוגעים בפולחן המוסלמי אנחנו רוצים רק לאכוף שם את החוק והסדר, כדי שלא יהיה אסון. על הוואקף אי אפשר לסמוך. אם משהו יקרוס שם, גם הכותל המערבי עלול להיפגע, כי הר הבית בנוי על גבעה עגולה והקצוות יהיו בסכנה".

    ד"ר מזר טוענת שהתכנית הסופית של הוואקף, הוא לאחד את כל המסגדים על הר הבית למסגד אחד גדול. לטענתה הם כבר עמלים במשך שנים להוציא את התכנית אל הפועל, ולצורך כך אף בנו תעלה שמקיפה את כל ההר. ד"ר מזר קובעת שאם התכנית תצא אל הפועל וכל המסגדים יאוחדו, המשמעות היא שיהודים לא יוכלו לעלות על הר הבית. "אנחנו יודעים שהמטרה של שלטונות הוואקף היא לאחד את כל המסגדים למסגד אחד גדול, לצערי זה היום רחוק מלהיות חזיון שווא, זו תהיה תכנית שנבכה עליה לדורות".

    http://www.inn.co.il/News/News.aspx/234068

    תגוביות:

    1.יותר גרוע משועלים הילכו בה…לא יאומן!

    2.אם לא תשופנו ראש – הוא ישופך עקב…!

  10. ערבים בנו עשרות דירות על אדמת בית העלמין בהר הזיתים הגיב:

    חברי קונגרס אמריקנים הותקפו בסיור הכנה לכנס הר הזיתים

    ערבים בנו עשרות דירות על אדמת בית העלמין בהר הזיתים. חברי קונגרס שהגיעו לכנס לדון במצב החמור בהר – הותקפו בידי פורעים.

    בכנסת יתקיים היום (ב') דיון מיוחד סביב ההתנהלות בהר הזיתים. לפני הכנס התקיים במוצאי שבת בהיכל שלמה כנס מיוחד בהשתתפות בכירים ישראליים ואמריקאים, בהם גם חברי קונגרס, ובמהלכו נחשפו פרטים מטרידים ביותר סביב המתרחש בהר.

    האורחים המכובדים מארה"ב, בהם ראשי ארגונים יהודיים, קיימו ביום שישי סיור בהר הזיתים, אך גם האוטובוס שלהם זכה למתקפה אלימה של פורעים ערבים רעולי פנים. על האירוע בהיכל שלמה ועל הסיור מספר ביומן ערוץ 7 אריה קינג, ממארגני הכנס.

    בכנס המדובר השתתפו גם בכירים ישראליים כסגן שר החוץ, חבר הכנסת דני איילון, חברי הכנסת הרצוג, דנון, חוטובלי ואישים נוספים. מנגד, כאמור לקחו חלק באירוע בכירים בקהילה היהודית בארצות הברית ובהם גם חברי קונגרס.

    קינג מציין בדבריו כי האירוע מתרחש לאחר כשנתיים של פעילות שנוהלה על ידי "אנשים שהר הזיתים חשוב להם כאתר בעל חשיבות היסטורית לעם היהודי". המהלך נוהל בידי האחים אייב ומנחם לובינסקי שקיבצו אישים מישראל ומארה"ב ל'קואליציה למען הר הזיתים', מיזם שמטרתו הגברת המודעות למצב החמור בהר הזיתים, כהגדרתו של קינג המתאר את המציאות העגומה מאז שוחרר האזור בשנת 67', ולכאורה נפתחה הגישה ליהודים אל המקום, אך בפועל לא נעשה די כדי להבטיח זאת.

    "כהכנה לאירוע יצא אוטובוס ובו כחמישים איש מהאורחים לסיור בהר הזיתים, ובאופן צפוי הוא הותקף", מספר קינג. פורעים ערבים יידו אבנים על אוטובוס האח"מים. אחת האבנים נחתה סמוך לחבר קונגרס שהחליט לקחת אותה איתו ולהציג אותה בקונגרס כ"דרישת שלום" שאותה קיבל בעת ביקורו בהר הזיתים.

    קינג רואה באירוע אירוע לא מפתיע לנוכח ההתקפות החוזרות ונשנות על מבקרים במקום, הבנייה הנמשכת של המסגד הלא חוקי בצמידות לגדר בית העלמין ואירועים נוספים. הוא אף מדווח כי לפחות על חמש חלקות ענק ששייכות למשפחות יהודיות וכוללות כמה דונמים, חלקות שנועדו לקבורה יהודית, נבנו עשרות יחידות דיור ערביות לא חוקיות. עוד הוא מספר על כך ש"ערבים פינו קברים ישנים, השליכו את העצמות אל שטח בית הקברות והם משתמשים בשטח".

    לדבריו האירועים הללו ידועים היטב לרשויות ולממשלה, אך אלו אינן עושות דבר לבלימת התופעות, עד שכעת הגיעו אנשי הקונגרס האמריקאי וחזו במתרחש בעצמם.

    עוד מוסיף קינג ומספר על חלקת המשהאדים שבהר הזיתים, חלקה שהפכה למזבלה ותמונות מהמתרחש במקום יוצגו לעיניהם של חברי הכנסת מחר.

    קינג מברך על עליית המדרגה בהתייחסות חברי הכנסת לתופעה, עליית מדרגה בדמות השתתפותו של סגן שר החוץ בכנס, ואולם הוא מדגיש כי מבחן המעורבות הישראלית יהיה ביישום בשטח של הדברים שהובטחו על ידי ממשלות ישראל. הוא עצמו אינו מבין כיצד זה המשרד לענייני דתות אינו לוקח את הנושא לטיפולו במלא תשומת הלב, וכך גם משרד ראש הממשלה והמשרד לביטחון פנים. "בחודש האחרון היו עשר תקיפות, ואם אני יודע את זה גם המשטרה יודעת על זה. השאלה היא איך מתרגמים את הדברים לצעדים פוליטיים", הוא אומר.

    http://www.inn.co.il/News/News.aspx/234184

    תגוביות:

    1.ערבים פינו קברים ישנים, השליכו את העצמות אל שטח בית הקברות
    והם משתמשים בשטח.

  11. התוכנית השטנית של אהוד ברק למסור את הר הבית לאוייב הגיב:

    אם יש בין היהודים כאלה, לא סתם, אלא ממש ראש ממשלה, שמוכן למסור לאוייב הערבי את ירושלים, לרבות, ובמיוחד, את הר הבית, מה לנו להלין שגויים אנטישמיים לא מרפים מאיתנו מאז ולו לרגע אחד, בניסיון לממש הלכה למעשה, את התוכנית השטנית של ברק.

    שפטל על העמדת הפנים של השמאל בנוגע לאחדות ירושלים:

    עלינו לזכור ולא לשכוח את החטאים, שלא לומר הפשעים החמורים, שהשמאל הישראלי כולו, ביצע כלפי ירושלים, והפשעים הללו הם ביסוד ה"עליהום" הכללי על מדינת ישראל היום – בסוגיית ירושלים.

    כזכור במשך 33 שנים, משנת 1967 עד שנת 2000, העמיד השמאל הישראלי כולו פנים, באופן שיקרי, כאילו הוא תומך בירושלים המאוחדת בגבולותיה החדשים שנקבעו לאחר מלחמת ששת הימים, תחת ריבונותה של מדינת ישראל.

    אפילו מר"צ , באופן רשמי, כמובן שיקרי לחלוטין, בכל הועידות שלה, בכל המוסדות שלה עד שנת 2000, העמידה פנים כאילו היא תומכת בהמשך ריבונות ישראלית לעד על ירושלים כולה. אבל כל זה היה שקר, כזב ורמייה, כדרכו של השמאל בכל דבר ועניין.

    ובמבחן הראשון, קרי ועידת קמפ דיויד, שמה ברק, הכושל בראשי הממשלה שהיו אי פעם במדינה הזאת, שמה ברק, בפעם הראשונה ששליט יהודי כלשהו, ב- 4000 שנות קיומו של העם היהודי, מרצונו הטוב והחופשי, בניגוד לרצונה של ארה"ב אפילו, הודיע לחלאת המין האנושי יאסר אדולף עראפאת, שהוא מוכן למסור לו 90% מהעיר העתיקה, בשלב ראשון בלי הר הבית, ואחרי כמה חודשים גם את הר הבית, לא פחות ולא יותר.

    וכאן צריך להבהיר: כשהתכנסה אותה ועידה בקמפ דיויד, כשהגיע אליה עראפאת, לקח אותו קלינטון הצידה לפני הדיונים הרשמיים, ואמר לו שאם באמת הוא רוצה שתקום אי פעם מדינה פלשתינית, הוא חייב, חייב, להוציא מגדר האפשרות את הנושא של ירושלים.

    ירושלים אמר קלינטון, היא בירתו של העם היהודי. יש קונצנזוס במדינת ישראל מהשמאל הקיצוני עד הימין, באשר לריבונות הישראלית עליה, על כולה, ולכן, בכלל שלא תעיז להעלות את עניין ירושלים, כי העסק יתפוצץ, ולא תהיה מדינה פלשתינית. אתה רוצה מדינה פלשתינית, אתה חייב להכיר בכך שירושלים כולה תחת ריבונות ישראלית.

    זה קלינטון אומר, קלינטון אומר לעראפאת, בשיחות המקדימות במחנה דוד, לפני תחילת הועידה.

    ואז, וזה כבר הזרם המרכזי של השמאל, זה לא איזה שהוא שרץ ממר"צ. זה הזרם המרכזי של השמאל, לאחר 3 ימים, מודיע, בלי ישיבת ממשלה קודמת, בלי שום דבר, באופן מופקר, עברייני, בוגדני, מעשה ששום שליט יהודי לא עשה בכל תולדות עם ישראל, מודיע אהוד ברק, שלא זו בלבד שהוא מסכים לחלוקת ירושלים, אלא שהוא אפילו מסכים למסור 90% מהעיר העתיקה, ושליטה פיזית מלאה בהר הבית, קודש הקודשים של עם ישראל.

    לא הכותל הוא הקדוש באתרים לעם היהודי, הר הבית.

    קדושתו של הכותל נובעת מכך שהוא היה חלק מהחומה שהקיפה את הר הבית, אפילו לא את בית המקדש. הקדושה שלו, משום היותו חלק מהחומה שהקיפה את הר הבית, מכאן קדושתו של הכותל. היא כולה נובעת מקדושתו של הר הבית, והמקום הקדוש לעם ישראל הוא איננו הכותל, הוא הר הבית.

    ובפעם הראשונה מאז יש מנהיגים יהודיים בעולם, מנהיג יהודי, שליט יהודי, ויתר על ירושלים, ומסר אותה לאוייב רצחני.

    ומכאן הכל היסטוריה.

    אם יש בין היהודים כאלה, לא סתם, אלא ממש ראש ממשלה, שמוכן למסור לאוייב הערבי את ירושלים, לרבות, ובמיוחד, את הר הבית, מה לנו להלין שגויים אנטישמיים לא מרפים מאיתנו מאז ולו לרגע אחד, בניסיון לממש הלכה למעשה, את התוכנית השטנית של ברק.

    זוהי האמת, והיא המציאות. מכאן הצרות שלנו לגבי ירושלים.

    אף גוי לא יהיה יותר ציוני מאשר ראש ממשלה ישראלי.

    אם ראש ממשלה ישראלי מוכן למסור את ירושלים לאוייב הערבי, בל נתפלא שגויים, בוודאי ובוודאי שליטים גויים, רוצים להוציא את זה אל הפועל, הלכה למעשה.

    http://www.youtube.com/watch?v=hJbVHi8Q1us

    תגובית:

    אהוד ברק הצהיר אחרי שנבחר ב-1999 שהוא רוצה לעשות הסטוריה (מהפיכה חילונית ושלום עם הערבים).

    לא כולם יודעים (כמו ששפטל הזכיר) שברק אכן עשה הסטוריה: הוא המנהיג היהודי הראשון אי פעם (מאז נוצר עם ישראל ועד תש"ס) שהסכים למסור לידי נוכרים את עיר הבירה ירושלים ואת הר הבית ,שהם המרכז הרוחני של עם ישראל.

    עוד דבר שלא כולם יודעים הוא, שהשיחות בזמנו התפוצצו, משום שקלינטון וברק דרשו מעראפאת שבמסגרת ריבונות "פלסטינית" בהר הבית, יוכלו יהודים להתפלל במקום, ועראפאת יש"ו סירב (משום שהוא לא מכיר בשום זיקה יהודית למקום) ולכן לא הושג הסכם.

    https://rotter.net/cgi-bin/forum/dcboard.cgi?az=show_thread&forum=gil&om=20454&omm=4&viewmode=threaded

  12. ח"כ אריאל ערך סיור בגן המלך בירושלים במעקב אחר בניה בלתי חוקית. "מול עינינו מתרחשת גניבת חצי ירושלים על ידי בניה בלתי חוקית".

    למרות התנגדות ראש הממשלה והקואליציה שהובילה לביטול סיור הוועדה לביקורת המדינה במתחם "גן המלך" במזרח ירושלים, קיימו היום (שלישי) באופן עצמאי יו"ר הוועדה ח"כ אורי אריאל יחד עם ח"כ אריה אלדד (איחוד לאומי), נציגי רשות הטבע והגנים ועמותת ירוק עכשיו סיור במתחם, במטרה לעקוב מקרוב אחר הבניה הבלתי חוקית הפוגעת בשטחים ירוקים ובמימצאים ארכיאולוגיים רבים.

    הסיור שלווה על ידי כוחות גדולים של משטרה, יס"מ ומג"ב, החל בטיילת שרובר שם צפו על הבניה הבלתי חוקית בקדרון ובנחל אצל, המשיך דרך נוף ציון ומעבר בג'בל רום, תוך עצירה סמוך לבתי התושבים והבניה הבלתי חוקית במקום, והסתיים בתצפית מקדמת ציון על הבניה הבלתי חוקית בנחל אצל, בג'בל מוכבר ובערב א סווחרה.

    אסף ברוכי, פעיל שטח בירושלים אשר הוביל את הסיור בפני חברי הכנסת, אמר כי עוד מימי הבריטים השטחים הללו נאסרו בבניה בתב"ע, במטרה לשמור על השטחים הפתוחים.

    לדבריו בתוך נחל קדרון העובר בשטח, ישנן מערות קבורה מרובות מימי בית שני ומתקופת הורדוס, אשר נהרסות עקב בניה בלתי חוקית מאסיבית. "על גן המלך עצמו יש 91 צווי הריסה כבר שנים ולא הרסו עד היום בלוק אחד. 40 צווים חלוטים נמצאים בוועדה המחוזית במשך שנתיים ולא מבוצעים בהוראת לשכת ראש הממשלה". לדבריו למרות שעיריית ירושלים הכשירה שטח עם תב"ע, היא אינה מנוצלת. "בשטחים שהעירייה נתנה לא בונים, אלא בחוץ, בתוך הנחל, תוך פגיעה בטבע ובמערות הקבורה".

    במהלך הסיור נחשפו המשתתפים לאבסורד האכיפה, כאשר מול עשרות הבתים הבלתי חוקיים שצווי ההריסה עליהם אינם נאכפים, עומד שומם אולם אירועים בטיילת שרובר אשר נחכר על ידי משפחת תורמים מחו"ל לפיתוח המקום, ונסגר בצו סגירה עקב גילוי טעות בתב"ע מלפני 30 שנה.

    עמותת ירוק עכשיו עדכנה כי כבר לפני שנתיים הגישו עתירה מנהלית בדרישה לביצוע צווי הריסה, ובית המשפט מעכב הכרעה כבר שנתיים.

    יו"ר הוועדה לביקורת המדינה, ח"כ אורי אריאל אמר: "יש כאן לצערי בניה פרועה הפוגעת במקום רגיש ביותר להיסטוריה של עם ישראל. קבענו סיור על ידי הוועדה אך לצערנו ולתדהמתנו עקב תקנון הכנסת בפגרת הבחירות, קיבלנו סירוב מהקואליציה לקיום הסיור, שמא תתגלה חרפתה וקלונה".

    "ראינו את ההתפרעות וההשתוללות, לית דין ולית דיין והכל בהנחיית ראש הממשלה. מול עינינו וגם מול עיניו מתרחשת כאן גניבת חצי ירושלים על ידי בניה בלתי חוקית, חייב להיות שלטון חוק ואסור שתהיה איפה ואיפה.

    במקומות מסוימים הורסים ובמקומות אחרים עוברים כלאחד יד. הכתובת הברורה היא ראש הממשלה, במשרדו יש נוהל כתוב בגיבוי הפרקליטות המאפשר לעצור כל צו הריסה תחת הכותרת "רגישות".

    אנחנו נפעל גם מול עיריית ירושלים וגם מול הממשלה, ואני מקווה שראש הממשלה יתעשת ויעשה את הנדרש והמתבקש בצורה המהירה והטובה כדי שקודם כל ייעצר המצב כמות שהוא, ולאחר מכן תטופל הבניה הבלתי חוקית. כולי תקווה שנתבשר שהחוק הגיע גם לירושלים ולא נעצר בשער הגיא", הוסיף.

    לדברי ח"כ אריה אלדד "3000 שנה אף אחד לא העז לבנות בגן המלך. רק תחת שלטון ישראל החרפה של בניה בלתי חוקית פרועה מתרחשת לנגד עינינו.

    ברגישות היתר של גן המלך צריך לטפל באותה מטבע של אכיפת יתר. מה שראינו הוא רע מאוד. ראש הממשלה מחזיק היום בשני כובעים. גם מי שבנה הכי פחות בירושלים, וגם מי שאוכף הכי פחות את החוק על בניה ערבית בלתי חוקית בעיר.

    אם נתניהו לא יבין שהוא מאבד שליטה בעיר הבירה של עם ישראל, כנראה שנצטרך צעדים פרלמנטריים חוקיים שיאלצו אותו לאכוף את החוק".

    עופר ענבר מנכ"ל עמותת ירוק ציין, כי "העמותה הפועלת לשיפור איכות הסביבה בכלל, ומתעסקת בנושא השפכים בנחל קדרון בפרט, עוקבת בדאגה אחר ההזנחה המתמשכת באגן הנחל, ותוהה מדוע לאורך שנים ממשלות רבות לא מצאו את הטיפול הנכון לשפכים אלו, כיוון שמדובר בפגיעה אקולוגית קשה. בימים אלה העמותה מקדמת יוזמה מטעמה לטיפול בשפכים אלה".

    http://www.inn.co.il/News/News.aspx/246055

  13. דו''ח הביקורת על הפקרת הר הבית שהוסתר מהציבור פורסם באתר יהודי בארה''ב הגיב:

    הסיפור המלא כפי שפורסם ב "סופהשבוע"

    הדו"ח הגנוז והחמור על הר הבית פורסם באתר אמריקאי.

    הדו"ח, שהושלם בשנת 2010, נאסר לפרסום מחשש שיחשוף את דרכי הפעולה של המשטרה ויגרום נזקים קשים. גורמים שנחשפו למסמך: מכיל ביקורת נוקבת ונפיצה על המתרחש באתר.

    דו"ח סודי, נפיץ וגנוז של מבקר המדינה על המתרחש בהר הבית, שפרסומו נאסר בישראל, פורסם בימים האחרונים באתר החדשות היהודי בארה"ב:

    http://www.jewishvoiceny.com

    הדו"ח הוזמן לפני כשש שנים על ידי הוועדה לביקורת המדינה של הכנסת. מבקר המדינה אז, מיכה לינדנשטראוס העמיד צוותי ביקורת מתוגברים שעבדו זמן רב בהר הבית וסביבו וטיוטת הדו"ח הראשונה הועברה למבוקרים (מראש הממשלה ומטה) ב-2008. הדו"ח הסופי נחתם והופץ ב-2010.

    האתר פרסם גם את הטיוטה, הארוכה בהרבה מהדו"ח הסופי וגם את הדו"ח עצמו, שפרסומו, כאמור, נאסר.

    תוכנו של הדו"ח מכיל, על פי אנשים שקראו אותו, ביקורת קשה ונפיצה על רשויות השלטון בישראל בכל הקשור לסוגיית הריבונות והטיפול בהר הבית מול הוואקף המוסלמי. לאחר השלמת הדו"ח דרשו גורמים בימין לפרסמו ברבים. עקב כך קיימה הוועדה לביקורת המדינה של הכנסת ישיבה מיוחדת של ועדת המשנה לענייני ביטחון, שבה הוחלט לגנוז את הדו"ח ולאסור את פרסומו בשל רגישות הנושא.

    בישיבה הביע נציג השב"כ הסכמה לפרסום הממצאים ואמר כי אין בדו"ח פרטים שיכולים לסכן את ביטחון המדינה.

    מזכיר הממשלה, עו"ד צבי האוזר, ייצג בישיבה את המשטרה ומשרד החוץ, שטענו כי פרסום הדו"ח יגרום נזקים קשים, יחשוף את דרכי העבודה של המשטרה ויסכן את יחסי החוץ של המדינה.

    בעקבות הקביעות הללו החליטה הוועדה, כאמור, לגנוז את הדו"ח ולאסור את פרסומו, למעט עמוד אחד שכמעט ולא הכיל מידע חדש. בעקבות ההחלטה הוגשה עתירה לבג"ץ, אך היא נדחתה. לאחר מכן הגיש ח"כ אורי אריאל (הבית היהודי) ערר נוסף לוועדה לביקורת המדינה, אך גם הוא נדחה. הדו"ח נותר גנוז במשך שלוש שנים ארוכות, עד שהגיע בדרך כלשהי לידיו של אתר החדשות היהודי בניו יורק.

    גורמים שנחשפו לדו"ח וקראו אותו באתר מאשרים כי הוא מכיל ביקורת קשה ונפיצה על המתרחש בהר הבית. הטיוטה הראשונית, שקוצרה ושופרה לקראת הדו"ח הסופי, מכילה ביקורת קשה גם על מדיניות היועץ המשפטי לממשלה.

    "סופהשבוע" החליט לא לפרסם את הדו"ח כלשונו ולכבד את החלטת הוועדה לביקורת המדינה. יחד עם זאת, ברור כי מרגע שהוא זמין ברשת האינטרנט, יהפוך הדו"ח תוך זמן קצר לנחלת הכלל.

    סוגיית הר הבית נחשבת לנפיצה ולרגישה ביותר במזרח התיכון. בשנה האחרונה גבר מאוד המתח סביב ההר, ביחס ישר לגידול בשיעור עליית היהודים לאתר וריבוי ארגוני הימין שמנסים לשנות את הסטטוס-קוו ולהפוך את המקום לזמין ונגיש גם ליהודים.

    http://www.thepost.co.il/news/new.aspx?pn6Vq=E&0r9VQ=EJLLJ

    הדו"ח המלא כפי שפורסם ע"י הג'וייש וויס בארה"ב:

    The following report issued by the Israeli government is of a previously classified nature. It reveals the terrifying truth about the Israeli conspiracy to relinquish control of Jerusalem’s Temple Mount to hands of the Muslim Waqf. Each past of this report provides a detailed account of the methods taken by the Waqf to vanquish the inextricable ties that the Jewish people have to Jerusalem. As a place that is of significant holiness to Jews around the globe; the Waqf has strictly forbidden Jews to pray there and they enforce their draconian decrees against Jews with a palpable zeal. The photo that accompany this article graphically depict the massive and well orchestrated Muslim campaign to maintain sole autonomy of the Temple Mount; with the clandestine cooperation of the Israeli government.

    http://issuu.com/makf/docs/short_report_heb_excerpts_marked/1?e=1624946/6116972

  14. שיחה עם הרב ד"ר אליהו זייני שמקריא משפטים מספרו של תיאודור הרצל, שבו הוא קורא לבנות את מדינת ישראל סביב לבית המקדש – כי רק בית המקדש יכול לשמש כמקור כוח עוצמתי לאחד את עם ישראל.

    הרב זייני קורא לעלות להר הבית וזה לא משנה אם מתוך רגשות פטריוטיים או מתוך רגשות של קודש – כי שניהם אחד.

    ראיון:

    שאלה: בשנים האחרונות, אנחנו רואים שציבור מאוד גדול מרגיש קשר גדול לנושא של הר הבית, והרבה פעמים גם התלמידים שואלים את הרבנים. למה זה חשוב?

    תשובה: הדבר הזה מתאים לחלוטין לפרשיות שאנחנו קוראים בימים אלה, בהן אנחנו קוראים על הקמת המשכן. למה היה צורך במשכן כזה? למה צריך היה את המשכן? כדי לכוון את כל לבבות בני ישראל אל השמיים מתוך מרכז אחד שמאחד את כולם. הקודש בעם ישראל חייב להיות מרוכז. מדובר על אהבת עם ישראל לה', אהבת עם ישראל לקודש שהיא נחלת הכלל, דבר המשותף לכל העם ומאחד את כל העם. לכן, המשכן היה במרכז עם ישראל, וכל עם ישראל חנה סביבו.

    רבים ששואלים את השאלה הזאת שוכחים דבר אחד: מדינת ישראל עם כל מה שהיא כללה ברוח כבחומר, נחרבה לפני כאלפיים שנה על ידי הרומאים, אבל איך זה חרות בתודעה של עם ישראל, ואיך חז"ל דאגו לחרות את זה? מדברים על חורבן הבית. זה היה חורבן כל המדינה, חורבן העם, וגלות לאומית. אז למה מדברים על חורבן הבית? הסיבה הפשוטה היא שההרס הרגיש והקשה ביותר זה ההרס של הבית שאיחד את כל העם תמיד סביב הקודש, המקום שאליו הלבבות פונים, כפי שאומרים חז"ל. במשך אלפיים שנה עם ישראל התפלל והתחנן דווקא כדי להגיע לשם.

    שאלה: היהודי שעולה להר הבית מתוך מחשבות על ריבונות ומתוך רגשות פטריוטיים – זה גם משהו ששייך לקודש, או שזה משהו אחר?

    תשובה: קודם כל, כל מי שחש משהו הקשור לכלל ישראל, זה תמיד דבר הקשור לקודש. זו אולי לא המדרגה העליונה ביותר של הקדושה, אך זו תמיד המדרגה הראשונה. כל דבר הקשור לכלל קשור לקודש, כי הנשמה של כלל ישראל זו השכינה בעצמה. יהודי המרגיש את עצמו קשור ללאומיות ישראל אוטומטית מתקשר לשכינה ולא רק מתוך רצונו, אלא גם השכינה השורה בנשמתו מביאה אותו למעשים כלליים בעד עם ישראל ודבר זה הוא ייחודי לעם ישראל, ויכול להיות אך ורק בעם ישראל.

    לכן, יהודי המגיע למקום כזה, כל ההיסטוריה של 3500 שנה מתעוררת בתוכו במודע ושלא במודע! כל התפילות של אבותינו בכל מקום, בכל קהילה מעוררים את ליבו.

    אני רוצה לספר את התחושה שלי כשביקרתי בארץ ישראל בפעם הראשונה. באתי לארץ באונייה שהפליגה מטרייסט שבאיטליה. זה היה בשנת 67 חודש אחרי ששת הימים. על האונייה היו היהודים הראשונים שהצליחו לצאת מגרוזיה לכיוון ארץ ישראל. היו כמה משפחות חב"דניקיות, כי חב"ד כבר אז פעלו בגרוזיה. ראיתי את היהודים האלה דבקים בסידור שלהם, לא מרימים את עיניהם מהסידור לשנייה אחת, מתחילת התפילה ועד סופה.

    דבקות עילאית שלא ראיתי כמותה.

    ביום הרביעי הנה אנחנו מגיעים לחוף ים חיפה ומישהו צועק על הסיפון: "רואים את חיפה"! אותם היהודים שראיתי אותם במשך שלושה ימים דבקים בבית הכנסת ולא מתעניינים בכלום, פרט לקשר שלהם עם הקב"ה, עזבו במקום את התפילה ללכת להסתכל על החוף. למה? כי הם חשו שנסגרו כאן אלפיים שנה, שגורשנו במהלכן מן הקודש ועכשיו אנחנו מתקרבים לקודש בחזרה.

    על אחת כמה וכמה כאשר מגיעים למקום הקודש! כשהגענו לבקר במערכת המכפלה ובקבר רחל, ובכותל זה היה משהו עילאי! חשנו את עצמנו במערת המכפלה מול אברהם יצחק ויעקב, כאילו אנחנו על ידם ממש בחיותם וליד הכותל הרגשנו כאילו אנחנו נמצאים לידו במלוא עוצמתו ובמלוא פעולתו כמקדם. היהודי הנורמלי חש את כל זה באופן טבעי במיוחד היום, נוכח כל העוינות וכל ההתנגדות שיש בכל העולם כולו נגד כל דבר יהודי. הדבר הזה יוצר בדיוק את ההיפך מכל מה שהעמים רוצים. את החיזוק של הקשר של עמנו עם הקב"ה, עם ארצו ועם מקומותיו הקדושים.

    שאלה: בהרבה נושאים הרבנים מובילים אך בנוגע להר הבית יש תחושה שהציבור מוביל והרבנים מסתכלים על התופעה מן הצד ולכאורה מובלים.

    תשובה: צריך ללמד זכות על תלמידי החכמים שאינם דוחפים את הציבור לכך. כידוע לכולם, הכניסה להר הבית למקומות האסורים היא חיוב כרת ולכן יש דאגה עצומה של תלמידי חכמים, ששום אדם מישראל לא יגיע למקום בו הוא יכול להיכשל בחטא חמור. כתוצאה מן הפחד הזה, הם אינם דוחפים ואינם מרימים את הדגל הזה.

    כמובן, יש גם חוגים נוספים הסוברים שבית המקדש יירד מן השמיים כפשוטו (אם יורשה לי להתבדח, אני מקווה שהם גם מכינים מתוך דאגתם זו קסדות מתאימות לכך), הם עדיין נעולים על קונספציה זו, בניגוד גמור להלכה ובניגוד לפסיקתו של הרמב"ם הלכה למעשה, ולכן הם מפחדים שיש בפעילות כזאת משום "דחיקת הקץ", וכל מיני טיעונים שהם, למעשה, חסרי כל בסיס הלכתי.

    רבנים כמונו חושבים אחרת לחלוטין.

    כזכור לך, אולי, כבר לפני שבע-שמונה שנים, העברתי בשבת הגדול שיעור בו אמרתי שאין שום בעייה להיכנס בהר הבית למקומות שאותם הגדירו תלמידי חכמים גדולים, כגון הרב גורן זצ"ל והרב ליאור יבלח"א כמותרים.

    כיוון שמותר, גם חובה, או לכל הפחות מצווה, על כל מי שיכול, לעלות. למה? מכיוון שבכך אנחנו מבטאים את הבעלות שלנו על המקום הזה, ויש בכך מצוות כיבוש המקום. הלא רבותינו אמרו: דוד המלך כבש את סוריה לפני שהוא כבש את ירושלים, ולפי זה קנסו אותו החכמים, ורק משום שהוא כבש את סוריה לפני ירושלים. בואו לא נחזור על הטעות הזאת!

    לבטא את הבעלות – זה כיבוש! פוסק הרשב"ץ בתשובותיו שקניין קרקע זה בבחינת כיבוש, והוא לא אומר את זה על דעתו, אלא על דעת הרבה חכמים נוספים, ובראשם הרמב"ן. כך גם בהר הבית. הבעלות על המקום תופגן על ידי ביקור במקומות המותרים ובתנאים הנדרשים, כמובן.

    וידועים דברי ה"אור החיים" שבוויכוח בין רש"י לבין הרמב"ם בנוגע לבניין בית המקדש, דברי שניהם הם דברי אלהים חיים. קודם כל אנחנו נבנה אותו בפועל, וכשהוא יהיה גמור ושלם הוא גם "יירד מן השמיים" בהשראת השכינה.

    שאלה: אם כבר נגענו בסוריה, אז נוכח האירועים שם, המחשבה על הארץ המובטחת הולכת ונראית קרובה יותר מאשר בעבר, ומתבקש לשאול: מהו הסדר הנכון על פי חז"ל – קודם בית המקדש? קודם הארץ המובטחת? איך חז"ל רואים את התהליך בו אנחנו נמצאים?

    תשובה: בעקיפין אתה מבקש ממני להיות נביא ולשרטט את הקווים המדוייקים של הגאולה השלמה. אין לי את החוצפה לעשות זאת ולהיות האדריכל של ימים כל כך גדולים, אבל כמה נקודות אפשר להגיד: אין צל של ספק שלפני שנוכל לבנות את בית המקדש אנחנו צריכים לתת ביטוי לבעלות שלנו על כל הארץ. בימים אלה, בהם מתקיים "אם תלכו עמי בקרי" של ארה"ב, ודנים בוויתור על הארץ, חס וחלילה, בית המקדש עם כל חשיבותו, הוא לא בעדיפות ראשונה. מה שאנחנו צריכים לעשות בעת הזאת זה לשמור על כל מה שכבר בידינו, ולא להוסיף עוד ויתורים על גבי ויתורים.

    ואין צל של ספק שלא סתם שלמה המלך בנה את בית המקדש רק לאחר שדוד השתלט על כל הארץ. קודם כל צריך לבנות את התשתית למרות שכרגע אנחנו לא מצפים לבניין בית המקדש.

    מי אמר את המשפט הבא? "בית המקדש שיתפרש במרכז העיר ירושלים ייראה למרחוק כי זוהי אמונתנו העתיקה ששמרה על אמונתנו"? לא אחר מתיאודור הרצל, חוזה המדינה. אדם שאנשים עם כוונות זדוניות הופכים אותו לאדם חילוני בעולם חסר קודש. בעיניו בניין בית המקדש הוא חלק אינטגרלי של מדינת ישראל המתחדשת. סבא של הרצל היה שוחט ובעל תוקע של רבי יהודה אלקלעי.

    שאלה: מה שהרצל אומר זה מהצד של הקודש, או מהצד הממלכתי לאומי?

    תשובה: אני לא צריך את זה. מדובר ביהודי גדול שרצה להיטיב עם עמו, ובשבילו זה דבר מובן מאליו לבנות את בית המקדש כביטוי לאמונה העתיקה והנצחית של עם ישראל, ששמרה על אחדותנו. אז הנה, מדובר באדם שאיננו דתי ולא מקפיד על כל הלכה והלכה, אבל בית המקדש וחשיבותו ברורים לו מאליהם. מצוות לא צריכות כוונה כידוע, ובמיוחד לא מצוות כאלה. גם אם ההוגה אותן לא עושה אותן מתוך שאר כוונות האר"י, זה לא מבטל את המצווה.

    איך נוצרה אישיות שכזאת? על כך הרצי"ה היה מקפיד להזכיר שתיאודור הרצל היה צאצא של ענק מגורשי ספרד, רבי יוסף טייטצ'אק שהבית יוסף היה רועד מפניו מפחד, וכשהוא נפטר אשתו גילתה שהוא ישן כל לילה על לוח עץ פרט לשבתות וימים טובים, בגלל שאנחנו בגלות. כאשר מישהו מוכן לתת ביטוי לצער של היותנו בגלות, הקב"ה מזכה אותו בצאצא שיבטל חלק ניכר מן הגלות.

    אני מקווה שכולם יראו בכל מה שקורה בימים אלה עוד חיזוק, עוד עידוד, עוד סיבה לקום ולבנות את הקודש הכל כך חיוני לנו.

  15. ד"ר מוטי קידר מספר על עדויות מקורביו של משה דיין שחשפו בפניו את הסיבה האמיתית למסירת מפתחות הר הבית לוואקף אחרי מלחמת ששת הימים.

    בכנס הליב"ה שהתקיים אמש (ה') בירושלים חשף המזרחן ד"ר מוטי קידר, איש האוניברסיטה העברית, את מה שלדבריו מהווה הסיבה האמיתית לכך שמשה דיין החליט להעביר את מפתחות הר הבית והשליטה במקום לידי הוואקף המוסלמי.

    לדברי קידר מאחורי המהלך עומדת הסכמה שבעל פה בין דיין לבין הוואקף ולפיה יותר לו לקיים בהר הבית חפירות ארכיאולוגיות בלתי חוקיות. על קביעתו זו של קידר שוחחנו עימו הבוקר בערוץ 7.

    בראשית הדברים מציין ד"ר קידר כי הדעה הרווחת היא שדיין נתן את מפתחות ההר לוואקף כיוון שלא רצה בשליטה ישראלית את מה שכינה כ"הוותיקן הזה". בעיניו הר הבית וירושלים היו נטל כבד על כתפיה של מדינת ישראל החפצה בישראליות ולא ביהדות. קידר אינו שולל גם את ההערכות לפיהן חשש דיין משיח שייווצר בעקבות מלחמת ששת הימים על הצורך בהקמת בית המקדש.

    קידר קובע כי ההערכות הללו הגיוניות ומסתדרות היטב עם עמדותיו האישיות של משה דיין, אם כי מסתבר כי אלו לא היו הסיבות היחידות.

    קידר מספר על שני אנשים שנגשו אליו ביוזמתם בשני מקרים שונים וסיפרו לו לאחר הרצאות שנשא בנושא הר הבית על הסיבה האמיתית שלדבריהם הובילה את דיין למסירת מפתחות הר הבית.

    השניים הזדהו כמקורבים בעבר לדיין. האחד סיפר שהיה מנהל משרדו באחת הערים והאחר סיפר שהיה עוזרו של דיין ומשניהם עלתה תמונה דומה. שני האנשים, שאת זהותם מקפיד קידר שלא לגלות, סיפרו ששמעו את דיין עצמו מסכם עם אנשי הוואקף שיקבלו לידיהם את השליטה והניהול של הר הבית לאחר המלחמה בתמורה לכך שיאפשרו לו לקיים חפירות ארכיאולוגיות במקום.

    "דיין היה ארכיאולוג עבריין, מה שנקרא היום גנב עתיקות, שעשה שימוש במשאיות וכלי רכב צבאיים כדי להעביר עתיקות מאתרי חפירות אליו לחצר. הוא רצה לחפור בהר הבית. אולי קיווה לגלות שם ממצאים ייחודיים, אולי את המנורה, אם היא בכלל נמצאת שם ורצה שיאפשרו לו לחפור.

    הוא ידע שאם אגף העתיקות ישלוט, לא יאשרו לו להכניס עט כתיבה ובוודאי שלא את חפירה ולכן הגיע להסכמה הזו עם אנשי הוואקף", אומר קידר.

    עוד מוסיף קידר ומספר כי היוזמה, כך סיפרו לו שני האנשים ששוחחו עימו על הדברים, לא הגיעה לכדי מימוש. לדבריו במרוצת השנים פרסם את המידע במספר מאמרים שלא זכו לתהודה עיתונאית או ציבורית כלשהי לבד מכלי תקשורת אחד שהתעניין בסוגיה אך סירב לפרסם את המידע כל עוד לא ימסור קידר את שמותיהם של שני האנשים שעימם שוחח, "אבל אני לא חושף מקורות מאז ימי בחיל המודיעין", אומר קידר בחיוך.

    יצוין כי גם קידר עצמו לא מינף את המידע באופן משמעותי שכן גם הוא עצמו לא חשב שהמידע דרמטי במיוחד עבור הציבור בישראל ונראה היה לו שהדברים מתיישרים בהחלט עם אופיו ומעשיו של דיין.

    על השליטה בהר הבית מוסיף ד"ר קידר כמזרחן ואומר כי האסלאם מקיים מאבק איתנים על המקום ביודעו שברגע בו תשלוט היהדות על המקום יהיה בכך הוכחה לרלוונטיות של היהדות ולמעשה מדובר יהיה במכה תיאולוגית לאיסלאם ולמוסלמים הרואים בדתם אמונה שנועדה להחליף הן את הנצרות והן את היהדות כדת האמת. "הדברים מוכיחים עד כמה הסכסוך בבסיסו הוא דתי ולא טריטוריאלי".

    http://www.inn.co.il/News/News.aspx/275338

    תגוביות:

    1.ועדת חקירה. הגיע הזמן לועדת חקירה אם הדברים נגד משה דיין נכונים ועל סמך מה הוא החזיר את המפתחות לווקף הירדני בלי החלטת ממשלה ובלי התייחסות לרצון העם?

  16. כנס מחקרי עיר דוד וירושלים הקדומה נערך בהשתתפות ארכיאולוגים מהארץ והעולם. "הווקף הורס הכל במסגרת פעילות דאעש".

    כנס מחקרי עיר דוד וירושלים הקדומה נערך אמש (חמישי) בעיר דוד בהשתתפות ארכיאולוגים מהארץ והעולם, ביניהם הפרופסור וחתן פרס ישראל גבי ברקאי, וקולונל המארינס האמריקני מת'יו בוגדנוס שהשתתף בחשיפה ומניעת הרס עתיקות בעיראק ובכל במזרח התיכון במסגרת תפקידו.

    פרופ' ברקאי אמר לערוץ 7 כי "המוסלמים אחראים להרס שנעשה בהר הבית, הרס ברברי". לדבריו "הווקף הורס הכל אפילו גם עתיקות של המוסלמים וזה במסגרת פעילות דעאש".

    שר הקליטה והשר לענייני ירושלים, זאב אלקין (הליכוד), נאלץ ברגע האחרון לבטל את הגעתו לכנס בשל הלווית אביו של השר נפתלי בנט. אלקין מסר הודעה לבאי הכנס ולפיה "קיום כנס עיר דוד המסורתי בעת הזאת הוא סמלי מאין כמוהו. בשעה שבמזרח התיכון בשם הדת הורסים עתיקות ונכסי תרבות, אנחנו עושים הכל כדי לגלות אותם, לשמר אותם ולחקור".

    "אני גאה שהמשרד שלנו שותף בכיר לעשיה בעלת חשיבות לאומית שמתבצעת יום יום בעיר דוד ובמקומות נוספים בירושלים", הוסיף השר אלקין.

    השנה, לצד החידושים בחפירות עיר דוד וירושלים הקדומה, עסק הכנס ביחסי ירושלים והאימפריות הקדומות אשור ובבל.

    בשיתוף מוזיאון ארצות המקרא, הוצגו בכנס ממצאים שנחשפו בבבל השופכים אור על הגולים היהודים שהגיעו מירושלים בעקבות חורבן הבית הראשון.

    בכנס, שהמתקיים תחת הכותרת "דעאש, האם ניתן לעצור את ההרס"?, השתתף כאמור גם קולונל מתיו בוגדנוס, שבמסגרת שירותו הצבאי, עסק בין היתר בחקירת הרס העתיקות בעיראק על-ידי דעאש.

    בוגדנוס סיפר כי זהו ביקורו הראשון בישראל, וכי מהרגע שנחת בארץ הוא הרגיש שהגיע הביתה. "משפחה, אחד הערכים הכי חשובים עבורי, הוא מונח שמקבל בישראל משמעות אדירה. כולם כאן חברים של כולם. כל אחד מרגיש מיד חלק מהמשפחה".

    כקולונל שהקדיש למעלה מ- 30 שנה לשירות בצבא ארה"ב, הוא הדגיש עד כמה הוא מעריך את ההקרבה היומיומית של כל תושב שחי בישראל.

    http://www.inn.co.il/News/News.aspx/305670

    תגוביות:

    1.הערבים הורסים ומצפצפים על החוק לשימור ערכים ארכיאולוגים – והמדינה צופה מהצד ולא עושה דבר – זהו שיא האבסורד – מדינה שמכבדת את עצמה היתה מזמן לוקחת אחריות על השטח – אבל כנראה שלראשי המדינה הערכים הללו לא ממש חשובים…

    2.Thank to Moshe Dayan who ceded the administrative control of the Temple Mount to the Jordanian Waqf

    3.מי שמאפשר להם לבצע את כל הפשעים הללו הם הבג"צ וממשלת ישראל תחת הכיסוי הציני של סטטוס קוו. אם האחרונים רוצים להציל עוד משהו לבל תשפוט אותם ההיסטוריה כמשתפי הפעולה של דאעש ואלקעיידה, עליהם פשוט לסלק את הווקף מהר הבית ואם הנבזים יאיימו במהומות, אז צריך להתמודד איתם בנחישות ובכל הכוח, בשילוב פעולות הסברה נאותות בעולם.

    4.אם ישראל חפצת חיים היא חייבת לשלוט בהר הבית ולהוציא מידי הוואקף את השליטה בהר גם בסיכון של עימות עם המוסלמים. אי אפשר לסבול יותר את ההרס השיטתי שהם עושים בתשתית של העם היהודי. אמנם משה דיין גרם לאסון היסטורי כזה, שצריך למחוק את זכרו מהעם היהודי, אך זו אינה סיבה שלא לקחת סיכון ולתקן את הפשע הזה, אחד מפשעים רבים שעשה משה דיין בעתיקות העם היהודי.

    5.ביבי אחראי והכל נחרב!

  17. סמוך לשער הג'ואנמה המוביל להר הבית, קיים אתר עתיקות מוכרז ששימש במהלך התקופה העות'מאנית כמבנה השלטון של ירושלים וכבית מעצר.

    באתר זה נמצאו שרידיה של 'מצודת אנטוניה' שבנה המלך הורדוס בשלהי ימי הבית השני.

    לתנועת רגבים נודע כי במהלך החודשים האחרונים מבצע הוואקף המוסלמי עבודות נרחבות ובלתי חוקיות באתר ובונה בית-שימוש ציבורי למתפללים המוסלמים בהר הבית, תוך גרימת נזקים כבדים וחסרי תקנה לאתר הארכיאולוגי, לעתיקות בית שני ולממצאים המצויים בו ובסביבתו.

    במסגרת העבודות נחפרו בין היתר קווי ביוב בעומק של עד מטר מתחת לפני האדמה, ונבנו עשרות רבות של חדרי שירותים ומקלחות, תוך פירוק של אומנות קיר עתיקות ויציקות בטון על גביהן.

    בדיקה נוספת העלתה כי בלחץ הדרג המדיני הוקפאו הליכי האכיפה בהם פתחה רשות העתיקות.

    פקחי הרשות שהגיעו למקום הוציאו צו הפסקת עבודה שאסר את המשך עבודות הבינוי, אולם חרף הצו, העבודות נמשכו ביתר שאת.

    נציג הוואקף המוסלמי אף הצהיר בפני אנשי רשות העתיקות ומשטרת ישראל, כי בכוונת הוואקף לפרוץ פתח חדש למתחם הר הבית מבחוץ ולהכשיר בחזיתו של פתח זה רחבה חדשה, צעד שיגרום לפגיעה אנושה בחומת ההר ההרודיאנית.

    כמו כן הבהירו ראשי הוואקף שהם מתכוננים להפעיל את האתר כבר בחודש רמאדן הקרוב שיחל בעוד כשבועיים.

    במהלך חודש מרץ 2016 הגישה רשות העתיקות כתב תביעה חמור ביותר כנגד הוואקף המוסלמי בבית המשפט השלום בירושלים, ובית המשפט הוציא צו מניעה שאסר על המשך העבודות, אולם למחרת ביטל בית המשפט את הצו – ביוזמת ולבקשת רשות העתיקות שקיבלה הנחיה מהדרג המדיני 'למשוך' את צו המניעה.

    כשבוע לאחר מכן התקיים דיון נוסף בבית המשפט, בו נכח נציג היועץ המשפטי לממשלה, במהלכו ביקשו הצדדים לדחות את מועד הדיון, זאת לנוכח עדכון על "דיונים אינטנסיביים שהדרג המדיני מנהל לצורך סיום המחלוקת בהסכמה".

    הדיון אכן נדחה לתחילת מאי 2016, ובמקביל אף נמשכו עבודות הבניה הבלתי חוקית והרס העתיקות.

    בדיון הבא עדכנה רשות העתיקות את בית המשפט, כי הדרג המדיני הבכיר ממשיך בניסיונותיו להסדיר את הסוגיה במישור המדיני ולמצות "תהליך הידברות" מול הוואקף, ומשכך ביקשה התובעת ארכה עד לחודש יולי 2016 – עם תום חודש הרמאדן.

    לתנועת רגבים נודע כי עבודות הבניה באתר הארכיאולוגי צפויות להסתיים עם תחילת חודש הרמדאן בעוד כשבועיים ימים. אתמול בערב (רביעי) שלחו מכתב בהול לראש הממשלה, לרשות העתיקות ולשרה מירי רגב הממונה על הרשות, ולראש עיריית ירושלים – בדרישה לעצור את המשך העבודות.

    ב'רגבים' חוששים כי ברגע שיחל השימוש במתחם השירותים שנבנה באתר הארכיאולוגי וייפרץ השער בחומת הר הבית, יקשה הדבר להחזיר את הגלגל לאחור.

    "לא יעלה על הדעת כי חרף חומרתן הרבה של העבודות הבלתי חוקיות וחרף המשך הריסתו המוחלטת של האתר הארכיאולוגי והפגיעה בהר הבית, לא נעשה על ידיכם דבר על מנת לעצור בפועל את הבניה באתר הארכיאולוגי והריסתו", כותבים עורכי הדין אבי סגל ויעל סינמון. "מדובר בהתפרקות מוחלטת ובלתי סבירה מחובתכם לאכוף את החוק, אשר אין להשלים עמה".

    לנוכח דחיפות העניין דרשו ב'רגבים' לקבל מענה בתוך שלושה ימים לכל היותר, בטרם יפנו לבג"ץ.

    ממשרד ראש הממשלה נמסר בתגובה כי "הנושא נמצא בתביעה משפטית תלויה ועומדת. הסוגיות הקשורות להר הבית ובאזורים הסמוכים מטופלים באחריות ובשיקול דעת, תוך הבטחת שמירת המקומות הקדושים והסטטוס קוו".

    http://www.inn.co.il/News/News.aspx/322856

  18. אריחי ריצוף צבעוניים שהתגלו במפעל סינון העפר מהר הבית, בגן הלאומי שבעמק צורים – תוארכו בוודאות לימי בית המקדש השני. כך לראשונה במחקר הארכיאולוגי, הצליחו חוקרים לשחזר בוודאות גבוהה את רצפת בית המקדש המפוארת מימי המלך הורדוס: "עם חשיפת הרצפות המיוחדות הללו, אנחנו מצליחים לקבל – ולו מושג קטן – על הפאר של בית המקדש השני"

    לראשונה – אפשר להתרשם ממראה הרצפה המפוארת בבית המקדש השני : במפעל סינון העפר מהר הבית, הנערך בגן הלאומי עמק צורים – נתגלו כ-600 אריחי ריצוף צבעוניים מאבן, שמאה מהם תוארכו בוודאות לימי הבית השני.

    "אני מתכבד להודיע בפעם הראשונה שיש לנו אלמנטים ארכיטקטוניים ממקדשו של הורדוס בבית המקדש השני", אומר פרופ' ברקאי ל-ynet. "אחרי מאמץ של שנים רבות הצלחנו להרכיב שבעה ספינים של דגמי רצפות מפוארות, עשויות אריחים בצורות גאומטריות צבעוניות שונות מימי הבית השני מתוך הר הבית. הדגמים מפוארים ביותר, והיו שייכים ככל הנראה למעברים מקוריים שהיו בימי בית המקדש השני".

    החוקרים אומרים כי השחזור התבסס על מידותיהן של האבנים, התואמות את תקן הרגל הרומית (שאורכה 29.6 ס"מ), ועל מקבילות מארמונותיו של הורדוס במצדה, הרודיון, יריחו ואתרים נוספים. כמו כן, מתבסס התיארוך על רצפות דומות שנתגלו בארמונות ובווילות מפוארות באיטליה, מבנים המיוחסים אף הם לימיו של הורדוס 37-4 לפני הספירה).

    "בהקשר של בית המקדש שבנה הורדוס, אומרת הגמרא ש'מי שלא ראה את בניין הורדוס – לא ראה בניין נאה מימיו'", אומר ד"ר גבריאל ברקאי, יזם מנהל הפרויקט. "אנחנו אמנם לא זכינו לראות את בית המקדש בתפארתו, אבל כעת, עם חשיפת הרצפות המיוחדות הללו, אנחנו מצליחים לקבל – ולו מושג קטן – על מאפיין אחד מן הפאר של בית המקדש השני".

    "לראות את הפאר בעיניים"

    חוקרי אוניברסיטת בר אילן, במימון עמותת עיר דוד והקרן לקידום הארכיאולוגיה בישראל, הוסיפו כי השחזור הוא של רצפות מעוטרות בצבעים שונים ודגמים גיאומטריים, אשר שימשו, ככל הנראה, בסטווים שהקיפו את מתחם המקדש – ואולי גם במבנים חשובים אחרים, וברחבות הגדולות שבהם נאספו עולי הרגל הרבים שהגיעו אל בית המקדש.

    "אריחי הריצוף נוצרו מסוגי שיש ואבנים צבעוניות שרובן יובאו מרומא, אסיה הקטנה, טוניסיה ומצרים", מסרו החוקרים. "הם נוסרו ונחתכו בצורות גאומטריות שונות".

    "בפעם הראשונה אנחנו יכולים לראות בצורה יפה איך נראה הפאר, ההוד והדר של ימי בית המקדש השני בהר הבית", הדגיש. "הכל נמצא בתוך עפר שפונה על ידי הוואקף המוסלמי באופן בלתי חוקי לפני כ-15 שנים מתוך הר הבית, ונשפך בנחל קדרון. אנו עוסקים בסינון העפר הזה מזה כ-12 שנים".

    "חיתוך יוקרתי ביותר"

    פרנקי שניידר, חברת צוות החוקרים של פרויקט הסינון, ומומחית לחקר רצפות מעוטרות בעת העתיקה – היא שהצליחה לשחזר כמה מהדגמים המפוארים שעיטרו את חצרות הר הבית ואגפיו. שניידר, מתמטיקאית המתנדבת בעמק צורים זה כבר תשע שנים, מסבירה במאמר שיוצא היום לקראת כנס "מחקרי עיר דוד- ירושלים הקדומה", כי השחזור נעשה בעזרת כלים מתמטיים ועל יסוד המקבילות ממפעלי בנייה של המלך הורדוס באתרים אחרים".

    את הידע המקצועי הרחב שלה, רתמה שניידר לצורך שיחזור הדגמים הגיאומטריים. במאמר המתפרסם היום בקובץ מטעם מכון מגלים (המכון הגבוה ללימודי ירושלים, מבית עיר דוד), מסבירה שניידר כי "סגנון ריצוף זה הקרוי בלטינית אוֹפּוּס סֵקטִילַה – 'מעשה חיתוך' היה יוקרתי ביותר, והועדף על פני רצפות הפסיפס הרגילות".

    הרצפות המקוריות יוצגו לציבור הרחב מחרתיים בגן הלאומי עיר דוד, בכנס הארכיאולוגי השנתי של מכון "מגלים". שניידר סיפרה כי "עד עתה הצלחנו לשחזר שבעה דגמים פוטנציאליים של הרצפות המפוארות שעיטרו את מבני הר הבית". לדבריה, "הרצפות הללו הותקנו ככל הנראה על ידי אומנים זרים מרומא ששלח הקיסר אוגוסטוס לידידו המלך הורדוס, שבנה מחדש את הר הבית במאה הראשונה לפנה"ס".

    היא מציינת כי "הדגמים ששוחזרו עד כה כוללים תשליבים של ריבועים, משולשים, דגמים דמויי כוכב, דגם דמוי שבשבת ועוד, כשהם עשויים מאריחים מנוסרים ומוחלקים היטב, שהותאמו זה לזה בדייקנות רבה מבלי שניתן היה להחדיר אפילו להב של סכין חדה ביניהם". היא משערת שבהמשך המחקר ישוחזרו דגמים נוספים.

    לדברי צחי דבירה, יזם ומנהל שותף של פרויקט סינון העפר מהר הבית, עד כה לא עסקו המחקרים בסוגי הרצפות שהיו בהר הבית ובמקדש. בשנת 2007 הציע הארכיאולוג אסף אברהם את הרעיון ששטחים נרחבים בהר הבית בתקופת בית המקדש השני, רוצפו בשיטת ה"אופוס סקטילה", בהתבסס על תיאוריו של יוסף בן מתתיהו, שכתב: "… (החצר) הלא-מקורה הייתה מרוצפת כולה באבנים מסוגים וצבעים שונים …" (מלחמות היהודים ה', ב').

    עדויות ארכיאולוגיות נוספות מחזקות השערה זו, וכך הועלתה ההצעה כי ייתכן והספרות התלמודית משמרת גם היא זיכרון לאופיין המפואר של הרצפות בהר הבית באזכור שורות של אבני שישא, כוחלה ומרמרא שמהן נבנו חלקים מהמקדש, כפי שמתואר במסכת סוכה.

    http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-4851042,00.html

    תגוביות:

    1.את הדבר החשוב ביותר לא אומרים. "אתר הפסולת" שבו נמצאו הרצפות הר הבית וה"פסולת" שזרקו הערבים כשהקימו מסגד במקום שהיו בו אורוות שלמה תוך ציפצוף ארוך על ממשלת ישראל ורשות העתיקות היא עתיקות ארכיאולוגיות שלא יסולאו בפז. זרקו לאשפה שרידים של בתי המקדש ואף אחד לא קם.

    2.צריך רק לדמיין כמה עבודה נדרשה לשם מציאת האבנים ועיבודן המדוייק למצרפים השונים. אנו מתפעלים מהאהבה והכישרון שהגויים השקיעו בשכיות החמדה שלהם, אבל מחמיצים ליבנו לגבי אמנות ואומנות שלנו.

    3.הפאר מוכיח שזה היה במקום שאנשי התקופה ראו אותו כחשוב. לולא הברבריות של המחבלים, היו הארכיאולוגים מוצאים אותו במקומו המקורי.

    4.האויב האכזר מנסה לשכתב את ההיסטוריה ע"י רמיסת עדויות. מי יודע כמה אוצרות מהעבר נבזזו או נהרסו.

    5.השמאלנים דואגים לוואקף. השמאלנים בעידוד הותיקן ממומנים בשביל לסייע לוואקף למחוק כל זכר לירושלים כבירת היהודים. לא סתם האילומינטי דואג למנף ולתייג את תל אביב, בירת הטומאה, כבירת ישראל ולגמד את ירושלים הקדושה. זו מלחמת דתות. הותיקן משתמש במוסלמים על מנת לנסות למחוק סממני דת יהודיים בירושלים, כי מבחינתם ירושלים היא קתולית. מי שלא הבין יוכל לכתוב בגוגל ותיקן, ירושלים, אילומינטי בארץ. זה יסדר לו את הרובד הסמוי בחיים שלנו.

    6.בימים ההם השכינה היתה שם גלויה לכל.

    7.איך לכל הרוחות אישרו לוואקף לחפור ללא ליווי של ארכיאולוגים?

    8.מדהים, כל הכבוד.

    9.מחקרי עיר דוד וירושלים הקדומה – הכנס השנתי ה-17

    השנה, לצד החידושים בחפירות עיר דוד וירושלים הקדומה, יעסוק הכנס בניסיון של גורמים שונים לנתק את ירושלים הקדומה מההיסטוריה היהודית.

    מנכ"ל משרד החוץ, ד"ר דורי גולד, ידבר על היחס של ארגון UNESCO לנושא, ועל ההשלכות על המחקר הארכיאולוגי של מדינת ישראל.

    פרופסור דיויד ג'ייקובסון המגיע במיוחד מאנגליה, ייצג את הקרן הבריטית לחקר ארץ ישראל (PEF) לרגל 150 שנים להיווסדה, ויציג תמונות נדירות מימי החוקרים הראשונים של ירושלים.

    במסגרת החידושים יתאר ד"ר דורון בן עמי, מנהל מרחב מרכז מטעם רשות העתיקות, את התגלית המפתיעה של מצודת החקרא בחפירות חניון גבעתי.

    הארכיאולוג נחשון זנטון מרשות העתיקות ייתן מבט חדש על העיר התחתונה מימי הבית השני לאור החפירות שלו 'ברחוב עולי הרגל' בעמק הטירופיאון שבעיר דוד.

    צחי דבירה (צויג) ידבר על מגמת הכחשת המקדש והממצאים הארכיאולוגיים שנתגלו בהר הבית ובפרוייקט המווהים עדויות כנגד מגמה זו. לאחר מכן, פרנקי שניידר תרצה על שחזור דגמי הרצפות המעוטרות שעיטרו את חצרות בית המקדש השני (ההרודיאני).

    לפני הכנס יצאו סיורים מודרכים אל אתרי החפירות והממצאים החדשים, וכן תתאפשר השתתפות בפרוייקט סינון העפר מהר הבית אשר יכלול גם תצוגת ממצאים ייחודים אשר נתגלו בשנים האחרונות בפרוייקט הסינון.

    הכניסה לכנס חופשית וללא הרשמה מראש – יש להרשם מראש לסיורים
    ההרשמה בתחתית הדף

    תכנית הכנס:

    מר אהרן הורביץ, מנכ"ל מכון מגלי"ם

    מר ישראל חסון, מנכ"ל רשות העתיקות

    מר רביב שפירא, סמנכ"ל רשות הטבע והגנים

    יו"ר המושב: פרופ' אהרון דמסקי

    ד"ר דורי גולד, מנכ"ל משרד החוץ – UNESCO והמאמץ הבינלאומי לנתק את ירושלים מההיסטוריה היהודית

    פרופ' דיויד ג'יקובסון – הקרן לחקירת ארץ ישראל (PEF) וארכיון התצלומים שלה

    חידושים בחפירות עיר דוד

    פרופ' בועז זיסו

    ד"ר דורון בן עמי- "ויבנו את עיר דוד ויקיפוה בחומה גדולה וחזקה ובמגדלים חזקים ותהי להם לחקרא"

    יצחק דבירה (צויג) ופרנקי שניידר – מגמת הכחשת המקדש והעדויות הארכיאולוגיות שכנגד

    נחשון זנטון ואילה זילברשטיין – חידושים בחפירות רחוב עולי הרגל

    http://www.cityofdavid.org.il/tours/megalim

    10.די מתמצת את הסיפור עם האיסלם. אנו עוסקים בשחזור ולמידת העבר, בעוד הם עסוקים בהרס והשמדה.

    11.אני חושב על מידת האימפוטנציה של מדינת ישראל. נניח ושאזור ההיסטורי החשוב ביותר ליוון, יוקם מסגד ואותם מוסלמים יחלו בהריסת הקשר היווני למקום. מה נראה לכם שיוון תעשה להם? באיזה שלב יעצרו את זה?

    12.הכל כדי להימנע מעימות. פעם לישראל היה כבוד עצמי. מי שהעז לפגוע בנו ציפה לתגובה ציונית הולמת, "חוצפה ישראלית" היה שם נרדף לתעוזה וחדשנות…באיזשהו שלב הפכנו רכרוכיים ובעלי צורך אובססיבי לרצות את כולם ולהתחנן על כך שגם לנו מגיע לחיות. מי שמעז היום להיזכר בכך מיד מוקע כפאשיסט, מיליטנטי ולאומן אלים.

    13.מסופר ששלמה המלך הקים גשר מעיר דוד להר הבית (הדרך שוחזרה) וריצף אותה באלמוגים.

  19. חידושים בחפירות עיר דוד והמאמץ הבינלאומי לנתק את ירושלים מההיסטוריה היהודית / מגלים הגיב:

    מחקרי עיר דוד וירושלים הקדומה – הכנס השנתי ה-17

    השנה, לצד החידושים בחפירות עיר דוד וירושלים הקדומה, יעסוק הכנס בניסיון של גורמים שונים לנתק את ירושלים הקדומה מההיסטוריה היהודית.

    מנכ"ל משרד החוץ, ד"ר דורי גולד, ידבר על היחס של ארגון UNESCO לנושא, ועל ההשלכות על המחקר הארכיאולוגי של מדינת ישראל.

    פרופסור דיויד ג'ייקובסון המגיע במיוחד מאנגליה, ייצג את הקרן הבריטית לחקר ארץ ישראל (PEF) לרגל 150 שנים להיווסדה, ויציג תמונות נדירות מימי החוקרים הראשונים של ירושלים.

    במסגרת החידושים יתאר ד"ר דורון בן עמי, מנהל מרחב מרכז מטעם רשות העתיקות, את התגלית המפתיעה של מצודת החקרא בחפירות חניון גבעתי.

    הארכיאולוג נחשון זנטון מרשות העתיקות ייתן מבט חדש על העיר התחתונה מימי הבית השני לאור החפירות שלו 'ברחוב עולי הרגל' בעמק הטירופיאון שבעיר דוד.

    צחי דבירה (צויג) ידבר על מגמת הכחשת המקדש והממצאים הארכיאולוגיים שנתגלו בהר הבית ובפרוייקט המווהים עדויות כנגד מגמה זו. לאחר מכן, פרנקי שניידר תרצה על שחזור דגמי הרצפות המעוטרות שעיטרו את חצרות בית המקדש השני (ההרודיאני).

    לפני הכנס יצאו סיורים מודרכים אל אתרי החפירות והממצאים החדשים, וכן תתאפשר השתתפות בפרוייקט סינון העפר מהר הבית אשר יכלול גם תצוגת ממצאים ייחודים אשר נתגלו בשנים האחרונות בפרוייקט הסינון.

    הכניסה לכנס חופשית וללא הרשמה מראש – יש להרשם מראש לסיורים
    ההרשמה בתחתית הדף

    תכנית הכנס:

    מר אהרן הורביץ, מנכ"ל מכון מגלי"ם

    מר ישראל חסון, מנכ"ל רשות העתיקות

    מר רביב שפירא, סמנכ"ל רשות הטבע והגנים

    יו"ר המושב: פרופ' אהרון דמסקי

    ד"ר דורי גולד, מנכ"ל משרד החוץ – UNESCO והמאמץ הבינלאומי לנתק את ירושלים מההיסטוריה היהודית

    פרופ' דיויד ג'יקובסון – הקרן לחקירת ארץ ישראל (PEF) וארכיון התצלומים שלה

    חידושים בחפירות עיר דוד

    פרופ' בועז זיסו

    ד"ר דורון בן עמי- "ויבנו את עיר דוד ויקיפוה בחומה גדולה וחזקה ובמגדלים חזקים ותהי להם לחקרא"

    יצחק דבירה (צויג) ופרנקי שניידר – מגמת הכחשת המקדש והעדויות הארכיאולוגיות שכנגד

    נחשון זנטון ואילה זילברשטיין – חידושים בחפירות רחוב עולי הרגל

    http://www.cityofdavid.org.il/tours/megalim

  20. ערבים מאיימים? ירושלים היא מטרה ראויה / אמנון לורד הגיב:

    מבחינה משפטית ארה"ב מעולם לא הכירה בישראל כמדינה ריבונית עם גבולות ועיר בירה. כל זה צפוי להשתנות הערב, על אפם וחמתם של שגרירים בדימוס שניסו לעצור את המהלך. זה מסוג האירועים ששווה לספוג קצת זעם בשבילם.

    אכן זוהי שמחה גדולה שארצות הברית עומדת להכיר בירושלים כבירת ישראל. אבל על השמחה הזאת כתב מי שכתב שיר מיתולוגי שנקרא "שמחת עניים". מה שהוא בסך הכול הנורמה והמובן מאליו, עבור כל עם ומדינה בעולם, עבור הישראלים זה סיפור היסטורי ודרמטי: הכרה של המעצמה הגדולה בעולם בעיר הבירה של מדינתם.

    קודם כל זה יפתור את הבעיה של אזרחי ארה"ב שנולדו בירושלים, אך הממסד האמריקני מסרב לרשום את ישראל כמדינת הולדתם. בגלל שירושלים, על פי מחלקת המדינה, איננה בשטח ישראל. רוב הישראלים לא שמו לב לפרט הזה בפרשת היחסים בין שתי המדינות. אבל אם ארצות הברית לא הכירה בירושלים כחלק מישראל אז היכן החלה הכרה זו?

    מכל בחינה משפטית ארצות הברית לא הכירה בישראל כמדינה ריבונית עם גבולות ועיר בירה אלא רק כקהילה מסוימת. כזאת שיש לה זכות להגנה עצמית אבל לא הרבה יותר מזה. הם נתנו לנו נשק רב, כדי להגן על עצמנו, ופה ושם העניקו מטרייה דיפלומטית באו"ם ובמועצת הביטחון כנגד החלטות אנטי-ישראליות.

    אבל זה בעיקר משרד החוץ האמריקני שקבע את הכללים ביחסי המדינות. למשרד החוץ האמריקני נוח שמקבילו בירושלים יוציא מתוכו 25 שגרירים לשעבר שיתחננו בפני נשיא ארצות הברית לא להכיר בבירת ישראל.

    אחד מהם הוא אילן ברוך, שגריר ישראל בדרום אפריקה לשעבר. לפני כשבוע כשנשיא זימבבואה רוברט מוגבה עמד בפני הדחה בהפיכה צבאית, הוא דיבר עליו בהערכה שגבלה בהערצה. "אישיות מרשימה ביותר", הוא קרא לו וכינה אותו מנהיג חזק. ברוך לא היה מעז לדבר ככה על נתניהו או דונלד טראמפ.

    כך שביום הזה צריך לזכור גם את קבוצת השגרירים הזאת. שמסתדרת בתור בכל מוסד בינלאומי כשאפשר לנגב עוד כמה טיפות של התרפסות, עוד תרגיל אקרובטי של מי שהקרקע המוסרית נשמטה מתחת לרגליהם. מה שחשוב הוא, שממשלת ישראל לא תחוש מחויבת לשלם לאמריקנים בוויתורים כאלה ואחרים בתמורה למה שמגיע לה בדין. לא צריך לספח את מעלה אדומים וגוש עציון לתחומי הבירה. אבל הגברת הבנייה למגורים בירושלים לא צריכה לעמוד למיקוח.

    ההכרזה היום של טראמפ תתקע, ככל הנראה את המשא ומתן להסדר מדיני בין ישראל לפלשתינים. היה לאבו מאזן שנה לדשדש וקשה לראות אותו חוזר בזמן הנראה לעין לשולחן המשא ומתן. הכרה בירושלים זה התחליף לתהליך המדיני.

    אם נשיא טורקיה, ארדואן, חושב שמהלך של מדינה שלישית כלפי ישראל הוא עילה לניתוק יחסים – עם ישראל, שיתייעץ עם אלון ליאל. לפחות לירושלים אי אפשר לשלוח משט עם המרמרה. נראה שמצב הרוח בישראל בתקופה הקרובה יהיה כזה, שהתגובות הנזעמות מצד עמי ערב יתקבלו כמעט בסלחנות. זה מסוג האירועים שבשבילם אפשר גם קצת לספוג ואם צריך להילחם – אז ירושלים היא מטרה ראויה.

    http://www.nrg.co.il/online/1/ART2/905/219.html

    תגוביות:

    1.משרד החוץ צריך לעבור טלטלה וניקוי יסודי. אם 25 שגרירים בדימוס יוצאים כמו יהודי עיירה עלובה באירופה ומבקשים שלא יכירו במדינת ישראל, כנראה השתרש שם משהו מאד לא טוב. כאשר שגריר ישראל באו"ם דני דיין ממנה אנשים בעלי השקפה לאומית לעמותה ציונית, קמה עליו כל הגווארדיה השמאלנית כפושע. יש להבהיר מדוע הוא עושה זאת. בדיוק בגלל אותם שגרירים.
    כל הטיעונים על מקצוענות משרד החוץ בטלים מול השקפת עולמם. זו הדרך לטהר את שרץ השמאלנות עם התואר "מקצוענים" לכאורה.

    2.סוף סוף מכריזים בארה"ב על האמת הפשוטה, שירושלים בירת ישראל עוד מימי דוד המלך. שם עמד ויעמוד בית מקדשנו ומשם נלקח האפר ממנו נברא האדם הראשון. ירושלים עיר הקודש של עם ישראל בערך 1700 שנים לפני שהמציאו בכלל את האיסלם הרצחני וגם אח"כ לא הוזכרה ירושלים בקוראן ולו פעם אחת.
    דת הרצח שונאת ישראל בלי קשר לטריטוריה קרקעית.

    3.טראמפ שולח אגרוף מוחץ לפניהם של השמאלנים החמוצים שמנסים לעשות פוטש בארה"ב עם אותם כלים שמנסים לעשות זאת בישראל. להתעורר לבוקר שבו השמאלנים מקוננים, הערבים רותחים ונטורי קרתא מאיימים לעזוב את הארץ זה פשוט תענוג צרוף.

    4.ד"ר גיא בכור כותב שהשגרירות הטורקית בישראל הפכה למרכז החתרנות והסתת ערביי ישראל נגדנו. ממנה עובר המימון למוראביטון ולמוראביטאט – ארגוני הסתה והתרסה מוסלמים בהר הבית. כולי תקווה שארדואן יהיה גבר ויעמוד באיומו לנתק איתנו את היחסים הדיפלומטיים. נוכל רק להרוויח מזה.

    5.יו"ר מר"צ לשעבר על החלטת טראמפ:

    "…מדובר ב"החלטה שעלולה להוביל להצתת האזור כולו…".

    אבא-אבן ב- 1963:

    "…השמאל הקיצוני מוציא את דיבת הארץ רעה בעולם כולו וגורם לנו לנזק תדמיתי בעולם, הגדול מסכום הנזק שגורמים כל כלי התעמולה הערבים יחדיו…".

    1963…4 שנים לפני ה"אקיבוש". כבר אז הם הסיתו את העולם נגדנו. כבר אז חתרו והכפישו. כבר אז הם צאו עלינו מהמקפצה. יש רק מסקנה אחת מכל זה:

    השמאל הוא האוייב.

    6.מה שמרגיז באמת בכל הסיפור הזה, זו כנופיית 25 השגרירים לשעבר שחותרים תחת המדינה. הם נבחרו בקפידה. הכל בכוונת מכוון. כיום, יש אפילו ארגון גג מסודר: הקרן לישראל חלשה. הם רק משתכללים עם הזמן. לא הולך באופן דמוקרטי? אפשר באופן דיקטטורי. החונטה מרחביה הרי תומכת בהם.

    7.לפני הצהרת כורש ניסו השומרונים, הערבים ועוד "נשמות טובות" להפעיל לחץ על המלך להימנע מכך בטענה שזה "יבעיר את המזה"ת". המלך לא שעה ללחצים ומאז הכל היסטוריה.

    כשהרצל תכנן לכנס את הקונגרס הציוני הראשון במינכן, התאחדו הרפורמים והאולטרא-חרדים והצליחו לסכלו. הקונגרס הועתק לבאזל ביוזמת הרב (החרדי) של העיר, הרב כהן ומאז הכל היסטוריה.

    לפני הצהרת בלפור חברו שוב הרפורמים והאולטרא-חרדים לנסיונות סיכול (כרגיל, בטענה שההצהרה "תבעיר" את המזה"ת וכו' וכו'). בלפור פרסם את ההצהרה ומאז הכל היסטוריה.

    אותו ריטואל חזר על עצמו כשה"נשמות הטובות" (יהודים ולא יהודים) ניסו לסכל את החלטת חבר העמים בסן-רמו, את החלטת החלוקה באו"ם ואפילו דקות ספורות לפני הכרזת העצמאות עוד היו "שפויים" ו"שקולים" שניסו להניא את בן-גוריון מההחלטה. הטיעונים היו תמיד אותם טיעונים שחוקים "יבעיר את המזה"ת"…

    מנגד, הניסיון ההיסטורי הרי הוכיח שנסיגות, ויתורים והתרפסויות בפני הברברים הערבים תמיד "כיבו" את התבערות במזה"ת. הלא כן?

    נו, שוין! יהודונים קטנים שסופם לירד לתהום הנשיה של ההיסטוריה.

    8.החוצפה של השגרירים בדימוס ובראשם אלון ליאל, אילן ברוך ואלי בר-נביא אינה יודעת גבולות. הם פועלים באופן עקבי נגד מדיניות ממשלת ישראל הנבחרת (להזכיר, שנבחרה בבחירות דמוקרטיות), הם גם כתבו מכתב לממשלת אנגליה בו הם תומכים בעמדה הפלשתינית נגד הצהרת בלפור, ופעלו נמרצות נגד מינויו של דני דיין כשגריר. יש לי חשש שבהיותם בשרות משרד החוץ הם גרמו נזק כבד למדינת ישראל. זה מאד מעניין… שבראש המדינות המובילות נגד מדינת ישראל נמצאת טורקיה (השגריר לשעבר ליאל) דרא"פ (אילן ברוך) וצרפת (אלי בר נביא). הניתוח הפסיכולוגי שלי הוא שהם מיישרים קו עם מבקרי ישראל, כדי למצוא חן בעיניהם, כי קשה להתמודד עם ביקורת. יותר קל להיכנע לה. משרד החוץ חייב לסנן את מי שהוא מקבל לשורותיו, (כמו בגיבוש ליחידות מיוחדות) גם על סמך איתנות נפשית. לבטל להם את הפנסיה התקציבית ולדרוש החזר של כל המשכורות. הם שרתו את פלסטין דרך שגרירות ישראל, לכן גם כלא על בגידה.

    9.זה ענין של זמן. יתחיל עם הפיכת העיר לבירת ישראל ויסתיים עם סילוק הפלסטינים מהגדה המערבית כולל ערביי ישראל. מה שהיה טוב לאמריקה טוב גם לנו…

    10.זה לא סוד שנער פרוע מקורייש ניקה לחכמי תימן ובבל את פרסות הסוסים ולמד אצלם מכילתא, זוטא ומדרשי תלמוד עד שהסתובב הסביבון והוא החליט לשכתב את המדרש תוך שימוש בטיפקס ג'הילי. התוצאה המהוללת היא הקוראן שמדענים ומתורגמנים החוששים לחיבור שבין הראש לכתפיים לא מגדירים כגנבה הספרותית הגדולה מכולן. עכשיו הם זועמים. שיקחו בחשבון לפני יום הזעם המתוכנן שהגזל והרצח לא משתלמים מאף בחינה.

    11.חברים שמתם לב לביטויי התקשורת? יום הזעם, יצית אינטיפדה, הערבים זועמים, ארדואן ינתק, יצית מהומות… . בקיצור פחדתי לצאת הבוקר מן הבית שמא "הזעם" יסתער עלי…

    אבל בת קול קטנה מתוכי שאלה – ואיפה אנחנו? היהודים? שכל אחד מזכיר לפחות פעם ביום את ירושלים ואם לא אז לפחות ביום חתונתו: "אם אשכחך ירושלים…".

    אולי עבורנו זה יום שמחה ואולי אפילו יום של צהלה…

    אז חברים וחברות. שווה להוקיר את ארה"ב שהולכת בעניין הזה איתנו ושלמי שקשה לו עם זה שיעשו כדברי האיש שזכה בפרס נובל לשלום וישתה את מי הים של עזה.

    12.הערבים לא צריכים תירוצים. הם הורגים גם בלי שום תירוץ. זו לא סיבה לעשות או לא לעשות משהו.

  21. פרסום ממשלתי ראשוני מסוגו: רק לישראל הזכות על ירושלים ויו''ש הגיב:

    ספר שיראה בשבוע הבא אור בהוצאת הפרסום הממשלתי מכיל חווֹת דעת משפטיות המאפשרות לישראל לתבוע ריבונות ממזרח לקו הירוק

    בסתיו שעבר קיים המשרד הממשלתי לענייני ירושלים כנס בהשתתפות עשרות משפטנים ודיפלומטים שעסק בטענת זכותה המשפטית של מדינת ישראל לקיים ריבונות מלאה בירושלים על פי הדין הבינלאומי.

    הכנס נערך בשיתוף משרד החוץ ומשרד המשפטים ונכחו בו עשרות נציגים משגרירויות זרות בישראל, שלראשונה שמעו על טענות ישראליות בנושא הזכות המשפטית של ישראל על ירושלים, וכנגזרת מכך על כל השטח שהיה נתון למנדט הבריטי, קרי יהודה ושומרון. עד אז הם שמעו טענות שכאלו רק מהפלסטינים.

    סיכומי ההרצאות שנישאו בכנס ההוא אשתקד יופצו בשבוע הבא בפרסום ממשלתי רשמי, שלמעשה יהיה ספר ראשון מסוגו העוסק בנימוקי זכויותיה של ישראל בירושלים וביו"ש. המשפטנים הבכירים שדבריהם יובאו בו טוענים כי זכותה של מדינת ישראל על ירושלים היא בלעדית, ושהיא אף מבוססת על עקרונות המשפט הבינלאומי.

    עטיפת הספר

    הספר, אשר נושא את הכותרת "ISRAEL'S RIGHT" ("זכותה של ישראל", גם במובן של "ישראל צודקת"), יודפס בכמה מאות עותקים ויופץ בכמאה הנציגויות הזרות בישראל. הוא יוצא לאור ביוזמת מנכ"ל המשרד לענייני ירושלים, רן ישי, איש משרד החוץ לשעבר, ועל פי מדיניות של השר לענייני ירושלים זאב אלקין, במסגרת התוכנית הבינלאומית לחיזוק מעמד ירושלים, שהושקה במשרד בשנת היובל לאיחוד העיר.

    בהקדמתו לספר קובע ישי כי יש "להדוף את טענות הערבים על פי המשפט הבינלאומי. ההתיישבות בשטח כולו, הנוכחות הצבאית ופעולות השיטור המבוצעות על ידי כוחות הביטחון והאחריות הכוללת על ידי המדינה לשטח כולו, כל אלה מצביעות על נכונות ישראלית בפועל לממש את זכויותיה במידה העולה בדעתה – באשר זכויות אלה מוקנות לה ולה בלבד, על פי הדין הבינלאומי, מתוקף החלטות ועידת סן־רמו וכתב המנדט".

    ישי מוסיף בדברי ההקדמה כי "במבחן המעשה, המצטרף להחלת החוק הישראלי על ירושלים וסביבותיה שעברו לחזקת ישראל במלחמת ששת הימים, מצהירה ישראל באמצעות אקטים פוזיטיביים שלא ויתרה על זכותה המוקנית לה לשטח כולו, הגם שהשאירה פתח לדון בעתיד במשא ומתן במסגרת הסכם השלום עם מצרים והסכמי אוסלו".

    בין המשפטנים שמצדדים בתפיסה זו והרצאותיהם רואות אור בספר נמנים פרופ' רות לפידות, פרופ' יוג'ין קנטרוביץ' וד"ר אלן בייקר. כמו כן מצוטטים בספר דברי משפטנים בינלאומיים בכירים שהתבטאו בעבר בעד זכויותיה המשפטיות של ישראל בירושלים וביו"ש כמו השופט סטיבן שוובל, לשעבר נשיא בית הדין הבינלאומי בהאג; סר הרש לאוטרפאכט ממייסדי בית הדין הבינלאומי, ופרופ' ג'וליוס סטון, מומחה למשפט בינלאומי.

    https://www.makorrishon.co.il/news/77035/

    תגוביות:

    1.פעולה ימנית ראשונה ב-3 שנות כהונת "הממשלה הימנית ביותר בהיסטוריה". מזל טוב!

    2.אפקט טראמפ…ביבי נראה פתאום שמאלני לגמרי והתחיל לזוז ימינה. השמאל מערער את האמונה שלנו בצידקת הדרך.

    3.רק סיפוח יציל אותנו, מדינה גדולה וחזקה מאי פעם, הערבים יוכלו להצביע בירדן.

    4.מבחינה משפטית זו היא זכותו של העם היהודי מאז 1920 לראות בכל כברת הארץ שבין הירדן לים, בין החרמון לים סוף, כ"בית הלאומי של העם היהודי" ולא של שום עם אחר, בה ליהודים הזכות להתיישב על קרקע יהודית פרטית, על קרקע בבעלות המדינה ועל קרקע ציבורית שלא בשימוש. זכותו של העם היהודי הינה חלק מהחוק הבינלאומי, כולל אמנת האו"ם, סעיף 80. אני מאד מקווה שממשלת ישראל תקדם, דיפלומטית וציבורית כאחד, את זכותנו למערב ארץ ישראל אשר בליבה ציון/ירושלים.

    5.בזבוז של נייר שיאכל העש בנציגויות הזרות. הפיצו אותו באתר אינטרנט חופשי לכל דורש. כשכבר עושים מאמץ, קוברים אותו בבוידעם.

  22. סוכנות הסיוע הטורקית "טיקא" שיפצה את "החאן של אבו חדיג'ה" • במקום מוצגות תמונותיו של ארדואן, לצד דגלי טורקיה • ד"ר מרדכי קידר: "עוד נקודת אחיזה של האסלאם המהפכני בלב הבירה"

    בעוד ישראל, ארה"ב, סעודיה וירדן מנהלות ערוץ שיחות לשילוב נציגים סעודים במועצת הווקף שמנהלת את הר הבית, מתבררים פרטים חדשים על מרכז פעילות נוסף המזוהה עם טורקיה, ברחוב השלשלת, סמוך להר הבית ולכותל המערבי.

    המידע כלול בדו"ח שכתבו אנשי דסק מחקר ופיתוח – מזרח ירושלים. המרכז המדובר מכונה "החאן של אבו חדיג'ה". הוא שופץ על ידי טיקא (TKA), סוכנות הסיוע הטורקית הממשלתית עתירת ההון, שמשקיעה רבות במזרח ירושלים.

    בעבר, סייעה טיקא גם בארגון מיזם ההמונים של הסעת עשרות אלפי ערבים מהגליל ומהמשולש למסגד אל־אקצא. החאן של אבו חדיג'ה מארח תיירים רבים, ובהם כאלה המזוהים עם האחים המוסלמים ועם טורקיה.

    ספרי לימוד על "המורשת האמיתית" של ירושלים ואל־אקצא, חלקם בהוצאת טיקא, מוצגים במקום, לצד דגלי אש"ף וטורקיה, וכן תמונות שמתעדות פעילות "דעווה" (פעילות אזרחית־קהילתית) למען הפלשתינים בירושלים.

    ב"חאן", המשמש מסעדה ובית קפה, צדות את העין תמונתו של הסולטן העות'מאני עבד אלחמיד השני, שהואשם בטבח העם הארמני והתנגד נחרצות לבקשת הרצל להקים מדינה יהודית, ולצידה תמונתו של נשיא טורקיה רג'פ טאיפ ארדואן.

    במקום מוקרן סרט שבו משולבים קטעים מנאומו של ארדואן בעניין "ירושלים הכבושה". פוסט שהעלה החאן בשנה שעברה, ביום מותו של איש האחים המוסלמים נשיא מצרים לשעבר מוחמד מורסי, הציג את תמונתו מאחורי סורגים, במהלך משפטו.

    מפעיל החאן, עימאד אבו חדיג'ה, פרסם לפני כמה שנים פוסטים, שמהם עולה הזדהות עם מנהיג הפלג הצפוני ראאד סלאח, ועם סגנו כמאל חטיב, וכן איור שמציג את מנהיג חמאס שחוסל שייח' אחמד יאסין ואת יאסר ערפאת כשהם מחבקים נער.

    בפוסט אחר שפרסם אבו חדיג'ה מוצג איור של סלאח וכיפת הסלע כשהם "כלואים" מאחורי סורגים. כזכור, הפלג ואנשיו הוצאו ב־2015 מחוץ לחוק.

    "חיבוק טורקי גדול"

    יו"ר מכון דסק מחקר ופיתוח מזרח ירושלים, ד"ר מרדכי קידר, טוען כי מדובר בנקודת אחיזה של האסלאם המהפכני בתוך ליבה של ירושלים, שנתפסת כאחד המרכזים של האסלאם המדיני. לדבריו, "כך הם קונים בחיבוק טורקי גדול את הציבור, באמצעות ביזנס, תיירים וכסף".

    ד"ר קידר מוסיף כי "המורשת שמוצגת במקומות כמו החאן, היא זו שמבקשת לעצב את ההוויה המזרח־ירושלמית". לדבריו, "החאן, כמו מרכזים דומים לו, מגלם את הרוח של קואליציית האחים המוסלמים, שאותה מוביל ארדואן, מול הממסדים המוסלמיים, כמו סעודיה או ירדן, שעכשיו נמצאים בנסיגה ובחולשה בירושלים".

    "לעצור את הפעילות הטורקית במזרח העיר"

    עמותת "מורשתנו" הטורקית, שפועלת כדי להרחיב את האחיזה של טורקיה במזרח ירושלים, ערכה לאחרונה קמפיין איסוף כספים למען התושבים הערבים במזרח ירושלים, שכותרתו "ירושלים סובלת מנגיף הכיבוש ומנגיף הקורונה".

    כזכור, פורסם בעבר ב"ישראל היום" על הפעילות של העמותה הטורקית, שבמסווה של פעילות אזרחית־חברתית למען תושבי מזרח ירושלים עושה כל שביכולתה על מנת להעמיק את המעורבות של טורקיה בעיר.

    בסוף הרמדאן ולפני עיד אל־פיטר העמותה הטורקית חילקה מאות חבילות מזון, וגם מעטפות של כסף, לתושבי מזרח ירושלים, ודגל טורקיה מופיע על שלטים ועל כרזות בכל פעילות של העמותה במזרח העיר.

    כמו כן, "מורשתנו" דיווחה על סיום שיפוץ בית בעיר העתיקה בשיתוף קרן קנלאר הטורקית. עמותת "מורשתנו" משקיעה באופן מתמשך סכומי עתק בשיקום וחידוש מוסדות מוסלמים, בחלוקת כספים לנזקקים ובפעילות ענפה ברשתות החברתיות.

    מאור צמח, יו"ר ארגון לך ירושלים, הבהיר כי "ישראל חייבת לעצור את הפעילות של מורשתנו במזרח ירושלים. פעילות העמותה הטורקית בירושלים נועדה לפגוע בריבונות ישראל בעיר ובאחדותה של ירושלים. אני קורא לקובעי המדיניות לעצור את הפעילות הטורקית ולא לאפשר אחיזה טורקית בחיי החברה האזרחית בירושלים".

    https://www.israelhayom.co.il/article/767007

    תגוביות:

    1.יהודים תתעוררו ירושלים נכבשת. בואו תעלו תסתובבו ותיראו.

    2.משום מה יש לי הרגשה שבמשמרת של ביבי בוצעו הכי הרבה הפרות ריבונות בירושלים. (הקמה של מסגד משוקץ סמוך להר הבית, הבחישה של הטורקים, פרשת המגנומטרים, החוצפה ההולכת וגדלה של הוואקף, שוטרים פלסטינים חמושים באבו דיס, הקמה של מסגד בתוך הר הבית ממש בתוך התחום המקורי של החשמונאים ת"ק על ת"ק אמה בשער הרחמים מבפנים ועוד.

    3.עושים מה שרוצים בהר הבית. הבדואים שולטים בדרום. החמאס יורה עלינו כשבא לו. לא פותרים את הבעיה עם חיזבאללה. הפסיקו את קיזוז הכספים לרשות שמשלמת למחבלים בכלא. לא מפנים את חאן אל אחמר ואני יכול להמשיך עוד.

    4.הדרך לגלות השלישית נסללה. לתפארת מדינת ישמעאל.

    5.כל הבעיה נמצאת בשמאל האנטי ציוני ובבג"צ.

  23. https://twitter.com/Lachjerusalem/status/1300701529935089664?s=19

    עובדי ועדת השיקום של מחלקת ההקדשות האיסלאמיות, (הואקף) מבצעים עבודות בבור שנפער השבוע בהר הבית.

    ****
    לצערנו שוב ישראל נכנעת לריבונות האיסלמית הקיצונית שעל הר הבית. את עבודות השיקום והמחקר היתה צריכה לבצע ראשות העתיקות הישראלית!

    https://twitter.com/Lachjerusalem/status/1300701529935089664

    תגוביות:

    1.מזעזע.

    2.תתביישו לכם. אתם מחריבים את ההיסטוריה!

    3.לא יאומן!!! מרתיח.

    4.הר הבית כבר מזמן לא בידינו. משה דיין דאג לכך.

    5.הפקירו את הר הבית מקום המקדש בחסות המימסד הדתי והחרדי.

    6."הודעת הבהרה מטעם מנהלת הווקף האיסלאמי באל-קודס

    בעניין הבור הקטן ליד באב אל-מורארבה.

    בשם אללה הרחמן והרחום: 'הצענו לשמים ולארץ ולהרים פיקדון למשמרת, אך הם סירבו לקבלו על עצמם ונחרדו מפניו. ואולם האדם קיבלו. הצדק עם אללה האדיר.

    בהתבסס על אחריותנו וחובתנו הדתית והמוסרית, ולאחר מחקר ובחינה מדוקדקים, אנו מעדכנים אתכם, אנשינו ואהובינו מבית אל-מקדס וסביבותיה על מה שקרה וקורה במסגד אל-אקצא בקשר לבור שהתגלה היום בבוקר על ידי ראש המשמר של מסגד אלאקצא המבורך ואחראי המשמרת של המשמר בתוך חצרות המסגד על יד שער האשפות בסמוך לספרייה, למוזיאון האיסלאמי וחדר ההקלטות.

    לאחר חשיפת הבור הקטן בידי שומרינו הנאמנים, הגיעו לאתר מנכ"ל מנהלת הווקף האיסלאמי וענייני מסגד אל-אקצא המבורך, כבוד השיח' עזאם אלח'טיב, מנהל מסגד אל-אקצא המבורך, כבוד השיח' עומר אל-כוואסני, מנהל פרוייקטי הפיתוח של מסגד אל-אקצא המבורך, המהנדס ביסאם אל-חלאק, ויועץ מנהלת הווקף לתיירות ולעתיקות, פרופסור יוסף א-נתשה. הנוגעים בדבר בדקו את הבור כדי להבין מה טיבו, והתברר כי:

    1. מימדי הבור: 30 ס"מ על 40 ס"מ.

    2. עומק הבור: 70 ס"מ.

    3. מיקומו: במרחק 4 מטרים מהחומה המערבית של מסגד אל-אקצא, ובמרחק 12 מטרים מהחומה הדרומית של מסגד אל-אקצא, ליד חדר ההקלטות.

    4. הקרקעית היא מעין אדמה. לאחר בדיקתו, הוסיף היועץ לתיירות ולעתיקות שככל הנראה מדובר בתעלה לאיסוף מים ומקום לאגירה ולהובלת מים. על כן יש לשים לב.

    אנו מבקשים מאללה שישמור על אל-אקצא שלנו מכל רע, שכן אללה הוא טוב ושומר.

    מנהלת הווקף של אל-קודס וענייני מסגד אל-אקצא המבורך אל-קודס, 30 באוגוסט 2020"

    💬 תרגום תגובות נבחרות 💬
    – "יהיה טוב, אנשאללה."

    – "נראה כאילו מישהו מהגיס החמישי הרים את האבן בכוח".

    – "משוגע מדבר ושפוי מקשיב".

    ◀️מקור: עמוד הפייסבוק הרשמי של מנהלת הווקף האיסלאמי של אל-קודס

    📷מקור התמונה: צילום מסך מתוך סרטון שפורסם עם הפוסט בעמוד של רשת קודס לחדשות.

    اكتشاف حفرة جديدة في باحات المسجد الأقصى قرب باب المغاربة.
    ◀️المصدر: شبكة قدس الإخبارية
    https://bit.ly/2YMqb2A

    **

    بيان توضيحي صادر عن دائرة الأوقاف الإسلامية في القدس
    حول الحفرة الصغيرة عند باب المغاربة

    بسم الله الرحمن الرحيم: {إِنَّا عَرَضْنَا الْأَمَانَةَ عَلَى السَّمَاوَاتِ وَالْأَرْضِ وَالْجِبَالِ فَأَبَيْنَ أَن يَحْمِلْنَهَا وَأَشْفَقْنَ مِنْهَا وَحَمَلَهَا الْإِنسَانُ}. صدق الله العظيم.
    انطلاقا من مسؤوليتنا وواجبنا الديني والأخلاقي وبعد البحث والتدقيق والتمحيص نحيطكم علما أهلنا وأحبتنا في بيت المقدس وأكناف بيت المقدس فيما حدث ويحدث في المسجد الأقصى والمتعلق بالحفرة التي تم اكتشافها صباح اليوم من قبل رئيس حرس المسجد الأقصى المبارك ومراقب دوام الحراس داخل باحات المسجد عند باب المغاربة قرب المكتبة والمتحف الاسلامي وغرفة الصوتيات.
    فبعد اكتشاف هذه الحفرة الصغيرة من حراسنا الأوفياء حضر مدير عام دائرة الأوقاف الإسلامية وشؤون المسجد الأقصى المبارك عطوفة الشيخ عزام الخطيب ومدير المسجد الأقصى المبارك فضيلة الشيخ عمر الكسواني ومدير مشاريع اعمار المسجد الأقصى المبارك المهندس بسام الحلاق، ومستشار الأوقاف الاسلامية للسياحة والآثار البروفسور يوسف النتشة الى الموقع وتفحص المختصون الحفرة لمعرفة ماهية هذه الحفرة حيث تبين ما يلي:
    1. مقاس الفتحة هو 30سم في 40سم.
    2. عمق الحفرة 70سم .
    3. موقعها: تبعدِ عن جدار المسجد الأقصى الغربي 4 أمتار، وتبعد 12 متر عن جدار المسجد الأقصى الجنوبي حيث غرفة الصوتيات.
    4. الأرضية عبارة عن أتربة.
    وبعد فحصها افاد مستشار الأوقاف للسياحة والآثار أنها على الأغلب مسرب لتجمع المياه ومكان تجميع وتوجيه المياه. لذلك وجب التنبيه

    نسأل الله ان يحفظ اقصانا من كل سوء والله خير حافظا

    دائرة أوقاف القدس وشؤون المسجد الأقصى المبارك
    القدس، 30 آب 2020ِ

    💬 من التعليقات 💬
    – خير ان شاء الله
    – شكلو واحد من الطابور الرابع رفع الحجر بالقوه
    – مجنون يحكي وعاقل يسمع

    ◀️المصدر: دائرة الاوقاف الاسلامية في القدس
    📷مصدر الصورة: لقطة شاشة
    https://bit.ly/3gKEIBZ

    7. 1400 שנה היה מסגד אחד על הבית. אחד בלבד. ביבי, בנה להם עוד שלשה! הנה תרשים מפחיד:

  24. ביום שישי בפברואר 2019 אלפי מוסלמים התאספו בכניסה לשער הרחמים, עקרו את השערים, פרצו את הדלתות ומאז לא זזים משם. בית המשפט הורה למדינה לפנות את המיתחם ולנעול אותו מחדש כפי שהיה במשך שנים. נתניהו לא ביצע את החלטת בית המשפט ויותר מכך, הוא חתם הסכם סודי עם ירדן שהמבנה ישמש את הוואקף והם "ישפצו אותו"!

    כיום המיתחם מסודר חשמל, מים, מלא שטיחים, כסאות, מאווררים, ארונות ואפילו במה לדרשן.

    תמונות של שער הרחמים החיצוני הסתום, חלק מחומת העיר העתיקה והר הבית, מוקף קברים.
    ושל המבנה הפנימי הפרוץ המשמש כמסגד. מסגד נתניהו. נתניהו – לא נשכח לך את זה!

    9.היום בבוקר דווחו הערבים על ״עבודות שיקום שביצע הוואקף במקום״. בתמונה ניתן לראות שהבור מולא בבטון. לא ברור אם רשות העתיקות בדקה את הממצא. לא ברור מי אישר לוואקף לבצע את ההשחתה הוולגרית הזאת.

    10.יש אפילו חוקים בינלאומיים נגד הרס עתיקות, השאלה אם יש מי שיאכוף?

    11.ברצות ה׳, האדמה בהר הבית יכולה לפעור את פיה ולבלוע אותם.

    12. זוכרים שלפני שנתיים נפלה חצי אבן בחלק הדרומי של הכותל ? באיזה יראת קודש טיפלו בה ודרשו דרשות על משמעות נפילתה.

    https://www.facebook.com/1403064266655095/posts/2409141596047352/

  25. ''מי אמר שכל הר הבית הוא אתר מוסלמי קדוש'' / ראש המוסד לשעבר אפרים הלוי הגיב:

    ראש המוסד לשעבר אפרים הלוי, מאדריכלי השלום עם ירדן, סבור שהסכם רבין וחוסיין מ־1994 מחייב מתן גישה חופשית ליהודים להר הבית, ובניגוד לטענות גם אינו סותר הענקת חופש פולחן ליהודים במתחם

    הוא התפרסם ביחסיו הקרובים במיוחד עם חוסיין מלך ירדן המנוח, והיה בן בית בארמון המלך הירדני. הקשר ההדוק ההוא אפשר לו יותר מפעם אחת לגשר על מחלוקות שהתעוררו בין המדינות שמשני עברי הירדן, ובין השאר גם להיות מעורב מאוד בגיבוש הסכם השלום ביניהן וביצירת הנוסח המקדים שלו, הצהרת וושינגטון. אפרים הלוי (83), ראש המוסד לשעבר,הגיע לא פעם אל חוסיין בשליחותו האישית של ראש הממשלה רבין, לא תמיד בידיעת שר החוץ דאז, שמעון פרס. לעיתים הוא הוזמן בידי חוסיין גם סתם כך, בלא כל הקשר מדיני, אל הממלכה ההאשמית.

    עד כמה עניין הר הבית מרכזי בקשר שבין ישראל וירדן?

    "בתחילת המשא ומתן לשלום זה לא היה נושא מרכזי, אף על פי שידענו תמיד שנושא הר הבית חשוב מאוד לשושלת ההאשמית ובמיוחד לחוסיין. ידענו שהעניין קרוב לליבו. זמן לא רב לפני פתיחת המשא ומתן תרם המלך כמה מיליוני דולרים לציפוי כיפת הסלע בזהב. מה שהעלה את העניין באופן בולט על פני השטח היה הביקור של שמעון פרס בירדן בשני בנובמבר 1993. יש יותר מגרסה אחת למה שהתרחש במפגש הזה של חוסיין ופרס.

    "מיד לאחר המפגש הקצר טען פרס שנפתרו כל הבעיות בין המדינות והכול סודר. אחרי אתנחתא בת כמה שבועות, פתאום חוסיין קרא לי לבוא אליו בחופזה. הסיבה הייתה שהוא קיבל איגרת מנשיא ארה"ב, ביל קלינטון, שמברכת אותו על שהסכים לחתום על הסכם שלום עם ישראל. באיגרת הוסיף קלינטון שמכיוון שחוסיין עומד להגיע לארה"ב לצורך טיפול רפואי, הוא מציע לו לנצל את ההזדמנות ולקיים באותה עת את טקס החתימה על הסכם השלום בבית הלבן. חוסיין נאלץ להגיב על האיגרת של קלינטון ולכתוב לו שהידיעה איננה נכונה, ושהוא לא הגיע להסכם עם ישראל.

    "חוסיין סיפר לי גם שקיבל באותם ימים מכתב מערפאת, שממנו התברר לו שישראל והפלסטינים הסכימו שנושא ירושלים יוכרע אך ורק ביניהם, ולירדן לא יהיה חלק בכך. זה הרתיח את דמו. הוא דיבר איתי בהתרגשות רבה בעניין הזה. רק כעבור כמה חודשים גמלה בו ההחלטה ללכת להסכם שלום. זה היה בעת ביקור חשאי שלי ברבת־עמון עם אשתי, כמה ימים לפני יום העצמאות של 1994. כשהתחלנו בתהליך הכנה של האירועים במסגרת החתימה על ההסכם ודובר על מפגש גלוי בין ראש הממשלה רבין לבין מלך ירדן, הפתיע חוסיין וביקש להוסיף להסכם סעיף שבו תבטיח ישראל את המעמד המיוחד של הממלכה ההאשמית בירושלים".

    "איך יכולתם?"

    הלוי נמנע במכוון מלפרט את תוכן הסעיף שביקש חוסיין להוסיף להסכם: "הוא הציע נוסח שלא חשוב כרגע מהו, כי בשורה התחתונה רבין במו ידיו, תוך הסתרת הנושא הזה מכולם, ניסח את הסעיף כפי שהוא מופיע בפועל בהסכם. רבין הגיב בכך על הניסוח שהציע חוסיין. הוא לא קיבל את הניסוח של חוסיין, אלא קבע ניסוח משלו שחוסיין קיבל בשמחה רבה מאוד".

    כלומר, רבין נתן לחוסיין בעניין ירושלים יותר משחוסיין ביקש בעצמו?

    "לא אומר זאת כך", הלוי נזהר מאוד. "זה היה ניסוח שלטעמי היה בהיר יותר, בעוד חוסיין קבע ניסוח מעט יותר מעורפל. זה התרחש פחות משבוע לפני הצהרת וושינגטון. בסופו של דבר, הנוסח של רבין מופיע בהצהרה בסעיף 9. המאמץ היה למנוע זליגה של הסוד הזה, של עצם קיום ההכרזה והפירוט שלה, אבל במיוחד למנוע זליגה של הסעיף הזה. תוכנו היה ידוע רק למתי מספר, פחות מאצבעות יד אחת: ראש המוסד ואני, ראש הממשלה ועוד מישהו נוסף. ארבעה בלבד. החשש היה שאם זה יתפרסם מבעוד מועד תתעורר התנגדות גדולה בארץ".

    חוסיין קיבל השמחה את הניסוח של רבין. חתימת הסכם השלום. צילום: סער יעקב, לע"מ
    מהצד הפלסטיני או מהצד היהודי?

    "אולי גם וגם. זה היה עלול לסכן את כל המהלך. לכן נעשה מאמץ מיוחד לשמור על סודיות, והסודיות אכן נשמרה. כאשר קראו את הכרזת וושינגטון על מדשאת הבית הלבן פרס ישב שם, ולא ידע כלל מה עומד להיאמר בה. ישבתי מאחורי דמות בכירה בפמליה של פרס, וכשהוקרא סעיף 9 הוא הסב את פניו לאחור ושאל: 'איך יכולתם לעשות דבר נורא כזה? זה סותר את מה שסיכמנו עם הפלסטינים'".

    אולי זה היה נורא בעיניו כי בהיבט מסוים זהו ויתור על אתר המורשת היהודי החשוב ביותר?

    "לא ולא. רק כי זה סתר את הסיכום שלהם עם הפלסטינים. בכל אופן, אמרתי לו: 'סלח לי, מה סיכמתם עם הפלסטינים?'. במקום תשובה הוא הסב את גבו אליי. עד היום הזה אני לא יודע מה הם הבטיחו לפלסטינים. בכל אופן, הסעיף הזה היה אחת הסיבות שאריאל שרון נמנע בהצבעה בכנסת על ההסכם. למרות זאת, צריך לומר ש־105 מתוך 120 חברי הכנסת הצביעו בעד ההסכם. אני חושב שזה הנושא שזכה לתמיכה הגדולה ביותר בתולדות הכנסת אי פעם, בוודאי כשזה נוגע לנושאים מדיניים".

    גם לפני 1994 הווקף בהר הבית היה ירדני, כמו היום?

    "כן. בזה לא השתנה משהו מהותי, אבל ההסכם הבטיח שהמעמד של ירדן יישמר בהסדר הקבע".

    הסעיף המסוים הזה, אגב, קובע כך: "ישראל מכבדת את תפקידה המיוחד הקיים של הממלכה ההאשמית של ירדן במקומות קדושים מוסלמיים בירושלים. בשעה שייערך המשא ומתן על מעמד הקבע, תעניק ישראל עדיפות גבוהה לתפקיד הירדני ההיסטורי במקומות קדושים אלה".

    שרון אכן נמנע מתמיכה בהסכם עם ירדן בעיקר בגלל הסעיף הזה. בדברי ימי הכנסת מצוטטים דברים שאמר על דוכן הכנסת ביום ההצבעה על אישור ההסכם, ה־17 באוקטובר 1994: "אדוני היושב ראש, כנסת נכבדה, אני בעד הסדר שלום עם כל מדינות ערב. בוודאי הייתי שמח לחתום ולתמוך בהסכם שלום עם ירדן. אלא שככל שחלפו הימים ומתקרבת שעת ההצבעה, אני מרגיש שלא אוכל להרים ידי בעד ההסכם הזה. והתלבטתי הרבה.

    "יש הרבה סעיפים בהסכם שאסור היה שיהיו בו, וסעיפים חיוניים הנעדרים ממנו, כמו אי קביעת הגבול בינינו לבין ירדן בקטע שבין ים המלח לעמק בית־שאן. אין אזכור לזכותנו ההיסטורית בעבר הירדן המזרחי, בארץ הגלעד, הבשן והחורן, נחלות השבטים ראובן, גד וחצי שבט המנשה. עניין הפליטים הפלסטינים והצורך ליישבם ולשקמם בארצות מגוריהם הנוכחיות אינו מופיע בהסכם. לעומת זאת, ישראל מוסרת מים, חרף מצוקתנו הקשה, ללא כל צורך. יש עוד סעיף, שפשוט איני יכול להבין כיצד לא עמדה הממשלה על כך שהוא ייכנס להסכם, והוא: אי־הכנסת סעיף שמוציא מחוץ לחוק את ארגוני הטרור, לרבות חמאס. ממשלת ישראל אפילו לא תבעה זאת. כל אלה הם משגים, משגים קשים, אבל ניתן אולי לעבור עליהם.

    "אבל יש סעיף אחד, דבר אחד שאיני יכול לקבל בשום פנים ואופן, והוא: מתן מעמד ותפקיד פורמלי לירדן בהר הבית, המקום המקודש ביותר לעם היהודי. שום עם בעולם לא היה עושה זאת. שום אומה בעולם לא הייתה מעזה לחשוב שיש לה זכות, בדורה שלה, לוותר על נכס היסטורי, לאומי, יהודי, שאין מקודש ממנו. רק גורם אחד העז לעשות זאת, אדוני היושב ראש, זו רק הממשלה הזאת. אני אומר שבלי משהו מקודש לא נתקיים פה. אני מצטער מאוד, כי רציתי להיות בין אלה שירימו את ידם ויתמכו בשלום.

    "זה שזה קיים – זה דבר אחר. מעולם זה לא הוכר בחוזה רשמי בין מדינות. אין זכות לשום ממשלה ואין זכות לדור שלנו. אנחנו דור אחד בשלשלת הדורות. דור אחד. זה פרק זמן קצר מאוד של דור אחד, ואין לנו שום זכות שבעולם לוותר, בשם הדורות הבאים, על המעמד של המקום המקודש ביותר לעם היהודי. אין לנו מקום אחר כזה. דרך אגב, אין לשום עם מקום כזה. לשום עם בעולם אין מקום כזה. לכן, לצערי, עם כל הכאב, כך אצביע. אדוני היושב ראש, התלבטתי ארוכות. הרגשתי פשוט שאיני יכול להרים יד בעד הסכם שמביא לוויתור על זכותנו המוחלטת והבלעדית על המקום המקודש ביותר לעם היהודי, הר הבית".

    נואם אחר בדיון ההוא, חבר הכנסת בנימין נתניהו, דווקא תמך בהסכם, אולם גם הוא ראה צורך להתייחס לסעיף המעניק לירדן מעמד מיוחד בהר הבית. נתניהו, שלימים נמנע מלבנות את גשר המוגרבים רק בשל התנגדות ירדנית והסיר את גלאי המתכות כדי ליישב את ההדורים עם עבדאללה מלך ירדן, ראש הממשלה ששליחיו התחייבו ברבת־עמון להגביל כניסת יהודים לאתר המקודש, הודיע בעת אישור ההסכם בכנסת בשלהי 1994 שהסעיף אינו מעניק לירדנים כל סמכות ממשית בהר:

    "רבים מחברי הכנסת, רבים מחבריי, כבר הצביעו על כמה ליקויים מהותיים בהסכם הזה. הראשון שבהם הוא אי בהירות אפשרית לגבי מעמדה של ירדן בניהול המקומות הקדושים לאסלאם בהר הבית. חשוב להבהיר כאן, שאנו רואים בתפקיד הזה המשך של תפקיד אדמיניסטרטיבי דתי גרידא, שאין בו שום פגיעה בריבונות ישראל או בשום זכות מוקנית ריבונית של ישראל בהר הבית או בכל חלק אחר של ירושלים. על הבית הזה להתאחד בעמדה, שירושלים המאוחדת היא בירתו הנצחית והבלעדית של עם ישראל, ושלו בלבד".

    "אל תבוא בטענות לירדנים"

    בניגוד לדברי נתניהו בישיבת הכנסת הרחוקה ההיא, אפרים הלוי משוכנע שהסעיף ההוא העניק מעמד ממשי לירדנים עוד לפני הסכם הקבע: "הסעיף בהסכם עם ירדן מדבר על המקומות הקדושים לאסלאם", הוא מסביר. "הכותרת של הסעיף היא 'מקומות בעלי משמעות היסטורית ודתית', ונאמר בו שכל צד יאפשר זכות גישה חופשית למקומות בעלי משמעות דתית והיסטורית. כתוב בו שישראל מכבדת את התפקיד המיוחד של הממלכה ההאשמית הירדנית באתרים המוסלמיים המקודשים בירושלים. זה לא כתוב בלשון עתיד. 'מכבדת' – משמע כבר כעת.

    "ברגע שחתמנו חוזה עם הירדנים אנחנו מחויבים לכבד את המעמד המיוחד שלהם באתרים הקדושים בירושלים. רק לאחר מכן נוסף משפט באשר להסדר עתידי: 'כאשר יתנהל משא ומתן על הסדר הקבע ישראל תתן עדיפות גבוהה לתפקיד ההיסטורי של ירדן באתרים הללו'.

    "מרגע החתימה והלאה נתנה ישראל ביטוי למעמד הירדני בכל המשברים שהיו מאז ועד היום. תמיד זה נגמר בכך ששר החוץ האמריקני הגיע לירדן או ראש הממשלה נסע לירדן ודיבר עם הירדנים לגבי התפקיד שיש להם. ישראל גם נאחזה בזה לא מעט מול הפלסטינים. אנחנו מכירים בכך שיש לירדנים מעמד בהר הבית".

    ומה לגבי המעמד היהודי בהר הבית? הרי גם לנו יש זיקה אליו.

    "הר הבית לא מוזכר בשמו בהסכם. הוא מתייחס לכל 'האתרים המוסלמיים הקדושים'. קיימים בירושלים עוד אתרים קדושים לאסלאם מלבד הר הבית".

    אפשר לשמוע מההצהרה הזו גם את ההפך, שהצד השני מחויב אף הוא במתן חופש גישה של יהודים להר הבית.
    "נכון".

    למה זה לא מתקיים?

    "זה לא מתקיים?"

    אין גישה חופשית של יהודים להר. קיימות הגבלות קשות על עליית יהודים להר בגודל הקבוצות, בשעות הגישה בהשוואה למוסלמים, ובפיקוח חונק. וזה עוד לפני שדיברנו על מתן חופש הפולחן.
    "אני לא רוצה להתווכח על כך. רק אומר ששני הצדדים מחויבים למתן גישה חופשית למקומות המקודשים לדתות השונות. מצד שני, אתה לא יכול לבוא בטענה לירדנים על כך שלנו אין זכות גישה חופשית להר. מי ששולט שם הם אנחנו".

    אבל בפועל ישראל מגבילה יהודים בהר מכיוון שזה רצון הווקף הירדני.

    "אתה רוצה להאשים את הירדנים בכך שהיהודים לא עולים להר הבית?"

    לא, אני שואל לדעתך בנושא והאם בעיניך מתקיים הסכם השלום בעוד היהודים מוגבלים מאוד בגישתם להר הבית.

    "בהסכם לא נזכר כלל הר הבית, אלא 'אתרים מוסלמיים קדושים'. מי אמר שכל הר הבית הוא אתר מוסלמי קדוש? מסגד אל אקצה הוא אתר מוסלמי קדוש אבל האם זה אומר שכל הר הבית הוא אתר מוסלמי קדוש? זה לא כתוב פה".

    בעיניך ההסכם מותיר מרווח מספיק כדי לאפשר גם פולחן יהודי במקום?

    "אין פה התייחסות לעניין הזה. כתוב רק שלכולם תהיה גישה למקומות בעלי משמעות היסטורית ודתית".

    ומה דעתך האישית בעניין?

    "היא לא חשובה. אני לא קובע".

    אם כתוב שאנחנו "מכבדים" את תפקיד הירדנים, האם זה אומר שישראל מחויבת למלא כל דרישה ירדנית בעניין ההר?

    "אינני רוצה להגיב על כך".

    למה? חשוב מאוד לדעת מה חושב אחד מאדריכלי ההסכם עם ירדן על העובדה שבימינו יהודים שמתפללים בהר הבית נעצרים עקב כך.

    "אני לא רוצה לומר מה דעתי על זה. למה אני צריך לומר מה דעתי על האופן שבו נוהגת ממשלת ישראל?"

    כי לגבי צעדים אחרים של הממשלה אתה דווקא מביע את דעתך.

    "אבל על כך אני לא רוצה להביע דעה. אני מביע מספיק את דעתי על כל מיני עניינים אחרים. נושא הטיפול בהר הבית רגיש מאוד מכל הצדדים, וראינו את זה רק לאחרונה".

    https://www.makorrishon.co.il/judaism/38067/

    תגוביות:

    1.ירושלים לא מוזכרת בקוראן אפילו פעם אחת.

    2.מדהים כמה שאריאל שרון צדק. באיזו זכות ויתרו כך על הר הבית?

    3.הכל בגלל דיין השמאלני שבעוונותיו הרבים גרם אסון למדינה כשמסר את ירושלים ואת חברון לידי בני הבליעל האלה. שמאלני ללא ערכים ללא ציונות ורחוק מיהדות!

    מעולם לא היה עם שנקרא פלסטינים. הם נוצרו בשנות ה- 70 בספטמבר השחור כאשר חוסיין מלך ירדן טבח בהם ובלחץ ארה"ב, ישראל עזרה לחוסיין. זה לא אומר שישראל כעת צריכה להיות בעונש ולטפל בפליטים האלה שהם אזרחים שהם חלק בלתי נפרד מירדן. אילו ישראל לא היתה מתערבת, פני המזרח התיכון היו שונות עכשיו. היתה להם מדינה ואף אחד לא היה מתערב לנו!

    ירושלים מעולם לא היתה שייכת לאף אחד מאז החורבן. בסה"כ ב- 67 החזרנו את שגזלו מאיתנו. כשגרמניה טבחה בנו, בני בליעל היו עסוקים לגזול את אדמותינו!

    לסגור את הר הבית ולא לאפשר להם להיכנס בכלל לתחום ירושלים!

    ירושלים נזכרת 659 פעם בתנ"ך שלנו ו-0 פעמים בקוראן שלהם! כל העם היהודי פונה בעת התפילה לכיוון ירושלים והם לכיוון מכה!

    ירושלים היא ראשונה בקדושה שלה ליהודים וחמישית למוסלמים. מכה היא הראשונה בקדושה שלהם!

    לסלק את כל בני הבליעל ממזרח ירושלים חזרה לירדן המדינה הארורה שלהם. לבטל את התעודות הכחולות ואת קצבאות ביטוח הלאומי! גם נציג הטרור טיבי אמר שהם לא תושבי המדינה!

  26. שרידים מפוארים ונדירים של מבנה מלכותי מתקופת מלכי יהודה התגלו בחפירה בטיילת המפורסמת של ארמון הנציב בירושלים. הארכיאולוגים: "כותרות העמודים, המזוהות עם ימי הבית הראשון, הן היפות והמרשימות שנחשפו עד היום

    מי זכה לגור במבנה המפואר אשר השקיף בתקופת בית ראשון אל הנוף המרהיב של עיר דוד ובית המקדש, ואשר שרידיו נחשפו בחפירה ארכיאולוגית בטיילת ארמון הנציב? האם היה זה אחד ממלכי יהודה, או אולי היה זה אחד מעשיריה הגדולים של ירושלים?

    אוסף נדיר, מרשים ומיוחד ביותר של כמה עשרות פריטי אבן אדריכליים מעוטרים, אשר שולבו במבנה מפואר, התגלה בחפירות רשות העתיקות לקראת הקמת מרכז מבקרים בטיילת ארמון הנציב, במקום שבו שכן בעבר ביתו של הצייר שאול שץ. החפירות נערכו במימון החברה הממשלתית לתיירות ועמותת אל עיר דוד (אלע"ד).

    פריטי אבן אלו, שנחשפו היום (חמישי) לציבור באירוע חגיגי בעיר דוד, עשויים מאבן גיר רכה ומגולפים מעשה ידי אומן, וביניהם כותרות בגדלים שונים בסגנון האומנותי המכונה במחקר 'פרוטו-איאולי' – ממאפייני הבנייה המובהקים המלכותיים של ימי הבית הראשון, ומסמליה החזותיים של התקופה. חשיבותו של מוטיב אומנותי זה כסמל המייצג את ממלכות יהודה וישראל, אף הביאה את בנק ישראל לבחור אותו כעיטור שמקשט את מטבע חמשת השקלים של מדינת ישראל.

    האוסף שנחשף כולל, בין היתר, שלוש כותרות-אבן שלמות בגודל בינוני ופריטים של חלונות מפוארים – שבהם שולבו מעקות. אלה, הורכבו מעמודונים מסוגננים שעל גביהם סדרת (מיני-כותרות) – כותרות בגודל זעיר בסגנון הפרוטו-איאולי.

    לדברי יעקב ביליג, מנהל החפירה מטעם רשות העתיקות, "מדובר בתגלית מרגשת ביותר. זו הפעם הראשונה שמתגלים דגמים מוקטנים של כותרות הענק הפרוטו-איאוליות מן הסוג שנמצא עד כה בממלכות יהודה וישראל, שם הן שולבו מעל שערי ארמונות המלכים. רמת הביצוע בעבודה על הכותרות הנוכחיות היא הטובה ביותר שנראתה עד היום, ורמת השתמרותם של הפריטים נדירה".

    היה מפתיע לגלות, ששתיים מתוך שלוש כותרות העמודים נטמנו באופן מסודר, זו על גבי זו. "בשלב זה עדיין קשה לומר מי הטמין את הכותרות באופן שבו הן התגלו, ומדוע הוא עשה זאת, אך אין ספק שזוהי אחת התעלומות באתר המיוחד הזה ונשתדל להציע לה פתרון", מוסיף ביליג. בשונה מהכותרות, שהתגלו במצב השתמרות מעולה, שאר המבנה נחרב, ככל הנראה בחורבן הבבלי של ירושלים בשנת 586 לפני הספירה, או בסמוך למועד זה. שרידי המבנה נהרסו ופורקו לטובת שימוש משני בפריטים היקרים.

    חשיפת המבנה המפואר, שנבנה בפרק הזמן שבין ימיו של המלך חזקיהו ועד לימיו של המלך יאשיהו, מעידה, להערכתו של ביליג, על השתקמותה של ירושלים לאחר המצור האשורי על העיר בימי המלך חזקיהו, בשנת 701 לפנה"ס, מצור שממנו העיר בקושי ניצלה.

    "התגלית הזו, לצד הארמון שנחשף בעבר ברמת רחל והמרכז המנהלי שנחשף לאחרונה במורדות ארנונה, מעידים על תחייה חדשה בעיר ו"יציאה מהחומות" של ימי הבית הראשון לאחר המצור האשורי. אנחנו מגלים וילות, בתי אחוזה ומבני שלטון באזור הפרוז שמחוץ לעיר ויש בכך כדי להעיד על ההקלה שחשו תושבי העיר לאחר שהוסר המצור", מציין ביליג.

    ההכרה באיכויותיו האסטרטגיות והנופיות של האזור, באו לידי ביטוי גם כ-2600 שנה מאוחר יותר, כשממשלת המנדט הבריטי בנתה במקום את בית השלטון המרכזי שלה, המכונה בשם "ארמון הנציב". כמה עשרות שנים מאוחר יותר, הוכשרה במקום אחת הטיילות המפורסמות במדינת ישראל, היא טיילת ארמון הנציב, שממנה נשקף עד היום הנוף המרהיב אל עבר עיר דוד והר הבית.

    הממצאים המרגשים נחשפו, כאמור, היום לציבור באירוע חגיגי בעיר דוד שבגן הלאומי סובב חומות ירושלים, במעמד שר התרבות חילי טרופר, ארכיאולוג מרחב ירושלים ברשות העתיקות ד"ר יובל ברוך ומנכ"ל עמותת אל עיר דוד (אלע"ד), דוד בארי.

    הממצאים יוצגו לציבור בתצוגה פיסית בעיר דוד במהלך הימים הקרובים והסבר עליהם יינתן באופן מקוון בכנס מגלי"ם שיתקיים ביום שלישי הקרוב באתר האינטרנט של עיר דוד.

    https://travel.walla.co.il/item/3384373

  27. הרחוב הקדום שבעיר דוד, בגן הלאומי סובב חומות ירושלים, נחנך בטקס חגיגי במעמד שרי ממשלה, נבחרי ציבור ושגריר ארה"ב בישראל

    2000 שנה אחרי חורבן בית המקדש בידי הרומאים וגלות היהודים מירושלים, נחנכה היום (ראשון) מחדש "דרך עולי הרגל"- הרחוב העתיק שהוביל את עולי הרגל לבית המקדש.

    האירוע החגיגי התקיים במעמד אשת ראש הממשלה הגברת שרה נתניהו, שר החינוך ח"כ רפי פרץ, שר החקלאות ופיתוח הכפר אורי אריאל, חברי כנסת, שגריר ארה"ב בישראל דיויד פרידמן, שליח הבית הלבן למזרח התיכון ג'ייסון גרינבלט, שגריר ישראל באו"ם דני דנון, מנהל רשות העתיקות ישראל חסון, מנכ"ל רשות הטבע והגנים שאול גולדשטיין ומנכ"ל עיר דוד, דוד בארי.

    בתום 6 שנות חפירות ארכיאולוגיות נחשף לראשונה מקטע באורך של 350 מ'. הרחוב נחפר בניהולה של רשות העתיקות, תוך שילוב עבודות הנדסיות רחבות היקף ברחוב שבעיר דוד, בגן הלאומי סובב חומות ירושלים. הפרויקט מתבצע במימון עמותת אל עיר דוד. בחודשים הקרובים תhפתח הדרך לקהל הרחב.

    במהלך חפירות הרחוב, אשר שימש כרחובה הראשי של ירושלים הקדומה בימי בית שני, התגלו ממצאים מסקרנים, אשר הפכו את התפיסה הרווחת במחקר כי תושבי גבעת עיר דוד, המוכרת מכתבי יוסף בן מתתיהו כ"עיר התחתונה", היו דלי אמצעים.

    הממצאים החדשים מעידים כי האוכלוסייה שהתגוררה באזור בתקופה זו היתה דווקא אמידה.

    לדברי ד"ר ג'ו עוזיאל, ארי לוי, נחשון זנטון ומורן חג'בי, מנהלי החפירה מטעם רשות העתיקות, "הרחוב המרשים והמבנים שנחשפו לאורכו, מעידים על כך שחיתה כאן אוכלוסיה בעלת אמצעים.

    בין מפולות החורבן נחשפו חפצי יוקרה, שהמשמעותיים והבולטים בהם, אשר תרמו להבנה זו ונחשפים לראשונה במהלך האירוע, הם שברי שולחנות אבן מעוטרים: אחד מהם – מלבני עם עיטורים מגולפים בשוליו, ואחד נוסף – עגול, עשוי אבן ביטומן, ששובצו במרכזו אבנים צבעוניות".

    שני שולחנות אלה, שהוצגו לראשונה באירוע, הם חלק ממגוון רחב של שולחנות אשר התגלו בחפירות, וטופלו בידי החוקרת פרנקי שניידר.

    עוד הוצגו לראשונה באירוע מטבעות כסף, שהבולט בהם הוא שקל כסף שהוטבע בעיר צור בשנת 33 לספירה, ואשר – על פי העדות במסכת בכורות, שימש לתרומת מחצית השקל לבית המקדש בשלהי ימי הבית השני: "אמר רב אסי כל כסף האמור בתורה סתם כסף צורי".

    לצד אלה, התגלו בין היתר, תכשיטים, כדוגמת טבעת משובצת אבן יקרה שנחשפה בתוך מקווה טהרה, וכלי חרס ובקבוקונים ששימשו לאגירת בשמים או שמנים.

    אורכו הכולל של הרחוב שחיבר בין בריכת השילוח בדרום עיר דוד ועד למרגלות הר הבית, הוא 600 מטרים ורוחבו כ-8 מטרים. עד כה נחשף חלקו הדרומי של הרחוב באורך כולל של כ-350 מטרים. הרחוב המפואר רוצף בלוחות אבן גדולים – כמקובל בבניה מונומנטלית ברחבי האימפריה הרומית.

    חשיפת הרחוב שילבה שיטות מחקר מתקדמות וחלוציות, שתוצאותיהן חיזקו את ההבנה שלפיה המלך הורדוס הגדול לא היה האחראי הבלעדי על מפעלי הבניה הענקיים של ירושלים בסוף ימי הבית השני: מהמחקרים האחרונים עולה, כי הרחוב נבנה אחרי ימיו של הורדוס, בחסותם של הנציבים הרומיים של ירושלים – ככל הנראה בימיו של הנציב הרומי פונטיוס פילטוס, המוכר גם כמי שגזר את דינו של ישו לצליבה.

    לדברי החוקרים, "מסקנה זו שופכת, למעשה, אור חדש לגבי ההיסטוריה של ירושלים בסוף ימי הבית השני, ומחזקת את ההכרה בחשיבות שלטון הנציבים הרומיים לעיצוב דמותה של ירושלים". מחפירתן של מפולות החורבן הרבות המכסות את הרחוב, עולה מידע רב ערך על תולדותיו, ואף לגבי משטר התזונה שהיה נהוג בעיר הנצורה בימי המרד. 2000 שנה אחרי חורבן ירושלים, אנחנו זוכים לחזור אליה וממש לגעת ברגעים האחרונים של העיר לפני שחרבה".

    לדברי שגריר ארה"ב בישראל, דיויד פרידמן, "עיר דוד מחזירה את ירושלים הקדומה לחיים. היא מאפשרת לכל אחד מאיתנו לצעוד בשבילים בהם צעדו נביאי ישראל ונתנו קול לרעיונות מהפכניים של חופש וזכויות אדם, רעיונות אשר הפכו להיות בסיס אינטלקטואלי וחוקתי לאומתנו. זוהי זכות ייחודית עבורנו כאמריקאים לצעוד יחד עם עמיתינו הישראלים, על דרך עולי הרגל הנחשפת מחדש, במקום בו צעדו אבות אבותינו המשותפים בתפילה ובברכה".

    מנכ"ל עיר דוד, חתן פרס ישראל, דוד (דוידל'ה) בארי, "דרך עולי הרגל, חיברה בימי בית שני רבבות בני אדם שהגיעו מכל רחבי הארץ והעולם בדרכם אל המקדש, והיא צפויה לחבר שוב בעתיד הקרוב מיליוני מבקרים ותיירים שיצעדו על אותן אבנים ממש.

    לפני 2000 שנה, הרומאים חשבו שהם הביאו את הקץ לחיים היהודיים בישראל ובירושלים. היום, 2000 שנה אחר כך, חזרנו לאותו המקום בדיוק, כעם חופשי בארצנו ובבירתנו, ירושלים".

    ישראל חסון, מנהל רשות העתיקות, "פרויקט הרחוב המדורג הוא חלק מתכנית שלם לחשיפה ופיתוח של ירושלים הקדומה, שאושרה בישיבת ממשלה. התכנית מבקשת להסתכל על אתרי העיר הקדומה בירושלים בראייה ממלכתית, תכנונית ותקציבית כוללת, אשר תיצור חווית ביקור מובנית ושלמה במרחב ייחודי זה. בימים אלה אנו שוקדים על שלב ב' של התכנית, שישנה את מפת האזור כולו. תכנית שלם הינה חלק מהמהפך המתרחש ברשות העתיקות – הפיכתה לארגון יוזם, כחלק מהתפיסה שהיא תורנית השמירה של הציבור על נכסי המורשת והתרבות".

    שאול גולדשטיין, מנכ"ל רשות הטבע והגנים, הוסיף "התרגשות גדולה ללכת על אבני הרחוב עליהן דרכו, נביאים, מלכים, כוהנים וכל עם ישראל באי הר הבית. עליהן נאמר שיש אבנים עם לב אדם. הגן הלאומי עיר דוד מגלה היום טפח ועדיין מסתיר טפחיים. יחד עם רשות העתיקות ועמותת אל עיר דוד נמשיך לפתח ולטפח את המקום לטובת מאות אלפי המבקרים. אליו נצרף בקרוב את העיר שעריים, חירבת כאייפה, שלמרגלותיה לחם אותו דוד מול האויב של אותו הדור, גוליית הענק".

    ד"ר יובל ברוך, ארכיאולוג מרחב ירושלים ברשות העתיקות, אמר "היום ניתן, לראשונה, לצעוד לאורכו של אחד מהרחובות הראשיים של ירושלים הקדומה, להתרשם ממראהו, ולקבל תשובות לשאלות היסטוריות מרתקות שנשאלות כבר למעלה מ- 100 שנה, וקשורות בתולדותיה של ירושלים בימי הבית השני. זהו המשך טבעי של החפירות הארכיאולוגיות הקודמות באתר, אותן החלו בסוף המאה ה-19 חוקרים אירופאים ואמריקנים.

    תוצאותיהן של החפירות הללו, הן שקבעו לראשונה כי על גבי הגבעה המזרחית של ירושלים שכנה עיר דוד המקראית, בירתו של דוד המלך, ושם התרכזו מוסדות המנהל של ממלכת יהודה. בימי הבית השני, נכלל האזור בתחומי העיר המורחבת – אזור שכונה בשם 'העיר התחתונה'. בין הממצאים החשובים שהתגלו כבר אז היו, בין היתר, קטעים של רחוב האבן המדורג מימי הבית השני, שנבנה לאורך 600 מ' -משעריה הדרומיים של העיר ומאזור בריכת השילוח וצפונה, לעבר המתחם המקודש. לפני 6 שנים חידשנו את החפירות הארכיאולוגיות לאורכו של הרחוב, והפעם הוא נחשף במלוא הדרו לרווחת רבבות המבקרים שיוכלו לצעוד בו".

    מתוך הכרה בחשיבות האתר והממצא, בחרו חוקרי רשות העתיקות לאמץ בחפירתם שיטות מחקר מתקדמות וחלוציות מתחומי מדעי הטבע, הביולוגיה והגיאולוגיה. שילוב שיטות מתקדמות אלו, הופך את חפירת הרחוב המדורג שבעיר דוד לאחת מהחפירות יוצאות הדופן באיכותן המדעית ובחשיבותן להתפתחות המחקר הארכיאולוגי בירושלים ובארץ בכלל, והן מאפשרות לחוקרים לעסוק בשאלות שעד כה טרם נחקרו.

    בחפירות מתגלים ממצאים שיאפשרו לחוקרים לענות על שאלות מסקרנות, כגון: כיצד נראתה הדרך הראשית שהובילה למקדש? ומה היה אופייה העירוני של העיר התחתונה שהשתרעה לצידי הדרך המפוארת?

    חונכים את האתר ההיסטורי

  28. ירושלים שנחרבה שמונה פעמים, שמשך שנים לא היתה לנו גישה אל שריד מקדשנו, היתה שלנו, תהיה שלנו, היא שלנו, וכך תהיה לעולמי עד".

    "ירושלים היא לבו ובבת עינו של העם היהודי ושל המעמד החגיגי הזה. אלפי מילין מן הבית, נעלה שוב את ירושלים על ראש שמחתנו – כפי שנהגו אבותינו ואבות אבותינו. אלף פנים לירושלים – ולכל אחד מאיתנו ירושלים שלו.

    ירושלים שלי היא דוקטור משה ואלאך מגרמניה, רופא חולי עם ישראל וירושלים, שבנה בית חולים, "שערי צדק", וקבע את דירתו בחצר בית החולים כדי להיות קרוב לחולים יומם ולילה, בבית החולים שבו נולדתי.

    אני ירושלמי.

    ירושלים שלי היא מוקד געגועיו, מחוז חלומותיו, של העם היהודי. היא החלום להגיע. היא השם שמיליונים מלמלו על שפתותיהם, גם על ערש מותם. היא המקום שאליו נושאים עיניים ואליו נושאים תפילה.

    ירושלים שלי היא ג'ריקן המים שחולק במשורה לנצורים במלחמת העצמאות והיא גם פני התושבים הדואגים בתורים לחלוקת מנת הלחם, והשמים האפלים בירושלים שפגזי התאורה קרעו את צבעם השחור.

    ירושלים שלי היא הדרך אל העיר. היא פניהם האפורים של החברים המתים שלי, הקור הצורב המשוריינים החלודים בצל האורנים בצד הדרך.

    ירושלים שלי היא ההר הגדול. בית הקברות הצבאי בהר הרצל, קריית הדממה שאוצרת באדמתה את האלפים אשר הלכו אל המלחמות הכבדות – ולא חזרו מהן.

    ירושלים שלי היא הדמעות של הצנחנים בכותל ב- 67', והדגל שחזר להתנוסס על שריד המקדש.

    ירושלים שלי היא הצבעים המשתנים של החומות והריחות של שווקים, ומראה פניהם של בני כל העדות, וכל הדתות, שלכולם חופש דעה ולכולם חופש פולחן בעיר שהקדושה עוטפת כל אבן שלה, כל מלה, כל מבט.

    ירושלים שלי היא עיר השלום, שממנה תצא הבשורה הגדולה לכל הדתות, לכל העמים: "כי מציון תצא תורה ודבר השם מירושלים", וגם: "יהי שלום בחילך, שלווה בארמונותיך" .

    אנחנו חלוקים בדעותינו מימין ומשמאל, יש לנו ויכוחים על דרך ועל מטרה. בישראל אין לנו ויכוח בנושא אחד: שלמותה של ירושלים והמשך כינונה וביסוסה כבירתה של מדינת ישראל. אין שתי ירושלים. יש רק ירושלים אחת. מבחינתנו, ירושלים אינה נושא לפשרה – ואין שלום בלי ירושלים.

    ירושלים שנחרבה שמונה פעמים, שמשך שנים לא היתה לנו גישה אל שריד מקדשנו, היתה שלנו, תהיה שלנו, היא שלנו, וכך תהיה לעולמי עד".

    "הדמעות כאן אינן מרככות את העיניים", כתב משורר ירושלים, יהודה עמיחי, "הן רק מלטשות ומבריקות את קשי הפנים כמו סלע".
    ירושלים היא הסלע.

    חג שמח לך. שלום לך ירושלים".

    (פתיחת חגיגות 3,000 שנה לירושלים, וושינגטון, 25 באוקטובר 1995)

    http://www.imti.org.il/show_art.php?id=968

  29. ח"כ תירוש: "זו בגידה"

    "מעשיהם של 20 החברות הישראליות שהסכימו לראות בבירת ישראל כ"ירושלים הכבושה" הינה פשיטת רגל ערכית", אמרה תירוש לערוץ 7.

    ח"כ רונית תירוש (קדימה), החתומה על מכתב החכי"ם הקורא להחרים את החברות שבונות את רוואבי, אומרת בראיון לערוץ 7 כי מעשיהן של החברות הוא בגדר הבגידה.

    "מעשיהם של 20 החברות הישראליות שהסכימו לראות בבירת ישראל כ"ירושלים הכבושה" הינה פשיטת רגל ערכית.

    במעשה זה הפכו בין לילה למשתפי"ם של הרשות הפלסטינית שהכריזה על מדיניות חרם על רכישה של מוצרים מעבר לקו הירוק.

    הכסף שירוויחו החברות מבניית רוואבי מוכתם בחטא ערכי בל יכופר, ולציבור הישראלי אסור להתעלם מכך".

    http://www.inn.co.il/News/News.aspx/213611

    תגוביות:

    1.גבלס יימח שמו וזיכרו אמר שכשליהודים תהיה מדינה הם יימכרו אותה עבור כסף. זוועה.

    2.לפרסם שמות החברות האלה ולא לעשות איתם עסקים."אכן חציר העם".

    3.עם הפוסט ציונות והנשירה המנטאלית מהזהות היהודית והכבוד הלאומי , אנו לא גמרנו לקבל הפתעות מפליגות מסוג זה .

    4.בניית עיר ערבית בארץ ישראל זו כבר בגידה.

    5."קדימה" היא מפלגת בוגדים!!! החברות האלה אינן הבעיה!

    כש"מדינת ישראל" מאפשרת בניית עיר ג'יהאדית בלב יתרת ארץ ישראל, שחלאות אדם כמו קדימה מסרו את רובה לאימפריאליזם הג'יהאדי, אין שום סיבה שחברות "ישראליות" לא תעשינה מזה כסף. גם ההנהגה ה"ישראלית" מקבלת הרבה מאד כסף תמורת בנית ה"מדינה הפלשתינאית". ובנוסף, אישרה "כנסת ישראל" העלאת משכורתם של בוגדים נאלחים, שלא די שאינם פועלים דבר למען העם היהודי, אלא, קוברים אותו!!תירוש אינה טובה מכל אשפת האדם הזו.

    6.אדם שהיה במפלגה מסויימת,ולאחר מכן עבר למפלגה שהאידיאולוגיה שלה שונה ב180 מעלות ,למשל מי שהיה בליכוד בעד א"י השלמה,נגד מסירת שטחי א"י לגרועים שבאוייבינו,ועבר למפלגה שהטיקט שלה הוא מסירת שטחים, הקמת מדינה לאוייבינו בלב ליבה של ארצנו הקטנטונת.אדם כזה הוא בוגד ומעשהו בגידה,ואם אינני טועה רונית תירוש היא כזו.ועל זה אמרו חז"ל…טול קורה מבין עיניך.

    7.מה הפלא? אם אריאל שרון תמורת בצע כסף ואיתרוג, מכר חבל ארץ ונישל יהודים מאדמתם ובכך גרם להרס משפחות בכל המובנים, , אז מה הפלא שאותן חברות בניה חתמו תמורת בצע כסף על הצהרה האומרת שירושלים היא בירת פלסטין? הם בודאי יחתמו על עוד הצהרות דומות.אני מתפלאת על רונית תירוש בתגובתה.לכל מי שעזר לשרון יש חלק נכבד בבגידה זו, ושלא יתממו. הם הכשירו את הצעד הזה. גם לה יש חלק בבגידה הזו!!!

  30. סיור בבית המקדש

    http://www.youtube.com/watch?v=Ol6f8wUex_s&feature=related

    בית המקדש – השושן הצחור ששימש השראה למנורת בית המקדש הוא המקור לסמל היהודי-המגן דוד בשל צורת כותרתו.

    http://www.youtube.com/watch?v=wXhkAipVlPk&feature=player_embedded

    בית מקדשנו – הראשון, השני והכותל !

    http://www.youtube.com/watch?v=x0doOQu6loE&feature=related

    בית המקדש – הורדוס – Jerusalem Temple – Herod

    http://www.youtube.com/watch?v=K3lhp9O44ZE&feature=related

    הדגם הכי גדול של בית המקדש – מדהים!!!

    http://www.youtube.com/watch?v=1idWVj4ALEE&feature=related

    כלי המקדש -מנגינות ומילים עם כלים דמויי כלי המקדש

    http://www.youtube.com/watch?v=7I9C2rHTnkc&feature=related

    בית המקדש הפנימי-מקום בית המקדש הוא מקום ריכוז של כוחות רוחניים

    http://www.youtube.com/watch?v=QBCzWRh4G1w&feature=related

  31. דוד בן-גוריון מודיע בכנסת כי ירושלים היא בירת ישראל הגיב:

    ראש הממשלה דוד בן-גוריון מודיע בכנסת כי ירושלים היא בירת ישראל

    ב-29 בנובמבר 1947 המליצה עצרת האומות המאוחדות בפני בריטניה על סיום המנדט על ארץ-ישראל, כדי לאפשר את הקמתן של מדינה יהודית ומדינה ערבית ואת כינון ירושלים כגוף נפרד במשטר בין-לאומי בניהול האו"ם.

    עם קום המדינה קיוותה ממשלת ישראל שעצרת האו"ם תקבל את תוצאות מלחמת העצמאות ואת חלוקת העיר בין ישראל לירדן, אולם בעצרת האו"ם התגבש רוב ברור להענקת מעמד בין-לאומי לירושלים.

    ב-5 בדצמבר 1949, ערב הדיון בעצרת האו"ם בנושא ירושלים, התפרסמו בו פרטים רבים על הכריז ראש הממשלה דוד בן-גוריון בישיבת הכנסת כי ירושלים היא "בירת הנצח של ישראל" ו"לב לבה של מדינת ישראל", והוסיף כי ישראל אינה מעלה על דעתה שהאו"ם ינסה לעקור את ירושלים מתחומה לאחר שלוחמיה חירפו את נפשם על כיבושה במלחמת העצמאות.

    חמישה ימים לאחר הכרזת בן-גוריון שירושלים היא בירת ישראל, החליטה עצרת האו"ם להעניק לירושלים מעמד בין-לאומי. ממשלת ישראל, בניסיון לצמצם את נזקיה של החלטה זו, הציעה פיקוח של האו"ם על המקומות הקדושים לבני כל הדתות בירושלים, חופש פולחן וגישה חופשית אליהם.

    עמדתה הנחרצת של ישראל שבה והובעה ב-13 בדצמבר 1949, בהודעתו של ראש הממשלה דוד בן-גוריון בכנסת כי ישראל לא תוכל "לתת יד להפרדת אונס של ירושלים". הוא ביקש מהכנסת לקיים את ישיבותיה בירושלים. ואכן, הכנסת החליטה שישיבותיה לאחר חג החנוכה תש"י יתקיימו בירושלים. בחודשים שלאחר מכן עברו לירושלים רוב משרדי הממשלה.

    תוכנית האו"ם להפוך את ירושלים לעיר בחסות בין-לאומית לא התממשה. חלקה המערבי של העיר היה לבירת ישראל. במלחמת ששת הימים כבש צה"ל את מזרח ירושלים. בשנת 1980 חוקקה הכנסת את חוק-יסוד: ירושלים בירת ישראל, שנקבע בו כי ירושלים השלמה והמאוחדת היא בירת ישראל.

    http://www.knesset.gov.il/docs/heb/bengurspeech.htm