הכישלון של צה"ל: זרוע היבשה לא יודעת לקלוט אמצעי לחימה בעלי טכנולוגיה עילית

קליטת טכנולוגיה עילית בעלויות של מליארדי שקלים ליחדות השדה מחייבת צבא ממושמע ומקצועי. היא מחייבת גם קיום של תרבות אירגונית, ניהולית ומנהיגותית תקינה, קר משמעת, בקרה ומעקב, הפקת לקחים ותיקונם, ארגון לומד, אמינות ויושרה, ניהול שיגרה ומעל הכל – מפקדים ראויים, מקצועיים ובעלי ניסיון אשר מעבירים את ניסיונם לבאים אחריהם. לשם כך נדרש כח אדם מקצועי לאחזקת הציוד וטיפולו, האומץ לשאול ולהביע עמדה.

לדאבוני, כל אלה אינם מתקיימים כיום בזרוע היבשה של צה״ל, במקום זה אנו נתקלים לרוב בהדחקה והכחשה. תרבות של עיגול פינות, טיוח, קשר של שתיקה וחשש להביע עמדה הנוגדת את רוח המפקד. מסיבה זו תוכניות לקליטת אמצעים חדשים והטמעתם שעלותן מגיעה לכדי מאות מיליוני שקלים ולעיתים אף לעלות של מיליארדי שקלים למשלם המיסים, נכשלו בחלקם ולא הביאו את התוצאה המצופה, ועלולים גם להיכשל בהמשך אם לא יעשה שינוי יסודי בהתנהלותו של צה״ל. כשירותו של צה״ל נפגעה כתוצאה מכך ואף תפגע אף יותר בעתיד – לא בגלל שהמערכות לא טובות, חלילה. כשירותו של צה"ל נפגעת בגלל התרבות האירגונית והניהולית הקלוקלת בצה״ל.

שתיים מהדוגמאות הבולטות להמחשת טיעוניי הן מערכת ה'צי"ד' ו'תנופה', הגדודים הרב ממדיים במסגרת התוכנית הרב שנתית של הרמטכ"ל, אביב כוכבי.

הצי"ד

הצי״ד היא מערכת השו״ב (שליטה ובקרה וניהול המלחמה) בצה״ל. ההשקעה בקליטתה בצה״ל עד היום מתקרבת לכדי כ 20 מליארד שקלים. זהו הון עתק במלוא מובן המילה למערכת צבאית אשר הייתה אמורה לתת יתרון בולט לצה״ל במלחמה הבאה. הבעיה החמורה היא שמערכת זו לא הוטמעה באימונים ברוב יחידות המילואים שמהוות, הלכה למעשה, את רוב הצבא היבשתי. אם לא די בכך, ישנן בעיות קשות באחזקתה במחסני החירום הנובעות מחוסר כח אדם מקצועי שפוטר במסגרת הקיצוצים הגדולים בתוכנית הרב שנתית "גדעון". דבר זה יוביל למצב בו במלחמה הבאה לא תהיה אפשרות ביחידות ובמפקדות המילואים לנהל את המלחמה, לבקר אותה, לפגוע במטרות ולשלוט במהלכיה כראוי. מצב שכזה הוא, פשוטו כמשמעו, אובדן השליטה בניהול המלחמה והיכולת להשמיד מטרות. מצב זה פוגע קשות בכשירות יחידות המילואים ומהווה פגיעה קריטית למוכנות הצבא למלחמה.

הלחימה של יחידות מילואים ללא שליטה בהפעלת מערכת הצי״ד משולה לצאן ללא רועה וכסומא בארובה.

השטח חסר אונים

את המכתב המפורט כאן קיבלתי מקצין בכיר בדרגת סא״ל לפני מספר ימים, ולהלן תוכנו:

שלום האלוף בריק.
״כפי שאמרתי לך אני הייתי מהנדס ראשי אחרון בפרוייקט צי״ד – דור א' וזידיה). במהלך 10 השנים האחרונות כמפקד טכני בכיר במפקדה עשיתי 7 תרגילים עם אוגדת חוד של צה״ל, כולל בתחום השו"ב ( שליטה ובקרה וניהול הלחימה), כולם היו כישלון מוחלט מבחינתי.

כמובן שחלק מהמפקדים הסדירים כדי לא לפגוע בקידומם בסיכום אמרו הכל מצוין.

שאלתי אם היינו באותו תרגיל, כמובן שמיד השתיקו אותי.

צה"ל, בהובלת הרמטכ"לים האחרונים בזבז מעל ל 16 מיליארד שקלים על פרוייקט צי״ד – מערכת השו״ב (שליטה ובקרה), אשר היה מהווה מכפיל כח אם היה מוטמע ביחידות המילואים. היות והצ״יד לא הוטמע, זה יגרום לחוסר כשרות במלחמה.

זה מה שקרה בלבנון השנייה וצוק איתן. השו"ב לא עבד כראוי. חרף זאת, הסדירים אומרים שעבד מצויין "תרבות השקר". אשמח לשתף עמך פעולה כדי להפיץ את בזבוז המיליארדים בפרויקטים נוספים, כושלים, שיגרמו נזק אדיר לביטחון עם ישראל גם אצל כוכבי וגם אצל הרמטכ"לים לפניו. היה אפשר לחסוך במערכת הצי״ד מעל 10 מיליארד שקל ואז היה כסף לחיל טילים שקריטי לביטחון המדינה כמו שאתה, האלוף בריק, מציג.

אצל הרמטכ"לים האחרונים שיטת ההשתקה עובדת, אף שכולם מבינים ויודעים על הכישלון החמור בהטמעת מערכת הצי״ד ליחידות המילואים שהם רוב הצבא היבשתי וחוסר יכולתם המקצועית של אנשי המילואים להשתמש בה בשדה הקרב, כלפי חוץ משקרים שהכל בסדר.

בסופו של יום, מדובר בביטחון עם ישראל וחייבים לזעזע את המערכת לפני שיהיה מאוחר מדי .

יש כאן תהליך של קצינים בכירים במילואים שמתחברים כיועצים לחברות שבקשר עם צה״ל והם דואגים לפתוח דלתות. בכך שמכירים מפקדים סדירים ומשפעים עליהם בניפוח מחירים, העלות של הפרויקטים הזויים לחלוטין. אגב, יש עוד רבים פרויקטים כאלה, שעולים הון עתק למשלם המיסים.

נדרש שינוי מהותי כך שמפקדים בכירים סדירים יקחו אחריות אישית בהצלחה או כישלון של פרויקטים מעל 10 מיליון שקל.
זה יגרום לאכפתיות, למעורבות אישית, ללקיחת אחריות, להצלחה, לעלויות סבירות והצלחה בפרויקטים בצה"ל. לצערי אף אחד לא לוקח אחריות על התנהלות המופקרת הזאת ולכולם זה מאוד נוח שפרויקטים לא מפוקחים כנדרש ע״י משרד הביטחון וצה״ל. כולם מרוויחים מהבלגן הזה הון עתק מתקציב בטחון המדינה (אנשי קשר, יועצים, חברות אזרחיות וכדומה). רק הביטחון של אזרחיי ישראל נפגע קשות.

הצוללות זה קצה הקרחון, ביקורת חיצונית שלא תהיה תלויה במשרד הביטחון והצבא תפתח תיבת פנדורה שרבים מאוד מהדרג הבכיר במשרד הביטחון והצבא ישלמו על כך מחיר כבד מאוד, לכן יש מי שדואג שביקורת כזו לא תפתח לעולם.

סוף שבוע נעים
קצין בכיר בדרגת סא״ל (שמו שמור במערכת).

תמונת מצב

לאור חשיבותה הקריטית של מערכת הצי״ד לשליטה בכוחות, פגיעה במטרות וניהול המלחמה, ביצעתי תחקיר בעצמי על קליטת המערכת בצה״ל בהיותי נציב קבילות החיילים. הממצאים היו מטלטלים ( הם הוגשו ב'דו"ח בריק' לדרג המדיני והביטחוני), ובמשך יומיים שלמים למדתי אישית את הפעלת המערכת בהדרכתו של מומחה למערכת רס״ן בצה״ל. נפגשתי עם מג״דים ומח״טים מילואים שאכן טענו שלא הטמיעו את המערכת באימונים בצאלים, ביקרתי בימ״חים (מחסני החירום) ומצאתי שלאחר הקיצוצים בתר״ש גדעון – פשוט אין בהם כוח מקצועי לטפל במערכת. נפגשתי עם הקצינים הבכירים ביותר בדרגות תא״ל ואלוף אשר העידו בפני שהמערכת אכן לא הוטמעה ביחידות המילואים שהם רוב הצבא היבשתי, דבר הפוגע קשות בכשירותו של צבא היבשה למלחמה .

ביקורת של מבקר הצבא

״בתחום הצי״ד פערים רבים בקרב יחידות המילואים. היעדר כשירות מוחלטת בחלק מהיחידות ואימונים בסיסיים בלבד ביחידות האחרות, מהווים פער מבצעי ואי -עמידה בעקרון ׳התאמן כפי שתילחם׳. ״

ביקורת זו נעשת לפני מספר שנים , בחלוף הזמן לא רק שהנושא לא שופר ביחידות המילואים , אף המשיך להדרדר הרבה יותר .

התכנית הרב שנתית ״תנופה״ של הרמטכ״ל כוכבי:

הגדודים הרב ממדיים על פי התפיסה יפעילו אמצעי לחימה מתקדמים, בעלי טכנולוגיה עילית ובהם רחפנים לאיסוף מודיעין מעבר לגבעה, יכולת הבאת מטוסי תקיפה ע״י צוות המשולב בגדוד אל המטרות שהרחפנים זיהו, הפעלת טילי נ"ט, בשילוב הדוק ויעיל וצמוד עם כוחות שריון, מסוקי קרב ועוד בשטח עירוני צפוף, תקשורת באמצאות מערכת דיגטלית ( צי״ד ) של מפקדת הגדוד עם מפקדות זרועיות, כאשר על הכל מנצח מפקד הגדוד הרב ממדי .

יחידה מאומנת כהלכה עם ציוד סביר תבצע את משימותיה בצורה טובה מאוד בהשוואה ליחידה עתירת אמצעי לחימה עם טכנולוגיה עילית שאינה מאומנת. הדברים הללו רלוונטיים גם כעת. בין המצגות, הסרטונים ותרגיל לדוגמה שמציג הצבא על הגדודים הרב ממדיים לכתבים הצבאים ודרכם לציבור, לבין המציאות בשטח הפערים הם אדירים ולאו דווקא לטובה.

רתמו את העגלה לפני הסוסים , התחילו בהשקעות עתק בקניית אמצעי לחימה עם טכנולוגיה עילית, אבל לא הקימו את הכלים הנדרשים לאמן את הגדודים הרב ממדיים ולהטמיע את אמצעי הלחימה החדשים, כך שהתהליך מזכיר לנו את מה שמתרחש עם מערכת הצי״ד. הון עתק עלול להתבזבז ופגיעה קשה בכשירות צבא היבשה שילך ויעמיק אם בתכנית הרב שנתית של הרמטכ״ל אביב כוכבי, הנקראת ״תנופה״, לא יבנו מרכזי אמון עם סימולטורים המתאימים לאימון לוחמים המפעילים אמצעי לחימה בעלי טכנולוגיה עילית.

צריך לזכור שעלות של אמון מלא בשטח של גדוד רב ממדי המפעיל את כל האמצעים כולל מטוסים, מסוקי קרב, ארטלריה, נ״ט, רחפנים לאיסוף מודיעין ואת כוחות החי״ר ההנדסה והטנקים שברשותו, היא עלות אסטרונומית. אין תקציב ויכולות לבצע תרגילים דחופים מלאים כאלה בשטח ולשמר את המקצועיות, המיומנות והניסיון של המפקדים והחיילים. מסיבה זו את רוב האימונים של הגדודים הרב ממדיים צריכים לבצע בעזרת סימולטורים, בדיוק כפי שעושים זאת טייסים בחיל האויר .

הכלים לאימון הגדודים הרב ממדיים

צוות מומחים מקצועי

הקמת צוות מומחים שמכיר את תנאי הקרב שחייב ללוות כל גדוד רב ממדי באופן רציף! לרסן ולמקד את כל הנוגעים. זה תנאי הכרחי כי זו מערכת נושמת ומשתנה.

הכשרה להפעלת הטכנולוגיה ביעילות ולאורך זמן

למרות האמור על ההכשרה להיות אמנם ממוקדת משימה (לא כללית אלא בסימולציה של תנאי קרב קרובים ככל האפשר למציאות היכן שרלוונטי) אך יותר עמוקה ורחבה מאשר הפעלה גרידא. מפעיל הטכנולוגיה חייב להכירה לעומק מספיק כדי להיות מסוגל להתגבר על תקלות ( שהן בלתי נמנעות) ולהפעיל את הטכנולוגיה באופן יעיל ומלא, ידע כזה גם יתן ללוחם יותר ביטחון במערכת וגם יצייד אותו ביכולת להפעילה ביעילות, ברציפות ולאורך יותר זמן.

ניהול עקומת הלימוד וצבירת הידע

התחלופה של החיילים והמפקדים בצבא היא מהירה מאד (שרות החובה הוא קצר, ההפסקות בין שרות המילואים משכיחות את הנלמד, האימון הוא דליל ולא שלם, המפקדים הן בסדיר והן במילואים מתחלפים כל כשנתיים וגם פחות.
מצב זה לא מאפשר צבירת ידע וניהול יעיל של עקומת הלימוד. והטכנולוגיה הכל כך יקרה הולכת לאיבוד או שמופעלת חלקית ולעיתים אף בכלל לא. או אז מתחילים כל פעם מחדש ללמד את המתאמנים (כולל המפקדים) תוך נסיגה קבועה והרסנית ברמת הידע השוטף והכולל עד השבתת מערכות או השבתה סמויה. יש החושבים או מדווחים שהכל עובד יעיל אך בפועל המצב שונה בתכלית.

כדי לצבור ידע ולנהל עקומת ידע וטכנולוגיה בצורה נכונה יש לבנות גרעינים קבועים של ידע תומך – מומחים, מהנדסים ומפעילים עם חוזי התקשרות ארוכי טווח. בכל מסגרת רלוונטית – שיהיו חלק ממנה. גרעינים שיאספו ושיצברו את הידע הנדרש, יאחסנו וינהלו אותו, יפתחו אותו ויעשו אותו זמין וידידותי לכל משתמש כדי לתמוך בדרג הלוחם המתחלף תדירות. גרעין קבוע עם מומחיות נדרשת הוא הכרחי להצלחה.

מרכזי הדרכה והכשרה

יש הכרח לבנות מרכזי הכשרה משימתיים שיוכלו להכשיר את המפקדים והחיילים למשימות האופייניות שהולכות ומשתנות ומתרחקות מהתפקוד המסורתי של החייל של העבר. הטכנולוגיה והטכנולוג חייבים להיות הרבה יותר צמודים למפקדים ולחיילים מבעבר. הכשרה שתכלול הכרה, סימולציה וסימולטורים לתרגול גם של מסגרות וגם של החייל הבודד – היא הכרחית.

הקמת מרכזי השתלמות להכשרה משימתית הנגזרת מאיפיון המצב החדש

הכשרות מקצועיות לגופים:
– דרגים מבצעיים
– דרגים מסייעים ללחימה
– דרגי מטה
– את מרכזי השליטה עצמם
– כל מסגרת עתירת טכנולוגיה.

הכשרות ריענון:
– עצמיות
– בהדרכת מומחים

מרכזי הסימולטורים וצוותי מומחים

הקמת מרכזים אלה הייתה צריכה להתרחשעוד לפני ההשקעות האדירות באמצעי הלחימה עם טכנולוגיה עילית על מנת לשמור על רענון שוטף של המשתמשים גם בתקופות בין שרות המילואים או בזמן תעסוקות מבצעיות של הגדודים הסדירים באמון שוטף באותם מרכזי סימולטורים שלצערי הקמתם לא נראת באופק. כאמור, רתמו את העגלה לפני הסוסים, אשר לא מאפשרת אמון נאות של הגדודים הרב ממדיים בהיעדר מתקני סימולציה, וכוח אדם מיומן שילווה את הגדודים הרב ממדיים שלוחמיהם ומפקדיהם מתחלפים אחרי תקופות קצרות למדי.

סיפור שהיה, כך היה

מסמך ששלח לי לוחם בסדיר בפלוגת חוד בגדוד רב ממדי:

״החטיבה הסדירה והגדוד בו אני משרת משולבים בתכנית הרב שנתית של הרמטכ״ל כוכבי, תוכנית ״תנופה״, תכנית שהצבא לא מפסיק להתפאר בה, התכנית מדברת על יכולות גבוהות של הגדודים בלחימה רב ממדית, הפעלת מטוסים, ומסוקי קרב איסוף מודיעין ע״י רחפנים, הפעלת ארטלריה מדויקת, הפעלת נ״ט וכוחות החי״ר והשריון, עלות אמצעי הלחימה לגדודים שבתכנית תעלה מליארדים, גם הגדוד שלנו קיבל אמצעי לחימה חדשים בהון עתק במסגרת תוכנית ״תנופה״, אבל אף אחד מהחיילים של הפלוגה לא יודע אך להפעיל את הציוד הזה. לא התאמנו עם הציוד הזה ויתרה מכך, גם האחזקה של הציוד החדש היא בעיתית מאוד. אין לנו רס״פ מקצועי ואנשי אחזקה ברמה מקצועית נמוכה, כך שאינם מסוגלים לטפל ולתחזק את הציוד היקר״.

פניתי לקצין בכיר ושאלתי אותו כיצד קורה מצב בו קונים ציוד במיליארדי שקלים עוד בטרם הכינו את התשתית לאימון הגדודים הרב ממדיים, וכך השיב:

״לטעמי אנחנו רחוקים מאוד ויש עוד דרך ארוכה להמשיך לשפר את כל המערכות מהרמה המיקרו-טקטית ועד לרמת המפקדות במיצוי אופטימלי של המערכות השונות״

אלוף (במיל׳) יצחק בריק שימש בתור נציב קבילות החיילים, מפקד גיס, מפקד המכללות הצבאיות ומפקד אוגדה סדירה 36.

עקבו אחר ׳מידה׳ גם ברשתות החברתיות: