לאחרונה פורסם באתר הספרייה הלאומית שדירקטוריון הספרייה בחר בשי ניצן, פרקליט המדינה עד לא מכבר, שיכהן כרקטור הספרייה. מה הרקורד של ניצן בתחום הספרנות והאם התקן בכלל קבוע בחוק?
לאחרונה פורסם באתר הספרייה הלאומית שדירקטוריון הספרייה בחר בשי ניצן, פרקליט המדינה עד לא מכבר, שיכהן כרקטור הספרייה. להלן הנימוקים להחלטה, כפי שאלה פורסמו באתר:
"כחלק מתוכנית ההתחדשות של הספרייה וההיערכות למעבר הספרייה למשכנה החדש, החליט דירקטוריון הספרייה על רפורמה ניהולית, במסגרתה מכלול נושאי התוכן ירוכז תחת אחריות אחת. על רקע זה, ובעקבות המלצת ועדת איתור מיוחדת שמינה דירקטוריון הספרייה הלאומית, אישר הדירקטוריון את מינויו של מר שי ניצן, לשעבר פרקליט המדינה, לתפקיד הרקטור שינהל את כלל היבטי התוכן בספרייה. שי ניצן ינהל, ירכז וינהיג את מכלול עולמות התוכן של הספרייה . . . במסגרת האחריות על עולמות תוכן אלה יהיה מר ניצן אחראי, בין היתר, על מכלול האוספים והארכיונים (פיזיים ודיגיטליים), וכן על נושאי התרבות, החינוך, התערוכות, מערך הקשרים והפעילויות הבינלאומיות, בדגש על קשרים עם יהדות התפוצות, על אגודות הידידים בישראל ובחו"ל ועל מערך יחסי הציבור וגיוס משאבים".
הספרייה הלאומית היא הספרייה של העם היהודי, הבית של היצירה היהודית לדורותיה, המשקפת אלפי שנות היסטוריה. אוספי הליבה הם יהדות וישראל. בנוסף, יש אוסף גדול של אסלאם ומזרח תיכון ואוסף מדעי הרוח הקשור בשלושת האוספים הנזכרים. המייחד את האוסף הוא הרבגוניות והמינעד בכל השפות מכל מקום בעולם ומכל הזמנים. הספרייה אינה מתמקדת בצורכי מחקר עכשווי או באופנה כזו או אחרת אלא באצירה ושימור של האוספים לדורות הבאים, שיהיו נגישים לציבור גם בדור הזה.
כשהוחלט לנתק את הספרייה הלאומית, שהיא כבת 130 שנה, מהאוניברסיטה העברית ולהקים לה בניין חדש בקריית הלאום, חוקקה הכנסת את חוק הספרייה הלאומית, תשס"ח-2007. מתוקף החוק קמה חברת הספרייה הלאומית המפעילה את הספרייה כחברה לתועלת הציבור. בחוק נקבע כי מחצית ממניות החברה בידי המדינה, רבע בידי האוניברסיטה העברית, ועוד רבע בבעלות מוסדות ממלכתיים או גופים ציבוריים שהמדינה והאוניברסיטה העברית הסכימו עליהם. בחוק הושאר פתח לשינויים במבנה הבעלות ולהעברת מניות לגופים אחרים, בהסכמה בין המדינה והאוניברסיטה העברית (כל עוד היא בעלת מניות בחברה). בכל מקרה, המדינה תמשיך להחזיק בשיעור המניות הגבוה ביותר מבין בעלי המניות.
לחברת הספרייה הלאומית יש דירקטוריון, שבו אמורים לכהן ארבעה עשר חברים המייצגים את התחומים הרלוונטיים השונים. בפועל יש תשעה. לפי החוק, הדירקטוריון ימנה את המנהל הכללי. הדירקטוריון רשאי להחליט שלחברה יהיה גם מנהל אקדמי, ואם מינה אחד הוא צריך לקבוע את תפקידיו. ואכן, לספריה יש מנהל כללי, אורן וינברג, בעל רקע עשיר בעולם הספרנות והספריות, ויש לה גם מנהל אקדמי, פרופ' אלחנן ריינר, פרופסור להיסטוריה של עם ישראל.
אין בחוק זכר לרקטור. והטעם לכך ברור. רקטור הוא מונח המתאר את העומד בראש הסגל האקדמי במוסד להשכלה גבוהה ואין קשר בין תפקידי רקטור באוניברסיטה לתפקידו של מנהל בספריה.
למרות זאת, הקים הדירקטוריון ועדת איתור למשרה הזאת ואף מינה רקטור על פי המלצתה. דא עקא, שהדירקטוריון לא הוסמך בחוק למנות רקטור וממילא שללא קשר לזהות הממונה, מינוי שנעשה בחריגה מסמכות, בטל מעיקרו.
מטעמי מינהל תקין, חשוב להביא לידיעת הציבור גם את האופן בו התנהלה ועדת האיתור. מי היו חברי הוועדה ומי מינה אותם, האם היה מכרז, היכן הוא פורסם, כמה מועמדים היו, מי היו המועמדים וכיצד נעשתה הבחירה, והאם הוועדה הציגה לדירקטוריון מספר מועמדים, פרט לשי ניצן.
שם דבר בעולם הספריות
ידוע רק שהוועדה איתרה את מר שי ניצן, עד לאחרונה פרקליט המדינה, ששמו הולך לפניו בהקשרים שדבר אין להם עם עולם הספריות. די להיזכר בדברים הלא מחמיאים שאמרו עליו השופטת בדימ' הילה גרסטל, בעת שכיהנה כנציבת הביקורת על הפרקליטות, ד"ר מיה פורמן מהמכון הפתולוגי, ד"ר חן קוגל, מנהל המכון הפתולוגי, והיועץ המשפטי לממשלה, ד"ר אביחי מנדלבליט, שהתלונן בקולו הוא שניצן החזיק אותו בגרון. זכורה גם הסגירה התמוהה של תיקי פרקליטת מחוז תל אביב רות דוד, חודש אחד בלבד לאחר כניסתו לתפקידו כפרקליט המדינה. בקצרה, מדובר באדם שהוא יותר סייפא מספרא, לא מומחה בעל שם בתחומי הליבה של הספרייה וגם חסר רקע בספרנות ובאוצרות.
והנה, מהאמור באתר הספרייה עולה כי דווקא במר ניצן בחרה ועדת האיתור, והדירקטוריון בעקבותיה, לרכז תחת אחריותו את האוצרות ומדיניות הרכש, הדיגיטציה ופעולות החינוך והתרבות, כלומר, כל פעולות הליבה שהיו עד כה באחריות המנהל הכללי של הספרייה, בעוד שהמנהל הכללי איש המקצוע יעסוק מכאן ואילך בהיבטים טכניים של קטלוג האוספים ויהיה אחראי על הניקיון.
בחינת הכישורים של מנהלי ספריות לאומיות מובילות – ה-Library of Congress בארצות הברית, ה-British Library בלונדון, ה-Bibliothéque nationale de France בפריז וה-Stabi, Staatsbibliothek zu Berlin בברלין – מלמדת שהמנהלים שלהן הם אושיות תרבות והשכלה, בעלי רקע והשכלה גם בניהול אקדמי וניהול מוסדות תרבות. כמובן מאליו, לאף אחת מהספריות אין רקטור.
למינוי יש גם השלכות תקציביות. ביום 5 בנובמבר 2021, פירסם ח"כ צבי האוזר ("תקווה חדשה") ביום 5/11/2021 כי, ערב העברת תקציב המדינה, הצליח להגדיל באופן משמעותי את תקציב הספרייה הלאומית בהתאם להתחייבות של "יש עתיד" כלפי "תקווה חדשה" בהסכמים הקואליציוניים, ונמסר כי ההגדלה היתה ניכרת – מ-44 מיליון ₪ ל-78 מיליון ₪. מאחר שעל פי חוק הספרייה הלאומית, שרת החינוך (ד"ר יפעת שאשא-ביטון, תקווה חדשה) ממונה על ביצוע החוק, חשוב שתעדכן את הציבור, בין היתר, כיצד נהיה תקציב הספרייה נושא למשא ומתן קואליציוני והאם יש קשר בין המינוי של מר ניצן לתוספת התקציב.
השבוע הציג ח"כ ד"ר שלמה קרעי שאילתא בעניין המינוי לשרת החינוך ד"ר שאשא-ביטון, הממונה על ביצוע חוק הספרייה הלאומית. ארגון לביא לזכויות אזרח, מינהל תקין ועידוד ההתיישבות פנה, באמצעות עו"ד יצחק בם, ליו"ר הדירקטוריון מר דוד בלומברג ולשרת החינוך לביטול המינוי, קודם שיעתור לבג"ץ.
אמנם בשפה העברית המילה חוקר משמשת הן למדען (researcher) והן למי שעוסק בחקירת אנשים (investigator), אך אל לנו להתבלבל. ראוי שבראש הספרייה הלאומית של מדינת ישראל יעמוד ביבליופיל, אדם אוהב ספר, שחי את העולם המיוחד של הספריות במשך שנים ומכיר את צורכיהן המיוחדים, שיידע לקדם ולפתח את הספרייה הלאומית שלנו, על מאפייניה הייחודיים, למען הדורות הבאים וגם למעננו כיום.
טליה איינהורן היא פרופסור למשפטים, וחברה קבועה באקדמיה הבינלאומית למשפט השוואתי.
עקבו אחר ׳מידה׳ גם ברשתות החברתיות:
בסוף יגלו שלפרקליטות יש תיק חבוי על אחד המנהלים או שהם המציאו אחד וכך הם מנסים לחלוש על מקור נוסף למקורות ידע כך שיהיה אפשר להעלים דברים רעים כנגדה.
מר ניצן לא סתם שם. יש מטרה.
הם מעוניינים להעלים ולשכתב הרבה.
מיניסטריון האמת נבנה לנגד עינינו!
ידו הארוכה של אהרן ברק ניכרת ב"מינוי" הזה. כשם שחתנו רם לנדס התמנה וקבע עם לידתו של ערוץ 2 מי יאייש את חברת החדשות ומה היא תשדר לצופים, ולאחר מכן, עם לידתו של ערוץ 10, שוב היה זה רם לנדס שקבע מי יהיה בחברת החדשות של ערוץ 10 (לאחר שהמכרז שבו זכתה הקבוצה היריבה בוטל על ידי בית המשפט העליון שבראשו עמד – אהרן ברק… ואז, שנים לאחר מכן, לאחר שתאגיד כאן הוקם, הועמד לא אחר מאשר רם לנדס בראש הועדה שקבעה מי ומי יהיו בחברת החדשות של התאגיד.
השליטה במידע ובידע היא מאבני היסוד של כל דיקטטורה. על השליטה באוניברסיטאות אין מה להכביר, אבל שי ניצן, שהיה המתמחה של אהרן ברק עם סיום לימודיו, ומאז שירת אותו בנאמנות כדי להשלים את ההפיכה השלטונית שבה אנחנו שקועים עתה עד צוואר, קיבל את המשרה שעיקרה שליטה בתכני העומק של העם היהודי במדינת הלאום שלו, וברור מה ייעשה בהם.
שטני.היה מתוכנן!
שי ניצן הוא עבריין שכל שנותר הוא להרשיע אותו בבית משפט.
האיש הזה עשה אינספור עבירות, אבל כנראה לא רק את מנדלבליט הוא אחז במקום רגיש.
יופי. אז עכשיו יאחוז באוצר ההיסטורי של ישראל.
דיקטטורה בולשביקית שיפוטית קומוניסטית אנטישמית לא מחליפים בקלפי…
רק בהתקוממות עממית ומהפכה אזרחית!
הגיע הזמן שמיליוני יהודים יעלו על בית המשפט וכל המשרדים של אירגוני השמאל(הסוכנים הזרים)!
תומאס ג’פרסון: “כשהממשלה חוששת מהעם, יש חירות. כשהעם חושש מהממשלה, יש עריצות.”
וולטייר: “אם אתה רוצה לדעת מי שולט בך, תסתכל על מי אסור לך לבקר.”
תומאס ג’פרסון: “כאשר עוול הופך לחוק, ההתנגדות הופכת לחובה.”
1) האם ניסיון באצירת מידע דיגיטלי שחונק אנשים מסוימים לא נחשב כאן?
2) משום מה קשה לי לדמיין את בג״ץ קובע שהמינוי המופלא הזה ״אינו סביר בעליל״.
השמאל, ופקידי צמרת הפרקליטות בתוכו, ממהרים לייצר ג'ובים לחבריהם הפורשים והכול תחת מטריית ממשלת בניטו נפתליני… דינה זילבר קיבלה תוכנית שידור בגל"צ. לגברת הזו יש קול ואישיות כריזמטית של עציץ. אבל זה לא הפריע בדרך לג'וב. כעת שי ניצן. לבדוק דחוף מה גובה משכורתו בג'וב החדש. זאת לאחר שהוא סידר לעצמו פנסיה חודשית, תקציבית כמובן, בגובה 50 אלף ש"ח.
כך נראית השחיתות.
משהו במינוי הזה לא מריח טוב… כנראה יתברר בעתיד למה
הוא מגיע לענות את הספרים…
צריך לבדוק את הקשר בין "תקוה חדשה" לבין שי ניצן …
*מינוי לא ראוי בלשון המעטה!!!
כספרנית יודאיקה בארה״ב ( כיום בדימוס) שיתפתי פעולה במשך שנים עם ראשי בית הספרים הלאומי ולאחר מכן, עם הספרייה הלאומית של ישראל. לאורך כל השנים המנהלים היו פרופסורים ידועים בחקר מדעי היהדות והביאו הרבה כבוד למשרתם. אחדים גם הצליחו יפה בגיוס תרומות לספריה. שי ניצן, שקופה של שרצים תלויה לו מאחור ושום הישג משפטי אינו רשום לזכותו, יחריב את הספרייה כפי שהחריב את הפרקליטות. נעלה מבינתי כיצד מאפשרים לעוולה בלתי חוקית כזאת להתרחש ללא תביעה משפטית.
הנבלה הזאת נמצאת בכל מקום.חוץ מלגרום לרקבונות הוא לא מסוגל לתרום לדבר.אחד האנשים המסוכנים שחיו פה
כשנתניהו רצה למנות מישהי שאף אחד לא מכיר לנציבת דירות המדינה דיברתם?
רואים לכם. את הפוזיציה.
כבר בהעברת התקציב שונה התקציב של הבפריה הלאומית מ44 מליון ל78 מליון למה ?
כי כבר נתפר התפקיד לשי ניצן , אבל זה לא מספיק הכסף לא בשליטתו , הכסף בשליטת המנכ״ל .
מה עושים משנים את צואר המינוי לרקטור .
באוניברסטאות הרקטור חולש על התקציב .
עכשב וועדת האיתור צריכה להביא שמות או אולי רק שם אחד כדי להסיר ספק במינוי .
לכאורה מדובר בשוחד שנתן גידון לשי ניצן על סגירת הציק נגדו ?
לאחר פירסום הכתבה של איילה חסון באמצעי תקשורת מרכזי, נשאלות השאלות:
לאן נוליך את בושת (ניקוד חופשי) האקדמיה הישראלית? וגם כלפי חו״ל ללעג ולקלס היינו.
איפה ור״ה? האקדמיה הישראלית למדעים? צדקני הדור באוניברסיטאות (כדברי ן׳ גבירול: ״לא יאדימו פניהם – כי אם צבעום בשני״)?
מי יגיש לנו עתירה נגד המושחתים הללו? עתירה שתרעיד את אמות הספים!
איפה התנועה לחירטוט השלטון
ידו הארוכה של אהרן ברק ניכרת ב"מינוי" הזה. כשם שחתנו רם לנדס התמנה וקבע עם לידתו של ערוץ 2 מי יאייש את חברת החדשות ומה היא תשדר לצופים, ולאחר מכן, עם לידתו של ערוץ 10, שוב היה זה רם לנדס שקבע מי יהיה בחברת החדשות של ערוץ 10 (לאחר שהמכרז שבו זכתה הקבוצה היריבה בוטל על ידי בית המשפט העליון שבראשו עמד – אהרן ברק… ואז, שנים לאחר מכן, לאחר שתאגיד כאן הוקם, הועמד לא אחר מאשר רם לנדס בראש הועדה שקבעה מי ומי יהיו בחברת החדשות של התאגיד.
השליטה במידע ובידע היא מאבני היסוד של כל דיקטטורה. על השליטה באוניברסיטאות אין מה להכביר, אבל שי ניצן, שהיה המתמחה של אהרן ברק עם סיום לימודיו, ומאז שירת אותו בנאמנות כדי להשלים את ההפיכה השלטונית שבה אנחנו שקועים עתה עד צוואר, קיבל את המשרה שעיקרה שליטה בתכני העומק של העם היהודי במדינת הלאום שלו, וברור מה ייעשה בהם.
קשקוש משוקש מפוזיציה. לסיפרייה יש מנהלים מקצועיים, הוא לא נבחר לשמש כמנהל מקצועי אלא כמו בחרה עם יו"ר ומנכ"ל, אז מנכ"ל כבר יש כפי שכתבת, עכשיו יש גם יו"ר.