הנה מה שקרה כאן בחודשים האחרונים: תהליך איטי, מסוכן וכמעט לא מורגש שאת השלכותיו הקיצוניות נחווה בקרוב
על אף שבתקופת ממשלות נתניהו לא הוגבלה זכות ההפגנה והמחאה ואף כלי תקשורת לא צונזר הוא הושווה שוב ושוב לארדואן. זאת גם הייתה תמה מרכזית בתעמולת הבחירות של כחול לבן שאומצה בהפגנות הדגלים השחורים וארגוני שמאל ואף אחד מכלי התקשורת המרכזיים לא אתגר את התפיסה הזאת. שבעה חודשים עברו מאז שקמה ממשלה שמרכיביה "רק לא ביבי" וראוי להעמיק בהשוואה לארדואן בהקשר הישראלי האקטואלי.
בניגוד גמור להבטחות ראשיה, הממשלה הרחיבה הרחבה חסרת תקדים של החוק הנורווגי עד 22 חברי כנסת. היא הביאה למצב בו רוב חברי הממשלה אינם חברי כנסת ונעדרים ממנה. כתוצאה מכך לא מתקיים עוד הנוהג שהיה בעבר לפיו הייתה התדיינות בין הקואליציה לאופוזיציה באופן שוטף באשר לסדר היום ובאשר לתיקונים בהצעות חוק. אותם 22 חברי כנסת מצביעים כמו רובוטים בניגוד לצו מצפונם כי הם יודעים: ברגע שיצביעו נגד עמדת הקואליציה הם יפוטרו לאלתר.
הנוהג שבו הקואליציה לא מתערבת בחלוקת התפקידים של האופוזיציה נפרץ באופן חסר תקדים. כך, ביקשה הקואליציה להכתיב לאופוזיציה מי יהיו סגני נשיאי הכנסת מטעמה ולתת לרשימה המשותפת יותר נציגים על חשבון הסיעות האחרות על אף שחלק מהן גדולות ממנה. במקביל, שוב, באופן חסר תקדים ביצעה הקואליציה הנוכחית תיקונים בתקנון הכנסת באופן חד צדדי, בדרך שמקפחת את האופוזיציה ופוגעת בזכויותיה ותוך שהדבר נעשה באופן מכוון בפגרת הכנסת.
גם סעיף 98 – סעיף המאפשר לאופוזיציה לקיים פיליבסטר להצעות חוק שנויות במחלוקת ובכך להביע את מחאתה – כנהוג במדינה דמוקרטית – חולל כאשר הקואליציה הזאת – שבעבר ראשיה טענו בדיוק באותו עניין כי יש כאן הפרה של הכללים – קבעה שיא חדש של שימוש בסעיף הזה.
שיאם של הדברים בכנסת הוא כמובן המהלך האנטי דמוקרטי והמביש של קביעת הרכבי הוועדות באופן חד צדדי שאינו משקף כלל את הרכבה של הכנסת ואת תוצאות הבחירות. דבר כזה, ראוי להדגיש שוב, לא נעשה מעולם. גם לא בימי "ללא חרות ומק"י" של בן גוריון. די אם נזכיר שבוועדת הכספים שדנה בתקציב המדינה, ניתן לסיעת הליכוד המונה 29 חברי כנסת ייצוג של שני חברים בלבד, זהה לייצוג שניתן לסיעת הרשימה המשותפת שלה שישה חברי כנסת. הקואליציה מנסה ליצור רוב מוגדל בוועדות הכנסת באופן שלא משקף את החלוקה היחסית בין הסיעות.
אם אתם אוהדי ספורט הרי הדבר דומה לכך שבין שני צדדים שבאים להתחרות, צד אחד יקבע מי השופטים, הוא יקבע גם איפה המשחק ישוחק, מי יהיה הקהל והוא גם יקבע מי יהיה ההרכב של היריבים שלו. כל בר דעת מבין שבמקרה כזה אין ערך למשחק.
מהכנסת למדינה כולה
אחרי שסיימה לרמוס את הכנסת עוברת הממשלה לפרק את הדמוקרטיה הישראלית לגורמים. כך, שר המשפטים גדעון סער הביא שלושה חוקים שלא קיימים באף דמוקרטיה פרלמנטרית מערבית אלא נפוצים במדינות כמו איראן, סוריה וצפון קוריאה: צנזורה על הרשתות החברתיות, חיפוש בבתי אזרחים בלי צו של שופט ופסילת מועמדים לראשות ממשלה.
כזכור, שר המשפטים, גדעון סער נגוע בניגוד עניינים מוחלט, שכן ברשת הטוויטר מתנהל קמפיין שחשוב למצוא בו את האמת תחת הכותרת: "למה גדעון סער התפטר ב – 2014?" יתכן וסער אכן דואג – באמת ובתמים – לניהול השיח המכובד והמכבד בישראל, אך קשה שלא לתהות האם המטרה של סער, אותו פוליטיקאי שלא עובר את אחוז החסימה בסקרי דעת קהל, היא לצנזר את הקולות נגדו. בהתחשב בהתנהלות התקשורת הממוסדת בישראל, סביר כי המחאה האמיתית נגד סער ונגד בנט, זה שאמר ש"ראש ממשלה עם 10 מנדטים זה לא דמוקרטי", יכולה להתנהל רק ברשתות החברתיות שהפכו לכיכר העיר ולכן שניהם מבקשים לעשות מעשה ארדואני ולצנזר את הקולות. אלו שגנבו את הבחירות הקודמות רוצים לגנוב את הבחירות הבאות.
בג"ש: בית המשפט הגבוה לשקט
הדבר התמוה הוא שאלו המצהירים וגם אמורים להיות כלבי השמירה של הדמוקרטיה – כלומר בית המשפט העליון, מערכת אכיפת החוק והתקשורת – הפכו להיות הזאבים שטורפים את הדמוקרטיה. הם שותפים אקטיביים לרמיסתה.
כל אלו שפעלו באופן אקטיבי בעבר נגד ממשלות נתניהו, לעיתים בניגוד לכל סדר דמוקרטי, פועלים היום הפוך. לאחר חודשים שבהם נדם קולו, בניגוד לעבר שבו נהג להכניס את אפו לכל סוגיה כמעט, החליט היועץ המשפטי לממשלה להוסיף חטא על פשע ולסגור את תיק סער מבלי שבאמת בדק אותו. הוא גם נמנע מלתת את דעתו לשורה של מינויים שנויים במחלוקת שמתבצעים על ידי מפלגות קואליציה. בעבר הוא היה הראשון לחוות דעה כמעט על כל מינוי. במקביל, בניגוד לעבר המאוד אקטיביסטי שלו שבו לא היסס להתערב באופן בוטה בעבודת הכנסת הפך לפתע בית המשפט העליון למאוד שמרן כאשר דחה עתירה של נציגים מהאופוזיציה נגד המתרחש בוועדות הכנסת והתנהלות הקואליציה בנושא חלוקתן. ואיך לא, כך גם התקשורת: אותם פרשנים וכתבים שצעקו אך לפני מספר חודשים שישראל כבר לא דמוקרטית, מקבלים באדישות, שלא לומר תומכים, בחוקים האנטי דמוקרטיים הללו. אמת, יש קולות בודדים בתקשורת שיוצאים נגד התופעות שציינתי אך הם מתי מעט והסגנון שלהם מאוד מתון.
יתרה מכך, הפלא ופלא – ברוב כלי התקשורת אין מחדלי קורונה (המציאות מראה הפוך), המאבק הכושל כנגד התגרענות איראן מוצג כהצלחה (ואל תטעו, הוא כישלון טוטאלי), מדד ג'ני נעלם (בדיוק ברגע שהפער בין עניים לעשירים מתרחב), יוקר המחיה לא עולה (הוא עולה ועוד איך וגם מחירי הדיור) ואם ישנם קולות בתקשורת שכן מבקרים את הממשלה הרי שהדבר נעשה בצורה סולידית מאוד.
באיזו עוד מדינה התקשורת מדברת כמעט בקול אחד בעד הממשלה, בית המשפט תומך בכל מעשי הממשלה ופקידי מדינה מגבים את מעשיהם? נכון, טורקיה של ארדואן. הנה היא כבר כאן. אלו שהאשימו את נתניהו בהיותו ככזה הם אלה שמובילים אותנו ישר אל הסבך הזה.
אלי ורד חזן הוא מנהל אגף קשרי חוץ של מפלגת הליכוד
עקבו אחר ׳מידה׳ גם ברשתות החברתיות:
דיקטטורה בולשביקית שיפוטית קומוניסטית אנטישמית לא מחליפים בקלפי…
רק בהתקוממות עממית ומהפכה אזרחית!
הגיע הזמן שמיליוני יהודים יעלו על בית המשפט וכל המשרדים של אירגוני השמאל(הסוכנים הזרים)!
תומאס ג’פרסון: “כשהממשלה חוששת מהעם, יש חירות. כשהעם חושש מהממשלה, יש עריצות.”
וולטייר: “אם אתה רוצה לדעת מי שולט בך, תסתכל על מי אסור לך לבקר.”
תומאס ג’פרסון: “כאשר עוול הופך לחוק, ההתנגדות הופכת לחובה.”
הכל נכון.
הקואליציה שברה את הכללים מול האופוזיציה.
בנט שיקר ואין לו מנדט אמיתי לראשות ממשלה.
התקשורת צבועה ומשרתת את הנרטיב שמתאים לאג'נדה.
אבל מתי בליכוד יעשו חשבון נפש במקום לבוא בטענות לכל העולם? הרי הסיבה היחידה שהימין לא בשלטון היא רק בנאדם אחד. אז אפשר לבוא בטענות (שרובן צודקות) לכל העולם ואפשר לקחת אחריות ולהפסיק להתקרנף.
מנהיג שמעדיף את טובתו האישית על טובת המדינה פעם אחר פעם הוא לא מנהיג שצריך לעמוד בראשות הליכוד. נקודה.
א.האשמת הליכוד במצב היא האשמת הקורבן.
ב.העובדה היא שנתניהו היה יכול לעשות הרבה כסף במקרה של פרישה (מהרצאות וספרים) וגם למצוא יותר זמן לטיפול בענייניו המשפטיים(בהנחה שהם לא היו נמוגים אחרי פרישתו) ולסבול פחות רצח אופי מה שמטיל ספק עצום שהיה לו אינטרס להישאר בתפקיד.
ג.מעבר לכל זה, שמירה על מעמדה של חזקת החפות היא אינטרס של הכלל.
נתניהו הוא רק אחד בשרשרת של מינויים ונבחרי ציבור שמערכת המשפט סילקה בהונאה על ידי פתיחת תיקים פליליים על עבירות פיקטיביות. מה שמייחד את נתניהו הוא חוסר הנכונות להרכין ראש וללכת ובכך הוא עשה עוד שירות (כנראה אחרון) למדינת ישראל, וחשף את השחיתות הממסדית והאלימות של שלטון האייטולות השמאלניות במערכת האכיפה.
שחי בסרט שיפסול את הקול שלי בפריימריז.
נתניהו המנהיג שלנו, ועדיף להיות חופשי ועצמאי באופוזיציה, מאשר "לשלוט" כמו ששלטנו עד היום.
לא רק שאנחנו עם נתניהו, אני גם מבטיח לך, שבפעם הבאה שנעלה לשלטון. נשלוט.
אמת ויציב!!לסלק את הממשלה הרעה הזאת כמה שיותר מהר!!!
מה הבוס של הליכוד עשה כדי למנוע את המצב? תכלס כלום. סליחה, הוא עשה משהו. הוא קידם את הקושרים לעמדות מפתח ולתפקידי השפעה בכירים.
מי הם חברי הליכוד? מבלי להזכיר שמות, יש לא מעט שהקשר ביניהם ובין מצביעי הליכוד הוא קשר שלילי – הם פועלים הפוך מדעתם של מצביעי הליכוד. לפחות שניים מהם הינם 'נסיכים'.
"למה גדעון סער התפטר ב – 2014?" למה הקוראים צריכים ללמוד על סר המשפטים (הטעות מכוונת) מרכילות שמסתובבת באחת הפלטפורמות הכי אנטישמיות? אם לכותב המאמר יש הוכחות על מעשיו של סר המשפטים, יואיל נא לשתף את משטרת ישראל ורק אז יעדכן את הקוראים במידע. אגב,אם כותב המאמר יודע משהו פלילי על סר המשפטים, מן הסתם סר המשפטים נסחט ע"י גורמים עלומים שגם הם מודעים למידע הפלילי הזה ועל כן כותב המאמר צריך להכריז שסר המשפטים צריך להיות בנבצרות.
למי תודה ולמי ברכה על שהשמאלנים (שמאלנים ולא שמאל. מדובר באנשים שרובם רעים ומושחתים, ולא באידאולוגיה לא ברורה) הצליחו להשתלט סופית על עמדות הכח במדינת ישראל? דוקא לראש הממשלה הראשון של הימין בישראל, שהיתה לו ההזדמנות להעיף לכל הרוחות את השמאלנים ממוסדות השלטון, אבל הוא, האציל הפולני, העדיף להשאיר אותם בשלטון וכך זרע את ההפיכה שלהם 40 שנים מאוחר יותר.
בליכוד יש פרימריז. לא יו״ר ששולט ברשימה.
כדי לפנות למשטרה לא מספיק מידע. צריך גם ראיות(אלא אם מדןבר בנתניהו ואז גם משמועות יתחילו חקירת ענק).
השמאל ייצר בישראל מאז המהפך את מדינת גניבת הדעת והשלטון הכי נאלחת בעולם מאחר והיא מתהדרת בתואר שיקרי: מדינה דמוקרטית.
ישראל אינה מדינה ואינה דמוקרטית. מדובר בעיירה גלותית הנשלטת על ידי עדר גנבי שלטון בשיטות מזרח אירופיות קומוניסטיות לפי מיטב המסורת של כל מיני בלעגולס (עגלונים למי שלא מכיר) ירודים המתנשאים על אחרים באמצעות גניבת דעת ורמאות נמוכה המאפיינת את המאפיות ואת השלטון הדיקטטורי במזרח אירופה ובמדינות דרום אמריקה.
לא מדינה. לא מוסדות נורמלים. לא הנהגה. לא מוסר. לא אמת. מדינת שקר. כולם מסובכים בתוך קורי העכביש שיוצרו על ידי השמאל ובג"צ ומערכת הרמאות החובקת כל.
כל צמרות המוסדות נלפתות בצבת הקרן להשמדה במימון זר וקרנות זרות אחרות במימון זר שאיש לא יודע מה הן עושות ואיך.
רק במדינת ישראל יש מצב שאנשים נוסעים על חשבון קרן וקסנר זרה כזאת לארץ זרה וללא שום פיקוח של המדינה ועוברים שם שטיפות מוח לא מנוטרות על ידי המדינה. מי מאשר את גניבת הדעת והרמאות הזאת? מי?
כל צמרת הבטחון היא תוצר של שטיפות מוח זרות של קרנות זרות במימון זר.
מי שמע על דברים כאלה במדינה כלשהי? איזו מדינה היתה מסכימה לכך?
כוכבי הוא תוצר של קרן וקסנר. האם למישהו ידוע מה הפנים שם? מה הכניסו לו לראש? מי יודע? מי מפקח בכלל? פלא שצה"ל הוא צבא מגוחך ונלעג אל מול קצת מחבלים רוצחים?
מדינה תבוסתנית בשלטון תבוסתני המתאבדת מרצון וכורה במו ידי הוקסנרים העלובים האלה את קיברה ההיסטורי.
************
לעיון:
פרופ' מאוטנר: בג"צ הפך למוסד לפעילות פוליטית של השמאל שאיבד כוחו בכנסת!
השמאל העביר את הכוח שלו לא רק לבג"צ אלא גם ליועץ המשפטי לממשלה ועוד…
פוליטיזציה של משפט
פרופ' מנחם מאוטנר, הפקולטה למשפטים, אוניברסיטת תל אביב
http://www.youtube.com/watch?v=MaGOlzc8ydM
החל מדקה 16:26
להלן התמלול המלא:
קבוצת מלכי הגבעה של השמאל הפסידה הרבה מאד כוח בפוליטיקה וסובלת הפסדים פוליטיים גדולים מאד ומה שהיא עושה בעצם, היא העתיקה את הפעילות הפוליטית שלה במידה רבה מאד מהפוליטיקה של הבחירות, שהיא הפוליטיקה של הכנסת, למקום אחר – לבית המשפט העליון – והפכה אותו למוסד שממנו היא מנהלת פוליטיקה.
בראש העותרים לבג"צ חברי הכנסת של מר"צ והעבודה והעתירות שלהם תמיד על נושאים פוליטיים.
בג"צ הפך למוסד פוליטי.
זה חלק מתהליך.
בית המשפט העליון פה לא לבד. הקבוצה הזו העבירה את הכוח שלה לא רק מהפוליטיקה של הבחירות, מהכנסת, לבית המשפט העליון, היא העבירה אותו גם אל היועץ המשפטי לממשלה, גם אל אגף התקציבים של האוצר, גם אל מבקר המדינה, גם אל בנק ישראל.
כל הקבוצות האלה זה קבוצות לא נבחרות של פקידים שמופעלים על ידי הקבוצה הזאת כדי לנטרל את המערכת הפוליטית שפועלת למגינת ליבה של הקבוצה הזאת שאיבדה בכנסת הרבה מאד כוח.
זה ההסבר הראשון.
ההסבר השני הוא עליית תפיסה ניאו ליברלית במדינת ישראל.
ניאו ליברלים עויינים את הפוליטיקה של הבחירות והם עוינים בתי נבחרים והם אוהבים מקומות של פקידות ביורוקרטית משכילה שדומה להם. הם לא אוהבים את הפוליטיקה של הבחירות כי שם יש אנשים לא משכילים כמוהם, לא אנינים כמוהם ולא צרכנים של סגנונות חיים כמוהם, אלא כל מיני אנשים שהם יותר נמוכים במידרגים האלה מהם.
ולכן הם לא אוהבים את הפוליטיקה, ורוצים לתת הרבה יותר כוח לאנשים שדומים להם, המשכילים האנינים וכו'. נכון שהפוליטיקה בישראל עברה בשנים האחרונות בעיות חריפות של ירידה ברמה שלה וגם חוסר יציבות, אבל היא סובלת מבעיות חריפות ברמה שלה בגלל ההגיון הניאו ליברלי שהשתלט עליה והוא פריימריס במקום הועדות המסדרות.
ולכן הקבוצה הניאו ליברלית בישראל פועלת במהלך כפול.
מצד אחד שיקוץ וביזוי הפוליטיקה, שהיא הגורמת להורדת הרמה שלה בגלל הניאו ליברליזם בו היא דוגלת והיא כל הזמן משקצת ומנאצת את הפוליטיקה ומצד שני, היא מאדירה את כל הגופים הלא ליברליים ושוב זו אותה קבוצה. את בית המשפט העליון והיועץ המשפטי לממשלה ואגף התקציבים ומבקר המדינה ואנשי בנק ישראל.
בית המשפט העליון קרוב תרבותית לקבוצה הזאת ונשמת אפו זה הגנה על הזכויות הליברליות.
הגנה על הזכויות הליברליות מה פירושה?
"זכות ליברלית" זה כמו אי מוגן בחומה.
יש לי את חופש הביטוי וחופש ההתאגדות ואת חופש התנועה, זה הכל כמו איים כאלה שמוגנים מפני חדירה של גורמים עוינים שיכולים לפגוע בי. זאת אומרת זאת הלוגיקה העמוקה של בית משפט ליברלי – לוגיקה של "איים מבוצרים".
כמטאפורה ניתן לומר שאותה קבוצה חברתית המתגדרת ביומיום בקהילות מבוצרות היא גם זו שמתגדרת בבית המשפט העליון ובמשפט ליברלי שנשמת אפו זה זכויות שהן כמו איים מגודרים.
לדעתי מלחמת התרבות, הצפיפות על הגבעה הפוליטית ועלייתה הנרחבת מאד של אידיאולוגיה ניאו ליברלית גורמים להבין שבעצם הועבר כאן הרבה מאד כוח לבית המשפט העליון.
הדמוקרטיה הישראלית נמצאית במשבר חמור לא רק בגלל מה שקורה במערכת הפוליטית שלה. היא נמצאית במשבר לא פחות חמור בגלל מה שקורה בבית המשפט העליון שלה.
אחרי 30 שנה של כיוון כזה מצידו של בית המשפט, בית המשפט מוצא את עצמו כרגע במצב של אובדן לגיטימציה כפול.
הוא איבד באופן כמעט מוחלט את הלגיטימציה אצל הקבוצות התרבותיות שלא מזדהות איתו ובראש ובראשונה הציונות הדתית והוא איבד הרבה מאד מהלגיטימציה שלו אצל הקבוצות שהכי מזדהות איתו, זה הקבוצות שקראתי להן ההגמונים הליברלים לשעבר, החילונים המשכילים המערביים. אין לי זמן לנתח למה קרה אובדן הלגיטימציה הכפול הזה אבל מה שאני רוצה לומר שלא רק במערכת הפוליטית יש לנו משבר.
יש לנו משבר לא פחות חמור כרגע עם בית המשפט העליון שהוא מוסד מדינה חשוב מאין כמותו. כדאי שנפתח חשיבה חדשה לגמרי לגבי איך הוא צריך לפעול ב- 30 השנים הבאות.
די מצחיק לנסות לנתח את המשבר הפוליטי תוך הודאה בבעיה של הנאו-ליברליות הפנאטית ולהתמקד אובססיבית בבג"ץ תוך התעלמות מהתופעות הדומות בתקשורת, בתרבות ובאקדמיה.
זה כמו לנתח את מוכנות מדינת אויב למלחמה אבל להתמקד רק ביכולות האוויריות של אותה מדינה.
תופעה מעניינת מתרחשת עכשיו בארה״ב. פתאום צצו להם עשרות ואולי אפילו מאות ראשי תביעה מקומיים שמסרבים להחיל את החוק ולתבוע פושעים. מסתבר שרובם נבחרו אחרי קמפיינים שממומנו ביד נדיבה על ידי קרנות שמאל במיוחד של סורוס. מה שקורה בכל העולם זו מתקפה מאורגנת ומתוזמנת על התביעה ומערכות המשפט והפיכתן למוסדות אכיפה של השמאל. במדינות בהן הם לא מצליחים, כמו פולין או הונגריה, הם תוקפים את המערכת הפוליטית ומנסים לשכנע את הציבור שמדובר בפגיעה בדמוקרטיה. בישראל ההפיכה הושלמה ואם שמתם לב, שמאלנים כמעט ולא נחקרים או מועמדים לדין ואילו אנשי ימין ומקורביהם נחקרים, מוטרדים מועמדים לדין על עבירות מומצאות ומליוני שקלים מכספי המדינה מוצאים על מנת לספק לשמאל את האמצעים לתקוף את הימין ולספק לאנשיהם שלל כיבודים ותפקידים כמו ״רקטור הספריה הלאומית״ שמחולקים ללא מכרז ובלי שהתקשורת תצייץ במחאה.
גם בארץ הסתובבו כמה עשרות פעילים עם נגררים של צוללות ושאר הפריטים ממחסני "הבימה", במשך ימים שלמים, חודשים ושנים – בשעה שכל האנשים הרגילים, צריכים לעבוד בשעות אלה ע"מ שיהיה להם כסף למחייתם.
אז וודאי שהיו אלא הפגנות "ספונטניות". הן היו ספונטניות עד כדי כך, עד שצוותי איפור,צילום ושידור של מהנדסי התודעה – תמיד ידעו על מיקומן ותזמונן. הכל שוב בשעות, שאנשים רגילים צריכים לעבוד למחייתם.
בשלב הבא לדוגמא, ימכרו לנו מהנדסי התודעה ששי ניצן ופרשת משפטים בושה מנדלבליט, נכנסו לעליון כדי "לפרוש לגמלאות" והם עובדים בחינם.
אפילו השקרים של איסמעיל הנייה על מקורות המימון שלו, שקופים פחות מהנוכלים הסמולנים בארץ.
ועדיין אין לימין להלין אלא בעיקר על עצמו. נתניהו לא נפל בסופו של דבר בגלל המשפט או בגלל קרן וקסנר או כל גורם חיצוני אחר.
כן, התקשורת השפיעה אבל האמון בתקשורת די נמוך כך שהיא לא יכלה לבדה להפיל אותו וגם לא בשילוב עם המשפט
שלושה גורמים מרכזיים שהפילו אותו הם:
1) מערכת יחסים אישית בעייתית, הרבה חשיבה קצרת טווח הייתה בנושא, בין השאר היחס לבנט (וגם לסער). נתניהו יכול היה למצוא תפקיד לבנט בזמן הקמת הממשלה הקודמת והוא לא עשה זאת כי הוא "לא היה צריך" אותו באותו רגע. אותו דבר סער שנראה שנתניהו התנקם בו על הפריימריס. תרגיל התקציב גם כן לא מוסיף אמון. יש מעט מאד גורמים שיסכימו להכנס לקואליציה כעת
2) הקורונה, מדיניות הקורונה הייתה ההפך ממדיניות הימין, היא הייתה מדיניות שמאל מובהקת שעקפה משמאל את הדמוקרטים. היחס למערכת החינוך היה השיא של המדיניות הזו כולל הפסקות לימודים ארוכות מאד (גם כשלא היה סגר) וזה למרות שהזנים בתקופת נתניהו לא היו מדבקים בילדים. נתניהו אפשר גם אפליה בוטה והוצאת אצבע בעין לציבור הכללי במשך כל התקופה של הקורונה באחריותו (כגון ישיבות פתוחות ותיכונים סגורים).
3)מדיניות שמאל בנושא איו"ש כולל ביטול הסיפוח של בקעת הירדן, החולשה מול המגזר הערבי התחילה אצלו ולראייה המהומות בחודש מאי