תכנון כושל, פיקוח מחירים וחסימת ייבוא יצרו משק חלב ריכוזי וחסר תחרות שאינו עומד בביקוש
ועדת המחירים של משרדי האוצר והחקלאות המליצה בשבוע שעבר לשרים לייקר את מוצרי החלב שבפיקוח (גבינה לבנה, גבינה צהובה, שמנת, חלב וכדומה) בשיעור של 6.5 אחוזים. כדי להבין מדוע לא מדובר בהעלאה הכרחית, נידרש לשאלה בסיסית יותר – מדוע בכלל קיימת בישראל "ועדת מחירים" שקובעת מחירים למוצרים בסיסיים ומפקחת עליהם?
משק החלב הוא אולי השריד המשמעותי ביותר לכלכלה הריכוזית שרווחה בישראל מאז הקמתה. למעשה, בישראל לא קיים שוק חלב חופשי והוא מתוכנן לכל אורך שרשרת הערך בידי ועדות ופקידים למיניהם. על פי חוק תכנון משק החלב, שר החקלאות קובע מדי שנה כמה חלב יופק בכלל המשק.
כך למשל, השנה קבע השר את היקף הייצור הכולל ברמה של 1,538 מיליון ליטרים בלבד. האם זה מעט או הרבה? ובכן, זו אותה כמות חלב שנקבעה לייצור בשנים 2020-2021 ופחות מהכמות שנקבעה לייצור בשנים 2018-2019. בזמן הזה, כמובן שאוכלוסיית ישראל גדלה וכך הגענו לשפל ברמת הפקת החלב לנפש שעומדת כיום על 163 ליטרים בשנה. ואין פלא – לא מייצרים יותר חלב, האוכלוסייה גדלה והמחלבות מעוניינות להעלות את מחיר החלב.
השלב הבא לאחר קביעת היקף הייצור היא ועדת המכסות במועצת החלב, אשר מחלקת את כמות החלב הכללית בין המגדלים השונים ולמעשה מגדירה לכל רפתן כמה חלב עליו לייצר באותה שנה. במילים אחרות, לא קיימת כלל תחרות על כמות החלב שתיוצר במשק מכיוון שהכל נקבע ומתוכנן על ידי המדינה.
ומה בדבר המחיר? האם לפחות במדד הכלכלי הבסיסי הזה מתקיימת תחרות? בוודאי שלא. מחיר המטרה שמשלמות המחלבות (טרה, תנובה, שטראוס וכדומה) לרפתנים נקבע גם הוא באמצעות נוסחה בחוק, והוא נועד להבטיח את הכנסת הרפתנים עבור כל ליטר חלב שימכרו. כך למעשה המדינה קובעת לכל רפתן כמה חלב לייצר ובכמה ליטרים ימכור אותו, או בעצם כמה יכניס במהלך השנה. בנוסף, ישנה שורת מוצרי חלב הנמכרים לצרכן במחיר שנקבע על ידי הממשלה, ובהם עוסקת המלצת ועדת המחירים.
כדי לשמר את הייצור המקומי, ישראל חוסמת את האויב הגדול ביותר של תכנון ממשלתי – ייבוא. חומות מכס שעשויות להגיע עד כדי מאות אחוזים, מושתות על ייבוא מוצרי חלב לישראל. התוצאה, למי שתהה, היא שמחיר מוצרי החלב בישראל גבוה בכ- 80% ממוצע מדינות ה- OECD, מחסור במוצרי חלב בסיסיים פוקד אותנו כמעט אחת לשנה ומגוון המוצרים כאן מצומצם משמעותית ביחס למערב.
אל שלל הרעות החולות הללו מצטרף כעת גל עליית המחירים. מחיר המזון לפרות מתייקר כחלק מהאינפלציה העולמית וכתוצאה ממשבר הנמלים בישראל, החשמל מתייקר גם הוא וכך גם שכר העובדים. כל אלו מייקרים באופן אוטומטי את מחיר המטרה שמשלמות המחלבות לרפתנים. מחיר מוצרי החלב, לעומת זאת, לא מתייקר באופן אוטומטי וממתין לחתימת השרים, שכפי שהבטיח שר החקלאות השבוע לא בהכרח תגיע בקרוב. בעבר אגב, סירב השר דאז משה כחלון לחתום על התייקרות כזו, עד שבג"ץ התערב וכפה עליו את ההתייקרות.
אלא שלא לחתום על עליית המחירים הוא צעד פופוליסטי וחסר תוחלת. הפתרון נעוץ בהבנה שהעלאת המחיר אינה נובעת מהתייקרות תשומות הרפתנים, זהו רק הטריגר. העלייה האמיתית במחיר נובעת בראש ובראשונה מהמשך תכנון ענף החלב ומהמשך חסימת התחרות והייבוא.
שינוי המדיניות הכושלת הזו עשוי לא רק למנוע את עליית המחירים, אלא אף להוריד אותם בכ- 45% מתחת למחיר היום. דווקא בעת כזו בה המחירים מתייקרים הצעד המתבקש הוא בדיוק זה – לפתוח לתחרות ולהוזיל מחירים. אני מאמין שהשרים ליברמן ופורר מבינים את העיקרון הפשוט הזה ולכן פעלו להוריד מכסים על פירות וביצים. הגיע הזמן לעבור לענף הגדול באמת – החלב.
אלעד מלכא הוא מנכ”ל ומייסד ‘האינטרס שלנו – הלובי שלך בכנסת’
עקבו אחר ׳מידה׳ גם ברשתות החברתיות:
מאמר שמלא בטענות במקום בעובדות. להלן מספר עובדות:
1. בישראל רוב מוצרי החלב הניכר נמכרים במחיר מפוקח, למשל חלב 3 ו 1 אחוז בשקית ובקרטון, ובשביל להבטיח לצרכנים מחיר מפוקח, צריך להבטיח לרפתנים מחירי וכמויות מינימום.
2. אף אחד לא מונע מחקלאי לייצר חלב מעבר למכסה ולנסות למכור אותו ביוקר או לייצר מוצרי חלב כמו גבינות בעצמו.
3. מטרת המכסות לאפשר למחלבות קטנות לשרוד, אחרת ישארו מספר מצומצם של מחלבות גדולות.
4. יבוא חלב יביא ללקוח הישראלי חלב פחות טרי, כפי שיבוא הבשר ה'טרי' מביא לו בשר בן יותר מחודש מהשחיטה.
5. התחשיבים הכלכליים כאילו יצור החלב בישראל אינו מועיל למשק רעועים ביותר, כי אינם מתחשבים בכך שהפרות מקבלות לאכול עודפים של תוצרת חקלאית – כדוגמת קש החיטה. בלי משק החלב, יפגעו גם ענפי תעסוקה נוספים, למשל וטרינרים.
6. לרוב הגבינות מוצרי החלב יש אישור יבוא. לא ראיתי שהגבינה הצהובה תוצרת תורכיה נמכרת בפחות מתואמתה תוצרת ישראל. פתיחת השוק ליבוא חמאה לא גרם לירידת מחירים אלא להפך.
7. ריך להזכיר שברוב העולם יש סבסוד ופיקוח מסויימים על ענפי החקלאות. לא כולם מטומטמים-כנראה שישנה סיבה טובה.
8. ישנן מספר מדינות מסוימות באזורנו בהן קורה כפי שכותב מציע ורוב המוצרים מיובאים. למשל במדינות המפרץ הפרסי. יתכבד הכותב ויוכיח לנו שהמחירים שם של תוצרת חקלאית זול משמעותית מאשר בישראל.
לגבי סעיף 2: מסתבר שדווקא יש מישהו שמונע מהחקלאי לייצר חלב ולמכור אותו… וקוראים להם מועצת החלב, ואמצעי בו הם משתמשים, נקרא מכסת חלב.
https://milk.org.il/%D7%9E%D7%9B%D7%A1%D7%95%D7%AA-%D7%95%D7%9E%D7%97%D7%99%D7%A8-%D7%9E%D7%98%D7%A8%D7%94/
לגבי סעיף 1-לא הבנתי, מונעים הגדלת ההיצע דר שיכול להוריד מחירים כדי שהמחירים לא יעלו? מגילים את יכולת הייצור ומכאן המכירה של היצרן וזה אמור להיות לטובתו?
לגבי סעיף 2-תתפלא אבל מגבילים.
לגבי סעיף 4- אם הלקוח מוכן לשלם בטריות בשביל מחיר זול. מי אתה שתתערב לו?
טוב, יש כאן בעיה, והייתי מצפה דוקא מאתר כמו "מידה" להבין אותה ולנסות להמנע מפופוליזם.
פתיחת השוק ליבוא חופשי תגרום לכך שהחלב הישראלי ומוצריו יצטרכו להתחרות בחלב ומוצריו שמגיעים ממשקים בהם יש סבסוד כבד (חלק ניכר ממדינות אירופה), או ממדינות נפלאות וידידותיות כמו טורקיה.
ומה יקרה כאן בארץ?
סביר להניח שרוב המחלבות לא יוכלו לעמוד בתחרות הזו והן פשוט יסגרו.
ולמה זה יגרום?
1. תלות מוחלטת או כמעט מוחלטת ביבוא מוצר בסיסי. זה לא סתם מוצר בסיסי, זה מוצר שעקב אופיו יגיע לכאן לרוב בטיסה (להבדיל מחיטה ובשר, למשל). ומה יקרה אם חמאס יפגיז את נתב"ג במשך חודש רצוף? מאיפה יגיעו חלב ומוצריו לשוק הישראלי?
2. הרפתות שינטשו יצרו בעקבותיהן נטישה של שדות חקלאיים שמספקים חציר, קש ושאר סוגי מספוא, שלא יהיה להם עוד דורש. בטבע כידוע אין ואקום, ולאותם שטחים סביר להניח יכנסו בני דודנו שיעשו בהם חקלאות ירודה, ויתפסו אותם אט אט. האם זה באמת אינטרס ישראלי? אולי כדאי לחשוב שוב?
3. והמחירים? זוכרים את סגירת מפעלי הטונה בארץ כדי להפחית את המחיר על ידי פתיחת השוק ליבוא ללא מיסים? אולי גם כאן כדאי לחשוב שוב? (על מחירי הטונה ראו למשל כאן:https://www.themarker.com/allnews/.premium-1.6719651
בקיצור, גם מי שמאמין בכל מאודו בשוק חופשי לא חייב להיות ליברטריאן, ואפשר, ואף רצוי, לאמץ חשיבה קצת יותר מורכבת וצופה פני עתיד.
דרך הביניים היא סיבסוד ישיר למי שמעוניינים לסבסד.
האם אפשר לפתוח את השוק לייבוא חופשי ובמקביל לסבסד קיבוצים ומושבים בפריפריה שישיכו להתקיים.
איך אפשר לשלם להם ישירות על כל ליטר חלב שהם משווקים (לפי המיכסות מתוכננות) ככה שהם לא ייפגעו ושיוכלו להתחרות בשוק החופשי בחלב שהאירופאים מסבסדים.
ובמקביל לבדוק את החלב המיובא שהוא עומד בתקנים מכמירים כמו כמויות הורמונים, תברואה וכל דבר אחר.