מתן כהנא מציג: כישלון פוליטי, קריסה מוסרית

ביום חמישי שעבר, לאחר שח"כ עידית סילמן הודיעה על פרישתה מהקואליציה ונתנה את האות למשבר חדש בממשלת בנט הצולעת, השר מתן כהנא פרסם בדף הפייסבוק שלו "מכתב פתוח" לחברי הקואליציה.

לאחר בליל הסיסמאות הרגיל על "אחדות ותקווה", "שסע פוליטי" ו"מבוי סתום", גם כהנא נאלץ להודות בכך שבפועל השמאל עושה חיים בממשלה בעוד הימין לכאורה סובל מביקורת ציבורית, בעודו מונה את כישלונותיו שלו עצמו – בין היתר הקפאה ביו"ש, אין חשמל בהתיישבות ולעולם לא תקום ישיבה באביתר. אלא שבמקום להבין את המסקנה הפשוטה מדבריו ולפיה מדובר בממשלה ללא יכולת לקדם שום סוגיה ימנית, כהנא כרגיל תוקף את האופוזיציה בשלל האשמות שווא. "אני מתפלל", כך סיכם, "להמשך קיומה של הממשלה החשובה הזו ופועל ככל יכולתי שכך אכן יהיה".

בהמשך אותו יום פרצה לה סערת גבי לסקי ותשלום המשכורות למחבלים והוכיחה שוב את כל האמור לעיל, כאשר כהנא הסתפק שוב בגינוי רפה כלפי חברתו לקואליציה. אך לא חלפו אלא מספר ימים ונראה כי תפילותיו של השר נענו ונמצא המושיע לממשלה המקרטעת. בעוד קואליציית השמאל של בנט ולפיד ממשיכה להתפורר לאיטה, אילה חסון דיווחה הבוקר כי גורמים בממשלה "פנו למשפטנים בבקשה לנסח הסכמות" עם הרשימה המשותפת. כהנא וכסאו המתנדנד מיהרו ליישר קו, וזמן קצר לאחר מכן אמר השר בראיון רדיו כי "אפשר להעביר חוקים בכנסת בתמיכת סיעות האופוזיציה".

לא ניכנס כאן שוב להצהרות העבר הסותרות לחלוטין אותן השמיעו כהנא וחבריו ללא הפסקה ואז הפרו ברגע. ניתן למצוא אינספור כאלו בשיטוט קל בארכיון. ברגע השפל הלאומי הזה חשוב לבחון את המשמעויות וההשלכות של מצב בו מי שהציגו עצמם כ"עשר מעלות ימינה" נסחפו עשרות מעלות שמאלה למחוזות הפוסט-ציונות.

סנונית ראשונה היה ניתן לראות כבר היום, עם הכרזתו של בנט על כך ש"אישר הצעה לבחון" שלילת אזרחות למחבלים. עוד תגובה רפה המצטרפת לחוסר האונים של ראש ממשלה משותק והמום מול גל פיגועים משתולל. אותו ראש ממשלה שנכנע לחלוטין מול איראן ונכנע לחלוטין לטרור, כעת מתחנן לגלגל הצלה מאיימן עודה ואחמד טיבי שחרטו על דגלם את התמיכה בלאומנות הפלסטינית, לאחר שאיבד כל תמיכה בציבור הישראלי. ובזמן שבנט מאבד שליטה, בינתיים חייליו הבודדים שעוד נותרו במפלגת 'ימינה' לא מראים סימנים שאכפת להם במיוחד ממשהו, מלבד שמירה על הג'וב.

האמירה של ח"כ לסקי היא הזויה, מנותקת ולא מוסרית.
מכיר הרבה מצביעי מרצ. לא מכיר אחד שחושב שלשלם למשפחות רוצחים בהתאם למידת "הצלחתם" ברציחת ישראלים זה מתקבל על הדעת.
טוב שהבינה זאת מהר והתנצלה. https://t.co/rFTwsmbJHc

— Matan Kahana מתן כהנא (@MatanKahana) April 8, 2022

לפני כשנתיים, לקראת בחירות מרץ 2020, ערכתי ראיון עם חבר הכנסת דאז כהנא בו טען בין היתר כי "אנחנו נמליץ על בנימין נתניהו לראשות ממשלת ימין וזו הממשלה שאנחנו שואפים להקים".  הוא הוסיף והדגיש כי "אם נקלע לסיטואציה פוליטית נוספת של מבוי סתום, יתכן שניכנס לממשלת אחדות, אבל רק כזו שתהיה ביחד עם הליכוד בראשות נתניהו. כל שאר הדיבורים בעניין הם ספינים נלוזים". אז נכון שהנסיבות הפוליטיות השתנו במעט מאז, אבל זה בדיוק התירוץ הקל ביותר אליו בורחים תמיד אנשי 'ימינה' כדי להצדיק את הבריחה שמאלה, או כמו שכהנא היה בוודאי מגדיר את זה – "ספינים נלוזים".

בסופו של דבר ישנה המציאות, ובמציאות הזו לבנט, שקד וכהנא יש כרגע על פי חלק מהסקרים אפס מנדטים או קרוב לשם, ולכן גם אפס השפעה. הליכה לבחירות כעת תהיה סופה של המפלגה. אילו הישגים לימין יוכל כהנא להציג בפני מצביעיו ביום הבחירות? זו בדיוק הסיבה בגינה אנשיה יעשו הכל כדי להימנע מהן, גם אם המחיר הוא המשך התרפסות בפני טיבי ועודה. בהתאם, המשך קיום הממשלה הזו, עבורו כהנא מתפלל בכל כוחו, משמעותו המשך הכניעה של 'ימינה' והמשך המשיכה הרחק שמאלה. מבחינה פוליטית אין שום אפשרות אחרת; מבחינה מוסרית מדובר בקריסה מוחלטת.

אני בטוח שמתן כהנא יודע זאת היטב, ולכן כל המכתבים הפתוחים וציוצי הגינוי הם לא יותר מהמשך הזיוף. האם יש גבול מסוים שמעבר לו אפילו הוא יחוש צורך להתפכח? על פי קצב התדרדרות במדרון הממשלה החלקלק, התשובה לשאלה הזו אינה אופטימית במיוחד. כהנא כבר הצהיר שיפעל "ככל יכולתו" להישרדות הספינה הטובעת. מעכשיו הכל יהיה כאמור שאלה של מחיר, שאותו כולנו נמשיך לשלם.

עקבו אחר ׳מידה׳ גם ברשתות החברתיות: