שיח ה"חיסול" רק מסייע לקמפיין הבחירות של סינוואר

מנהיג חמאס בעזה נמצא במאבק פנימי קשה על ראשות התנועה, ונהנה להשתמש בשיח הישראלי כדי להאדיר את פועלו

מרמה ומהתל. יחיא סינוואר | צילום מסך

בסוף השבוע שעבר, מנהיג חמאס בעזה יחיא סינוואר טייל בג'יפ המפואר שלו ברחובות העיר. התמונות שודרו בערוץ אל-אקצא של חמאס בלווי כותרת מפיו האומרת: "אנו חיים חיים נורמלים ולא עושים חשבון לאף אחד". סינוואר ניסה להפגין ביטחון עצמי נוכח הקריאות בתקשורת הישראלית ומצד בכירים לשעבר במערכת הביטחון לחסל אותו, בעקבות הפיגוע הרצחני באלעד.

יחיא סינוואר כבר הצדיק את חיסולו האפשרי על ידי ישראל בשנה שעברה, כאשר יזם ביחד עם מוחמד דף, המפקד העליון של הזרוע הצבאית של חמאס, ירי רקטות לעבר ירושלים וכפה על ישראל מערכה צבאית שנקראה 'חרב ירושלים'.

כבר אז הכריז עליו שר הביטחון בני גנץ כי הוא "בן מוות" ,אולם כעבור כמה שבועות ישראל העניקה לו חסינות באמצעות המודיעין המצרי ופנתה לאפיק של הרגעת רצועת עזה על פי המתווה המצרי שהחזיק כמה חודשים כמעט ללא ירי רקטות לעבר ישראל.

הנאום המתלהם של יחיא סינוואר מן השבוע שעבר, הראשון מאז סיום מבצע 'שומר החומות', שבו הסית בין היתר את ערביי ישראל להשתמש בנשק חם ונשק קר נגד מדינת ישראל וקרא לשימוש בסכינים וגרזינים, בצירוף עם הפיגוע המזעזע בעיר אלעד, יצרו רגשות זעם ונקם בקרב שהובילו  לקמפיין הקורא לממשלה להורות על חיסולו.

חיסול מנהיגי חמאס איננו דבר שלא נעשה בעבר. בנימין נתניהו הורה למוסד לחסל את מנהיג חמאס ח'אלד משעל בירדן אך המבצע נכשל אריאל שרון הורה לחסל את כל צמרת חמאס, החל ממייסד התנועה השייח' אחמד יאסין ועד ליורשו עבד אלעזיז אלרנטיסי, ושר הביטחון אהוד ברק הורה לחסל את רמטכ"ל אחמד אלג'עברי.

חיסול מנהיגי ארגוני הטרור אינם פותרים את בעיית הטרור, אך הם בהחלט משבשים את מערכת קבלת ההחלטות, התכנון והביצוע ויש להם גם אפקט של הרתעה וריסון. בארה"ב אין בכלל שאלה אם יש לחסל את מנהיגי ארגוני הטרור שעושים פיגועים נגד חיילי ואזרחי ארצות הברית.

הנשיא אובמה הורה על חיסולו של מנהיג אל-קאעידה אוסאמה בן לאדן, הנשיא טראמפ הורה על חיסולו של אבו בכר אל-בגדאדי, מנהיג דאע"ש ועל חיסול קאסם סולימאני, מפקד כוח קודס של משמרות המהפכה האיראניים. הנשיא ביידן הורה על חיסולו של עבאללה קרדאש, המנהיג החדש של ארגון דאע"ש.

ההתבטאויות הללו של גורמי הביטחון הבכירים בדבר חיסולו האפשרי של יחיא סינוואר הן חלק מהלוחמה הפסיכולוגית נגד חמאס, וגם אם הן נכונות בחלקן הן חסרות ערך הרתעתי ואפילו מזיקות מכיוון שהן מחזקות את מעמדו של יחיא סינוואר בקרב הציבור העזתי.

הן גם מעידות על חוסר ההבנה של המודיעין הישראלי את תהליך קבלת ההחלטות בחמאס. גורמים בחמאס מדגישים כי ההסלמה מול ישראל איננה גחמה אישית של יחיא סינוואר אלא החלטה של מועצת השורא של התנועה, מכיוון שיש לה השלכות אסטרטגיות על חיי 2.3 מיליון פלסטינים ברצועת עזה ועל היחסים של חמאס עם מדינות ערב והעולם האסלאמי.

למערכת הביטחון הישראלית יש תפקיד חשוב בבניית מעמדו של יחיא סינוואר בחמאס. היא זו ששיחררה אותו מהכלא ב-2011 במסגרת “עסקת שליט”, מה שסייע לו לפרוץ קדימה לצמרת הארגון. היא גם זו שתדרכה את אמצעי התקשורת בישראל כי מדובר "במנהיג פרגמטי שמעוניין בהבנות הרגיעה עם ישראל".

אחרי שהפתיע את המודיעין הישראלי, הורה לתקוף את ירושלים ברקטות ב-21 במאי 2021 והכריז על מערכת 'חרב ירושלים', שינה המודיעין הישראלי את הגישה אליו ממתון ופרגמטי לאדם קיצוני ומסוכן. מיד לאחר תום מבצע 'שומר החומות', יצא סינוואר בגלוי לאמצעי התקשורת ואתגר את ישראל לנסות ולפגוע בו. הוא אף טייל ברגל ברחובות עזה מלווה בצוותי טלוויזיה.

סינוואר יודע גם להתל ולרמות את המודיעין המצרי. הוא הפתיע את מצרים במהלכים שלו בחודש מאי שעבר בהחלטה על היציאה למלחמה בישראל, ועד היום מה שמכתיב את התנהלותו הם האינטרסים של חמאס כארגון טרור וגם האינטרסים האישיים שלו. סינוואר נמצא כעת בתחרות קשה מול סאלח אל-עארורי, ראש הזרוע הצבאית של חמאס בגדה שהוביל בהצלחה את השתלטות הארגון על הר הבית במהלך חודש רמדאן ואת הפיגוע באריאל. עקב כך גדלה הפופולריות שלו בצמרת הארגון.

בין סינוואר לאל-עארורי קיימת יריבות חריפה, ושניהם מתחרים על תפקיד יו"ר הלשכה המדינית של חמאס שאותו ממלא כעת אסמעיל הניה. מדובר בקדנציה השנייה של הניה ועל פי תקנון חמאס שמגביל אותו לשתי תקופות כהונה, הוא לא יוכל להמשיך בתפקיד. לכן כבר כעת החל קרב הירושה.

על ישראל לחדול מהעיסוק התקשורתי המוגבר בסינוואר והשפעתו ולשקול את השיקולים הקרים והאסטרטגים שיש לבצע מולו ומול חמאס. סינוואר תמיד היה מחבל מסוכן וצמא דם. הוא רצח במו ידיו במהלך האינתיפאדה הראשונה כמה פלסטינים שנחשדו בשיתוף פעולה עם ישראל, כאשר שימש שראש מנגנון הביטחון של חמאס המכונה “אל-מג’ד”, ותפקידו היה לצוד משתפי פעולה.

מי שידע “לטפל” היטב בהנהגת החמאס היה ראש הממשלה לשעבר אריאל שרון ז”ל. הוא לא התרגש מההערכות המלומדות של המודיעין הישראלי והבין היטב את ההיגיון הרצחני של מנהיגי חמאס צמאי הדם. “אם חולפים כמה ימים והם לא הרגו יהודי מתחיל לגרד להם בידיים”, אמר לי פעם שרון בשיחה אישית.

לכן הוא התעלם מכל אזהרות מומחי הביטחון ולא היסס לחסל בקור רוח את מייסד ארגון חמאס השיח’ אחמד יאסין, ועוד שורה של מנהיגי חמאס מהשורה הראשונה: עבד אלעזיז רנטיסי, אסמעיל אבו שנב, אברהים מקאדמה ואחרים. שרון ניסה גם לחסל את רב המחבלים מוחמד דף אך הוא הצליח להימלט בפציעות קשות. שרון ידע שכל מנהיג שיחוסל יוחלף באחר אבל זה לא הדאיג אותו. “נחסל גם את המנהיגים החדשים”, הוא נהג לומר. ”הם צריכים לדעת שהם ישלמו מחיר אישי כבד על הפעלת טרור נגד ישראל”.

הדרג המדיני חייב לאמץ את דפוס החשיבה הערבי-מוסלמי במזרח התיכון ולהפסיק לחשוב במונחים ישראלים בשפה העברית. הנהגת הטרור של חמאס הינה הידרה בעלת כמה ראשים. בראש הזרוע המדינית אסמעיל הניה השוהה בקטאר, ברצועת עזה עומדים בראש הזרוע הצבאית יחיא סינוואר ומוחמד דף, ובלבנון וטורקיה נמצאים סאלח אל-עארורי וסגנו זאהר ג'בארין האחראים על שטחי הגדה. הרשימה ארוכה והמודיעין הישראלי על זרועותיו מכיר אותה היטב. החיסולים צריכים להיות גם בשטחים וגם בחו"ל, והמוסד צריך לקחת בהם חלק. החיסולים צריכים להיות שיטתיים ורציפים כי אנחנו במלחמת התשה ארוכה.

ערוץ אל-מיאדין הלבנוני דיווח כי חיסול יחיא סינוואר יביא לחידוש פיגועי ההתאבדות בערי ישראל ולירי רקטות על גוש דן. בכל מקרה, צה"ל המליץ לדרג המדיני שלא לחסל כעת את יחיא סינוואר והדרג המדיני קיבל את ההמלצה עוד לפני דיון בקבינט. המסר הועבר גם למודיעין המצרי.

סבב לחימה חדש ברצועת עזה הינו רק עניין של זמן ואין מנוס ממנו, חמאס עוסק בעצם ימים אלה בשיקום המנהרות וארסנל הרקטות שלו שנפגעו במבצע 'שומר החומות'. עדיף שישראל תיקח את היוזמה לידיה, תבחר בעיתוי המתאים עבורה ותנחית מכה מקדימה על חמאס. המלחמה היא בלתי נמנעת.


יוני בן מנחם הוא מזרחן וחוקר בכיר במרכז הירושלמי לענייני ציבור ומדינה. הטור התפרסם לראשונה באתר המרכז הירושלמי לענייני ציבור ומדינה.

מאמרים נוספים

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

5 תגובות למאמר

  1. לדעתי הדבר הכי חשוב (ושלמרבה הצער לא יבוצע) הוא להכין את דעת הקהל בישראל וגם להפיץ את הידיעה בעולם, שבמלחמה הבאה ישראל תפגע גם באזרחי האויב. ללא נכונות לפגיעה באוכלוסיה אזרחית אנחנו פשוט נפסיד.

    1. פגיעה באזרחים רק יוצרת עוד שהידים שמשמשים לתעמולה וגיוס טרוריסטים פוטנציאלים (ומשפחות אבלות הן מקור מעולה לתסכול הנחוץ להסית את הפסיכולוגיה של האוכלוסיה לטרור).
      צריך לזכור שאצל הערבים ערך האדמה חשוב יותר מערך החיים ולכן זה המקום לפגוע בהם.
      צריך להבהיר שעל כל פצמ״ר או בלון שיוצא מחבל עזה אנחנו נדחוק את הגדר קצת פנימה (וכן לגבי גדר ההפרדה ותקיפות מיו״ש), על כל ישראלי שיהרג במהלך המאבק אנחנו נקים ישוב חדש ביו״ש ועל כל התפרעות בהר הבית יועמדו מחסומים לפני כי השערים למעט שער המוגרבים ליום אחד.
      רק כך נוכל להשיג הרתעה של ממש.

  2. "בין סינוואר לאל-עארורי קיימת יריבות חריפה, ושניהם מתחרים על תפקיד יו"ר הלשכה המדינית של חמאס שאותו ממלא כעת אסמעיל הניה "
    אם כן צריך לחסל את הניה ואז סינוואר וערורי ילחמו זה בזה עד מוות ולנו יהיה שקט כמה זמן .
    תבינו שמה שמפריע למחבל הוא עצם קיומו של מחבל אחר , שהוא הבוס שלו או המתחרה שלו.
    זה מפריע לו יותר מהיהודים הבוס מקבל את הכסף , נותן הוראות ומסתכן הכי פחות .
    המחבל האחר הוא פשוט מתחרה כלכלי ומעמדי על הכסף האירופי שמושקע בחיסול מדינת ישראל.
    וזה מה שגרם להם להעלות בצורה בלתי סבירה בעליל את כמות המחבלים שבסופו של דבר שוחררו בעסקת שליט.
    כי באמת הם לא רוצים שישחררו שום מחבל , הרי שום בעל עסק לא רוצה מתחרים, והם חשבו שאנחנו נתנהג בצורה הגיונית ולא נשחרר אם הדרישות יהיו בלתי סבירות , אבל אנחנו בטיפשותנו שחררנו (נראה לי שמאז הם ממעטים בדרישות מהסוג הזה)
    (עקרונית מחבל צריך לדעת שמרגע שהוא מוגדר כמחבל הוא בן מוות אפילו אם עדיין לא ביצע כלום . אבל זה נושא אחר כל עוד שולט בישראל בג"ץ אז אין מה לדבר על זה)

    1. אני מסכים עקרונית אבל ישנה בעיה קטנה.
      המלחמה ביניהם לא תהיה פיזית אלא פוליטית וזה אומר ששניהם ירצו להביא הישגים לדעת הקהל ברחוב הפלשתיני כלומר לעשות פיגועים. ודרישת נקמה על חיסול תיתן להם את התירוץ המושלם.