בזמן שארגון הטרור ממשיך להתעצם וחותר להסלמה, ישראל צריכה להחליט האם היא מסכימה ויכולה לחיות תחת איום תמידי
מי שעקב דרך מסכי הטלוויזיה אחרי הלווית הענק של כתבת ערוץ 'אל-ג'זירה', שירין אבו עאקלה, בוודאי שם לב לכך שבמהלכה הונפו דגלי "פלסטין" בלבד. לא נראה באזור אפילו דגל אחד של תנועת חמאס, זאת לאחר שבמהלך חודש רמדאן שלט הצבע הירוק בכל האירועים כמעט ובמיוחד באירועים בהר הבית.
מותה של אבו עאקלה נפל כרעם ביום בהיר על הרש"פ, אך היא התעשתה, מיהרה למנף אותו לצרכיה הפוליטיים והקדימה בכך את תנועת חמאס.מהרשות השתמשה במות אבו עאקלה, שהינה נוצרייה במוצאה, כדי להפוך אותה לסמל לאומי חילוני שיאחד את הפלסטינים, ללא הסימנים הדתיים של תנועת חמאס.
יו"ר הרש"פ מחמוד עבאס מיהר לאמץ אותה אל חיקו כסמל של תנועת פת"ח. הוא ערך לה הלוויה רשמית בטקס צבאי במוקאטעה ברמאללה, סמוך לקברו של יאסר ערפאת, ומשם יצא מסע ההלוויה למזרח ירושלים כאשר לאורך כל הדרך מונפים הדגלים הפלסטינים בצבעי שחור, לבן, ירוק ואדום.
בתנועת חמאס מודאגים מהמהלך של יו"ר הרש"פ שלהערכתם מקלקל להם את המומנטום של המהלך בו פתחו לפני כשנה במבצע 'שומר החומות', ומתמקד בשחרור ירושלים ומסגד אל-אקצה. גורמים בחמאס מעריכים כי המהלך של הרש"פ למנף את מותה של העיתונאית כדי להוקיע מדינית את ישראל כמי שמבצעת "פשעי מלחמה", נדון לכישלון מראש. לתחושתם אין סיכוי שישראל תועמד לדין בבית הדין הפלילי הבינלאומי בהאג והפרשה תרד מסדר היום הבינלאומי, אולם כלפי חוץ הם מביעים תמיכה בפניה לבית הדין.
תנועת חמאס רוצה להחזיר את סדר היום הפלסטיני להתמקדות בירושלים ובמסגד אל-אקצא. זהו הדלק שמדליק את הרחוב ודוחף אותו לקראת אינתיפאדה חדשה, לא מותה של העיתונאית שהייתה מזוהה כאחד השופרות של הרש"פ באמצעות ערוץ אל-ג'זירה. חאלד משעל, מנהיג חמאס בחו"ל, העניק ב-15 במאי ראיון לעיתון 'אל-קודס' המזרח-ירושלמי שבו קבע כי "ירושלים ומסגד אל-אקצא הם הכותרת של המאבק (נגד ישראל)", וכי פרשת "הריגתה של שירין אבו עאקלה הוכיחה את שבריריות הכיבוש".
סדר היום הפלסטיני יחזור מטבע הדברים לקו המנחה שקבע חמאס בעניין ירושלים ומסגד אל-אקצא עם התקרבות "יום שחרור ירושלים", "יום הנכסה" (פרוץ מלחמת ששת הימים ב-1967) וחג השבועות.
ארגון הטרור אינו מתייחס למבצע 'שומר החומות' שנמשך 11 ימים כסבב לחימה קצר, אלא כפרק ראשון במערכה הכוללת לשחרור ירושלים ומסגד אל-אקצא. הוא קורא לה מערכת 'חרב ירושלים'(סיף אל-קודס) שתימשך עד למטרה הסופית. מנהיג חמאס יחיא סינוואר אמר כי "החרב נשלפה ולא תוחזר לנדנה עד אשר יושגו כל המטרות". כלומר, תנועת חמאס נמצאת במערכה פתוחה מול ישראל, מעין מלחמת התשה מיום אזכור אחד למשנהו.
המצב הזה מחייב הכרעה ברורה מצד ישראל, שאינה יכולה להתנהל במצב בו כוחות הביטחון שלה מתוחים עד הקצה במשך כמה חודשים. צריך לזכור כי חודש רמדאן וימי האזכור הפלסטינים קיימים בכל שנה ואי אפשר להסכים לכך שמדינת ישראל תהייה נתונה לאיומי טרור כמה חודשים ברציפות בכל שנה.
במלאת שנה למבצע 'שומר החומות' תנועת חמאס מציינת את ארבעת הישגיה העיקריים:
א.איחוד כל הזירות הפלסטיניות נגד ישראל – במיוחד במגזר הערבי ובערים המעורבות.
ב.מיצוב חמאס כ"מגן ירושלים ומסגד אל-אקצא" בעיני הפלסטינים והערבים בעולם.
ג.חיזוק מעמד חמאס ברחוב הפלסטיני על חשבון הרש"פ.
ד.חשיפת נקודות התורפה של מערכת כיפת ברזל.
הנהגת חמאס רוצה להוביל כעת את מלחמת ההתשה נגד ישראל באמצעות פיגועי טרור והתפרעויות במזרח ירושלים ובשטחי הגדה, כדי לאפשר את שיקומה האזרחי של רצועת עזה מנזקי המלחמה האחרונה, את שיקום תשתית המנהרות שנהרסה ואת חידוש מלאי הרקטות.
יחיא סינוואר מנהיג חמאס ברצועה אמר לפני כמה ימים בפורום פנימי ברצועה:
לא נאפשר לישראל בשום מצב לכרסם בשום הישג מהישגי מערכת 'חרב ירושלים', נשמור על ההישגים ולא נאפשר לגרור את רצועת עזה למעגל האלימות, אנו שומרים על שלמות עמנו ומנהלים את המאבק עם האויב על פי האינטרסים של עמנו"
במקביל לניסיון להתניע אינתיפאדה חדשה במזרח ירושלים ובגדה, תנועת חמאס ממשיכה בתהליך ההתעצמות הצבאית ברצועת עזה: שיקום מערך המנהרות וחידוש מלאי הרקטות ופיתוחן לקראת המשך ההכנות למלחמה עם ישראל. סבב הלחימה הבא צפוי להיות ארוך יותר ואלים יותר, חמאס נחושה לקבע את הישגיה ואף להשיג הישגים חדשים.
יוני בן מנחם הוא מזרחן וחוקר בכיר במרכז הירושלמי לענייני ציבור ומדינה. הטור התפרסם לראשונה באתר המרכז הירושלמי לענייני ציבור ומדינה.
עקבו אחר ׳מידה׳ גם ברשתות החברתיות:
קודם אמרנו עדיף פאתח על ח מאס. נתנו להם פתח רישמי. עכשיו החמאס משתלט. ועדיין שותקים עוד מעט – הג`יהד ישתלט פה…..ואנחנו……………גם נשתוק. כי הדמוקרטיה שלנו על דעות שונות – תהיה אסוננו.
אין אבסורד גדול מזה משחר ההיסטוריה, ארגון טרור מושתן מחזיק מדינה שלמה מהביצים ומכתיב לה סדר יום.
מדינת ישראל מפחדת שחיילים שלה יפלו בקרבות אבל המשוואה הזו חייבת להשתנות.להביא את החמאס למציאות שהוא מרצונו מתפרק מהנשק שלו ,יש דרכים ליישם את זה .
הכי חשוב זה להתעלם מרעשי רקע של העולם שהוא גם הכי צבוע שיש כלפי ישראל בכל מישור אפשרי.
מדינת ישראל חייבת ללמוד להתנהל כמעצמה אזורית ולא כמדינת בובות על חוט .
אין אבסורד גדול מזה משחר ההיסטוריה, ארגון טרור מושתן מחזיק מדינה שלמה מהביצים ומכתיב לה סדר יום.
מדינת ישראל מפחדת שחיילים שלה יפלו בקרבות אבל המשוואה הזו חייבת להשתנות.להביא את החמאס למציאות שהוא מרצונו מתפרק מהנשק שלו ,יש דרכים ליישם את זה .
הכי חשוב זה להתעלם מרעשי רקע של העולם שהוא גם הכי צבוע שיש כלפי ישראל בכל מישור אפשרי.
מדינת ישראל חייבת ללמוד להתנהל כמעצמה אזורית ולא כמדינת בובות על חוט .
יש גם צד חיובי בזה:
החמאס הרבה יותר פופולרי ברשות מהפתאח ואין לו אופוזיציה חזקה לכן עלייתו לשלטון ונפילת הפתאח תעמיד את השמאל הישראלי והעולמי ללא תירוצים על ראש רשות עם ידים קשורות ולכן צורך להודות שאין פרטנר ותהליך השלום מת.
חחח.. ובכן, סליחה על ה חחח אבל השמאל הישראלי יכשיר כל דבר בדרך להכשרת רעיונותיו, כולל את החמאס.
לא ישראל כמדינה,אלא האזרח היהודי התושב במדינת ישראל,הריבון,צריך להחליט אם חפץ חיים הוא,ואם ברצונו לחיות או לחדול.המצב שהגענו אליו,מחדל של שנים רבות,שהחל בהשארת המיעוט הקרוי בפינו"ערביי ישראל"(לפני מלחמת השיחרור:"ערביי ארץ ישראל")בתחומי המדינה המוקמת,לאחר מלחמת השיחרור,ובהמשך בהעלמת עין מ"איחוד משפחות",שנעשה בעיקר בתחומי מדינת ישראל ולא מחוצה לה,ונישואי הפוליגמיה של בני שבטי הבידואים,לנשים שיובאו מרצועת עזה ומחוץ למדינת ישראל.
מצב ההתדרדרות הנוכחי(בו המיעוט קם להרוס את מדינת ישראל ולרצוח את אזרחיה היהודיים)אינו משאיר
לאזרח היהודי ברירה,אלא לדאוג להישרדותו,כאשר"המנהיגות"כושלת עד לא קיימת,ועושה הכל לרצות את
נבחרי המיעוט,המרימים ראש,בראותם את הרפיסות של הניצבים מולם בהנהגת מדינת ישראל.