גם לאחר שאיבד את הרוב בכנסת וממשלתו לקראת קריסה, בנט ממשיך לדבוק בטובתו האישית על פני טובת המדינה
שבוע קשה על ראש הממשלה נפתלי בנט. הקואליציה בראשה הוא עומד ספגה טלטלה נוספת עם פרישת ח"כ זועבי ממרצ, אשר משמעותה איבוד סופי של הרוב בכנסת ולמעשה שיתוק כללי. במצב הדברים הנוכחי, קשה לראות כיצד הממשלה מצליחה לתפקד ובוודאי שלא מצליחה להעביר חוקים משמעותיים, ובאופן כללי נראה כי ימיה ספורים ושרידותה תלויה בעיקר בשלמונים לרשימה המשותפת.
האמון הציבורי לו זוכה בנט ממשיך להיות בשפל, כפי שהתברר לו שוב בביקורים החפוזים באלקנה וקידה, שאורגנו כך שראש הממשלה לא יתקל חלילה במחאה הנרחבת נגדו. בין לבין, שופטי בג"ץ הנחיתו מהלומה נוספת על בניית מבצר המיליונים בביתו הפרטי ברעננה, "ללא הליך תכנוני נדרש וללא קבלת היתרים על פי דין", והגדירו את חגיגת הבזבוזים סביבו "תמוהה ומטרידה".
ראש הממשלה מצדו בחר לסכם עוד שבוע של שפל במה שהפך להרגל לאחרונה – פוסט צדקני ודמגוגי בפייסבוק זמן קצר לפני כניסת השבת. "אסור לוותר", הוא פותח וממשיך: "אין לנו מדינה אחרת". לוותר על מה? מי אלה "לנו"? לא ברור. והיכן בנט "המאושר" וה"מרחף" שמכרו לנו הפרשנים? גם זה כמובן שקר שקוף. בהמשך מספר בנט כיצד לפני כשנה, לאחר ארבע מערכות בחירות ומבצע 'שומר החומות', הוא קיבל "החלטה קשה" להקים "ממשלת הצלה". בנט אמנם סומך על הזיכרון הקצר שלנו, אך חלקנו זוכרים היטב איך בשיא העימות הצבאי הוא בחר לעסוק בפוליטיקה קטנה ודחף לשותפות עם רע"מ ולפיד בניגוד לכל הבטחותיו, תוך שהוא מפזר ספינים שקריים על כך ש"ממשלת השינוי ירדה מהפרק".
בנט מתאר מצב נואש בו כאילו לא הייתה לא ברירה אלא להקים ממשלת שמאל, אך בראיונות שהעניק זמן קצר בטרם הקמתה טען למשל כי "במקרה הפחות טוב לא נצליח – לא קרה פה אסון". כלומר, בהחלט היו ברירות אחרות ואולי מוצלחות יותר, אלא שבנט בחר אז וממשיך לבחור גם כיום בטובתו האישית על פני טובת המדינה. ההבדל היחיד הוא שאז קראו לשקר "שינוי" והיום פתאום הוא הפך ל"הצלה". האסון בכל מקרה הוא אותו אסון.
בנט: "במקרה הפחות טוב לא נצליח, לא קרה פה אסון. לפחות יצאנו מהבוץ" pic.twitter.com/heMogxRwhQ
— ינון מגל (@YinonMagal) March 27, 2022
בנט ממשיך בפוסט וכותב על הרעיון שמאחורי הקמת הממשלה: "אני איש ימין, ואינני משנה את אמונותיי. אקים ממשלה יחד עם ידידי יאיר לפיד, יחד עם אנשי מרכז, ימין, ושמאל, וגם מנסור עבאס". המציאות: בנט התחייב שוב ושוב שלא לשבת עם לפיד ובוודאי לא להכתירו לראשות הממשלה "מכיוון שהוא איש שמאל", ובנוסף הבטיח נחרצות שלא ישב עם עבאס. בפועל הממשלה מתנהלת כממשלת שמאל מלאה, כאשר בראשה עומד "איש ימין" משותק המחזיק בקושי בחמישה מנדטים.
במילים אחרות, לא רק שבנט הקים ממשלה הרחוקה מאוד מלהיות ימין, הוא עשה זאת תוך שינוי מוחלט של כל "אמונותיו" לכאורה. חיזוק נוסף לכך היה ניתן לקבל לפני שבועות ספורים, אז עורך הדין של 'ימינה' טען בדיון ההדחה של ח"כ שיקלי כי "מרגע לידתה של סיעה היא יוצאת מטבורה, מהאימא שלה, מהמפלגה, והופכת להיות ישות עצמאית…הבוחרים, מה שהיה לפני, אינם יכולים לומר להם אנחנו מחייבים אתכם עכשיו לעשות כך וכך". מכך הוא הסיק מסקנה הפוכה לטענה הנוכחית של בנט ולפיה: "כלל האמירות והדברים והטענות שהיו טרם הבחירות…אין להן רלוונטיות".
עוד מתאר בנט בפוסט מאתמול את מטרות הממשלה כפי שראה אותן בזמן הקמתה: "נתמקד בחיים עצמם: תחבורה, כלכלה, בריאות, ביטחון, חינוך". גם כאן המציאות הפוכה לחלוטין. בכלכלה, יוקר המחייה מגיע לשיאים היסטוריים תוך שמדד המחירים רק הולך ומזנק; בבריאות, מר "איך לנצח מגפה" עמד חסר אונים מול שני גלי קורונה קטלניים שגבו אלפי קורבנות ומחיר כלכלי כבד; ובתחום המדיני-ביטחוני ישראל נמצאת בשפל שלא זכור כמותו כאשר גל טרור משתולל ברחובות ומעמדנו האיזורי והעולמי גרוע מאי-פעם: איראן דוהרת לגרעין ללא הפרעה, חיל האוויר מוגבל מלפעול בסוריה, ירושלים והנגב בוערים, הר הבית נמסר בפועל לירדנים וחמאס מכתיב למעשה את סדר היום בכל הגזרות.
כדי להצדיק את כישלונו בהבטחת ביטחון אזרחי ישראל, בנט חוזר שוב על הספין הדמגוגי לפיו "ישראל חוותה אלפי פעולות טרור מזה 130 שנה". אם אכן היה רוצה לעשות השוואה אמיתית בין ממשלתו כיום לבין "קודמו" (כפי שהוא נהנה לכתוב בעוקצניות), הרי שידוע לכל שמבחינת מספרי הקורבנות השוואה כזו אינה מחמיאה לבנט, בלשון המעטה. גם הספין על "מזוודות הדולרים לחמאס" כל כך מופרך שאין טעם להתעכב עליו. בחלק מהתחומים, בעיקר בתחום המדיני והביטחוני, לא רק שבנט וממשלתו נכשלו לגמרי בכל יעדיהם, אלא שעצם הקמת ממשלה עם גורמים אנטי-ציוניים כמו רע"מ הכשיל אותם מראש והגביל את יכולתם להגיב. למרות שהובטח לנו כי שיתוף הפעולה הזה נעשה רק "בנושאים אזרחיים", בפועל עבאס מנהל מגעים מול ירדן והפלסטינים בשם ישראל, מטייל במקומות עלומים אחרים, והפך את הר הבית לבן ערובה. לכל זה בנט מעז לקרוא "המעשה הכי ציוני שעשיתי בחיי".
עוד שקר אהוב על בנט הוא "מכונת הרעל" אשר לדבריו "גובה מחירים" ממנו וממפלגתו. על ח"כ עידית סילמן שפרשה מהקואליציה כיוון שלדבריה לא יכלה עוד לשאת את הפגיעה בערכי הציונות, הוא כותב כי "הצליחו לשבור את נפשה". האם שוב בנט מקווה כי שכחנו שרק ארבעה ימים קודם לכן סילק אותה בבושת פנים מישיבת הסיעה, או שבשבוע שעבר הדיח בעצמו כאת ח"כ כלפון, שוב רגע לפני שבת? עוד כתבה סילמן כי "חלק משותפינו בקואליציה אינם מוכנים לכל פשרה בנושאים העומדים בליבת השקפת העולם של הציבור שבחר בנו" – בדיוק ההפך משקר ה"הצלחה" ו"הערכים" שבנט מנסה למכור.
בהמשך הפוסט בנט מזכיר שוב את האיומים שנשלחו לבני משפחתו (אותם בני משפחה אשר ביקש "להקל עליהם" כאשר טסו לחופשה במלדיביים בשיא הקורונה וכיום משתמש בהם בכל פוסט כמעט), ומקשר אותם באופן שקרי ומרומז ליריביו הפוליטיים. עוד ספין ציני ומפלג, במיוחד בהתחשב בכך שכמה שורות לאחר מכן הוא שוב טוען כי "עלינו להילחם לשמור על האחדות בעם שלנו פנימה". כל ההטפה הזו על "אחדות" ו"עמידה חזקה" מגיעה מפי ראש הממשלה החלש ביותר בתולדות מדינת ישראל, שמאבד עשתונות מול כמה צעקות בכנסת, אינו מצליח אפילו לנהל את סיעתו הזעירה וברוב הסקרים משיג תוצאות סביב אחוז החסימה.
לכן הוא הוא ממשיך ומתחפר בדיכוטומיה הכוזבת לפיה בחירות הן "אסון למדינה" ואילו ממשלת מיעוט משותקת ללא רוב בכנסת היא "יציבות". בנט פוחד מבחירות לא בגלל "הצלה" או "סכנה". זה עניין של מתמטיקה פשוטה. אז רוצה באמת לגלות אחריות? במקום עוד פוסטים בפייסבוק, ראיונות מלוקקים, מערכונים עבשים והיאחזות מיותרת בקרני מזבח מפורר – שים קץ לממשלת החידלון שהקמת והבאת לפרפורי גסיסה, ותן לעם להכריע. זה יהיה כנראה המעשה הכי ציוני שתעשה בחייך.
עקבו אחר ׳מידה׳ גם ברשתות החברתיות:
אני מנסה להיזכר בפעולה אחת שהממשלה הזאת עשתה מרצונה שאיננה יחסי ציבור ולא מצליח – https://freedom-is-slavery-il.blogspot.com/2022/01/blog-post.html
כשהימין יחזור לשלטון….
ביום ה-1 …..
1. בנט צריך להאיזק ולהיות מואשם בבגידה.
אחרי זה לפיד וגנץ!
2. לפרק את בגצ ולעצור את כל השופטים הבוגדים!
3. להוציא מחוץ לחוק את כל האירגונים השמאלנים הבוגדים!
4. להוציא את כל האנטישמים בכנסת מחוץ לחוק… מפלגות הערבים ומרצ!
ביום שהימין יחזור לשילטון ביבי יזרוק את סמוטריץ' ובן גביר ובמקומם יכניס לממשלה את גנץ/מיכאלי או איזה שמאלן אחר.
לדודו,
לנתניהו היו המון הזדמנויות לעיסקאות כאלו ש׳פוספסו׳(לדוגמה כשלפיד וגנץ רצו יחד).
והוא תמיד העדיף להתעקש על השותפים הימניים ביותר האפשריים תוך הוספת מעט מפלגות מהשמאל(במחיר מופקע) על מנת לסגור קואליציה אבל ברור לאילו שותפים יש לו נאמנות.
בפילוסופיה פוליטית, זכות המהפכה (או זכות המרד) היא הזכות או החובה של עם "לשנות או לבטל" ממשלה הפועלת נגד האינטרסים המשותפים ו/או מאיימת על ביטחונו של העם ללא סיבה.
א.לבנט ושות׳ היו עוד כל כך הרבה אפשרויות לצאת מהמשבר אבל היה חשוב להם שנתניהו לא יצא מנצח. הם באמת מתכוונים לזה כשהם אומרים ׳רק לא ביבי׳-אפילו סוף המדינה.
ב.מעניין שבנט כבר לא משווה לקודמו בתפקיד רה״מ אלא 130 שנה אחורה. כנראה שגם הוא יודע שההשוואה הנ״ל כבר לא מחזיקה מים.
ג.האמת שבנט כן פוחד מבחירות בגלל הצלה וסכנה-אבל לא של כלל עם ישראל.
מאחר ולפיהרר מפלגת ימינה,
"לא ברור" שחבר/ת כנסת מייצג את ציבור בוחריו ולא את המפלגה – כפי ש"לא היה ברור" למנהיג המפלגה הנאצית בגרמניה, אשר דרש דרישה זהה מנבחרי הציבור הנאציים, כאשר עוד היו בחירות בגרמניה בשנות ה-30 של המאה הקודמת – כפי שהפיהרר בנט, הוכיח במקרים של ח"כ שיקלי וח"כ סילמן (במקרה של שיקלי, הוא ממש ציטט את כללי הנאמנות למפלגה),
כך בדיוק צריך להבין את דבריו בפייסבוק: דבריו של דיקטטור אשר איבד כל קשר למציאות, הבטוח שהוא מציל את גרמניה, סגור בבונקר. שעה שהוא מוביל את מדינתו, לחידלון.
היו לבנט כל האמצעים להנהיג את המרכז-ימין במדינת ישראל. במשך שנים, הוא פעל ובנה את המוניטיו שלו במעשים המאזנים שיקולים לא פשוטים, במציאות הפוליטית המורכבת בישראל. יכל היה לצמוח עוד וכך גם לגבי סביבתו.
אך הנרקסיזם התפרץ וגילה את פרצופו האמיתי של הפיהרר בנט – הוא עצמו, העדיף תמיכה של רוצחי ישראלים עבור פרסים מאולו (זה בנט, אשר קרא בעצמו לשותפיו הנוכחיים כ"תנועת אחות של החמאס" – ומה עודה חמאס? נכון, רוצח ישראלים) על מנת לגנוב את תואר ראש הממשלה (שוב, גם כאן אמר הפיהרר בנט – ראש ממשלה עם פחות מ-10 מנדטים, זה לא דמוקרטי). כך שזה בעצם הגיוני מאוד, שבנט באמת לא מבין כיצד שיקלי נאמן למי שבחרו בו לכנסת ולא למפלגה ו/או לפיהרר העומד בראשה וכמו כן, המיט אסון על כל סביבתו על מנת לזכות בתואר זה. שקד, אורבך, כנהא, הנדל – היו יכולים להתמודד בעתיד על תפקידים משמעותיים בספירה הציבורית בישראל. אך הנרקסיזם של בנט, הביא את כולם לאשפתות. עתה, אלה יכולים רק לחלום על תפקיד ציבורי כלשהו. אך זו תוצאה טבעית, של נרקסיסטים ושקרנים.
בנט וסייעניו, עדיין אוחזים בקרנות השלטון. בנט עדיין יכול להציט את הרייכסטאג, כפי שעשה קודמו בגרמניה, ע"מ לחזור לשלטון. לראיה, זהו בדיוק הכיוון שבוא הוא הולך, עם ספין החוק למתן 10 אגורות לחיילים משוחררים ובמקום לשאול אותו למה, הקואליציה אשר לה בהגדרה הרוב בכנסת אינה יכולה להעביר את החוק (את הצבעת הליכוד, בוחרי הליכוד ישפטו, אין לה קשר לפיהרר של מפלגת ימינה) – שופריו בתשקורת מפמפמים את תעמולת הבחירות של הפיהרר מימינה וחסר תעודת הבגרות.
וזו הסיבה, מדוע בנט, סער, אלקין, שקד, אורבך, קארה, פינטו, כלפון, כהנא, שאשא-ביטון, השכל, בגין, יצחק-הלוי, שיר, האוזר והנדל – כל כנסת הבאה, אתם תראו רק מבחוץ.
הרושם הוא שהמטרה הבלעדית שלך בתגובה זו היא הפצת והטמעת זילות לשואה ובנט הוא רק התירוץ אשר נותן לך את ההזדמנות. והמטרה שלך בהגמדת השואה ומיסגורו למשהו הדומה לפעלותיו הלא-תקניות של בנט הינה מטרה ארוכת טווח ואינה בא לשרת את הצד היהודי בסכסוך על הריבונות והמשילות בארץ ישראל. אילו הייתי מנהל בפורום לא הייתי מאשר את תגובתך זו לפרסום. חופש ההבעה בכתב באכסניא זו של מידה אינו אמור להיות מנוצל לצורך חתירה תחת כושר העמידה של יהודי ארץ ישראל.
עושה רושם שבתגובה שלי, לה אתה "מגיב" – השואה כלל אינה מוזכרת. זו המצאה שלך. יש שיעורים נוספים ממלחה"ע ה-2, חוץ משואה. ביניהן – כיצד מתחילה דיקטטורה במשטר דמוקרטי.
לכן, כיוון שדחפת את נושא השואה, מבלי שהוזכר בשום צורה בתגובה לה אתה "מגיב"- כולנו (הקוראים) מבינים, שמטרתך היחידה היא לנסות ולגנוב את הדיון לנושא אחר (שואה, במקרה שלך), היות ואין לך שום דבר לומר לעצם העניין.
ואוסיף, שעל מנת לקיים את חופש ההבעה לו אתה לכאורה דואג – יש לקיים את כלל יסודות הדמוקרטיה בראש ובראשונה, ברשות הנבחרת. על כך בדיוק כתבתי, בתגובתי המקורית – אנו דמוקרטיה ייצוגית (בזהה לכל מדינות המערב). יצוגית! יודע מה המילה יצוגית אומרת? שאת אמונו, מקבלים נבחרים הציבור מהציבור ולא:
"מרגע לידתה של סיעה היא יוצאת מטבורה, מהאימא שלה, מהמפלגה, והופכת להיות ישות עצמאית…הבוחרים, מה שהיה לפני, אינם יכולים לומר להם אנחנו מחייבים אתכם עכשיו לעשות כך וכך"
אמונים למפלגה ולעומד בראשה ולא (!) לבוחרים, תאהב זאת או לא, אכן מאפיינים את כלל המשטרים הדיקטטוריים, כולל אלה הנאצים – ולכן, ברגע שבנט בחר להכריז על שיקלי כפורש, הוא נימק את מעשיו באופן זהה למשטרים אלה. גם אם פעל באופן שחוק מתיר לו – חוק ומוסר, אלה 2 דברים שונים. כך גם, חוק ושיעורי הסטוריה.
לכן, "כושר העמידה של יהודי ארץ ישראל" שגם לו אתה לכאורה דואג, יהיה חזק יותר, ככל שנקפיד לשמור על ערכים דמוקרטיים. שים לב שאפילו עוד לא דיברתי, על הנסיון של הקואליציה הנוכחית לחוקק חקיקה למפרע, במטרה מוצהרת לפגוע ביריב פוליטי. חקיקה למפרע אסורה במשטר דמוקרטי ובוודאי שוב "תתפלא" לשמוע, שגם לחקיקה למפרע במטרה לפגוע ביריב פוליטי – יש תקדים (רצתה ההיסטוריה) גם בגרמניה הנאצית (על צו שרפת הרייכסטאג ועל חוק ההסמכה 1933, למדת?) באופן עבורך "מפתיע", כאשר כבר הגיע הקואליציה הנוכחית למדרון הדיקטטורי, היא ממשיכה להחליק בו עוד ועוד ועוד ועוד. זקוק לעוד דוגמאות?
שים לב שלהבדיל מהדאגות ריקות מתוכן שלך – הרי דחפת את השואה לדיון משום מקום, היא לא מוזכרת בתגובתי המקורית בכלל, במטרה שקופה לנסות ולהסיט את הדיון ו/או לתקוף אד-הומינם – אני מעמיד את מעשי (!) הרשות הנבחרת הנוכחית, אל מול שיעוריה ההיסטוריים.
בדיוק כדברי בן גוריון: "גורל ישראל תלוי בשני דברים: בכוחה ובצדקתה". בכל פעם שנבט מתקרב לדיקטטורים שקדמו לו, במעשיו ובנימוקיו למעשיו, הוא מרחיק אותנו מצדקה זו.
על הפילוג לעתיד לבוא, באמצעות מעשיו כגון, החלוקה שביצע בועדות הכנסת (זקוק לעוד דוגמאות?), אותה ביקרו אפילו השופטים בעליון (שמת לב שמדובר במעשה שעשה בממש הימים הראשונים לשלטונו? ממש מהדברים הראשונים? שאו שכבודו עדיין מרוכז בלהמציא שאני כותב על השואה?), אני אפילו לא מדבר. את הפילוג במעשיו, נחווה כחברה עוד שנים ארוכות. אבל אני יודע, שואה שואה.
תגובה לתגובת אחמד על תגובתי
מתי ואיפה ציינתי שאתה מזכיר או מעלה את נושא השואה?
אני טוען שכתיבתך יוצרת זילות השואה, וכתיבתך עושה את זה באופן כל כך ברור ובוטה שהרושם הוא שזו המטרה הבלעדית בתגובתך.
תגובתך לתגובתי לא הקהתה רושם זה (ולייחס לי שאני המצאתי שאתה הזכרת את השואה זה גניבת הדיון על ידך).
מי שכותב "הפירר בנט" חשוד בעיני בשימוש בטקטיקה הנקראת "דגל מזוייף".
מי שכותב "הפירר בנט" חשוד בעיני בחבלה מכוונת בתדמית של מתנגדי בנט ופעולותיו.
מטרת תגובתי אינה להתעמת איתך ולא עם מי שאינו רואה איך שכתיבתך משדרת זילות לשואה, מטרתי היא להסב את תשומת ליבם של קוראים אחרים. מטרתי היא כי ביום שמישהו ישתמש עם תגובתך כדי להוכיח ""מי הם הביביסטים האלו" (כמו שאוהבים לכנות בנימת שיימינג כל מי שמזדהה עם הצד היהודי בסכסוך על הריבונות והמשילות בארץ ישראל) או ה"מתנגדי בנט האלה", יהיה לו תשובה מוכנה האומרת שזה נכתב על ידי מי שנמצא בצד שכנגד כדי ליצור ראי מעוות ל"ביביסטים".
הבנתי.
אני מדבר על עובדות (מעשיו של בנט, נימוקיו ומעשים זהים בהיסטוריה) ואתה על תחושות.
אכן, מטרת תגובתך אינה להתעמת איתי כי עובדות לא משתנות בגלל התחושות שלך. מעשיו מסוימים של בנט אכן זהים למעשי הדיקטטורים הגרועים ביותר – נאמנות למפלגה ולעומד בראשה ולא לציבור הבוחרים, זהו מאפיין מובהק של כל המשטרים הדיקטטוריים/טוטאליטריים, תאהוב זאת או לא – ואם לא נוח לך לומר את האמת בגלל התחושות שלך, תתבגר. המאפיין של אדם בוגר הוא אדם שמעדיף אמת על פני תחושות.
לך הביתה נוכל שקרן
ראש הממשלה המכהן כל כך נפתל סביב ממשלתו המחור-בנט, עד שאין לא אפילו אפשרות לחזור בו…
אפשר וראוי לדרוש מח"ח נאמנות למפלגתו כל עוד זו נאמנה לערכיה כפי שהוצגו לבוחרים. מפלגה שבגדה בכל ערכיה, אחד לאחד, אינה ראוי לנאמנות חבריה.
בנט בטוח שהוא נאמן. זו הסיבה מדוע חבר כנסת חייב להיות נאמן לבוחר בלבד.
מפלגה לא יכולה לבגוד בערכיה! חברי מפלגה ואפילו יושב ראשה יכולים לבגוד בה!
לכן תמיד נכון וראוי לדרוש מכל ח"כ נאמנות למפלגתו ובעולם מתוקן שיקלי היה הח"כ היחידי בימינה שלא היה מוכרז כפורש.