בתעשיית השקרים היהודי תמיד אשם ולעזאזל העובדות

מכונת הכזבים של התעמולה הפלסטינית מתעלמת בנוחות מהמציאות ומפיצה הסתה בלתי פוסקת נגד צה"ל וישראל

memyselfaneye

סיקור מותה של עיתונאית 'אל-ג'זירה' שירין אבו עאקלה במהלך חילופי האש בג'נין מהווה חוליה בשרשרת מערכת תעמולתית כוזבת מבית היוצר של אש"ף. מדובר במערכת שרתומים אליה אנשי שיווק והסברה בעלי לשון לאומנית ארסית חלקלקה, המתוגמלים בסכומי עתק באמצעות קרנות ממשלתיות בגרמניה, שוויץ, שבדיה, בלגיה ועוד, ועליה משלמים האזרחים האירופאים במיטב כספם.

אחד משיאי פעילות 'אל-ג'זירה' התרחש בשנת 2002, במהלך מבצע 'חומת מגן', כאשר הערוץ הדהד את שקרי מערכת ההסברה הפלסטינית, שדיווחה לכל העולם על "ג'נוסייד" (רצח עם), לא פחות, במחנה הפליטים בג'נין, והדהד שוב ושוב את הנתון השיקרי חסר הפרופורציות על מותם של למעלה מ- 5000 פלסטינים, מרביתם אזרחים וילדים תמימים. בפועל, נהרגו באותה העת בג'נין 56 איש, רובם המכריע מחבלים חמושים. לחבורת תועמלני הפייק מצטרפים שדרים מכלי תקשורת ערביים המזדהים עם שקרי אש"ף כחלק מ"אחדות ערבית" מזויפת.

מאז נוסדה הרשות הפלסטינית בשנת 1995, וכחלק מהותי ממדיניות ההסברה שלה, סומן יעד אסטרטגי ראשי – האשמת ישראל ברצח שיטתי של תושבים פלסטיניים, במטרה לגרום להעמדת מפקדי צה"ל לדין בזירה הבינלאומית ולפגוע באמינות ומוסריות הצבא הישראלי מול הקהילה הבינלאומית, ולכבול את ידיו ברגעי הסלמה ומשבר באמצעות יצירת תמונה א-סימטרית דמונית שקרית.

וכך, במקרים בהם מעורב אזרח חוץ שנפצע או נהרג, הדמוניזציה המתמשכת הופכת במהרה לחגיגה אנטי-ישראלית, כשאש"ף נהנה לראות את ממשלות ישראל וגורמי הביטחון מובכים ומתפתלים בהתרפסות אל מול נציבות האיחוד האירופאי והממשל בארה"ב, שכפי שראינו מיהר גם הפעם לקפוץ על עגלת הארס ההסברתית מבלי לבדוק את העובדות.

הסיקור המגמתי האנטי-ישראלי המהול בתכנים קשים לצפייה, יציר כפיו של יאסר ערפאת, נועד ליצור מצג של כאוס, אנדרלמוסיה וחוסר שליטה ישראלית, במטרה להביא ליצירת דימוי של "אזור חירום" בשליטת כוח בינלאומי, תוך הדרה של נוכחות צבאית ישראלית מהמקום. סיטואציה כזו עבור אש"ף היא הגשמת חלום, שכן אז אנשיו בהנאה בהבאת כוחות בינלאומיים, שמאחורי גבם תוכל הנהגת הרשות להמשיך במשחקה הצבוע: מחד, המשך שלטונה תלוי באופן אבסולוטי בהגנה שהיא מקבלת מכוחות הביטחון הישראליים וצה"ל, ובידה השנייה היא מפעילה תעמולה ארסית נגועה במסרים אנטישמיים נגד הממשלה והצבא הישראלי.

על פי הנחיות אש"ף, יש לעשות ככל שניתן על מנת שכל נושא הקשור באנשי תקשורת ועיתונאים זרים או מקרים ביטחוניים המסוקר על ידי התקשורת הבינלאומית, יסתיים בשערורייה בינלאומית נגד ישראל. פעילי אש"ף הונחו תמיד ליצור משבר מידי בלי קשר לעובדות בשטח.

דוגמה קלאסית: ב-15 באוקטובר 2003 הטמינו אנשי המודיעין המסכל ברצועה מטען צד ליד בית חנון והרגו שלושה מאבטחים אמריקנים שהיו בדרכם לעזה. הפיגוע נערך על רקע זעם פלסטיני נגד ממשל בוש האב, שעות אחדות לאחר שארה"ב הטילה וטו במועצת הביטחון על הצעה סורית לגנות את ישראל על בניית גדר ההפרדה. האמריקנים חקרו והגיעו לתוצאות האמת בגינן היו קרובים לנקוט צעדים נגד הרש"פ, אך נמנעו מכך "כדי שלא לפגוע בתהליך השלום", כשאש"ף מנגד מטיל כמובן את האחריות על ממשלת ישראל.

עוד שני אירועים: ב-12 ביולי 2002 נורה ונהרג העיתונאי הפלסטיני עימאד אבו זהרה בג'נין, וככרוניקה החוזרת על עצמה מיהרה הרשות להוציא הודעה על רצח העיתונאי על ידי כוחות צה"ל, כמובן ללא כל צורך בבדיקה פתולוגית ובליסטית. הוצע אז לפלסטינים לנתח את גופת ההרוג, אך בדומה לתקרית מותה של שירין אבו אעקלה הם התנגדו בתירוץ קלוש של "סיבות דתיות", אך הנזק התדמיתי הבינלאומי בגאשמת "כוחות הכיבוש" כבר נעשה.

ב-23 באוגוסט 2021 הואשם חייל צה"ל בירי מאקדח עם משתיק קול, בעיתונאי מרשת 'אל קודס' מזרחית לחאן יונס. על אף שבאותה עת לא היו כל כוחות ישראליים באזור, גם הפעם האשמה הודבקה לצה"ל. והיכן היו נציגי האיחוד האירופי וארה"ב היו באותה העת? קרוב לוודאי שבדיון נוסף בבית הדין לפשעי מלחמה בהאג בעקבות רצח פלסטינים תמימים חפים מפשע.

ומילה לגבי ההסברה הישראלית – זו מפוצלת בין ארבע או חמש רשויות כגון משרד ההסברה, משרד החוץ, צה"ל ועוד, שאינן משולבות זו בזו. היא נוהגת להתעורר רק אחרי קרות המשבר ותמיד מחמיצה את התגובה בעיתוי הנכון. על מערכת זו להתרגל לשדר בקול אחד תחת גוף אחד ולהתחיל להכין את המשבר הבא על פי מנעד התרחישים הקיים כבר היום.


ד"ר ואל"מ במיל' משה אלעד הוא מרצה במכללה האקדמית גליל מערבי ולשעבר ראש מנגנון התיאום הביטחוני עם הרש"פ ביו"ש.

עקבו אחר ׳מידה׳ גם ברשתות החברתיות:

 

מאמרים נוספים

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.

5 תגובות למאמר

  1. הבעיה המרכזית, כך נראה לי, עם ההסברה הישראלית היא לא שהיא מפוצלת, אלא שהיא עצמה קנתה את הנראטיב של האויב ואיבדה את האמונה בצדקת הדרך. יש להם גם כל מיני עקרונות הזויים מביה"ס לדיפלומטיה. הערבים תמיד אומרים שהם צודקים במאה אחוז, והישראלים כאילו בשביל אמינות אומרים שישראל טועה פה וטועה שם ולא הכל בסדר, אבל. כל הזמן במוד אפולוגטי. כאילו אם ישראל תגיד כמו הערבים שהיא צודקת במאה אחוז זה לא ישמע אמין. נו, אז אנחנו רואים – לערבים מאמינים ולנו לא למרות שהם שקרנים ברמות חוצפה שלא יאומנו.

    בשורה התחתונה ההסברה היחידה שיכולה לעבוד היא האמת – שהעם הערבי-פלשתי הוא המצאה. פשוט להגחיך אותם. קל מאד להגחיך אותם. הם צאצאים של ערבים ויהודים שקוראים לעצמם פלשתים וטוענים למוצא כנעני. הם פשוט בדיחה. אין לעם ה"ערבי-פלשתי" שום היסטוריה בארץ, שום ארכיאולוגיה, שפה, כלום.

    גם הטענה שירושלים העיר השלישית בקדושתה לאיסלאם לא נכונה. בערים הקדושות לאיסלם אסור לכופרים לגור, ובירושלים תחת השלטון המוסלמי של העות'מאנים המוסלמים היו מיעוט, הקבוצה הגדולה היתה היהודים, בסוף המאה ה-19 היהודים היו רוב.

    קל לחשוף את השקרים שלהם אם היו רצון ונכונות, אבל אם אצלנו באקדמיה ובתקשורת ובשלל המשרדים אנחנו בעצמנו את הנראטיב השקרי של האויב, אז מה לנו כי נלין על אחרים?

  2. מאז שהומצא זרם בעל מאפיינים דתיים, ונכתבה יצירת המדע הבדיוני "הברית החדשה", אנחנו היהודים תמיד היינו בעמדת נחיתות בהתמודדות עם השקרים של אלו ששונאים אותנו.
    נקודת המוצא היא: הם שונאים אותנו ומחפשים תירוצים לפגוע בנו. אי אשר לשכנע ולגרום לאדם ששונא אותנו לבדוק את האמת ולהיות ניטרלי. הרי לדעתו הוא טוען אמת. אם נצליח לסתור את "האמת" שלו, זה יאלץ אותו להכיר בעובדה שחייו הם שקר אחד גדול. ולכן הסברה פשוט לא תעבוד.
    לכן גופי ההסברה הישראלים הם בזבוז משאבי הציבור. סך הכל job security.
    אין ולא יהיה פיתרון לתעמולת השקרים של שונאי ישראל (העם. המדינה לא ממש מעניינת), עד ביאת המשיח.

    הסיבה היחידה ששונאי ישראל לא מעיזים לפעול מעבר למס שפתיים כמו בית הדין בהאג וחרמות וכו', היא העובדה שמדינת ישראל מאיימת עליהם בנשק גרעיני. לא סתם ויקטור אוסטרובסקי נרדף ע"י השב"כ. אבל יום יבוא ושונאי ישראל יתגברו על הפחד שלהם ממדינת ישראל, ויפעלו נגדה באופן גלוי, עד כדי הכרזת מלחמה.
    תלמדו קצת את דברי חז"ל על התקופה של ביאת המשיח ומה שיקרה לפניה. זה לא אומר שתהיה שואה שניה, אבל רצון והכנות מצד שונאי ישראל, לדעתי לפחות, כן יהיו.

  3. אפילו אם יבנו משרד ממשלתי חדש שירכז את ענייני ההסברה זה חא יעזור כל עוד לא נפנים שני דברים: א.אנחנו במלחמת קיום וב.בימינו כלי הנשק כוללים גם הסברה ומשפט.
    האמת היא שמצלמת טלויזיה כמוהה כטנק, עתירה משפטית מסוכנת כמו טיל קרקע-קרקע ובלוג אינטרנט מאיים כמו מטוס קרב.
    במקרה הרע, אנחנו מאמצים את הנרטיב של האויב ובמקרה היותר טוב אנו מתנהלים בשאננות וברוגע ודנים במה שנכון במקום במה שכדאי.
    ולכן אנחנו נכשלים קשות בשני התחומים.
    ערפאת, כמצוין במאמר, הבין זאת מזמן וכיוון את המערכות ללחימה גם בתחומים הללו. מתי אנחנו נעשה אותו דבר?!

  4. זה מצויין, שימשיכו ככה !!!!
    הערבים מאמינים לשקרים של עצמם ולכן הם עדיין מפחדים מאיתנו , למרות שבג"ץ ושות' דואגים למוטט את כוח ההרתעה של צה"ל , התקשורת הפלסטינית והישראלית מאזנים את זה על ידי השקרים המפחידים שהם מפיצים , מנסיוני , ערבי שלא מכיר באמת את צה"ל ואת ההומאניות שלו , יכול לרעוד מפחד למראה חייל ישראלי .
    הרשע מאזן את עצמו ושומר על כוח ההרתעה של צה"ל
    וממילא שונאים אותנו אז זה לא יעזור אפילו אם כולם ידעו את האמת

  5. מצויין ,
    זה כוח ההרתעה שעוד נותר לצה"ל
    מניסיון , ערבי שלא מכיר באמת את צה"ל רועד מפחד למראה חייל ישראלי , הרי הוא מכיר חיילים ערבים וזה איום ונורא , והוא מבין שחייל ישראלי הוא יותר גרוע ומתנהג בהתאם , הבעיה היא ערבים שכבר מכירים את צה"ל וההומאניות שלו הם לא מפחדים כי הם יודעים שחייל ישראלי לא באמת מפעיל את הנשק שלו ובלי הוראה מבג"ץ אסור לו לירוק