ישראל צריכה לעודד בנייה ליהודים בשכונות מזרח העיר, יחד עם מלחמת חורמה בכל גילוי הסתה ואלימות מצד התושבים הערבים
כאשר באים לבחון את מצב הריבונות והמשילות של מדינת ישראל בירושלים, יש לנתח מספר פרמטרים שונים: מדיני, ביטחוני, התיישבותי ותחום אכיפת החוק.
מכל הבחינות האלה, יום ירושלים הוא זמן של חשבון נפש לאומי ובחינה מעשית. ישנם גורמים בינלאומיים רבים המשפעים על הזירה הירושלמית ובמסגרת זו אסקור אותם בקצרה.
מדיני
בשנה האחרונה טורקיה צמצמה את פעילותה החתרנית הגלויה בירושלים, מתוך רצון להתקרב לישראל, אך מפקדות הטרור של חמאס באיסטנבול פעלו בכל דרך לייצר טרור ופרובוקציות אלימות בעיר הבירה של ישראל. ממש לפי חודש הרמדאן האחרון, נחשף תא טרור של חמאס שקיבל כסף וסיוע מאנשי ארגון הטרור הפועלים מטורקיה. פעילותה האזרחית של טורקיה נמשכת דרך עמותות שונות בירושלים אך לא בצורה מופגנת כבעבר.
בחזית הירדנית, עמאן הרואה בעצמה אחראית על ההקדשים המוסלמים ועל מסגד אל-אקצא הציבה מספר דרישות לישראל בעקבות המהומות בהר הבית במהלך חג הפסח האחרון.
בנוסף ירדן גיבשה שתוף פעולה וברית אנטי-ישראלית יחד עם הפלג הדרומי של התנועה האסלאמית, תוך שהיא מנצלת את המשבר המשבר הקואליציוני שנוצר בעקבות המהומות בהר הבית בתקופת רמדאן. מנסור עבאס החבר בקואליציה בישראל אף אמר בגלוי כי דרשות ירדן בירושלים הן דרשות התנועה האסלאמית.
בכל הקשור להתנהלות האיחוד האירופי בירושלים, הוא מוביל את ההשקעות בחברה האזרחית במזרח העיר ובכלל תומך בכל פרויקט פלסטיני המוגדר מבחינתו כ "שמירה על האופציה לחלוקת העיר", ומתוך מטרה מוצהרת לשמר את מדיניות "שתי מדינות לשני עמים".
התיישבות יהודית
ישנן במזרח העיר מספר שכונות בעלות חשיבות אסטרטגית בכל הקשור לבנייה יהודית.
החל מראשית השנה ובעקבות החלטת ראש הממשלה לשעבר נתניהו לאפשר בנייה של 1600 יחידות דיור בגבעת המטוס, מתבצעות בשכונה עבודות התשתית, אך עדיין ממשלת ישראל אינה מפשירה את כלל היחידות הדיור המתוכננות בגבעת המטוס – כ-3500 יחידות דיור נוספות.
בצפון ירושלים, שכונת עטרות המתוכננת להיבנות על שטח שדה התעופה לשעבר אמורה לחצוץ בין רמאללה לירושלים, ולא לאפשר רצף ערבי בין רמאללה ללב ירושלים. אלא שגם היא מוקפת בנייה ערבית ורק השנה ניתן אישור לבניית שכונה ערבית בסמוך אליה, 'לאנה אל קודס'. את בניית השכונה מקדם היזם הפלסטיני בשאר אל מסרי.
שטח אסטרטגי נוסף בו הבנייה היהודית נמצאת בהקפאה עמוקה הוא אזור E1 הסמוך למעלה אדומים. בשכונות היהודיות הגדולות כפסגת זאב או חומת שמואל, היצע הדיור הקיים קטן ואינו עונה לצורך האסטרטגי ולביקושים.
כל זה מתרחש כאשר סביב העיר צומחת כל הזמן בנייה בלתי חוקית של ערבים בשטחי C. המשך התפשטות הבנייה הזו ללא מענה מצד ישראל עשוי לנתק את ירושלים מגוש עציון, בנימין ומגוש אדומים.
ביטחוני
בשנה האחרונה ארגוני הטרור ניהלו קרבות איתנים על ליבם של תושבי מזרח ירושלים, במסגרת מאבק פוליטי בין חמאס לפת"ח שגלש לטרור ואלימות.
עד כה ידו של חמאס הייתה על העליונה ותנועת הפת"ח נתפסת כתנועה חלשה ולא רלבנטית.
חמאס מנהל אסטרטגיה בה הוא נתפס כמגן ירושלים, ומשתמש בה כדי לייצר טרור ואלימות סביב האמירה לפיה "אל-אקצא בסכנה". בכך הוא גורף את אהדת ההמונים ובמקביל שומר על שקט בדרום ומשקם את כוחו הצבאי ברצועת עזה.
אכיפת החוק
אין זה סוד כי אזורים נרחבים בשכונות הערביות בירושלים הם שטחים אקס-טריטוריאליים אליהם גורמי האכיפה נמנעים מלהיכנס כדי לאכוף את החוק. כתוצאה מכך, תופעות האלימות, אחזקת נשק בלתי-חוקי ותאונות הדרכים ועוד, אינן מטופלות כנדרש. גם תוכניות להקמת נקודות משטרה בשכונות הערביות אינן מיושמות בפועל , למרות התחייבות מופרשת של ממשלת ישראל.
לכך יש להוסיף סוגיות משמעותיות נוספות שהוזנחו כמו בעיית מערכת החינוך בבתי הספר במזרח העיר שהשנה הוציאה מקרבה מחבלים רוצחים, אכיפת חוקי הבניה ועוד.
פערי הריבונות במזרח ירושלים דורשים חשיבה לאומית והסכמה רחבה לפתרונות יצירתיים. יש צורך בהקצאת תקציבים משמעותית וכמובן מלחמת חורמה בכל גילויי ההסתה, הטרור והאלימות, במקביל למתן מענה שלטוני לצרכי התושבים.
אחדותה של ירושלים תלויה בעבודה יומיומית ומתמשכת לצמצום פערים אלה תוך חיזוק הריבונות הישראלית בכל חלקי העיר. ארגון 'לך ירושלים' פועל מול קובעי המדיניות על מנת להשליט את ריבונות ישראל במזרח העיר, ובכך לשמור על אחדות העיר "כעיר שחוברה לה יחדיו".
מאור צמח הוא יו"ר ארגון 'לך ירושלים'. עקבו אחריו בטוויטר.
עקבו אחר ׳מידה׳ גם ברשתות החברתיות:
