מול המאמץ הערבי להשתלטות על כל פיסת קרקע פנויה, המדינה והציבור חייבים להתעורר ולפעול
יום ירושלים ומצעד הדגלים שנערך במסגרתו הם אירועים יפים וחשובים, אך חד-פעמיים. המאבק על ארץ ישראל נמשך כל הזמן ונמשך בכל חלקי ארצנו, כי הסכנה האסטרטגית העיקרית לקיום המדינה לא נמצאת באיראן ולא בשום מקום אחר במזרח התיכון. האירוע שעלול לחסל את המפעל הציוני מתרחש ממש כאן, ממערב לירדן. מדובר בגניבת ארצנו – ארץ ישראל –מתחת לרגלינו.
כל יום אנחנו רואים עוד דיווחים על השתלטות ערבית – לרוב בלתי חוקית – על עוד ועוד אדמות, בשטחי יהודה ושומרון ובשטחי "ישראל הקטנה" כאחד. בנגב ובגליל, בירושלים ובשפלה. בערים ובשטחים הפתוחים. זו מלחמה מכוונת על המרחב הפיזי, במטרה לדחוק אותנו לפינה ולהציב עובדות בשטח בדרך לחלוקת הארץ ל"שתי מדינות" ולקראת חיסולה המלא של "הישות הציונית" בשיטת הסלאמי.
מימיה הראשונים של הציונות, המאבק העיקרי שניהלנו היה על השליטה הפיזית באדמת הארץ, אותה רבים ניסו למנוע מאיתנו. אחד מהדגלים הראשיים של העליות הראשונות היה "כיבוש העבודה". כן, "הכיבוש" התחיל כבר אז, כאשר ניסינו והצלחנו לעבור לעבודה עברית בחקלאות ובבניין. א.ד.גורדון וגדודי העבודה, אותה רומנטיקה שאבדה מזמן.
לאחר מכן הגיעו 'הספרים הלבנים' הבריטים – שלושה במספר – שפעם אחר פעם התמקדו בשני צעדים עיקריים: הגבלת עלייה ואיסור רכישת קרקעות. ליהודים בלבד כמובן. מנגד, בכל אותן שנות המנדט הוצפה הארץ בהגירה ערבית בלתי-מבוקרת מכל רחבי המזרח התיכון, שבחלקה הפכה ל"עם הפלסטיני", שמנהל מלחמה נגדהו עוד מפרעות תרפ"א.
הם מנהלים את המלחמה הזו ללא הרף, אך אנחנו משום מה משוכנעים שהיא הסתיימה ב-1949. חלקנו סבורים כי כל מה שקורה מאז ועד היום מנותק מאותה סוגיית הליבה – מי ישלוט בארץ. אנחנו רואים את הסכסוך כרצף של "מבצעים" בודדים, בעוד שעבור הערבים זו אותה מלחמה מתמשכת. זו עובדה שאנחנו חייבים להבין, להפנים ולהניח ביסוד כל החלטה שנקבל בנוגע לקביעת עתידנו כאן.
וההחלטה צריכה להיות אחת. אנחנו חייבים להתעורר ולהשיב מלחמה. אנחנו חייבים להבין מי האויב, איך משחררים את מה שכבר נכבש ואיך מגינים על מה שעוד לא נפל. סוגיית זיהוי האויב היא חשובה, כי בזמן שנרדמנו בשמירה בעשורים האחרונים (ויש להודות שישנו ממש טוב), הוא הקיף אותנו מכל עבר ואף חדר עמוק בקרבנו.
את מאמץ הגזל של ארץ ישראל מנהלים שלושה כוחות – הערבים, המדינות הזרות (ובראשן האיחוד האירופי) והשמאל הישראלי האנטי-ציוני. הם פועלים בשיתוף פעולה ומשתפים ביניהם מידע, כספים וכוח אדם. הם פועלים בתוך מוסדות המדינה ומנצלים אותם לטובת המטרה, מהמנהל האזרחי ביו"ש דרך בג"ץ ועד לכנסת, ובשנה האחרונה – גם בממשלה. אותה ממשלה המעודדת השתלטות ערבית על שטחי C, מתעלמת מבניה בלתי-חוקית ערבית והורסת מיד כל בניה יהודית. מבט אחד על המפה מראה את המטרה – יצירת רצף טריטוריאלי ועובדות בשטח מצפון לדרום, במרכז ובמזרח.
פעילות זו התעצמה ביתר שאת בשנה האחרונה, והיא זוכה להצלחה מעל ומעבר למצופה בעיקר כי אנחנו עדיין "ישנים בעמדה" ולא משיבים מלחמה. למזלנו, המצב עוד לא בלתי הפיך. אנחנו עדיין יכולים – וחייבים – לפעול מהר ובעוצמה על מנת להחזיר את השליטה בארץ לידינו. זו חובתנו הביטחונית, הלאומית, ההיסטורית והמעשית: אם לא נפעל כעת, לא יהיה לנו ולילדנו היכן לחיות ולבנות בית. לישראל לא יהיה את העומק האסטרטגי הדרוש כדי לנהל מלחמה. המפעל הציוני לא יוכל להמשיך לשגשג רק בין חדרה לגדרה.
זה מתחיל בהכרה, אבל חייב להתבטא גם בצעדים בשטח ובכל החזיתות: הכל מחקיקה ברורה ומחמירה, דרך פעולות אכיפה וענישה נחושות ועד יוזמה נגדית של בניה ופיתוח. זו לא רק זכותנו אלא חובתנו.
או כמו שאמר דוד בן-גוריון בקונגרס הציוני ב-1937, דברים אקטואליים היום יותר מתמיד:
אין זו מסמכותו של שום יהודי, אין זו מסמכותו של שום גוף יהודי, אין זו אפילו מסמכותו של העם היהודי כולו החי אתנו היום – לוותר על איזה חלק שהוא בארץ. זוהי זכות האומה היהודית לדורותיה, זכות שאינה ניתנת להפקעה בשום תנאי. ואילו גם היו יהודים באיזה זמן שהוא מכריזים על הסתלקותם מזכות זאת – אין בכוחם ובסמכותם להפקיע זכות זו מהדורות הבאים. שום ויתור ממין זה אינו מחייב ואינו קושר את העם היהודי. זכותנו על הארץ – על הארץ כולה, קיימת ועומדת לעד. ועד ביצוע הגאולה המלאה והשלמה, לא נזוז מזכותנו ההיסטורית. בכל זמן ובכל שעה, נעמוד על זכות זו בכל האמצעים הכשרים והמוסריים אשר בידנו"
בהצלחה לנו במשימה הלאומית הזו!
מיכאל לובוביקוב הוא אדריכל, רס”ן במילואים וחבר מרכז הליכוד. מסורב עלייה ופעיל עלייה לשעבר בברה”מ.
לא לשכוח שלאורך 15 שנות שלטונו הרבות של נתניהו כבשו הפלשתינאים את יו"ש באמצעות הבניה הבלתי חוקית שממנה התעלם נתניהו. במקביל מהר לבצע צו בג"ץ להריסת בתי יהודים בבית אל. מצד שני ידע לצפצף על בג"ץ כשמדובר בהריסת חאן אל אחמאר. הבדואים בחאן אל אחמאר פרשו את התחמקותו מבצוע צו בג"ץ כפחד של ממשלת נתניהו מפניהם ולכן רוב הצרות שלנו עתה מהמגזר הבדואי. זה אותו נתניהו שהגן כל שנות שלטונו על בג"ץ, לכן ברק המליץ ליועץ הרועץ ליזום עסקת טעון לנתניהו. נתניהו קבל משמים את עונשו ואני מאחל לו בהצלחה ולו רק כדי להוכיח את רקבון המערכת המשפטית. כך גם בזכות התעלמותו של נתניהו בשנותיו הרבות בשלטון אבדנו גם את הנגב והגליל וכמובן שהוא ויתר על חברון בקדנציה הראשונה שלו. הוא הספיק הרבה בשנות שלטונו לאבד שטחים רבים, כולל הצבעתו בעד גרוש מגוש קטיף.
מבזק חדשות – ראש הממשלה היום הוא נפתלי בנט
מה שאתה כותב נכון וחשוב – אבל חסר משמעות כי לא ניתן לביצוע דהיום.
ראה את הלינק הבא:
https://rotter.net/forum/scoops1/746236.shtml#1
אל"מ בצה"ל מוזמן לשיחת נזיפה כי דיבר בשבח ההתישבות ביו"ש? אתה מבין מה שר בטחון סביר היה עושה? אתה מבין שכל מי שלקח חלק בשרשרת ההחלטות הזאת היה משוחרר משירות במדינה סבירה?
עד שלא תפטר את הפקידות המנהל האזרחי, דובר צה"ל, וגופים אזרחיים ותאייש את התפקיד באנשים שרוח הציונות וגאולת האדמות לנגד עינהם – אין מה לעשות עם כל מה שאתה מתאר.
כל המחדל הזה קורה כי פקידים ממנים פקידים אחרים כדמותם וכצלמם. הדרג הפוליטי דומם.
שים אנשים אחרים עם ראיית עולם שונה ועם אותו ספר חוקים תקבל מדיניות שונה ב- 180 מעלות.
עד אז, כלום לא ישתנה.
"זה מתחיל בהכרה"
אדם מחוסר הכרה לא עושה כלום ובודאי שאינו נלחם על קיומו,
הגוף מחוסר ההכרה הזה שוכב וחולם את החלומות שהתקשורת רוקחת לו , ונותן לב.ג.צ. לעשות לו ניתוחים מפוקפקים , ולפקידים שונים למכור את חלקי גופו, ומידי פעם כשמתעורר להאמין לסיפורים שמספרים לו מהאקדמיה , ובינתיים יש לחם ושעשועים , אז למה בכלל צריך להלחם , אה יש גם צבא משם מעיפים את כל מי שלא מתאים לדעות של כל האמורים לעיל ועסוקים בלאייש טנקים בילדות , ולבלבל את המוח בענייני ""מגזר
צריך להתעורר ולחזור להכרה
בוקר טוב ישראל
זו תופעה מעניינת. לוחמי חופש ומסורבי עלייה מגיעים לישראל והופכים את עורם לחלוטין. במקום זה הוא מצטט את בן גוריון על "סמכותו של העם היהודי". בין גוריון אמר את זה בשנת 1937 ודניאלה וייס אמרה את זה אחריו. אלא שהכותב, מעבר לבהלה, אינו מציע כל פתרון. אנחנו לא "משיבים מלחמה", הוא כיתב. תנוח דעתו של "לוחם החופש" אנחנו לא מפסיקים להלחם ולגזול ולהתעלל. ומכל מקום, כבר עכשיו יש יותר פלסתינים מיהודים בין הים לירדן. בהעדר פתרון, בעוד 20 שנה לראש הממשלה יקראו מוחמד
ניתן להם את גוש קטיף ועזה תהפך לסינגפור…
מיליוני ערבים לא יתנו לנהל ישראל כמדינה יהודית.
למזלנו כל ערבים מקומיים זכאים לבחור ממשלה ברמאללה.
*
לחץ דמוגרפי של מיליוני ערבים ידרוס ישראל,
אם לא נצליח להעביר את כל הערבים למדינותיהם.
*
איך נפטרים מאויבים ?
או נלחמים נגדם או מפסיקים להאכיל אותם והם עוזבים.
*
יהודים וערבים לא מסוגלים ולא מוכרחים לחיות במדינה משותפת.
מדינה ערבית, ללא יהודים, נוסדה בשומרון ועזה.
הפרדה מעם זר תתחיל רק לאחר שכל הערבים ממערב לירדן –
יהפכו לאזרחי מדינה מינוס שלהם.
לכל 6.5 מיליון ערבים מקומיים מגיעה אזרחות מדינתם החדשה.
זו זכות ולא עונש. 👉
*
הפרדת שני העמים על בסיס האזרחות זה שלב הכרחי
לשחרור ארצנו גם ביהודה ושומרון.
הפרדה מן הערבים תבוצע בשלושה שלבים:
אזרחות אחידה לכל ערבים פלסטינים >
> ניתוק כלכלי > העברה לערים ללא יהודים עקב חוסר פרנסה בישראל.
*
עדיף להעסיק בישראל רק ערבים עם תעודות של רשות הערבית.
בהדרגה כל ערבים מקומיים ייקלטו ברמאללה, שכם, ג'נין, קלקיליה,
טולכרם, חברון, יריחו, אבו-דיס, בית-לחם, עזה וכו'.
*
הגיע הזמן לשחרר את ה"נכבשים" ולהשוות זכויות ערבים בירושלים,
חיפה ויפו – לזכויות יהודים ברמאללה, שכם ועזה .
די לכפות אזרחות (או תושבות) ישראלית על לאום עוין !
אזרחות פלסטינית-ירדנית ☪️, אבו-דיס ושועפאט – לערבים ,
אזרחות ישראלית ✡️ וירושלים – ליהודים !
*
אין צורך בחילופי שטחים.
בהעדר פרנסה בישראל – הערבים יסתלקו בעצמם.
*
רוב היהודים נגד מדינה משותפת עם הערבים.
הקואליציה שתגשים רצון העם תקבל יותר מ-80 מנדטים.